cover photo courtesy of: Denis Barthel – Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=43719259

סיכום ראשוני בכמה כותרות:

  1. אין שיא – הריצה נערכה בגשם שוטף, הקצב היה על גבול שיא העולם לאורך כמעט 35 קילומטר, אך רחוק מהתכניות וההצהרות (דובר על כוונה לפתוח בקצב מהיר מ61 דקות). אליהוד קיפצ'וגה ניצח ב – 2:03:32, 14 שניות לפני האתיופי אדולה גויה במרתון הבכורה שלו (תיכף נדבר עליו).
  2. התחרות בין שלושת הגדולים לא ממש היתה תחרות. בקלה וקיפסאנג כנראה נאלצו פשוט לשחק את התפקיד, לעשות את ההצגה. לרוץ בקצב מהיר בהרבה מהכושר הנוכחי וההרגשה שלהם. זו היתה הצגה של תחרות לאורך 30 קילומטר, אבל אנחנו יודעים הרי ששם המרתון רק מתחיל. וכשהתחיל – הם לא היו שם בכלל. בקלה התקשה לעמוד בקצב אחרי החצי, נפתח פער של 21 שניות עד ה25, דקה בשלושים, ומעט לאחר מכן פרש. קיפסאנג רץ בדבוקה המובילה עד נקודת ה30 ובהחלטה מודעת פשוט נעצר, אפילו מבלי שדעך. במרתון אין לך סיכוי אם אתה לא רץ את הקצב הנכון עבורך. ובדיעבד ברור שזה לא היה הקצב הנכון עבורם היום.
  3. ניצחון גדול נוסף לקיפצ'וגה – בסוף זו תחרות ריצה, וקיפצ'וגה הפגין שוב עליונות. הזמן מהיר מאד ביחס לתנאים, המוכנות של קיפצ'וגה שוב היתה טובה משל כולם, וכך גם הביטחון שלו. המשך לרצף המרתונים המושלמים שלו. והזמן – 2:03:32ש'… מה נגיד, התפנקנו ואנחנו חיים בעידן של overhype והגזמה (אני שותף להן, אך צריך גם לחזור לפרופורציה). זו ריצה מאד איכותית, בתנאים לא אידיאליים. זו עקביות יוצאת מן הכלל. וזה ניצחון משכנע נוסף של רץ גדול. אם נסכם את המרתונים של קיפצ'וגה – זו הריצה הששית! בטווח של דקה אחת מהשיא האישי הרשמי שלו (2:03:05 עד 2:04:05). בנוסף לזה ניצחון אולימפי, הריצה במונזה ושתי ריצות נוספות רק מעט איטיות יותר (2:05:00, 2:05:30). קשה להסביר עד כמה יוצא מן הכלל ולא מובן מאליו המקבץ הזה. קבלו: התגובות לניצחון של קיפצ'וגה באלדורט
  4. התצוגה/ניסוי של נייקי במונזה בלבלו אותנו –  שלא לומר הטעו. בסקירה לקראת הריצה כתבתי שהמירוץ של היום יהיה המשך הניסוי, ויספר או לפחות ירמוז לנו כמה משמעותי היה "הבלוף" במונזה. אז נכון, זו לא מתמטיקה. זו לא גזירה שווה. קיפצ'וגה כנראה היה פחות קרוב לשיאו היום. ועדיין – הריצה של היום- מאד איכותית – תואמת לצפיות הסבירות. אפשר בהחלט להניח שזו לא היתה ריצה אופטימלית לקיפצ'וגה. אפשר להניח שבריצה מושלמת הוא יכול לרוץ דקה מהר יותר. אבל כל מי שחשב אחרי מונזה ובעקבות נייקי שהנה אוטוטו יורדים משעתיים, מי שנסחף לנרטיב הפופולרי – הולך שולל. שוב ראינו שהשיא העולמי הקיים של דניס קימטו מ2014 הוא מצוין וקרוב לגבול היכולת הלגיטימית של הרצים הללו (כמו שהסברתי לא פעם, בהתבסס על היכולת במרחקים הקצרים יותר). נהנינו ממונזה. נהנינו לדמיין. אנחנו לא באמת שם, עדיין. והאמת? אני דווקא שמח על החזרה הזו לפרופורציה.
  5. גיבור היום הוא גויה אדולה האתיופי – אדולה הגיע לריצה ועבר מתחת לרדאר. הוא סיים עם מרתון הבכורה המהיר בהיסטוריה. 2:03:46ש'. מדובר ברץ בן 27, בעל שיאים אישיים של 27:09 ל10,000מ' ו59:06דק' מרשים לחצי מרתון, סיים שלישי באליפות העולם לחצי מרתון. במרתון הראשון שלו, תחילה היה מפתיע שהלך עם הקצב. הערכתי אפילו שהוא נמצא שם כדי לעזור לבקלה. אך ככל שהתקדמה הריצה הוא נראה חזק, ולפתע מצא עצמו מי שנשאר אחרון מול קיפצ'וגה. גם אז, לא הסתפק בליהנות מהמחשבה שהוא מצליח לרוץ עם הרץ הנפלא הזה – לאחר שכל הגדולים נשרו – אלא שהוא תקף. פעם אחת ופעם שניה. פעמיים יצא ל-surge ופתח פער מקיפצ'וגה, ולרגע נדמה היה שהוא עשוי לברוח. קיפצ'וגה רץ בקצב אחיד ומחושב ולבסוף גבר עליו. אבל אדולה גנב את ההצגה. התגלית החדשה.
  6. הפייסינג לא היה אופטימלי – היתה שם עצבנות, ובמיוחד במקטע בין 30 ל35, שבו הקצב נע בין קילומטרים מהירים מאד של 2:51-2:52 לקילומטרים איטיים מדי של 2:59, 3:01. הסך הכל היה קצב השיא, אבל שינויי הקצב האלו הם בדיוק מה שגוזל את הגילוקגן הדרוש, מבזבז הדלק, וההאטה בין 35 ל40 היתה בלתי נמנעת  (15:04- כאן בעצם הפסידו חצי דקה ביחס לקצב השיא, וזה הרוב הגדול של ההבדל). הספליטס לפי מקטעים ׁ(קצב שיא עולם הוא 14:34):

