ככה לוקחים אליפות

בבישול חמין, כמו בפרויקטים גלקטיים בכדורגל, הגישה שאומרת בואו נקנה את הנתחים המובחרים והיקרים ביותר וננצח, שגויה.

 

מנצ'סטר יונייטד מובילה את טבלת הפרמייר ליג עם שלושים ותשע נקודות, שש יותר ממנצ'סטר סיטי שניצבת אחריה. אגב, זו כבר השנה שנייה ברציפות שהעיר מנצ'סטר משמשת כ O.K. CORRAL של הכדורגל האנגלי וזה שאפו גדול.

מה שהופך את זה למעניין יותר היא העובדה שליונייטד יש כבר שלושה הפסדים העונה (איזה כיף לכתוב את זה…לא יכול להתאפק), ולסיטי אחד בלבד. לעומת זאת, יונייטד מנצחת בשלושה עשר המשחקים האחרים ואילו הסיטי  לעומתה, מנצחת תשע פעמים  ושש פעמים יורדת מהדשא רק עם נקודה אחת למשחק.

*

אני לא יכול להגיד היום אם האליפות באנגליה סגורה. מחזור חג המולד לפנינו, החלון של ינואר, חורף קשה, ליגת אלופות קשה ליונייטד ורק הליגה באנגליה לסיטי ואני גם לא טוב בנבואות.

מה שכן, אני חושב שמי שראה את הדרבי האחרון בין השתיים, משחק מטורף לגמרי, יכול ללמוד משהו על מגמות.

הסגל של הסיטי נוצץ יותר מזה של יונייטד. ההגנה והקישור מורכבים משחקנים שעל הנייר טובים יותר. בהתקפה זה מתאזן איכשהו עם הצירוף רוני – ואן פרסי – צ'יצ'יריטו. אבל למרות זאת, מי שרדף בדרבי היו המארחים, ואם לא טעות שיפוט חמורה – ומכיוון שלא מדובר בליברפול אין לי בעיה לחרוג מהחלטתי לא להתלונן על שיפוט – המשחק יכול היה להיות מוכרע בשלב מוקדם בהרבה ובתוצאה מביכה למדי.

*

אני לא מת על פרויקטים גלקטיים. תהליכי בנייה לאורך זמן מרגשים אותי יותר. מגדלים ילד באקדמיה, קונים נער צעיר כפרוספקט, משבחים עם קנייה של תותח רציני או שניים, והולכים למלחמה. השיטה של לצאת לשופינג ברחבי הגלובוס עם רשימה ולשפוך כסף בלי גבול על כוכבים ידועי שם, לא אהובה עלי באופן מיוחד. ההוראות היוצאות מטעם בעלים עתירי ממון ועניים באתיקה "תביאו את רונאלדו, תביאו את מסי, תביאו את שכטר… ", דומות בעיני לכלב מתרוצץ שמשתין ומסמן גבולות שזה עובד עד שמגיע כלב גדול יותר.

הפרויקט הגלאקטי של מנצ'סטר סיטי הציג רק לפני שנה עונה מדהימה עם דובדבן, אבל מה קורה שם השנה, איך זה שכל אותם כוכבים נמצאים היום רק במקום השני וליגת האלופות כבר שנה שנייה ברציפות נגמרת להם מוקדם מידי?

אני לא אוהד של הסיטי ולא יושב על הפיירול שלהם, כך שמצבה של הקבוצה לא מדיר שינה מעיני, אבל הוא בהחלט יכול לשמש פלטפורמה לנושא העיקרי של הפוסט – אוכל. ולא סתם אוכל. חמין.

*

חמין – השם נגזר מהמילה הלטינית CALENTAM שפירושה "להיות חם" – נקרא צ'ונט אצל הפולנים, טשולנט במבטא ליטאי-רוסי, טבית בעיראקית, סכינה או דפינה אצל המרוקאים, אושיסבו אצל הבוכרים ובעוד גרסאות בעדות אחרות. זה נשמע כמו הרכב גלקטי, אני יודע, אבל בסופו של דבר מדובר בתבשיל מנצח, טעים להפליא, מכיל המון ויטמינים, פשוט להכנה ומרכיביו זולים יחסית.

על אף הניואנסים והרכיבים הגסטרונומים השונים, אופן הכנתו, משך הזמן הנדרש לבישולו, היום הייחודי בשבוע המוקדש לו, ואם תרשו לי גם כל התוצאות הנגזרות מתהליכי העיכול הבאים בעקבותיו, זהות.

*

אני קושר את זה למצבה של הסיטי, או אפילו צ'לסי אם תרצו, כי בבישול חמין, כמו בפרויקטים גלקטיים בכדורגל, הגישה שאומרת בואו נקנה את הנתחים המובחרים והיקרים ביותר ונכניס לסיר המשוכלל ביותר ובכך נבטיח לעצמנו את התבשיל המוצלח ביותר, שגויה. בחמין, בדיוק כמו בכדורגל, יש חשיבות מכרעת לסידור הנכון והמדויק של המרכיבים בסיר ועל המגרש, כך שבסופו של דבר, נוכל להפיק מכל אחד מהם את מירב התועלת. בבישול, כמו בכדורגל, צריך נשמה, טיפול נכון ויחס ראוי לכל מרכיב. עצם שמו וייחוסו של השחקן/נתח, לא יתנו מאליהם את התוצאה המצופה. מה שעושה את החמין למנצח, זה הערבוב, לא ניצוץ וזוהר של מרכיב כזה או אחר.

*

הסבתא לייק'ה, מצד אבא, הייתה מורת הדרך הגסטרונומית במשפחה. החמין שלה הוא היסוד עליו מושתת החמין המשפחתי כבר שנים. אבא המשיך ואנחנו בעקבותיו. זהו מתכון מנצח, למרות שמרכיביו אינם נמנים על העילית. הכמויות יספיקו להרכב ראשון פלוס שלושה מחליפים ומאמן. ולהלן:

500 גרם שעועית לבנה קטנה. (להשרות את השעועית עם קצת סודה לשתייה לילה שלם)

500 גרם ואפשר גם יותר, גריסים.

100 גרם גרגרי חומוס. (להשרות כמו את השעועית, מסייע בנטרול הגזים של אחר כך)

10 – 12 תפוחי אדמה.

10 – 12 ביצים.

שלושה ק"ג כתף בקר (מספר 5) חתוכים לקוביות גדולות.

עצמות בקר.

בצל. המון בצל וגם ראש שום.

*

לפני הבלגן אתנחתא קלה לטובת הקוגל, שזו עוגה שמתווספת לסיר ולחגיגה. מרכיביה הם: 5 תפוחי אדמה, 2 בצלים, תפוח עץ או שניים מהזן החמוץ, מלח, פלפל, קמח רגיל וחבילה מרגרינה.

איך עושים קוגל: מרסקים לקערה בפומפייה גסה את תפוחי האדמה, העץ, הבצלים  והמרגרינה, מוסיפים מלח פלפל וקמח ולשים בעדינות עד שמתקבלת עיסה שדי נדבקת ליד. לא נוזלית בשום אופן. אם נוזל מוסיפים קמח. כשאנחנו משוכנעים ביציבות החומר, עושים שני כיכרות יפים, עוטפים בנייר כסף ומכניסים למקרר.

את הביצים רצוי לבשל בישול מקדים. למניעת פיצוץ הקליפות כדאי לשים חצי לימון או קצת חומץ במים ולבשל בעדינות.

*

עכשיו זה הולך ככה:

מטגנים המון בצל עד השחמה. רק לקראת סוף הטיגון מוסיפים כמה שיני שום (טיגון ארוך של שום מוציא ממנו מרירות לא נעימה).

וזהו סדר הכנסת המרכיבים לסיר בשכבות, אין בלתו ודיר בלכ מלהתחכם:

עצמות בקר, שעועית וגריסים, חומוס, (מי שמעדיף את החומוס בנפרד, יכניס אותו לסיר בשקית קוקי), קוביות הבשר (אפשר גם כמה ירכי עוף), תפוחי אדמה ועליהם את הקוגל העטוף והביצים הקשות.

