על אושי, זטופק, תפוחי אדמה ואריאלי

ואז התחיל הגשם. גשם, בזמנים מסוימים הוא האויב של החקלאים. הוא שוטף את האדמה מעל הזרעים וחושף אותם לפגעי מזג האוויר, גם להמשיך לזרוע אי אפשר בגשם, כי הבוץ מחבל בעבודת הפילוח והכיסוי. היינו עוצרים ומוצאים מחסה מתחת לעגלה שנשאה את שקי הזרעים. מישהו היה שואל מה עם אושי ומישהו אחר, ותיק יותר היה עונה: אין צ'אנס שהוא יעזוב עכשיו את הקרטופלך. אולי רק אם תהיה לו סיבה מספיק טובה. סיפורים על אמיל זטופק למשל. וזה עבד.

אם אתה חקלאי מדרום הארץ העוסק לפרנסתך בגידול תפוחי אדמה, אתה מכיר בערך חמישים זנים שונים של הירק הנפלא הזה. נכון מאשקה?

מרביתנו, שנפגשים עם תפוח האדמה בשתי הזדמנויות: בסופר ועל הצלחת, מכירים רק שני זנים. זה שטוב לצ'יפס וזה שטוב לחמין.

אושקו הכיר את כל אלפיים הזנים הידועים בעולם.

מנחם "אושי" רם, חבר קיבוץ מענית שנפטר לפני שנתיים, גדל במשפחה דתית. בגיל 18 הוא התפקר, תודה לאל, והיה בין מקימי השומר הצעיר בעיר הולדתו לויצה שבצ'כוסלובקיה. אחר כך עלה ארצה וב 1935 הגיע לכרכור ועם אחרים הקים את קיבוץ מענית.

בקיבוץ הוא הפך לחקלאי. היה מומחה לגידולי שדה – כותנה וירקות. חוץ מזה, הוא היה פריק של ספורט וספורטאי מצטיין בעצמו.

הכותנה בישראל הייתה אז בשיא פריחתה וגם במענית נחשב ענף הכותנה למפרנס עיקרי. שטחי הכותנה שלנו שימשו בעונת החורף, בין זריעת הכותנה לקטיף, לגידולים אחרים. בניהם, תפוחי אדמה. מיד עם תום קטיף הכותנה, היינו מעבירים דיסק על השדות, מתלמים, יוצרים גדודיות ויוצאים לזרוע תפוחי אדמה. אז נזרעו גם הדיסקים הפרוצים שלי…

ככה נראה צ'יפס לפני...

 

מזרעת תפוחי האדמה, נגררה רתומה לטרקטור. זרעי תפוחי האדמה שהעמסנו לתוך המיכל הרחב שלה עשו דרכם, תודות לגילויו של החבר ניוטון, למטה, שם נפלו בטור ממושמע לתוך חריץ באדמה שיצרו שני להבים, וכוסו בעפר על ידי שני דיסקים שבאו מיד אחריהם. לא משהו מתוחכם, אבל יפה ומוציא אחלה ניחוח של מולדת.

אושי היה הולך אחרינו עם מעדר קטן ומכסה בזהירות את הזרעים שנותרו גלויים לאור השמש.  שלא ישרפו. גם העננים השחורים שהתקבצו מעלינו והעידו על גשם קרוב, היו עילה מספקת לפעילותו הנמרצת. ככה, מאות מטרים הלוך, מאות מטרים חזור. איש קטן קומה עם מעדר בידו וחיוך של אושר נסוך על פניו. אנחנו זורעים ואושי מכסה. יום שלם ואחריו עוד אחד ועוד אחד, עד שהכול נגמר ואושי נהיה מרוצה.

ואז התחיל הגשם. גשם, בזמנים מסוימים הוא האויב של החקלאים. הוא שוטף את האדמה מעל הזרעים וחושף אותם לפגעי מזג האוויר, גם להמשיך לזרוע אי אפשר בגשם, כי הבוץ מחבל בעבודת הפילוח והכיסוי. היינו עוצרים ומוצאים מחסה מתחת לעגלה שנשאה את שקי הזרעים. מישהו היה שואל מה עם אושי ומישהו אחר, ותיק יותר היה עונה: אין צ'אנס שהוא יעזוב עכשיו את הקרטופלך. אולי רק אם תהיה לו סיבה מספיק טובה. סיפורים על אמיל זטופק למשל. וזה עבד.

