קבאב וקרייבן קוטג' – קולינריה וכדורגל

קבאב הוא קרייבן קוטג' קולינארי. מאכל פשוט ומעורר נוסטלגיה אליו התוודעתי זמן רב לפני שטעמתי פילה מיניון בבריסל או ראיתי משחק באצטדיון של מאה אלף צופים בנוקסוויל טנסי. קבאב הוא זיכרון ילדות יפה ורחוק של פיקניק משפחתי ביער בן שמן או הדשא בחצר בית ההורים.

לפעמים החיים מציבים אותי בצמתים הרי גורל המחייבים החלטות קשות ונוקבות. זה לא פשוט כמו שזה נשמע, במיוחד לא כשבצד אחד מנגל של ערב יום העצמאות ומנגד משחק של ליברפול בפולהאם. בסוף הוחלט שלרגל החג בלבד קבאב דוחה סוארז וזו הסיבה שאת הניצחון ראיתי בשידור חוזר בשתיים אחר חצות. בינתיים התעדכנתי סמסית.

*

קרייבן קוטג' הוא אצטדיון די קטן במונחים של פרמייר ליג, 25 אלף צופים בערך, אבל זה לא מפריע לו להיות אחד מהאצטדיונים המרגשים ומעוררי הנוסטלגיה עבורי. למרות שהוא שופץ לפני כמה שנים, הוא נושא עדיין את המראה המיוחד הצרוב כל כך בזיכרון של כל מי שחווה את צעדיו הראשונים בכדורגל האנגלי דרך עשר דקות בשחור לבן בכל יום חמישי, עם הפלצטים של ניסים קיוויתי ברקע.

מראה היציעים הצפופים, העמודים התומכים את הגג, קהל של משפחות משלושה דורות, מרגש אותי גם כיום. יש לאצטדיונים הקטנים האלה אפיל וקסם שקשה לעמוד בפניהם. דומה שאפשר גם להריח את ניחוחות הבירה והפיש אנד צ'יפס.

ארצ'יבלד לייטץ' הוא האדריכל שתכנן אותו וב – 1896 נערך בו המשחק הראשון. הוא לא היה האצטדיון הראשון שלייטץ' היה מעורב בתכנונו. אנפילד קדם לו, כבר ב – 1884. האמת ההיסטורית מחייבת לציין כי גם סטמפורד בריד'ג קדם לו, הוא הוקם כבר ב – 1877, אבל שימש כאצטדיון אתלטיקה ורק ב – 1905 עבר לשימושה של צ'לסי.

מספר אסונות שאירעו, כמו זה של אייברוקס 1902 וכמובן הילסבורו ימ"ש, ובעקבות דו"ח טיילור שהיה מרכיב מרכזי במהפכת הפרמייר ליג, חייבו שינויים מבניים במרבית אצטדיוני הממלכה ומרבית עבודותיו של לייטץ' נהרסו ונבנו מחדש. גם קרייבן קוטג' נסגר לשיפוצים ב – 2002 עד 2004, אבל מראהו הייחודי ואולי הסימן ההיכר המקצועי של לייטץ', מעקות מוצלבים בקדמת היציע המרכזי, גג יציע מרכזי גבוה יותר מהאחרים וגמלון בולט  במרכזו, נותרו כשהיו. היציע המרכזי בקוטג' הוכרז כמבנה לשימור.

קבאב הוא קרייבן קוטג' קולינארי. מאכל פשוט ומעורר נוסטלגיה אליו התוודעתי זמן רב לפני שטעמתי פילה מיניון בבריסל או ראיתי משחק באצטדיון של מאה אלף צופים בנוקסוויל טנסי. קבאב הוא זיכרון ילדות יפה ורחוק של פיקניק משפחתי ביער בן שמן או הדשא בחצר בית ההורים. קבאב, כמו משחק בקרייבן קוטג', מעיף אותי חזרה למחוזות הנעימים והנוחים של הילדות, כשעוד חשבתי שהכול טוב ויפה בחיים.