מוסיפים מים רותחים רק עד מתחת לקוגל. מלח (שתי כפות בשקט), פלפל, לכסות ולהרתיח.

מרתיחים שעתיים על אש בינונית-קטנה (שלא יישרף חו"ח אלא יבעבע קלות) ואחר כך מכניסים לתנור ל 6 – 7 שעות על 125 מעלות. פעם בשעתיים יש לבדוק את מצב הנוזלים. צריך לזכור: זה לא מרק ולא גולש ולא תבשיל קדרה. בסופו של דבר הוא צריך לצאת לח ולא צף בנוזלים ולכן מכניסים כף עץ לתחתית הסיר. אם יוצאת כשקצה רטוב, סבבה. אם לא, פונים לשופט הרביעי ומוסיפים קצת מים רותחים.

נותרה שאלת הצבע הייחודי. על פי סבתא לייק'ה, ממיסים שתי כפות סוכר במחבת על האש עד שנהייה נוזל חום קרמל ואותו יוצקים לתוך הסיר בכל שלב של ההרתחה שתרצו. לאשתי יש פטנט אחר פשוט בהרבה: שניים שלושה תמרים לסיר יחד עם שאר המרכיבים עושים את העבודה יופי.

*

עכשיו ההחלטה בידכם. אתם יכולים להיות אוברחוכמים וללכת על פרוייקט גלקטי שכולל פילה בקר מארגנטינה, פטריות כמהין מצרפת ותבלינים של השף מישל פרודום מלואיזיאנה. זה יעלה בהתאם, תקבלו מאכל נפלא אבל לא חמין. אבל אם תישארו צמודים אלי לפי הסדר, גם גידולים מקומיים בצירוף כתף בקר מהולנד וקטנייה ממקסיקו יעשו אתכם פרגוסון.

המלצה: לפני חמין לא להגיש מנה ראשונה. אחרי החמין, מרק עוף צח או כוסית וויסקי בשביל לסוך את בני המעיים (ביידיש זה נשמע הרבה יותר טוב…).

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אולי מספיק?
לא קלה היא דרכנו

57 Comments

ירוק 14 בדצמבר 2012

נפלא כרגיל, בני.

בבקשה שיהיה על המצפון שלך שאני יושב במשרד ומזיל ריר במחשבה על החמין הזה.

פייר ליטברסקי 14 בדצמבר 2012

הסיטי אספה 3-4 שחקנים מהליגה הספרדית שלא מצאו מקום בבארסה או מדריד ולקחה אליפות באנגליה.זה מעורר שאלות עד כמה באמת קשה לקחת אליפות באנגליה בשתיים שלוש העונות האחרונות.

צ'לסי של האוליגרך נראית כמו כלום ושם דבר כבר כמה שנים טובות,על ארסנל של ונגר אין צורך בכלל להרחיב וליברפול שלך לקחה אליפות בפעם האחרונה שהייתי חייל סדיר..

אז נשארנו עם יונייטד.יונייטד בעצמה במגמת ירידה בשנתיים האחרונות.ראינו את זה בעונה שעברה עם הכישלון הקולוסאלי בצ'מפיונס,אבל עדיין בשביל הליגה האנגלית הם מכונה משומנת ועם פרגי השועל על הקווים אתה לא צריך יותר מדי בכדי להוסיף עוד תואר אליפות השנה.כתבתי כבר בעבר פרגוסון הוא השחקן הכי טוב של יונייטד כבר 25 שנה.כל עוד פרגי שם האוהדים יכולים להיות רגועים.שהוא ילך המועדון הזה עדיין יהיה מוביל באנגליה אבל יחווה ירידה דרסטית בתארים גם אם על הקווים יעמדו מוריניו או פפ.