*

29 יולי, 1948, ממש היום לפני שישים ושלוש שנים, נפתחה בלונדון האולימפיאדה ה 14 במניין העת החדשה. אמיל זטופק הצ'כי שורף את המסלול וזוכה בשתי מדליות, זהב בריצת 10,000 מטרים וכסף ב 5,000. אושי, שנכנע להפצרות ומגיע גם הוא לחסות מתחת לעגלה, מספר על זטופק והעיניים שלו נוצצות. ברגע אחד הוא גם מתרומם, יוצא מעם מחסה העגלה אל הגשם השוטף, ומפיל אותנו בחיקוי אדיר של סגנון הריצה הנשפני גמלוני, זה שהעניק לזטופק את תוארו "הקטר הצ'כי". הוא מספר גם על דנה, אשתו של זטופק. דנה דנן, מסתבר שהייתה גם בחורה יפה, הטילה את הכידון באותם משחקים אולימפיים בלונדון למרחק של 39.94 מטרים והגיעה למקום השביעי המכובד. כבר בהלסינקי, ארבע שנים מאוחר יותר, היא שיפרה ביותר מעשרה מטרים והטילה את הכידון ל 50.47 מטרים. זהב, אלא מה.

 

המשחקים האולימפיים בלונדון, התקיימו כארבעה חודשים לאחר הקמת המדינה, סיבה טובה להתעניין מה עשו שם היהודים. אושי מספר לנו על הנרי ויטנברג הבריון האמריקאי שזכה בזהב בהיאבקות, על אילונה אלק, הסייפת ההונגריה שזכתה שם וגם בהלסינקי בזהב וגם על פרנק שפילמן, מרים המשקולות האמריקאי שהיה גם (אולי) קרוב משפחה של באלי, מהמרכול הקטן של הקיבוץ.

אושי המשיך לגדל תפוחי אדמה עוד הרבה שנים ולא חדל מלהתעניין בספורט. תענוג היה לשמוע אותו מנתח משחקים שראה בטלביזיה. הוא גם אמר לי שהוא אוהד של הפועל פ"ת, אבל אני חושד בו שהוא סתם לא רצה להעליב אותי. למרות מוצאו הצ'כי, אושי נחשב כאוהד גדול של נבחרת הפלא של הונגריה. הוא השלים לי את כל מה שרציתי לדעת על פושקש וקוצ'יש, שסבא יוסף לא הספיק לספר לי. לשם האיזון הפוליטי -מדיני, אושי סיפר לי גם על השוער איבו ויקטור הצ'כי האגדי. את ההפסד של הונגריה לאיטליה 4:2 בגמר מונדיאל 38', הוא מכתיר כרמאות אחת גדולה. מוסוליני קבע את התוצאה, הוא סיפר. ההפסד לגרמניה ב 54' הוציא ממנו הרבה עצב עד יומו האחרון.

והכי טוב לצ'יפס? מה השאלה, רק דזירה.

* * * * *

הויכוח שניצת בעקבות מחאת האוהלים מסעיר רבים וטובים. השתדלתי להימנע ממנו כאן בדה באזר, אבל אחרים סללו בשבילי את הדרך. אין לי יותר מידי מה להוסיף על מה שנאמר כאן, וודאי לא על מה שכתבו יערה צרי, יהונתן משעל, מוסה גבאי ואיציק אלפסי הנפלאים, כל אחד מהכיוון בו הוא רואה את המתרחש.

מצד שני, שמעתי את מסיבת העיתונאים של ביבי ונעלבתי. לא חשבתי שראש הממשלה מזלזל בנו עד כדי כך. למכור לנו תלונות על בירוקרטיה של מנהל מקרקעי ישראל שהיה כפוף ישירות אליו בשנים בהן שימש כשר אוצר?, להטיל את האשמה על קודמיו בשעה שהוא מכהן כשר אוצר, שר-על כלכלי וראש ממשלה בשבע מתוך עשר השנים האחרונות? לקשקש על הנחות שייתן במחירי קרקעות כשהוא יודע טוב מאיתנו שמחירי הקרקעות הועלו בחוק (סעיף 40 ג' לחוק יסודות התקציב) בעת כהונתו כשר אוצר ועוד לא נולד שר האוצר שיחתום על הוזלת המחירים? וכל אלה בלי שרה והפיצות שלה? לא יפה.

אומרים שהמחאה פוליטית. אני דווקא מזהה כאן מצוקה אמיתית. לא רק של המוחים, של אלה שמוחים נגדם. זה אחלה דיל לצאת נגד המחאה בטענה שהיא פוליטית. אם המחאה תצלח, כולנו נהנה מפירותיה, גם אלה שיצאו נגדה. אם תכשל, תישאר בידם היכולת להמשיך ולהיכנס באלה שעשו מעשה בעוד הם נותרו ישובים בכורסאותיהם מול הטלביזיה. אין כמו לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה.

