פנטסטי!

לונה צ'מטאיי ומארו טפרי הובילו יום היסטורי לרצים הישראלים באליפות העולם לחצי מרתון בולנסיה. קבדה קבעה שיא עולם במירוץ לנשים בלבד.

(תודה לחברי יגאל לב, שיצר תמונת השער כדי לחגוג יחד עם לונה ומארו)

הפרשנות תחכה. קודם נוודא שההישגים האלו זוכים לתגובה שהם ראויים לה:

וואו. וואו. ועוד פעם וואו!

אתמול בערב חבר שלח לי את תחזית מזג האוויר לקראת אליפות העולם לחצי מרתון בולנסיה: פרצי רוח של עד 80 קמ"ש, עם חשש להרס סביבתי – "damaging winds".

מסוג הדברים שאתה קורא ומרגיש לא נעים בשביל הרצים שהתכוננו כל כך ליום הזה, ואיך בכלל מתחרים בתנאים כאלו? הנתון כל כך מבהיל, שהוא כמעט קומי. כל רץ הרי בודק נתוני מזג האוויר, ובמיוחד את נתון הרוח. רוחות של מעל 10 קמ"ש זה מדאיג. רוחות חזקות יותר מחייבות להערך מחדש. רוחות של 40 קמ"ש גורמות לך לקלל את הרגע שבו נרשמת בכלל למירוץ. אז 80? אתה בטוח שעובדים עליך. בהפוך על הפוך… אולי זה מוריד את הלחץ, מאפשר לבוא בגישה של "ניתן מה שאפשר, לפי הרגשה, ויהיה מה שיהיה".

בכל אופן, זה היה אתמול בערב. היום התקיים המירוץ. נדמה לי שכתבתי כבר: וואו. וואו. ועוד פעם וואו!

אכן, הפוך על הפוך. קיבלנו שיא עולם חדש לנשים (במירוץ לנשים בלבד), קיבלנו את ספליט הסיום (5ק"מ) המהיר אי פעם למירוץ כביש (לכל מרחק) במירוץ הגברים (בסיוע רוח גב משמעותית). ראינו גם כמות גדולה מאד של שיאים אישיים וכמה שיאים לאומיים. ובעיקר, לשמחתנו – יום פשוט חלומי לרוב הרצים שלנו. הישגים אדירים ונדירים.

נתחיל מלונה צ'מטאיי. לונה קבעה תוצאה יוצאת מן הכלל של 68:59דק', שיא ישראלי. מקום 12 באליפות העולם! ואני מתלבט איך להסביר את ההישג. איך לשים אותו בפרופורציה. כי הוא מחוץ לכל פרופורציה שהתרגלנו אליה וציפינו לה. זהו סטנדרט חדש ואחר. שיפור של 4 דקות פחות 11 שניות לשיאה האישי/הישראלי של לונה. במונחים של שיפור לחצי מרתון, זו ממש פריצת דרך ועליית דרגה. מצד אחד צריך להתפעל מגודל השיפור ביחס לשיא הישראלי. מרשים לא פחות ההפרש מן המנצחת – ונדגיש: המנצחת קבעה שיא עולמי (במירוץ ללא מכתיבי קצב גברים). הפרש של 2:48דק' היה תואם הצפיות שלנו לריצת 10000מ'. בריצת חצי מרתון זה חסר תקדים. השוואה נוספת: זו תוצאה שתשע רצות אמריקאיות בלבד רצו מהר ממנה, בכל הזמנים (על מסלול מוכר לצרכי שיא).

היתה לנו בערך רבע שעה להתפעל מן ההישג של לונה ובינתיים ראינו שדרמה מתפתחת גם בקרב הגברים. מארו טפרי סיים במקום ה33 בשיא ישראלי חדש של 62:24דק'שיפור 1:19דק' לשיאו של איילה סטאין משנת 1997. בדרך שיפר מארו גם את השיא הישראלי ל15ק"מ כביש. מעט אחריו, גם היימרו עלמיה  (63:04), גירמה אמרה (63:19) וימר גטהון (63:25) רצו מהר מהשיא הקודם. כלומר ביום אחד ארבעה רצים רצו מהר משיא שהחזיק מעמד משך 21 שנה! שיאים אישיים מרשימים, בתחרות החשובה.

מקבץ התוצאות האדיר והנדיר הקנה לנבחרת הישראלית הישג נהדר של מקום עשירי בדירוג הקבוצתי באליפות העולם. ושימו לב לנבחרות שאותן ניצחו: בריטניה, יפן, צרפת, אוסטרליה, ונוספות.

מאור טיורי, שיאנית ישראל ל5000מ', סיימה ב1:15:03ש', 9 שניות לאט משיאה האישי למרחק.

ברכות חמות לרצים ולמאמניהם הגאים: דן סלפטר (מאמנם של לונה, מארו וימר), זוהר זימרו וגזצ'או יוסף (מאמניהם של היימרו וגירמה).

