Go Becky!

בקי האמון מוכנה לרגע ולאחריות, ואין ראויה ממנה.

I do believe leadership knows no gender (Becky Hammon).

 

***

בשנת 2015 ראיינה פרשנית הכדורסל של אי.אס.פן.אן Doris Burke את Becky Hammon, כשלושה חודשים לאחר שהאמון החלה תפקידה כעוזרת המאמנת הראשונה במשרה מלאה בליגת האן.בי.איי (קישור לראיון). תחת הדרכתו של גדול המאמנים, גרג פופוביץ' – לא פחות – ולצדם של עוזרים נוספים, ביניהם גאוני כדורסל מוכחים כמו אטורה מסינה, המשיכה האמון במסע שלה, נחושה ללמוד, להתפתח ולהוביל.

ועכשיו, אולי, היא ניצבת לפני השער, מצפה להזמנות הגדולה, ואנחנו מצפים יחד איתה.

האמון בת ה41, 1.68 גובהה, זכתה לתהילה כשחקנית מובילה באוניברסיטת קולורדו סטייט כפוינט גארד של הניו יורק ליברטי והסן אנטוניו סטארס (6 פעמים נבחרה למשחק האול-סטאר, פעמיים לחמישיית העונה, כשאת הסטארס היא הובילה לגמר הWNBA. היא הובילה את נבחרת רוסיה (כן, רוסיה) לשתי מדליות אולימפיות. Big Shot Becky היתה השחקנית השביעית שהגיעה ל5000 נקודות בWNBA ונבחרה לרשימת 15 השחקניות הטובות בתולדות ה-WNBA.

בראיון לBurke שנערך לכבוד בחירתה לאשת השנה של ESPN לשנת 2015 סיפרה האמון שהיא מאמינה שפופוביץ' זיהה משהו מיוחד באופן שבו שיחקה. מעין שילוב בין ראיית המשחק הייחודית (האמון הובילה את ליגת הWNBA באסיסטים), גובהה הנמוך יחסית (לשחקנית כדורסל) וגישת ה"אנדרדוג" והנחישות להצליח. גם לדברי פופוביץ', הוא זיהה משהו באישיות ובחשיבה שלה שהתאים לתרבות הארגונית והמקצועית של הקבוצה הנחשבת לGold Standard בקרב קבוצות האן.בי.איי מהבחינה הזאת. פופ – תמיד כמו פופ – לא היסס והזמין אותה להצטרף. ספק אם יש בתחום אימון הכדורסל המלצה יותר נחשבת.

בארבע שנות עבודתה כעוזרת מאמנת זכתה להערכה וגיבוי מקצועי חד-משמעי משחקני סן אנטוניו וגם מכוכבים נוספים בליגה, כולל לברון ג'יימס. הבוקר התרגשתי מאד לקרוא את מכתבו הנפלא של פאו גאסול, שחקן הספרס (אלוף אן.בי.איי ושש פעמים אול סטאר) – An Open Letter About Female Coaches. "אני לא אטען בזכות התאמתה של האמון להיות מאמנת ראשית" כתב גאסול, "מאחר ותהיה בכך משום התנשאות. מבחינתי, יהיה ממש מוזר אם קבוצות אן.בי.איי לא תגלנה עניין במינויה כמאמנת ראשית". עוד נחזור אל המכתב הזה.

בראיון לדוריס ברק תיארה האמון את האתוס המנחה אותה. מתברר שעבור אחת הנשים המצליחות ביותר, הווינרית פורצת הגבולות – כשחקנית וכמאמנת – נותר הרגש המנחה ההתגברות על ספקנות, הביטחון בדרך, הוכחת המסוגלות:

"אני חושבת שהסיפור שלי, באופן כללי, הוא סיפור של מישהי שפספסו אותה (someone who was overlooked), מישהי שתמיד אמרו לה שהיא לא מסוגלת: 'את איטית מדי, את נמוכה מדי". שמעתי כבר כל סיבה מדוע לא אוכל להצליח ובכל זאת, את שואפת את כל הדברים האלה פנימה. אני תמיד אומרת שצריכים להיות מאד זהירים ביחס לקולות שאנחנו מקשיבים להם. והקולות הקרובים אליי ביותר תמיד אמרו: 'את יכולה'. אני חושבת שזה פשוט הקול שבחרתי להקשיב לו".

בימים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות מהסוג הזה. קולות של כוכבי אן.בי.איי חשובים, של מאמנים, של פרשנים, שמתייצבים בעדה של בקי האמון ודרכה בעד התנועה הנכונה והמתבקשת והחשובה כל כך של ההיסטוריה, של החברה. הקולות שאומרים לה ולעולם: "כן, את יכולה". ו"כן, אנחנו חושבים שזה נכון, שזה חשוב, שזה נחוץ". זה נכון לכולנו, והנה אולי הגיעה השעה.

***

בריצה למרחקים ארוכים, היו אלה מרי לפר, בובי גיב וקתרין סוויצר שפרצו את הדרך ושינו את ההכרה. אחריהן באו האלופות והשיאניות הגדולות גרטה וייץ, אינגריד כריסטיאנסן וג'ואן בנויט. כעבור שנים פולה ראדקליף ובימינו מרי קייטאני וטירונש דיבבה, ובלתי-נתפס שבעבר העיזו בכלל להטיל ספק. (לקריאת סיפורן הנפלא של הרצות שניצחו את הסטיגמה, הדעה הקדומה וגיוס השווא של "המדע" – "על ההיסטוריה המרתקת של נשים בריצה למרחקים ארוכים").

בטניס היו אלה מרגרט קורט, בילי ג'ין קינג (החשובה מכולן), ואחריהן כריסי אברט ומרטינה נברטילובה, סטפי גראף ועד לאחיות וויליאמס. ושוב כל כך מוזר וטפשי שבעבר זלזלו והטילו ספק והפלו.

בכדורסל, למען האמת ולמרבה הצער, גם היום רוב חובבי הספורט האדוקים מפספסים את התחרות המופלאה בין שחקניות כמו מיה מור וקאנדאס פארקר (אחותו המוכשרת של אנטוני, הכוכבת הגדולה של המשפחה, אם.וי.פי שעל שמה גם רשומה ההטבעה השניה במשחק WNBA) וקבוצותיהן, שמייצרת סדרות דרמטיות וכדורסל יפהפה.