*

את מה שאני חושב על מה שקורה, ביטא השבוע בצורה מדהימה איש שאני לא מכיר אישית ואנחנו לא שייכים לאותו עולם תרבותי. אני מקשיב לו פעמיים בשבוע בתכנית רדיו בגל"צ, שם הוא מנסה נואשות להשמיע קול חרף נוכחותה הרדיופונית של שותפתו לתכנית, פרחה היסטרית וצדקנית שכתבה כמה ספרים בעברה. קוראים לו קובי אריאלי והוא ממש, אבל ממש לא טיפש ועושה רושם שהוא מבין היטב את המציאות.

וכה אמר ביום שני השבוע מר אריאלי: "זאת לא מחאה כי אין על מה למחות. זאת מחאת פייסבוק של אנשים משועממים עם אג'נדה פוליטית שמאלנית. אין שום סיבה למחאה כי מצבנו מעולם לא היה טוב יותר. המצב הכלכלי טוב מאי פעם, המצב הביטחוני מצוין, האבטלה נמוכה, לכולם יש כסף והכול בזכות הממשלה הטובה ביותר שהייתה למדינה והעומד בראשה". את כל אלה אמר כשהוא צווח בקול רם והיסטרי ומסיים בזעקות: "תפסיקו עם זה כבר, תפסיקו עם זה כבר".

על הופעתו זו, אגב, זכה אריאלי לביקורות מיידיות נוקבות  וכבר בתכניתו שביום רביעי הוא ניסה לרדת מהעץ ולהסביר שלא התכוון בדיוק אבל…

ואז נפל לי האסימון. המחאה הזאת לא הולכת להצליח, היא כבר מצליחה. רק איש חכם כאריאלי, שמבין לאן אנחנו הולכים, יכול להביע את מצוקה אמיתית על ידי שימוש במבחר אמירות דמגוגיות כבקרש הצלה אחרון. רק אדם שמבין באמת שאת המחאה הזאת כבר אי אפשר לעצור ושמרגיש שהקרקע הנינוחה עליה הוא ושאר החרדים מנהלים את חייהם מאז קום המדינה, עומדת להשמט מתחת לרגליו. רק מי שלזוועתו הולך ומשתנה השיח הציבורי בישראל מצרכי ביטחון לצרכי חברה, יקום ויתקומם נגד מי שמשרת בצבא, לומד, עובד לפרנסתו, עושה מילואים ולא גומר את החודש ובחוצפתו מהין למחות.

*

אריאלי בחור חכם. הוא מבין שמשהו גדול מתרחש לנגד עינינו המשתאות. כנראה שאי אפשר יהיה להמשיך ולמכור לנו חיים מחורבנים לטובת האינטרס הלאומי, גם אם קוראים לו התנחלויות. אי אפשר יהיה לצפות מאיתנו להמשיך ולחיות על פי האתוס של שעת חירום לאומית. לא נמשיך להרוויח פחות ולשלם יותר על כלום ולא לממן אוכלוסיות, שאמונתם, פרנסתם היחידה. הויכוח הוא על חלוקה הוגנת וצודקת של משאבים לאומיים, לא על מטר מרובע או גבינה עם גושים.

די עם הקשקושים, די עם סדרי העדיפויות הכושלים והכוזבים. תנו לחיות כאן, ובשבילי, לחיות במקום אחר, אינה אופציה. כן קוטג' לא קוטג', דיור בר השגה או אוהל. המחאה היא על הזכות לחיות בכבוד והרכבת הזאת כבר עזבה את התחנה. אל תטפס עליה אריאלי, קפוץ עליה, שלא תישאר לבד.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

ראיון מיוחד עם ארי פולמן על מתח בין ריאליזם לפנטזיה ועשייה קולנועית בכלל
פוטבול איז קאמינג!

38 Comments

סימנטוב 29 ביולי 2011

היתה לי שיחה עם בחור צעיר (נשוי טרי, מתלבט אם לקנות דירה ואיפה יוכל לעמוד בתקציב) שמשום מה היה יותר טרוד שעיני יגזור קופון, זה העם שלנו עכשיו כל ענן מסתיר את השמש ואין גשמי ברכה.
re אושי: נזכרתי שהינו מהדקים את הכותנה בקפיצות ובדילוגים, היו גם כמה עזתים בעניין (טוב כמה אפשר לסמוך על בני המשק) ואז הגיע 'המהדק' שהיה כ"כ חדשני…

