(לא) רק בגלל הרוח – לאן נושבת ליברפול

נפילה היא דבר שאי אפשר להתרגל אליו כי אין מספיק זמן. יש לזה יתרונות. מתחיל, נגמר וזהו. הבעיה של ליברפול היא שתהליך הנפילה שלה היה איטי וממושך ולווה בשלבים שונים שלו גם בסוגים של פיקים שגרמו המון אושר וקורת רוח וקצת עיוותו את המציאות. למה בעיה? תסתכלו על עפיפון שאיבד קשר עם היד המכוונת והנוהגת ותבינו.

 

עונת 1989-90, שהייתה העונה האחרונה בה זכתה ליברפול באליפות אנגליה, הייתה גם נקודת שיא הגובה ממנה התחיל המועדון הזה בתהליך ארוך של נפילה.

נפילה היא דבר שאי אפשר להתרגל אליו כי אין מספיק זמן. יש לזה יתרונות. מתחיל, נגמר וזהו. הבעיה של ליברפול היא שתהליך הנפילה שלה היה איטי וממושך ולווה בשלבים שונים שלו גם בסוגים של פיקים, שגרמו המון אושר וקורת רוח וקצת עיוותו את המציאות.

למה בעיה? תסתכלו על עפיפון שאיבד קשר עם היד המכוונת והנוהגת ותבינו. נופלים ועולים קצת ונופלים שוב ומאבדים עוד קצת גובה ומתרוממים לפרק זמן קצר ובסוף כוח המשיכה מנצח ואתה חוטף מכה בתחת.

בטח ששמחתי עם גביעי אירופה השונים, הגביע האנגלי, גביע הליגה, מגן הקהילה, הסופר קאפ האירופי ואפילו אליפות ליגת המילואים הבכירה. אבל זה כמו לשמוח שאתה יוצא עם החברה הכי טובה של זאת שאתה מאוהב בה. לא הדבר האמיתי.

להגדיר את הבעיה בחסרונם של שחקנים טובים זו עבודה בעיניים. לליברפול לא חסרו בשום שלב שחקנים טובים. אפילו מצוינים. תמיד היה בליברפול לפחות שחקן אחד כוכב בכל קנה מידה, ועוד מתוצרת בית. פאולר, אואן, מק'מנמן, ג'רארד, והיו גם נוצצים פחות, כשכולם, כל אחד בזמנו, יכולים היו לתרום יותר.

זה לא קרה לאורך יותר משני עשורים, כי גם הסוס המהיר בתבל צריך מישהו שיבריש לו את הרעמה וייתן לו קוביות סוכר מדי פעם. שיקבע את ההבדלים בין חיה אצילה לסתם בהמה.

*

ביל שאנקלי היה הראשון שבאמת הביא את הכרכרה הזאת לתחילתה של דרך רצופת שיאים, שחלקם תקפים גם כיום. הוא גם היה האב המייסד של גרף עלייה מתמיד, שעליו היו חתומים כממשיכי דרכו בוב פייזלי, ג'ו פייגן וקני דלגליש.

אחר כך הגיעו העגלונים – מורן, סונס, אוונס, הוייה, בניטס והודג'סון. ג'נטלמנים חביבים שלכל אחד מהם יופי של סיפור חיים. אחד היה שותף לחדר הנעליים, אחד היה קפטן מעוטר, אחד היה הבטחה, אחד הגיע לליברפול בשליחות כמורה ואחד כמאמן שעשה כמעט את הבלתי אפשרי – לקח לריאל מדריד וברצלונה שתי אליפויות בספרד. האחרון היה סוג של כניעה. אם המאמנים שלפניו הביאו ציפיות מרקיעות שחקים, המינוי של הודג'סון אמר בעצם את מה שאומר הקברניט לנוסעים במזג אוויר קשה. שבו בשקט, תחגרו חגורות, ננסה להסתדר.

עכשיו, לתחושתי, ליברפול מצאה שוב את החוט המוביל. את היד המכוונת והנוהגת.

*

רונן דורפן שולח את אוהדי ליברפול ללמוד שדלגליש לא הביא את הרוח לליברפול, אלא את השכל. ככה מדבר מי שהרומנטיקה באה אצלו רק אחרי ההיגיון. קני דלגליש הביא בדיוק את הרוח שחסרה בליברפול. שם בטח קוראים לזה סקאוזישקייט. אלה לא רק הטקטיקה ושיטות האימון, זו גם  היכולת לגרום לשחקנים להבין את המשמעות של חובת ההשקעה שלהם מעבר לתגמול הכספי במקום העבודה. זו משמעות המהות של העיר והקהילה  ומקומו של המועדון בה, ואצל אוהדיו. הרוח כוללת גם אינטליגנציה רגשית, יחסי אנוש ותקשורת, שכל כך חסרו לבניטס למשל.