המירוץ הכללי:

במירוץ הנשים ניצחה באופן משכנע נטסאנט גודטה קבדה מאתיופיה, בת ה27 בשיא עולם במירוץ לנשים בלבד, 66:11 דק'. זהו שיפור של 1:20 דק' לשיאה האישי מ2015, ושיפור של 14 שניות לשיאה של לורנה קיפלגאט מ2007. קבדה רצה לבדה את הקילומטרים האחרונים לאחר שברחה למתחרותיה הקנייתיות. ג'וסלין ג'פקוסגיי, שקבעה בשנה שעברה את שיא העולם (במירוץ מעורב) – 64:51דק' (והמחזיקה בשיאי עולם למירוצי כביש גם ל10ק"מ, 15ק"מ ו20ק"מ) הכתיבה הקצב המהיר בהתחלה אך בהמשך דעכה. בכל זאת הצליחה להתאושש ולעקוף לקראת הסיום את פולין קאמולו בת ארצה בתחרות על מדליית הכסף (66:54 מול 66:56). בדירוג הקבוצתי: אתיופיה, לפני קניה ובחריין.

במירוץ הגברים הפתיחה היתה מתונה בהרבה וטקטית. התחרות האמיתית החלה לאחר 15 ק"מ כאשר ג'פרי קמוורור הוריד את הפטיש. קמוורור הגיע לריצה הזו כאלוף העולם לחצי מרתון בפעמיים הקודמות (בפעם הקודמת ניצח את קארוקי ופארה), ואלוף העולם למירוצי שדה בפעמיים האחרונות. עם שיא אישי של 58:54, מדליית כסף באליפות העולם ל10,000מ' (2015) וגם מנצח מרתון ניו יורק האחרון, הוא היה הפייבוריט הברור. הדרך שבה ברח אל הניצחון (בסיוע רוח במקטע האחרון) גרמה לי לחזור ולבדוק שבע פעמים שלא מדובר בטעות… קמוורור רץ את 5 הקילומטרים בין נקודת ה15 ל20 ב – 13:01. ואז… הגביר לקצב של 2:32 דקות לקילומטר עד לסיום. סך הכל 15:49דק' ל6.1 האחרונים (קצב 12:57 ל5000מ', כאשר שיאו האישי על המסלול הוא 12:59.98דק'. התוצאה הסופית שלו – 60:02דק'. אין ספק שהרוח שיחקה כאן תפקיד משמעותי בשלבי הסיום ותגמלה את מי שניהל ריצה נכונה בשלבים המוקדמים ומאתגרים. (*)

ספרתי 11 שיאים אישיים או לאומיים בין 30 הראשונים. 16 מבין ה40.

(*) במירוץ כביש אין מגבלת עצמת רוח לאישור שיא, אלא שהתקן מבוסס על אופי המסלול. "קריטריון ההפרדה" מחייב שהמרחק בקו אווירי בין קו הזינוק לקו הסיום לא יפחת ממחצית מרחק התחרות, באופן המנטרל סיוע של רוח גב. המסלול בולנסיה עומד בקירטריון לאישור שיאים.

קמוורור הקדים בעשרים שניות את אברהם צ'רובן הרץ הקנייתי המתחרה עבור בחריין, ואהרון קיפלה האריתריאי ניצח בספרינט לסיום אל מדליית הארד את ג'מאל יימר האתיופי.

הדירוג הקבוצתי: 1. אתיופיה. 2. קניה. 3. בחריין.

תוצאה נוספת שראויה לציון: ברנרד לגאט, בעבר אלוף עולם ל1500מ' ו5000מ', בעל התוצאה השניה בכל הזמנים ל1500מ', 18 שנה כמעט מאז זכה במדליה האולימפית הראשונה שלו, כבר בן 43 וחצי, סיים במקום ה31 בזמן של 62:16דק' (8 שניות לפני מארו).

(מימין: זוהר זימרו, היימרו עלמיה, ימר גטהון, לונה צ'מטאיי, מארו טפרי, גירמה אמרה, דן סלפטר. התמונה באדיבות דובר איגוד האתלטיקה בישראל).

 

 

 

 

 

ביקור הקיסר
קרן מלגות לרצים מצטיינים ע"ש רפי וישניצר

תגובות

  • אלכס דוקורסקי

    וואו, בהחלט מרשים ביותר! תודה על הדיווח. מקבץ מאוד מאוד איכותי, שאפשר רק להתפעל ממנו.
    כל הכבוד ללונה ולמארו וכמובן גם למאמנם, דן סלפטר.
    הרבה מילים טובות גם ליתר הרצים, ולמאמניהם, על כך ששיפרו את שיאיהם האישיים (ובמקרה של מאור טיורי, התקרבה מאוד אליו, וגם זה מצוין).
    יתרה מכך, העובדה שעשו זאת בתחרות בין-לאומית גדולה (מה שקרה לא לעתים קרובות במסגרת מקצועות הריצה הארוכה בשנים האחרונות), רק מעצימה את ההישגים הללו.