5 ק"מ – 14:28

10 ק"מ 29:04 (14:36ׂׂ)

15 ק"מ 43:44 (14:40)

20 ק"מ 58:18 (14:34)

חצי מרתון  1:01:29  (בדיוק הקצב לשיא עולם)

25 ק"מ 1:12:50 (14:32)

30 ק"מ 1:27:24 (14:34) – כאן היה פור קטן מאד ביחס לשיא, וזה מהר ממה שקימטו עבר נקודה זו ב2014.

35 ק"מ 1:42:04 (14:40) (מאט האטו, שינויי קצב, עדיין גבולי והיה סיכוי)

40 ק"מ 1:57:08 (15:04) (במרתון, כאן מגיעה התשובה. והתשובה היתה "לא היום", וזה לא היה קרוב. חלק מההאטה נבעה מהבנה שלא יישבר השיא והמעבר לחשיבה על הבטחת הניצחון)

מרתון – 2:03:32 (הגברה יפה מאד של קיפצ'וגה 6:24 ל- 2.195ק"מ אחרונים – בשנה שעברה בקלה עשה זאת ב6:09)

7. כמה השפיע הגשם? המים שמגיעים מלמעלה פחות משפיעים מהמים שמגיעים מלמטה. החלקות, ריצה פחות בטוחה, אבדן אנרגיה. ישנו גם הצורך להתחמם (זה דורש אנרגיה). ההתמודדות היא גם מנטלית, במיוחד בשלבי ההכנה לריצה. בסך הכל אני לא חושב שההשפעה היתה דרמטית אך ניתן להניח הבדל מסוים, וגם זה אולי ההבדל הקטן.

זה הספורט חברה'. אם זה היה קל ומובן מאליו – לא היינו מתלהבים ונהנים. היה כיף. עד לפעם הבאה…

 

 

 

 

לקראת ברלין
מיתוס חומצת החלב