השתלת אברים – זכות, ללא תנאי

מאותה הנמקה לפיה אני משוכנע שגם פושע חסר מצפון זכאי להגנה משפטית, אני משוכנע כי תרומת אברים אינה זכות נקנית, אלא נובעת מעצם היותו של הנזקק להשתלה אדם ככל האדם.

אולי זה טבען של טרגדיות, למשוך אחריהן שובל של דיונים ציבוריים.

כך גם היום, בהמשך כואב לטרגדיה של משפחת כהן עם מותו של אבי, ניטש בעוז הויכוח הציבורי בנוגע להשתלת אברים. מישהו חישב ומצא כי אילו הייתה משפחת כהן מחליטה להיענות בחיוב, יכלו  בזכות זו שבעה אנשים לשקם את בריאותם.

הדיון הציבורי אינו עוסק בחשיבות ההשתלות. אני לא חושב שיש למישהו ספק בכך. גם אנשי דת יודעים שתרומת אברים מצילה חיים. הם רק לא מסכימים שזה יעשה. אני לא מתכוון להתמודד עם הטיעונים שלהם. החלטתי ליהנות מהחיים ולא להשחית זמן על ויכוחים בהם ברור ממילא שאיני יכול לתרום מאום לשינוי עמדתו של המתנגד.

מה שכן, אני יכול לצוות לתרום את אברי. בבוא העת. משפחתי יודעת כי כרטיס אדי שברשותי –  אני אחד החותמים הראשונים בארץ, אינו סטטוס חברתי או המלצה בלבד. אני גם מקווה ששאר החתומים מתייחסים לכך באופן זהה.

***

שמואל בן דרור, שיחק כדורגל במכבי "אבשלום" פתח תקווה. הוא היה גם הקפטן הראשון של נבחרת ישראל ולזכותו רשום גם השער הראשון של נבחרת ישראל של אחרי קום המדינה, בהפסד 3:1 לנבחרת ארה"ב במשחק באיצטדיון הג'איינטס בניו יורק, בספטמבר 1948. שמואל הוא גם אבא של אדי.

במותו ציווה. אדי בן דרור

אהוד "אדי" בן דרור (א' קמוצה), בנם של שמואל ואשתו דבורה, סבל מגיל צעיר מאי ספיקת כליות ונזקק להשתלה. בעת ההמתנה להשתלה, הגה אהוד ויזם יחד עם הוריו את רעיון ההחתמה על כרטיס התחייבות לתרומת אברים להצלת חיים. ההודעה על מציאת תורם מתאים הגיעה מאוחר מידי לגבי אדי, והוא נפטר כשהוא בן 28 בלבד.

הוריו של אדי מימשו את חזונו-צוואתו, וכך נוסדה ב – 30 באוקטובר 1978, עמותת "אדי". יו"ר העמותה הוא גדי בן דרור, אחיו של אדי ובלם ענק של מכבי פ"ת בסוף שנות השבעים והשמונים.

*** 

כדרכם של אנשים במצוקה, ובמיוחד כזו הנובעת מזעזוע, יש כאלה הנוטים לחפש פתרונות מהירים וקיצוניים לקידום האג'נדה שלהם. אלה מציעים, במקרה בו אנחנו דנים, מכיוון שאי אפשר לחייב איש לתרום את אבריו, להתנות השתלת אברים בהתחייבות לתרומה. אם משפחה תסרב מנימוקי דת לתרום את אבריו של יקירה, לא יהיה אף אחד מבניה זכאי לקבלת תרומה דומה בעתיד. משהו בנוסח: יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו.

במשחק הזה אני לא משתתף. לגבי דידי הרעיון שמישהו יכפור בעיקרי אמונתו הדתית רק כי אולי פעם יזדקק גם הוא להשתלה, הזוי ואפילו די מקומם. הוא הגיוני בדיוק כמו הרעיון לדרוש מהפלשתינאים להצטרף כחברים לישראל ביתנו כתנאי לקבלת זכותם להגדרה עצמית.

אבל עיקר התנגדותי נובע מהעיקרון החשוב בעיני שעל פיו כול בני האדם שווים בזכותם לחיות. כולם שווים גם כשהבטן מתהפכת מזעם למשמע תגובת אישה חרדית שניצלה בזכות השתלת ריאה שעוד ממיטת חוליה טרחה להצהיר כי לא תחתום על כרטיס אדי. כולם שווים גם כשנשמע נכון, בצוק העיתים, לומר כי אם מישהו שם את מבטחו באל ועל שום כך לא יתרום את אבריו, שימשיך לבטוח באל גם כשהוא או מישהו מיקיריו יזדקק להשתלה.