    הגב
  • YG

    מרשים ביותר.

    ראיתי בפורום של לטצראן בזמן אמת את ה-13:01 ל-5K, וחשבתי שמישהו שם התבלבל.

    למרות הרוח, זה זמן פסיכי לגמרי.

    הגב
  • איציק

    תודה רבה נחשון,
    התוצאות כל-כך מרשימות ובלתי צפויות שבא לבדוק שוב את המסלול, האם המרחק נכון.
    הבנתי שלונה על הדרך שברה עוד כמה שיאי ישראל לכביש במרחקי ביניים. זה בלי הכנה מיוחדת למרחקים אלו ובלי הגברה בסוף כל מרחק. זה בכלל בלתי נתפס.

    הגב
  • חוג'ה

    הישגים מרשימים לרצים הישראלים ובכלל, לכלל הרצים באליפות. כמות הרצים שקבעו שם שיאים אישיים יוצאת דופן.
    כל הכבוד לכולם.

    תודה על הסקירה המהירה והחשובה שמביאה לתודעה את מה שקורה בספורט היפה הזה. לא פשוט להאפיל על אירוע הספורט החשוב בעולם שהתרחש אתמול בערב באצטדיון נתניה.

    הגב
  • funfun

    כבוד גדול והישג מרשים לכולם ובעיקר ללונה!!!
    יש לי הרגשה שהתחרות הזו תישאר בטבלת השיאים לא מעט זמן :-)

    הגב
  • עודד

    אני (עדיין) מחכה לציוץ של שרת הספורט לברך על ההישגים היפים.

    הגב
  • קיבוצניק

    די ברור שזה הרוח של ה80 קמש...
    קצת מצחיק להתעלם מהעובדה הזו.
    ועוד דבר- לציין שרץ הוא אתיופי אבל רץ בשביל בחריין אבל להתלהב מכל הרצים הישראלים(האתיופים ) זה מצחיק עוד יותר...
    יש אתיופי שרץ בשביל בחריין ואתיופי שרץ בשביל ישראל.
    תלוי איפה משלמים יותר (בחריין)

    הגב
    • ud

      כן, אבל...

      רוב הרצים הישראלים ממוצא אתיופי עלו לארץ לפני שהם נהיו רצים והעליה שלהם לא הייתה כי שילמו להם עבור ההישגים.
      הרצים האתיופים שרצים עבור בחריין קודם היו מקצוענים שגדלו והתפתחו לרצים באתיופיה ורק אחר כך קיבלו אזרחות בחריינית בתמורה לכסף.

      ולכן, זה ממש בסדר להגיד רץ ישראלי ממוצא אתיופי ורץ אתיופי שרץ עבור בחריין

      הגב
    • shohat

      יש לך הגדרה מעניינת למילה "התעלמות" (איפה קראת שהיתה רוח?) והתגובה על שני חלקיה משקפת בורות.

      זו מפת המסלול של חצי המרתון בולנסיה.
      http://cdn.letsrun.com/wp-content/uploads/2018/03/world-half-map-2018-valencia.jpg
      רוח של 80 קמ"ש בגב (כנראה יותר קרוב ל40-50, אבל נגיד) היא רוח של 40-50 קמ"ש בפנים. פיזיקלית זה לא "מתקזז" (הרוח תאט יותר משתסייע, וככל שהיא חזקה יותר היא תקשה יותר על תוצאה מהירה). אם תרצה ההסבר הפיזיקלי תקבל אבל עוד יותר טוב שתצא לרוץ על מסלול מעגלי בו אתה חוזר לנקודה ממנה יצאת ותבין בעצמך.

      השוואת הרצים הישראלים ממוצא אתיופי, שעלו לישראל וגדלו בה כמוני וכמוך לארצות שרוכשות ספורטאים מקצוענים, מצערת. הם לא פחות ישראלים ממך.

      הגב
      • כח הגברה

        מקבץ כזה של שיאים ותוצאות לא יכול להיות מקרי.
        אם תנאי התחרות עמדו בדרישות להכרה בשיאים, אין איתם שום בעיה. השאלה כמה קל יהיה להתקרב אליהם בעתיד.

        הגב
        • shohat

          אתה צודק שריבוי השיאים האישיים מלמד על כך שבשורה התחתונה, מעשית התנאים התבררו כטובים.
          יתכן שנהנו מחסימה חלקית של הרוח על ידי בניינים בחלק מהמסלול (אם כי כשרצים ברחוב עירוני יש גם תופעה של funnelling שמגבירה אפקט הרוח, תלוי בכיוון). יתכן שמכיוון שהרוח היתה בגב בחלק המאוחר, אז מי שהצליחו להתמודד בהצלחה בחלק הקשה קיבלו רוח שניה (תרתי משמע) ורצו טוב בהרבה משהם רגילים (חוויתי זאת פעם אחת בריצת חצי מרתון, עם הגברה לא צפויה ומטורפת בחצי השני, בחזור). כדי להבין איך הורגש אפקט הרוח צריך לשמוע התייחסות של הרצים.

