לא סיכום שנה

את סיכומי השנה יעשו אלה שטובים בלסכם. חוץ מזה שלשנה כל כך מחורבנת, לא מגיע סיכום. אבל בכל זאת, שלושה אירועים המתרחשים עדיין בתחום המעטפת הקלנדרית של 2010, מושכים את תשומת לבי ועל כן הנה שלושה מכתבים בנדון:

את סיכומי השנה יעשו אלה שטובים בלסכם.  חוץ מזה שלשנה כל כך מחורבנת, לא מגיע סיכום.

אבל בכל זאת, שלושה אירועים המתרחשים עדיין בתחום המעטפת הקלנדרית של 2010, מושכים את  תשומת לבי  ועל כן הנה שלושה מכתבים בנדון:

 ***

מכתב ראשון:

לכב' ניב רסקין,

"נכון להבוקר" – גלי צ.ה.ל.

מכובדי,

אתה לא צריך אפילו להתחיל לדאוג. אני עפר לרגליך. אתה אינטליגנטי בצורה מרשימה, רהוט, שנון ועיתונאי מהמעלה הראשונה. מושא להערכה רבה.

רק שלפעמים אתה מאבד את הצפון.

עזוב את "יציע העיתונות", שם הלוק ההיפסטרי התמים שלך בקושי מחפה על העובדה שאתה מוכן להקשיב לשותפיך מכסחים כל מי שזז ללא אפשרות תגובה – אלא אם כן זעקות בקול ענות (מיקרופון) חלושה הנבלעות בשאגותיו של קופמן באולפן וללא התערבותך, נחשבות כאקט הוגן של הגנה עצמית. אני מדבר על הרדיו.

הכוונות, ללא כל ספק, טובות. שיחה עם אב שבנו נפל בפעולה מלחמתית, נפגע בתאונה או נרצח בעת בילוי במועדון, עשויה להעביר מסר חיובי לבאים אחרי. רונן דורפן כבר התייחס גם לכך שבדאבון הלב עלולות במהלך השיחה להישמע אמירות בעייתיות. יחד עם זאת, אתה מתקשה לעיתים להפסיק ולשאול בנקודה בה השאלה כבר עוסקת פחות בחדשות ויותר ברכילות.

בבוקר יום רביעי האחרון, שוחחת עם חיים, אחיו של אבי כהן זכרו לברכה. דבריו, חדרו ללב. הסיפור הנורא על משפחה שבורה וכואבת את מות יקירם. הוא ענה לשאלותיך בשקט מעורר רגשי הערכה וכבוד. באופן ברור לחלוטין, הוא גם היה מרוסק. קולו רעד ונשבר לעיתים תכופות. מספר פעמים במהלך הראיון נשמע היה כאילו וביקש כבר לסיימו. ניכרים היו קשייו , אך למרות אלה, המשיך וענה לשאלותיך.

נושך. רסקין

 

לא היה עוד מה לומר. הסיפור שסופר מפיו ידוע לכל. לא הייתה נקודה כרונולוגית, רפואית והלכתית שלא מוצתה עד תומה. ייחלתי שתחדל, אבל אתה המשכת והקשית. הראיון כולו עסק בנושא חדשותי שאין בו כל חדש. כל הסיפור ידוע ולעוס ולמרות זאת המשכת בשלך. משנסתיימו הפרטים הנדושים שינית כיוון. אולי כדי להפיק איזה דיווידנד חדשותי. אולי משהו שלא נאמר עדיין באף מקום ועל ידי אף אחד. מה חשבתם ומה הרגשתם בעת ההחלטה על המשך ההחייאה? מה יהיה עם תמיר עכשיו בבולטון? מה יהיה עם דורית? כך, בפמיליאריות רכה ואמפאטית.

בשלב הזה כבר ברחתי לברמן וקיסוס. העומק היה גדול עלי. מה חשבת, שהוא יתאר את הדילמה המשפחתית שבין עמדת הרופאים לדרישות הרבנים מנקודת מבטו של חילוני מסורתי? שהוא יגיד שאואן קויל לא מבין כלום מהחיים שלו ושתמיר שווה הרכב? שדורית בדרך למנזר?

מה נסגר איתך בן אדם, אין לך גבולות? עושה רושם שהעיתונאי שבך מנצח תמיד. אתה לא נבוך לפעמים? לא נראה לך שאבל ושקט הולכים יחד?

גרי פרנסיס אמר פעם: "שוק ההעברות שומם לחלוטין. אני מתקשר אל עצמי בקול מוסווה רק כדי לעורר קצת עניין."

ואידך זיל גמור.

                                                                                                 בברכה, אזרח רגיש.

 

 ***

מכתב שני:

לכב' מדריך ריקודי עם/דולה אלמוני,

אתה יכול, אגב, להיות גם אחות רחמנייה, דיילת, מורה לתוף מרים, או לעסוק בכל נושא שמרבית העוסקים בו, מקדמה דנא, הן נשים.

אין לי מושג מי אתה ומאיזו מערה יצאת.  אבל ברור לי שמשהו התבחבש אצלך בסדרי הבריאה. גבר מחזר אחרי נשים, לא מרמה אותן. גבר מזיין את מי שרוצה ולא את מי שהולכה שולל. גבר מוצא חן, לא מסובב בכחש. מה מאלה לא ברור לך יא מנייאק.

מנייאק.

 

אתה לא גבר. אתה מתועב. אתה רמאי קטן ונוכל מחורבן. זה שמצאת מי שמאמינה שפתיחה היא משהו שבודקים באצבעות, או שכף יד חופנת עכוז נדרשת להבנת מורכבותו של צעד תימני, מעידה רק עליך ועל שפלותך. זה שניצלת את הסמכות הטבעית הנובעת מעצם תפקידך היא הבעיה, והיא כולה על אחריותך. אתה היוזם, אתה המתכנן, אתה המוציא לפועל.

אני מת שבית המשפט יחשוב כמוני ויוציא לך אדום.

                                                                        לא ברכה ולא בטיח.

 

 *** 

מכתב שלישי:

לכב' ראש הממשלה,

אדוני,

הריני להודיעך  כי מדינת ישראל איבדה את יכולת ההרתעה.

זה לא שאנחנו לא יכולים למחוק את טהרן ודמשק ויישאר מספיק גם לאנקרה וטריפולי. זה לא שאין לנו אפשרות לגרש מכאן כל מי שמדבר על מה שאנחנו לא אוהבים לשמוע. זה לא שאין לנו תשובה ציונית הולמת לכל בעיה שאנחנו פוחדים לנסות ולפתור אותה.

להיפך. מי שצריך, יודע.

אני מתכוון למשהו אחר לגמרי. אני מתכוון לכך שישראל נראית היום כמו או קי קוראל. דו קרב בצהרי היום.

למעלה מארבעים יום מתקיימת בישראל שביתת הפרקליטים עובדי פרקליטות המדינה. אתה, שדובריך וכותבי דברי ימיך דואגים להזכיר לנו את עברך כספורטאי ואת דואל הנגיחות שלך עם אוחנה, יודע בוודאי שפרקליט הוא הגורם המשמעותי ביותר בקבוצה. הוא ההגנה. הגנה על החוק. הגנה עלי, האזרח.

כדורסל מנצחים עם הגנה, נהוג לומר. גם בכדורגל זה עובד כך, שלא לדבר על פוטבול. עם על כל שער שיבקיע החלוץ שלך, המגן שלך יחטוף שניים, אז חבל על הזמן. אם ההתקפה מעוררת וההגנה מחוררת, אז אנחנו בצרה צרורה.

אתה רואה לאן אני חותר? למעלה מארבעים יום בהם ניתן תמריץ אדיר לכל מי שמלכתחילה אינו זקוק לכך בכדי לאיים ולגנוב ולמעול ולדרוס למוות. למעלה מארבעים יום שאין שוער בשער, ההגנה נראית כמו של ליברפול והשופט איבד את המשרוקית והכרטיסים. למעלה מארבעים יום שצדיק ורע לו ורשע וטוב לו יותר מתמיד. יותר מארבעים יום שאין דין ואין דיין.

עומד לו שחקן הגנה בוגר הפקולטה למשפטים, ומגן בחירוף נפש קראגרי על המוצב בו אנחנו חיים. מולו, ניצב בוגר אותה פקולטה, באותה גלימה, ומגן על אדם יחיד שעשה או לא את הרע בעיני החברה. הראשון חי ממשכורת ממשלתית שסכומה נע בין 6,000 ₪ לזוטר ועד 20,000 ₪ לחודש לבכיר, השני מקבל עשרות אלפי שקלים לישיבה ואפילו כזו הנמשכת דקות ספורות. שניהם עושים עבודת קודש. שניהם חלק חשוב במערך הכולל. אתה לא רואה את הבעיה?

 

נדרש חילוף. ביבי

 

אז רק למקרה שלא ידעת, הפרקליטים, להלן שחקני ההגנה, רוצים יותר כסף. הם לא עובדים פחות משחקני ההתקפה, להלן הפרקליטים הפרטיים. הם לא מזיעים פחות. הם לא עושים לביתם כמו האחרים. הם נמצאים בעמדת נחיתות בכל פרמטר למעט זה המקצועי והם רוצים להיות מתוגמלים בהתאם. ואנחנו, האוהדים המודאגים, רואים את המראות ושומעים את הקולות. אנחנו רואים את העבריינים הצוהלים בדרכם החוצה ואת הקורסים תחת נטל הצורך להוכחת חפותם, שנמנע מהם. ככה לא לוקחים אליפות. ככה מתפרקים.

לך, אדוני, עושה רושם שלא ממש אכפת. אתה עסוק בניהול המדינה ואין לך זמן לזוטות. רק לפני שבועיים ראינו אותך בשרוולים מופשלים מנהל את מבצע כיבוי האש בכרמל. אתה גם עוסק בנושאים נשגבים כמו הישרדות. עכשיו, מרוב שהלשכה שלך מתפרקת, אתה לא רואה את המדינה שלך מתפרקת.

קום, אדוני ראש הממשלה, כמוריניו הקם משבתו על הספסל להנחות, להחליט ולנהל. קום אדוני ראש הממשלה וקח אחריות. הכנס לעובי הקורה, תן בשער, תקע בקרן, עשה כל שנדרש כדי לייצב את ההגנה. אנחנו בצרות והעונה כבר באמצע הדרך.

אנא אדוני, עשה מעשה, שאם לא כן, יתקיים בנו פסוקו של האדמו"ר שליט"א אלון מזרחי: "קיבלנו 2 אדומים, שיחקנו עם 8 שחקנים, ועדיין הפסדנו".                                                                   

                                                                                    בברכה, אוהד מודאג וליברפול.

 נ.ב,

בינתיים נסתיימה שביתת הפרקליטים. ניצלת על ידי הבאזר. אבל המסר הובן, לא?

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיכום 2010 - דמות השנה בספורט
כי הוא שם

31 Comments

גלעד בלום 31 בדצמבר 2010

ומה עם מכתב לקצב?

תבורי 31 בדצמבר 2010

הוא יכול מצידי להחליף את הממוען במכתב למנייאק.

איתן בקרמן 31 בדצמבר 2010

גלעד, עוד לא ברור באיזה כלא הוא יישב, אז נחכה עם המכתב לאנס הסדרתי הזה.

אלון 31 בדצמבר 2010

משה קצב לא שווה את הלחיצות על המקלדת.

שלו 1 בינואר 2011

אחרי מה שכתבו השופטים, לא נותרה מילה.
הדבר היחידי שהם לא אמרו הוא:
אתה גם מכוער.

rondi 31 בדצמבר 2010

פני האומה כפני הקופ – sad but true…

moby 31 בדצמבר 2010

בני
מכתב 2 מתאים לכלכך הרבה אנשים:
מורה עם תלמידתו, מ"פ ומעלה עם פקידתו או מנהלת לשכתו. שר עם חיילת עוברת, סבא עם נכדותיו בבתי הילדים. חבורת זאבים כנגד יונה אחת. ועוד ועוד ועוד.
אין מספיק עצים לעניין הזה.

אסף THE KOP 31 בדצמבר 2010

מאיפה פתאום הפציעה המילה הזאת "דולה" בחיינו ?
מה זה הקטע הניו-אייג'י הזה ?
האם לאימהות שלנו גם היה דולה ?

תבורי 31 בדצמבר 2010

לאמהות לא, אבל לסבתות כנראה שכן.

אנונימוס 31 בדצמבר 2010

חסר מכתב לשר החוץ שהוביל אותנו למצב שאנחנו מחפשים בשיא הטבעיות חברים בחו"ל אצל ניאו נאצים באוסטריה

מאשקה 31 בדצמבר 2010

בני, לא שמעתי את הראיון של ניב רסקין עם חיים כהן אחיו של אבי ז"ל.
מסכימה איתך שרסקין הוא עיתונאי אינטלגנטי מאוד, יש לו השכלה משפטית, אבל הוא עיתונאי מעט רכלן וטרחן בשאלות שלו לפעמים.
אני כן יודעת שניב רסקין אמפתי מאוד למשפחות שכולות ולשיחות איתן בשידור חי אחרי אסון, זה לא קל ומאוד לא פשוט לראיין איש/ה משפחה שכולה בראיון חי ברדיו. וניב רסקין עושה זאת לרוב ברגישות רבה והבנה למראויין, אולי הפעם הוא מעט כשל כפי שאתה כתבת.
אני אוהבת להאזין לתוכניות הבוקר שלו בגלי צה"ל, ומאוד לא אוהבת להאזין לו משדר משחקי כדורסל שמכבי ת"א משחק, הו' אז הוא מאבד את השפיות שלו, וכל הצהוב יוצא ממנו החוצה, וכל סל של מכבי זה כמו ווינר שוט ומשהו שלא נראה, והוא גם יכול לוותר על מקומו ב"יציע העיתונות", אין לו מה לעשות שם אם הוא לא מסוגל לסתום לפעמים לקופמן את הפה, ולהרגיע את אלי אוחנה שכל פתיחת פה שלו שם היא באוקטבות גבהות מאוד.
לגבי מדריך הריקודים האשקלוני, אני מכירה אותו כאחת שגרה בדרום הארץ, ודורות של בנות אמרו עליו שהוא בן זונה, לפחות עכשיו לכמה בנות היה האומץ להתלונן עליו.
ואני מחכה לטור בדה באזר על שכני מקריית מלאכי, אני אישית יכולה לפצוח בסיפורים עסיסים עליו שאני שומעת כבר שנים מתשובי קריית מלאכי, והאתר הזה הוא לא המקום ל"זוטות" שכאלה.
( אני מעריכה שאחרי גזר הדין שישלח אותו לכמה שנים לכלא, משה קצב ייקח את חייו בידו לפני שיכנס לכלא.

גמל (סתם גמל) 1 בינואר 2011

מאשקה- מצטער, אבל סיפורים ששמעת מאנשים אחרים זה בגדר רכילות. את יכולה לשמור את הסיפורים האלה לעצמך.
וזה לא שאני מגן על קצב שנמצא אשם באונס (ועד אז הוא היה זכאי מבחינתי). אני מקווה שיקבל את העונש שמגיע לו.
אבל סיפורים יד שלישית לא מעניינים ולא רלוונטיים

מאשקה 1 בינואר 2011

הם באמת לא רלוונטים לפה. אבל כן רלוונטי לויכוח ציבורי, על אותם חברי כנסת שהציבעו עליו שיהיה נשיא מדינה, והם ידעו מה הוא עושה עם נשים במשרדיו כחבר כנסת ושר. עכשיו הם אומרים, יום שחור ועצוב למדינה ישראל, עם פרצוף של תשע באב, ואני אומרת יום של אור, שסוף, סוף הצדק יצא לאור על מעשיו הנתעבים.

תבורי 1 בינואר 2011

מאשקה,
אני חושב כמוך. לאותם נבחרי ציבור היה נורא חשוב לדפוק את פרס על התרגיל המסריח ולכן התאגדו מאחורי מועמדותו של קצב, כשכל מעלייו לאורך השנים ידועים להם.

תבורי 1 בינואר 2011

מעלייו = מעלליו

תבורי 1 בינואר 2011

גלעד בלום,
איך אני יכול לכתוב לך מייל פרטי?

צור שפי 1 בינואר 2011

בני – תודה על (עוד) פוסט מדוייק ושנה אזרחית טובה. אוסיף רק כי נתניהו השווה פעם את הסקטור הציבורי לאיש שמן שהסקטור הפרטי (האיש הרזה באותה משוואה) סוחב אותו על גבו. מהמטפורה השיקרית הזו נובע היחס לפרקליטים ולכל שאר עובדי הציבור, הם חשודים מראש על ידי נתניהו ושלוחיו באוצר כטפילים ולכן יש בעיניהם חובה לפגוע שיטתית בשכרם ובזכויותיהם הכלכליות. הצלחה או כישלון בקו הזה תלוייה רק במידת כח ההזק שיש למגזר שבו מדובר או במילים אחרות, אם יש בידיו "שאלטר" אפקטיבי כי כיום, בעיני "מנהיגינו", לאיכות העבודה אין שום חשיבות, הם מבינים רק כח.

הופ 1 בינואר 2011

תענוג לקרוא אותך בני. בסדר הקריאה שלי בדה באזר אתה תופס חזק את אחד המקומות הראשונים.

אסף THE KOP 1 בינואר 2011

סוף-סוף ליברפול לקחו משחק שצריך לקחת בשיניים.

בשנות ה-80 היינו קבוצה, מסתבר שגם X-Mass היה יותר מוצלח אז.

http://www.youtube.com/watch?v=SHNpS-pnH-M

שלו 1 בינואר 2011

בני, מאוד נהניתי.

לגבי הדולה הגעתי למסקנה, ישנם מקצועות שצריכים להיות נשיים, נקודה.
לא כדי להצדיק חס וחלילה את ונאלח. כי גבר שבוחר או רוצה להיות דולה, אני מאמין, מראש מתעניין בדברים אסורים.
אני לא מבין נשים שהולכות לגינקולוג או רופא נשים ממין זכר.
אני לו הייתי אישה הייתי תמיד מחפש אישה בתפקידים.
זוגתי ילדה בחדר לידה שהגבר היחידי שהיה שם הייתי אני,
אני בטוח שזה היה לה יותר נעים כך, אם נעים זאת המילה הנכונה.
גם אני לא ממש מת על זה שרופאה בודקת אותי.

לגבי ניב רסקין, צומחת לה מעיין תופעה של עיתונאים שנלחמים במי שהם יכולים, לא אשכח איך בערב של האסון של אמיר רנד נבח עליו גברי לוי והוא השתתק כמו כלבלבון מוכה. לא אומץ ציבורי ולא זכות הציבור לדעת, סתם חכם על חלשים.

חלפס 1 בינואר 2011

מסכים מאוד עם שני המכתבים ראשונים.

מכתב שלישי – מה שונים הפרקליטים מכל עבודה אחרת במגזר הציבורי? כמעט בכל עבודה מקבילה במגזר הפרטי מרוויחים יותר.
במגזר הציבורי התשלום הנוסף הוא תחושת השליחות ואידיאולוגיה(אם מותר להגיד היום מלה כזו). אם במדינה אין אנשים שמוכנים לעסוק בעבודה חשובה כי לא נעשים עשירים מזה אז הבעיה באנשים ולא במדינה. ומי שצריך להבין הכי טוב את השלכות השביתה אלו הפרקליטים.
עם טענות כאלו איזו סיבה אמיתית יש לאנשים מוכשרים ללכת להיות מורים?

צור שפי 1 בינואר 2011

חלפס – מסכים אתך עד גבול מסויים. בוא נסכים על עקרון של שכר ראוי לעבודה ראויה. באוצר חושבים רק איך לפגוע בשכר במכזר הציבורי.

ניר 2 בינואר 2011

בסופו של דבר השכר בכל מקום נקבע לפי היצע ובקוש, ולא לפי חשיבות העבודה. גם בנורבגיה דוגמנית מרוויחה יותר מאחות בבית חולים. ולנו יש עודף עצום של עורכי דין (הנה אפילו רסקין פרקליט בהשכלתו, מסתבר).

לגבי המגזר הצבורי, משל האיש השמן לא מאד רחוק מהמציאות. פרטים ניתן למצוא קרוב אלינו ביוון, ספרד ושאר גוש היורו המתפרק בימים אלו ממש.

צור שפי 2 בינואר 2011

אני מדבר על ישראל. המגזר הציבורי אצלנו הוא קטן יחסית והשכר בו נמוך, לעתים נמוך באופן מביש.