ובשבועות הקרובים תתקבל החלטה, כשעל הפרק האפשרות שבקי האמון, יקירת המועדון, תהיה למאמנת הראשית הראשונה של קבוצת אן.בי.איי.

***

לפי הדיווח של הכתב המוערך של אי.אס.פי.אן, אדריאן ווג'נראוסקי (Woj), במהלך סוף השבוע התראיינו למשרת המאמן הראשי של המילווקי באקס (קבוצתו של יאניס אנטטוקונמפו המופלא) שני מאמנים נוספים: דייויד בלאט (על כך בוודאי כבר שמעתם) ובקי האמון. חשוב לסייג שהם לא מועמדים יחידים אלא הם מצטרפים לרשימה ארוכה יחסית של מועמדים, הכוללת גם את אטורה מסינה, שתצומצם בהמשך לרשימה קצרה יותר. עוד מעניין לזכור שבקי האמון כבר רואיינה למשרת ה-GM של הקבוצה בשנה שעברה.

אני אמנם תומך נלהב של דייויד בלאט ומחזיק אצבעות שהוא יקבל הזדמנות שניה לאמן באן.בי.איי. אני מאמין שזה מגיע לו ושהוא מאד יצליח. אבל בהתמודדות הזו, אני מתייצב בפינה של בקי האמון. כי הוא נחוץ יותר, כי הוא יפתח את השער. הוא יכתוב פרק נוסף של דוגמה והשראה. הוא ישתיק את המלגלגים ומרימי הגבה – כפי שנעשה פעמים רבות כל כך בעבר. הוא יבטא בדיוק את המסר של האמון עצמה, בהקשר רחב הרבה יותר, שפשוט "צריכים להיות מאד זהירים בבחירת הקולות שאנחנו מקשיבים להם. ולבחור את הקולות הנכונים, החיוביים, התומכים".

***

המועמדים שמולה מעולים. אין לי כל סיבה לקבוע שבקי האמון היא המתאימה ביותר מבחינה מקצועית לאמן את המילווקי באקס, כפי שאין לי סיבה לקבוע שאחד המועמדים האחרים הוא המתאים ביותר. אבל ברור לי שזה המינוי שיהפוך אותי מיד לאוהד מילווקי (Who'd have thunk it). אהדה לקדמה, להזדמנות ולדוגמה. אהדה לתהליך שיוביל אותנו לעתיד שבו זו לא בכלל שאלה. זה לא אייטם. וזו לא סיבה לכתבה מיוחדת בבלוג.

כדי שנגיע למקום הנכון הזה שהעיסוק לא יהיה רלוונטי, דרוש המהלך. דרוש התקדים. ובקי האמון עברה את הדרך המרשימה שמציבה אותה בדיוק במקום הזה – כמי שראויה לזכות הקפיצה הנחשונית…

וקפיצה נחשונית – שלא נטעה לרגע – מצריכה תעוזה ואומץ, מחייבת נכונות לשאת בכובד המשא, וגם מבנה אישיות וטמפרמנט שיהיו נחוצים בימים של הפסדים, second guessing והעדר פרגון. העמידה בפני דעות קדומות לא תפסק עם המינוי האפשרי אלא רק תתחיל. אם חשבתם שלדייויד בלאט היה קשה מול הספקנות כלפי "מאמן שלא זכה בכלום, כל עוד לא עשה זאת באן.בי.איי" אז תתארו לכם התגובות אחרי הפסד, ולאן יקראו להאמון לחזור. תתארו הבדיחות הסקסיסטיות, הצפיות לכישלונה. תחשבו על עיני עולם הספורט כולו שיהיו נשואות לעברה. ואם דיברנו על דייויד בלאט, אז נזכור גם היחס המזלזל כלפיו מצד לברון ג'יימס ושחקנים נוספים בקבוצה – המבחן התמידי, הצורך היומיומי להוכיח ולעמוד במבחן, הגיבוי המגומגם מהנהלת הקבוצה (עד שגם הוא נשלל). כל כך הרבה מן ההצלחה תלויה בהצלחה לרתום את השחקנים ולזכות באמונם. ולשם כך דרושה מקצועיות, וגם האישיות המתאימה.

כאשר קתרין סוויצר היתה ב1967 האשה הראשונה שהעזה לזנק למרתון בוסטון עם מספר חזה רשמי, ולאחר שצולמו התמונות המפורסמות שתיעדו הניסיון של מנהל המירוץ ג'וק סמפל לדחוף אותה מן המסלול ואת חברה של סוויצר הודף אותו הצידה – סוויצר סיפרה שהרגישה שהיא חייבת לסיים הריצה "אפילו על הידיים והברכיים… כי אחרת ימשיכו להגיד שנשים לא מסוגלות". הקפיצה הנחשונית היא אחריות, הרבה יותר מזכות.

גם בגלל זה אני מעריך כל כך את בקי האמון.

***

צפו בבקי ופופ:

***

אם ננסה לבדוק את מצב המפה – לאילו תפקידי אימון משמעותיים בספורט גברים כבר הגיעו נשים- ניווכח שישנם סדקים ראשונים של אור, אך מינויה של האמון עשוי להיות הדחיפה הגדולה שתפתח סוף סוף את השער.

בשנת 2009 מונתה ננסי ליברמן (חברת היכל התהילה של הכדורסל) למאמנת קבוצה בליגת ההתפתחות. בשנת 2016 מונתה כעוזרת מאמן הסקרמנטו קינגס (השניה, אחרי האמון, שמונתה לתפקיד עוזרת מאמן).

בשנת 2015 מונתה ג'ן וולטר לתפקיד זמני של עוזרת מאמן/מתחמה בקבוצת הפוטבול של האריזונה קרדילנס. תפקידה היה לאמן את חוליית ה-linebackers בתקופת טרום-העונה.

בשנת 2016 מונתה קת'רין סמית' לעוזרת מאמן במשרה מלאה בקבוצת הבפאלו בילס (אחראית על Special teams quality control).

נשים כבר משולבות כשופטות גם בליגת האן.בי.איי וגם באן.אף.אל. השופטת הראשונה במשרה מלאה באן.אף.אל מונתה בשנת 2015. שמה שרה תומאס.

אשה טרם מונתה כמאמנת קבוצת כדורסל גברים בדיביזיה הראשונה במכללות. בשנת 2002 מינתה עצמה Teresa Phillips שהיתה ה-Athletic Director של טנסי סטייט למאמנת זמנית למשחק אחד. לפני חודשיים הודיעה אוניברסיטת קולורדו סטייט, האלמה מאטר של בקי האמון, שנשקלת האפשרות למינויה כמאמנת ראשית אם תהיה מעוניינת בכך.