          בכל אופן, השיאים במקרה הזה כשרים לגמרי ללא שום כוכבית, להבדיל למשל ממסלול כמו מרתון בוסטון בו רוח גבית מסייעת לאורך כל הריצה (או להיפך).

          הגב
          • קיבוצניק

            פרצי רוח... בהלוך כלום. בחזור פרצי רוח. הבנת? לא מסובך... או שסתם אתה חושב שכןלם רצו ארבע דק יותר מהר מהשיא שלהם

            הגב
            • shohat

              אני חושב שהזלזול אינו במקום. שאתה מניח את המבוקש (אלא אם היית שם והשתתפת), ובעיקר שכללי התחרות מגדירים במפורש ליד אילו הישגים שמים כוכבית של aided course לעומת תנאים שאינם נחשבים כאלה גם אם היה קצת מזל. סטנדרטיזציה לא יכולה להיות מושלמת, אבל היא הוגנת. והשיאים אתמול נקבעו fair and square.

              המחשבה שבמסלול "מעגלי" הרוח סייעה בארבע דקות היא מן המופרכות ששמעתי.

            • אחד העם

              חבל על האנרגיה, נחשון,
              "אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה."

  • יובב

    נחשון
    הרשה לי להצטרף
    וואו וואו וואו
    למלעיז - "מריח" לי שאתה לא ממש בקיא בריצה. עם ובלי רוח. ריצה למרחק מחייבת אותך להיות מחוייב לקצב שהגדרת. הרוח בהגדרה היא גורם בעייתי ביכולת לנהל את המחוייבות הזו.
    ונניח והיית צודק - אז תסתפק בלהחמיא לרצים על תוצאתם היחסית.
    ותודה על טור מהיר (כמעט כמו הרצים) - מהנה.

    הגב
    • קקדילא

      יובב אתה אחד הלא חכמים שפגשתי לאחרונה ...
      הניהול אותו ניהול... אבל שיש לך רוח בגב של 80 קיש אתה מקצר זמנים.
      עניין של פיסיקה פשוטה של כיתה ד, תנועה עם הרוח .
      כנראה שהיית במגמת מכונאות רכב... אז עזוב

      הגב
  • יובב

    עם שם כמו שלך גם הרוח לא היתה עוזרת.
    מתנצל בפני הפורום על ירידה לרמתו.
    אם אפשר - מבקש שיוסר מהאתר
    חג שמייח

    הגב
  • קיבוצניק

    שוחט התור מי שרץ פעם פעמיים ומכיר לדוגמא את ההבדל של רוח מן הים לבין לרוץ בתוך עיר כשאין רוח, הייתי מצפה שתדע שגבר כמו שתיארתי יתכן ואך אפשרי בהחלט. וזה מה שקרה שם תבדוק. או שאולי אתה באמת מאמין שכולם פתאום שיפרו את זמנם בארבע דקות והיו שם 35 שיאים לאומיים חחחחח

    הגב
    • YG

      אתה עושה צחוק מעצמך.

      כולם שיפרו? המנצח שיפר את שיאו?

      הגב
    • נחשון שוחט

      יש הבדל בין אינטואיציה לבין פיזיקה. התיאורימה של ברנולי מסבירה שהמהירות גבוהה יותר היכן שהלחץ קטן יותר. באיזור עירוני עם שתי שורות של בתים, הרוח תתכנס לאן שהיא יכולה ויורגש אפקט של רוח חזק בהרבה.
      https://athanailidipanagiota.weebly.com/introduction-to-wind-funnel-effect-and-air-simulation-wind-tunnel-effect-and-computation-fluid-dynamics.html

      זה לידע כללי. מעשית, לגבי המירוץ הזה, האמת היא כנראה איפשהו באמצע. התנאים בשורה התחתונה אפשרו ריצה מהירה. אני פורש מהדיון כאן.

