ללמד בני יהודה קשת

דלגליש צריך להעמיד את השחקנים מתחת לשלט ביציאה ולספר להם איפה הם חיים. את השחקנים שלא מתלבשים למשחק הוא צריך להושיב בקופ ולא ביציע הכבוד, שיקבלו צמרמורת. לשלוח אותם לצחצח את הפסל של שאנקלי. ללמד אותם את מורשת המועדון ולמה בדיוק מתכוונים שם כשאומרים You'll Never Walk Alone

והרי החדשות: ליברפול לא הפסידו בדרבי.

וגם לא ניצחו. חבל.

זה לא שהם היו טובים יותר. זה לא שהם לא אפשרו לאברטון לקחת את המשחק לרגלים כבר מתחילת המחצית השנייה ולהוביל, אבל הם לא הביכו את קני במשחקו הראשון בבית, ובמציאות של ליברפול, זו בהחלט חדשה טובה.

***

רציתי לכתוב פוסט שתחילתו כבר לפני המשחק. משהו בסגנון "לקראת…" של דורפן. מזל שלא הלכתי על זה. נעליים גדולות מידי. חוץ מזה, רק דורפן יכול לכתוב משפטים הזויים כמו "ברבטוב  יבקיע שלישיה" וזה עובד.

הקבוצות באדום ובכחול התייצבו לטקס לחיצות הידיים המסורתי על הדשא, אבל במאי הטלביזיה בחר להתמקד דווקא באיש שלשמו הגענו לכאן היום, קני דלגליש. המלך, להזכירכם, עמד לצאת אף הוא למגרש. לבוש בבגד אימון ייצוגי הוא ממתיק סוד עם אחד מיועציו ופונה למדרגות. שם, הוא מתעכב לכמה שניות מתחת לשלט עליו כתוב: This is Anfield.

במיתולוגיה של ליברפול יש לשלט הזה מקום של כבוד. מספרים כי שחקני ליברפול נוגעים בו בדרכם למגרש. סוג של טקס. שחקני היריב, על פי אותה מיתולוגיה, עושים במכנסיים. גם כן סוג של טקס. הבעיה היא שמיתולוגיה לא מנצחת משחקים. היא מקסימום מאדירה אותם.

דלגליש נוגע בשלט בשתי ידיים. לא יוצא ידי חובתו ונוגע תוך כדי הליכה. הוא עוצר ונשען על השלט בשתי ידיו. כמה שניות עוברות וההתרגשות שלי בשיאה. כבר רץ לי בראש תסריט שבסיומו אני מתלבט בין הכותרת: "יש שריף חדש בעיירה וקוראים לו קני" לבין "זה בסדר מנצ'סטר יונייטד, אתם יכולים לקחת את מויס".

ושוב ניצבת אלילת המזל לצידי ומונעת ממני מעשה שיכול היה להביס את "קבלו את ראש ממשלת ישראל" של אורי סביר ב-81'.

בכורה של דלגליש באנפילד הייתה ראויה לתוצאה שונה מזו שהתקבלה בסופו של דבר. ליברפול היו צריכים לנצח את המשחק הזה רק כדי להצהיר שחל שינוי. אפילו הגברת הנרי ביציע, לבושה באדום, היוותה סימן ברור לכך.

זה הסולן של פאנקנשטיין - דקל

גם על הדשא היה לשחקני ליברפול מספר הזדמנויות גדול משל היריב, אבל מסתבר שגול נחשב רק כשהכדור עובר את הקו במלוא היקפו. לא פוגע בקורה, לא בהווארד ולא באף אחד מהמגינים. מסתבר עוד, שהזדמנות היא לא משהו שאפשר לבנות עליו שיקרה מעצמו. צריך לייצר הזדמנויות ולנצל אותן. דווקא זו הפחות נוחה, הצליחה. ברוך הבא מיירלש.

מחצית שלמה בה ליברפול נראית טוב יותר, מחמיצה מסנטימטרים ושוהה יותר בחלק המגרש של היריב, מסתיימת בשער בודד ועם תקוות לעתיד. אבל העתיד, כמקובל בליברפול של השנים האחרונות, נוהג לשנות את פניו בעיתות לא צפויות.

וכך, אנחנו רואים את ליברפול של המחצית השנייה נרפית, חוששת, לא יוזמת, שלומיאלית, אפילו מגוחכת לפרקים. זה לא רק ההתקפות הבודדות שנשברות בקלילות אצל פאלאיני – איזה שחקן,  אלה יסודות כדורגל שחלק משחקני ליברפול פשוט אינם מסוגלים לבצע.

עצירת כדור פשוטה, סגירת שחקן תוקף מהצד הנכון, תיקול יעיל ומתוזמן, מסירת לעומק הטריטוריה של היריב ולא לרוחב או לאחור כברירת מחדל, תזמון נכון ביציאה לנבדל ובהתרוממות לנגיחה. ויותר מכל, פחד משתק. חוץ מג'רארד, אין לאף אחד שם ביצים כיבינימאט, והוא בכלל ביציע. יכול להיות שקלי מגדל זוג, אבל מוקדם מידי לקבוע. אפילו מבעד לשטף הברבורים הבלתי פוסקים של השדר והפרשן בעברית, אפשר לשמוע את השיניים נוקשות באימה. כשיש את סטיבי על המגרש, יש למי למסור ויש על מי לסמוך. בהיעדרו זה נראה כמו התקהלות פרועה.

...וזה הסולן של אברטון - פלאיני

לאור זאת, השאלה הנשאלת היא, האם את זה קני יכול להביא. האם הוא יכול לגרום להם לעשות את הדברים פשוט ונכון יותר. דווקא במשחק הראשון שלו כמנג'ר טייק 2, למרות ההפסד, הם נראו טוב יותר. אפילו פחות מהוססים. גם את המשחק בבלקפול, הם התחילו כשהם נראים בכיוון הנכון. אבל היום הוכיחו מחדש שחקני ליברפול שגם עם דלגליש על הקווים, הדרך שצריכים לעבור שם כדי לזכות מחדש בתואר קבוצת כדורגל, עוד ארוכה וקשה.

 מיירלש, למרות שער נפלא, רך מידי. מקסי חמוד אבל מפוזר. ג'ונסון גרוע ולא יעיל, קאוט משחק על שאריות מסירות ומחויבות, לא על כדורגל. ספירינג נא, לוקאס כרגיל וטורס נראה מרוכז במקלחת שאחרי המשחק. אין מנהיג וכל השאר בורחים מאחריות.

וכשלא הולך, מתחילים לדבר עם השופט. ויכוחים על שטויות שבאים על חשבון לקיחת אחריות. משחקי כבוד על חשבון התקפות ובזבוז זמן יקר שצריך להיות מנוצל להתארגנות.

את כל אלה דלגליש צריך לתקן. אין לי מושג עם מי ועם מה. אני גם לא יודע מהי תכנית ההשקעות של הבעלים, אם בכלל קיימת אחת כזו. אני גם לא מאמין שיבוא קוסם עם עקבים ושפיצים ויעשה מה שלא יכולים לעשות שם כבר כמה שנים.

אני כן מאמין ביכולת של דלגליש לייצר עם הזמן את הזהות של השחקנים עם המועדון. עם הרוח של כדורגל ראוי ונכון, גם למען שמו הטוב של המשחק. עם מה שייחד את ליברפול, שהלך במשך השנים ודעך, עד כי בין העבר האדיר לעתיד המעורפל, נשארנו עם החרא שבאמצע.