פרלה 1 בינואר 2011

תודה רבה על המכתב השלישי מחמם הלב. רוח גבית מתומכי הכדורגל בכלל וליברפול בפרט זה בדיוק מה שציפינו שיוביל לסוף השביתה המבישה שלנו.
תודה שוב ושנת כספים מוצלחת.

אסף THE KOP 1 בינואר 2011

אני דווקא מחזיק בדעה שחלק ניכר מעובדי השירות הציבורי הם פקידים בנשמה שמה שמעניין אותם זה להעביר את השבע וחצי שעות שלהם בניחותא, לא שליחות ולא נעליים. הם מחפשים את הביטחון (קביעות ושאר ירקות), את השגרה שבעבודה ואת הקטנת הראש. אנחנו פוגשים את הטיפוסים האלה בכל מקום, בעיריה, בביטוח לאומי, איפה שרק תחפשו. יש ביניהם יחידי סגולה, אבל הם מיעוט.

נכון, הם לא משתכרים הרבה, אבל אסור לשכוח שהם עובדים במנגנון מנופח, מוכה אבטלה סמויה, והם לא לוקחים את הסיכונים שלוקחים אלה שבחרו לעבוד בשוק הפרטי.

הפרקליטים מקבלים ככל הנראה שכר שהולם את כישוריהם. אם הם היו טובים יותר הם היו עובדים בשוק הפרטי. המצטיינים שבהם, שבחרו להישאר במגזר הציבורי מתוך אידיאל, תופסים לדעתי עמדות בכירות וגם שכרם משתדרג.

מצטער על ההרצאה הקפיטלסטית, אבל ככה הם החיים.

גלעד בלום 2 בינואר 2011

תבורי,

bloom.gilad@gmail.com

סימנטוב 2 בינואר 2011

גם אני כששמעתי את הראיון קצת התפלאתי על חסר הרגישות במחשבה שניה אני לא מתפלא על רסקין מיציע העיתונות.
לגבי שלושת המכתבים מה שכל כך כואב זה שלאף אחד כבר אין כח לעלות על בריקדות כל יום והסקנדל החדש שלו, יש משכנתא ומינוס בבנק, פקקים בדרך לעבודההביתה וכו' וכו'. כך שהשחיקה רק גוברת והחברה מוכנה לספוג יותר מבלי להגיב.

תבורי 2 בינואר 2011

חברים,
תודה לכולכם על התגובות.
אסף,
יופי של שיר, מכיר את ההרכב אך לא טוב מספיק.
חלפס, ניר,
לגבי הפרקליטים השובתים, האמירה האומללה של ביבי על האיש הרזה שסוחב את האיש השמן נכונה כמו האמירה שכל האמהות החד הוריות הן שרמוטות וכל המובטלים בטלנים. יש כאלה וכאלה בכל מקום ובכל עיסוק. המכתב שלי התייחס לפרקליטים בשירות המדינה ואני מדבר מתוך ידע אישי. מדובר בחזית שלי ושלכם מול עולם הפשע. מדובר באלה שניצבים יום יום מול פושעים שאתם ואני לא היינו מעיזים לצאת מולם ובוודאי לא היינו רוצים שינצחו במלחמה על פני החברה בישראל. המלחמה שלהם אינה משהו וירטואלי, ללא נוכחותם ועבודתם הברוכה היינו סודן במקרה הטוב. החבר'ה האלה מוותרים מראש על שכר גבוה בהרבה במגזר הפרטי פשוט כי הם אידיאליסטים וחושבים חברה, לא רק אני וביתי. המלחמה שלהם היא על שכר הולם, לא על שכר שווה לפרטיים. אתם ואני צריכים לתמוך בהם, כי היום שכולם ילכו למגזר הפרטי היה גם היום שבו לא ישאר לנו כל תירוץ לחיות כאן.

ניר 2 בינואר 2011

אני מעריך את עבודת הפרקליטים ואני לא קפיטליסט, אבל אין לזה פתרון פשוט. מדינת רווחה ומגזר צבורי גדול מביאים בעיות משלהם: http://www.nytimes.com/2011/01/02/world/europe/02youth.html

תבורי 2 בינואר 2011

ניר,
אמת ויציב. כך נכון גם לגבי כל צורה אחרת.

Comments closed