      הגב
  • נחשון שוחט

    לאור התגובות, אני חושב שכדאי לעשות קצת סדר "מקצועי" בנושא השפעת הרוח.
    א. נניח רוח של 40 קמ"ש (לצורך הדיון). השפעה משמעותית של רוח תתחיל הרבה לפני כן. 40 קמ"ש זה 11.111 מטר לשניה (זכרו שבמקצועות ספרינט רוח מעל 2 מ'/ש' מונעת הכרה בשיא).
    ב. ברור לגמרי שאם אתה רץ כשהרוח בגבך כל הדרך, הסיוע של הרוח יהיה מאד דרמטי. שוב - זה פי חמש וחצי ממה שחוקת האתלטיקה מתירה, באופן שקל מאד להבין.
    עד כאן כיתה ד'... שנעבור לכיתה ט'?
    ג. במירוצי כביש התקן לאישור שיא מתייחס לדרישות מהמסלול ולא מתייחס בכלל לרוח. הדרישות כוללות טופוגרפיה (שהמסלול לא יהיה בירידה), מדידה תקנית (שלא יהיה קצר) ומה שנקרא "קריטריון ההפרדה", שמנטרל סיוע רוח. הדרישה היא שהמרחק מהזינוק לסיום, בקו אווירי, לא יפתח ממחצית מרחק התחרות.
    ד. בקישור ששמתי למעלה בתגובה לקיבוצניק תוכלו לראות מפת המסלול בולנסיה. מעבר לכך שהמסלול שטוח, מהיר, מעט פניות, הוא תוכנן בכוונת מכוון במטרה לשבירת שיאים. נקודת הזינוק ונקודת הסיום כמעט צמודות. כלומר, כיוון הרוח (תחת הנחה לא מושלמת כמובן שהרוח קבועה) יהיה בעדך ממש כפי שהוא נגדך.
    ה. עכשיו ננסה להסביר מהו האפקט של הרוח. ראשית, ההאטה מול רוח פנים היא לא ליניארית. ההוצאה האנרגטית עולה באופן ריבועי (בחזקת שתיים) על התנגדות הרוח. כלומר אם המעבר מרוח פנים של 10 קמ"ש לרוח פנים של 20 קמ"ש - ההשפעה על צריכת החמצן היא פי 4. ומעבר ל40 פי 4 נוספים. וכך גם לגבי מהירות הריצה (רץ של 5 דקות לקילומטר לעומת רץ של 3 דקות לקילומטר - ההשפעה בקצב הריצה המהיר/הבדל בקושי יהיו דרמטיים יותר.
    ו. השאלה הבאה היא אם הרוח מסייעת לך כשהיא בגבך באופן המקזז את הפגיעה כשהיא מולך. הנושא הזה נחקר, והתוצאות לא מפתיעות, שוב זו פיזיקה פשוטה. אם מתייחסים לרוח קבועה ובלי דראפטינג - אז ההשפעה של הרוח "נגדך" תהיה בערך כפולה להשפעה שלה "בעדך". ב"כפולה" הכוונה לשניות שאתה מפסיד או מרוויח לקילומטר. הדבר הזה ידוע, וכל מי שרץ הרגיש אותו היטב.
    תוכלו לקרוא תמצית המחקרים כאן: http://www.marathontrainingteam.com/assets/Technical/Research%20on%20the%20effect%20of%20wind%20resistance%20and%20running%20performance.docx
    ז. בכל זאת ישנן השפעות מקזזות, שקשה לאמוד אותן במדויק. והן חייבות להיות חלק מן ההסבר לזמנים המהירים שנקבעו אתמול. בין השאר: דראפטינג (ריצה במבנה כשהרץ מוגן) מאד מסייעת בריצה מול רוח. ככל שקצב הריצה מהיר יותר והרוח חזקה יותר, המשמעות של דראפטינג יעיל גדלה (תחשבו על רוכבי אופניים - כמה זה קריטי, אז כאן מדובר בריצה במעל 20 קמ"ש מול רוחות של 30-40 קמ"ש - מי שהצליח לרוץ "מוגן" בדבוקה, נהנה מכך באופן משמעותי). גורם נוסף הוא בניינים כמחסה (במיוחד אם כיוון הרוח צידי לריצה). וגורם שלישי - שאין לנו נתונים לגביו - הוא עצמה משתנה של הרוח (קצת מזל). אז כן, ניתן להניח שבמירוץ הספציפי הזה הרצים נפגעו פחות ממה שחששנו, ומן ההערכה התיאורטית, והיה להם קצת מזל. מכאן ועד להתייחסות אל הרוח החזקה כיתרון חריג - הדרך ארוכה.

    הגב
    • איציק

      תודה נחשון,
      האם הכוונה בסעיף ג': לא יפתח ממחצית מרחק התחרות?
      נראה לי שיותר הגיוני: לא יעלה על מחצית מרחק התחרות.

      הגב
      • נחשון שוחט

        כן, צודק. טעות בכתיבה.

