(תודה לחברי יגאל לב, שיצר תמונת השער כדי לחגוג יחד עם לונה ומארו)

הפרשנות תחכה. קודם נוודא שההישגים האלו זוכים לתגובה שהם ראויים לה:

וואו. וואו. ועוד פעם וואו!

אתמול בערב חבר שלח לי את תחזית מזג האוויר לקראת אליפות העולם לחצי מרתון בולנסיה: פרצי רוח של עד 80 קמ"ש, עם חשש להרס סביבתי – "damaging winds".

מסוג הדברים שאתה קורא ומרגיש לא נעים בשביל הרצים שהתכוננו כל כך ליום הזה, ואיך בכלל מתחרים בתנאים כאלו? הנתון כל כך מבהיל, שהוא כמעט קומי. כל רץ הרי בודק נתוני מזג האוויר, ובמיוחד את נתון הרוח. רוחות של מעל 10 קמ"ש זה מדאיג. רוחות חזקות יותר מחייבות להערך מחדש. רוחות של 40 קמ"ש גורמות לך לקלל את הרגע שבו נרשמת בכלל למירוץ. אז 80? אתה בטוח שעובדים עליך. בהפוך על הפוך… אולי זה מוריד את הלחץ, מאפשר לבוא בגישה של "ניתן מה שאפשר, לפי הרגשה, ויהיה מה שיהיה".

בכל אופן, זה היה אתמול בערב. היום התקיים המירוץ. נדמה לי שכתבתי כבר: וואו. וואו. ועוד פעם וואו!

אכן, הפוך על הפוך. קיבלנו שיא עולם חדש לנשים (במירוץ לנשים בלבד), קיבלנו את ספליט הסיום (5ק"מ) המהיר אי פעם למירוץ כביש (לכל מרחק) במירוץ הגברים (בסיוע רוח גב משמעותית). ראינו גם כמות גדולה מאד של שיאים אישיים וכמה שיאים לאומיים. ובעיקר, לשמחתנו – יום פשוט חלומי לרוב הרצים שלנו. הישגים אדירים ונדירים.

נתחיל מלונה צ'מטאיי. לונה קבעה תוצאה יוצאת מן הכלל של 68:59דק', שיא ישראלי. מקום 12 באליפות העולם! ואני מתלבט איך להסביר את ההישג. איך לשים אותו בפרופורציה. כי הוא מחוץ לכל פרופורציה שהתרגלנו אליה וציפינו לה. זהו סטנדרט חדש ואחר. שיפור של 4 דקות פחות 11 שניות לשיאה האישי/הישראלי של לונה. במונחים של שיפור לחצי מרתון, זו ממש פריצת דרך ועליית דרגה. מצד אחד צריך להתפעל מגודל השיפור ביחס לשיא הישראלי. מרשים לא פחות ההפרש מן המנצחת – ונדגיש: המנצחת קבעה שיא עולמי (במירוץ ללא מכתיבי קצב גברים). הפרש של 2:48דק' היה תואם הצפיות שלנו לריצת 10000מ'. בריצת חצי מרתון זה חסר תקדים. השוואה נוספת: זו תוצאה שתשע רצות אמריקאיות בלבד רצו מהר ממנה, בכל הזמנים (על מסלול מוכר לצרכי שיא).

היתה לנו בערך רבע שעה להתפעל מן ההישג של לונה ובינתיים ראינו שדרמה מתפתחת גם בקרב הגברים. מארו טפרי סיים במקום ה33 בשיא ישראלי חדש של 62:24דק'שיפור 1:19דק' לשיאו של איילה סטאין משנת 1997. בדרך שיפר מארו גם את השיא הישראלי ל15ק"מ כביש. מעט אחריו, גם היימרו עלמיה  (63:04), גירמה אמרה (63:19) וימר גטהון (63:25) רצו מהר מהשיא הקודם. כלומר ביום אחד ארבעה רצים רצו מהר משיא שהחזיק מעמד משך 21 שנה! שיאים אישיים מרשימים, בתחרות החשובה.

מקבץ התוצאות האדיר והנדיר הקנה לנבחרת הישראלית הישג נהדר של מקום עשירי בדירוג הקבוצתי באליפות העולם. ושימו לב לנבחרות שאותן ניצחו: בריטניה, יפן, צרפת, אוסטרליה, ונוספות.

מאור טיורי, שיאנית ישראל ל5000מ', סיימה ב1:15:03ש', 9 שניות לאט משיאה האישי למרחק.