המינוי הראשון של אשה לתפקיד מאמנת קבוצת כדורגל אירפואית באחת משתי הליגות הראשונות רשום על שמה של המאמנת הפורטוגזית הלנה קוסטה, בשנת 2014. קוסטה מונתה כמאמנת קבוצת Clermont Foot המשחקת בליגה השניה בצרפת. אלא שקוסטה התפטרה סמוך לאחר המינוי בטענות של "חובבנות מוחלטת" ו"חוסר כבוד" וכי מנהל הקבוצה החתים שחקנים מבלי להתייעץ איתה ומבלי להשיב לשיחות שלה. במקומה מונתה מאמנת אחרת, Corrine Diacre שאימנה הקבוצה עד שנת 2017, אז עברה לאמן את נבחרת הנשים של צרפת.

הדוגמה המפורסמת ביותר מתחום הטניס היא החלטתו של אנדי מארי לשכור כמאמנת את אמילי מוראסמו (היא עבדה אתו משך שנתיים, עד 2016). שחקניות עבר כמו לינדזי דאבנפורט, קונצ'יטה מרטינז, קים קלייסטרס ונוספות, משמשות כמאמנות, בעיקר בסבב הנשים. ועדיין, נכון לשנת 2017, כ8.5 אחוז בלבד מקרב 100 הטניסאיות הבכירות בעולם סטו מן הנורמה של אימון על-ידי גברים.

לבסוף אזכיר שתי מאמנות של שיאני עולם. Ans Botha מנמיביה אימנה את ווייד ואן-ניקרק לשיא העולם ולזהב אולימפי בריצת 400מ'. חאלד חאנוצ'י שהיגר לארה"ב ממרוקו ופעמיים שיפר את שיא העולם למרתון, אומן על-ידי אשתו סנדרה אינואה (חאנוצ'י). גם באתלטיקה קלה הנשים הן עדיין מיעוט קטן מקרב המאמנים ויש מקום רב לשיפור, אבל אני חושב שמבחינה הכרתית והבנת הדרישות המקצועיות של התפקיד, המצב טוב יותר ביחס לענפי הספורט הקבוצתיים.

***

הדרך הראויה ביותר לסיים את הפוסט הזה היא בציטוט פסקת המחץ ממכתבו של פאו גאסול (ושוב, תוכלו לקרוא את כולו כאן).

The argument that I see most often is thankfully the one that’s easiest to disprove: It’s this idea that, at the absolute highest level of basketball, a woman isn’t capable of coaching men. “Yeah, female coaches are fine coaching women’s college basketball, or the WNBA,” the argument goes. “But the NBA? The NBA is different.”

First, I’ve just gotta tell you: If you’re making that argument to anyone who’s actually played any high-level basketball, you’re going to seem really ignorant. But I also have a simple response to it — which is that I’ve been in the NBA for 17 years. I’ve won two championships … I’ve played with some of the best players of this generation … and I’ve played under two of the sharpest minds in the history of sports, in Phil Jackson and Gregg Popovich. And I’m telling you: Becky Hammon can coach. I’m not saying she can coach pretty well. I’m not saying she can coach enough to get by. I’m not saying she can coach almost at the level of the NBA’s male coaches. I’m saying: Becky Hammon can coach NBA basketball. Period.

***

Go Becky!

 

השיעור של הסלטיקס
Bonehead Merkle

תגובות

  • Amir A

    אני עובר לאהוד איזו קבוצה שזו לא תהיה, כל עוד פאו גאסול שם.

    הגב
  • יואב מקטמון

    לא רק קפיצה נחשונית, כמו שכתבת איפשהו באמצע הטור, אלא גם כתיבה נחשונית, נהדרת כמו תמיד.
    גרמתם לי, אתה ופאו גאסול, להיות ממש בעדה!

    הגב
    • ק.

      +1, לכל התגובה.
      השתכנעתי (בקלות...)

      הגב
  • Dr.van nostrand

    כל עוד זה לא דורש ממני להתעניין בכדורסל נשים, שיאמנו רק נשים...

    הגב
  • רוני

    דיעה אולי לא פופולארית אבל האם כל הכוחות שדוחפים לשוויון לא רותמים קצת את העגלה לפני הסוסים ברצון שלהם לראות אישה מאמנת? אין לי מושג כמה היא מאמנת טובה, יכול להיות שהיא עילוי יחיד במינו, אבל לפי ההיסטוריה של עוזרי מאמנים בנבא, נראה לי שלוקח לפחות 5 שניים כדי לקבל הצעה למשרת מאמן ראשי. מסינה למשל לא מועמד והוא יותר ותיק ממנה, החשש שלי הוא שמנסים ליצור תקדים שהוא על חשבונה, ואז אם היא תכשל, קבוצות יהססו לקחת עוד מאמנת אישה.

    הגב
    • פרננדו

      נו ברור. השמאל החולני

      הגב
      • רוני

        איפה הזכרתי שמאל?

        הגב
    • יריב

      "... הם מצטרפים לרשימה ארוכה יחסית של מועמדים, הכוללת גם את אטורה מסינה ..."

      הציטוט הזה, למקרה שמישהו תוהה, הוא מהטור אליו מתייחסות התגובות.

      הגב
      • רוני

        יפה, אבל הוא העוזר הבכיר והיא לא, כך שיותר הגיוני שיראיינו אותו. נשאל אחרת, כמה עוזרי מאמנים עם נסיון כמו שלה ובמעמד שלה בקבוצה זומנו לראיונות בשנים האחרונות?

        הגב
        • אמיתי

          גם על זה בעקיפין יש תשובה בפוסט- מבחינת כדורסל היא ראויה.
          זה העניין הבעייתי- על מאמן לא היו מעלים ככ הרבה ספקות. אם זה טוב לגאסול ולפופ אז נראה לי הפינה סגורה

          הגב
          • רוני

            אני לא יודע אם היא ראויה. אני רק אומר שבגלל שמעלים הרבה ספקות, כדאי מאוד שהיא תצליח כי צריך לקחת בחשבון את התגובות הלא פרופורציוניות שיהיו אם היא תכשל.