עפר ויקסלבאום 29 ביולי 2011

מעניין מה אושי היה אומר על החלטתו של ראש הממשלה שלנו, שמצא מיד את האשם במחירי הקוטג' הגבוהים, והחליט לקצץ לרפתנים את מחיר החלב לליטר…

תומר חרוב 29 ביולי 2011

לא שמעתי את אריאלי אבל הוא לא היחידי שרוצה שיפסיקו עם זה כבר. רצים כל מיני סרטונים ביו טיוב על כך שמאחורי המחאה בעצם עומדים ארגונים שמאלנים קיצוניים כמו שלום עכשיו ומרצ.
היה איזה מישהו פעם שאמר "הם מפחדים", מישהו יודע מה נסגר איתו? מעניין מה הוא עושה היום….

B. Goren 29 ביולי 2011

תומר, מייע לך לקרוא את קלמן ליבסקינד במעריב. הסיפור שהוא מביא בנושא מי עומד מאחורי המחאה מאוד מעניין.

B. Goren 29 ביולי 2011

צריך להיות מציע לך כמובן.

בני תבורי 29 ביולי 2011

בנצ'לה,
ליבסקינד תמיד כותב מעניין, לא תמיד עובדתי.

ארז (דא יונג) 30 ביולי 2011

אותי מדהימה ההדרגתיות בעניין הזה. קודם כל יוצרים את השעיר לעזאזל: הקרן החדשה לישראל שליבסקינד, בן דרור ימיני ואחרים הפכו בתיאוריהם לארגון טרור השואף להשמיד את ישראל.
אחר כך זה כבר יותר פשוט: כל מי שמביע דעה שלא מתאימה להם, פשוט מקשרים אותו לקרן החדשה לישראל, וכך הופכים אותו לטרוריסט, ואנחנו הרי לא מנהלים דיון עם טרוריסטים הרוצים בהשמדת ישראל.

מוכר ומפחיד

בני תבורי 30 ביולי 2011

מדוייק ארז, שיטה שעובדת כך עוד מימי ממשלת בגין הראשונה.

Asaf the Kop 31 ביולי 2011

מוזר, למיטב ידיעתי אלו הם דווקא ארגוני השמאל, בחיפוי של המאפיה התקשורתית, המדביקים תוית של "פאשיסט" לכל מי שחושב שיהודים, ואפילו מתנחלים, הינם בעלי זכות לדעה במדינה הזאת.

ומה לעשות, "הקרן החדשה" משחקת משחק מלוכלך ומנסה לכפות את האג'נדה שלה, למרות שהיא נזרקה לכל הרוחות בבחירות האחרונות. במקומות יותר נורמלים מפה, ארה"ב לדוגמא, היא הייתה מתוייגת כ"סוכן זר" לאור מקורות המימון שלה, בישראל מפחדים להתעסק איתה משום מה.

עומר 31 ביולי 2011

ארז- אתה צודק לגמרי. מה שמדהים אותי הוא שלפי ארגוני הימין גם אני נתמך על ידי הקרן החדשה לישראל. גם אותי הם יכלו להוסיף לסרט המטופש שהם הפיצו.
המצחיק הוא, שאף אחד לא מדבר על העובדה שארגוני הימין ממומנים על ידי נוצרים אוהבי ישראל. אותם הנוצרים שכל רצונם הוא לקדם את מלחמת גוג ומגוג. אם זה לא "סוכן זר" כמו שאסף הגדיר כאן, אז מה כן?

מנקסון 29 ביולי 2011

אני לא מבין מדוע אנשים כל כך מפחדים להגדיר את המחאה הזאת כמחאה פוליטית ?
אין כאן שום דבר אחר חוץ ממחאה פוליטית!
זוהי מחאת שמאל חברתית כלכלית והפחד מהזהות השמאלנית ומהסטיגמות(מחבקי עצים וערבים) ממש מגוחכת.
מה רוצים אנשי המחאה (ובעצם כולם כולל אלו שנגעלים משמאלנים):
התערבות של המדינה בשוק החופשי – יצירת שוק תחרותי. בשל היותנו מדינה קטנה ללא גבולות נורמלים, השוק חייב הסדרה על מנת למנוע קרטלים, להקטין יתרון לגודל, להוריד חסמי הכניסה וכו'.
הקצאת קרקעות מדינה בחינם (רחמנא ליצלן) לטובת שכבות מסויימות בחברה היא לא החלטה פוליטית ?
סדר העדיפויות בשימוש בכספי המדינה הוא לא עניין פוליטי ?
הקטנת פערים היא לא החלטה פוליטית?
פתאום שכחנו שכלכלה וחברה היא הפוליטיקה האמיתית ועליה בכלל חולקו המפלגות לשמאל וימין
אסיים בבדיחה: אהוד ברק שמאלן….

