שובו של המלך

בעולם אידיאלי, המלך קני היה יושב במושבו ביציע הכבוד, עטוי חליפה וחיוך השמור לאלה שמקומם חקוק זה מכבר על כותל המזרח של המועדון. בעולם אידיאלי ליברפול הייתה עדיין דורסת וכובשת ומנצחת. בעולם אידיאלי, האייטיז, בכל הנוגע לקבוצה, לא היו נגמרים. בעולם אידיאלי מנג'ר בליברפול היה מסיים את תפקידו כדרך הטבע, לא מפוטר באמצע עונה. בעולם אידיאלי לא היו מורידים את המלך מיציע הכבוד ומלבישים אותו בטריינינג ונעלי סטופקס גם אם קוראים לו דלגליש. במיוחד לא אם קוראים לו דלגליש

הלב שלי כמעט וקפץ מהחזה כשקני דלגליש יצא ממנהרת השחקנים באולד טראפורד, לבוש בבגדי עבודה.

אין דברים כאלה יותר מידי פעמים בחיים. זה כמו להסתכל על תמונה מלפני עשרים שלושים שנה של אהובתך שנראית כבר קצת אחרת, ולהבין שאתה עדיין אוהב בטירוף.

סקוטלנד היפה, גם היא נתון כמעט קבוע בחלומות ובחזיונות המוזרים שלי לאורך החיים. הנוף והמוסיקה ובעיקר האנשים. פגשתי כמה סקוטים בחיי. חלקם עבדו איתי בשדות הכותנה בקיבוץ ואצל אחרים התארחתי בטיולי בסקוטלנד. אנשים טובים. מסתבר שגם מוצלחים.

לורד קלווין אחראי לחוק השני בתרמודינמיקה, ג'יימס וואט המציא את מנוע הקיטור ואלכסנדר גרהם בל את הטלפון. אלכסנדר פלמינג גילה את הפניצילין וד"ר דיוויד ליוינגסטון, חוקר יבשות רופא ומיסיונר שבין היתר גילה  את מפלי ויקטוריה ואת אגם מלאווי שבדרום-מזרח אפריקה, והיה בין אלה, שנאבקו לביטול סחר העבדים באפריקה.

הגיבור העממי וויליאם וואלאס, רוברט דה ברוס מלך סקוטלנד העצמאית הראשון, ג'קל והייד ורובי ברנס המשורר הלאומי. ושאנקלי, סטין, באזבי, פרגוסון ודלגליש. רשימה חלקית בלבד ויסלחו לי כל השאר.

במיתולוגיה הסקוטית נצרב סכסוך הדמים הנורא בין השבטים  מקדונלד וקמבל. בחודש ינואר 1693 נרצחו מאות מבני שבט מקדונלד ברחובות הכפר גלנקו על ידי חיילים מצבאו של וויליאם השני מלך אנגליה. מרבית החיילים היו בני שבט קמבל. השנאה חיה ונושמת, אם כי בצורת ביטוי אחרת, גם כיום.

זה לא דומה, אבל יריבות סקוטית, ואפילו אם מתקיימת בין העיר הגדולה של מחוז מנצ'סטר רבתי לזו של מחוז מרסיסייד, היא לא משהו שניתן להישאר אדיש אליו. גם אם שני מנהיגי הפלגים היריבים באים מאותה עיר בסקוטלנד, עדיין יש ביריבות הזו משהו שבטי עתיק יומין שמוסיף נופך היסטורי.  אחרי הכול מדובר בשני מצביאי-על של צבאות שתחת מלכותם הגיעו למחוזות הנשגבים ביותר של הצלחה.

לכן החיבוק והקרבה הפיזית בין אלכס פרגוסון וקני דלגליש נפסקו כמעט מיד כשיצאו מהמנהרה. החל מאותו רגע הם לא הישירו מבטים זה אל זה עד לתום המשחק.

פרגוסון הוא כוכב רוק. אף מנג'ר בעולם כיום לא יוצא מהמנהרה כשהוא מחייך חיוך רחב ועולץ והוא מנופף בידו להמונים. אף מנג'ר בעולם כיום לא זוכה לתשואות כאלה המלוות אותו במסעו רצוף התחנות לחלוקת אוטוגרפים בדרכו אל הספסל. את המילים האלה דלגליש אמר עליו השבוע:

".. You have to respect what Alex has done in the game and you don't do it through gritted teeth. It's a fantastic achievement what he's done, his track record is fantastic, we respect him as a person and a football manager."

דלגליש הוא מלך ששב אל כסאו. הכסא שכל כך הולם את מידותיו. הוא פוסע אל מחוץ למנהרה אל עבר הספסל בצעד נחוש כאילו ומעולם לא הפסיק לצעוד באותה הדרך. ארשת פניו רצינית. הוא נראה ממוקד. המצלמה שמלווה אותו מראה הרבה יותר אוהדי יונייטד מוחאים לכבודו כפיים, מאשר כאלה המחווים לעברו בתנועת יד השגורה בשעות ליל מאוחרות אל מול הפורנו המרצד מעל מסך המחשב. גם הסיקי בחולצה הוורודה היושב בצמוד לספסל האורחים, מוחא כפים ומושיט דף ועט לחתימה. כבוד למלך קני וכבוד לאוהדי מנצ'סטר יונייטד.
דלגליש הניח את כל מה שיש לו על כף המאזניים. צריך בשביל זה ביצים של היילנדר – בכל זאת, עם קילט בחורף, הביצים שלך לומדות דבר או שניים על קור. דלגליש יכול לעוף גבוה ויכול גם להתרסק באותה מידה. הוא יכול להחזיר את ליברפול למקומה הטבעי ויכול גם להמשיך במגמת ההידרדרות של שני עשורים, להוציא הבלחות. הוא הרים את הכפפה. לא, הוא חבש שוב את הכתר, שמעולם לא נלקח ממנו וניתן לאחר.

דלגליש הוא מלך ששב אל כסאו. הכסא שכל כך הולם את מידותיו. הוא פוסע אל מחוץ למנהרה אל עבר הספסל בצעד נחוש כאילו ומעולם לא הפסיק לצעוד באותה הדרך. ארשת פניו רצינית. הוא נראה ממוקד. המצלמה שמלווה אותו מראה הרבה יותר אוהדי יונייטד מוחאים לכבודו כפיים, מאשר כאלה המחווים לעברו בתנועת יד השגורה בשעות ליל מאוחרות אל מול הפורנו המרצד מעל מסך המחשב. גם הסיקי בחולצה הוורודה היושב בצמוד לספסל האורחים, מוחא כפים ומושיט דף ועט לחתימה. כבוד למלך קני וכבוד לאוהדי מנצ'סטר יונייטד.דלגליש הניח את כל מה שיש לו על כף המאזניים. צריך בשביל זה ביצים של היילנדר – בכל זאת, עם קילט בחורף, הביצים שלך לומדות דבר או שניים על קור. דלגליש יכול לעוף גבוה ויכול גם להתרסק באותה מידה. הוא יכול להחזיר את ליברפול למקומה הטבעי ויכול גם להמשיך במגמת ההידרדרות של שני עשורים, להוציא הבלחות. הוא הרים את הכפפה. לא, הוא חבש שוב את הכתר, שמעולם לא נלקח ממנו וניתן לאחר.

בעולם אידיאלי, המלך קני היה יושב במושבו ביציע הכבוד, עטוי חליפה וחיוך השמור לאלה שמקומם חקוק זה מכבר על כותל המזרח של המועדון. בעולם אידיאלי ליברפול הייתה עדיין דורסת וכובשת ומנצחת. בעולם אידיאלי, האייטיז, בכל הנוגע לקבוצה, לא היו נגמרים. בעולם אידיאלי מנג'ר בליברפול היה מסיים את תפקידו כדרך הטבע, לא מפוטר באמצע עונה. בעולם אידיאלי לא היו מורידים את המלך מיציע הכבוד ומלבישים אותו בטריינינג ונעלי סטופקס גם אם קוראים לו דלגליש. במיוחד לא אם קוראים לו דלגליש.

אבל זה לא עולם אידיאלי. זה עולם אפל וקר לאוהדי ליברפול. עולם בו ליברפול היא רק עוד קבוצה בליגה האנגלית, אחת שעברה המפואר הולך ומתכהה. קבוצה שרק לפני שנתיים עוד נמנתה עם הגדולות. קבוצה שפער האיכות בינה כיום לבין גדולות הליגה, הוא כפער בין שושלת שאנקלי, פייזלי, פייגן דלגליש, לזו של מורן-סונס-הוייה-בניטז.

בעולם לא אידיאלי לא עושים חשבונות. בעולם כזה צריך לשרוד והמנהיג לא יכול להיות ג'נטלמן חביב שאולי האוהדים יאהבו אותו ואולי לא. בעולם כזה, המלך ההוא, הגיבור המיתולוגי, הדמות ההרואית, צריך לחזור.

והוא חזר.

עכשיו העולם הספורטיבי עוצר את נשימתו. מחכים לראות מה הוא עוד זוכר לעשות. מצפים להצלחתו או מייחלים לכישלונו. בקרב הראשון הוא הפסיד לבכיר ממנו. אבל עם אותו סגל הוא לא נראה רע בכלל. פחות פתטי. פחות מפוחד ופחות נלעג.