        הגב
  • יורם אהרוני

    ראשית, החל מ-2018 בוטלו שיאי העולם בריצות על כביש ל-15 ו-20 ק"מ (וגם ל-25 ו-30 ק"מ) ולכן גם לא אמורים להיות שיאים ישראליים במרחקים האלה. שנית, כדאי אולי לדון קצת פחות על אפקט הרוח בלי שיש נתונים מדויקים מה היה שם ולהתרכז בדברים אחרים כמו למשל בעובדה שחצי מרתון וגם מרוצי שדה הם מקצועות "מקופחים" שחבל שלא נכללים במסגרת האולימפית. המנצח, ג'פרי קמוורור הוא 5 שנים ברציפות אלוף עולם עוד לפני שמלאו לו 26 שנים (נולד ב-28 בנובמבר 1992): 2014 - חצי מרתון, 2015 - מרוצי שדה, 2016 - חצי מרתון, 2017 - מרוצי שדה, 2018 - חצי מרתון. מאחר שריצת 10,000 על מסלול הוא מקצוע שהולך ונכחד והוא המקצוע היחיד שלא נכלל בליגת היהלום או בסבב אתגר כלשהו וגם 10 ק"מ בכביש די בדעיכה בשנים האחרונות בעולם הוא כבר רץ מרתון ב-2:06:12 בשנתו ה-20. צריך כמובן קצת הסתייגות לגבי ודאות הגיל. יש לי ידיד העובד לא מעט שנים בכמה מדינות באפריקה בחברה המקימה מרשמי אוכלוסין במדינות האלה. לדבריו, ודיברתי איתו בנושא רק לפני כמה חודשים, במדינות רבות באפריקה לא רושמים את הילדים במרשם התושבים לפני גיל 6 ויש למעשה גם כיום מיליוני ילדים ביבשת שאיש לא יודע על קיומם. רק כאשר ההורים רוצים לרשום את הילדים לבית ספר הם גם רושמים אותם במרשם האוכלוסין ואז מנסים איכשהו לברר את הגיל האמיתי שלהם. קמוורוור שייך בינתיים לקבוצת הרצים כמו זרסניי טדסה שהם לא מספיק טובים להיות אלופים אולימפיים במרתון או ב-10,000 אבל בחצי מרתון הם הטובים ביותר. כדאי גם להקדיש מספר מילים לרץ בן ה-22 משוויץ JULIEN WANDERS שסיים שמיני בין כל הרצים ממוצא אפריקני. הוא כבר עם שיא אישי של 1:00:09 מהשנה אבל ב-10,000 שיאו האישי בינתיים רק 28:06.17 והוא עדיין לא רץ מרתון. הוא מתאמן הרבה בקניה וגם במחנות אימונים בגובה בשוויץ ומעניין אם טוקיו 2020 בכלל בראש שלו כי כרגע אין לו מקצוע מתאים שם. המרתון, מקצוע שהומצא במיוחד עבור משחקי האולימפיים הוא המקצוע הכי לא מתאים למשחקי הקיץ.

    הגב
  • יורם אהרוני

    עוד שתי נקודות: א) יתכן שמספר השיאים האישיים הגדול קשור יותר לחלוקת קצב טובה עבור מרבית הרצים שהשתתפו. זמנו של המנצח רחוק ביותר מדקה מהישג השנה בעולם והוא מדורג רק 13 ברשימה השנתית ועוד לא עברו 3 חודשים מתחילת השנה. אם היה מוכתב קצב לשיא עולם ייתכן שהרבה רצים היו מתחילים מהר מדי לרמתם. תארו לכם מה היה קורה אם מכתיב יקצב היו מובילים את הרצים ב-5 הק"מ הראשונים על 13:50...ב) הגיע הזמן שבאליפות העולם בחצי מרתון לא יהיו מגבלות על מספר רצים ממדינה אחת וזו תהיה באמת בתחרות בה ישתתפו כל הרצים הטובים בעולם. מישהו חשב להגביל מספר טניסאים ממדינה אחת בוימבלדון או בתחרות גראנד סלאם אחרת? למה בריצת חצי מרתון זה נחוץ? אז נכון שיש כ-50 קנייתים בין 100 הטובים בעולם. אז מה. לפני 40-30 שנים אליפות העולם במרוצי שדה הייתה מין אליפות עולם כזו ואז ההגבלה לא הייתה ממש רלוונטית כי לא הייתה דומיננטיות גדולה כל כך של רצי מזרח אפריקה. ראו למשל תוצאות אליפות מרוצי השדה של 1983: ראשון דבלה מאתיופיה, שני לופש מפורטוגל, רביעי סאלאזאר מארה"ב, שישי דה-קסטלה מאוסטרליה, עשירי קובה מאיטליה, מקום 19 סטיב ג'ונס מוולס, מקום 22 קדיר מאתיופיה, מקום 42 וירג'ין מארה"ב, מקום 46 ליסמונט מבלגיה, מקום 59 אחמד סאלח מדג'יבטי, מקום 67 ייפטר מאתיופיה, מקום 69 פנטה מאיטליה, מקום 135 מרטין פיז מספרד, מקום 196 אריה גמליאל, מקום 204 יאיר קרני...

    הגב
    • shohat

      יורם התיאוריה הזו אולי מתיישבת עם תוצאות שלושת הרצים הראשונים (צ'רונו בעל שיא אישי של 58:40) אבל לא עם רוב רצי הסאב 62-63 החדשים שרצו בקצב מהיר משיאם ובוודאי שלא עם תוצאות הנשים - שיאים אישיים ל11 מ13 הראשונות וקצב ששיאנית העולם ג'פקוסגיי (שהובילה) לא עמדה בו.

      הגב
  • shohat

    אני מצרף הניתוח המקצועי של המאמן דן סלפטר לריצה, כפי שפרסם בקבוצת אתלטיקה עכשיו בפייסבוק:
    כמה מילים על אליפות העולם בחצי מרתון:
    1. חצי המרתון הוא מרחק מיוחד. מחד, אינו אולימפי. מצד שני, בהיבט תחרותי, מהווה זירה למגוון רצי מרחקים בינוניים וארוכים (אפילו רצי 1500 מטר ועד מרתון) ל"בדיקת יכולות" בשלבים מתקדמים של תקופת הכנה, למכוונים למפעלי הקיץ, אך מספיק מוקדם כדי לא לפגוע בהכנה הספציפית למי שאינו מתמחה במרחקים הנתמכים ישירות על ידי היכולת הזו (5,000 ומטה בעיקר).
    2. ניתן ללמוד רבות על כושרו של אתלט מתוצאתו במרחק זה והתברגותו, כאמור, מול רצים ממגוון המרחקים, מה שלא קורה כשרצים "מרחקים אולימפיים" בהכרח.
    3. בנשים, כל שיאי העולם מ10 ק"מ ועד חצי מרתון, נקבעים לעיתים תוך כדי ריצת חצי מרתון.
    4. לגבי המרוץ עצמו: לונה צ'מטאי ומארו טפרי כמו גם שאר האתלטים עמדו במשימה, שאני אישית דאגתי להצהיר לפני חודש וחצי: ריצה מהירה מהשיא הישראלי, במידה והתנאים יאפשרו.
    5. התנאים היו מדאיגים. במשך שבוע שלם עקבתי באדיקות אחרי התחזית ליום ושעת המרוץ וחשכו עיניי. רוחות של 40-50 קמ"ש ומשבים עד 80 קמ"ש.
    6. ביקשתי מהרצים "לשכוח" מתוכנית ריצה מדוקדקת לפי שנייה לקילומטר ולהקשיב יותר מבדרך כלל לתחושות הגוף כי אין לדעת איפה ומתי הרוח תפגע והיכן תסייע, ניתן רק להעריך.
    7. נראה לי שזה יצר נינוחות מסויימת בקרב הרצים שלנו (הגברים) שהרוויחו פתיחה שקולה של הדבוקה המובילה, כמעט בקצב המטרה הראשוני שלהם. זה השתלם.
    8. לונה צ'מטאי הייתה במעין מלכוד. מצד אחד, ידענו כי בתנאים אידאלים היא ברמה של 69 דקות אמצע. מצד שני, הנתונים מהשנים הקודמות מראים שזה אומר, להתברג בעשירייה הראשונה, ומה שעוד ידענו שהיא מורכבת בתחרות זו מרצות ברמה של 67 דקות ומטה.
    9. צרפתי כאן את ניתוח הריצה של ה14 רצות הראשונות. ניתן ללמוד, שלונה רצה את 10 הקילומטרים בין ה10 ל20 ב32:43 דקות (כמו שיאה על המסלול) ושזה הספליט ה5 בטיבו מבין הרצות. מה שזה לא כל כך מספר (והוידאו הקצר שצרפתי כאן מקילומטר 10.2 כן מספר) זה שלונה בעצם רצה לבד מול הרוח מקילומטר 5 ועד שתפסה את רות צ'פנגטיץ' (רצה עם שיא אישי של 66:17) וצימצמה פער של כ20-30 שניות מרצות במיקום 6-11.
    10. אני לא יודע אם טקטיקה שונה מבחינתה הייתה מביאה למיקום טוב יותר לאור התפתחות הריצה, אך לומד שהיא הראתה כאן הרבה "אופי ונחישות" וזה מעודד להמשך.
    11. נתון מעניין נוסף, 10 הקילומטרים המהירים ביותר שלה במרוץ (5 הקילומטרים הראשונים וה5 האחרונים) לפי זמני הביניים של 5 ק"מ נותנים זמן של 32:15 דקות, בדיוק זמן קריטריון אולימפי בריצת 10,000 מטר.
    12. תודה על הפרגון, התמיכה והעידוד בכל מדיה אפשרית. נשתדל להמשיך ולהשתפר.

    הגב
  • יורם אהרוני

    דן סלפטר כותב שלונה צ'מטאי-סלפטר הייתה בכושר של "69 דקות אמצע" לעומת 1:16:55 שעשתה באליפות ישראל בעמק המעיינות. גם שלושת הגברים הישראלים שהשתתפו בשני המרוצים וגם מאור טיורי היו בכושר יותר טוב יותר מאשר באליפות ישראל. זה לא הרוח. לגבי ימר גטהון יש זמני ביניים מלאים בשני המרוצים. בעמק המעיינות הוא פתח על 15:28 לעומת 14:51 בולנסיה. ל-10 ק"מ בעמק המעיינות הוא הגיע ב-31:01 (15:33) לעומת 30:10 (15:19, כנראה נגד רוח חזקה לעומת רוח בגב באליפות ישראל), ל-15 ק"מ באליפות ישראל הוא הגיע ב-46:11 (15:10) לעומת 45:22 (15:12). מכאן ואילך מתהפך אפקט הרוח בשני המרוצים - רוח נגדית באזור מסילות - ניר-דוד ו-20 ק"מ ב-1:01:50 (15:39) לעומת 1:00:16 (14:54). ימר גטהון רץ באליפות העולם ב-1:50 דקה מהר יותר מאשר באליפות ישראל כנראה בעיקר בגלל שתי סיבות: כושר אישי טוב יותר ומשיכה שקיבל באליפות העולם מטובי הרצים בעולם שלמזלו לא רצו מהר מדי. אותו הדבר כמובן נכון לגבי שאר הישראלים רק שלחלקם חסרים זמני ביניים פה ושם באליפות ישראל.

