[לא] עוד סתם מירוץ (עם אבנר מתן)

כמה מבכירי הרצים למרחקים ארוכים בישראל מובילים פרוייקט חברתי-חינוכי יוצא דופן. הזמנה לאירוע ריצה אופטימי ומיוחד: "רצים מהלב".

"אם מעשיך מעוררים באחרים את ההשראה לחלום יותר, ללמוד יותר, לעשות יותר, להפוך ליותר – הרי אתה מנהיג"  (ג'ון קווינסי אדאמס)

דבר נפלא קורה בענף הריצה הישראלי:  יוזמה יוצאת דופן שמעורבים בה כמה מבכירי הרצים למרחקים ארוכים בישראל.  מדובר במימושו של רעיון חברתי-תרבותי הקושר בין הספורט וקידום היכולת הגופנית והמנטאלית לבין פיתוח הערך העצמי ותחושת המסוגלות. מדובר בפרוייקט חינוכי שבו הופכים הרצים – המוכרים לרובנו בזכות סגנון הריצה הקליל הנדמה כריחוף ובזכות המספרים המרשימים לצד שמם –  למודל ולדוגמא אישית חיה עבור מאות ילדים.  האתלטים המצטיינים מתגלים בזכות אישיותם.  מתוך נתינה ודאגה לילדים, הם הופכים למנהיגים, והתרומה היא לשני הצדדים.

עמותת "רצים מהלב" הציבה לנגד עיניה את המטרה להשתמש בספורט ככלי מעצב לאורח חיים בריא וככלי לפיתוח כישורי חיים כלליים בקרב ילדים, בכל רחבי הארץ ומכל המגזרים.  את המטרה הזו ואת הפעילות הענפה הנובעת ממנה מובילים בראש וראשונה הרצים , ביניהם זוהר זימרו רץ המרתון האולימפי, אלופי ישראל בעבר למרחקים שונים סוונך דסטאו, מוקט דרבה, כוכב ביטאו, הרצה והמאמנת המדהימה אלמז גטהון, ועוד.  כל אחד מהם מאמן כמה קבוצות של ילדים, משמש כמורה וכחונך, מעניק דוגמא אישית ואוזן קשבת.

RFTH

מנהל הפעילות של העמותה ערן גל מספר:  "הם – המאמנים – מחוללי השינוי המקווה, והשינוי הזה הוא בהכרח דו כיווני. קחו את דסטאו בתור דוגמא. רץ מוכשר למרחקים ארוכים, אב לארבעה ילדים, שעובד לפרנסתו כאיש תחזוקה בבית חולים וולפסון.  מדהים לצפות בו עובד עם הילדים ומרגש לשמוע את תחושת השליחות שמלווה את העשייה שלו.  מדהים לא פחות לראות את האופן שבו הילדים מגיבים כלפיו.  אם ניקח את זה צעד אחד קדימה, יש כאן מרחב שמאפשר למנהיג שבו לבוא לידי ביטוי, וזו אמירה שלא ניתן לקבלה כמובנת מאליה בחברה הישראלית. במילים אחרות, יש כאן (אולי) גם הזדמנות אמיתית לפרוץ תפיסות ותבניות חברתיות קיימות.  הדי-אן-איי של העמותה, הם רצים למרחקים יוצאי אתיופיה, בהם כוכב ביטאו, דסטאו סוונך, זוהר זימרו, מוקט דרבה ונוספים, שיכולים כבר לזקוף לזכות עצמם את ההצלחה בבניית 'משפחה' הטרוגנית הולכת וגדלה, שמאופיינת בתמיכה הדדית – רגשית ומקצועית, בלמידה מתמדת ובפרגון. כל אחד מהם מעורב לפי יכולתו ובחירתו בהצמחת המיזם הנפלא הזה – כמאמן, כחבר ועד מנהל, כמנחה מקצועי (זה היופי במרחב הזה שקוראים לו ריצה, וזו גם התשתית לפעילות של 'רצים מהלב' – מדובר במרחב שמאפשר בחירה)".

בתאריך ה – 14.5.13 ייערך אירוע ריצה מיוחד במינו בגבעת המופעים בפארק הירקון בתל-אביב:  מירוץ "רצים מהלב".  האירוע יכלול ריצה תחרותית למרחק 5 ק"מ בהשתתפות טובי הרצים בישראל.  אחריו יבוא האירוע העיקרי:  ריצה עממית משותפת למרחק של 1.5 ק"מ שבו ילוו אל המשתתפים את הילדים המתאמנים בקבוצות הריצה השונות שמפעילה העמותה.

החלטתי שראוי לתת לאירוע יוצא הדופן והאופטימי הזה את מלוא הבמה, בשאיפה שכמה שיותר חובבי ספורט יגיעו כדי להשתתף בו ולתת עידוד ודחיפה נוספת לפעילות העמותה – גם למאמנים וכמובן לילדים, שעבורם החוויה צפויה להיות מרגשת במיוחד.

הזמנתי את חברי אבנר מתן לכתוב פוסט אורח.  מעבר להיותו מומחה וכותב מעולה בענייני כדורסל אבנר הוא מורה לחינוך גופני, מרצי "מועדון ארוחת הבוקר" (הקבוצה שלי) והמנהל המקצועי של עמותת "רצים מהלב".  בתחתית הפוסט משולב סרטון המדגים את פעילות העמותה – המדבר בעד עצמו (ובאמת שטוב מראה עיניים – הסרטון יפהפה) וגם קישור לאתר המירוץ – תראו אותו כהזמנה אישית.

מדברים הרבה על היעדרה של תרבות ספורט בארץ, חסר שמשמעותו העיקרית איננה דווקא הפסד המדליות האולימפיות, אלא הפסד התרומה החווייתית-התפתחותית המעצבת שהספורט מאפשר בדרכו הייחודית וחסרת התחליף.  אם חולמים על שינוי תרבותי בתחום הזה, הרי שהוא מתחיל מיוזמות כאלה.

מכאן רשות הכתיבה לאבנר…  ואם יורשה לי  – הוא כתב מקסים!

(לא) עוד סתם מירוץ

כל מי שאי פעם כדרר כדורסל, בעט בכדורגל או חבט בכדור טניס יודע שעם הכדרורים, הבעיטות והחבטות – באים גם החלומות. החלום על יום הקליעות המושלם שבו אתה לא מסוגל לפספס את הסל. על הבעיטה המושלמת שמתלבשת בדיוק על הרגל וטסה לבין החיבורים. על חבטת הגשה ללא רבב, עם ספין מושלם לכדור שלא משאיר שום סיכוי ליריב.

גם רצים למרחקים ארוכים חולמים. אנחנו חולמים על הריצה המושלמת, קלילה ונטולת מכאובים, על שעטה קדימה בישורת האחרונה, בשיא המהירות ועם חיוך מאוזן לאוזן, עוד צעד ועוד צעד בדרך לשיאים חדשים ופסגות חדשות.

היופי בחלומות האלו זה שהם מתדלקים אותנו. הם מניעים אותנו קדימה. דרך מכשולים, דרך התנגדויות, דרך אנשים שאומרים שאנחנו לא יכולים, שאי אפשר, שזה לא יקרה. ועם התגברות על עוד מכשול ועוד עכבה, אתה פתאום מגלה שבדרך לחלום – כבר הגשמת אותו. כי כדי להצליח לרוץ את אותה ריצה מושלמת והירואית חייבים לעבור אינספור ריצות אפורות ונטולות תהילה. כדי לשייף עוד כמה שניות מהשיא האישי צריך להשקיע כמות עבודה, נחישות והתמדה פי כמה וכמה. ובדרך למטרה, אתה מגלה שהגשמת מטרה חשובה הרבה יותר.

לצערנו, ילדים רבים כיום לא מכירים את התחושה הזו. הם לא יודעים איך זה מרגיש להצליח. להצטיין. להוביל. הם גדלים בסביבה שבה לא לכולם יש את האומץ לחלום, להעז או לנצח. עמותת 'רצים מהלב' הוקמה על מנת לשנות את המציאות הזו ולהראות לילדים האלו שאפשר גם אחרת.

העמותה הוקמה על ידי רצי עילית למרחקים ארוכים יוצאי אתיופיה. זוהר זימרו, דסטאו סוונך, כוכב ביטאו ועוד רבים וטובים החליטו להשתמש בהצלחה שלהם על מסלול הריצה לצורך השפעה חיובית על צעירים וצעירות ברחבי הארץ. הם הבינו שכאשר הם עומדים מול קבוצת ילדים ומעבירים אימון (כפי שהם עושים כיום עם קבוצות ריצה שונות שמפעילה העמותה ברחבי הארץ) הם מהווים עבורם לא רק מודל לחיקוי להצלחה ספורטיבית, אלא גם מודל חיובי להשקעה, להתמודדות עם קשיים ולחלומות שמתגשמים.

הקשר הבלתי אמצעי הזה שנוצר בין המאמן לבין הקבוצה מהווה כר פורה לתהליכים חינוכיים, ערכיים וקהילתיים. כי אם הילד מסיים אימון ריצה מפרך שבו הוא לא וויתר לעצמו, ובסופו המאמן שלו מקיים עם הקבוצה שיחה על חשיבות הנחישות וההתמדה – הוא יידע לקחת את זה וליישם גם במקומות אחרים בחייו. וזה לא רק נחישות והתמדה. ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות, אחריות, תכנון לטווח ארוך, סבלנות – כולם מצויים בריצה (ובספורט בכלל) וכולם מצויים בחיים. אנחנו רק עוזרים להם לחבר בין הנקודות.