הלוגיקה הזאת אינה ראויה בעיני. אני לא מוכן להתנות את היכולת שלי להציל חיים בחיי או אחרי מותי, בחישוב מתמטי קר. החלטתי לתרום אברים המתבטאת בחתימה שלי על כרטיס אדי, אינה מותנית אלא בהחלטת רופאים מלומדה. לא באל או במישהו מטעמו ולא בהחלטות המתקבלות מכאב אמיתי ככל שיהיה.

מאותה הנמקה לפיה אני משוכנע שגם פושע חסר מצפון זכאי להגנה משפטית, אני משוכנע כי תרומת אברים אינה זכות נקנית, אלא נובעת מעצם היותו של הנזקק להשתלה אדם ככל האדם. הזכות לחיים ללא הבדל מין, גזע ואמונה דתית מוקנית גם לאויב וגם למי שחושב אחרת ממני. הצלת חיים היא המצווה, לא האיזון הקדוש. הצלת חיים היא הדרך, לא ההתחשבנות. תרומת אברים למען הצלת חיים היא רעיון נעלה ומוסרי מאין כמותו. התחשבנות הנוגעת להכרתו של הנזקק בצורך בדואליות רעיונית, אינה ראויה ואפילו פוגמת במוסריותו של הרעיון בכללו.

יש כל כך הרבה נושאים עליהם אפשר לדון ולהתווכח, אני מקווה שתרומת אברים לא תהיה עוד אחד מהם. לא הנחיצות בה ולא הזכאות לה.

 

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

תשמעו בדיחה
האם התוצאה בחיפה טובה למכבי תל אביב?

61 Comments

בר 4 בינואר 2011

אני מסכים שהשתלה לא צריכה להיות מותנית בדבר, רק שצריך כמו בכמה מדינות מתוקנות להפוך את הכרטיס, וזה אומר השתלה היא הברירת מחדל לכל אחד, ורק מי שחתם בחיוו שהוא לא מוכן לתרום אברים אז לא לקחת ממנו.

אבירן 6 במאי 2012

לא, אני אישית נגד השתלות מהסיבה האישית, מעט דתית אמנם אבל ברובה אישית.
זה אולי ישמע מוזר במיוחד לכותב הפוסט אך שוב – זוהי דעתי ואינני מכתיב אותה לאדם חוץ מלעצמי – וכבעל הגוף שלי למרות שזה ישמע אנוכי ארצה להיקבר עם כל רמ"ח איבריי, כמובן שאני חש כאב גדול לאור העובדה שאוכל להציל חיים אחרים אבל אנימאמין שאם יש כעת לב ממוכן, כשאמות גם ככה הכל יהיה רובוטי לא יהיה צורך בהשתלת איברים.

שוב, אני מכבד את אלו שחתמו על כרטיס תרומת איברים וזה נעשה מרצון אמיתי לתרום ולא מסטטוס חברתי, נגד הדרישה הדתית נגד תרומת איברים מאחר ומותר להציל נפשות בחיים – ובמיוחד במותך.

ברק 4 בינואר 2011

מצטער בני, אני חולק עליך בעניין. אבל אולי ניסוח שונה יביא להסכמה אז אנסה.
איך היית מרגיש לו ההגדרה היתה כי לבעל כרטיס אדי ניתן העדפה פוזיטיבית בתור להשתלות? לא שלילה מוחלטת למי שלא חותם – רק העדפה למי שכן. (זה אגב לשון החוק כפי שתוקן לפני זמן קצר יחסית)
התוצאה דה פאקטו היא אותה התוצאה – כל עוד יש מחסור בחלקי חילוף – ותמיד יהיה מחסור כזה.

אני חושב שלגיטימי, לא, לא לגיטימי – מוסרי, להעדיף בתור להשתלה את מי שמוכן גם לתת לאחרים. זה משחק חברתי בסיסי ואלמנטרי של מי שרוצה להשתתף בקהילה – על חובותיה ומנעמיה.

לחברה אסור לפגוע באדם או לשלול ממנו דברים בסיסיים – אבל מותר לה חובה עליה להחליט כיצד לחלק את משאביה המוגבלים. בדרך דומה החברה מחליטה מי זכאי לקבל טיפולי פוריות, מי זכאי לאמץ ילד, מי זכאי למענקי הביטוח הלאומי וכו וכו וכו.

תבורי 4 בינואר 2011

ברק,
אתה צודק באשר לכך שהמשאבים מוגבלים והסוגיה המוסרית גדולה עלי, ולכן מלכתחילה אני לא מעוניין להיות חלק מתהליך הבחירה. את ההחלטה אני משאיר בידי הרופאים. ככל הידוע לי, יש כיום מערך תיאום השתלות מאורגן ומסודר שמתעדכן מידי יום במצבם של הממתינים להשתלה ובידם המידע הנדרש שעליו מתבססת הבחירה. התהליך מסובך מספיק גם ללא התערבותי. זהות המושתל, אורחות חייו, אמונתו או גזעו אינם חשובים בעיני ואני מקווה שרק מצבו הבריאותי של המועמד להשתלה יילקח בחשבון.