    הגב
  • היסטוריון של ספורט

    נחשון תודה רבה .
    יורם תודה רבה רבה לך על האינפורמציה .
    אני מעוניין לשאול שאלה של מדידת המרחק .
    מהי היא הטכנולוגיה של היום ביחס לעבר.
    בעבר היו מקרים שבו הסתבר שהמרחק קצר ממה שהיה אמור להיות האם הטכנולוגיה של היום היא ודאית בעניין זה בכל מקום ?

    הגב
    • shohat

      מסלול המבקש תקן מקצועי של הiaaf או aims נמדד על ידי מודד מוסמך. שיטת המדידה היא על ידי אפנים עם מכשיר הנקרא ג'ונס קאונטר, לאחר כיול באיצטדיון. ישנם עקרונות למדידת מסלול הריצה הקצר ביותר. אליו מוסיפים עשירית אחוז מהמרחק (לעשרה קילומטר יוספו עשרה מטר). המסלול נ דד פעמים ואם ישנו הפרש גדול מהמוגדר, יש לבצע כל התהליך מחדש. אם נקבע שיא עולם, כמו במקרה הזה, מתבצעת מדידה נוספת לאשרור. זה בגדול. במירוץ מסוג זה ניתן להניח שהמדידה מאד מדויקת, כל עוד לא הוכח אחרת. ומכיוון שנקבע שיא עולם בכפוף לאשרור, יתבצע אימות נוסף.

      הגב
      • היסטוריון של ספורט

        תודה רבה ....רק עכשיו ראיתי .

        הגב
  • יורם אהרוני

    לא בהכרח נדרשת מדידה חוזרת של המסלול במקרה של שיא עולם אם מראש היו שתי מדידות נפרדות לפניו: (e) The course must be verified (i.e. re-measured) as late as
    possible before the race, on the day of the race or as soon as
    practical after the race, by a different “A” grade measurer from
    any of those who did the original measurement.
    Note: If the course was originally measured by at least two “A”
    grade or one “A” and one “B” grade measurers, no
    verification (re-measurement) under this Rule 260.21(e) will be
    required

    הגב
  • יורם אהרוני

    בקשר למדידת מרחקי מרוצי כבישים ראוי גם להזכיר כי שיאי עולם במרוצי כביש מוכרים רק משנת 2004 ואז גם הוכנסו לחוקת האתלטיקה כל התקנות הנוגעות לתנאים להכרה בשיאי עולם. עד אז היו גופים שונים שלכל אחד מהם שיטות משלו להכיר במה שקראו "ההישג הטוב ביותר" במרוצי כבישים. כאמור, החל משנת 2004 יש תקנות מחייבות להכרה בשיאי עולם במרוצי כבישים בחוקת האתלטיקה. השנה נעשה דילול במרחקים בהם מוכרים שיאי עולם על כביש ואין יותר שיאים ב-15, 20, 25 ו-30 ק"מ על כביש אבל יש עדיין שיאים ב-20,000, 25,000 ו-30,000 מטר על מסלול. הוחלט גם שיהיה שיא עולם ב-5 ק"מ על כביש. לגבי הנשים, במרוצי הכבישים בכל המרחקים זולת 100 ק"מ מוכרים שני שיאים: שיא במרוץ לנשים בלבד ושיא במרוץ מעורב עם גברים

    הגב
  • עגל

    תודה נחשון. כתבה מרתקת. כמובן ששרת התרבות והספורט לא שמעה עליה אפילו.
    הדיון לגבי השפעת הרוח מרתק. כמובן שבריצה מעגלית במסלול ההשפעה של הרוח בסה"כ היא שלילית. זה כמו שברכיבת אופניים עליות וירידות הם תמיד שליליות לעומת רכיבה במישור. לא אהבתי את הזלזול של הקיבוצניק (גם אני קיבוצניק . . .) אבל אין ספק שלרוחות היתה השפעה מכרעת. בפרט, אם הרוח לא קבועה (אני מבין שלא היתה קבועה) אז מאוד חשוב מתי פרצי הרוח פגעו בך ומתי נהנית משקט.
    בסופו של דבר אלו הם חוקי המשחק והשיאים הם חוקיים וקבילים. שאפו ענק לכל המתחרים

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *