דרך ארץ ורוח טובה (מכתב לגולשי "דה באזר")

לאף אחד אין כאן כוונות רעות, אז יש לי בקשה מהקומץ

עכשיו כשהיורו נגמר, ווימבלדון רק מתחמם והטור עוד בחיתוליו, הגיע הזמן לדבר קצת על מושג נידח ונשכח כמו דרך ארץ.

דה באזר נשתל לפני כשנה וחצי ומאז הוא רק פורח. תגידו מה שתגידו, המקום מלבלב. מבקרים בו רבים וגם הקהילה הקטנטנה העוסקת בתכניו ובמהותו הערכית, גדלה במעט, לא מספיק לטעמי.

מטבע הדברים, ההתקדמות אינה מתנהלת בנתיב מותווה וידוע מראש. גם החיים אינם כאלה מיינד יו. בדיוק כמו תבלינים בתבשיל, שינויים שחלים, אם יזומים או נכפים, יוצקים תכנים חדשים וגורמים שינויים בטעם.

לשינויים יש השפעה ללא ספק ועכשיו נשאלת השאלה היסודית, טעים לי או לא טעים לי.

התשובה לשאלה זו מובילה לגיבוש החלטה אישית לגמרי. ממשיך לצרוך, או לא.

*

דה באזר נהיה כמו קיבוץ. יש כאלה שמתגעגעים לפורמט הישן ולא אוהבים את השינויים, ולעומתם יש כאלה שלא מבינים איך בכלל אפשר היה לחיות כמו פעם. העיקר שלכולם יש מה לומר.

יש גם את העניין הזה של חופש הפרט. המשמעות ברורה לנו לגמרי, עד שאנחנו צריכים להביע אותה במילים. כלומר, ברור לנו שיש, רק לא ברור מה וכמה. אין לנו בעיה להציג את הכמיהה לחופש כחלק מתעודת הזהות שלנו, רק שאם ישאלו אותנו ממה בדיוק אתם רוצים חופש – והרי חופש מתקשר אוטומטית עם היתר תנועה, מחשבה וכו' – נתקשה להגדיר.

חופש הינו מושג מופשט. המונח חופש מכסה שטחים נרחבים בתרבות האנושית. מתחיל בחופש פיזי ונגמר בנופשון בוארנה. קוויו אינם ברורים ומודגשים על אף המשמעות הנאצלת. אי הבהירות הזאת יוצרת לעיתים מצבים שבהם הכמיהה הטבעית שלנו לחופש מתעלמת מאותה כמיהה אצל אחרים, לא בגלל שאנחנו רעים (אני, אגב, לא חושב שיצר לב האדם רע מנעוריו), אלא בגלל שאנחנו נמנעים מלהתעמק.

*

לפרופסור ישעיהו ליבוביץ' הייתה שיטה להוביל את מאזיניו למסקנה הנכונה לשיטתו. הוא היה יושב מכונס בתוך עצמו, כשרגליו משוכלות באופן לא אפשרי למי שאינה נערת גומי בקרקס, פניו חופים בכפות ידיו הענקיות והוא יורה שאלות. הוא לא שואל, הוא חוקר. אינו נותן מנוח ולא מאפשר התחמקות. הוא היה מכריח אותך לחשוב ולהגיע למסקנות. עכשיו כשאני חושב על זה, אצלו צ'אבינייסטה לא היו מלקקים דבש.

החופש ממה? היה צורח, ומוביל את מאזיניו לתשובה לה הוא מצפה: החופש לבחור.

מותר לאדם לבחור, אבל משבחר, הוא מכפיף עצמו לכללים ולהגדרות. החלטת לשחק כדורגל? אז לא נוגעים בכדור ביד ולא בועטים ליריב ברגל.

*

ככה זה צריך להיות גם  בדה באזר. הלחיצה שלכם על הקישור היא בדיוק מיצוי של אותה זכות טבעית של החופש לבחור. אך החל מאותו רגע, אתם כפופים לחוקי המשחק, המעטים יש לומר, הקיימים. משמע, לי יש חופש לכתוב, לכם יש חופש לא לקרוא.

ומה זה אומר? שאת הביקורת שלכם אתם צריכים להעביר באותה רוח בה נכתבים הפוסטים –  מתוך כוונה טובה ורצון לשתף. זהו.

אנחנו לא כת סודית ולא רוצים להמיר את דתכם. אנחנו כותבים את מה שאנחנו חושבים, לא אמת שאינה ניתנת לערעור. אין לנו מונופול על כלום. אנחנו מביעים דעה, לא פאתווה. אפשר להתווכח עם מה שכתבנו, אבל לא עם מה שאתם חושבים שאנחנו, לאור מה שכתבנו.

זה אומר שהדרך היחידה בה ניתן להעביר רעיון ולהבהיר עמדה היא בנימוס מקובל, שנתמך בידיעה הברורה שאף אחד לא חייב לאף אחד כלום.

מותר לכם לא להסכים עם תוכן הדברים ולהביע זאת בריש גלי. מותר לכם גם ההיפך. מותר לחשוב ולומר שפעם היה יותר טוב, שהשינויים משפיעים לרעה, שהרמה ירדה ושהתוכן לא מעניין. מה שתרצו.

אבל אל תגידו את זה בנימת עלבון של מישהו שהזמין מערכת קולנוע ביתי מתקדמת וקיבל טוסטר בשבע שקל. כאילו, דפקו אותי. רימו אותי. אנא הימנעו מלהעיר לנו על דברים אישיים שאינם נוגעים לגוף הפוסט, גם אם אינכם מסכימים עם הנאמר בו, אלא אם כן אתם סבורים שנקטנו בסגנון פוגעני ומשולח.

אני ממש לא חושב שמגיע לי פרס על "ההשקעה" שלי כאן. חלק מהתגמול שלי נובע מעצם הזכות להימנות על הנבחרת הזאת, חלק אחר קשור להתייחסויות שלכם מהן אני לומד ומבין רבות ברוב המקרים. באופן טבעי, לפעמים גם אני מחמיץ מול שער ריק, או בועט כשהייתי צריך למסור, ולכם יש את כל הזכות להתרעם על כך ולהביע את מחאתכם בקול רם וצלול.

לא נכון לכם, לא חושבים כמוני, סבורים אחרת, תנו לי לדעת מזה. רק כדאי שנזכור כי גם לתורה, קדמה דרך ארץ.

*

חשוב לי לציין שני דברים:

הבעתי כאן את עמדתי האישית. הדברים נכתבים בשמי ובאחריותי. לא ביקשתי, וממילא לא קיבלתי, את אישורו של איש מכותבי דה באזר.

דברי מכוונים אך ורק לאותם בודדים חריגים שמחרבים לעיתים את האווירה כאן בהערות לגופו של הכותב, בגידופים ובהשתלחות. כמו בקיבוץ.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

סטיבי הולך להוליווד
שבתרבות - על פראיירים ואסקפיזם

70 Comments

בלינדר 6 ביולי 2012

You are a class act Benny Tavory

קורא אדוק 6 ביולי 2012

hear hear

יואב בורוביץ' 7 ביולי 2012

for sure

אזי 6 ביולי 2012

שוב מנסים להכניס הגיון בנושא שהוא 85% אמוציונאלי? :)

תשמע תבורי, בגדול אני מסכים איתך.
אבל אתה לא יכול להכחיש, שספורט הוא עניין מאוד מאוד מאוד מאוד אמוציונאלי. ואם לוינטל יכתוב טור על הפועל וטל על מכבי.
או הפוך, לא עלינו, לוינטל על מכבי וטל על הפועל, לעולם זה יגרור תגובות אמוציונאליות לגופו של כותב, ולרוב, גם בכתבה עצמה, יהיו רשמים מאוד סוביקטיביים ואמוציונאליים, לפעמים מתריסים בכוונה.
מצד שני, אתה יכול להיות רגוע, שבכתבות של דורפן על קריקט ושל דובי על ספורט מוטורי, לא יהיו תגובות בגופו של כותב.

בכל מקרה,
חן חן

בני תבורי 6 ביולי 2012

אזי,
משפט פתיחה נהדר למרות שאני הייתי הולך על 100%.

אלון 7 ביולי 2012

72.8% מהנתונים הסטטיסטיים מומצאים על המקום

תומר 9 ביולי 2012

115% מהמשתמשים בנתונים סטטיסטיים נוטים להגזים בהם.

איתן בקרמן 7 ביולי 2012

אזי, את "לגופו של כותב" אנחנו בהדרגה נמשיך לסלק מכאן. על הדעות אפשר להגיד כמעט הכל, את הגוף נשאיר בחוץ.

יואב 6 ביולי 2012

אני כאן במקור בגלל רונן(ויונייטד כמובן). הולך אחריו בכל הגילגולים הקודמים של התופעה.
כיף גדול היה לראות אותך עובר ממגיב משמעותי לאושיית פוסטים נהדרת למרות שציחצחנו קצת את חרבות יונייטד-ליברפול בעבר. זה חישל אותי(:
כיף היה לגלות אחרים. נהדרים בתחומם.

ספורט זה רגשות. דיון סוער הוא בילד אין.
כנראה שחציתי גבולות פה ושם, אולי גם כותבי פוסטים כאן(או מגיבים אחרים). אבל גועש כאן. וזה נהדר.

ואין מקום כזה ברשת.
תודה.

קורא אדוק 6 ביולי 2012

יואב אתה אשכרה מכביסט שבא לי טוב
הכצעקתה???? :-)

יואב 6 ביולי 2012

זן נכחד(:

דובי מילר 6 ביולי 2012

בני – מצוין.

מאשקה 6 ביולי 2012

בני, גם לי אין מונופול על החכמה,
ואני יודעת מה זה קיבוץ :)
כתבת נכון ואמת לאמיתה.

אסף THE KOP 6 ביולי 2012

מעולם לא נתקלתי בהעלבות אישיות בדה-באזר.
בני, אתה בטוח בדבריך ?

אזי 6 ביולי 2012

מודה שגם אני חטאתי בהעלבה אישית עד מאוד
זה נדיר, אבל זה שם

ניתאי 6 ביולי 2012

כנס לטורים של בורוביץ'. לא תפספס.

אודי 6 ביולי 2012

אני קורא להעלות להצבעה בחברות את שמות כל מי שמגדף את כותבי הפוסטים או את כותבי התגובות ככה הקיבוץ יוכל יעיף אותם :)
תקנון חתונות ולויות לא מאפשר לבני דה באזר להגיד מילים לא יפות בעיתון הקיבוץ.

עכשיו ברצינות- אני חושב שעדיין, למרות החיבור עם ערוץ הספורט, יש שמירה על רמת דיון גבוהה(יכול להיות שאני סתם תמים ולא ראיתי את התגובות שנמחקו) אולי חוץ מהפוסטים על ברצלונה וספרד. ככה שאין עדיין מה לדאוג. הקיבוץ במצב טוב.

MOBY 6 ביולי 2012

אודי
הקיבוץ לא מעיף הוא "מכיל" ומחרים.
להעיף?ושהכביסה המלוכלכת תסתובב בחוץ ללא "פיקוח" אוי ויי זמייר.

אודי 6 ביולי 2012

ברור לי בתור אחד שחי בכזה. זה היה סתם הומור גרוע.

MG 6 ביולי 2012

שיש לך דפוס החיים יותר יפים :)

אלעד 6 ביולי 2012

בני, כל מילה.
שכחת לציין, שבסופו של דבר, אין כמו קיבוץ…

יאיר 6 ביולי 2012

בני, גיליתי לראשונה את דה באזר ממש לא מזמן (כמה חודשים אני חושב). בשבועות הראשונים דיברתי עם כל מי שאני מכיר, כאלה שאוהבים ספורט ואפילו כאלה שלא, והיללתי את הכותבים ואת המגיבים של האתר.
(אני אפילו מודה שישבתי שעות ארוכות לקרוא שירשורים של תגובות על רוב הכתבות כאן).
אני מסכים איתך, על אף שספורט הוא דבר אמוציונאלי לחלוטין, אין שום סיבה לפגוע בצורה אישית. כמו כל דבר בישראל לכל שני אנשים יש שלושים דעות. העיקר הוא איך אנחנו מבטאים אותם.
יישר כוח.

פאקו 6 ביולי 2012

מסכים לחלוטין עם תוכן הפוסט, למרות שאני חושב שהמצב לא רע (למרות שאני מבין שמעבר ממצויין ללא רע עשוי להדאיג).
שווה אולי לשקול רישום מגיבים. בד"כ יש לזה השפעה ממתנת.

ניר 6 ביולי 2012

לפי התרשמותי %99 מהתגובות באתר הן סבירות (ואני כולל בזה את מי שמגיבים בעצבים ומיד מתנצלים).

אם המגיבים חשים שהם שותפים באתר (לטעמי בצדק, אני בא פה גם בשביל חלק מהתגובות) זו הצלחה פנטסטית. כל סטארט אפ חולם על משתמשים שמרגישים שייכות רגשית למוצר. חס וחלילה שתגיעו למצב שהיחס יהיה החלטה של "לצרוך או לא".

לגבי תרבות הדיון אפשר רק להסכים אתך. שים לב שהבלוגרים מכתיבים את תרבות הדיון באתרים שלהם. בקרמן או בורוביץ כותבים בצורה שמביאה טוקבקים מסוימים, דורפן ואלפסי בצורה שמביאה סוג אחר. כל אחד לגיטימי כשלעצמו כמובן.

יוני 6 ביולי 2012

בני, פתאום קלטתי שאחד השינויים הוא שיש לך בלוג. איפה 2009 והתגובות בבלוג של לוינטל… כל הכבוד למי שדחף אותך לזה. רונן? עמית? בקר?

דרך ארץ קדמה לתורה. וגם לדיונים מרתקים על ספורט.

/C 6 ביולי 2012

בני
אני קורא אדוק למשך זמן מספיק משמעותי כדי להבין על מה אתה מדבר(2-3 עונות…) אף על פי שזו ככל הנראה התגובה השניה שלי עד כה.

אני נמנע בדרך כלל מלהשתתף בדיון, לעיתים משום שאני מרגיש שתרומתי לו אינה הכרחית, ולעיתים פשוט מתוך התאהבות בעמדת הצופה מן הצד.

רובם המכריע של המגיבים באתר, ובמיוחד הקבועים שבהם, מוסיפים רבות לחווית הקריאה, והדיון שמתפתח בינם לבין עצמם, בתיווך או בהשתתפות הכותבים, נראה לי כתופעה ייחודית בעולם הספורט הישראלי (ואולי גם בעולם התקשורת הישראלית?)שאני נהנה ממנה מאוד.

גם אני נתקלתי לאחרונה בכל מיני "יציאות" שאינן אופייניות לאתר(זכור לי משהו בהקשר של מכבי, וכל מיני תגובות לפוסטים של בורוביץ'), פחות של "מגיבים" ויותר של "טוקבקיסטים" מהזן המצוי כמעט בכל מקום אחר.

אני חושב שעל האתר – כלומר על מפעיליו, כותביו, קוראיו ומגיביו לדאוג לכך שהתופעה הזו תצטמצם ותשאר שולית ככל האפשר ולכן שמחתי מאוד על הדברים שכתבת, וגם על הדרך הנבונה שבה בחרת להציגם.

כפי שרמזתי, לדעתי גם למגיבים ה"כבדים" יש כוח לצמצום התופעה ע"י התעלמות או הוקעה מאותן נפיחות מקלדת וכמובן שפסילת תגובות לא ראויות ע"י מערכת האתר הינה צעד ראוי ואף הכרחי.

לגבי עניין המעורבות הרגשית, אינני חושב שהיא יכולה לשמש תירוץ לשפה נמוכה, קללות או תגובות פוגעניות אחרות ובכלל לא ברורה לי הסיטואציה שבה אוהד מאבד עשתונות עד כדי כך שהוא מקליד במהירות קללה עסיסית ושולח אותה עוד לפני שהספיק להבין מה קרה לו. נשמע לי יותר מתאים למגרשים אחרים.

נראה לי שיחסית לתגובה שניה אי פעם הלכתי קצת רחוק…
בכל אופן – יפה כתבת.

מנחם לס 6 ביולי 2012

בני, צר לי לכתוב זאת, אבל כל מה שכתבת על דהבאזר הוא בולשיט. אחרת לא היו זורקים אותי כמו כלב, אחרי שתרמתי כ-500 פוסטים. (אם כי, בדיעבד, זאת היתה מתנה בשבילי!). יש בדהבאזר אותה פוליטיקה, ובעיקר אותה קנאה וחוסר יכולת פרגון, כמו בכל דבר אחר בארץ.

מנחם לס 6 ביולי 2012

דבר נוסף: דהבאזר הוא אתר העוסק בספורט. ממש כרגע מתקיים משחק הטניס הטוב ביותר שיכול להיות בוימבלדון. אפילו באתר הכדורסל שלי HOOPS.CO.IL אנחנו מדברים על פדרר-דיוקוביץ. כאן זה כאילו המשחק לא קיים, ובמקום מכניסים איזה פוסטים שאני אפילו לא יודע כיצד להגדירם. אז לא הכל וורוד אצלכם בדהבאזר.

Abe from Anderson, S.C 6 ביולי 2012

Why was it a "gift" for you when DeBuz "threw you out like a dog"?
Maybe for youm it was MATANA. For us it was ASON. Debuzzer is not the same without you

מנחם לס 6 ביולי 2012

א ידעתי שישנו גולש דהבאזר בדרום קרולינה. אנדרסון? ממש שכנים (45 דק' נסיעה או משהו כזה?) שלח לי את הטלפון ל-SEFERSHELI@HOTMAIL.COM ואולי ניפגש כשאחזור מישראל (טסים לחודש וחצי ביום שני).
לענות על שאלתך, בחודשים האחרונים השקעתי יותר זמן בדה באזר מאשר באתר שלי בגלל שכאן כתבתי על הכל, ובהופס כמעט רק כדורסל. מאז שאני לא כאן, התחלתי להשקיע הרבה יותר באתר שלי, ועכשיו ספורט5 מכניס כתבות שלי עם קישור לאתר הופס.קו.איל.

אבל עוד לפני כן, בגלל שהתחלתי להתרכז באתר שלי, מספר הכניסות שהיה בממוצע 5,000, עלה ל-7,000 היום, במקום שיירד ל-3,000 כפי שקורה כל שנה בסיום הפלייאוף ב-NBA. כמו כן רבים מהגולשים בדהבאזר ניכנסים ותורמים עכשיו אצלי. אז מעז יצא מתוק, לפחות לי ולאתר שלי.

פדרר במיטבו!

מנחם לס 6 ביולי 2012

בני, הטור שלך העלה בי קצף ורוגז שכבר לפני כמה שבועות נעלמו. אולי זה בגלל טיסתי הקרובה לישראל, והידע שאהיה ביפו, אולי קילומטר מבקרמן (שאותו אינני מכיר אישית), ששלח לי מסר בזו הלשון:

"אדון לס

בעלי דהבאזר לא מעוניינים שתכתוב יותר לאתר"

תאר לך שבקרמן היה פונה אליך, "אדון תבורי".

טוב, על זה ניסלח לילד. אולי הוא ניסה להעליב אותי בכך, לך תדע. אותי זה רק הצחיק.

אבל זה כל מה שהיה במסר. שום מילת הסבר, שום סיבה מדוע החליטו לזרוק אותי (וזה אחרי שנתיים של כתיבה כמעט יומית, ללא תשלום כמובן).

אז אתה מדבר על "דרך ארץ ורוח טובה" באתר הזה?

ישמור אלוהים.

איתן בקרמן 7 ביולי 2012

אדון לס, מספיק לספר סיפורים ולזייף זיופים. זה לא מחמיא לך. די.

הנה הצביעות של דה בזאר 8 ביולי 2012

בני כתבת חפה.רק שכחת משפט קטן. מה שמדובר לכותבים ולעורכים מותר גם למגיבים.ומה שאסור למגיבים אסור גם לעורכים.
ישנם 2 אפשרויות.
א. שאתם מסכימים (ואז דורפן ייאלץ לעוף בהקדם מהאתר שלו…)
ב. שאתם צבועים .
בחר

עופר פרוסנר 8 ביולי 2012

אתה יכול להסביר את מה שכתבת?

איתן בקרמן 8 ביולי 2012

גם אני לא הבנתי מה הוא אמר

הגולנצ'יק 8 ביולי 2012

גם אני לא, אבל נראה שהוא התכוון לכך שדורפן תקף אישית מישהו מהמגיבים.
בכל מקרה אני אישית מתנגד למחיקת תגובות אבל אתם באמת חושבים שהויכוח מול מנחם לס צריך להיות בפומבי ?

עופר פרוסנר 6 ביולי 2012

בני – אני חושב שמה שהופך את דה באזר למקום שהוא, הוא המודעות האישית שיש לכותבים ולרוב המגיבים. יותר מזה, העובדה שכל אחד מהכותבים כאן אוהב באמת את מה שהוא כותב עליו, תורמת לנושא – כמו שכתבתי בפוסט לפני כמה זמן – זה LABOR OF LOVE.

בני תבורי 6 ביולי 2012

מנחם,
מצטער שגרמתי לך לרגוז. הפוסט שלי כוון נגד סגנון התגובות של חלק קטן וחסר משמעות מהמגיבים שבחרו לעסוק ניתוח אישיותם של כותבי הפוסטים וקידשו לשם כך שפה בוטה וזולה. אפילו אתה לא יצאת נקי מעונשם של אלה.

מנחם לס 6 ביולי 2012

זה לא משנה. "רוח טובה ודרך ארץ" זוהי התנהגות שאתה מצפה ממגיבים ובלוגרים כאחד.

מנחם לס 6 ביולי 2012

סליחה, "ממגיבים, ובעלי האתר כאחד". הבלוגרים בד"כ היו בסדר אחד עם השני, חוץ ממני שלפעמים עליתי על בלוגר זה או אחר, אבל הכל היה קשור להבנת (או אי הבנת) ספורט, ואף פעם לא אישית.

איתן בקרמן 7 ביולי 2012

די כבר די. הבלוגרים לא "בד"כ היו בסדר אחד עם השני", אלא כל הבלוגרים והכותבים והקרובים (ולדעתי גם הגולשים במידת ההיכרות ביניהם) מפרגנים ותומכים ומעודדים זה את זה, במשך שנתיים לא היה מקרה אחד של התלכלכות בינינו. אחד לא.

היה רק בלוגר אחד ש"לפעמים", ולא רק מעל גבי האתר, הצליח להעכיר את האווירה מול כחצי מהצוות שלנו. ולא אנקוב בשמות. חה. אז באמת מספיק. כל הפוסט הזה של בני מבקש כיוון אחד, בא בנאדם לוקח אותו שוב לכיוון העימותים האישיים. מספיק, נמאס.

גמל (סתם גמל) 6 ביולי 2012

לפעמים אני חושב שיש שני מנחם

מנחם לס 6 ביולי 2012

למה? במה גרמתי לך לחשוב שיש שני מנחם?

שגיב 7 ביולי 2012

גמל, הוצאת לי את התגובה מהפה!

לא בפעם הראשונה, אני קורא תגובה של מנחם לס ואומר לעצמי "לא יכול להיות, זה בטח מתחזה…" אבל, לא. הדיאלוג ממשיך וזה באמת מנחם…

ממש הזוי, כאילו הוא משחק איזו דמות חובבת-מדון שפשוט לא מבינה מה אומרים לה… והקטע שהוא ממשיך להגיב כאן וכל פעם לומר כמה טוב באתר שלו מאז שעזב, וכמה יש שם אנשים שבאמת (!) מבינים ספורט… פשוט קורע.

נ.ב. מנחם – סלח לי על ההתייחסות בגוף שלישי, זו האפשרות הפחות גרועה מבחינתי לקריאת תגובותיך.

הגולנצ'יק 8 ביולי 2012

אני מציע שלא נשפוט לפני שנדע את כל הסיפור. רוב הסיכויים שלעולם לא נדע את כל הסיפור אלא כל אחד יבין מה שהוא רוצה מתוך ההודעות המוחלפות בין מנחם לס לכותבים אחרים באתר.

זה אולי לא נעים לעין אבל אם כבר מדברים על חופש ביטוי אז זכותו להגיב כאן באיזה צורה שהוא רוצה לנכון, מה גם שהוא לא מעליב (מקודם הייתה כאן רמיזה שהוא משקר וזה כבר משהו אחר) אלא מדבר בזכות האתר שלו. לא רואה עם זה בעיה

MG 6 ביולי 2012

בני, מצויין ונכון.
מנחם, אתה הסיבה שגיליתי את דה באזר וחבל לי שעזבת.
אני חושב שכדאי שתלבנו את העניינים שאתה בארץ, כיוון שיותר מדי פוסטים לאחרונה למגיעים לכיבוס הכביסה המלוכלכת בחוץ ואני חושב שחבל.
אנחנו (הקוראים והמגיבים) לא מכירים את כל פרטי המקרה ועדיף שלא תחשפו אותנו להתכתשויות בתגובות.
בכל מקרה, עכשיו אני נהנה גם מהאתר שלך.

ספי 7 ביולי 2012

MG- הכוס המלאה במיטבה.
כאחד שגילה את דה באזר לא מזמן אני מרגיש שעליי לפתוח בהתנצלות, סליחה ששמעתי על האתר דרך החלון בספורט5.
בתור מי שרק הגיע מעולם הכתבות בהן לא ברור מי העיתונאי שמאשר את התגובות אני רוצה לבשר לכם שמצבכם נפלא, התגובות לרוב ענייניות ומאוד מוסיפות.
הצורך החטטני שלי שכנראה מתפרץ לעיתים יותר תכופות מרוב הכותבים פה גורם לי לתהות על שורשי הסכסוך הכי פחות מתוקשר בישראל- לס VS בקרמן- אני לא בטוח ששניכם רוצים לשתף אותנו בזה ועוד בפוסט שנוגע לרוח טובה בין גולשי האתר.
בקיצור, תמשיכו ככה- תענוג גדול.

ספי 7 ביולי 2012

אגב,אני מבקש להיכנס לסטטיסטיקה בתור קיבוצניק מהשורה. למרות כמה שנים מחוץ למסגרת המדוברת אני מסרב לוותר על התואר.

איתן בקרמן 8 ביולי 2012

תודה רבה, ספי

פשוט אדום 6 ביולי 2012

שני דברים א. נראה כאילו אחוז הקיבוצניקים פה גדול מהאחוז באוכלוסייה
ב.עדיף שהאתר לא ינוהל כמו קיבוץ כי לא ישאר ממנו הרבה

אסף THE KOP 7 ביולי 2012

זה ברור שגם אותו יפריטו לבסוף.
אשכרה קיבוץ.

ג׳נובי 7 ביולי 2012

בני, אני לא מגיב כאן הרבה למרות שאני קורא באופן כמעט יומיומי.
אבל חשוב לי לציין כמה חשובה בעיניי הגישה שלך להמשך קיומה של הקהילה פה ושמירה עליה כקהילה אמיתית שמאפשרת דיון ומעוררת חשיבה אמיתית.

אגב, אני לא רואה פסול בתגובות לגופו של כותב כל עוד זה בגבולות הטעם הטוב ושמירה על כבוד הדדי.

תענוג לקרוא אותך גם כשזה לא על ספורט.

אלכס 7 ביולי 2012

אני מסכים עם ג'נובי, כל עוד הביקורת לגופו של כותב(ביטוי חביב מאד, אגב) היא בגבולות הטעם הטוב, היא לגיטימית, במיוחד כשהיא מבוטאת ומנוסחת היטב, בלשון קריאה ולא בקללות וגידופים.
שמירה על כבוד הדדי חייבת להיות…ובכן, הדדית.
ואכן, בד"כ הפוסטים שלך מאד מעניינים, מר תבורי, גם כשאיני מסכים איתם לחלוטין, או בכלל לא. (:

בני תבורי 7 ביולי 2012

תודה

תומר חרוב 7 ביולי 2012

מסכים לחלוטין. בנוסף לכך, מה שמסכן את מרקם הקהילה הנהדרת שנוצרה פה, אלו תגובות שנועדו ליצור פרובוקציות והתנגחות שאין בה שום דבר מעבר. אנשים שמנצלים את הבמה והפלטפורמה המכובדת הזו כדי לקדם בברוטאליות את האג'נדה שלהם, אפילו אם אין לה שום קשר לדיון או לטקסט אליו הם מגיבים.

yavor 7 ביולי 2012

אכן, הרושם המתקבל הוא שיש כאן אחוז גדול של קוראי "הדף הירוק"

פשוט אדום 7 ביולי 2012

אתה לא בעניינים זה נקרא הזמן הירוק ומה לעשות שאין שם ממש מדור ספורט

יריב 8 ביולי 2012

אם אינני טועה יש שם תמיד כמה מלים על קבוצות הספורט שמשחקות בקיבוצים.

שלו 7 ביולי 2012

בני איך זה שאני מסכים עם כל מילה שלך ואף קבוצה שלך?

בני תבורי 7 ביולי 2012

נשמע לי מתכון לזוגיות מושלמת… :)

D! בארץ הקודש 7 ביולי 2012

בני, כרגיל אתה מדוייק וברור וכיף לקרוא אותך.
רק דבר אחד:
נראה לי שהחופש ממה, לא יכול להיות החופש לבחור. זה קצת סותר.