כשהשכל עובד לבד מקבלים אהוד ברק. או בניטס לדוגמא. רפא היה טקטיקן מעולה, מה שמוכיח על קיומו של סוג של שכל, אבל תכנן וביצע רכש מטופש שמצדיק אשפוז במחלקה סגורה. על טורס אחד הוא הביא דגן אחד, ורונין אחד, אנגוג אחד ואל זאהר אחד, על אלונסו אחד הוא הביא את לוקאס ואקווילאני. ורובי קין. עם השחקנים שלו הוא דיבר במשיכות כתפיים והעוויות חסרות פשר. צנון.

אבל כשקני דלגליש נוגע בשתי ידיו בשלט  This Is Anfield המוצב מעל גרם המדרגות בדרכו אל הדשא, זה מסר לא פחות חשוב מלהביא את סטיב קלארק וקווין קין. את המשמעות של המחווה הסמלית הזאת עבור השחקנים, גם אוהדי מנצ'סטר יונייטד יכולים להבין. להם אולי אין שיר מופלא ושלט מעל המדרגות, אבל את תשע עשרה האליפויות לא הביאו להם רק שיטות האימון והרכש של סר אלכס פרגוסון.

הרוח לבד לא תנצח, אבל תהיה לה השפעה ישירה על אופן החשיבה וההתייחסות של השחקנים ומכאן גם על תפקודם המקצועי. והנה עוד תרומה צנועה לתבונתם של אוהדי מנצ'סטר יונייטד: גם הניצחון במגן הקהילה של השבוע שעבר לא נבע רק מחסרונם של טבס ואגווארו, ולא היה רק באשמתו של מנצ'יני. פרגי גם לא שלף שום שפן מהכובע, הוא ככל הנראה הזכיר לשחקניו מאיפה הם באו. זו רוח.

*

למעט הנימה הזחוחה משהו בה נקט לגבי סטיבן ג'רארד, עם כל שאר דבריו של דורפן אני בהחלט מסכים. כולל משפט הסיום. זה לא שאני לא שואף למעלה מזה, אבל מקום שני, או כל מקום ברביעייה הראשונה שיוביל להשתתפות בלג"א, יהיה בהחלט הישג ראוי לקבוצה עם סגל חדש שזקוק לזמן כדי לבצע התאמות. גם העובדה שג'רארד לא ישחק למשך זמן בלתי ידוע, אולי אפילו כל העונה, מחייבת שינוי תפיסה, שגם הוא ידרוש זמן וכיוונונים תוך כדי תנועה.

למרות הרכש המבטיח בחוליות הקישור וההתקפה, אני מרגיש לא טוב עם איך שנראית ההגנה שלנו. במשחק נגד ואלרנגה הנורווגית, יכול היה נציג האופוזיציה הסורית להסתובב עם שלטים נגד אסד בכל השטח שבין ריינה לקישור, ולא היה פוגש אף אחד שילשין למוחאבארת'.

לא ברורה לי ההתעקשות על ג'ונסון כמגן ימני כשקלי טוב ממנו, לא ברור לי למה לא נרכשו (עדיין) מגן שמאלי ובלם ראויים. ברור לי רק שמכאן עלולה להגיע צרה רצינית. לאיטיות של קראגר, לפציעות של אגר ולטעויות של סקרטל, לא תעזור אפילו רוח פרצים. מצד שני, יש שמועות, וזה עושה נעים.

בהנחה שהבעיות בהגנה יקבלו את תשומת הלב הנדרשת, ובהנחה שצ'ארלי אדם יסייע בתהליך הגמילה מג'רארד, ובהנחה שסוארז יחזור עם הכושר של העונה הקודמת והקופה אמריקה, אני חושב שהברומטר שלנו העונה יהיה אנדי קרול.  

תרגיע ילד

הבחור הזה, שסוחב תג מחיר מטורף על הגב, יצטרך כמובן להוכיח שהוא ראוי מקצועית, אבל לא פחות מזה, הוא יצטרך להוכיח שהוא מבין לאן הגיע. שהוא בנאדם ולא פרחח. שהוא מבין את אותו חלק ברוח שמדבר על כך שאתה חלק ממערכת ולא איזה אגואיסט מפונק שעושה מה שבא לו.

שני אנדי קרול שיחקו נגד ולנסיה, משחק טרום העונה היחיד בו ליברפול ניצחה, לא ספגה, ונראתה כמו סוג של קבוצת כדורגל רצינית.

אנדי קרול הראשון הבקיע שער שכולו כישרון אדיר, מחויבות ואופי של ווינר. לטובת מי שפספס, הוא ניצל טעות של מגן, חטף כדור ושלח אותו בין רגליו של השוער. הכדור הגיע דווקא לקורה הרחוקה וחזר למגרש רק בשביל שאותו קרול יפצח בריצה לכל רוחב השער, יקדים את ההגנה ויכניס אותו לאן שהוא צריך להיות. באחת ההתקפות הוא גם עף ליציע. כאילו, לא כוסית.

קרול ב' נכנס באלימות מכוערת במגן שהכשיל אותו קודם לכן, שווה אדום ללא כל ספק, והסביר משהו למישהו בעזרת המרפק. שווה עוד אדום וגם סטירה אילו זה היה תלוי בי.

ברור לי שקרול יודע את התפקיד שלו במגרש. הוא נראה בכושר, יש לו נוכחות רצינית ברחבה, משחק ראש מצוין ובעיטות טובות. כל אלה לא יהיו שווים גרוש אם לא יהיה לו שכל להבין ששער שלו, יביא תרומה פחותה בעוצמתה לעומת הנזק שיגרם אם יורחק עקב התנהגות טיפשית וחסרת אחריות. ליברפול ידעה שחקנים קשוחים, אבל לא מטונפים, ולא נראה לי שיש צורך בכך כיום.

על פיתוח הצד הבוגר באישיותו, ממונה הרוח של דלגליש. זה לא רק שהוא צריך לעזור לקרול לפתח את כישורי הבעיטה והנגיחה ומציאת המקום הנכון ברחבה להיות בו. זה גם ללמד אותו שלבד, כולו אנדי קרול, וביחד, הוא חלק מליברפול. המרחק בין טר"ש לצל"ש, מעולם לא נראה תלוי כל כך ברוח המפקד.

צר לי, אבל אני לא מהמר על המקום בו תהיה ליברפול בתום העונה. לעומת זאת, אני בהחלט מהמר על כך שכמה מהמרים יצטרכו לאכול את הכובע שלהם בסופה. בשביל שזה יקרה, שחקני ליברפול יצטרכו שכל כדי לעשות בדיוק את מה שדלגליש  יאמר להם מבחינה מקצועית. חשוב לא פחות, הם יצטרכו לעשות את זה מתוך הבנה מוחלטת שהם ליברפול. את ההבנה הזו, תביא הרוח.

*

הילד שבי בחר בקטע המוסיקאלי הזה, שנלקח מתוך סצנת הסיום של סרט קאלט מקסים בשם Still Crazy. הסרט מספר את סיפורה של להקת גלאם רוק ענקית מהסבנטיס'  שהתרסקה לאחר שהמנהיג שלה עזב, וקמה לתחייה כשחזר, עשרים שנים מאוחר יותר. כל הסרט התגלגלתי מצחוק, בסוף בכיתי מהתרגשות.

The Flame Still Burns – לא רק לאוהדי ליברפול. 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 *

דה באזר גם בפייסבוק

גארי ניקסון :- על הצד או קדימה
אל תגעו בפרפר (אבל תעמיקו באיור של פיבן ובשיר של חיטמן)

22 Comments

אהוד 12 באוגוסט 2011

אני כל כך מאמין שקרול יצליח שאני שם אותו בהרכב הפותח של הקבוצת חלומות שלי באתר של הפרמייר ליג. אני מוכן להמר על לפחות 12 שערים בליגה.

עפר ויקסלבאום 12 באוגוסט 2011

השאלה היא מי ירגיע אותו?
בניוקאסל זה היה קווין נולאן, שאפילו לקח אותו הביתה.
אני מקווה שלג'יימי קראגר יש חדר אורחים פנוי…
בהרכב הפותח של קבוצת הפנטזי שלי, אני מעדיף להמתין שבוע או שבועיים, ולהעלות את סוארז אחרי שיגמור לנוח

תומר חרוב 12 באוגוסט 2011

אני גם מחכה עם סוארס אבל המיני דיון הזה גרם לי לפתוח ליגה בפנטזי בשם דה באזר ואם מישהו רוצה להצטרף אליה אז הקוד שלה הוא:737307-365494

צור שפי 12 באוגוסט 2011

יופי של פוסט בני.

מנחם לס 12 באוגוסט 2011

אף מיל על העובדה שלברון ג'יימס הוא בעל חלקי של ליברפול? (10%; זה לא הולך ברגל; הוא חייב להיות בכל ישיבה של חבר הנאמנים)

בני תבורי 12 באוגוסט 2011

מנחם,
אין לי אישור לכתוב על מי שאינו בעל שליטה…

בני תבורי 12 באוגוסט 2011

עפר,
שאלה טובה ואני מקווה שאף אחד בליברפול לא יצטרך להתעסק עם תשובה…
לגבי סוארז, ככל הנראה ישחק כבר מחר נגד סנדרלנד.

אביעד 12 באוגוסט 2011

הרשה לי לומר רק דבר אחד – סטיל קרייזי סרט גדול!!

בני תבורי 13 באוגוסט 2011

אכן כן, יש שם כמה קטעים לפנתיאון וטיפוסים משעשעים. פס הקול נפלא.

אביעד 13 באוגוסט 2011

יש לי אותו :)

טל 12 12 באוגוסט 2011

פעם ראשונה שאני באמת מצפה מליברפול לקחת אליפות או להיות במאבק האליפות עד הרגע האחרון,מאז שנות ה 90.

היתה תקופה שהרוח של ליברפול היתה חסרה. היו תקופות שחסרו שחקני קישור בעלי יכולת טכנית טובה,פשוט בגלל בחירה לא טובה של שחקנים ובנוסף לכך,היו מאמנים שהרגו את שמחת החיים של השחנים, עם סגנון המשחק שלהם.

המלך קני חזר ואני מצפה לכדורגל חיובי,הרבה שערים ולחץ על כל המגרש – הרוח של ליברפול של פעם חייבת לחזור לקבוצה.

D! במולדת 12 באוגוסט 2011

בני,
אהבתי את משל הסוס.
שמחתי לשמוע על הסרט
אבל מעל כל – שיהיה בהצלחה.

חאג' 12 באוגוסט 2011

אחלה פוסט.

גם אני מאמין שלתפוס מקום בליגת האלופות היא המטרה הריאלית של העונה הזו בליברפול.

עם זאת, קני במועדון כבר חצי עונה ולא באמת נראה שיש לו הפתרונים להתמודד עם הקבוצות הטובות באמת.

אני דווקא חושב שהעונה של הקבוצה תיראה כמו העונה של קאוט.. הוא הברומטר האמיתי בעיני.. אם יחזור לכבוש בקצב של לפני 2 עונות אז ליברפול תפתיע.

Asaf the Kop 12 באוגוסט 2011

בני, אני רק מייחל לכך שליברפול תשחק כדורגל תוסס, שובה עין, בהתאם לרוח המועדון.

על המיקום נדון אחר כך.

לגבי הסרט, לא ראיתי אותו, יחד עם זאת, השם של הלהקה מאוד טעון בתרבות האמריקאית. האם הסרט מתכתב עם השיר הידוע של Abel Meeropol ?

בני תבורי 13 באוגוסט 2011

אסף,
אני לא חושב שלסרט יש קשר, אבל מירופול כתב את הפואמה Strange Fruit שזה גם שם הלהקה מהסרט.

אביעד 13 באוגוסט 2011

אסף, תחסוך את השאלות. פשוט תראה את הסרט. אתה תודה לבני אח"כ :)

טל 12 12 באוגוסט 2011

זה ההרכב המשוער למחר נגד סנדרלנד

ריינה;קלי,אגר,קראגר ואאורליו.

בקישור – לוקס,אדם,הנדרסון ודאונינג.

חלוצים- קאוט וקארול

דובי מילר 13 באוגוסט 2011

תבורי – יופי של פוסט, נקווה לטוב, אני רוצה רק שיעשו לנו טוב, זה הכל, התוצאות יגיעו.

YNWA

בני תבורי 13 באוגוסט 2011

דובי,
נצחונות הולכים נהדר עם דיאטה…

אלון זנדר 13 באוגוסט 2011

בני, זה מריח טוב, יש לזה אופי ותחושה של כדורגל קלאסי. זה טוב לליגה שליברפול חוזרת. שרק לא יהיה לכם בהצלחה.

בלינדר 13 באוגוסט 2011

בינתיים עוד אין רוח, מקסימום בריזה.

אסף THE KOP 14 באוגוסט 2011

לגבי המשחק של ליברפול מול סנדרלנד, המשחק הזה לא נראה כמו משחק תחילת עונה, אלה כעוד משחק מהעונה הקודמת, שחושף את כל התחלואים של הקבוצה: לא מאומנת, לא מתואמת, ללא קישור, הגנה שלא מתאימה אפילו לליגה החמישית, תבוסתנית, אנמית ומשעממת.

הפעם זה על הראש של קני. מה הוא עשה שם כל הקיץ ?

Comments closed