וכך מוצא עצמו ד', ילד בן 10, עומד באמצע הרחוב בשכונת מגוריו ומתנשף. אגלי זיעה זורמים על פרצופו ולאורך גבו. הוא מסתכל סביבו. עוד כעשרה מחבריו מקיפים אותו, כולם מתנשפים ומיוזעים. ויש עוד משהו משותף לכל הילדים האלו. לכולם מרוח חיוך ענקי על הפרצוף. חיוך אמיתי, חיוך של שמחה, חיוך מהלב. במרכז המעגל עומד ג', המאמן שלהם. הקבוצה סיימה זה עתה ריצה של 1,600 מטר. ג' סוקר את הקבוצה בסיפוק. ד' לא הצליח לסיים 200 מטר ריצה באימון הראשון. הוא רצה לעזוב. ג' לא וויתר עליו. הוא הגיע אליו הביתה, דיבר עם ההורים, ביקש ממנו לא לפרוש. והנה הוא עכשיו, אחרי 1,600 ריצה, לא יודע את נפשו מרוב אושר. הוא חזק. הוא מנצח. הוא מצליח. ליד הקבוצה עוצר טנדר מקרטע. החלון מתגלגל למטה ובפנים יושב אדם מבוגר, בן השכונה. עיניו נוצצות ובקול שרועד מהתרגשות הוא אומר 'כל הכבוד על מה שאתם עושים עם הילדים האלו. זה מדהים, באמת'. וזה מדהים. באמת.

גולת הכותרת של התוכנית היא מרוץ 'רצים מהלב'. המרוץ הזה מיועד עבור הילדים והם המטרה העיקרית שלו. כן, יהיה גם מקצה תחרותי. אבל הוא יהיה המקצה המוקדם, והרצים שישתתפו בו ילוו את הילדים במקצה המרכזי שיתקיים לאחר מכן. הם – הילדים – יהיו מסמר הערב. כשהם יצאו לריצה שלהם, מאות צופים ורצים יעודדו אותם, ירוצו לצידם וילוו אותם לאורך הריצה, עד לסיומה המוצלח ולתחושת הסיפוק וההעצמה האישית בסיומו. כי מגיע לילדים האלו לחלום, ומגיע להם לגלות שהחלומות שלהם יכולים להתגשם.

כל מי שהשתתף אי פעם במירוץ מכיר את התחושה הנפלאה הזו כשחוצים את קו הסיום. שבועות וחודשים של הכנה מתנקזים לכדי ריצה אחת שבה אנו מתמודדים עם הקושי הפיזי והמנטלי – ויכולים לו. מאתגרים את עצמנו ודוחפים עד הקצה – רק כדי לגלות שהוא הרבה יותר רחוק ממה שחשבנו. גלי האושר והשמחה האלו על קו הסיום גורמים לנו להבין ולהאמין באמת ובתמים שאנחנו יכולים לעשות הכל. שכל עוד נציב לעצמנו יעדים ברורים, נתכנן בצורה יסודית ומקצועית כיצד אנחנו מגיעים אליהם ונשקיע מספיק זמן ומאמץ – אנחנו נצליח. פסיכולוגים קוראים לזה ביטחון עצמי או תחושת מסוגלות עצמית וכותבים על זה מאות ספרים ואלפי מאמרים. אבל כל מי שהיה שם וחווה את זה – מבין את זה בשניה. התחושה הזו נשארת איתנו ומלווה אותנו עוד הרבה אחרי שהמרוץ מסתיים, כאבי השרירים שוככים ואנחנו כבר מתכוננים לאתגר הבא.

המרוץ הוא בסופו של דבר רק אמצעי. אותו ד' שיסיים את המרוץ יחווה תחושת הצלחה שתלווה אותו בלימודים בבית הספר, במבחנים בצו ראשון ובראיון הקבלה לאוניברסיטה. ונ' שתסיים תיזכר ברגעים הקשים שצלחה במרוץ כשתהיה ברגעי משבר בצבא, כשתיאלץ ללמוד אל תוך הלילה לקראת מבחן וכשהעומס בעבודה כמעט ויכריע אותה. אנחנו יכולים לתת להם פה משהו שילווה אותם לכל החיים ויעשה עבורם את ההבדל.

ולכן, יש משהו מיוחד במרוץ הזה שהוא הרבה יותר מעוד מרוץ 'רגיל'. אנחנו לא מזמינים רצים בשביל לקבוע שיאים אישיים, לקטוף מדליות או לזכות בתהילה. אנחנו מזמינים רצים למרוץ קצת שונה שיאפשר להם לתת לילדים חוויה בלתי נשכחת. אנחנו מזמינים רצים בשביל להציג לילדים מודלים ראויים לחיקוי. אנחנו מזמינים רצים בשביל לרוץ מהלב.

לאתר הבית של המירוץ ולהרשמה

מרתון לונדון: שיעור במרתון, שיעור בענווה
לקט חדשות אתלטיקה (1)

תגובות

  • חלפס

    יפה אבנר וכל הכבוד.

    אתה הולך על שיא אישי שם?

  • Frankel

    אבנר, כמו תמיד, בכושר שיא.

  • אלכס

    יופי של יוזמה. המון בהצלחה!

  • ariG

    כל הכבוד, ואבנר - בין אם זו כתיבה על הצורך בתרגילי חיזוק לשרירים, או על מהות הנתינה ו"תיקון עולם" במובן הכי פשוט שלו כפי שכתבת כאן (וריגשת) - אתה כותב נפלא.

Comments are closed.