            הגב
            • אמיתי

              מניח שזה יהיה חלק מהנורמליזציה- גם מאמנות יכולות להכשל באןביאיי

            • אלעדכ

              מה הנסיון של לויד פירס, שמונה השבוע למאמן ההוקס?
              אגב, אם אני האמון, אני מעדיף קבוצה כמו ההוקס, ולא מילווקי שם יהיה לחץ להצלחה מיידית.

            • עידו ג.

              11 שנים בארבע קבוצות.

  • עידן

    "....אירע הדבר שבעיניי הוא המהפכה הגדולה ביותר של תולדות האנושות מימי האדם הפליאוליתי ועד ימינו, שהתרבות על המישור של חיי הרוח האינטלקטואלים ועל המישור של החיים הפוליטיים, פסקה מלהיות עניין גברי ונעשתה עניין אנושי כללי". ליבוביץ'

    יש עוד עבודה.....

    הגב
  • יואב דובינסקי

    בעד שבקי תקבל הזדמנות, אבל בעד בלאט יותר. וקנדס אחות. המטביעה הראשונה במכללות.

    הגב
  • עידו ג.

    זה עוד יגיע אבל לא בסבב הנוכחי.

    הגב
  • איציק

    אני בעד אפליה מתקנת ולכן אני בעד בלאט. נשים יש הרבה, ועוד תהינה להן הזדמנות. בלאט יש אחד, כלומר אם לא ינצלו את ההזדמנות לתיקון עכשיו אולי לא יהיה עוד בלאט מועמד לאימון, אם המאמנת הזו לא תתקבל, יש עוד מאמנות רבות. בנוסף, בלאט כבר הוכיח שהוא ראוי (כן, אני מכיר את הסיפור אם הבוס של קליבלנד ששנה וחצי לא רצה אותו ולכן לא הייתה בררה), האמון רק חושבים שהיא ראויה (ואולי היא כן) השארה שלא בטוח שהגיע הזמן לאשש אותה. אין ספק שברגע שתהייה מאמנת ראויה לא צריך להפלותה לרעה (ויש סיבה לחשוב שהאומן ראויה), אך זו לא צריכה להיות מטרה להעמיד אישה מאמנת על הקווים.

    הגב
    • יוסי מהאבטיחים

      יש לה הצלחה כשחקנית בכל במה אפשרית, נסיון כעוזרת מאמנת ברמה הגבוהה ביותר, בתוספת חותמת על התעודה מגדול מאמני הכדורסל בתבל ומשחקני hof שכבר ראו הכל.
      מבחינתי זה עובר סף.

      ולבלאט מגיע צ'אנס אמיתי, מקווה בשבילו שבקבוצה עם קצת יותר כבוד למאמנים מאשר מילווקי.

      הגב
      • איציק

        טורונטו למשל...

        הגב
        • MOBY

          לא יודע, נראה שעל פי ההתנהלות של ארגון השחקנים ומנהלת הליגה הישראלית, בלאט הצעיר כדאי שיתחיל ללבוש משרוקית, ואז רוב הטיעון שלך מתאדה.....

          הגב
          • איציק

            אתה רותם את המאמנים לפני הסוסים.

            הגב
            • Amir A

              אני רק אזרוק את זה כאן, שלדעתי אפליה מתקנת זו רעה חולה. מאוד חולה.

            • איציק

              מאד רעה ברוב המקרים.
              המקרים הבודדים שהיא לטוב, זה כשהיא לטובתי ;)

            • אמיתי

              אמיר. יש ביסוס לדעתך או שזה כמו איציק ולברון?

            • shohat

              אפליה מתקנת נחוצה כאשר המצב הקיים מנציח אי-שוויון מהותי בולט ופערים קיצוניים בהזדמנויות. הטענה "אפליה מתקנת זו רעה חולה" יכולה להגיע רק מהצד שלא חווה ולא ידע אפליה, ושנהנה מהיתרון המובנה.

              מובן שהרצוי הוא להגיע למצב שהוא color-blind, gender-blind וכו' אבל לזה לא ניתן להגיע לשבור את החסמים הקיימים מזה עשרות שנים. זה לוקח שנים של שינוי מציאות ותודעה.

            • Amir A

              אמיתי, בעולם הקטן שלי נתקלתי באפליה מתקנת מספר פעמים, וברובם היה מדובר בכישלון. כמובן שאין בכך להעיד על העולם כולו, אבל אני יכול לשער שבמרבית המקרים אפליה מתקנת סובלת מאותו כשל שאני נתקלתי בו.
              במה דברים אמורים? האפליה מגיעה בשלב מאוחר מדי. לדוגמא, קבלת סטודנטים למוסדות אקדמיים על בסיס גזע ולא על בסיס יכולת. ככה האוניברסיטאות מרגישות טוב עם עצמן כי הן כביכול תורמות לשוויון, אבל הסטודנט/ית האומללים שהתקבלו לתוכנית שהם בעצם לא מתאימים לה, כי לא ניתנו להם הכלים בגילאים צעירים יותר, מוצאים את עצמם מהר מאוד במאבק סיזיפי להשלים פערים שהרבה פעמים לא ניתן להשלימם.
              או קידום בעבודה על בסיס מיגדר/גיל. שוב, אתה שם מישהו במקום שהוא/היא עדיין לא מתאימים לו מבחינת נסיון ויכולת רק בגלל שהם ממיגדר/גיל מסויים. מתכון בטוח לכישלון גם שלהם וגם של הארגון (מבחינת ההשפעה שיש לזה על אלו שכן מתאימים לקידום/משרה אמורה ולא הגיעו לשם בגלל גורמים לא רלוונטים).
              אפליה מתקנת צריכה להיות בצורה של השקעת משאבים בגילאים צעירים. יתכבדו האוניברסיטאות וישקיעו כספים בחינוך בגיל הרך/צעיר באזורים שבאופן מסורתי החינוך שם נזנח. יקימו החברות והתורמים העשירים תוכניות ללימודי מדע והנדסה בקרב נערות בגילאי בית הספר היסודי. זו הדרך לתקן אפליה וקיפוח, ולא איזה פלסטר של יחסי ציבור כפי שעושים היום. הנשיא קנדי חתם על צו נשיאותי שהכריז על אפליה מתקנת ב-1961. אנחנו רואים איזה יופי הסיפור הזה עובד 57 שנים אחר כך.