B. Goren 14 בדצמבר 2012

שתהיה לי בריא בני. נעשיתי רעב לפני 6 בבוקר…

בני תבורי 14 בדצמבר 2012

בנצל'ה,
ואין לך רחמים עלי שהייתי צריך לכתוב את כל זה?

ג'ון מקינטייר 14 בדצמבר 2012

והקישקע? פצוע? לא בסגל? עדין לא חתם על חוזה חדש?

ירוק 14 בדצמבר 2012

בני, מצטרף לתהייתו של ג'ון.

אגב, אמא שלי מוסיפה לחמין גם ג'חנון. אני יודע שחשובה קדושת המתכון וכו', אבל תנסה – זה יכולה להיות תגלית העונה…

yaron 14 בדצמבר 2012

ירוק, זה רעיון ענק!
יכול להחליף את הקשקע… ןמאחר שמימלא יש ביצים קשות אז גם עגבניות מרוסקות על השולחן יכולות להוסיף לעניין :-)

בני תבורי 14 בדצמבר 2012

ג'ון,
האמת היא, שאחרי שהסבתא הלכה לעולמה, הקישקע יצא מההרכב בגלל המורכבות והמסובכות בהכנתו. לאף אחד לא הייתה סבלנות לזה. כיום ניתן לקנות קישקע מוכנים ולהכניס לסיר, אבל זה כמו אברם, תכניס אותו כיועץ והוא ישתלט על כל העסק…

בני תבורי 14 בדצמבר 2012

ירוק,
הג'חנון הוא פרוספקט, תן לו להתפתח…

yaron 15 בדצמבר 2012

בני,
בהחלט מתכון מנצח שהולך נפלא גם עם סיר איכותי ומכסה זכוכית.
אני יודע שזה יישמע כחילול הקודש, אבל מאחר והחמין הזה הוא הכי לא פלצני בעולם – אפשר להוסיף כף מרק עוף של אוסם בשלב ההרתחה.
טיפ נוסף בשביל הצבע – שני בצלים עם הקליפה בין התפו"א

בני תבורי 15 בדצמבר 2012

yaron,
איכשהו התפתח אצלי במשך השנים עקרון שעל פיו אני נמנע ככל האפשר משימוש באבקות לטעם וצבע. אלה משולות אצלי לשחקן זר שבא על חשבון נער מוכשר שגדל אצלך באקדמיה והתועלת בו אינה רבה יותר.
לגבי הבצל, מעניין, אנסה בהזדמנות.

yaron 15 בדצמבר 2012

הזהרתי שזה יישמע כחילול הקודש, וגם אני לא הייתי משתשמש באבקת מרק להכנת מרק… אבל כף אבקת מרק עוף (בלי MSG ובלי צבעי מאכל) נותנת לחמין קיק עדין ונחמד. כמובן שכשכולם מתלהבים ושואלים איך הכנת אסור לגלות מהו "המרכיב הסודי" :-)
אם אתה כבר מסתכן וזורק שני בצלים עם הקליפה פנימה נסה ולא תתאכזב.

Amir A 14 בדצמבר 2012

החותנת מגיעה לביקור בשבוע הבא. לכבודה הטמפרטורות צפויות ליפול במהלך היום לאזור ה-2 מעלות צלסיוס. בלילה זה יהיה כבר יותר באיזור המינוס 5.
החותנת מוצאה מפולניה, רק שהיא משתייכת לאגף הקולינרי שבשבילו תוספת של מלח ופילפל ביחד לאוכל משולה להרפתקאה שרק מסעות מרקו פולו ישוו לה. ממנה אישתי למדה את האומנות של לשרוף מים במהלך הבישול.
החמין שלך ישוגר לעברה בסוף השבוע הראשון. דיווח בהמשך.

Rocky1 14 בדצמבר 2012

חחח…

סימנטוב 14 בדצמבר 2012

חחח… ענק

ברמן 14 בדצמבר 2012

רק בשביל התגובה שלך היה שווה לקרוא ולפתח קרייבינג לחמין בשבע בבוקר. הילדים לא מבינים למה אבא נקרע מצחוק בשירותים.