*

בואו לא נתבלבל. למרות תדמיתו כמאכל פשוט וזמין לכל בכל עת ובכל מקום, קבאב דורש חומרי גלם טובים, לא בהכרח יקרים, עבודת הכנה קפדנית ותיבול יצירתי. הקבאב שאני מייצר משתייך לשתי אסכולות, הים תיכונית והרומנית. בבסיסן בשר בקר, צוואר או צלעות בטחינה גסה (חורים גדולים במטחנה) יחד עם שומן כבש ביחס של 70 – 30. לעיסת הקבאב הים תיכוני שלי מתווספים פטרוזיליה, כוסברה ובצל הנטחנים כבר אצל הקצב בעוף המרכז בבקה אל גרביה, אליהם אני מוסיף צנוברים והתיבול כולל כורכום, קרי, כמון ובהרט. מלח פלפל כמובן. לא ביצה, לא פירורי לחם לא בטיח. מערבבים בעדינות, נותנים לנוח במקרר עשרים דקות לפני שמייצרים את הקציצות.

הערבוב של חומרי הגלם והתבלינים הוא כמו מסירה של ג'רארד. רך אך החלטי. קל אך מדויק. בקצות האצבעות ובעדינות מרובה. עודף מוטיבציה וקשיחות יתר עלולות לגרום לקבאב להיראות כמו הכניסה של קאראגר בנאני ואת זה אנחנו לא רוצים על השולחן שלנו בחג.

לקבאב בנוסח הרומני מתווספים לבשר ושומן הכבש גם בצל קצוץ מטוגן קלות בקצת שמן זית, שום כתוש בכמויות שיעמידו באור מגוחך את כמויות השרימפס הנצרכות ביציעי אולד טראפורד, מלח ופלפל וקצת מי סודה, אבל ממש קצת. וכל הלאווים והאיסורים הנלווים לקבאב הים תיכוני, תקפים גם כאן כמובן.

ואחרי הקבאב, כאמור, המשחק. באופן מפתיע וראוי, נמנעו מאיתנו רעשי הרקע של קריינות עברית מתובלת בפרשנות צווחנית ועילגת. איכשהו, וכבוד למחליטים, קיבלנו שידור עם פס קול אנגלי, נעים לאוזן, קליל, לא שיפוטי. על האינצידנט שבו סוארז ספק הופל ספק צלל ברחבה של שוורצר ולא קיבל פנדל, אמר הפרשן משהו כמו, החלטה לא פשוטה של השופט, אני נוטה להאמין ששריקתו נכונה. ככה בפשטות, לא בהתלהמות, כמו תיבול עדין.

*

ליברפול של היום היא קבאב מוצלח. גם ללא החומרים היקרים והאיכותיים ביותר, אבל עשויה בתיבול עדין וביד אמן. ליברפול של היום היא קבוצה שכיף לראות. המשחקים שלה בעת האחרונה מהנים. ישנם כאלה שינידו ראשם ויתהו למה (כמעט) אותם שחקנים לא הצליחו לשחק כל כך יפה ושמח עד לפני שלושה ארבעה חודשים ולמה העונה לא התחילה רק עכשיו, אבל לטעמי זו נקרופיליה. לא מעניין אותי להתעסק בעבר, אני לא היסטוריון ולא טכנאי מז"פ. אני רואה ומשתאה ומלא אושר.

פלאנגן, ילד בן 18 מהאקדמיה, ספירינג גם. קאוט הבלתי נגמר, קראגר שבועט בכל מוסכמה כרונולוגית, מקסי שמבקיע שבעה שערים בשלושה משחקים, מיירליש שמרגיש בבית, לוקאס שעוד צריך להמשיך ולשכנע אותי שמגיעים לו שבחים, אבל בינתיים עובד קשה ויציב וסוארז שהשכיח את טורס. ג'ונסון שמתחיל להתייצב, ריינה שהנמיך את הלהבות מתחת לסיר המבעבע של שמועות וכוונות הגירה, סקארטל שהופך לנגד עיננו המשתאות לבלם שמבין את תפקידו וכל אלה שעל הספסל יושבים אגר, קלי, וילסון ורובינסון מטעם ההגנה, קרול מהפרקליטות וג'רארד.

עכשיו צריך רק לראות את התבלינים ששף קני יוסיף לקישור ולהתקפה בקיץ, איך הם יתחברו ומה תהיינה התוצאות. אני לא חושב על גורמה, אני מדמיין קבאב כזה, רך ונימוח שמיציו ניגרים וטעמו נפלא.

ולתחושתי, שיא האליפויות של היונייטד עומד להיות מושווה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

יזכור ולשמוח
יובנטוס: פופ איטלקי, אנדראה פירלו ולואיס ואן חאל

תגובות

  • B. Goren

    בני, נהייתי רעב בגללך. הולך להכניס את העופות לתנור. חג שמח.

    • בני תבורי

      בנצ'לה,
      הקבוצה שלך לוקחת אליפות ואת השיא שלנו ואתה הולך על עופות???

      • B. Goren

        אני חובב תרנגולות. גם פרגיות.

        • תומאס

          גם שלום טוקשה

  • יואב

    בני,
    נפלא ומעורר תיאבון.
    והמשפט האחרון, מי היה מאמין שיכתב....

  • קרקו

    העובדה שלא אורגן מנגל דה באזר ליום העצמאות, עם קבאב של בני, היא תעודת עניות לאתר ולעורכיו. אני מניח שניתן היה להקצות איזו פיסת גן צנועה לצורך הענין.
    לאור זאת, אני שוקל להפסיק את תשלום דמי המנוי!

  • old timer

    את הקבב הטוב ביותר שאכלתי נהג להכין חברי שאת שירותו הצבאי עשה ביחס"פ ( העובדה הזו רלוונטית בגלל העניין של עדינות דיוק והחלטיות). הוא נהג להוסיף לקבב קצת נענע.

    המנגל אצלנו יהיה ביום ראשון הקרוב ולאור העובדה שבתי הולכת לנגן את התקוה בטקס שיערך מאוחר יותר (גור לך איאן אנדרסון!) הוא יהיה קצר מן המתוכנן. דבר אחד בטוח - כשהקבב ירד מהאש אנעץ בו את שיני ואומר לעצמי "כוס אמק בני".

    תהנו חארות.

    • בני תבורי

      באבא,
      אתה רשום אצלי באגף השקשוקה. לשנות ייעוד?

      • old timer

        אני חייב לבחור? כי אם כן מה שאולי יוכל לעזור לי בבחירה היא עמדתי לפיה יש להוציא את המריחואנה מפקודת הסמים המסוכנים ולהכניס במקומה את הכוסברה.

  • אנונימוס

    כל הכבוד לקני, אבל הייתי מחכה קצת עם המחמאות לו ולשחקנים.
    ליברפול אכלה הרבה מרורים בשני העשורים האחרונים מקבוצות נפלאות שנראו נהדר בעיקר בגארבג' טיים

  • דניאל

    יופי בני. אני מפוצץ עד כדי כאב בטן, ועכשיו בא לי קבב.

  • דובי מילר

    בני - קבב זה ממש לא אני, כנראה בגלל הסיבה הפשוטה שאף פעם לא מצאתי אחד שממש טעים לי, המנגל כבר כבוי ולכן לא אספיק ביום העצמאות הזה, אני שומר לעצמי את הזכות לעשות זאת בפעם אחרת.
    סיימתי מהר את סיבוב החובה בבלאגן של עצמאות עם הבת שלי, שהחליטה שעצמאות זה רק היא ואבא (הבנים כבר גדולים ואשתי לא בקטע) - גלידה, זיקוקים ואיזה פטיש מעצבן וקדימה- עשר בערב ליד הטלויזיה, עוד לפני שהתחת שלי מספיק לחמם את הכסא הערימה באדום מתחבקת.
    ליברפול היום היא בעיקר קבוצה שמחה שמשחקת כדורגל שמח, כדורגל שכייף לראות, אני מאמין שגם כאלו שלא אוהדים שלה נהנים ממשחק המסירות הקצרות , מהחוצפה של הילד פלאנגן שיהיה כנראה הקראגר הבא.
    היה מאד מהנה ללא צוות השידור.
    סוארז מדאיג אותי- כן, הוא עשה הצגה בנפילה וזה מעצבן, לא אוהב הצגות- אבל מהר מאד המשחקים שלו ימאסו לכולם והרגליים שלו יתחילו לסבול באמת.

    • בני תבורי

      דובי,
      אגב הנפילה/צלילה שהזכרתי, סוארז קם במהירותעל רגליו והמשיך לרוץ. לא נראה לי שהוא אפילו הביע מחאה על שלא קיבל שריקה לטובתו. סוארז לא מביא לליגה האנגלית משהו שלא היה בה. צוללנים ברמות כאלה ואחרות יש בכל קבוצה ואחד התפקידים של דלגליש או מישהו מטעמו יהיה ללמד את סוארז להתנהג. בינתיים כשהכדור אצלו אני שוכח את טורס. ולגבי הקבב, אומרים שאחרי כמה ק"מ ועליות ביער מענית הקבב מקבל טעם מיוחד...

  • דביר

    לפעמים העשן שיוצא מהמנגל מעוור אותנו... לפעמים זה שורף בעיניים ומוציא דמעות... דמעות של שורף לא של התרגשות מאליפות.

    לצערי אני לא רואה איך מהסגל הזה יוצא טוב...

    • בני תבורי

      דביר,
      לאט, כלום לא יקרה ביום אחד. לסגל שנראה עכשיו לגמרי אחרת משהיה לפני שלושה ארבעה חודשים, יצטרפו שחקנים נוספים שיחזקו עמדות בעייתיות. תן צ'אנס.

      • matipool

        ואיזה שמועות יש בנושא ! ( של שחקני רכש ) .
        השדרים באנגלית דיברו על הרבה כסף שליברפול הולכת להוציא הקיץ ושהולכים להיות ימים מאושרים למועדון ולאוהדים .

  • אבירם

    תקוות צנועות. כתוב יפה. תודה על המתכונים

    • אבירם

      המחמאות הן לתבורי, התודה לכולם.

      • אבירם

        אבל כתוספת לאנלוגיה, מי מייצג את כל אחד ממרכיבי הקבב?
        אפשר להתחיל עם ג'רארד - 70% בשר בקר (אפשר להוסיף אליו את קויט).

        סוארז הוא ללא ספק הבצל.
        מי יהיה שומן הכבש?
        מי יהיה הכוסברה עכשיו שטורס איננו?

        • בני תבורי

          אבירם,
          קרול לא יתן העונה תמורה לסכום ששולם עבורו, אבל בעונה הבאה הוא יצטרך לענות על הציפיות הגבוהות. שילוב מוצלח שלו ושל סוארז יכול להיות קטלני. גם קאוט נשאר ועל פי השמועות יגיעו עוד שחקנים בעמדות חלוץ, שחקני כנף והגנה.

  • אמי

    בני - כיום טורס משכיח את טורס...

    • בני תבורי

      בחיי שאתה צודק.

  • עמית פרוס

    תבורי,הדלקת אותי שוב על קבב...אני קורא אותך להזמין אותי לשניים כשניקח אליפות..:)
    ואליפות תגיע,כי לאט לאט המרכיבים של קבוצת כדורגל בריאה חוזרים ומתמלאים.עכשיו גם יש הנהלה נורמליץ,ומאמן אדיר.

  • תומר חרוב

    בני, סבתא שלי עושה אחלה ליברפול בנוסח עיראקי, לא מהחומרים הכי יקרים אבל איזה טעם...

  • עופר פרוסנר

    ואני דווקא רוצה להתייחס לקרייבן קוטג' (גראונד הופר או לא), אחד האיצטדיונים הכי מרגשים שיצא לי לבקר בהם. אי אפשר לשכוח את הקוטג' של הקרייבן קוטג', כיסאות העץ (ישבתי באחד מהם, לא נוחים בצורה מדהימה) ביציע הישן, וכמובן, הכניסות הצרות ביותר שאי פעם נכנסתי דרכן למשחק כדורגל.
    ובקשר לקבב - אני מעדיף רומני. השאלה היא (במידה ולא מבשלים) האם לבחור בקפה גלידה יונק או במעיין הבירה?

    • בני תבורי

      עופר,
      אם אתה שואל אותי, אז לטעמי יוז'י במרומי רחוב הנביאים הוא העדפה ראשונה.

  • matipool

    בני - יופי של הקבלה מצאת בין המנגל לקבוצה ..
    קבב זה טעים מאד כל עוד הוא לא שרוף וכשהוא מהווה את אות הפתיחה לבאים אחריו .
    יש תקווה גדולה מאד לעונה הבאה עם שמחת החיים הנוכחית , עם מה שקני מצליח להוציא משחקנים אפורים ועם השמועות בנושא הרכש .
    סוארז - אדיר אדיר אדיר . רק קצת פחות אנוכיות בבקשה . לא ייאמן גם מה שקורה עם מקסי בשבועות האחרונים ולוקאס אשכרה חזר להיות שחקן כדורגל אמיתי כמו זה שהיה בברזיל .

  • נעל קרועה

    מה שדגליש עשה בתקופה הקצרה הזו ,זה לא פחות ממדהים
    דבר אחד אני לא מבין,איך הוא מתחבק צוחק ומסתחבק עם השחקנים שלו,לא מכיר שום מאמן אחר שעושה את זה ברמה הזו(אולי מרדונה במונדיאל)
    איך אפשר לשמור על המשמעת בצורת עם התנהגות כזו?

    • בני תבורי

      נעל,
      ההתנהגות של דלגליש עם השחקנים היא משב רוח רענן אחרי הצנוניות של בניטז. הייתי משתגע כשהוא ביצע חילופים ולא טרח אפילו ללחוץ יד לשחקן היוצא או כשנמנע מכל אות שמחה והתלהבות אחרי גול שלנו, כשהיו כאלה...
      דלגליש הוא בנאדם אחר. הוא חם יותר ואולי מבין יותר ביחסי אנוש. כך או כך, אני לא הייתי טועה בו. אולי אין לו "מייבש שיער" כמו לחבר הסקוטי שלו, אבל אני בהחלט חושב שהוא יכול ויודע להציב גבולות.

  • צור שפי

    הכנסתי את הקוטג' בלונדון ואת הקבב בחיפה לרשימת הדברים שאני צריך להספיק לעשות לפני שאני מת.

    • בני תבורי

      LIKE.

  • מנחם לס

    הי בני
    קראתי את הפוסט במאוחר. הקבאב שלי הוא מבשר כבש טחון. אם תעשה פעם קבאב ר-ק מכבש, כל התוספות (כרכום, קרי וכו') די מיותרות כי יוצא אותו טעם.
    מה? הבאר של יוז'י ברח' הנביאים עדיין קיים? עוד מעט תגיד לי שגם לז'אקו עוד יש מסעדת דגים לא רחוק מיז'ו, בשוק. בזמני אצל יז'ו היתה רק בירה גולד-סטאר, ועראק.

    • בני תבורי

      מנחם,
      אין כזה דבר מאוחר מידי כשמדובר באוכל טוב. יוז'י חי וקיים עם האוכל המופלא והחמוצים/חריפים שרק הוא יודע להכין. לגבי ז'אקו אני לא מעודכן. הטעם של בשר הכבש אצלכם, כמו בניו זילנד, למשל, שונה לגמרי מטעמו כאן. בארץ הוא מאוד מודגש ודומיננטי ואני לא בטוח שבני משפחתי הפיינשמקרים יאהבו את התוצאה. אנסה בהזדמנות.

  • יוסי מזרחי

    בעניני קבב- אללה ירחמו, אבו שאול בסימטאות מחנה יהודה, על גחלים, עם פיתה אש-תנור הנאפת במקום, ועם פטרוזיליה קצוצה, וחמוצים תוצרת בית.
    מאז שהוא יחד עם עזורה וסורמאללו, כל השאר חיקויים.

Comments are closed.