אאאאאוצ'

חלק מהנשים שהכרתי ספרו לי שאין אף כאב בעולם שישווה לצירי לידה, ושאנחנו, הגברים, פשוט לא מבינים כלום מהחיים שלנו. אני דווקא מתחבר לצד הנשי שלי ומבין, אבל מסייג ואומר שזה בגלל שאף אישה עדיין לא חטפה בעיטה בביצים.

חלק מהנשים שהכרתי ספרו לי שאין אף כאב בעולם שישווה לצירי לידה, ושאנחנו, הגברים, פשוט לא מבינים כלום מהחיים שלנו.

אני דווקא מתחבר לצד הנשי שלי ומבין, אבל מסייג ואומר שזה בגלל שאף אישה עדיין לא חטפה בעיטה בביצים.

למען הסר ספק, אני לא מתכוון לכאב הביצים ההוא משנות הנעורים, הבלו בולס, אותו רקחנו מתערובת של נון שלאנט, אגואיזם ונבזות, השקר הקדוש שעטינו למצפונה של כל נערה שהייתה איתנו. המקבילה הלא ספורטיבית לצלילה של שחקן כדורגל – על שלל מניפולציות רגשיות, כחש וערמה, הולכת שולל וויתור על הכבוד העצמי,  רק כדי להבקיע. לא משנה מה.

אני מתכוון לכאב החד שחוצה את הגוף, לאורך, לרוחב ולעומק, לעבר כל אחד מרמ"ח אברי ושס"ה גידי, הכאב המצמית, המשתק, הכאב שעוצר את הנשימה על באמת, כך שאתה לא מתמודד רק עם הכאב, אלא גם עם חנק בפועל והיסטריה בתאוצה – אשר מקורם במגע ישיר של חפץ כלשהו – כדור, יד רגל, רמה של אופניים. במשחק כדורגל או מחניים, בלעדי לזכרים ומגיע בשלל דגמים. על זה אני מדבר.

הכאב הזה, שכל כך טבוע בקיום שלנו, מופיע גם כשאין סיבה פיזית ממש. גם כשכלום לא חבט באשכיך וממילא אין איש בסביבה שיריץ עליך קטעים. אפשר לחיות עם זה. ניתן לזהות את השקר.

*

עד שזה נוגע לקבוצה שלך.

זה כבר סיפור אחר. אותי למשל, יכולה כותרת שלילית הקשורה לקבוצה שלי, להביא לידי תחושה אמיתית של כאב ביצים נורא. זה בטח בגלל שכאב ביצים הוא לא סקסי. אין לו רייטינג. די פאדיחה למען האמת. תחשבו על ההבדל ברמות האמפטיה שמקבל שחקן שגלשו לו עם הפקקים לקרסול  לעומת זה שחטף כדור ישיר מבעיטת עונשין. בושה. זו המילה הנכונה.

כאב ביצים זה בושה ומכה לאגו. כאב ביצים זה אומר שכשלת בהגנה על המעוז החשוב והרגיש ביותר שלך. אתה לא גבר. משהו אצלך דפוק. והעלבון, נורא.

בזמן האחרון זה מתרחש אצלי בכל פעם שמשהו שלא מתאים לי עכשיו, קורה בקבוצה שלי. למשל, כותרת המספרת ששחקן רוצה לעזוב. אז, אני חווה את כל התסמינים הידועים של בעיטה בביצים, פיזיים ונפשיים כאחד. חרדת נטישה מדרום לפופיק.

זה היה עם אלונסו, עם מאסצ'רנו, עם טורס, והנה, מספרות הכותרות, עכשיו גם פפה ריינה רוצה ללכת.

 

רוצה ללכת. ריינה

זה לא חדש, מדברים על זה כבר זמן מה. וונגר הצהיר שהוא רואה בו מטרה ראשונית והקצה למימושה סכום של עשרים ושלושה מליון פאונד. גם היונייטד בתמונה, באופן דיסקרטי יותר באשר לפרטים אמנם, אבל לא מסתירים שם את הרצון שלהם לראות אותו כיורש לואן דר סאר. מדברים גם על בארסה.

ריינה מבחינתו, די נהנה מהמהומה סביבו, וכילד המשחק באש, הוא נהנה להשליך מידי פעם למדורה גזר עץ בדמות איזו הצהרה שהוא אף פעם לא נשבע אמונים ושהוא רוצה ליגת אלופות, ושאם ליברפול לא תהיה שם אז גם הוא לא יהיה כאן. בליברפול.

בדרך כלל שחקנים רוצים להתקדם. כך הם אומרים. רק שאני אף פעם לא מבין אם הם רוצים להתקדם בסולם השכר או להגיע לקבוצה שנאבקת על תארים.

בכל הנוגע לכסף, אני מניח שליברפול יכולה להשוות כל הצעת מחיר שתוצמד לריינה. ריינה אגב משתכר לא רע בליברפול וממילא אין בשוק הזה יותר מידי לאן להתקדם. קבוצה אחרת יכולה לתת לו קצת יותר, ובכל מקרה לא בסכומים בהם מדברים על חלוצים וקשרים. לא בעיה בלתי פתירה.

נשארה התשוקה המובנת לתארים. כל כך ברור שאין אפילו צורך לפרט. רק מה, בתהליכים שעוברים על ליברפול, עושה רושם שהמועדון נמצא בתחילתה של דרך נכונה לחזור ולהיות גורם משמעותי במאבקים לכל תואר אפשרי בממלכה ובקונטיננט. לא מחר, אבל לא בעוד זמן רב.

הגיעו בעלים חדשים עם יכולת כספית וניסיון מוכח בהובלת ארגוני ספורט למצוינות והצלחה. קני דלגליש חזר להוביל.

נראה כי החור שטורס השאיר, מתמלא. סוארז עם שני שערים, אחד בעשרים דקות הבכורה שלו, השני אחרי ריקוד ברחבה ובעיטה מזווית שקשה להבקיע ממנה גם באימונים וכמה בישולים שגם טרומפלדור היה מכניס אילו היה מדובר בביליארד. אנדי קארול, האיש הכי צעיר עם הקוף הכי גדול על הגב, נראה לא רע במשחק היחיד בו פתח עם הקבוצה, והבקיע שער יפה במשחק הראשון בו פתח בנבחרת אנגליה.

אגר החלים ונראה בסדר, מיירליש מצוין וקאוט הבלתי נגמר – שלישיה? נגד מנצ'סטר יונייטד?? קאוט??? וגם בנבחרת הולנד. וכל אלה כשג'רארד בתקופה נוראית עם הרבה פציעות, בלי שערים ותרומה נמוכה בהרבה מהממוצע שלו.

ובסוף כל מה שתיארתי עכשיו, שהתחולל בפחות מעונה, הקבוצה עפה אמנם מהגביע האנגלי ומגביע אופ"א, אבל בחודשיים מאז בואו של דלגליש צברה יותר נקודות ליגה ממנצ'סטר סיטי וטוטנהאם, שתי המתמודדות עימה על המקום הרביעי בליגה.

אז לאן בדיוק כדאי לו ללכת? גם אם וונגר יקנה אותו, הוא הרי לא הולך לשנות את השיטה שפיתח והנחיל ולהתחיל במסע קניות גרנדיוזי. הרי שוער הוא לא הבעיה היחידה שלו, וארסנל, שככל הנראה עומדת לאבד את ססק, לא נראית כמי שהולכת להתחזק.

יונייטד עומדת לקחת אליפות באנגליה למרות שאינה מרשימה במיוחד, וגם אצלה שוער אינו הבעיה היחידה. פרגוסון אמנם עדיין שם, ובכל הנוגע למציאת מציאות הקסם עודנו עובד, אבל גם זה הולך להסתיים לא בעוד זמן רב.

למרות קשיי ההבנה שלי למניעיו של ריינה, דבר אחד ברור. שחקן שהביע רצון לעזוב ונשאר, לא יהיה אותו שחקן וככל הנראה התועלת שלו תתכרסם. חשוב גם שהשחקן ידע שהבעת רצון לעזוב, היא סוג של הצהרה שלאוהדים יהיה קשה לשכוח. רמת הסובלנות שלהם כלפיו תקטן והתגובות לפאשלות עלולות לא להיות נעימות.

אז בשביל מה בעצם?

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

ואף על פי כן, לא רק ספורט
התשע עשרה

תגובות

  • עמית פרוס

    זה יהיה מסע אלונקות מפרך....אבל אתה יודע מה?שילך.מצאנו תחליף לטורס,נמצא גם לריינה.

  • דובינסקי

    הצחקת אותי עם הכאב ביצים

    • בני תבורי

      אתה יודע על מה אני מדבר, אה? :)

      • דובינסקי

        החנק וההיסטריה זה כל כך נכון

  • מולי

    בשביל מה בעצם? כי הוא כנראה פשוט החליט לעזוב ויהי מה...

    • בני תבורי

      כנראה שאתה צודק, ובכל זאת השאלה נשארת פתוחה. הבעיה שלי אינה עם שחקן שרוצה ללכת ומצהיר על כך, אלא עם שחקן שרוצה ללכת ובסוף ישאר.

  • נינו

    צודק לגמרי. אתם חייבים למכור אותו, אחרת זה יחלחל. רוצה להיות במקום אחר - שיילך. לא לשכוח שהוא עשה גם כמה שגיאות גסות כל שנה. בכסף שתקבלו עליו תוכלו להשקיע באחת משלוש דרכים: לקנות שוער בדרך לטופ העולמי (סטקלנבורג, רנה אדלר, אקינפייב) למשך שנים, לקנות שוער ותיק וטוב ל-2-3 עונות (גיבן, שוורצר) או לקנות שוער ליגה סביר פלוס (פוסטר, קושצ'אק, גרין וכו'). בשתי האפשרויות האחרונות יישאר לכם גם כסף לחזק עוד עמדות.

  • גיל מזימבבואה

    בני ידיד,
    שחק כדורמים ותתחסן, למי שרואה כדורמים ופתאום רואה ראש של שחקן עף לאחור מבין שהוא חטף, ועוד איך חטף. מי שרואה שפתאום שחקן מתרומם חצי גוף מחוץ למים בלי כדור ולא למטרת חטיפת כדור מבין שהוא חטף כזו לחיצה שהעיפה אותו לשמים (הותיקים טוענים שלנימרוד דרייפוס היתה הלפיתה הכי חזקה, ואז עוד לא שיחקו עם מגינים). בד"כ כמו שאתה אומר הכבוד משחק תפקיד ומיד זה מכות ושני שחקנים מורחקים.
    וד"א גם מגיני הביצים לא עוזרים מבעיטה מדויקת.

    • בני תבורי

      גיל,
      אמנם לא שיחקתי כדורמים אבל הייתי אוהד שרוף של הפועל פ"ת עם גומבוש והיו לי המון שיחות עם משפחת רוט מגבעת השלושה כך שנדמה לי שאני מבין על מה אתה מדבר...

  • גיל מזימבבואה

    וד"א הראיתי את הכתבה לאישתי היקרה שכידוע לך היא בצד שלך והיא טוענת שהסבל של אוהדי ליברפול ב - 20 שנה האחרונות הוא כבר יותר כואב מלידה, והיא יודעת על מה היא מדברת. מאז שהבת הבכורה שלנו נולדה היא לא ראתה את אמא שלה מחייכת במאי.
    שמע סיפור על גומבוש - בתחילת שנות השבעים באנו לפ"ת למשחק נוער, כמובן שגומבוש היה המאמן, האפסנאי, המנהל, בקיצור ייחד עם הבן שלו אילן הם היו הכל. וכמובן ששופט לא הגיע אז אילן שפט. קרענו אותם בכלל בלי למצמץ, היה להם שוער בשם זיו סנדלון שחטף גול מכמעט חצי מגרש, גומבוש האבא לא התבלבל רוקן את אחד הפחים שהיו מסביב לבריכה ושם לסנדלון על הראש. אילן הבן שלו שכאמור היה השופט הרחיק אותו לא רק מהמשחק אלא מכל תחומי הבריכה תוך סידרת קללות בהונגרית, זה ניראה כמו מערכון של הגשש.

    • בני תבורי

      :)

    • עמית פרוס

      גיל,הפלת אותי מצחוק,רק חסר שתוסיף "והנה סנדלון נמצא איתנו על הקו"....

Comments are closed.