צור שפי 29 ביולי 2011

מנקסון, מסכים לכל מילה חוץ מאשר לגבי הגדרת הדייר ממגדלי אקירוב כבדיחה. האגומניאק הזה הוא בעל מניות מרכזי בקבורת השמאל בישראל באופן שאיפשר את התפתחות דיקטטורת ההון בשנים האחרונות ללא אופוזיציה משמעותית. מקווה, אם כי לא מאמין שההיסטוריה תמצא דרך להתחשבן איתו. בני – הלוואי והייתי אופטימי כמוך ביחס להצלחת המחאה, לצערי אני לא.

בני תבורי 29 ביולי 2011

צור,
אופטימיות היא מחלת ילדות שלי ואני מסרב להרפא ממנה. גם הפועל פ"ת נכללת בין תסמיניה (:

גיל מזימבבואה 29 ביולי 2011

בני, אושי נישמע כ"קולק" אמיתי, אב טיפוס. בכלל הסיפורים שלך על הקיבוץ זורקים אותי שנים לאחור, נעים להיזכר. תודה.

martzianno 29 ביולי 2011

אחח… בני, עשית לי את השבת. כלכך ישראלי.

אני דווקא מאוד מסמפט את אריאלי בימים כתיקונם (אם כי לא שמעתי את הקטע הספציפי שאתה מתאר) אבל כמו אנשי תקשורת רבים אחרים גם הוא מתבלבל – פתאום ה"קהל" שהם אמורים לעצב את דעתו, עושה מה שהוא רוצה!
חוצפה! מפונקים!

MOBY 29 ביולי 2011

אחלה פתיחה לשבת תודה.
הלואי ואתה צודק (ממפגין אקטיבי אבל לא רוטשילדי).
הבעיה אצלי שאני שמאלן סוציאליסטי החי בקיבוץ (ומבקר בקובה המקסימה לרוב), אך לאומן לא קטן. שנמאס לו שאין מי שמייצג אותו. לקרוא למרץ שמאל סוציאלי זה היתממות. ובימין הלאומי יש מעט חברים שהם חברתיים בהוויתם (ואל תמכרו לי את הדוברת השקרנית ככזאת). בנושא של הבעיות המהותיות מול לקנות בית. אני רואה כאיום גדול יותר את טיבי ומרעיו (ואת זה שאין ערבי ישראלי שמוכן להכיר במדינת ישראל) כבעיה מהותית יותר מזה שיש או אין לי בית.
+++
אגב הורדת מחירי הבתים תפגע קשות באוכלוסיה המבוגרת שחשבה שיש לה נכס "בטוח" שמהווה בטחון ופתאום עלולה לגמור עם עצמה ללא יכולת לשלם על בתי אבות.

יורם אהרוני 29 ביולי 2011

זטופק היה אולי הספורטאי המפורסם ביותר בדורו. אני חושב שכל מי שהיה אדם בוגר בתחילת שנות החמישים שמע על זטופק. נראה לי שאולי אפשר להשוות את מעמדו אז לזה של יוסיין בולט, אולי אפילו של לאו מסי. לדעתי, ואל תכעסו עליי בבקשה, זטופק לא היה יותר מאשר אלוף השכונה. בתקופה שלו איש עדיין לא ידע על היכולות של בני אפריקה המזרחית. בבריטניה אפשרו בשנות החמישים לרצים מקניה להשתתף פה ושם בתחרויות מתוך "נאורות", ואלה סימו הרחק מאחור. לזטופק הייתה השפעה עצומה על הריצה, ברובה שלילית לצערי, כי ניסו לחקות את אימוני ההפוגות שלו שהיו מטורפים בהיקף שלהם. כעבור לא הרבה שנים הגיע ארתור לידיארד מניו זילנד והפך את כל תורת האימון על פיה.
לא זרעתי אף פעם תפוחי אדמה אבל השתתפתי בגיוסים לאיסוף שלהם. בקיבוץ בו גדלתי לא גידלו תפוחי אדמה אבל בקיבוצים השכנים כן. היו אז גיוסים של כיתות שלמות במוסד החינוכי על חשבון יום לימודים באחד הקיבוצים. טרקטור היה חושף את התפוחים והיינו צריכים למהר לאסוף אותם לארגזים עד שיבואו אלה שששפכו את הארגזים למיכלים. אני חושב ששם התחילו כאבי הגב שלי.
אני אוהב לשמוע את סיוון רהב-מאיר ובעלה ביום ששי בגלי צה"ל. היום לא שמעתי אבל ביום ששי שעבר, שלא במפתיע, הם זלזלו במחאת האוהלים. השאלה היא למה הם עשו את זה? האם באמת הם חושבים שהמוחים לא רציניים או שמאחר שהם אנשים חכמים הם מבינים שזו מחאה אמיתית וצריך לעשות כל מה מה שבידם כדי לחסל אותה?

בני תבורי 29 ביולי 2011

יורם,
תודה על ההארות לגבי זטופק. אושי מן הסתם לא הבין הרבה בצד המקצועי של הריצה ושיטות האימון, אבל יחסו לזטופק היה כאל גיבור לאומי.
לא הקשבתי לרהב-מאיר ובעלה, אבל ככל הנראה הפסקה האחרונה שלך מתארת את המניע שלהם במדוייק.

Asaf the Kop 29 ביולי 2011

בני, המחאה הזאת תמות ומהר.
להפגנות האלה יש צחנת שמאל והציבור מריח את זה.
מובילי המאבק לא רוצים פיתרון, הם רוצים את הראש של ביבי(לא סתם "הקרן החדשה לישראל" והשמאל הלאומי קפצו על העגלה כמוצאי שלל רב).

השמאל מנסה לצייר את ממשלת ביבי כלא לגיטימית ממש כמו שמסיתי הימין עשו לרבין בשעתו.

ניפגש בבחירות.

בני תבורי 29 ביולי 2011

אסי,
עפתי מקורס נביאים כבר בגיבוש ולכן לא אסתכן בהימור עד מתי תחזיק המחאה מעמד. בינתיים יש למחאה הזאת תמיכה של 78 אחוזים מהציבור שבעט את השמאל לכל הרוחות בבחירות האחרונות. אשמח אם רק חצי מהם יצביעו לשמאל בבאות. אין כאן בעיה של לגיטימיות של ביבי, יש בעיה עם האג'נדה שהוא מוביל. ביבי הולך על קפיטליזם מילטון פרידמני/תאצ'איסטי ורואה את מעשי ידיו טובעים בים. הוא ולא אחר, צריך לתת על כך את הדין, הפוליטי כמובן.

בני תבורי 29 ביולי 2011

חסר ר' בתצ'איסטי…

מאשקה 29 ביולי 2011

הכרתי את אושי ז"ל, הוא היה חקלאי מזן נדיר באישיות שלו, אהבתו לעבודת האדמה והמקצועיות שלו, החקלאות הייתה דרך חיים שלו.
תפו"א שזורעים באוקטובר נקראים " תפו"א סתיו". את זן תפו"א דזירה לצ'יפס זורעים באביב בד"כ, ואלה תפו"א אדמה בעלי קליפה אדמדמה סגולה.
גם אני בצעירותי בימי התיכון במוסד החינוכי ( שנות ה – 60 של המאה הקודמת ), עבדתי יחד עם חברי בחופש הגדול באיסוף תפו"א ביד. היינו קמים בשעה 03:30 בכדי להתחיל את העבודה הקשה הזאת בשעה 04:00. מתחלקים לזגות ומחכים שהטרקטור עם מכונת הוצאת תפו"א תעבור ותוציא את תפו"א מהאדמה, ואח"כ אוספים אותם לתוך שקים כשהולכים כפופים אחד מול השני, עובדים מהר כמו ריצתו של זאטופק בכדי שיהיה זמן לנוח את בוא המכונה עוד הפעם.
קובי אריאלי וסיון רהב מאיר קצת נעלבים שהמתנחלים לא נמצאים עתה על סדר היום הציבורי בתקשורת, ומחאה אזרחית שסוחפת את הארץ היא במקומם.
אגב כך, בהתנחלויות קל יותר וזול בהרבה לבנות בית בגלל מה שמדינה נותנת שם, תשאלו את תושבי קריית ארבע, אפרת, בית אל ועוד ועוד.
שקובי אריאלי ימשיך לבשל תפו"א ( שאני גידלתי ) בתוכניות בישול שלו בטלוויזיה.
ושהמחאה האזרחית הזאת יהיה לה את הכוח והסבלנות להמשיך הלאה כמו ריצתו של אמיל זאטופק עד הגמר, חקיקית חוקים אחרים בכנסת.
והכנסת יוצאת לפגרת קיץ בשבוע הבא, מגיע להם הם עייפים.
תודה לך בני, עתה למאבק הרפתנים !!!!

המתמחה 29 ביולי 2011

שאלה לכל אלה שעושים דה לגיטימציה למאבק הדיור:
גם מאבק הרופאים הוא מחאה של שמאלנים??

איך שר הבריאות ביבי נתניהו יושב בשקט ארבעה חודשים,ולא מתערב?

Asaf the Kop 30 ביולי 2011

לא, השמאל תופס עליה טרמפ.

בני תבורי 30 ביולי 2011

ונניח שאתה צודק והשמאל תופס טרמפ על המחאה, האם זה מערער את הצדק מאחוריה?

Asaf the Kop 30 ביולי 2011

כן. כי הוא מעצים אותה לצרכים פוליטים, ואחרי זה הוא יזרוק את המוחים (להוציא את הפוליקאים בחיתוליהם – אנשי אגודת הסטונדטים ואלה שמתראיינים תחת כל עץ רענן) לכל הרוחות.

דפוק וזרוק הוא רעיון התנהגות בזויה בעיני.

יחד עם זאת, אני במקום ביבי הייתי מחפש כעת סיבה ללכת לבחירות. לדעתי יש לו סיכוי לא קטן למגר אף יותר את מה שנשאר מהשמאל.

Asaf the Kop 30 ביולי 2011

רעיון התנהגות = סוג התנהגות

עומר 31 ביולי 2011

אסף- אני מקווה בשבילך שלא צתטרך את השירותים של אותם הרופאים שערים כבר 28 שעות לפני שהם מטפלים בך. לי זה נראה שהימין בארץ פשוט בפניקה. פתאום הציבור כבר לא בשקט ולא מוכן לקבל את כל החרא שהאכילו אותו עד עכשיו.
זה נכון לגבי דיור, קוטג', הרופאים, החיתולים וזה יהיה נכון גם לגבי חלוקת הכספים הלא הוגנת בארץ. אין סיבה שכל כך הרבה כזף ילך להתנחלויותחרדים ולא יחולק שווה בשווה בין כל אזרחי ישראל

Asaf the Kop 31 ביולי 2011

עומר,

ואתה חושב שאם העבודה/מר"צ/חדש/בל"ד יהיו בשלטון, המצב של המתמחים יהיה טוב יותר ? תחסוך לי את הדמגוגיה של השמאל.

תסתכל על עצמך – גם אתה קופץ לעגלת ההסתה נגד המתנחלים, אלה שתמיד קל לחבוט בהם. אתהחושב שאתה טוב במשהו מהתושבים בעלי ? הצחקת אותי.

יורם אהרוני 29 ביולי 2011

אני חושב שאותו אושי דווקא ידע המון על זטופק, העניין הוא שאנחנו לא הערכנו מה הפער בין רמת הרצים שהשתתפו עד 1960 לרמה שהתחלנו לראות מאז הופיע אבבה ביקילה, רץ יחף וניצח במרתון האולימפי ברומא 1960. אני זוכר שבאמצע שנות השבעים כאשר הייתי בצבא אמרתי למפקד שלי, שהיה איש ספורט , בן קיבוץ מהאזור עליו אתה מדבר, שהשיא הישראלי בריצת 5000 מטר של יובל וישניצר, טוב משיאו של זטופק לאותו המרחק. הוא היה בטוח שאני עובד עליו. זטופק עם שלוש הזהב מהלסינקי נתפס כחצי אל. יש אנשים המתייחסים עד היום לשיא של בניסטר בריצת המייל משנת 1954, הראשון מתחת 4 דקות, כהישג הגדול בהיסטוריה. מבחינת התודעה יכול להיות שהם צודקים. אנשי התקופה מציינים את ההישג ההוא בנשימה אחת עם כיבוש האברסט והנחיתה על הירח. עובדתית, זה שיא שהפך כמעט מגוחך ברבות השנים. כבר מזמן רצו אפילו 2 מייל בפחות מ – 8 דקות.

בני תבורי 29 ביולי 2011

יורם,
יתכן וזה בגלל שלקח זמן רב יותר לשבור שיאי ספורט מאשר היום? אני מתכוון שהיום קל יותר לאתר ולייצר אלופים?

אורי הברווז 29 ביולי 2011

שיאו של קובי אריאלי היה כשגילם את "ספיידערמאענטש" ברצועה. משם הדרך היחידה היא למטה.