            • איציק

              Amir A,
              כל מילה. ההשקעה, והשקעה גדולה צריכה להיות בטיפוח יכולות שוות ומתן הזדמנות שווה, ולא אילוץ של מקום. מצד שני, אפליה לרעה צריכה לקבל ענישה מוגברת גדי לא לשמר את האפליה מדעות כדומות, גזענות, או כל סיבה אחרת.

            • Amir A

              שוחט, כמו שציינתי בתגובה למעלה, אכן צריך להתמודד עם הפערים והאפליה. אבל הדרך שנוקטים בה היא דרך שגויה. במקום להשקיע משאבים, כסף, וזמן היכן שצריך, עושים יחסי ציבור. בדיוק כמו חוק רוני באן.אפ.אל שמחייב כל קבוצה לראיין מועמד מיעוטים לכל משרת מאמן ראשי. באמת? זו הדרך שלכם לטפל באפליה?

            • אמיתי

              אמיר. מקוצר זמן בגדול מה שאתה מציע זו גם אפלייה מתקנת. בקורס טייס אם החניך מטה את המטוס שמאלה מידי מרגילים אותו להטות את הסטיק ימינה מידי.
              ביסוס לפי מה שאני מכיר ממך צריך לבוא ממחקר ומדוגמאות רבות ולא פרטיות

            • Amir A

              אמיתי,
              א. בהנחה שהאנלוגיה שלך לחניך קורס טייס צריכה להיות המערכת, אני מסכים איתך. בשלב הלימוד והפיתוח צריך לטפל בעיוותים. מה שקורה היום זה שלוקחים טייס שכבר 30 שנה מטה את המטוס שמאלה מדי ומנסים ללמד אותו טריק חדש.
              ב. אוקיי, מקבל. >לדעתי< אפליה מתקנת כיום היא רעה חולה.

            • shohat

              אמיר, יש ממש במה שאתה כותב, אבל זה לא נימוק חזק מספיק נגד נקיטת אפליה מתקנת.

              לא יכולצלהיות ספק בכך שלאפליה מתקנת יש מחיר במונחים תועלתניים בטווח הזמן הקצר (וגם הבינוני). השיקול הוא שינוי מצב אי-השיוויון בטווח הארוך, על יסוד הכרה בכך שמצב אי-השיוויון מבוסס על עיוות ומנציח עיוות.

              אפליה מתקנת רחוקה מלהיות פתרון מושלם.

              באשר להשקעה בחינוך והרחבת ההזדמנויות בגילאים צעירים: א. אין סיבה להניח דיכוטומיה. ב. זה סוג של cop out, קל להגיד אבל במציאות אנחנו יודעים שזה לא כל כך פשוט, ולא מספיק.

            • Amir A

              שוחט, לדעתי המצב חמור עוד יותר. האפליה המתקנת כיום היא תירוץ למערכת לא לעשות יותר. "הנה, אנחנו תומכים במיעוטים. מה אתם עוד רוצים?" במובן מסויים האפליה המתקנת היא גלולת רעל. (לדעתי, אמיתי).
              אני מסכים איתך שזה לא קל, במיוחד לאור העובדה שנקודת המוצא היא כסף, ושעל הכסף שולטים פוליטיקאים שרואים רק לטווח הקצר, לכודים בקורי עכביש של אינטרסים, והרבה פעמים אין להם את שאר הרוח הנדרש לפרוייקט בסדר גודל שכזה.
              כמו שכבר ציינתי, 57 שנה מאז שקנדי הכריז על האפליה המתקנת, ואיפה אנחנו נמצאים?

            • איציק

              אספר סיפור שסיפרתי כבר בהקשר קצת אחר: יש לי חבר ערבי מהצפון. במסגרת פרויקט פרח בתחילת שנות ה-90 התבקש לנסוע עם נציג בן-גוריון בפזורה הבדואים לעודד צעירים ללמוד הנדסה חינם. היה מיליונר/מיליארדר יהודי קנדי שמימן 100 מלגות למען דו-קיום מהמכינה ועד סיום התואר (נכון המטרה הייתה דו-קיום אבל זה סוג של אפליה מתקנת כי היה הסכם קבלה מיוחד עם האוניברסיטה). חבר שלי נסע כמה שבועות, שכנע 15 מתוכם 2 הצליחו מהמכינה להגיע להנדסה. אולי נוספו שני מהנדסים בדואים, אבל לתיקון זה לא עזר. רוצים לעזור, תעשו שוויון, אם מגיע בבית ספר מגרש כדורגל אז שיהיה גם במגזר הבדואי, אם מגיעה כיתה חכמה אז תבנו גם שם, אם מגיע סיוע למתקשים תדאגו לכול המתקשים. כמובן שתדאגו גם לדברים אחרים כמו אכיפה מפני פרעות בכבישים, ירי בחתונות, כבישים סלולים וניקיון רחובות. השוויון הזה יגרום לכך שעוד 20 יהיו הרבה בדואים בלימודי הנדסה וזו הדרך הנכונה, לא אפליה אלה מתן שוויון הזדמנויות.
              מה קרה בכדורסל ב-NBA? חייבו קבוצות לקבל שחורים או שפשוט עשו שוויון, מי שטוב משחק... תראו איך זה עובד יפה מאד. לא צריך אפליה, צריך לתת שוויון הזדמנויות.
              אפליה מתקנת הופכת למשהו מעוות שכל אמירה הופכת אותך לגזען, הומופוב או מיזוגן כי להעביר ביקורת מכל סוג שהיא זה לא פוליטקלי קורקט. אפליה מתקנת לא מתקנת כלום, היא גורמת לעיוותים חריפים.

            • אביאל

              שוחט - אפליה מתקנת הצליחה במקומות מסוימים מאוד (בעיקר במקומות בהם היתה לאורך שנים אפליה תרבותית קשה) אבל בגדול היא בעיקר נכשלה, גם בטווח הארוך, תומאס סואל (אחד הכלכלנים הגדולים בארה״ב ואדם שחור, אני מזכיר את זה לצורך הדיון) הראה את זה גם מבחינה אמפירית.

            • איציק

              אני רק רוצה להדגיש שלא אני, ומעריך שגם לא Amir A (לגבי אביאל לא יודע ;)) לא נגד האומן. בהחלט יתכן שהיא מתאימה מאד ומגיע לה להיות מאמן ראשי בגלל כישוריה. ההתנגדות היא נגד הקידום בגלל שהיא אישה ולא נגד קידום בגלל שהיא אחלה מאמן.