MG 14 בדצמבר 2012

בני, היהפוך כושי עורו ואשכנזי מוצאו?
החמין והטשולנט שונים במהותם. אצלנו (האשכנזים) אין סלקציה. כולם ביחד.
*
האם ראית את הפרק האחרון של מאסטר שף? אייל שני הרס את המהות של הצ'ילי קונקרנה.
כשאתה אוכל צ'ילי קונקרנה, אתה רוצה להרגיש בסמטה ליד רחוב סואן בקראקס (או משהו בסגנון).
כשאתה אוכל טשולנט, אתה רוצה להרגיש בבית יהודי חסר אמצעים בין בפולין/ליטא/רוסיה. כלומר, לא כתף ולא פילה, רק קישקעס.
חוץ מזה, הרציונאל הוא מאכל שניתן לאוכלו בשבת בצהריים חם מבלי לחלל שבת, הווה אומר שיש לבשלו כ-18 שעות.
*
ועכשיו ברצינות – אחלה פוסט.

בני תבורי 14 בדצמבר 2012

MG,
"החמין והטשולנט שונים במהותם"
נמק והסבר.

MG 14 בדצמבר 2012

הסברתי בהמשך המשפט. אני מצטט: "אצלנו (האשכנזים) אין סלקציה. כולם ביחד."

סבתא שלי מכינה טשולנט. הכל מעורבב.
דודה שלי מכינה חמין. הרוב בשקיות נפרדות.

מבחינתי זה כמו להכין בנפרד חזה עוף, כבד עוף, לבבות וטחול, ולקרוא לזה מעורב ירושלמי. פשוט לא! זה תערובת בשרים בצלחת, אבל לא מעורב ירושלמי.

צור שפי 16 בדצמבר 2012

מי שרואה "מסטר שף" – מגיע לו.

אשר קשר 14 בדצמבר 2012

בני. ללא ספק אחד הטורים שיכנסו לפנתיאון של דב-באזר ובהחלט יכולים להכנס הן לאוסף הגיגי הכדורגל הטובים ביותר או למתכוני החמיןהיצירתיים ביותר. איזה כייף.

איש 14 בדצמבר 2012

נפלא בני. עם זאת, קצת קשה לי עם המרגרינה. אפשר להמירה בחמאה (הרי גם היא וגם כתף הבקר ינקו מאותו העטין…)?

בני תבורי 14 בדצמבר 2012

ממממ…לחמאה בעקרון יש טעם דומיננטי ולא ברור איך תשתלב במרקם הכללי. מצד שני, פאק איט, לך על זה ודוווח בבקשה.

שלו 14 בדצמבר 2012

המתכון הטוסקנאי הוא כמובן עידון של המתכון הפולני…
מתחילים בכך שמחליפים את הסיר היצוק הכבד (שדואג שפיזור אחיד של החום) בקדרה.
סוגרים נתח פילה על מחבת, וחלקים של ברווז גם כן.
מסדרים מלמטה למעלה שכבות כך שחלקי הברווז מרפדים את קרקעית הקדרה, מעליו מיצבים את נתח הפילה ומסביב לו ביצים, תפו"א, ראש שום, בצלים קטנים מעט יין אדום תמיד טוב ומעליו גזרים (אציין שאם פורסים את התפו"א והגזר זה יותר טוב וגם משתלב יפה יותר), מעל פורסים רצועות חציל שהומלח קלות קודם (על מנת להוציא את המרירות).
מעל כל זה מפזרים קטניות עפ"י הטעם אך מעל הכל חיים לסגור את הקדרה אורז.
המהדרין היו מניחים גם קצת שומן כבש. ממלאים מים עד גובה קצה התבשיל ודואגים שלא יתייבש במהלך הבישול.
וכמו שאר התבשילים, התנור בחום, פלטת שבת על חום נמוך. מוסיפים מים עפ"י הצורך.
נוצר דיסוננס קטן שהרי צ'ונאט בבסיסו הוא אוכל דל בעוד שאוכל מטוסקנה הוא אוכל עשיר, אבל אם מתעלמים מכך אין שום בעיה (כמו ביבי).