יורם אהרוני 29 ביולי 2011

את המעמד וחשיבות האירוע יוצרת התקשורת. כמעט כל מי שאני מכיר (או הכרתי…) סיפר לי שהיה באצטדיון רמת גן במשחק נגד ברה"מ ב – 1956. אפילו סבתא שלי ישבה ביציע! יש דווחים שהיו שם 70 אלף צופים. על הקרב של מוחמד עלי נגד פרייזר ב – 1971 דיברו גם במפגשים של נשים ייקיות בבתי הקפה של תל אביב. לצורך שידור תחרות ריצת המייל בין רוג'ר בניסטר לג'ון לנדי במשחקי האימפריה ב – 1954 הקימו קו טלגרף מיוחד. עובדתית, ככל שהשיא פחות טוב כך יותר קל לשפר אותו. השיאים של זטופק לא שרדו הרבה זמן. בשנות החמישים, העולם החל להראות סימני התאוששות מתוצאות מלחמת העולם השנייה ובאתלטיקה התחילה עבודה שיטתית הרבה יותר והייתה עלייה גדולה ברמה. המגמה הזו נמשכה גם בשלושת העשורים הבאים. שיפור השיאים הוא תוצאה של הרבה גורמים: שיפורים בתורת האימון, שיפור תנאי אימון, טכנולוגיות חדשות והרחבת מעגל המשתתפים.ריצת 10,000 בהלסינקי 1952 הייתה למעשה אליפות אירופה. 19 הראשונים היו מיבשת זו. ב – 5000 14 מ – 15 בגמר היו מאירופה. מה קורה היום? ריצת 10,000 באליפות אירופה היא מקצוע זניח שלא ראוי כמעט לדווח. 18 הראשונים (עד כה) ברשימות השנתיות בריצות 5000 ו – 10,000 הם ממוצא מזרח אפריקאי, אפילו הם מייצגים מדינות אחרות כמו בריטניה או ארה"ב.

בני תבורי 30 ביולי 2011

יורם תודה. הידע שלך מעשיר. סיפרו פעם על אלוף איגרוף שהגיע לבקר בפראג. כשישב בבית קפה הוא נקרא לביקור דחוף בשירותים והשאיר על כוס הבירה הריקה למחצה שלו פתק שעליו כתב: "שייך לאלוף העולם באגרוף." כשחזר, הכוס היתה ריקה, ועליה פתק "לקחתי צ'אנס, אמיל זטופק."

יורם אהרוני 30 ביולי 2011

זה מזכיר לי שבאמצע שנות השבעים, כאשר הייתי מדריך בבה"ד 8 (ביה"ס לאימון גופני של צה"ל בוינגייט) הצטרף אל צוות המדריכים איש קבע במטרה להיות מדריך קרב מגע ראשי. זה היה צעד מבורך מאחר שהוא אפשר למדריכים כמוני ששנאו ללכת מכות, פטור סופי ומוחלט מעיסוק בקרב-מגע. פעם התגריתי בו ואמרתי שכל מה שאני צריך זה לשמור על מרחק של יותר משני מטרים ממנו כי אין לו סיכוי להשיג אותי בספרינטים ובודאי שלא בריצה למרחק ארוך. הבחור נענה לאתגר ופתאום התחיל להתאמן בריצות ארוכות והגיע למצב שהיה יכול לרוץ אפילו עשרה ק"מ. קודה זה כלל לא בדעתו.

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 30 ביולי 2011

חשבתי שמדובר בפוסט על ג'ון אושיי, אבל אחרי שהתאוששתי מהאכזבה נהניתי מעוד טור מקסים.
גם אתם תוהים איך אף אחד לא מעלה את נושא מערכת הבטחון והבזבוז המוחלט ששורר בה בין שלל הנושאים שנזרקים לאויר.
וקובי אריאלי כמובן הגזים, אבל יש מידה מסויימת של צדק בדבריו. יש כאן ענין שאנשים מתקשים להסתגל אליו – משהו יכול להיות כמה דברים, ואפילו סותרים, בו זמנית. זה נכון לבני אדם וזה נכון לגבי המחאה הזאת

בני תבורי 30 ביולי 2011

הבזבוז במערכת הבטחון שווה מאהל מחאה משלו…
הצדק בדבריו של אריאלי הוא הצדק (הלגיטימי) של מי שמעמדו עלול להתערער בעקבות מה שקורה ותגובתו ההיסטרית היא מאהל המחאה שלו.

סימנטוב 30 ביולי 2011

במקרה שמעתי היום בNPR על המחאות בארץ… דיברו על המיסים הגבוהים, שהסחר הממוצע הוא חצי מארה"ב, שיש מונופולים בכלכלה הישראלית, וגם שיש יש הרבה מחאות מהקוטג' ועד מצעד העגלות. דיברו גם על 'האבות המייסדים' שלנו והגישה הסוציאלית שלהם ועל שהמאבק הוא של הדור השני והקרב על הזהות הכלכליתחברתית בארץ.
יש מצב שבNPR קוראים את דה באזר?

Comments closed