            • Amir A

              אני לא חושב שמישהו הטיל בזה ספק, איציק. אתה עד כדי כך פוחד ממשטרת הפוליטיקלי קורקט?

            • איציק

              אני מודאג מהבנת הנקרא. אתה יודע, אני סובל מזה בהוראה שכל הזמן יש כאלו שנופלים על זה, אז אני מנסה למזער את הבעיה למינימום האפשרי מבחינתי ;)

            • אמיתי

              לטובת הבנת הנקרא הפוסט לא מדבר על זה שצריך לקדם אותה בגלל שהיא אישה

            • איציק

              לטובת אמיתי, השרשור זז כבר מהכתבה עצמה ויש לו חיים משלו. אבל זה כבר קשור להבנת הנקרא.

            • אביאל

              אמיתי - בהחלט יש את הנקודה הפמינסטית בטיעונים, אחרת לא היה הפוסט.

              איציק - נעלבתי.

            • אמיתי

              אביאל. מתקן- ״רק״

            • איציק

              אביאל - אני שם כוכבית על התגובה שלי.

          • אמיתי

            תודה איציק. לוידע מה הייתי עושה בלעדייך

            הגב
            • איציק

              בשמחה, גם אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיי.

  • אוריה

    נחשון , מצטרף לדעה הלא פופולרית של רועי.
    בוא תנטרל לרגע את היותה אישה, ובוא נתעלם לרגע מבלאט כדי לא להיות מושפעים מהאפקט הציוני.
    אתה באמת חושב שניתן להשוות בין מועמד עם רזומה כמו של בקי האמון למועמד עם רזומה כמו של מסינה?
    אם אתה אוהד הקבוצה, איזה מאמן היית רוצה לקבל?
    מאמן עם ניסיון של כמעט 30 שנה, שאימן נבחרת לאומית, קבוצות מהטופ באירופה, לקח 4 אליפויות אירופה ועוד הרבה אליפויות מקומיות או מאמנת שכל ניסיונה המקצועי מסתכם כעוזרת מאמנת בליגה.
    חכה לכישלון הראשון, מיד יתחילו לדבר על חוסר ניסיונה, ואי יכולת להתמודד מול כוכבים כמו יאניס. תוך חודשיים יצאו דליפות על כך שהיא "איבדה את חדר ההלבשה" ועוד חודשיים קדימה היא תפוטר...

    הגב
    • אדם

      יש רק דרך אחת לפרוץ דרך והיא, ובכן, לנסות. מעבר לזה שיש גם ראיונות עבודה ובסוף ניתן להרשים גם שם, מי יודע, אולי היא כריזמתית בהרבה ממסינה וזה דבר שאי אפשר להמעיט בערכו (וזה מעבר ליכולות מקצועיות)?
      ד"א, אם אני אוהד קבוצה אני רוצה את האמון כי יש לה רזומה וחותמות מספקות בשביל לקבל את ההזדמנות והייתי הכי מאושר אם הקבוצה שלי הייתה זו שנותנת לה את ההזדמנות

      הגב
    • shohat

      דעתי שצריך להתחיל איפשהו. גם ללוק וולטון (שלוש שנים היה עוזר מאמן בגולדן סטייט) ולג'רי סטאקהאוז (שמוזכר די הרבה השנה) ולמועמדים נוספים אין רזומה שאפשר להציב מול מסינה.
      אני לא מחייב החלטה של קבוצה ספציפית. מסתכל על התמונה הגדולה - לא מעט מאמנים שלא ממש הוכיחו את עצמם כהצלחות באן.בי.איי - ומביע משאלת לב.
      לגבי הקשיים שתיאלץ להתמודד אתם, כתבתי. זה מובנה בניסיון לפרוץ למחוזות חדשים מול סטיגמות קיימות. אין ספק שזה יהיה אתגר גדול והצלחה לא מובטחת. בעיניי זו לא סיבה להימנע מפעולה.

      הגב
      • עידו ג.

        עזוב את וולטון לסטיב קר לא היה שום ניסיון אימון.

        הגב
        • shohat

          גם נכון.

          הגב
        • איציק

          מזה לא היה ניסיון אימון. הוא אמר לפני הפוזשן האחרון לג'ורדן, מסור לי אני אהיה מוכן, והם לקחו טבעת. אתה יודע מזה לאמן את האלוהים? ואתה עוד אומר בלי ניסיון אימון.

          הגב
          • עידו ג.

            זה לא אימון זה רחמים. הוא פשוט ראה שג'ורדן לא עומד בלחץ.

            הגב
            • איציק

              :-)

      • רוני

        אני מסכים שצריך להתחיל מאיפהשהוא אבל זה גם צריך להעשות בחכמה, כדי לתת לה את האפשרות הכי טובה להצליח. המינוי של וולטון הוא גם לא טוב באותה מידה אבל ההבדל הוא שאם הוא יכשל ויפוטר הוא יהיה הערת שוליים שאף אחד לא יזכור. אם האמון תכשל וזה יהיה בגלל שהגיעה מוקדם מדי למשרת אימון אז יהיו מי שיגידו שזה בגלל שנשים לא יכולות לאמן. לא אומר שזה הוגן אבל דווקא מתוך ההכרה שהיא לא סתם עוד מאמן ופורצת דרך, צריך גם לקחת בחשבון את תגובת הנגד במקרה של כשלון. אחרת היא אולי תהיה פורצת דרך אבל לא תהיה עוד מאמנת עוד 10 שנים.

        הגב
        • Lord Anthony

          כמות המאמנות שיהיו תלוייה רק בדבר אחד - בכמות הנשים שישתלבו בצוותים המקצועיים. ככל שיהיו יותר נשים ככה יש סיכוי גדול יותר שהן יגיעו לפיסגה.
          במצב הנוכחי לא משנה אם האמון תצליח או תיכשל הסיכוי שנראה עוד מאמנת בשנים הקרובות הוא אפסי, מהסיבה הבסיסית שפשוט אין מבחר.
          אין מה לפחד מתגובת נגד, כי פשוט לא תהייה, הספורט המקצועני הוא משמעותית יותר מריטוקרטי מאשר שאר החברה, ולכן אתה רואה בו שילוב נרחב של מיעוטים ביחס לחברה ולכן גם לא תהייה גם אין ספק שנראה נשים מאמנות - הכל כמובן בתלות שיהיה הצע מספיק רחב.