ברק 5 בינואר 2011

בני, תמיד יש שיקולים שאינם רק מצב בריאותי נטו. אלה החיים. למשל, גם אתה מבלי לשים לב שקלת שיקול שכזה. הנחת שאת משחק החיים שלפנינו משחקים רק בישראל. דהיינו מבחינתך, כך אני מבין את שכתבת, מבין כל המועמדים להשתלה *בישראל* אסור להעדיף לפי שיקולים לא-רפואיים.

ואם אספר לך שיש סיכוי רב שמבין המליארד ההודי והמליארד פלוס הסיני תמיד יהיו רבים שלפי שיקולים רפואיים גרידא יקדמו לכל המועמדים להשתלה הישראלים ולכן צריכים להביא אותם לכאן ולהשתיל בגופם את האיברים לפני המועמדים הישראלים (עזוב עכשיו את התכנות הבאתם בזמן של המועמדים הסיניים וההודים לארץ) – היית מסכים לסיטואציה כזו? וכמובן צריך לעשות כן לשיטתך בלי קשר אם המדינות האחרות נוהגות ברוחב לב כמונו.

אם אתה מסכים להעדפה של ישראלים על פני חולניקים בתור להשתלות – עליך לנסח מחדש את עמדתך בדבר היות השיקול הרפואי השיקול היחיד.

לי נראה שפתרון המבוסס על ערכי מוסר נטו אינו קיים. נקודה. ויתרה מכך – לא ראוי שיהיה קיים במצב בו מדינה מספקת שירות מסוים.

חדש 5 בינואר 2011

כאשר אדם נכנס לניתוח דורשים שהוא ישיג 2 מנות דם לתרומה למקרה שיצטרכו (כמובן שלא חייבת להיות התאמה זה רק מין ביטוח) ולכן צריך לחייב שמישהו מהמשפחה קרובה רחוקה לא משנה כרגע יחתום על כרטיס אדי (שבעצמו צריך להיות כמו צוואה – כלומר מחייב בלי אפשרות שמישהו אחר ישנה) על מנת שיקבלו תרומה לפני מישהו אחר. אם אין דורש לאיבר הספציפי הזה הם זכו מן ההפקר.

אריאל 4 בינואר 2011

חשוב מאוד להדגיש – הרבנים המרכזיים ביהדות התירו גם התירו תרומת איברים. זה הגורמים הזניחים והקיצוניים שמתנגדים לכך, הבעיה היא שכשמשפחה במצוקה, לאנשים הקיצוניים יש בדרך כלל השפעה גדולה יותר מאשר הקולות המתונים. הרבה יותר קל לשמוע שיש סיכוי ליקיר שלך מאשר לחתום באופן סופי על המוות שלו.
לא מדובר באמונה דתית שהם כופרים בה, זה רק הדבר שבו הם נתלים. אדם דתי יודע שפיקוח נפש דוחה הכל.

תומאס 4 בינואר 2011

כה לחי, בני. מסכים לחלוטין, מילה במילה ולגבי הכל.
ברק – זה בהחלט עניין של ניסוח, אבל בנוסף, ההבדל המהותי הוא הסיבה לשמה אתה תורם. בני מדבר על לתרום כדי לתרום. אתה מדבר על לתרום כדי לקבל. אמנם מתוך שלא לשמו בא לשמו, אבל ההבדל הסמנטי קיים.

ושוב אלפי תודות לך, בני, ולכל הכותבים במולטי-בלוג הזה, שלא משנה אם אני מסכים או לא מסכים, תמיד יש מה לקרוא. תמיד אינטליגנטי. תמיד אמיתי. ותמיד תמיד תמיד קשור, איכשהו, לספורט.

תבורי 4 בינואר 2011

תומאס – תודה רבה.

פאקו 4 בינואר 2011

מסכים ללא סייגים עם הפוסט. אף אחד לא צריך לשחק את אלוהים (אם היה כזה דבר) ולהחליט מי ראוי יותר לקבל את האיברים. מאותה סיבה, אני מסכים עם היוזמה להעניק לכרטיס אדי מעמד חוקי, מה שיעגן את רצון התורם בחוק (ללא אפשרות השפעה לנציגי אלוהים בעיני עצמם).

סימנטוב 4 בינואר 2011

להבדיל מהפלה ששם אולי יש מקום לויכוח ממתי העובר נחשב אדם ומהם זכויותיו כאן לא צריכה להיות התערבות של החברה ההחלטה הזאת היא אישית וצריך לכבד אותה הרי לתורם כבר אין קול בדיון כשהוא מת.
חתום (20 שנה פלוס)
מצטרף לדברי תומאס תמיד כיף לקרוא.

אביעד 4 בינואר 2011

סתם שאלה, הרי שוללי התרומה מטעמים דתיים בוודאי נתלים בנימוק הלכתי תלוש כלשהו. לפי שיטתם, תרומה היא אסורה. ומה עם קבלה? האם קבלת תרומת איברים אינה אסורה?

תבורי 4 בינואר 2011

אביעד,
אני לא ממש בקי בהלכה, אבל באתר עמותת "אדי" יש התייחסות לשאלה שהעלית:
http://www.agudatadi.org.il/ShowPage.asp?pid=74

איש 4 בינואר 2011

רעיון מעניין שהשמיעה לי מטופלת-
ברירת המחדל תהיה תרומת איברים. מי שלא מעוניין יחתום על כרטיס שמציין זאת (אפשר לקרוא לו כרטיס "אנטי"). מי שמסרב לתרום יהיה בעדיפות אחרונה במקרה של צורך בתרומה.

פאקו 4 בינואר 2011

זה המצב במספר ארצות (אני יודע על צרפת, אוסטריה ובלגיה), והתוצאות בהתאם – קרוב ל-100% הסכמה לתרומת איברים, וזאת למרות שפרוצדורת הסירוב פשוטה למדי.

עדי 4 בינואר 2011

אכן רעיון מרענן ומענין

יניר 4 בינואר 2011

אני מציע שהפועל תל אביב תציג לוגו על החולצה של כרטיס אדי במקום אקסיט גרופ של גילי לנדאו ששכחו לשלם( לפחות למשחק אחד),ותודה למשפחת כהן שהעלתה את הנושא לסדר היום.אני בטוח שחיים ינצלו בעקבות כך

יבור 4 בינואר 2011

אני בטוח שדימה קרויטר ממש מאושר מהרבנים הללו והחלטותיהם…

איציק אלפסי 4 בינואר 2011

בני, יישר כוח גדול על הדברים האלה, במיוחד החלק השלישי. זו הומנאיות אמיתית. למה הומנאיות? אנושיות.

תבורי 4 בינואר 2011

איציק – תודה.

אילן 4 בינואר 2011

תודה על ההיסטוריה של העמותה. בדיוק דשנו בסוגייה מה מקור השם ואם זה ראשי התיבות (מעצלות לא גילגלנו כי זה לא באמת חשוב).

אילן 4 בינואר 2011

ועוד משהו לכל מי שמתקשה בגוגול, רק צריך למלא את הטופס באתר.
http://www.agudatadi.org.il/

א.ק 4 בינואר 2011

לאחר קריאה של הפוסט חתמתי באינטרנט על הכרטיס.
ההרגשה טובה מאוד
בסימון הקטן שצריך למלא אם לקבל אישור של איש דת לפני התרומה לא התלבטתי. לדעתי צריך לתת תוקף של צוואה לכרטיס ולא לאפשר לשרלטנים שטסים מחו"ל לקבל קצת כותרות את הכוח

תבורי 5 בינואר 2011

א.ק
בום עליך.

באבא ימים 4 בינואר 2011

אני מבין את המקום ממנו אתה בא אלא שהאיברים שלך יתרמו למישהו, השאלה היא רק למי, ולכן אני לא רואה בעיה מוסרית אם במסגרת השיקולים תובא בחשבון גם נכונות המקבל לתרום איברים. הסיבה שאין מקום להתניה היא בעיני אחרת – אנשים המתנגדים לתרומת איברים פשוט יצהירו על נכונותם לתרום ויחזרו בהם אחרי קבלת האיבר. אין מטילים על הציבור גזירה שהוא אינו יכול לעמוד בה. המשמעות של התניה היא להכריח אנשים לשקר.

תבורי 4 בינואר 2011

באבא,
השאלה למי תעלה גם תעלה, אני פשוט מעדיף לא להיות חלק מהדיון בה.

old timer 4 בינואר 2011

לא הבנתי האם הצעה היא שלתורם היה זכות לקבוע תנאים לזכאות לתרומה או לממסד רפואי?

תבורי 5 בינואר 2011

OT,
בכל הנוגע לי, הרופאים יקבעו.

מנחם לס 4 בינואר 2011

בני, כמו תמיד – יישר כוחך.
את שמואל בן-דרור אני זוכר טוה מאד. נדמה לי שגם אחיו (או בן דודו) שיחקו במכבי פ"ת והנבחרת. לא ידעתי שהם-הם שהתחילו עם העמותה. חברי הטוב לשעבר עקיבא (קיקי) פרדקין (מאמן כדורסל ששנים אח"כ ישב בכלא בגין מעילה במכללה למנהל), נשוי לבתו של שמואל.

בארה"ב תרומת אברים היא בד"כ עניין שכתוב בצוואה, ואם אין מסמך כתוב, אז NEXT TO KIN מחליט. מלבד אחוז די גדול של קתולים המאמינים שאחרי מותם יש להם פגישה עם יישו, רוב האנשים תורמים. מי מקבל זוהי החלטה רפואית וגיאוגרפית גרידא, אלא אם כן התורם מציין הוראות בצוואתו.

תבורי 4 בינואר 2011

מנחם,
אחיו של שמואל הוא ישראל בן דרור ז"ל, גם הוא כדורגלן מצטיין במכבי פ"ת ובנבחרת ישראל. שניהם בניו של מרדכי שהיה יו"ר מכבי ישראל. ישראל עזב את פ"ת לפני הרבה שנים לאבן יהודה, היה מורה לספורט ובעלים של קייטנת "גבעת הילדים" המיתולוגית. רעייתו זיוה שימשה גם כראש המועצה המקומית שם.
לגבי קיקי פרדקין, הסיפור איתו היה הלם רציני בשבילי כנער, הוא היה רכז נפלא בהפועל פ"ת כדורסל עד שהתחיל עם השטויות. למיטב ידיעתי הם כבר לא יחד.

זיגי 4 בינואר 2011

דורית כהן, אשתו של אבי, מצוטטת היום באחד העיתונים שרצתה שאבי ישאר שלם ויפה, ולכן העדיפה שלא לתרום את איבריו.
אני מאד מקווה שהציטוט הזה שגוי. קשה לי מאד להשאר שווה נפש כלפי התבטאות כזו.

מאשקה 4 בינואר 2011

בני, יישר כוח על הטור שכתבת, ותודה שעתה אני יודעת את ההיסטוריה של כרטיס "אדי" אותו אני נושאת בארנקי מזה 15 שנה.
כשהייתי מזכירת קיבוץ לפני כ – שני עשורים, פנה אלי אלי אחד מחברי הקיבוץ המבוגרים, וביקש ממני ללוות אותו כמזכירת קיבוץ לבית חולים הדסה עין כרם, כי הוא רוצה לחתום על צוואה של תרומת גופתו למדע אחרי מותו. כיוון שהיה אדם בודד ללא משפחה קרובה, אני שימשתי כעדה לחתימה שלו.
כשהגענו להדסה לאותו משרד שבו חותמים על אותם טפסים של צווי גופה למדע, המזכירה שאלה אותנו אם אנחנו רוצים לחתום על כרטיס "אדי" והסבירה לנו מה זה. אמרתי כן, היא נתנה לי טופס, חתמתי עליו, וכעבור כמה ימים הכרטיס הגיע אלי הביתה בדואר.
לימים, בחור צעיר מקיבוצי היה זקוק להשתלת מח עצמות בעקבות מחלתו, התגייסנו כל מי שיכול בקיבוץ לבדיקה של התאמה להשתלת מח עצמות.
אותו בחור קיבל בסוף תרומה מחו"ל שהתאימה לו, ולצערי הרב הוא נפטר כעבור חודשיים מההשתלה.
אני, ששמי היה במאגר לתרומת מח עצמות, קיבלתי טלפון יום אחד בקיץ 2000 שאני מתאימה לתרומת מח עצמות, ואם אני מסכימה לתרום.
אחסוך כאן את כל התהליך שצריך לעבור לפני התרומה.
אני יודעת שאני תרמתי לבחור צעיר ישראלי יהודי, והוא יודע שאני אישה יהודיה קיבוצניקית. כיוון שאני לא מוכנה שיפתחו את התיק שלי ולא רוצה לדעת למי תרמתי, כל הקשר שלי אליו הוא עד היום דרך בית חולים הדסה, ואני יודעת שהוא התחתן, סיים תואר שני באוניברסטיה, וכל שנה ביום התרומה אני מקבלת ממנו דרך בית החולים זר פרחים, זה סימן שהוא חי ונושם, ואין הרגשה עילאית יותר מזה, שיש עוד אדם אחד בעולם שיכולתי להציל את חייו והוא מתפקד והקים משפחה וחי את חייו.
אין תרומת מח עצמות ( דם ) כתרומה של אברים מאדם קרוב, ואני לא רוצה לחוות דעתי על משפחה המחליטה מה שהיא מחליטה. לא עמדתי במקום שהם עומדים. כואב לי התערבות הרבנים בעניין כמו שהיה עם משפחת כהן. כואב לי שאבי כהן ז"ל נשא בארנקו כרטיס "אדי" ולא כובדו את צוואתו זאת.
אני יכולה להבין את המשפחות השכולות שאברי יקירם הושתלו בגופם של אנשים אחרים ונתנו להם חיים, יש בזה משהו דומה להרגשתי לגבי אותו בחור שתרמתי לו לפני כ – 11 שנה. משפחה שתרומת את אברי בן משפחתם, מרגישה שהוא חי במעט בגופם של אנשים אחרים, כמו שאני מרגישה שיש אדם אחד בעולם שנושא את דמי והדם שלו כדמי והוא לא ממשפחתי.

תבורי 4 בינואר 2011

מאשקה,
עברנו מקרה דומה אצלנו בקיבוץ, אבל למרבה הצער איש מאיתנו לא נמצא מתאים.

מנחם לס 4 בינואר 2011

הי מאשקה,
אני מרגיש כאילו הפכנו לידידים דרך האתר.
ספורך עורר בי זכרונות. טוב לי להיזכר בדברים כי הם מין טרפיה עבורי.
בשנת 1961 רינה אשתי ואני הגענו לארה"ב ללימודים. ב-1969 קבלנו את הדוקטורטים, היא בפסיכולוגיה קלינית ואני בביומכניקה. בשנת 1970 אני טסתי לראיונות בישראל וסיימתי עם חצי משרה בוינגייט וחצי בטכניון. חזרתי לארה"ב לשמור על הבנות (בנות חצי שנה ושנתיים וחצי) והיא טסה לישראל, והודיעה שקבלה משרה בבית חולים בילינסון, אבל מקדימה חזרתה לארה"ב כי היא לא מרגישה טוב.
חזרה, והסתבר שהיא חולה בלוקימיה סוג AML, התוקפני בנמצא. נאמר לה שיש לה 2-3 שבועיים לחיות והסיכוי היחיד הוא קבוצה לטיפולים נסיוניים בבית חולים ג'ון הופקינס בבולטימור, בקבוצת מחקר של NIH הממונה ע"י ממשלת ארה"ב. בקיצור, היא עברה טיפולים נסיוניים, והחזיקו אותה בחיים רק ע"י השתלות מח עצמות שעוזרות רק לתקופות קצרות כי ממש אף-פעם הן לא IDENTICAL, אלא אם התורם הוא IDENTICAL TWIN (תאום מאותה ביצה). רק אם ההתאמה היא 100% – וזה אחד ל-10,000,000 – ההשתלה "מבריאה" את האדם מהמחלה הארורה הזאת.
כבר אז ידעו שהדרך היחידה לפתרון סרטן הדם שהוא ACUTE היא למצוא דרך להקפיא את מח העצמות של החולה עצמו בתקופה שהוא/היא ב-REMISSION. מה הם לא עשו כדי להקפיא את מיח העצמות שלה? הבעייה היתה (ועד כמה שידוע לי עדיין לא נמצא לה פתרון) למצוא דרך להקפיא את מח העצמות תוך חלקיק השנייה, דבר שאז לא ידעו איך.
מאחר ורוב חולי סרטן הדם שהוא ACUTE נפטרים כיום לא פחות מבעבר, כנראה שעדיין לטא נמצא פתרון.
היא ניפטרה בשנת 1973, בגיל 34. למזלי פגשתי בגייל, אשתי הנוכחית, שאימצה את בנותי והפכה לאם נהדרת ואשה נהדרת עד עצם היום הזה.

matipool 5 בינואר 2011

מאשקה – ריגשת אותי . אני חושב שאחרי כמה שנים במקומך , כן הייתי רוצה לפגוש את האדם שתרמתי לו מח עצמות .
לס – מניח שעברת ימים קשים ביותר לאחר שאשתך נפטרה ונשארת עם שתי בנות קטנטנות . שמח שפגשת בגייל ובנית את החיים שלך מחדש .

מאשקה 5 בינואר 2011

מנחם, ידעתי שאישתך נפטרה לפני שנים, אולי כתבת על כך האחד הטורים שלך שקראתי בעיתון.
כואב לי שלא הייתה אפשרות לעזור לה, ושמחה שמצאת אישה טובה שהיא גם אם טובה לבנותיך.
אין בי ספק שהרפואה היום יותר מודרנית בעבר, והיא מתפתחת משנה לשנה יותר ויותר. שנה וחצי אחרי ההשתלה, נקראתי שוב להדסה עין כרם, לתרום מעט לאותו בחור כי היה חשש שמשהו אצלו לא בסדר, כנראה שאז כבר היה בבית החולים נושא ההקפאה, אני לא מעורבת בעניין זה, עושה מה שמבקשים ממני בנושא זה.
שמחה מאוד להיות בצד שנותן ולא בצד שצריך לקבל.

הופ 7 בינואר 2011

מאשקה, סיפור מרגש. כל הכבוד לך.

קול קורא במדבר הטו אוזן 4 בינואר 2011

בני אני לא מסכים איתך. אני חושב שאנשים צריכים לדעת שיש מחיר על מה שהם עושים. משפחת כהן לא יכולה לצפות כיום לקבל תרומת איברים כאשר הם מנעו זאת מאנשים אחרים. כאשר הם התלבטו האם לתרום איברים אחד השיקולים צריך היה להיות " ומה עם האנשים הזקוקים לתרומה" וגם " ומה אני הייתה עמדתי אם אני או בן משפחה אחר היה זקוק לתרומת איברים?".

מאחר ומשפחת כהן היו בקשר עם מתאמי ההשתלות משפחת כהן שקלה את השיקולים הללו והחליטה כי היא מעדיפה שלא לתרום איברים. הם הגיעו להחלטה זו בדעה צלולה אם כן הם צריכים לדעת כי במידה והם יזדקקו לתרומה ינקטו כנגדם אותם שיקולי הדעת והם יהיו אחרונים ברשימה.

לכל מי שאומר אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו אני הייתי במקום הזה .

אבי ז"ל שכב מחוסר הכרה לאחר שבץ בבי"ח. בשיחה עם מנהל מחלקת הטיפול הנמרץ הבנו כי הוא לא ישוב להכרה לעולם ולמעשה נפטר. הרופא אמר כי הוא אינו יכול לקבוע מוות מוחי עדין כי יש מעט תנועות כאב של אבי בעט שמחדירים את הזונדה ( אלו היו גם הימים לפני תיקון החוק והקמת הועדות לקביעת מות). התגובה הראשונה שיצאה מאיתנו הייתה אפשר לתרום איברים? אהבתי את אבא שלי לא פחות מאשר משפחת כהן אהבה את אבי ז"ל. המשפט נאמר בדמעות ובקול חנוק לא פחות מקולו של תמיר , אבל נאמרה בלב מלא ובכוונה מלאה.
לצערי הרב מה שלא ידעתי הוא שמאחר ואבי עבר החיאה איבריו פסולים להשתלה.

כדי להבהיר עוד את התמונה אנו משפחה דתית אבי היה איש דתי, סבי היה דמות מכובדת וידועה בישוב הישן בירושלים. בני משפחה שלי נסעו לקבל ברכה מרבנים לבריאותו של אבי. אבי לא היה חתום על כרטיס אדי להבדיל מאבי כהן. המחסומים הריגשיים וחינוכיים שלנו היו לא פחותים אם לא יותר גדולים מאשר של משפחת כהן.

אני לא מבקש להתהדר בתגובה שלנו אני רק רוצה לחזק את מעבירי הביקורת על הבחירה של משפחת כהן. אם הטענה אל תדונו אדם עד שתגיע למקומו תקפה כטענת הגנה, היא תהיה תקפה כטענת קטגוריה גם כן.

עשרות אם לא מאות משפחות היו ברגעים קשים והחליטו לתרום איברים חלקן בלי שבן המשפחה היה חתום על הכרטיס. האם מעשיהם לא מראים שאפשר וצריך אחרת? האם הם לא היו במקום הזה? אפשר להעביר ביקורת וצריך להעביר.

הייתי שם זו סיטואציה לא נעימה בלשון המעטה אבל הבחירה צריכה להיות ברורה.

אני חושב שזו חובה בסיסית של כל אדם לתרום איברים . זו הייתה חובתה של משפחת כהן.

כלי התקשורת מלאים בתוכניות כיצד להנציח את אבי כהן. רק חבל שלא הנציחו אותו על ידי הענקת חיים לשבעה אנשים אחרים.

תבורי 4 בינואר 2011

קול קורא במדבר הטו אוזן,
תודה על תגובתך המרגשת. אני מעריך מאוד את הנכונות שלך לשתף בנושא כל כך כואב. אני יכול בהחלט להבין את עמדתך, ומשום כך, ויתכן כי לא ציינתי זאת באופן ברור, עמדתי באשר לזהות המושתל העתידי היא אישית לחלוטין. אני מתנצל אם נשמעתי מטיף או מתנשא.

קול קורא במדבר הטו אוזן 4 בינואר 2011

חס וחלילה עמדתך יותר מראויה בעיני. היא מאוד מוסרית והומנית . אני באמת מצטער לא רק על האיברים שלא נתרמו, אני מצטער על המהלך שיכל להביא את המודעות לתרומת האיברים לכל מקום לכל בית. כואב לי על הרבנים ששתקו ונתנו לחבורת פרימיטיבים להתעלל ברגשות של משפחת כהן ולפגוע בעשרות אנשים הזקוקים לאיברים להשתלהבשם דת ישראל.לצערי מהנקודה בה אני עמדתי הרגשתי שאני יכול לטעון כנגד המהלך גם מהנקודה הרגשית שהרבה אנשים לא יכולים לטעון ממנה.

אבי 4 בינואר 2011

הנה פוסט נוסף באותו עניין, המנסח את הדרישה לאיבר תמורת איבר בצורה בוטה יותר:
http://www.haokets.org/2010/11/10/%D7%90%D7%99%D7%91%D7%A8-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%91%D7%A8/

תום 4 בינואר 2011

ניטפוק קטנוני ביותר:
המשחק בין נבחרת ישראל לנבחרת ארה"ב בספטמבר 1948 שוחר בפולו גראונס, שהיה האיצטדיון של הניו-יורק ג'איינסט (פוטבול ובייסבול) באותה תקופה. ג'איינטס סטדיום נבנה בשנות ה-70.

תבורי 4 בינואר 2011

תום,
תודה על התיקון.

matipool 5 בינואר 2011

תבורי – אני מאד מחזיק מדעותיך וכתיבתך ( וגם מטעמך המוסיקלי וידיעותיך הרחבות ) אבל בשני הטורים האחרונים שלך , התעלית אפילו על הסטנדרטים הגבוהים של עצמך . שאפו !

תבורי 5 בינואר 2011

matipool
תודה על המחמאה, אבל מה שחשוב יותר, מנצחים היום?

matipool 5 בינואר 2011

לא בטוח שאני בונה על זה ..
למען האמת – משחק חוץ + הודג'סון = סיכויים קלושים לניצחון .

אסף THE KOP 5 בינואר 2011

בני,

חס וחלילה ושלום, טפו-טפו-טפו… אבל אני אעדיף לקבל אחרי לכתך את אוסף התקליטים שלך במקום את איבריך… (-:

YNWA

בני תבורי 6 בינואר 2011

כולל צרובים?

הופ 7 בינואר 2011

נהדר. כשהתחלתי לקרוא ציפיתי לדעה (כתובה היטב ומעניינת כמובן) בעד התנית קבלת תרומה בחתימה על כרטיס. שמחתי לגלות להפתעתי עמדה הומניסטית מרגשת ונעלה שאני מסכים איתה באופן עקרוני (עם הסתייגויות שנובעות מהנימוקים אותם פירט ברק בתגובה 2).

Armand Weissmann 25 בינואר 2011

if you wish structure thoughts, I am able to provide you reliable guidelines in relation to your internet site. Its distinct that your internet site requires a redesign

revendeur a sous sans telechargement 26 בינואר 2011

88556699 decimate ekstase galore badajsky ideology Nanni devin hurdle Mun-Hang

Dana Gidwani 26 בינואר 2011

I can't think of anything wrong to say about your article. Thumbs up!

gry 26 בינואר 2011

Such a good blog. Well done

weisse Zaehne Backpulver 26 בינואר 2011

I suggest to you to go to on a web site, with a great quantity of articles on a concept interesting you.

Chadwick Metzker 26 בינואר 2011

This is a smart blog. I mean it. You have so much knowledge about this issue, and so much passion. You also know how to make people rally behind it, obviously from the responses. Youve got a design here thats not too flashy, but makes a statement as big as what youre saying. Great job, indeed.

Brock Dufer 14 במרץ 2011

If I can get the sausage to slap Godzilla, the daffodil will get scared by a grue and I'll be able to banner-advertise a rag!

Sudecki 14 ביולי 2011

Today, while I was at work, my cousin stole my iPad and tested to see if it can survive a 40 foot drop, just so she can be a youtube sensation. My apple ipad is now destroyed and she has 83 views. I know this is totally off topic but I had to share it with someone!

Sammie Martone 2 בספטמבר 2011

Gday, this was such a wonderful read actually, will help keep tabs on your web pages content. Keep your excellent information going! For those who have plenty of time visit my personal blog site on sleeping habits where by you will learn the key reason why fine sleeping habits are so critical!

Reuben Durdy 31 בינואר 2012

Sorry, but I dispute with this story. I actually do appreciate your particular site still and will likely keep coming once again for upgrades.

super slim pomegranate 26 באפריל 2013

Rich protein diets are a fantastic fat loss system which helps in initiating weight loss and creating muscles. Finally avoid salty food when trying to lose weight as sodium causes your body to retain drinking water which leads to bloatedness, This surgery utilizes a Slapstick band, plastic material access port, and a connecting tube.

Comments closed