ולהקבלה המתבקשת, של בישול ארוך טווח
מנצ'סטר יונייטד זה התוצר של טבח מעולה עם רכיבים טובים.
ברצלונה זה התוצר של טבח טוב עם רכיבים מצוינים.

ברוב המקומות בחיים השילוב של רכיבים מצוינים וטבח טוב לא נפגשים.
אבל רכיבים טובים יש בד"כ, חסר הטבח הטוב שידע לנצל את היתרונות שלהם…
בתחום הקולנרי אני מאמין בבישול ארוך, בחיים אני פנאט בנושא הדרך לקבלת תוצאות. לא מאמין בקיצורי דרך או הנחות.

בני תבורי 14 בדצמבר 2012

שלו,
העלית נקודה חשובה ששכחתי להתייחס אליה: את החמין אצלנו מבשלים חמין בסיר הכי נחות מקצועית שקיים, אפילו לא מנירוסטה. אין צורך להשקיע וזה מאותה תובנה כללית של תבשיל מנצח מרכיבים פשוטים. תבשילי קדרה זה כבר סיפור אחר.
וכל השאר, סימפוניה קולינרית.

Mersey_paraidse 14 בדצמבר 2012

אכן, אחד מהטורים הכי שווים וטעימים שנכתבו לאחרונה. פרגוסון ככל הנראה למד איך להכין שפרדס פאי טוב במשך שנים עוד בסקוטלנד ופשוט משנה קמצוץ פה או קמצוץ שם כדי להגיע לתמהיל הנכון – פעם זה פפריקה מפורטוגל (רונאלדו), פעם זה יין משובח צרפתי(קאנטונה) ופעם קצפת הולנדית (ואן ניסטלרוי). לפעמים התבשיל קוכל קמעה והאליפות נודדת למקום אחר. לא מעט פעמים זה יוצא בדיוק כמו שצריך ובעיות העיכול פוגעות בעיקר בקבוצות היריבות.
מנצ'יני באמת לא מצליח לסדר את החלקים בסיר כמו שצריך וייתכן שהם גם מלאים בעצמם כל אחד לחו ומנסים לדאוג קודם כל שירגישו את טעמם במקום להוסיף לתוצאה הסופית.
מכיוון שהשף הצרפתי מהאמירויות משמש רק כירקן של פרגי ואריות היבשת. הטבח הספרדי מסטמאפורד ברידג' נמצא על זמן שאול והשאר עדיין סו שפים נראה שאדום האף אכן ימשיך להקדיח תבשילים מנצחים.
מתי נראה את יכולותיו של הצפון אירי מעבר לM6???

בני תבורי 14 בדצמבר 2012

פרגוסון התאמן על האגיס…

football junky 14 בדצמבר 2012

hi mr. tavory

thanks for the post and recipe, will try it soon and return with my feedback.

a small request (which I hope it's not too much) – you wrote some days ago about a schnitzel recipe you have posted, is there any chance you can add the link to that post?

I was trying to search for it but could not find it..

http://www.youtube.com/watch?v=9yAxIdkF2Qo

it's not the newest song, but heard it again a few days ago and can't stop singing it, hope you'd like it as well.

Bye and shabbat shalom

בני תבורי 14 בדצמבר 2012

הנה לך ידידי, תהנה:

http://debuzzer.sport5.co.il/tavory/archives/3666

D! בארץ הקודש 14 בדצמבר 2012

בני,
הפעם לא אגיב

בני תבורי 14 בדצמבר 2012

למה?

D! בארץ הקודש 14 בדצמבר 2012

יותר מדי בשר בשבילי (וקוגל זה איכס)

סימנטוב 14 בדצמבר 2012

לראות ילדי אקדמיה עולים למגרש ומתפתחים זה תוסס רומנטי ומרגש. לראות שחקנים ותיקים מתחדשים (פירלו, דל פיירו, ראול) או כאלה שלועגים לזמן (גיגס, בזמנו ניסים כהן) זה טעם עמוק שאייל שני יאהב לתאר.
פוסט נהדר וטעים בני.

גיל מזימבבואה 14 בדצמבר 2012

תגיד ידידי,
איפה טעיתי? לפני 26 שנה התחתנתי עם קיבוצניקית (גם אני…) אוהדת שרופה של ליברפול שהאמא הפולניה שלה כל הקיץ מדברת על החמין שהיא תעשה בחורף, מגיע החורף ואם אנחנו אוכלים פעם אחת חמין זה נס, וגם זה ביום הכי שרבי באביב.

דורפן 17 בדצמבר 2012

הרחמים שאני נתקף כלפיך כשאתה אוכל פעמיים בשבוע בבוצ'רז שופ…. אוי, המסכנות

נועם 14 בדצמבר 2012

איזה כיף לראות את התגובות לפוסט הזה, כולם נחמדים וידידותיים.
מעכשיו רק פוסטים על אוכל בדה-באזר!
:)
שבת שלום לכולם.

רוני שטנאי 14 בדצמבר 2012

לא ידעתי שפרודום הגדול פתח קריירה שנייה כשף .

בני תבורי 14 בדצמבר 2012

לא מדובר בשוער הבלגי אלא בשף ממוצא קייג'וני בשם דומה.

רוני שטנאי 14 בדצמבר 2012

צחקתי בני, אבל תודה על ההבהרה בכל מקרה.

udi 14 בדצמבר 2012

בני ענק! כרגיל…
ההשוואה לחמין גאונית פשוט.
אין על קוגל בחמין, אחד הדברים שעושים את החמין למאכל כל כך טוב.
מתגעגע לחמין של סבתא שלי בשבת בצהריים.

מנחם 14 בדצמבר 2012

אדיר וגם משביע

איציק 14 בדצמבר 2012

בני, נפלא
אם אצתרך לבחור ביו יוניטד אוברצלונה לבין צ'ולנט, חמין או אפילו קוסקוס טוב, לאסופת הכדורגלנים אין שום סיכוי :-)
דבר אחד חסר במתקון, איך אחר-דך מורידים את הקלוריות.

מומו 14 בדצמבר 2012

ואני אוסיף עוד משהו לאנלוגיית החמין: קבוצה מנצחת בונים כמו שמכינים חמין: לאט לאט, על אש נמוכה. נותנים לכל הטעמים והמרכיבים להתערבב. החמין תמיד טוב יותר מסך מרכיביו.

אמנון 14 בדצמבר 2012

שני דברים שראוי להתייחס אליהם ואולי אף לכתוב עליהם.

מותו של בלם הפועל פתח תקווה שלום "פטה" פטרבורג בגיל 71.
הוא גם שיחק אצלנו בהפועל כפר סבא ובהחלט היה בלם איכותי.

לא מזמן יצא לאור ספר על היחסים בין עין שמר לגן שמואל, "גן שמר" שמו.
התופעה הזו של יריבות בין שני קיבוצים (או יותר) שמצויים בשכנות גיאוגרפית היא תופעה מעניינת ולא ייחודית לשני הקיבוצים הספציפיים הללו.
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4308623,00.html

גילויים נאותים (וסודות כמוסים לפרות ולסוסים):

אני גם כן יליד האזור, ליד הקיבוצים הללו ומענית: אוכלים שם אמפנדוס, שותים מאטה ועושים אסאדו על האש.

אני אוהד מנצ'סטר סיטי עוד מסוף שנות השישים ובהחלט מרגיש אי נוחות מסוימת ביחס למה שמתרחש בקבוצה-אבל מבחינת כדורגל, זו קבוצה איכותית מאד.
ההשוואה לחמין שמתבשל לאט ויוצא איכותי מבחינת הטעם למשהו שהוא במידה רבה "אינסטנט" ומהיר, בהחלט ראויה.