בני תבורי 7 ביולי 2012

D,
לא הבהרתי את עצמי כראוי. החופש ממה הוא החופש מלקבל החלטה לא עצמאית. אני בוחר בעצמי, אך משבחרתי, אני מחוייב.

אריק 7 ביולי 2012

בני ברור שאתה צודק, רק הערה קטנה יש פה לא מעט כותבים שמנסים לעשות פרובוקציה בכל פוסט ואז התגובות לפעמים חורגות מגבולות הטעם הטוב, עובדה שאצלך זה לא קורה, לפחות מה שאני מצאתי. לא שזה בסדר! לפעמים אגב זה מגיע מהכותבים, במהלך ויכוח לגיטימי עם רונן הואשמתי שאני בודה זהויות, ואחר כך הוא לא היסס לשקר לשאר הקוראים לטעון שזה הגיע מאותו IP, כך שהדברים לפעמים באים מהכיוון השני. בכל מקרה השורה התחתונה היא שמי שלא רוצה לא חייב וזה עדיף מלהתנפל על כותב בלוג באתר פרטי.

צור שפי 7 ביולי 2012

בני, המון תודה על דברי הטעם האלה. אף פעם לא הייתי קיבוצניק, תמיד די אינדיווידואליסט ובהווה המקום הזה, דה באזר, הוא אחד הבודדים שנותן לי תחושה של שותפות בקהיליה.

סימנטוב 7 ביולי 2012

קורא את הפוסט באיחור אחרי חופשה קצרה בצפון מצטרף בני You are a class act

יוסי מזרחי 9 ביולי 2012

כדרכי בקודש, קצת מאוחר אבל בגדר חובה.
חיוך גדול וחיבוק ענק.
כל מילה במקום.
לכאורה עמדה אישית, שלהבנתי, מיצגת יותר מ-רק איש אחד.

עצמות עצלות 10 ביולי 2012

מסכים עם כל מילה שלך, בני.

במעט הפעמים שאני מגיב אני משתדל לשמור על סגנון שלא יפגע במגיב או בכותב. אני לא זוכר שפגעתי במישהו, ומצטער אם כן. אני חושב שרוב המגיבים מנסים לשמור על רמת דיון נאותה ולמנוע פגיעה באחרים. אבל, וזה נכון לכל בחיים, לפעמים קורה שנופלים ועושים טעויות. הבעיה בדה באזר היא שמהר מאוד תגובות כאלו מגיעות להתנצחויות.
חבר׳ה, רצוי לקחת נשימה ולקרוא בין השורות של חלק מהתגובות, ולפעמים אפילו להבליג. התנצחויות לא מוסיפות לכבודו של אף אחד.
בקרמן ומנחם, תסגרו את זה על כוס קפה, ותחסכו את זה מאיתנו. זה יעשה טוב לשניכם.

ולסיום, בנימה אופטימית, אני מקווה שהאתר ימשיך לספק חומר קריאה משובח, ושהקוראים ימשיכו להגיב באותה צורה עניינית. תודה לכולם.

גל אל-איי 12 ביולי 2012

פוסט יפהפה, דברי חוכמה ובינה כרגיל. לא רע בכלל כשזה מגיע משונא לייקרס – התכונה המעצבנת היחידה שאיבחנתי בך עד כה. המשך כך.

בני תבורי 12 ביולי 2012

לא שונא, גל, פשוט אוהב אחרים…

kush 12 ביולי 2012

אני מציע לתת למנחם לס "מעמד מיוחד" באתר. כן, הוא לא תמיד הכי מנומס ו"קל לעיקול". אבל מבחינתי גם זה חלק מאישיותו של מנחם וגם זה מוסיף לכתיבתו המעולה והמעניינת. אז נכון, גם לי היה קשה שמאוד עם המתקפות על גרג פופוביץ' (הפלאח). אבל זה כאין אפס לפוסטים הרבים והמעולים שמנחם העלה לאתר.

אני מניח שלעורכי האתר קצת יותר קשה להבליג על הפוסטים "הבעייתיים" והתגובות ה"לא נעימות" לעתים. אבל אני באמת מאמין שהתרומה של מנחם לאתר עולה עשרות מונים על ה"בעייתיות" שבכתיבתו.

אשמח מאוד לראות את מנחם חוזר לכתוב עבור דה באזר ואני רוצה להאמין שגם רבים אחרים חושבים כמוני.

Comments closed