          הגב
  • 7even

    לדעתי היא זכתה באליפות ליגת הקיץ עם הספרס בשנה שעברה (כלומר עונת 16-17).
    הספרס החתימו משם משם את קייל אנדרסון שזכה ב MVP של הטורניר וג'ונתן סימונס שנבחר ל MVP של סדרת הגמר.

    הגב
  • בלעם

    מנחם לס בתגובה: חחחחחח המוח שלהן לא גדול מספיק הנה תמונות של שחקניות WNBA בבגד ים :))))))))))

    הגב
    • Dr. van nostrand

      ההרגשה שלי היא שבאופן כללי פחות אכפת מי מאמן, רק רוצים לראות יותר הגנה ושיחזרו החוקים שאפשרו לקבוצות להחזיק סטופרים בסגלים.
      המשחק נהיה תחרות קליעות, גם משחקי פלייאוף מכריעים מרגישים כמו אולסטאר עם דרך פנויה לסל ובלי נוכחות מאיימת בצבע.
      ומה רוצים ממנחם לס, סיקר באהבה את הליגה בימים הכי יפים שלה. מבחינתי שידליק משואה.
      ותביא כמה שיותר תמונות. לשם כך התכנסנו.
      לראות כדורסל ומלחמה על המגרש ועל הדרך בנות יפות.

      הגב
  • ארז

    מעולה נחשון.
    אני לא בענייני ריצה, אבל מתמוגג מפוסטי הכדורסל שלך (שהם כמובן ממש לא רק כדורסל). תודה!

    הגב
  • דונאדוני

    אין לה את הניסיון הדרוש ולא מגיע לה לקבל את המשרה.
    שתשתפשף קצת ותקבל את המשרה בזמן המתאים.
    בנ.ב.א בדרך כלל הרזומה מדבר. זה לא כמו בכדורגל שכל אחד שבעט בכדור ישר מקבל משרת אימון.
    רק לא לתת לה את התפקיד כי היא אישה וזה פורץ דרך.
    זאת לא קייטנה פה...

    הגב
    • יריב

      היא עוזרת מאמן ארבע שנים. בדרך כלל לוקח יותר זמן לעשות את המעבר לתפקיד מאמן ראשי, אבל אם היא טובה, זה לגמרי מספיק. היא התחילה לאמן באותו זמן כמו לוק וולטון (טוב, וולטון גם אימן קצת בזמן השביתה האחרונה).

      הגב
    • shadow

      תגיד סטיב קר התקבל בגלל שזו קייטנה או כי הוא אישה?

      הגב
      • איציק

        גם וגם.
        לעילוים תמיד יש קיצורי דרך.

        הגב
    • שמעון

      כדורסל וכדורגל זה משחקים מאד פשוטים שאנשים הופכים אותם לאיזה מדעי אטום. כל טמבל מהרחוב עם קצת ידע יכול לאמן בNBA וגם את בארסה ואפילו לזכות בתארים או במקרה השני לצאת טמבל כמו 90% ממאמני הNBA.

      אתה גם יכול לאמן באן ביאיי ואפילו להצליח, יהיו לך מלא עוזרים ואתה עם הזמן תבין יותר ויהיה בסדר. במקרה הגרוע תראה כמו בילי דונובן או גו פרונטי.

      לא צריך להיות גאון בשביל להיות מאמן, זה לא מדעי האטום או מדעי המוח. זו העבודה הכי פשוטה בעולם.

      הגב
      • Jhkj

        אימון, בעיקר של קבוצה היא עבודה סופר מורכבת, בלי מאמן שמנהל את הסגל נכון אפילו גלאקטיקוס כמו שהיו לריאל לא יזכו בליגת האלופות ועובדה שהם לא זכו,תראה מה מאמנים עושים בקבוצה כמו בוסטון או אתלטיקו מדריד. מאמן טוב יותר חשוב לקבוצה מכל שחקן בודד בכדורגל, וגמר המזרח יכריע את התשובה בכדורסל, אבל בנתיים התשובה לא רעה לטובת המאמנים. אמנם אין צורך לדעת מה ההבדל בין בוזון לפרמיון או להבין את אופן פעולתם של רשתות נוירונים במוח, אבל מאמנים ברמות הגבוהות צריך לדעות מאות אם לא אלפי תרגילים, להבין את רזי הטקטיקה והאסטרטגיה של הענף, הבנה מעמיקה בפסיכולוגיה יצירתיות וכריזמה. זו רחוקה מלהיות העבודה הפשוטה בעולם, ולא מן הנמנע שלפחות מבחינת היקף הקישורים הדרוש, ייתכן מאוד שדרוש הרבה יותר ממאמן צמרת מאשר ממדען צמרת, גאונות היא גאונות ולא משנה באיזה אופן היא מתבטאת.

        הגב
  • יובב

    הרבה מאיתנו מדברים על תשתית - תשתית של מתקנים, תשתית של ידע וכו.
    למה חייבים שאפליה מתקנת תתחיל במשרת מאמן ראשי?
    מה רע בלדחוף הרבה נשים להיות עוזרות, כך ייצא שהתהליך של מועמדות ואחכ גם בחירה של חלקן יהיה טבעי יותר. הרי לבחור מאמנת בת 41 שהיתה עוזרת שניה, מתוך 2 עוזרות בסהכ בהיסטוריה הוא מתכון עם אחוזי הצלחה מפוקפקים לא רק במובן המיידי אלא במובן של התחתית (המסקנות המוחלטות ) לאחר מכן על אי התאמת נשים וכו.
    לעומת זאת בחירה של מאמנת מתוך מאגר של 10 עוזרות יכול להיות פשוט אי הצלחה נקודתית.
    עושה לי רושם שהתרגום לפמיניזם לעיתים נגזר מנחשקות ולא מתוכן בלבד (למב נשים הולכות לבגץ על קורס טייס ולא על טירונות שיריון? אולי כי זה פחות יוקרתי? זה לבטח לא פחות "מסמן" נקודת שיוויון נשית)
    פרקטית, בקי האמון עם כל הסופרלטיבים לא בסטנדרט של רבים ממתחריה.

    הגב
  • NoOne

    אז אתה אומר לאוהדי מילווקי שיש להם סופרסטאר סיכול לברון בעוד שנתיים לא לבחור את המאמן הכי טוב בעיניהם שיוביל אותם להצלחה אלא לבחור את האשה שמקבלת תקשורת חיובית הרבה יותר לעומת מה שהיא עושה?
    אתה יודע כמה שנים ברט בראון ומייק בולדהוזר היו עוזרי מאמן של פופ לפני שקיבלו הצעות?