אני צמחוני ובהחלט מרגיש קיפוח מסוים שהמתכון לחמין הוא בשרי.

בכל מקרה, שיהיה לנו סוף שבוע טוב.

בני תבורי 15 בדצמבר 2012

אמנון,
תודה על הקישור לספר, ידעתי על האיבה בין שני הקיבוצים אבל לא על הספר. אני לא צמחוני אבל עושה שקשוקות טובות, זה נחשב?

אמנון 15 בדצמבר 2012

בסדר, אני מוכן להתפשר אתך על מתכון טוב לשקשוקה.

בכל מקרה, אני בד"כ נהנה מאד מקריאה של המאמרים שלך.

בני תבורי 16 בדצמבר 2012

תודה אמנון. אנחנו מכירים?

אמנון 17 בדצמבר 2012

לא אנחנו לא מכירים.
הורי עזבו את המקום הזה שנמצא, כאמור, ליד מענית, עין שמר, גן שמואל וכו' כשהייתי ילד קטן.
אבל, כמו שרבים וטובים ממני אמרו, אתה יכול לעזוב את הקיבוץ אך הקיבוץ לא יכול לעזוב אותך.

D! בארץ הקודש 17 בדצמבר 2012

בני, ספר לנו על השקשוקה שלך..

matipool 16 בדצמבר 2012

אמנון – אני לא צמחוני אבל בחמין אני לא נוגע בבשר ( לא אוהב את סוגי הבשר של גולאש , צלי וכו' ) אבל מתענג על תפוחי האדמה , השעועית והגריסים .

gold price 15 בדצמבר 2012

לבשל את בשר השריר בסיר לחץ (ללא תפוחי אדמה) להפריד בין הבשר והרוטב,לחתוך את הבשר לחתיכות, למדוד את הרוטב, להוסיף מים שיהיו 4 כוסות . לטגן בצל ,להוסיף את תפוחי האדמה לטגן עוד כמה דקות להוסיף פלפל אדום קצוץ, אורז, ותירס, או אפונה, להוסיף את הבשר החתוך והרוטב, מלח ,פפריקה, לבשל כ20 דקות עם מכסה, על אש נמוכה, לתת לתבשיל לנוח 20 דקות, לקחת מגש גדול ולהפוך את הסיר על המגש ולאכול התאבון. את הבשר אני מבשלת יום קודם, ולפני האוכל מכינה את הג'בץ, ג'בץ גירסה ראשונה ג'בץ של אימי, אפשר במקום בשר שריר להכין עם בשר טחון, בקרוב.

ארז (דא יונג) 16 בדצמבר 2012

תודה בני, אנסה בקרוב את המתכון

איברה 16 בדצמבר 2012

טור נפלא! תודה…
ובקטנה, אולי לא הבנתי נכון, אבל חמין הוא לא מהמילה הלטינית אלא מילה שמית עתיקה 'חם', בצורה הארמית שלה. בשפות אירופה, צ'ונט וכו', כמו שכתבת.

בני תבורי 16 בדצמבר 2012

איברה,
בהחלט יתכן ואתה צודק, ויקיפדיה אומרת לטינית.

דורפן 17 בדצמבר 2012

בשלושים ומשהו מעלות בחורף ובצל בהודו – זה עדיין מגרה

טל עובדיה 12 בינואר 2013

הכנת החמין בהחלט דומה להכנות הכדורגל הישראלי לקראת פתיחת העונה …הכנות קפדניות ומדויקות הכוללות קניות התייעצויות מחנה אימונים וספרי בישול , צרוף שחקנים חדשים כמו כמו ההרכב המנצח של חלקי החמין , ואז העונה /ארוחה מתחילה ולאחריה מיד כמעט נפיחה ארוכה של שעמום המגובה בשינה ארוכה ….עד סיום העונה.
תותה ללוזון גברי , אברמוביץ ההתאחדות וכל צמרת הפיגור המקומי בספורט על מתכונים נפלאים כבר עשרות שנים ….
נהניתי מהמאמר שלך גבר ,

Comments closed