מתווה הדרך - ביל שאנקלי

מה שנדרש כיום בליברפול יותר מכל רכש, הוא שיקום הריסות המנטאליות הליברפולית, שאצל חלק מהשחקנים אינה מובנת מאליה. את המחויבות למקום ולאתוס. את העובדה שבליברפול צריכה להיות רק קבוצה אחת ראויה והיא זו שמשחקת באדום עם ציפור ובנק על החזה. שהשיר ביציעים אינו מושר רק כדי שיהיה לפרשני הטלביזיה מה לספר לצופים בבית ולא כדי להחיות את הקריירה של גרי מארסדן.

דלגליש צריך להעמיד את השחקנים מתחת לשלט ביציאה ולספר להם איפה הם חיים. את השחקנים שלא מתלבשים למשחק הוא צריך להושיב בקופ ולא ביציע הכבוד, שיקבלו צמרמורת. לשלוח אותם לצחצח את הפסל של שאנקלי. ללמד אותם את מורשת המועדון ולמה בדיוק מתכוונים שם כשאומרים You'll Never Walk Alone.

וכל אלה, עד שיתקיים בהם המשפט ההוא שאמר ביל שאנקלי לאלן בול, אחרי שזה חתם באברטון: "אל תדאג אלן, לפחות תוכל לשחק קרוב לקבוצה גדולה".

ונאמר אמן.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

אין כמו אופרה
הודיני הגדול בהלם

24 Comments

דובי מילר 18 בינואר 2011

תבורי – בשלב מסוים היה נראה ש"הרוח הליברפולית" חזרה וכבר הרגשתי טוב ואז…

קיבלנו את גלן ג'ונסון חזרה ואם אני זוכר נכון, הוא שיחק בצד שמאל..
מרטין קלי הולך להיות בן-זונה של מגן קשוח וייקח עוד הרבה רגליים איתו. הוא מאד מזכיר את קראגר, בעיקר בחוסר הטכניקה שלו, אבל יש לו לב גדול וכיום זה מה שליברפול צריכה.
אני הייתי זורק את לוקאס ושות' קיבינימאט ועולה עם הרכב של צעירי ליבפול – קלי, ספירינג, דארבי וגם נתן אקלסטון.

בני תבורי 18 בינואר 2011

דובי,
נכון, אבל ווב חשב אחרת…

עמית פרוס 18 בינואר 2011

קודם כל
הנרפות ההמעצבנת נעלמה
הקבוצה רצה ונלחמת
מה שאי אפשר להגיד על התקופה של הודג'סון
וכמובן -כן עבד או לא עבד-לדלגליש יש יותר כדורגל בראש מלהוייה והודג'סון ביחד,הוא גם מנהל משחק יותר טוב כל המאמנים שהיו כאן מאז שעזב.
יש גם ניצני לחץ
אבל
כל זה לא יכול לחפות על חוסר בכשרון עמדות מסוימות

קלי היה נהדר וכבר היום בעיני הוא ראוי לשחק לפני ג'ונסון בצד ימין
בצד שמאל יש חור נורא
האמת שאם היה אפשר להחזיר את מסצ'ארנו ולשחק עם מסצ' מיראלש וסטיבי באמצע היה יכול להיות לא רע….

לסיכום
מגן שמאלי ,בלם מהיר,קשר אחורי ,חלוץ ושחקן אגף.
חמישה שחקנים .
מה שאומר שאפשר -בניכוי לוקאסים ויובאנוביצ'ים כאלה-לבנות קבוצה בערך ב50 מיליון יורו
לא מעט
אבל אפשרי

אני אופטימי

בני תבורי 18 בינואר 2011

עמית,
לגבי מאסצ'רנו, זו משאלת לב או משהו שמדברים עליו?

עמית פרוס 18 בינואר 2011

לא שאני יודע
הכוונה הייתה בעיקר לקשר מהסוג שלו ,שיהיה הגנתי ואם אפשר רמה של מסצ'…הרי רק שהלך הבנו שההגנה שלנו שנחשבה עד לפני שנתיים לאחת הטובות באירופה היא לא ממש משהו…אנחנו חייבים קשר כזה שהסגירה והמיקום וחילוצי הכדור שלו יהיו ברמה גבוהה וזה ישחרר את מיראלש וסטיבי יותר למעלה.

איציק אלפסי 18 בינואר 2011

לא יודע בני, יש לי חשש כבד שהסיפור של קני בליברפול ייגמר כמו הסיפור של אורי בבית"ר.
לא ראיתי שינוי יוצא דופן ביכולת של הקבוצה חוץ מקצת יותר מוטיבציה. יש הרבה רומנטיקה בחזרה של קני לאנפילד, הלוואי שזה יצליח, ולא רק בגלל שאני אוהד ליברפול, אבל יש לי הרגשה שהכדורגל, כמו החיים, הם קצת יותר מדי ציניים בימינו בשביל סיפורים יפים שכאלו.

בני תבורי 18 בינואר 2011

איציק,
אל תשכח שסטיבי שיחק תחת דלגליש בערך 17 דקות וקראגר אפילו לא דקה. עם שניהם זה יכול להיראות אחרת וכמובן עם שינויים מתבקשים בעמדות אחרות על המגרש. אני מאמין.

אזי 18 בינואר 2011

איזה כיף זה רומנטיקה בכדורגל. חבל שהיום זה קיים בקבוצות קטנות שאין להם כסף לקנות סגל שלם.
כל השחקנים בליברפול הם שכירים. סטיבי ג'י גדל בליברפול והסיפורים והשלט… כל השאר יכלו באותה מידה לשחק במנצ'סטר, צ'לסי, ברסה, ריאל או באייר מנשנגלאדבך…. לכל קבוצה בטח יש את ההיסטוריה שלה. יותר רומנטית או פחות. מבחינת השחקנים אלה סתם סיפורים.

אני גדלתי על נמני וזוהר ודריקס והרגל של ברומר והרגל של מליקה וקלינגר ושוהם ודאבלים וויזה ומשבצות. רוב השחקנים במכבי היו עסוקים בלהכנס להרכב בקבוצת הילדים שהיו בה… נראה לי שהרומנטיקה נשארת בראש של האוהדים. בגלל זה כל כך הרבה אנשים אוהבים את המשחק הזה. חבל שלרוב זה לא משפיע על השחקנים

matipool 18 בינואר 2011

אני דווקא כן חושב שהיינו ראויים לניצחון והיינו יותר טובים מאברטון . גם אני אהבתי את העצירה של דלגליש והנגיעה בשתי הידיים בשלט . אני בטוח שאם סטיבי לא היה מורחק , היינו מוצאים לפחות תיקו אצל יונייטד והבכורה של דלגליש הייתה מוכתרת כהצלחה . ההרחקה של סטיבי פגעה גם בשני המשחקים הנוספים מאז .
יש לנו הרבה בעיות בסגל . למרות כל הביקורות של השנה וחצי האחרונות על קארגר , מסתבר שאין לנו כרגע יותר טוב ממנו ובעיה עצומה נוספת היא התלות המטורפת בסטיבי ( פעם אלונסו היה מחפה עליו כשהוא היה פצוע ), שחקן אדיר והאהוב עלי בעולם אבל שחקן ששיאו מאחוריו והוא כבר כמעט בן 31 .
קלי הוא נקודת אור ואני שם אותו לפני ג'ונסון בכל משחק . את ג'ונסון הייתי מנסה לתפקד כווינגר ואם לא יצליח שם – למכור אותו .
יש שמועה שוורנוק סגור אצלנו עד סוף העונה לפחות ומבחינתי – הוא יהיה המגן השמאלי הקבוע . יש שמועה חמה גם על סוארז שאם תתממש , נעבור כנראה לשחק 4-4-2 .
כשיחזרו כולם מהפציעות וההרחקות , הייתי משחק כך :
ריינה , וורנוק , אגר , קארגר , קלי , מקסי ( ג'ונסון) , מיירלאש , סטיבי , קאוט ( ג'ונסון ) , טורס , סוארז .
אם סוארז לא יגיע , סטיבי ישחק מאחורי טורס ולוקאס ( אין משהו יותר טוב כרגע ) ישחק מאחורי מיירלאש באמצע .

בני תבורי 18 בינואר 2011

matipool
ביקשתי והתחננתי ועדיין אף אחד לא פתר לי את תעלומת אינסואה. למה הוא לא אצלנו?
למיטב הבנתי ג'ונסון שיחק מגן שמאלי כי קונצ'סקי ואאורליו פצועים, לא? בכל אופן, אני לא רואה אותו מזיז את קלי מהעמדה בימין.
וורנוק? הוא שווה משהו?

matipool 18 בינואר 2011

הודג'סון לא רצה את אינסואה ( האמת שהוא צדק . אינסואה היה חור אחד ענק בעונה שעברה ) . הבעיה שהוא לא דאג למחליף בזמן והביא בדקה ה-90 את קונצ'סקי שאולי פעם היה מגן טוב .
לפי מה שידוע לי – קונצ'סקי לא פצוע והוא בדרך החוצה . האהודים לא סובלים אותו ואמא שלו פתחה פה עליהם ועל המועדון .
אני אישית אוהב את וורנוק והיה לי חבל מאד שבניטז שחרר אותו . אני מאמין שהוא ייתן לנו שקט בעמדה הזו .

נתי 18 בינואר 2011

הנושא הזה, של "רוח המועדון", אופי של קבוצה ומסורת שאמורים להיות בתוך חבורת שחקנים שכירים שלרוב לא גדלו בסביבה קרובה של מועדון הוא מעניין מאד.
רק היום, ב"ישראל היום" פרופ' אבי ריבקינד מהדסה כתב על כך, שצריך להושיב את שחקני בית"ר וללמד אותם מהי ביתר, מיהו ז'בוטינסקי, להקרין סרטים על מהפיכת מלמיליאן, להסביר למה הקבוצה תפסה בסיס אוהדים רחב על פני הארץ וכו'.
דוגמאות נוספות שעולות לי זה אינטר של השנה שעברה. אם אני לא טועה דורפן כתב בזמנו על כך שזה מעניין איך רוח הקבוצה עברה גם בתוך קבוצת שחקנים ללא אף איטלקי אחד שלא לדבר על מילאנזי (ומאטרצי לא נחשב).
אני חושב שגם הפלדות מפיטסבורג היוו השבוע דוגמא לכך, אך אני לא מכיר מספיק לעומק פוטבול .
אני אשמח לשמוע מהמבינים כאן בנושא. האם אכן המשהו הזה רלוונטי גם היום, או כמו שרואים בליברפול ולהבדיל אינסוף הבדלות בבית"ר, כבר לא, ואינטר הייתה למשל יותר רוח מוריניו מרוח אינטר.
סתם מחשבות.

באבא ימים 18 בינואר 2011

פיטסבורג מאוד כן, והסיבה שהיא מאוד כן היא שעל אף העובדה שהיא לא זכתה בתואר 26 שנים, היא לא פטרה מאמנים. צ'אק נול אימן שם כ-30 שנה, וביל קוואר היה שם 13 שנה לפני שזכה בתואר. זה עבור ליברפול כבר מאוחר מדי.

אני נורא רוצה שזה יצליח וזה ללא ספק יכול להיות ה-סיפור. אבל כשם שיונייטד לא שחזרה את ימיה הגדולים בזכות חזרה לעבר אלא בזכות הובלת המעבר לפרמיירליג והפיכתה למפלצת הכלכלית שהיא, כך ליברפול צריכה להסתכל קדימה ולא אחורה. את יונייטד החזיר לימי הזוהר מאמן בשנות הארבעים לחייו, וזה מה שליברפול צריכה. מה לעשות – נוסטלגיה זה לא מה שהיה פעם.

בני – למיטב זכרוני מי שהכריז על פרס כרוה"מ היה ישראל (רוליק) פלג. לימים מנכ"ל מפעל הפיס וקונסול ישראל בפילדלפיה.

בני תבורי 18 בינואר 2011

באבא,
וכרגיל זכרונך טוב משלי, אכן ישראל פלג.
לליברפול יהיה מאמן בשנות הארבעים לחייו כבר בתחילת העונה הבאה. אני יודע רק את מי אני רוצה. יורגן קלופ.

שלו 18 בינואר 2011

אני לא יודע מה חושבים הבעלים וקני, ומה הסיבה שהוא מונה למאמן עד סוף העונה בלבד,
אולי הוא לא רוצה, אולי הוא בא כדי שיסיימו את העונה בכבוד, אולי הבעלים רוצים אדם רציני שייתן להם דין וחשבון אמתי את מי להחזיק ואת מי לשחרר וסביב מי לבנות את הקבוצה.
שמעתי וקראתי פרשנויות שונות על קני, שהוא מבוגר מדי, שהוא כבר הרבה שנים מחוץ לעניין האימון, שהוא לא רוצה.
אני אומר דבר ברור, אנשים כמו קני חסרים לכדורגל, אני מאמין באנשים ששיחקו כדורגל ישן וטוב, כזה שרצים בו, שהנעלים שחורות ובסוף משחק החולצה מלאה בבוץ.
ליברפול היא יותר מדי זמן הבדיחה על עצמה, מעיין פרודיה עלובה לקבוצת הפאר מהעבר, נכון שלקחה את גביע האלופות לאחרונה, אבל גם אז זה היה סוג של חיקוי לאותה קבוצה שניצחה את רומא (ומי שראה את הפנדלים מבין).
המחיר ששילמה ליברפול על הגביע הזה היה עוד מספר שנים של בניטז, והתחלת שיקום מאוחרת יותר עם קאריג יותר מבוגר וסטיבן ג'רארד מבוגר יותר.
אם אני בעלים של ליברפול, קני מקבל יד חופשית לזרוק שחקנים ולהביא חדשים.
בסוף אוהדי ליברפול צריכים להסתכל על הקבוצה בדרך אחרת, השנה שתיגמר, שנה- שנתיים של שיפור איטי, ובעונה 2013-14 אולי חזרה לגדולה. כל דבר אחר נראה לי לא רציני.

בני תבורי 18 בינואר 2011

שלו,
על זה בדיוק אני מדבר.

טל 12 18 בינואר 2011

השאלה אם קני יכול להביא שחקנים כמו בימים ההם בשנות ה 80. ב1988 קני הביא את בירדסלי וברנס.זה היה אחרי שליברפול הפסידה את האליפות לאברטון ב 1987 ואיאן ראש עזב ליובנטוס.(חזר בעונת 1989 )בעונת 1988 ליברפול לקחו אליפות בקלות.

ליברפול צרכים לפחות שחקן טכני אחד רצוי יותר,לקישור.מגן טוב וחלוץ מרכזי.כרגע אפשר לשחק עם קאוט קשר אחורי,כדי שיהיה שחקן עם קצת כדורגל בקישור ביחד עם סטיבי. אם רק היה אפשרי להביא איזה יאן מולבי…

תומאס 18 בינואר 2011

הקבוצה רצתה. רצה וניסתה. פשוט אין מספיק כשרון וההגנה נראית כמו גבינה שוויצרית. אם רק יקחו את הרוח הזאת, שכבר עכשיו רואים תחייה שלה, ויכניסו לתוכה כמה שחקנים ראויים נוכל לראות קבוצה גדולה תוך זמן קצר(שנתיים-שלוש זה נראה לי זמן קצר). עד אז נוכל להנות מהתהליך – אם יהיה.

דודו 18 בינואר 2011

הקבוצה צריכה לעבור שיפוץ מאסיבי בקיץ. בחצי העונה שנותרה, אין הרבה על מה להיאבק (אולי על הליגה האירופית), מאחר ולא נתברג בצמרת וגם לא נהיה במאבקי התחתית. ליברפול תהיה במרכז הטבלה, בין מקומות 8 ל- 12, כי זה מקומה כרגע בצדק. צריך לנצל את התקופה הזו כדי להריץ את הצעירים שיתנו צביון ביתי לקבוצה לשנים הבאות והיוו את השלד לקבוצה החדשה שתיבנה. קלי כבר נכנס להרכב והוא תריך להישאר בו קבוע. חייבים להכניס גם את ספירינג, שלבי, דארבי, אקסלטון ופאצ'קו לרוטציה. הם לא יריצו את הקבוצה בצמרת, אבל לפחות ייתנו מחוייבות (שקני יחדיר בהם) ויראה מי מהם יכול להיות חלק מהקבוצה החדשה גם בשנה הבאה. ג'רארד, טורס וריינה חייבים להישאר. כל שאר השחקנים יכולים/צריכים להתחלף.
סוארז יהיה רכש נפלא ויכול להיות צמד קטלני עם טורס. אנגוג לא מספיק טוב אפילו כחלוץ מחליף. גם יובאנוביץ' הוא פלופ וצריך ללכת. קאוט כבר אחרי השיא ויכול להישאר כמחליף.פאצ'קו יכול לגדול להיות חלוץ מחליף ראוי, אם רק יקבל צ'אנס. בקישור, מלבד ג'רארד, רק מאיירלש ראוי לשחק בהרכב (וגם זה לא בטוח). באבל, לוקאס, מקסי, פולסן וג'ו קול לא מספיק טובים לרמות האלו וחייבים להתחלף. שלבי וספירינג צריכים להתחשל ולהתנסות בהרכב כדי לראות אם הם מספיק טובים להיות שם. חייבים להביא קשר אחורי ברמה עולמית, אחרת לא נחזור לצמרת. בהגנה, אם כל הכבוד לקראגר (ויש המון), עבר זמנו. הוא יכול להיות מקסימום מחליף. אגר וסקרטל בלמים נחמדים אבל לא ברמה עולמית. חייבים עוד בלם ברמה גבוהה דחוף. גלן ג'ונסון, קירגיאקוס וקונצ'סקי לא בשביל הרמה הזאת. מרטין קלי צריך לשחק, אורליו טוב להיות מחליף אבל לא שחקן הרכב. דני ווילסון ואז'אלה, לא ברורה רמתם.
נקווה שדלגליש יחזיר את רוח ליברפול האמיתית ונראה קבוצה חדשה בעונה הבאה

בני תבורי 18 בינואר 2011

חברים,
אם לא עשיתם את זה עדיין, תקשיבו לשיר המצורף, רק מהמבטא התחלתי לבכות…

נעל קרועה 18 בינואר 2011

רוצו וקחו את קאקה ,לפני שיוניטד יתעוררו

יוסי מזרחי 19 בינואר 2011

הכל בסדר בני, ויהיה יותר טוב אצלכם,בין היתר כי לא יכול להיות יותר גרוע.
אבל דבר אחד לא יקרה.
את אורי סביר וההצהרה ההזויה ההיא, אף אחד לא יעבור.
בעצם, אולי ההוא ממגדלי אקירוב.

בני תבורי 19 בינואר 2011

יוסי,
בזמנו ההצהרה הזו לא היתה כל כך רחוקה מהמציאות, הבדל של מנדט אחד נדמה לי, ובכל מקרה, באבא העיר לי, זה לא היה אורי סביר, אלא ישראל פלג.

יוסי מזרחי 19 בינואר 2011

אכן ישראל פלג וגם פער של מנדט אחד.
ההקשר הוא שזה היה הזוי על רקע המדגם השגוי וההתבססות עליו.
אז צחקנו לפרס,והיום, מי שנשאר שם, נשאר עם נתניהו ושו"ת.
איך שהמציאות מכה בדמיון ובהזוי.
ועל אקירוב והדיירים לא נדבר

Comments closed