כאוהד, ההפסד הזה מתקבל אצלי אחרת. חבל לי שעפנו מהגביע, אבל אני מאמין שאנחנו לקראת שינוי. אני לא רואה כבר מחר טקטיקות חדשניות. אני לא רואה הצגות בנוסח איסטנבול 2005. אני גם לא רואה את לוקאס או באבל עושים משהו שלא ראינו מהם עד היום.

אבל אני מאמין שהרוח תחזור. המנהיגות שתתווה את הדרך. אני רואה הרבה נחישות. המימד שכל כך חסר בליברפול של השנים האחרונות, הניצוץ בעיניים, האמונה ביכולת, ישובו. אנשים יתחילו לרוץ ולהזיע בשביל חולצת הרכב. האוהדים יחזרו להיות פקטור חיובי. האקדמיה תהיה פס הייצור. אנפילד יחזור להיות מקום לא נעים לקבוצות יריבות. אולי אפילו חדר הנעליים ינוקה מאבק ושריקות קומקום התה יבקעו ממנו.

למה ולכמה זה יספיק? אינני יודע. השקעות נבונות יידרשו כחלק מהתהליך. אבל דלגליש, ללא כל ספק, הוא הפנים שצריכים להיות לליברפול. אין אף אחד בליברפול שיכול ללמד את דלגליש מהי ליברפול. השחקנים יודעים את זה, האוהדים יודעים את זה וגם הבוסים החדשים כנראה כבר הבינו את זה.

עכשיו צריך רק לחכות שגם היריבות יבינו את זה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בים מי אפ סקוטי!
לאו מסי שחקן השנה בצדק. עוד נוקאאוט לספ בלאטר

53 Comments

רניניו 10 בינואר 2011

WOW

פרלה 10 בינואר 2011

בילדותי באייטיז היה תלוי בחדרי פוסטר של כל שחקני המועדון וצוות האימון. מתחת היו מפורטים כל התארים לפרטי פרטים. יוחזרו הימים בהם קדחת המגרש היתה בבחינת יוצא מן הכלל שאינו מעיד עליו. אולי צריך תחליף רוזנטל (אפילו לא אכפת לי שזה לא יהיה מישהו ממכבי. חיפה).

אסף שלום 10 בינואר 2011

יפהפה.
גם אני נרגש מחזרתו. גם אם נפסיד עד סוף העונה ואפילו אם נרד ליגה משהו יהיה אחר. ברגע שקני על הקווים המחויבות היא אחרת

שלו 10 בינואר 2011

דבר-ראשון פוסט מצויין.

כתבתי אלף פעם בכל מיני מקומות אני רוחש הרבה כבוד לליברפול כיריבה, הרבה בגלל האיש הזה. בשנות השמונים כשיונייטד הייתה מפסידה לליברפול אחי הגדול היה אומר לי, צריך גם להבין מול מי שיחקת, זה קני דלגליש.

sui 10 בינואר 2011

שכחת להזכיר את מאט בסבי.. מעניין אם מויס גם יצטרף לשושלת המדהימה הזאת של מאמנים סקוטים… מה יש שם במים ? (רק מוסיף לצדקת טענתו של דורפן – מאמנים סקוטים בלבד בליגה האנגלית)
עובדה מעניינת : מאט בסבי שיחק בשביל שתי האויבות השנואות – סיטי וליברפול, לפני שפרש ועבר לאימון יונייטד.
(כל יום שאני קורא בבלוג הזה ופתאום נזכר במישהו או קבוצה בעלת היסטוריה אני לומד דברים חדשים )

תומר ש 11 בינואר 2011

גם אואן קויל עושה קולות של מאמן גדול

עזי 11 בינואר 2011

בילי ברמנר, פיטר לורימר, אדי גריי, בובי קולינס, ג'ו ג'ורדן, גורדון מקווין, גורדון סטארכן, גארי מקאליסטר, כן סקוטלנד היא ארץ דגולה.

והערה – בל לא המציא את הטלפון, הראשון היה האיטלקי מאוצ'י ובאותה תקופה היו אחרים כמו בל. מאוצ'י היה ראשון, אבל בל היה זה שרשם את הפטנט.

יותם מ 11 בינואר 2011

גרהאם סונס, אלי מקויסט, ארצ'י גמל, ג'ים לייטון

matipool 11 בינואר 2011

סונס – כדורגלן ענק ( שלא מקבל לדעתי את ההכרה שלו כאחד שכזה ) , מנג'ר – איך לאמר , לא משהו בלשון המעטה .

דורפן 11 בינואר 2011

עזי – אני חושב שאתה טועה. האיטלקים המציאו את הטלפון אבל לא התקינו קו.

בני תבורי 11 בינואר 2011

ג'ימי ג'ונסטון מ "אריות ליסבון" של סלטיק.

יותם מ 11 בינואר 2011

וולטר סקוט, אדם סמית', דיוויד יום, אנדרו קרנגי, ארתור קונן דויל, רוב רוי, תומאס קרלייל, דיוויד ביירן, פריימל סקרים, בל וסבסטיאן, פרנץ פרדיננד, רוד סטיוארט, ג'קי סטיוארט, רוב רוי, שון קונרי, דניס לאו…

יואב 11 בינואר 2011

וגלאסווגאס!

עזי 11 בינואר 2011

יותם, נראה לי שלא קלטת את המכנה המשותף של הסקוטים שאני ציינתי. אני אתן לך רמז והוא יהיה איש אנגלי: דון ריווי.

דורפן 11 בינואר 2011

למי שלא יודע צריך להזכיר את העובדה הסופר מדהימה ששאנקלי, סטין ובאזבי גדלו או בילו חלק מילדותם באותו מקום – עיירה של כאלף נפש.

ורציתי להוסיף משהו על דלגליש. האיש ביקר בבית המשפחות של כל 96 הרוגי הילסבורו. זהו מעשה אנושי בלתי רגיל שמעמיד אותו במקום כל כל שונה מכל מי שמעורב בליברפול.

matipool 11 בינואר 2011

ובגלל המעשה הנעלה הזה והמעורבות הגדולה שלו במשפחות נפגעי האסון הוא לא יכל להמשיך יותר ופרש מניהול ליברפול .
לא ידענו את זה אז אבל זו הייתה תחילת הנפילה של המועדון .

עמית פרוס 11 בינואר 2011

תבורי
המון זמן לא קראתי פוסט ומייד אמרתי לעצמי שכאילו העתקת לי את המחשבה .לא יכולתי לנסח את מה שכתבת יותר טוב
אין לי מושג איך נסיים את העונה
ואין לי מושג אם דלגליש יצליח או לא
בדבר אחד בטוח
הנרפות האומללה והמקוממת לא תהיה עוד באנפילד.-לא נראה שחקנים מדדים לכדורים,ולא נראה שחקנים עולים לשחק בשביל להעביר את הזמן
הרוח תחזור.
ואג
למיטב הבנתי
המנג'ר היחיד באנגליה שמסוגל להסתכל לפרגוסון בפרצוף ועדיין לעמוד זקוף זה דלגליש….

יואב 11 בינואר 2011

בני,
הבקשות לחתימה של אוהדי יונייטד ריגשו גם אותי.גם קני.גם ההיתנתקות שלהם(פרגי ושלו)כשיצאו מהמינהרה.ככה אני אוהב את הכדורגל שלי.
חשוב לזכור במובן השיבטי:קני-סלטיק, פרגי-רנג'רס.
פוסט מרגש…

בני תבורי 11 בינואר 2011

תודה על התגובות. הפוסט יצא קצת מבולבל בשל התרגשות שהשפיעה על הוורד…ללא התערבות דורפן, הפוסט הזה לא היה רואה אור.

cookie-monster 11 בינואר 2011

נהדר

matipool 11 בינואר 2011

בני – פוסט נהדר . אני גם בטוח שלכל הפחות נראה שיפור עצום ברצון ובהשקעה . מבחינתי , קני לא הפסיד לפרגוסון במשחק הזה . מקס' , הוא הפסיד לווב . אל תשכח גם שהוא חזר מדובאי כמה שעות לפני המשחק כך שהרבה שינוי הוא לא יכל לעשות .
התמונה של קני זו התמונה שלו שאני הכי אוהב .
תמונת הנוף של סקוטלנד מדהימה . יכול לפרט קצת על המקום ?

בני תבורי 11 בינואר 2011

matipool
בוא נאמר זאת כך: אם אתה מחפש ריגושים אורבניים, עזוב את סקוטלנד. גם את אירלנד. אבל אם אתה רוצה לחוות נופים כאלה, סקוטלנד היא המקום להגיע אליו. התמונה הזו אקראית לגמרי, יש נופים עוצרי נשימה בכל הארץ הזאת. טירות, אגמים, עיירות וכפרים קטנטנים הבנויים סביב מזקקת וויסקי, ירוק וכחול ואנשים נחמדים מאוד. בספטמבר הקרוב אשתי ואני נוסעים ללכת את הארץ היפה הזו ברגל. יש שם טראקים נפלאים בנופים כמו בתמונה.
הנה לך מעט ממה שיש לארץ הזו להציע. פרסומת נפלאה לוויסקי שמצולמת כולה בטראק שנקרא West Highland Way אחד מאלה שאנחנו מתכוונים לחרוש. תקשיב למוסיקה, לסיפור ובעיקר למבטא:
http://www.youtube.com/watch?v=MnSIp76CvUI

matipool 12 בינואר 2011

פרסומת גאונית . אני צריך לראות אותה עוד כמה פעמים בשביל לקלוט הכל . רוברט קרלייל הוא אחד מהגדולים .
אני אוהב גם ריגושים אורבניים וגם לחוות נופים כאלו , רק שלא יוצא לי יותר מדי .
לא מזמן חזרת מניו זילנד וכבר בדרך לסקוטלנד ? החיים יפים בקיבוץ ..:)

rondi 11 בינואר 2011

בני – פוסט ענק ואתה ענק!
לפחות יצא משהו אחד טוב מהודג'סון – כל גונדור צריכה את הדנתור שלה…

בני תבורי 11 בינואר 2011

רונדי, תודה.
קצת עצוב לי על הג'נטלמן. בניגוד לבניטז הוא לא גרם לי לחשוב עליו רעות מלבד הפאן המקצועי כמובן. בגלל דלגליש אני מסתובב כבר שלושה ימים בהיי מטורף…

נעל קרועה 11 בינואר 2011

השאלה היא אם מרוב התלהבות לא נסחפת פה קצת
יש שאלות פתוחות פה,ללא מענה,מעבר לכל האתוס הסקוטי
1-מה הרקורד של דגליש כמאמן?
2-כמה כסף הובטח לו לשחקנים חדשים,אם בכלל?
בדרך כלל אגדות מתרסקות עד ההפסד השלישי ברציפות
מה שנכון הוא שמול יוניטד ליברפול היתה יותר טובה,עד השוד לאור היום של ווב

פרנק לאמפרד 11 בינואר 2011

הרבה זמן אני שואל את עצמי אם אתה סתם שונא-יונייטד רציני שעושה פרובוקציות או ממש חסר הבנה שעושה פרובוקציות.

אם השאלות שלך על הרקורד של דלגליש כמאמן נתת לי את התשובה.

פרנק לאמפרד 11 בינואר 2011

למה שלא תפתח פורום משלך. אתה נורא אוהב להגיד את מי קונים ואיזה מנג'רים גרועים וטובים – יש הרבה מחוצ'קנים שמשחקים צ'מפיונשיפ מנג'ר שנורא יאהבו לקרוא אותך.

בני תבורי 11 בינואר 2011

נעל קרועה יקרה,
ראשית, אתה צודק. כנראה שנסחפתי קצת. אם יש זמן ומקום נכונים להסחפות, זה כשאתה אוהב ומתרגש.
שנית, הנה הרקורד של דלגליש כמאמן:, שלוש אליפויות ושני גביעים (דאבל אחד) עם ליברפול כמנג'ר-שחקן, היחיד שעשה זאת – וכמנג'ר.
עלייה לפרמייר ליג ואליפות עם בלקבורן. ניו קאסל וסלטיק ללא תארים למרות ברקוביץ'.
אין לי טיפת מושג מה התקציב העומד לרשותו, אבל את הסגל הקיים בתוספת הצעירים שלא ראו אפילו ספסל אצל קודמיו, אפשר לקחת גבוה יותר עם הכוונה נכונה. אין בעולם מישהו מתאים לכך יותר מדלגליש לאור נסיונו הרב כמאמן ובמיוחד לאור מעמדו המיתי במועדון. יחד עם זאת, הבעלים החדשים העמידו בפניו מטרות ולא נראה לי שאחת מהן היא התמודדות נגד הירידה. הם בוודאי מבינים שצריך גם לחזק את הסגל.
ולדעתי צריך להפסיק לעסוק בווב. אתה צודק שהקבוצה נראתה טוב יותר ואני מקווה שזה ימשך.

נעל קרועה 11 בינואר 2011

בני
לא ידעתי שדגליש אימן את ליברפול בעבר
אכן רקורד מרשים
גם אנחנו חשבנו שאורי יכניס התלהבות בביתר,וממנו תבוא הישועה לביתר,מכרו לו את כל הכוכבים ונשארנו עם תהילת העבר,ומשכורת ענק לקורפיין
טורס ,גאררד,רינה ראוים,אהבתי גם את המגן נדמה לי שקוראים לו קלי מול יוניטד
עם פולסון,ג"ונסון,באבל,גונג,לוקס ליברפול לא תגיע רחוק לדעתי ,איפו הכסף מהמכירה של אלנוסו ומרצ"רנו?

matipool 12 בינואר 2011

נעל – במרבית הכסף ממכירת אלונסו הביאו את אקווילאני שלא ממש התאקלם והיה פצוע מראש למס' חודשים וחלק מהכסף הלך על גלן ג'ונסון שהגיע ב-17 מיליון פאונד ! והוא הרבה פחות טוב מארבלואה שהלך ב-4 מיליון ( לדעתי , השניים הנ"ל הם מהפלופים הגדולים ביותר של בניטז וחלק מהגורמים לנפילתו ).
מסצ'ארנו נמכר בדקה ה-90 של חלון ההעברות וראול מיירלאש הגיע בחלק מהכסף שנכנס ממכירת מסצ'ארנו .

אביעד 12 בינואר 2011

חשבתי שהכסף לגלן ג'ונסון הגיע בעיקר מקיזוז התשלום על פיטר קראוץ' שפומפי לא שילמה לליברפול, לא?

matipool 12 בינואר 2011

אביעד – צודק . גם מהקיזוז על קראוץ' וגם ממכירת אלונסו .

רונן דורפן 11 בינואר 2011

חלאס. קצת חוצפה להגיד לאנשים אם להיות כאן או לא. כמיטב הידוע לי בעל הבית של כל האתר הזה הוא אני ואני במקרה גם משלם כדי שהוא יתקיים.

מדובר במגיב שמשתדל להשתתף בכל הדיונים בכל מיני נושאים. וזה מספיק בשבילי.

אז בבקשה לא לפסול פה אנשים.

מתבונן בקביעות מהצד 11 בינואר 2011

אשרייך דורפן!

מה גם שהשאלות שנעל הציג לגיטימיות,
בייחוד לאלו שלא בקיאים בהיסטוריה של ליברפול ולאלו שלא עקבו אחר הקריירה של דלגליש. (כמוני למשל…)

מתבונן בקביעות מהצד 11 בינואר 2011

פוסט נהדר

בני תבורי 11 בינואר 2011

נעל קרועה,
שוב, השאלות שלך טובות אבל אין לי תשובות. באופן אישי אני מעדיף לא לעסוק בעבר אלא בעתיד, ולטעמי הוא נראה מבטיח.
מתבונן בקביעות מהצד – תודה.

מנחם לס 11 בינואר 2011

מצידי שתכתוב אפילו על "חיי המין של התרנגולים והתרנגולות בלול הקיבוץ שלי", אקרא בכיף. לא משנה מה שאתה כותב – הקריאה היא חווייה. אני מכיר את סקוטלנד טוב-טוב. בשנים 1974 עד 1995 בקרתי שם כל חופשת כריסטמס לעבודה וכמובן טיולים ושתיית סקוטש. הייתי מגיע כל שנה לאנגליה, אירלנד, וסקוטלנד לשכור מאמנים לקייטנות הכדורגל שלי. הילדים (וההורים) כמעט תמיד אהבו את המאמנים הסקוטיים יותר מכולם. אני מדבר על "מאמנים" שהיו למעשה סטודנטים לחינוך גופני עם התמחות לכדורגל בגילאי 19-25. צורת הדיבור עם הילדים, האהבה שקרנה מהם לילדים ולעבודה, השירים ששרו לילדים (ולנוער, בקייטנה היו שחקני כדורגל עד גיל 16-17). ממש נהניתי להיות כל הקיץ בקייטנות שלי שבגללם זה היה כיף וצחוק במקום עבודה. בביקורי הרבים בסקוטלנד הפכתי למומחה לסקוטש הסקוטי (אני לא מתגאה! כמעט הפכתי לאלכוהוליסט, ולדעת אשתי זה לא היה רק "כמעט"). סקוטש הפך לשתייה היחידה שלי. בסקוטלנד למדתי את כל מה שיש לדעת על סקוטשים. הטוב ביותר (לדעתי) הוא GLENDRONACH 86 PROOF. אחד שאהדתי לא פחות (אבל מסוכן ביותר) היה (אלכוהול SAINT MAGDALENE 128 PROOF – 64%. עוד אחד שזכור לי היה GLENFACLAS 114 PROOF. כולם כמובן MALT ולא BLEND. מארק בלינדר שניכנס הנה לעיתים כמגיב הוא מומחה לשתיות הללו ואולי הוא יוכל להוסיף קרצץ
הייתי ב-DISTILLERS הללו כמבקר והם תמיד נותנים לך לטעום מ-30 או 40 המינים שלהם. לגימה קטנה מכל אחד. הם כל כך SMOOTH שאתה לא מרגיש שום דבר. אבל שלוש שעות אחרי אתה שיכור כלוט.
כל כך אהבתי את הסקוטשים הללו עד שיום אחד אשתי שמה רגל ואמרה "די, מל. אתה אלכוהוליסט. אסור לך לשתות יותר!". וככה הפסקתי על המקום. עכשיו אני שותה בירה פה ושם, אבל אחת מספיקה לי. והסקוטשים האלוהיים הללו? הפכו לזכרון של העבר.

ואם לחזור לכדורגל: דלגליש…דעתי לא משתנה: תהיה לו השפעה מיידית, ואז הקסם אובד, ונשאר חומר שחקנים. כמו בבייסבול, לא משנה מי המנג'ר, מי שבאמת קובע הוא הג'נרל מנג'ר. המנכ"ל. ביאנקיס זה בריאן קשמן הצעיר שקובע את מי לקנות ואת מי למכור. מה כבר יכול לעשות ג'ו ג'יררדי המנג'ר ("מאמן")? לקבוע מי יעלה, מי יהיה הפיצ'ר, ולפעמים מתי לגנוב בסיס שני. בספארס זה המנכ"ל אר.סי. בופורד שהביא השנה כמה צעירים מצויינים. גרג פופוביץ'? מה כבר הוא יכול לשנות יותר מכל מאמן אחר? לכולם אותו ידע ולכולם אותה שיטה.

מנחם לס 11 בינואר 2011

משהו נידפק בתגובה. כמובן לא יכול להיות אלכוהול 128%…(אם היה, הייתי רץ עד קצה העולם למצוא אותו!). זה PROOF 128. אלכוהול 64% (בארץ אתם שותים וודקה 80 PROOF, שהיא 40% אלכוהול. האלכוהול הוא חצי ה-PROOF).
אגב, הקיץ בארץ אשתי היתה צריכה וודקה לבישול של משהו מיוחד ואמרה לי לקנות הכי זולה כי זה לא משנה. מצאתי באיזה קיוסק וודקה עם שם רוסי (אבל תוצרת הארץ) ב-12 ש"ח…

עד כמה שידוע לי, מאחר ווודקה נעשית מתפוחי אדמה, אין הרבה הבדל בין וודקה "טובה" לזולה. אבל אני לא בטוח.

בלינדר 11 בינואר 2011

אין כמעט וודקה מתפוחי אדמה בעולם יותר. הפולנים הם בעיקר אלה ששומרים על המסורת ויש להם כמה מותגים מוצלחים מתפו"א. רוב הוודקות נעשות מדגן. וודקה לא צריכה להיות יקרה במיוחד בשביל להיות טובה אבל לרוב יש הבד גדול מאד בין וודקה של 12 שקל (שעושה כאב ראש איום בבוקר) לבין וודקה של 200 שקל.

באה"ב ההבדלים במחירים לא כאלה גבוהים (לרוב) בגלל חוקי מיסים שונים מהארץ ולכן הבדל פחות מורגש.

אבל למה להכניס וודקה לשיחה על סקוטש?

לא חשבתי שאפשר לתאר את ההרגשה של אוהדי ליברפול כשהם שומעים את המילים קני דלגליש, אני חושב שתבורי הגיע הכי קרוב שאפשר. סחתיין! :)

מנחם לס 11 בינואר 2011

בני,
תרגמתי לאשתי את המאמר שלך וכן כמה מהתגובות שלך. היא חולה על סקוטלנד (היא חולה על כל נוף וקאונטרי, לא משנה איפה), אבל היא פתאום אמרה לי משהו שניקר בלבי והחלטתי להביאו הנה: היא אמרה, "זה לא מוזר שעם כל היופי, השלווה, והשקט הנפלא של סקוטלנד, MOST OF THE LADS DECIDED TO STAY HERE?"

LADS זה כמובן דרך הסקוטים (והאנגלים) לומר GUYS אז היא השתמשה בשפתם. אבל הפואנטה היא שרוב המאמנים שהבאתי והפכו די קבועים, (החזרתי והבאתי 4-5 שנים ברציפות כי הם היו מעל ומעבר), נשארו בארה"ב ובנו פה את ביתם. רובם, אבל לא כולם, נשארו בכדורגל (אחד מאמן את אלבני בליגה המקצוענית, שניים מאמני מכללות דיביזיה 1 ו-2, והשאר מריצים קלובי כדורגל), אבל הפכו מהגרים כמו כולנו, ועזבו את מדינתם הנפלאה. אלה עובדות החיים.

בני תבורי 11 בינואר 2011

מנחם,
שיחת היום בחדר האוכל אצלנו הן על המחמאות שבני מקבל ממנחם לס. כל החבר'ה בגילי וצעירים יותר כאן, גדלו עליך ועל הסיפורים שלך.
אני מבין קטן מאוד בסקוטש, אבל אוהב לשתות. משתדל לארגן לי בקבוק בכל פעם שאני עובר בדיוטי פרי. עכשיו, אחרי שדורפן עזר לי לרוקן בושמילס, אני על גלפידיך 12.
אמריקה תמיד היתה וכנראה גם תהיה אלדוראדו ואפילו לאירים וסקוטים. המצב הכלכלי מן הסתם הוא פקטור מרכזי בהחלטות שלהם. הארצות שלהם יפהפיות, אבל הפרנסה בעייתית ככל הנראה. אפילו כדורגל הם הולכים לאמן באנגליה…

ניינר 11 בינואר 2011

בני, הייתי אותו יום בסטמפורד ברידג' כשהפלייר מנג'ר שלכם תקע גול בדקה השביעית והביא אליפות לליברפול.איזה פאקינג שחקן הוא היה. אין לי שום זיקה לליברפול, לא שונא אותם , ואני שמח שהאיש הדגול הזה חזר לכדורגל האנגלי. פחות אשמח אם הוא יעלה את ליברפול לצ'מפיונס על חשבון ספרס אבל לא נראה לי שזה יקרה בקרוב.

ניינר 11 בינואר 2011

מנחם עשית לי חשק לשתות…אני מתלבט מה למזוג עכשיו, לפרוייג או ויילד טרקי (מודה ומתוודה שאני פריק של ויילד טרקי ואני כבר קולט את הפרצוף של כל טהרני הויסקי הסקוטי).

מנחם לס 11 בינואר 2011

וויילד טרקי? אתה לא מתבייש?

ניינר 12 בינואר 2011

זה לספק את הצד הוייט טראשי שלי. הולך טוב עם PBR

טל 12 12 בינואר 2011

תודה על הפוסט

כאוהד ותיק של ליברפול אני בהחלט שותף לחלק גדול מהדברים. זה היה מרגש לצפות בקני. לרגע בא לי שהוא יעלה במקום מקסי.

לדעתי,הוא חייב להביא שחקנים כדי שיהיה לו סיכוי לבצע שינוי משמעותי. כמאמן הוא די קשוח. איאן ראש הגדול היה קו הגנה ראשון אצלו.הבחור חילץ כדורים ועשה חיים קשים לבלמים והמגנים ברגע שהם היו עם הכדור. ברגע שהכדור היה אצל היריב כולם רצו כמו משוגעים אחרי הכדור כדי לחסל את ההתקפה כמה שיותר מהר. אני מאמין שנראה שינוי בכיוון הזה.

צור שפי 12 בינואר 2011

יופי של פוסט, תודה. מחזיק אצבעות לדלגליש בגלל מה שהוא מסמל ובגלל שעולם הכדורגל ללא ליברפול משמעותית הוא עני יותר. מי שאוהב את סקוטלנד ואוהב קולנוע חייב לראות את הסרט "גיבור מקומי" (local hero). לא אכתוב מילה על העלילה אבל יש שם גלריה בלתי נשכחת של דמויות שלא לדבר על הפסקול של דייר סטרייטס.

אביעד 12 בינואר 2011

בני, פוסט פשוט נהדר!

יוסי מזרחי 12 בינואר 2011

בני.
רק אוהד -אוהב אמיתי יכול להוציא מהמקלדת מאמר מרגש כזה.
קראתי שוב ושוב, ובמקום מסוים,חשבתי שליברפול מתחילה מסע לא קצר בחזרה למקומה בצמרת.
אני חושב שיריבות אמיתית היא כזו שמכירה בערכו של יריב והגישה הזו יכולה לחזור למציאות רק דרך אנשים כמו דלגליש.
מבחינתי זה אומר שנשאף להכות בכם בכל הזדמנות וכשזה יקרה, יהיה לזה ערך משמעותי,אחר מימינו אלה.
קראתי והתרגשתי.

בני תבורי 12 בינואר 2011

יוסי,
תודה. מישהו כבר כתב כאן שאליפות היא אליפות רק כשלקחת אותה על הראש של הנמסיס שלך אחרי מאבק צמוד. אני מקווה שנגיע לזמן שבו ליברפול תהיה שוב קונטנדרית משמעותית, ומאמין שדלגליש הוא עמוד האש.

רועי מונדר 26 בינואר 2011

הכן החתמה נכונה מכל הסיבות . אני התרגשתי מההחתמה הזאת מה עוד שהייתי בקניה מקבל מיסרון מאבי שאוהד יונייטד מאז תקרית המטוס
בזאת ההודעה פרגי 1 דלגליש 0.
התגובה הייתה מה דלגליש מה?
הבנתי כמובן שהיו הפיטורים הנחצוים. שמחתי קצת כי פיטורין זה סימן לדברים רעים.
מקווה שהמלך קני הראשון יצעיד אותנו קדימה לעבר הזריחה ולא השקיעה.

Comments closed