ברכות חמות לרצים ולמאמניהם הגאים: דן סלפטר (מאמנם של לונה, מארו וימר), זוהר זימרו וגזצ'או יוסף (מאמניהם של היימרו וגירמה).

המירוץ הכללי:

במירוץ הנשים ניצחה באופן משכנע נטסאנט גודטה קבדה מאתיופיה, בת ה27 בשיא עולם במירוץ לנשים בלבד, 66:11 דק'. זהו שיפור של 1:20 דק' לשיאה האישי מ2015, ושיפור של 14 שניות לשיאה של לורנה קיפלגאט מ2007. קבדה רצה לבדה את הקילומטרים האחרונים לאחר שברחה למתחרותיה הקנייתיות. ג'וסלין ג'פקוסגיי, שקבעה בשנה שעברה את שיא העולם (במירוץ מעורב) – 64:51דק' (והמחזיקה בשיאי עולם למירוצי כביש גם ל10ק"מ, 15ק"מ ו20ק"מ) הכתיבה הקצב המהיר בהתחלה אך בהמשך דעכה. בכל זאת הצליחה להתאושש ולעקוף לקראת הסיום את פולין קאמולו בת ארצה בתחרות על מדליית הכסף (66:54 מול 66:56). בדירוג הקבוצתי: אתיופיה, לפני קניה ובחריין.

במירוץ הגברים הפתיחה היתה מתונה בהרבה וטקטית. התחרות האמיתית החלה לאחר 15 ק"מ כאשר ג'פרי קמוורור הוריד את הפטיש. קמוורור הגיע לריצה הזו כאלוף העולם לחצי מרתון בפעמיים הקודמות (בפעם הקודמת ניצח את קארוקי ופארה), ואלוף העולם למירוצי שדה בפעמיים האחרונות. עם שיא אישי של 58:54, מדליית כסף באליפות העולם ל10,000מ' (2015) וגם מנצח מרתון ניו יורק האחרון, הוא היה הפייבוריט הברור. הדרך שבה ברח אל הניצחון (בסיוע רוח במקטע האחרון) גרמה לי לחזור ולבדוק שבע פעמים שלא מדובר בטעות… קמוורור רץ את 5 הקילומטרים בין נקודת ה15 ל20 ב – 13:01. ואז… הגביר לקצב של 2:32 דקות לקילומטר עד לסיום. סך הכל 15:49דק' ל6.1 האחרונים (קצב 12:57 ל5000מ', כאשר שיאו האישי על המסלול הוא 12:59.98דק'. התוצאה הסופית שלו – 60:02דק'. אין ספק שהרוח שיחקה כאן תפקיד משמעותי בשלבי הסיום ותגמלה את מי שניהל ריצה נכונה בשלבים המוקדמים ומאתגרים. (*)

ספרתי 11 שיאים אישיים או לאומיים בין 30 הראשונים. 16 מבין ה40.

(*) במירוץ כביש אין מגבלת עצמת רוח לאישור שיא, אלא שהתקן מבוסס על אופי המסלול. "קריטריון ההפרדה" מחייב שהמרחק בקו אווירי בין קו הזינוק לקו הסיום לא יפחת ממחצית מרחק התחרות, באופן המנטרל סיוע של רוח גב. המסלול בולנסיה עומד בקירטריון לאישור שיאים.

קמוורור הקדים בעשרים שניות את אברהם צ'רובן הרץ הקנייתי המתחרה עבור בחריין, ואהרון קיפלה האריתריאי ניצח בספרינט לסיום אל מדליית הארד את ג'מאל יימר האתיופי.

הדירוג הקבוצתי: 1. אתיופיה. 2. קניה. 3. בחריין.

תוצאה נוספת שראויה לציון: ברנרד לגאט, בעבר אלוף עולם ל1500מ' ו5000מ', בעל התוצאה השניה בכל הזמנים ל1500מ', 18 שנה כמעט מאז זכה במדליה האולימפית הראשונה שלו, כבר בן 43 וחצי, סיים במקום ה31 בזמן של 62:16דק' (8 שניות לפני מארו).

(מימין: זוהר זימרו, היימרו עלמיה, ימר גטהון, לונה צ'מטאיי, מארו טפרי, גירמה אמרה, דן סלפטר. התמונה באדיבות דובר איגוד האתלטיקה בישראל).

 

 

 

 

 

ביקור הקיסר
קרן מלגות לרצים מצטיינים ע"ש רפי וישניצר