    בליגה יש שופטת בשם לורן הולקומפ שחלק גדול מלקבל את התפקיד היה כי היא אשה.
    היא שופטת איומה , אין לה מושג , היא עומדת במקום הלא נכון ובמשחק נתון היא עושה יותר טעויות מאשר שריקות נכונות .

    בקי האמון היא מועמדת יותר טובה מאידיוטים כמו דרק פישר או ג'ייסון ריד אבל יש מאמנים כמו מסינה ועוד הרבה עוזרי מאמנים שנמצאים קרוב לעשור בתפקיד שהם יותר מוכנים וראויים לתפקיד .
    כמה שמים לקח לפטריק יואינג עד שקודם לתפקיד למאמן וגם זה רק בקולג'

    הגב
    • NoOne

      סופרסטאר שיכול לברוח עוד שנתיים

      הגב
    • שמעון

      אם יאניס לא יברח ממילווקי בלי קשר הוא אדיוט שלא יגיע שם לכלום ואף פעם גם לא יוכלו לבנות לו קבוצה נורמלית.

      לגבי האמון לא ניתן לדעת מה סט היכולות שלה עד שלא תאמן ואז אני באופן אישי אוכל לחוות דעה. כרגע אני לא פוסל את כלום ולכל אחד מגיע הזדמנות, לא חייב פז"ם כמו בבית המשפט העליון ובצבא, יש אנשים גם צעירים ומוכשרים. בקי האמון ראתה לא פחות כדורסל ממתחרים אחרים.

      השופטת הזאת שציינת היא אסון, אם לא הייתה גרועה הייתי חושד שמוכרת משחקים אנדר אובר סטייל דונהי. יש לה ככ הרבה שריקות אוויר וכאלו מוטות כוכבים שחורג מגבול הטעם הטוב, אחד המצחיקים שזכורים לי שראסל החליק בחדירה ונפל בלי שהיה שחקן לידו והיא שרקה לו ל2 זריקות.

      הגב
  • Doug Pederson rules

    תודה נחשון
    נכנסתי לקריאה כשאני לא בטוח מה דעתי בנושא ולאחר קריאת הפוסט והתגובות אני שמח להגיד שאני עוד פחות בטוח...
    טיעונים מעניינים לכאן ולכאן, שוב תודה

    הגב
  • 49ers

    לדעתי רובכם מפספסים את הנקודה של נחשון... הגיע הזמן לפרוץ גבולות חדשים. אתם מדברים על מועמדים כאלו ואחרים עם יותר ניסיון, אבל אתם באמת חושבים שעוד ארבע שנים לצד, נניח.. מסינה, באמת "יכשירו" אותה לתפקיד? תמיד יהיו מועמדים "יותר מתאימים". אני מאמן שארבע שנים לצד הפופ, בהחלט נותנים לה את הפתח להשתחל. וכן, בגלל שהיא אישה, גם לזכות בדחיפה הנוספת פנימה לתפקיד. אני עם נחשון, הגיע הזמן להמשיך לפרוץ גבולות וגם אני הופך לאוהד של הקבוצה שתתן לה תפקיד.

    הגב
    • איציק

      הנקודה לא פוספסה כלל. יתכן שארבע שנים ליד פופ הכשירו אותה כמו מספר מאמנים שבעברם היו תחת פופ. לא זו הנקודה. אם היא מתאימה אז ודאי שכן. הנקודה היא אחרת, האם מגיע לה התפקיד אם בכול שאר הפרמטרים היא קצת פחות ממועמד אחר רק בגלל שהיא אישה. לדעתי לא. זה יכול אולי להיות שובר שוויון אם הנתונים זהים. בכול מצב אחר, רק החלטה מקצועית.

      הגב
      • austaldo

        מצחיק אותי קצת ההתייחסות הזו אם היא פחות טובה או יותר טובה ממישהו אחר עם ניסיון של עוזר מאמן - כאילו, מה הם אותם פרמטרים? מי בכלל יכול לכמת ידע וניסיון בדברים האלו? כאילו שלא מאות תגובות כל חודש ניכתבות פה על מאמנים גרועים וחסרי מושג, למה שהיא לא תקבל הזדמנות?
        אם מישהו ייתן לה תפקיד של מאמן ראשי רק או בעיקר בגלל הכותרות והבאז אז הוא אידיוט. מצד שני, מישהו גם היה צריך לקבל את ג׳קי רובינסון בזמנו.

        ואגב, בזמנו היא ייצגה את רוסיה כי היא אמנם היתה שחקנית מצויינת, אבל לא מספיק טובה בשביל נבחרת ארה״ב (תחרות קשה, מה לעשות). התיקשורת האמריקאית שחטה אותה איך היא מעיזה לשחק בשביל ניבחרת אחרת הבוגדת הזו. אחרי 10 שנים כולם שכחו מזה

        הגב
        • איציק

          אין לי מושג מה הפרמטרים, כל GM יחליט לעצמו מהם. אחד רוצה לגדל קבוצה מלמטה כמו שבלאט קיבל, אחר קבוצה דל שחקן על, כמו שאחר-כך בלאט קיבל, או קבוצה שצריכה עוד קפיצה קטנה. אחד רוצה להתבסס על הגנה אחר משהו כמו דון נלסון. אי-אפשר לומר מכאן מה רוצים, אבל אם היא לדעת ה-GM שבוחר אותה מתאימה ביותר אז היא צריכה להיות הנבחרת, ואם לא, אז לתת משקל להיותה אישה לא יהיה נכון.
          אין לי מושג מה מצחיק בזה, אבל צחוק זה ממש בריא כך שזה הכי סבבה שיש.

          הגב
          • Jhkj

            בסופו של דבר זה יקרה גם בכיוון ההפוך, כמו תמיד בהעדפה מתקנת אם ייקחו אותה כי היא אישה מראש הקרדיט שייתנו לה יהיה קטן יותר, ויש סיכוי סביר שהיא לא תקבל את התמיכה והאמון שהיא זקוקה לו מהמערכת, אבל אם ייקחו אותה כי היא מוח הכדורסל המתאים בהנחה שהיא באמת מוח הכדורסל המתאים סיכוייה להצלחה יהיו גדולים יותר מאחר והמערכת אליה תיכנס באמת מאמינה בה ובאמת מתאימה עבורה.

            הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *