בלית ברירה

החיים הם לא טריבונה ואי אפשר להכשיר כל שרץ.

OLM

 

במהותו של אוהד כדורגל מתגלמות לעיתים תכונות שלא נעים להתהדר בהן ולהציג אותן על כרטיס הביקור האישי. אלה תכונות המתחייבות מעצם היותו אוהד – יציאה מפרופורציות, טיהור שרצים וקידוש ערכים שלעולם לא ננופף בהם, לא נודה בהם ואפילו נתכחש בתוקף לקיומם אצלנו.

לאוהד כדורגל זה בסדר גמור, כל חלופה אחרת אינה מוסרית לעצם עניין זה. אוהד יתמוך בקבוצתו גם אם את הניצחון השיגה דרך פנדל שלא היה ולא נברא, משער בנבדל ברור או כל טעות שיפוט אחרת לטובתה.

אנחנו על היציע במשחק שיכול להקנות אליפות לקבוצתנו האהובה וחוגגים שער לא ממש חוקי. בעיה: מצד אחד אנחנו מקדשים ערכי מוסר, אך מצד שני, אנחנו דבקים בעובדות המנוגדות לכך. אנחנו לא אוהבים רמאים, אבל מוכנים, במצבים מסוימים, לקבל התנהגות רמאית, כל עוד תוצאותיה משרתות את מטרותינו.

ברגע זה נוצר אצלנו דיסוננס (קונפליקט) קוגניטיבי, מעין חוסר הרמוניה, המאתגר אותנו ערכית ויוצר תחושה לא נעימה. במהלך הזמן אנחנו מתקררים ונרגעים ואז חשוב לנו מאוד לחדד מחדש את הזהות האנושית ערכית שלנו, במיוחד למען הדורות הבאים. כל התהפוכות הללו מתגלמות בשלושה שלבים:

שלב א'  (בזמן אמת על היציע או מול הטלוויזיה) הכחשה מוחלטת: מה פתאום צלל, פוצצו אותו… איזה נבדל, לא ראית את היד של הבלם?… השופט שרק? חוקי.

שלב ב' (מאוחר יותר כשנדיבות של מנצחים שורה עלינו) מפויסים משהו: שמע, אחרי שראיתי הילוכים חוזרים ברור לגמרי שהיה מגע, אבל אולי באמת הנפילה הייתה קצת מוגזמת…תראה, מאיפה שישבתי ראיתי את הכדור עובר את קו השער אבל אולי ישבתי רחוק…מה אתה רוצה, הקוון לא סימן לנבדל, תבוא בטענות לפיפ"א.

שלב ג' (כמה שנים אחרי) הבט אחורה בזעם: אני מודה, את האליפות של 1961 קיבלנו במתנה מהשופט. בושה וחרפה, היום לא הייתי מוכן לקבל שחקן רמאי ומתחזה בקבוצה שלי.

הנקודה שלי היא שככל שנוקף הזמן, אנחנו מתכנסים שוב חזרה לערכים המוסריים המרכיבים את זהותנו. אני לא איש מקצוע, אבל נדמה לי שאת הדיסוננס הבלתי נהיר הפעור בין האוהד הצוהל שעיניו עיוורות מלראות את המעוות רק כי מטרתו הושגה, לבין האדם הנבון והשקול שיכול לבחון את העובדות לאשורן, רק הזמן יכול לפתור.

*

מכאן לאולמרט.

הרשעתו בפרשת הולילנד טלטלה את החברה בישראל. בפעם הראשונה בתולדות המדינה מורשע אדם שנשא בתפקיד הבכיר ביותר בשירות הציבורי בעבירה פלילית מסוג שוחד, המוגדרת בחוק העונשין כפשע ואשר העונש עליה אינו פחות משלוש שנות מאסר.

אולמרט אינו איש הציבור והפוליטיקאי הראשון בישראל המורשע בעבירות פליליות חמורות, אבל נדמה לי שלא היה אחד שהתנהגותו לאורך הזמן יצרה כל כך הרבה אנטגוניזם כלפיו. קצב לדוגמא, גם הוא נהג בשחצנות עם תחילת הפרסומים בנוגע אליו, אך משנקף הזמן, נהג כאדם במצוקה. הוא צעק את חפותו, הוא האשים אחרים, הוא  קבל על עוול גדול הנגרם לו, על קנוניה שנרקמה נגדו ועל חיסול חשבונות עבר.

לא אולמרט. לאורך כל הדרך הוא המשיך לחייך ושמר על ארשת פנים נינוחה. הוא לא כיבה את הסיגרים ולא השיל מעליו את מחלצות הנהנתן. פרקליטיו שידרו עסקים כרגיל ויצרו אווירה של רק יצאנו לפרסומות, מיד נשוב והכול יהיה בסדר.

אני חושב שלא יהיה מוגזם להניח כי התנהגותו של אולמרט, יחד עם הפרסומים לגבי מעורבותו בעבירות כל כך חמורות, יצרו ציפייה להרשעה. ומשזו באה, נפרץ הסכר.

*

לא ראיתי את כל הכותרות, אבל מאלה שכן, אני יכול להסיק כי למעט פרקליטיו ומספר מקורבים קיימת בציבור תחושה כי הצדק מוצה. לא ניתן כעת חיה למצוא אפילו אחד הסבור שפסק הדין אינו ראוי וצודק.

אולמרט אינו מחביביי עוד בטרם הפך לראש ממשלה. במשך שנים הוא היה אחד מסממניה הקיצוניים והצעקניים של המערכת האידיאולוגית בה צמח, ואשר מטעמה כיהן במשרות שונות, הדוגלת בערכים שונים בתכלית מאלה שאני מקדש. סיפורים אודות נהנתנותו והדרך העקלקלה בה נהג לעקוף נהלים וחוקים היו ידועים לי. לא אהבתי אותו, את עדת החנפים שהקיפה אותו, את הפוזה שלו, את מה שייצג ואת התנהלותו בפרשות בגינן הועמד לדין. ייחלתי כי יבוא יום והדין עימו ימוצה עד תום.

ועם כל זאת, אינני שותף כיום לתחושת הרווחה הנשמעת. מעיון בעיקרי פסק הדין כפי שהתפרסמו בתקשורת, וזה המקום להזכיר שוב כי אינני משפטן, אני סבור כי השמחה מוקדמת. נדמה לי – ממעמקי חוסר הבנתי המשפטית –  כי ערעורו שיוגש בוודאי מיד לאחר הישמע גזר הדין, יתקבל.

ולמה: הכרעת דינו של השופט רוזן מבוססת בעיקרה על מסכת נסיבתית ומורכבת של ראיות ועדויות, על ההיגיון הישר ועל חוסר האמון של השופט בגרסת אולמרט, לעומת האמון שנתן בגרסת עד המדינה שמואל דכנר. ראיות נסיבתיות אכן קבילות במשפט הפלילי, אך ראיות נסיבתיות שיוצרות חזקה עוצמתית המביאה להרשעה, הן מסקנה משפטית קצת נחפזת.

בעיה נוספת היא העובדה כי מאולמרט, על ידי באי כוחו, נמנעה הזכות לחקור חקירה נגדית את עד המדינה עקב מותו של זה ולמעשה נשללה ממנו הזכות להפריך את גרסתו של עד המדינה. זהו, למיטב הבנתי, כשל יסודי בהכרעת הדין. עד שלא נחקר אינו עד, יטענו מן הסתם פרקליטיו של אולמרט, יש שורה שלמה של נושאים שעד המדינה היה נשאל בחקירה נגדית  וחייב להשיב  לגביהם, וללא תשובותיו, לא ניתן להסתמך על עדותו. אפשרות החקירה הנגדית היא הכלי היעיל ביותר העומד לרשות נאשם כדי להפריך את האשמה נגדו, ובהיעדרה, הפגיעה ביכולת הנאשם לזרוע ספקות בגרסה המפלילה, היא קריטית.

*

יש כאן, אם תרצו, דילמה מוסרית. מעין כדור שלא בדיוק ברור עם עבר את קו השער או לא, או עבירה שלא ברור אם היא מחייבת בעיטת עונשין נגד המכשיל או כרטיס צהוב על התחזות, אבל השופט שרק, אז כן. 

בעקבות הרשעת אולמרט כתב העיתונאי טובי פולק ב "מגפון" מאמר נוקב שכותרתו: "ההרשעה שסגרה חשבון של שנים. ושל כל הזיכויים". במאמר זה טוען פולק כי השופט רוזן בא חשבון עם אולמרט וחבר מרעיו על כל אותן שנים בהן עברו על החוק ככל העולה על רוחם, ויצאו ללא פגע ועם חבריו למערכת המשפט שאפשרו לו, לאולמרט, לשוב לסורו באין דין. טובי כותב בדם לבו, כך התרשמתי, ולמקרא הדברים חשתי כי הצדק אכן נעשה. אך גם מאמר מצוין זה לא נותן לי מנוח, כי בסופו של דבר מבין שתי ברירות: אולמרט זכאי מחוסר ראיות לעומת אולמרט מורשע בחוסר ראיות, עדיפה עלי האפשרות הראשונה. כי החיים, אחרי הכל, אינם טריבונה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

קנניסה בקלה, ברוך הבא למרתון
ביום שבו קורט קוביין מת

69 Comments

יורם 4 באפריל 2014

אחת הבעיות של כולנו היא העובדה שאנו ניזונים בעיקר מהתקשורת (ומדף המסרים של הדוברים) ולא מהעובדות כי אנו פשוט לא מכירים אותן, לא היינו באולם, לא קראנו 10,000 עמודי פרוטוקול ובעיקר לא ראינו את התגובות של האנשים לשאלות, הטון, ההיסוס ועוד.

אולמרט הורשע בשני סעיפי שוחד, הראשון והגדול הוא התשלום ששולם לאחיו, שכדרך אגב אחיו הודה שקיבל (גם אם אח"כ ניסה לחזור בו מהודאה זו כשהבין שסיבך את אחיו), הטענה העיקרית של אולמרט היא שהוא לא ידע שאחיו קיבל את הכסף (ושוב -הטענה היום שאין הוכחה שאחיו קיבל את הכסף בעייתית כי אחיו הודה בקבלתו), הוא טוען זו מילה כנגד מילה, כאן יש סיכוי לזיכוי אבל לדעתי קטן, ולא רק כי גם השופטים כבר מבינים שתשלום שוחד לצד שלישי לא ניתן להוכיח ובכך מצאנו "מקלט שוחד".

אולמרט הורשע בעוד 60,000 ש"ח שגם שולה זקן (שלפני עיסקת הטיעון) אישרה שקיבל, רק ששוב הכסף הלך לקופת "אורי מסר" – בכלל העובדה שאורי מסר מעולם לא עמד לדין מעוררת אי נוחות בגלל היות אשתו בכירה בפרקליטות – כאן יש שאלה מעניינת, מדוע תשלום לקופת אורי מסר אינו שוחד, האם כדברי שופטי ירושלים זהו תשלום "פוליטי" ולכן "לגיטימי" או כדברי שופטי תל אביב גם תשלום לצרכים פוליטיים אינו לגיטימי ומהווה שוחד.

לפני שנים רבות עמד לדין שמחה דיניץ, שמחה דיניץ רכש מוצרים לבית בכרטיס האשראי של הסוכנות ו"שכח" להחזיר את הכסף, בבבית המשפט המחוזי הוא הורשע, בעליון הוא זוכה על ידי השופטים בטענה שלא היה מודע לכך שלא גובים ממנו את הכסף (שהרי לא מצופה מיו"ר הסוכנות שיעסוק בקטנות שכאלו), זכורה לי שיחה של המאמן שלי דאז עם הכתב למשפטים של גלובס באותה העת (איני זוכר עת שמו) שבה שניהם הביע תמיהה על ותלו אותו רק בהיכרות של דינץ עם השופטים (או כדברי אותו כתב בקוקטילים שנערכים במלון הולידי איין בירושלים), זיכוי זה הביא לזיכויו של מאיר שיטרית שהיה גזבר הסוכנות (ושמי שזיכתה אותו הייתה רעייתו של מי שזיכה את דיניץ), זיכוי זה על בסיס היסוד הנפשי יתכן גם היום, עליו בונה צוות ההגנה ולכן נשלחים לתקשורת ידידים, מקושרים, עם דף מסרים ברור והגיוני.

נכון, החקירה הופרעה כי העד מת, אבל מה מנע מהסניגורים של אולמרט לשאול שאלות בשלושת הימים הראשונים שבהם הם חקרו אותו, ורק עסקו בהכפשות שלו, אם אני הייתי עושה זאת לנאשם אחר החקירה הייתה מופסקת מייד, וצריך לזכור השופט הדגיש כי ההרשעה לא מתבססת על דכנר.

מנגד, יש לי הרגשה שכמו שלימור אומרת "העם נקעה נפשו" וגם השופטים מבינים שכבר לא ניתן לאפשר בריחה וזיכוי על בסיס טענת ה"לא ידעתי" שכן אז כולם יקבלו את השוחד בתשלום לאח/הורה/מקורב ויטענו "לא ידעתי".

לכן, לי אישית יש תחושה שבית המשפט לא יתערב כל לך מהר.

ועכישו, עזוב שטויות, יהיו לנו עד ימים רבים לדון בעניין, ורק עוד שישה מחזורים לסיום העונה אז צריך להתכונן ליום א' ולשכוח מכל הסיפור.

בני תבורי 4 באפריל 2014

יורם,
תודה על התגובה המעשירה.
אני מבין שעובדה שאף אחד אינו מערער עליה היא כי עד המדינה נחקר על ידי פרקליטיהם של כל שאר הנאשמים שכולם נמצאו אשמים, למעט אלה של אולמרט. והשאלה היא האם זה מספיק כדי להרשיע, או מנגד, לתמוך בערעור.
שאלה נוספת היא האם במשפט פלילי מקובל ששופט יחליט שהוא מאמין לגרסה שאינה מוכחת באופן מלא, כמו למשל במקרה הזה בו השופט מאמין שאולמרט ידע שאחיו קיבל כסף (האח הודה) למרות שאולמרט טוען כי לא ידע.
כך או אחרת, אם לאולמרט כואבת הבטן כמו לי לפני המשחק ביום ראשון, מגיע לו… :)

יורם 4 באפריל 2014

זה לא פשוט.

קודם כל ממש לא כל מי שהורשע חקר אותו, שולה זקן, דני דנקנר וכל הנאשמים החל ממספר 9 ועד 16 לא חקרו בכלל.

בגלל זה למעשה,לכאורה, השופט כשהוא מרשיע לא מתבסס רק על דבריו ולהפך אפילו מנסה להתעלם מהם.

לאולמרט הפריעה הזחיחות. הוא כינה אותו קמצן צוין שכלל לא הכיר אותו וכאן הוא נפל.

שופט הוא אדם, ובסוף הדיון הוא היה משוכנע שאולמרט אשם, האם בערעור זה יחזיק מעמד? הניחוש שלי טוב כמו שלך, אני רק טוען שהתקשורת הייתה, עדיין ותהייה מגויסת ולו רק כי הם מכירים אותו, קיבלו ממנו הדלפות ומידע לאורך השנים וכי הוא עובד עם יועצי תקשורת.

תום 4 באפריל 2014

מסכים לחלוטין,
בכל ההאשמות ושלבי המשפט נגד אולמרט, כל העובדות שהציגה התביעה כנגדו הוכחו כנכונות. מעטפות מזומן, כרטיסי טיסה, בתי מלון, העברות כספים בנקאיות וכו'. ההגנה לא הצליחה להפריך אף אחת מהטענות שהועלו. הסעיף היחידי שעומד "לזכותו" בסעיפים בהם זוכה הוא סעיף הכוונה. בא השופט וטוען, בצדק גמור לדעתי, שלא ייתכן שכל זה קרה בחוסר ידיעה ובתום לב ולכן נמצא אשם.
לגבי נושא מותו של העד וחוסר יכולתה של ההגנה לחקור אותו, מצבו הבריאותי הגרוע היה ידוע לכולם מתחילתה של הפרשה. ההגנה נקטה מלכתחילה בסחבת איומה ומשיכת זמן ובקשות לדחיות אינסופיות והיא שגרמה לכך שהפרשיה נמשכה כ"כ הרבה שנים. לולא הייתה עושה זו לא הייתה מגיעה למצב זה וזוכה לחקור את העד בעצמה לאחר שסיים לתת את עדותו המלאה. לתחושתי, מטרת אסטרטגיה זו, בין השאר, הייתה להביא למצב שעד זה לא יגיע כלל לבית המשפט. כמו דברים רבם באסטרטגיית ההגנה במשפט גם נושא זה התפוצץ בפניהם וגרם ליותר נזק מתועלת.

יניר 4 באפריל 2014

כאשר יש שתי עדויות סותרות, שופט חיב להחליט למי להאמין. לא תמיד יש הוכחות נוספות.במקרה הזה החליט להאמין לדכנר.
למרות שאני מעריך שפסק הדין היה כתוב כבר לפני שבועיים ,אני מניח שלשופט הוקל שראה ששולה זקן מוכנה להיות עדת מדינה. לנו כציבור, מספיקה עובדה זו כדי להיות בטוחים שהוא אכן אשם.ואגב, זה פאול ענק של הפרקליטים של אולמרט

S&M 4 באפריל 2014

ברמה המהותית, לי באופן אישי אין ספק שאולמרט פוליטיקאי לא ישר, ומושחת ברמה האישית.

ברמה המשפטית לעומת זאת, היה כאן גול מנבדל ברור (מות העד, היעדר חקירה נגדית), ולכן אני מסתכן ומעריך שפסק הדין ישונה בערעור, גם אם יש הודאה של יוסי אולמרט בקבלת כסף.

ואלו ששמחים עם ההרשעה ומתעלמים מהפגמים המהותיים בהליך, הם בדיוק מה שתיארת, אוהדי כדורגל שמתעלמים מטעות שיפוט כשהיא לטובתם (גם אני בקבוצה הזו, אבל ממבט של אחרי כמה שנים).

ערן 4 באפריל 2014

לא קראתי את פסק הדין, וגם אין לי כוונה לבזבז זמן יקר על דברים הקורים לאדם מושחת זה.
ממה שקראתי בתקשורת- זו שאתרגה בעבר את אולמרט- ההתרשמות של השופט מאולמרט ומעדותו כל כך חד משמעית (רואה בו שקרן, מיתמם) שקשה לראות כאן גול מנבדל (חרף העובדה שאותו עד מדינה נפטר).
בערעורים אין שומעים עדים ומציגים ראיות, כך שהתרשמות הערכאה הראשונה היא קריטית. לנו לדעתי ערעור לא יתקבל, ובצדק.
וסחתין בני שאתה יכול לעבור בקלות מענייני קודש (המשחק בראשון נגד ווסטהאם) לחול…

MOBY 4 באפריל 2014

1. הייתי שמח לדעת מהי המערכת האידיאולוגית והערכים השונים בתכלית הללו ומדוע דווקא הנאשם הוא המייצג שלהם? (ובני חוש פרוע על הרמיזה, הבהרה בנוגע למנחם בגין ושמעון פרס או רמון…)
2. השופט בסך הכל הפך את השטח ה״אפור״ הפושע בכל חלקי הארץ חזרה לשחור ולבן.
3. ״לא היו מעטפות״ – אין שאלה שהיו, מדוע זה לא מודגש לגבי האמינות של המושחת?
4.ומדוע שאלה הכי מעניינת לא נשאלת עדיין? נגיד שהמושחת דובר אמת. מה זה אומר לגבי היכולת שלו בניהול משרד? שלא נדבר על בחירת הצוות המקיף אותו? או מדוע על כל הנדל״ן שלו וההון העצום שפיתח בתור עובד מדינה (מכתב במחנה דרך ח״כ דרך שר ראש עיר או רוה״מ הוא לא יכול להציל את אחיו שלא דרך מאכר? עד איפה הקמצנות שלו?)

בני תבורי 4 באפריל 2014

Moby,
זה מאוד פשוט, הבדלה אידיאולוגית מבלי להיכנס לויכוח פוליטי. אני איש שמאל ואולמרט ימין. מפ"מ – חרות, ליכוד – עבודה אם תרצה, שטחים תמורת שלום, זו שלנו זו גם כן וכו'. לא באופן שיפוטי כמובן.

אסף the kop 4 באפריל 2014

אולמרט איש ימין כמו שפרגוסון אוהד של ליברפול.
מדובר באופורטניסט פוליטי מבחיל, ראש ממשלה כושל, מושחת, האחראי למוות מיותר של חיילים. זה האיש.
הלוואי שיידפקו לו שנים רבות בכלא.

בני תבורי 4 באפריל 2014

אסי,
אין לנו ויכוח על האיש, אני לא אוהב אותו יותר ממך ומקווה שהרשעתו תישאר על כנה. הנושא שהעליתי עקרוני אצלי ואולמרט הוא רק ההזדמנות להעלות את זה לדיון בבלוג.

MOBY 4 באפריל 2014

בני
אולמרט למעט הסלוגונים בתחילה התגובה ממש מהמלייה שלך, שטחים תמורת טרור, זו שלכם וזו גם כן.( אתה קראת למה הוא הוליך את המשא ומתן?)

בני תבורי 4 באפריל 2014

MOBY,
אל תבין אותי לא נכון, אני לא נכנס לדיון פוליטי, רק ניסיתי להדגיש את ההבדלים ביני לבין אולמרט שמא יחשוד בי מישהו שאני מצדד בו או רוצה בטובתו. העניין מבחינתי הוא עקרוני לחלוטין.

אסף THE KOP 4 באפריל 2014

בני,

הסר דאגה מליבך. אולמרט יורשע ולדעתי סיכוי סביר שגם יחלוק תא עם אשכנזי.

נ.ב.
כמה עלו הציורים של האמנית הנודעת עליזה אולמרט בתקופה שהיית אשת ראש הממשלה וכמה הם עולים היום ?

לגבי הרמאויות ואי הצדק בכדורגל – את הדיסוננס פותרים ע"י זה שמקזזים. ששחקן של הקבוצה שלך מתחזה ומקבל פנדל, אתה מייד נזכר עם הפנדלים הלא מוצדקים שנשרקו נגד קבוצתך. הקיזוז הזה מרגיע את המצפון.

אלא אם כן אתה אוהד ברצלונה או ריאל שלהן יש זכות אלוהית ומחילה של הכנסיה על כל מעשה רמאות.

אלעד אחד 4 באפריל 2014

גם אצל אולמרט – הולילנד מתקזז עם טלנסקי.

אריק 4 באפריל 2014

אסף, בוקר טוב, בשבועות האחרונים כשאני קורא את תגובותייך עולה וחוזרת במוחי שאלה שתשובתך אלייה מעניינת אותי.
בקיצור – המתווה החדש של קרי הוא כזה הקפאת הבניה בתמורה לאליפות של הקופ.
לוקח????

אסף the kop 4 באפריל 2014

ליברפול תיקח אליפות בלי טובות או תנאים.
יחד עם זאת, אני בעד להקפיא את קרי.

אנדר 4 באפריל 2014

+10 (אבל הדחיפה של ריאל וברסה לתגובה הקודמת הייתה מיותרת ומאולצת, על סף האופורטוניסטית לדעתי. חוץ מזה אני ממש אוהב את התגובות שלך :) )

אסף THE KOP 4 באפריל 2014

תודה.
זה פשוט כי אני סולד מברצלונה, ריאל ונדב יעקובי.

בני תבורי 4 באפריל 2014

אסי,
אני מניח שעובדת היותה אשת רוה"מ העלה את שווי התמונות של עליזה אולמרט, אבל אני לא רואה כאן שחיתות. תחשוב שסוארז עלה לנו 26 מליון יורו ותחשוב כמה ישלמו לנו עליו בעתיד.

אסף the kop 4 באפריל 2014

את הנקודה הזאת צריך לחקור.
זאת גם דרך לשלם שוחד.

בני תבורי 4 באפריל 2014

לא בטוח, אתה לא חייב לקנות שום דבר שיקר מידי עבורך אפילו אם נוצר על ידי אשת רוה"מ. זה לא אוכל ולא תרופות שאין אפשרות אחרת להשיג. עליזה יקרה לך, לך על פיקאסו. אין תקשי"ר למחירי חפצי אמנות אלא כללי שוק בלבד. כאן אולמרט זך כישבנו של תינוק.

the bird 4 באפריל 2014

כן ממש זך וטהור כשלג

כנראה שהמושג לקנות משהו בלי ערך במחיר מופקע

לצורך הלבנת הון/שוחד/טובת הנאה לא מוכר לך

בני תבורי 4 באפריל 2014

the bird,
בהחלט מוכר ואם זו הסיבה אני מקבל את זה. על פניו נראה לי הגיוני שהשתייכות חברתית-משפחתית של אמן למישהו מפורסם תעלה את ערך יצירותיו.

the bird 4 באפריל 2014

הבעיה שזה בדיוק העניין
שבאמנות אין בעיה לשוות לענין סיבה צדדית
ולנפח את המחיר,וזה כל העניין,
שאין דרך להוכיח את זה בודאות פלילית
אבל הסרחון אסף התכוון אליו זועק לשמיים.

בני תבורי 4 באפריל 2014

the bird,
אני מתעקש ברשותך: למה מחיר גבוה לציור של אמן הוא עבירה פלילית? האם אסור לאמן לבקש ככל שירצה על ציור שלו ואפילו אם טרח להזכיר שהוא אשתו של ראש הממשלה כדי להעלות את ערך הציור? אגב, אתה באמת סבור שערכו האמנותי של ציור מחורבן יעלה רק כי הציירת אריסטוקרטית? אני מציע לברר את זה אצל אנשים שמתמחים באמנות ולצערי אינני כזה.

אהד 4 באפריל 2014

בני, הכוונה היא שזו דרך להעביר כספי שוחד. הציור שווה אלף, אבל המשחד קונה אותה בסכום הגבוה פי 4, כדי שבמקביל אולמרט יעניק לו אישור לעשות דבר דבר מה לא חוקי. לך תוכיח לאחר מכן את המחיר הריאלי של הציור..

איציק 4 באפריל 2014

בני,
כל אחד יכול לדרוש כמה שהוא רוצה ואם משלמים לו אז זה ממש סבבה. כנראה שזה לא היה כל כך פשוט וכנראה אסף צודק ותהייה חקירה. וזאת בגלל מי שכנה והסיבות לרכישה שאין לה קשר לציורים של האמנית, כי אם לקשר עם בעלה.

יניב פרנקו 4 באפריל 2014

בוודאי שמדובר בפירצה – לא רחוקה מעולם ההרצאות שהוא מכבסת כספים עניפה – אבל בפירצה שקשה לחסום – גם אצל קרלה ברוני אני מניח שעלו התעריפים בתקופת הנשיאות של סרקוזי .
העולם הזה מלא בפרצות יצירתיות ואין באמת דרך לחסום אותם.

אהד 4 באפריל 2014

יניב, איציק, בני וכולם. אף אחד לא מצפה שגברת אולמרט תפסיק למכור את תמונותיה, אלא שלכל הפחות מחירם יפורסם ברבים. זה לא מוגזם לדרוש, ואולמרט היה צריך לעשות זאת גם אם החוק לא קבע זאת. כנל לגבי ההרצאות (שזה לא אותו דבר כי הם לאחר הכהונה ושכר שמקבל בעל התפקיד ולא בן משפחתו).
גלו לנו את פרטי העסקה ואנחנו נשפוט לבד הם לקנות ציור של עליזה במאות אלפי שקלים (נניח, אני לא באמת יודע) ע"י איש עסקים פלמוני הוא מחיר ראוי.

יניב פרנקו 4 באפריל 2014

זה נכון אהד – אבל על כל שקיפות במחירי הציורים של עליזה יקומו פרצות חדשות ויצירתיות .
החוכמה לחסום את הגדולות .

ערן 4 באפריל 2014

מקווה ומאמין שלא ישלמו לנו על סוארז, כי לא נמכור. יציעו לנו, אבל הוא יישאר באימפריה ששבה לחיים.
הלוואי…

גיל שלי 4 באפריל 2014

בני גם אני לא התעמקתי בפסק הדין, אך בסופו של יום השופט התרשם שזה משקר וזה אולי טיפוס חרא אבל דובר אמת. לא רואה איך הופכים את זה בעליון. אין לי בעיה עם זה כמו שאין לי בעיה עם הגול של בדש.זה כמו שאסף כתב, זה חלק מהמשחק פעם המושחתים נהנים ופעם נדפקים

בני תבורי 4 באפריל 2014

גיל,
כנראה שזה מה שיעמוד בדרכו של אולמרט בערעור, בית משפט עליון לא נכנס לסוגיות משפטיות כמו למשל כשרות ראיות. אשמח מאוד לראות אותו במדים חומים אבל הייתי רוצה פסק דין מוצק אם ניתן, לא משהו שבספק.

גיל שלי 4 באפריל 2014

הפסק דין לא פחות מוצק מהנצחון של מכבי על באר שבע לטעמי

באבא ימים 4 באפריל 2014

רק כדי לעשות סדר:

המשפט ״בית משפט עליון לא נכנס לסוגיות משפטיות כמו למשל כשרות ראיות״ איננו נכון.

בית המשפט העליון בערעור לא יכנס לשאלת אמינות העדים כי הוא לא שמע את העדויות. בית המשפט העליון יבחן את כל השאר גם במישור העובדתי וגם במישור המשפטי:

עובדתי – לדוגמה סתירות בעדויות שבית המשפט הנמוך לא התייחס אליהן.

משפטי – לדוגמא, האם המעשים בהנחה שנעשו מהווים עבירה. האמת היא שכשיש לבית המשפט סוגיה משפטית להתייחס אליה הוא יטה יותר להתמקד בזה כי במישור העובדתי הוא תמיד נמצא בנחיתות ביחס לערכאה הנמוכה ששמעה את כל העדויות.

אגב:

״כשרות ראיות״ זה לא מושג שהחוק מכיר – הוא מכיר ״קבילות ראיות״ שמתייחס לשאלה האם ניתן להציג את הראיות בבית המשפט (לדוגמה – הודאה שנגבתה באלימות או עדות שמיעה), הוא מכיר ״משקל ראיות״ (כמה אמינות ניתן לייחס לעדות או כמה הראיה תומכת בעמדה המוצגת) הוא גם מכיר ״דיות ראיות״ (האם זה מספיק להרשעה – לדוגמה עדות של שותף לעבירה כנגד השותף שלו גם אם בית המשפט החליט שהיא אמינה לא מספיקה להרשעה. על פי חוק צריך עוד משהו).

שורה תחתונה – אם פסק הדין נשען בעיקר על אמינות העדים אולמרט בבעיה בערעור.

ערן 4 באפריל 2014

גיל, בני:
לדעתי אין כאן מקרה היד של בדש, ולא גול מאופסייד, ולא טעות של שופט רחבה.
למיטב התרשמותי מדברי השופט, יש פה חתיכת גול חוקי ונפלא, של מספר 7 (סוארז / ערן זהבי, תבחרו), בדקה ה- 89, בוולה לחיבורים.
במשחק אליפות.
אולמרט – עף.

גיא זהר 4 באפריל 2014

גם לי כאוהד באר שבע אין בעיה עם הגול שלו אלא עם התגובה הזחוחה שמאוד מזכירה את תגובותיו של אולמרט

אייל הצפון 4 באפריל 2014

בני, דיסוננס קוגניטיבי יש רק לשמאלנים, וזו פריבילגיה שאין לאוהדי ספורט. כלפי חוץ נוכל להגיד שזה נורא לא בסדר, שפנדל ואדום לא היו, ובטח שלא הייתה הרחקה, ושאפשר לשים 8 כוכביות על האליפות. אבל מבפנים, האוהד האמיתי דווקא יותר ישמח לאידם של אוהדי הקבוצה השנייה על זה שאנחנו היינו אלו שקיבלנו את המתנה.
מובן שאני אישית מסייג את הדברים בשתע נקודות חשובות:
א: מתנה, זו אומר טעות שיכלה ליפול גם לצד השני באותה מידה. אם השופט משוחד זה לא חוקי, ואם יש מצב שבו צד א קיבל יותר שריקות לטובתו באופן מובהק סטטית יחסית לצד מ. במצב של 50/50 השיטה לא הוגנת.
ב: אני לא יודע אם זה בגלל שאנחנו יהודים או למרות שאנחנו יהודים, אבל נראה לי שעל פניו בארץ יותר קשה לאנשים לאהוד צד אחד בלי לשנוא את הצד השני. נראה לי שביטויי השנאה בין ישראלים אוהדי קבוצה אחת (בספרד או באירופה), לאוהדי הקבוצה היריבה הרבה יותר קיצוניים מהביטויים של האוהדים מהמדינה של קבוצות אלו.

שלו 4 באפריל 2014

בקשר לחלק הראשון, יש שלב שהקבוצה שלך כבר לא שלך (ע"ע מכבי סל) ולא נותר לך רק להיפרד לשלום.
רגע לפני אליפויות אירופה הגדולות עזבתי אחרי פרשת בלאט ופסקי הזמן ומאז דרכנו לא נפגשות.

בני תבורי 4 באפריל 2014

שלו,
זה עוד לא קרה לי עם הפועל פ"ת וליברפול. יובה בעקבות הקלציופולי הייתה מועמדת רצינית, אבל הסתבר שיש דברים חזקים ממני, כמו למשל דל פיירו ובופון…

שלו 4 באפריל 2014

אופס,
דל פיירו כבר לא שם, והם הראו לו את הדלת בצורה הכי יובנטינית שיש.
ודרך אגב, אשתו של שיראה אמרה שהייתה רוצה שיורידו את שמו מיציע האולטרס בעקבות הקריאות השונות משם (כי זה מכתים את זכרו), והם בתמורה ביקשו שתשנה את שמה כי היא מכתימה את זכרו…

בני תבורי 4 באפריל 2014

הוא וודאי לא שם אבל היה בזמן הפרשה וירד ליגה עם הקבוצה, אקט אצילי מאין כמותו.

יוסי מזרחי 4 באפריל 2014

בני ידידי.
כמו תמיד , מרענן לקרא אותך ולנסות לראות את המציאות מזוית אחרת.
אני תומך של אהוד אולמרט. תמכתי בו כראש ממשלה, בו ובדרכו המדינית ואני רואה בו גם עכשיו, את איש הציבור בכיר ביותר, שאומר לנו את האמת ככל שדברים מדוברים על הצד המדיני והרצון לסיים את הסיכסוך עם הפלשתינאים אם ניתן לסיימו.
.
אני מכיר את אולמרט מירושליים. להגיד שדעתי נוחה ממאפיני התנהגות שדבקו בו? זה יהיה רחוק מדי לחניך בית"ר כמוני.
זה לא משנה את דעתי על היכולות המנהיגותיות שלו. אני לא מאלה שאם דעה פוליטית של מישהו, נניח יוסי שריד אינה זהה לשלי, הוא הופך לאויב וצריך להשמיד אותו.
להשמיד, זו מילה שמתארת מבחינתי, את מה שחלקים נרחבים בציבור, רוצים לעולל לאולמרט, על רקע מדיני ועל ועובדה שהוא היה היחיד שיכול לעמוד מול נתניהו ולנצח. על הרקע הזה ועליו בלבד התנהל מסע של רצח אופי ששורשיו דווקא אצל אלה שאמורים לשמור על החוק, מסע שפרץ כל גבול אפשרי במטרה להפיל אותו, מה שנראה כרגע כהצלחה.
אני מקוה מאוד שבית המשפט העליון יהפוך את הפסיקה של כבוד השופט רוזן כאשר יבחן את מכלול האירועים והעדויות שחלקם התבררו כשקרים של דכנר כשעוד עמד על דוכן העדים, ושיקח בחשבון את הפגמים המשפטיים המהותיים שבאים לביטוי בפסיקת השופט רוזן.
מי שרואה בהרשעה ניצחון יבין מהר מאוד, שזה ניצחון פירוס גם עבור מי שהתבסס על עדים קנויים בכסף רא כי המטרה קידשה עבורו את האמצעים.
.
ישדנה עוד היבטים למסע הבלתי נגמר של המרדף אחרי אהוד. אני לא רוצה לערב שמחה בשמחה ולכן אפסיק כאן ולא אגיד מה עוללו אותם טהרנים מטעם עצמם, לשלטון החוק במובנו הבסיסי ביותר, ולדרך שבה מתיחס הציבור למערכות האכיפה ולסדר היום שלהם. יגיע הזמן גם לזה.

בני תבורי 4 באפריל 2014

יוסי,
כך כתב לי עידו קרצ'מר, חבר פייסבוק, משפטן ומוזיקאי מחונן שעד לפני כשנה שימש בתפקיד בבית המשפט העליון (לא כשופט):
"…לגופו של עניין, ניתן להרשיע על פי מערכת ראיות נסיבתיות, אם התמונה המתקבלת מהצטרפותן מובילה למסקנה אחת בלבד, ומרשיעה. …מדובר בשופט מנוסה מאוד, חזקה עליו שהוא בחן את כל המסכת העובדתית. אף שופט לא רוצה שיהפכו אותו בערעור, ולכן סביר שהוא לא הותיר אבן לא הפוכה.
על פי רוב, ערכאת הערעור לא מתערב בממצאים העובדתיים, אלא רק במסקנות שהוסקו מהם. אם הסניגורים יצליחו לשכנע את העליון שבנסיבות העובדתיות הקיימות, ייתכן תרחיש אחר בלתי מפליל – או אז הנאשם יזוכה. קשה לי לראות את זה קורה."
יהיה מעניין ללא ספק.

יוסי מזרחי 4 באפריל 2014

בני, היא הנותנת. המסקנה שהשופט הוציא מהדברים היא מוקצנת לצד אחד,על פי התרשמותו האישית(אילו הייתי נבזה כמו גם כמה שחורגים כאן מגיזרת טיעונים הוגנת, הייתי שואל האם הוא לא הושפע מאוירה ציבורית שפעלה נגד אולמרט)דוקא נגד עובדות משפטיות מוצקות.
לדעתי הלא מלומדת,ניתן היה להגיע לזיכוי מוחלט על פי אותם נתונים משפטיים, עמדה שנשמעת יותר ויותר הין משפטנים ועיתונאים.

אביאל 4 באפריל 2014

יוסי – אולמרט צריך היה לעוף מזמן, הוא האחראי מספר אחד להרס של ירושלים, בתקופה שלו העיר היתה בצניחה חופשית, גם לפני האינתפידה. אני צריך כל יום לפתוח את החלון בבית ולראות את הזוועה של פרויקט הולילנד.

בו תשמע סיפור, סבא שלי מצד אמא חי עדיין במרוקו, לפני כמה שנים הוא וסבתי הגיעו לבקר, אספתי אותם משדה התעופה, נסענו בכביש בגין בדרך לבית, שסבא שלי, שלא ידע שום דבר על הפרויקט או כל דבר שקשור בו, אמר לי בשנייה שהוא ראה את הבניין שמישהו שילם שוחד כדי לבנות את הבניין.

מעבר לזה, שר בכיר ואחרי זה ראש ממשלה שמקבל כסף במעטפות ולא מעניין אותי שום זוויות משפטתית לא צריך להיות איש ציבור יותר, בנוורוגיה שר בכיר התפטר כי לא שילם אגרת טלווזיה !

שלא נדבר על מעלליו, שכל מישהו שמכיר קצת את ירושלים, את שולה זקן ואת כל החבורה שסבבה אותו שמע עליהם בדרך זו או אחרת, על היום האחרון של מלחמת לבנון והשנייה, על חמישה-שישה פרשות שנסגרו.

עם כל הכבוד לזה שהוא היה כביכול ראש ממשלה טוב והוא לא היה, בתקופתו האבטלה גדלה, הצמיחה ירדה, היתה פשלה צבאית(והפצצת הכור הסורי לא מכפה על העניין) והעובדה שהוא ושולה זקן הרגישו כאילו המדינה בכיס הקטן שלהם.

ומעל לכל כמו שבני כתב, ההתנהגות הסופר שחצנית, התמיד בטוחה, תמיד הצודק והחכם ביותר, זה שמגייס סוללת עורכי דין שלא מביישת אף איש מאפיה, זה שתקע לאישה שנשכבה על הגדר בשבילו סכין בגב בדקה התשעים כדי להפיל עליה את כל התיק.

יוסי מזרחי 4 באפריל 2014

אביאל, בוא נפריד דעות מתוך עובדות.
הלואי והיינו חיים בנורווגיה. אנחנו חיים כאן ולכן הדוגמא שהבאת לא רלונטית.
אצלנו יכולה אשת שר ביטחון להקים חברה שתכליתה ניצול מעמד בעלה והקשרים שלו, לקבל כסף מלקוחות ראשונים וכלום לא קרה.
זה צריך להדאיג לא פחות מהפשע נגד ירושלים שבעצם קיומו של הולילנד.
.
אני תושב העיר כמוך ולא ברורה לי הצניחה שאתה מביא כאילו כעובדה, אלא שכשסבך נסע בכביש בגין הוא נסע במה שהיה והינו תחילת המהפכה התחבורתית בירושליים דרך כביש בגין על כל מה שבו.
את זה ביצע אולמרט כראש עיר ויש נטיה לשכח כשזה לא נח.
.
היה שוחד בהולילנד,בדרגי המקצועיים אין ספק בכך. אלא שדכנר שהיה הציר, לא יכול היה למכור את הסיפור ללדור, בלי שאולמרט ישורבב לסיפור. זה למעשה הסיפור האמיתי של מעורבות אולמרט שבאה, לא כי הוא היה שותף לדכנר, אלא כי דכנר היה לשותף של לדור ודי לחכימא.
השופט הכריע על פי הרגש אבל שכח בדרך את העובדות והן תבואנה בפני העליון. עוד נדבר על כך בעתיד הלא רחוק. רק כרקע כללי, המעבר למגדלים והרחבת הפרויקט נעשו אחרי עזיבת אולמרט וכניסת לופוליאנסקי. תבדוק .
.
אשר למעטפות. אני נגעל ממה שהיה לא פחות ממך. הצרה שלנו היא שזה היה מקובל אז בפוליטיקה הישראלית והשאלה למה רק אולמרט הובא לדין על גיוסי כספים תחת אותה איצטלה חוקית (לצערינו המשותף) היא מעניינת.
.
מעללי שולה זקן,באו לביטוי בשלל פרשיות ובהרבה עדויות שנמסרו ואל תתפלא. היא היתה הציר המרכזי לכל המאכרים ולא סתם אמר עליה כבוד השופט רוזן שהיא היתה חפרפרת במשרד של אולמרט. חפרפרת. אתה מבין מה נגזר מכך.
.
אשר לסכין בגב, מסתבר יותר ויותר, שמי שתקע אותה היתה שולינק'ה שהתחילה בהקלטות עוד לפני שנה וחצי. אל תעשה ממנה מסכנה היא כל מה שכתבת ויותר. היא לא קוזק נגזל, אולי יותר חמלינצקי.
.
על ההתנהגות וסגנון החיים שלו אני לא רוצה להגן. אמרתי את דעתי בתחילת השירשור. על זה,אילו היה אפשר להלקות אותו בכיכר ציון ארבעים מלקות הייתי מצטרף לזה.
.
הערכתך אותו כראש ממשלה היא לגיטימית ממש כמו שלי שהיא הפוכה משלך. אנחנו חלוקים גם על מה שכתבת וכנראה על עוד מרכיבים. מאחר ואני לא יכול להשוות אותו לבגין, (סליחה ומחילה ממי שנפגע מההשואה ובצדק) אז נשאר לי להשוות אותו לנתניהו(בהיבט הנהנתנות הסגנון השלטוני והתוצאות לטווח קצר וארוך).
.
אבל הכי חשוב. אני לא רוצה לחיות במדינה שבה מישהו נדרש לשלם מחיר פלילי כי רודפים אותו פוליטית, וזה מה לעשות חלק מרכזי בסיפור העצוב הזה.
שבת שלום.

אסף the kop 4 באפריל 2014

מטומטמים הפלסטינאיים. במקום להיכנס למו"מ עם אולמרט הם פשוט היו צריכים "לשמן" אותו…

בני תבורי 4 באפריל 2014

אסי,
ברגעים אלה ממש אני מנהל דיון נוקב בפייסבוק בנושא חומוס ואני טוען שם כי הפלשתינאים עושים את החומוס הכי גרוע בעולם.

אסף the kop 4 באפריל 2014

תן לי לנחש.
אף פלסטינאי לא משתתף בדיון…
סיפור חייהם.

שמעון כסאח 4 באפריל 2014

למה שיהיו פריארים וישמנו? הם קיבלו ממנו הכל כולל התחתונים גם בלי להעביר לשולה מעטפה ריקה.

זה לא הספיק להם.

דוני דארקו 4 באפריל 2014

הי , כיוון שמישהו הרים להנחתה ,הייתי שמח למשאל קצר . אני בא מבית רוויזיוניסטי ,כמו אולמרט ,הנגבי וחבריהם ולכן התשובה לשאלה הבאה חשובה לי- מי באמת ובתמים יכול להחשב כאיש ימין אמיתי? ומה הם בעצם הקריטריונים ?אני אשמח לתשובות כנות ולא ציניות . אפשר גם להוסיף מועמדים אחרים שנראים לכם מתאימים .
1. בנימין זאב בגין .
2. זאב ז'בוטינסקי .
3. אהוד אולמרט .
4. בנימין נתניהו .
5. אביגדור ליברמן .
6. דוד בן גוריון .
7. גולדה מאיר .
8. הרב לוינגר .
9. אריאל שרון .

בני תבורי 4 באפריל 2014

דוני,
אביגדור ליברמן למשל, מחזיק בעמדות מדיניות ימניות די קיצוניות. יחד עם זאת, הוא חילוני גמור ואת הסיוע שהושיט לתנועה הקיבוצית כששימש שר התעשייה, היא לא קיבלה גם מחברי מפלגות שמאל ששימשו בתפקיד לפניו. בן גוריון היה אדם חילוני שקידש את התנ"ך והקים מדינה על בסיס משניות סוציאליסטיות, הטביע ספינה כי חשב שהמעשה נכון מבחינה ממלכתית והעלים עין מפעולות צבאיות איומות שנעשו תחתיו. זאב ז'בוטינסקי היה מנהיג אדיר שקידש ערכים של מוסר מדיני וכבוד האדם שאין בינם לבין מה שקורה היום בתנועות הפוליטיות המקדשות את שמו ולא כלום. אריק שרון היה מנהיג צבאי נוקשה ואכזר בעל תפיסות ימניות, אדם מושחת על פי הסיפורים והידיד אולי הכי גדול לתנועה הקיבוצית. אילו היה חי עכשיו ומתפקד, לא הייתה מתקיימת הקפאת הבנייה בקיבוצים והמושבים. לוינגר הוא תיאוקרט פודמנטליסט חשוך ואין לי מושג מה הוא עושה ברשימה הזאת.

דוני דארקו 4 באפריל 2014

לוינגר שם כי הוא היחיד לדעתי ברשימה שפשרה מכל סוג שהיא אינה אופציה עבורו. ואכן, משיחיות ופונדמנטליסטיות דתית היו רחוקות מאוד מז'בוטינסקי ,בגין וכמעט כל מי שברשימה. אבל הן חלק מאוד לגיטימי בדיון על הימין כיום.

יוסי מזרחי 4 באפריל 2014

הצעה קצרה לסדר: הגדר מה זה איש ימין.
כשתגדיר ונסכים על ההגדרה נוכל להמשיך.
כמי שגדל בבית רויזיוניסטי רווי אידיאולוגיה אני רוצה להזכיר לך שמנחם בגין,זצ"ל "החזיר" את כל סיני מה שכנראה יוגדר היום כפילות שמאלנית מובהקת נכון?

יוסי מזרחי 4 באפריל 2014

כפילות צ"ל כפעילות

אהד 4 באפריל 2014

בני, לא ברור לי מדוע החלטת שפסד של השופט "הובקע מנבדל". כמו ברוב הדיונים המשפטיים, השופט צריך לבחור באיזו גרסה הוא בוחר. הוא העדיף את זו של דכנר (שלוותה בראיות חיצוניות ובהודאות מסייעות כמו זו שסיפק יוסי אולמרט). ההגיון הישר הוא אולי הכלי החשוב ביותר הקיים בידי השופט וזו ממש לא "בעיה משפטית" שהוא הסתמך עליו.
לגבי החקירה הנגדית שלא מוצתה, תרשה לי להניח שזה לא המקרה הראשון בו העד המרכזי לא משלים את החקירה הנגדית, ככה שזה פחות דרמטי ממה שזה נשמע. השופט רוזן מצא את העדויות מספיק חזקות ולקח בחשבון את העובדה שזכותו של אולמרט לחקור את מאשימיו נפגעה.

אם כן, הדבר היחיד שחורה לי הוא העובדה שבית המשפט לא החליט על הרכב מורחב של שלושה שופטים. זה אולי היה עולה יותר למדינה, אבל בהחלט היה מסייע מבחינה ציבורית.

בני תבורי 4 באפריל 2014

אהד,
השופטת ברלינר קבעה בתחילת הדרך כי המשפט תנהל בפני דן יחיד ולא הרכב, בניגוד לבקשת התביעה מהנימוק של יעילות. השופט סברה כי דיון בפני הרכב יארך מידי.

אהד 4 באפריל 2014

ותיאורטית היא צודקת. אבל יש בחיים יותר מאשר שיקולי יעילות. כאשר אתה שופט את רה"מ לשעבר (ובכירים נוספים כגון דנקנר ולופוליאנסקי) אתה צריך לחשוב גם על נראות הצדק ועל הפחתת הלחץ מעל השופט היחיד. גם תיק דרעי נדון בפני שלושה שופטים. אני גם מניח שאם היו שלושה שופטים בהרכב שהיו מרשיעים את אולמרט, תחושותיך היו שונות.

איציק 4 באפריל 2014

בני, שתי התיחסויות:
1. השבוע הופיע, נדמה לי אצל לונדון וקירשנבאום, ד"ר לפסיכולוגיה ששיך למחלקה לכלכלה. הוא עשה מחקר מעניין ובו הגיע למסכנה שככול שאתה מאוהב יותר, אתה מוכן לשקר יותר… האם צריך להסביר מעבר לזה לגבי האהדה לקבוצה במיידי. ולגבי הזמן שעובר, לרוב הקשר למידי רב יותר ולכן תהיה מוכן לשקר עבורו יותר.
2. פעם אלי חשבנו שאנו הולי-לנד, אבל בטוח שעכשיו זה חולי-לנד. אני מקווה שהשופט לפחות קצת הקטין את החולי. העיניין הוא שאולמרט בנה את כל ההגנה שלו על משפט, ונראה לי שהשופט הכניס די הרבה מהצדק, דבר שפחות מקובל בבתי-המשפט והפתיע את אולמרט וציוותו. אני מקווה שימצא התמהיל הנכון בין המשפט והצדק ולא רק במקרה זה.
הטענה של אנשי ציבור בכירים של "לא ידעתי" תמיד מקוממת אותי ומפתיעה למה היא מתקבלת. הם יודעים על מאות מיליונים של שקלים המועברים, הם מזיזים אלפי אנשים, מחליטים החלטות של עשרות שנים קדימה לפעמים, אך כאשר יש משהו לא כשר "לא ידעתי" פוטר את הכל. אחרי כמה דקות אני גם נזכר ביצחק רבין בקדנציה הראשונה. הוא בקלות יכל להסתתר מאחורי "לא ידעתי" אך בחר אחרת… מבחינתי זו צריכה להיות המורשת הכי גדולה שלו, אך משום מה לאף אחד כבר לא איכפאת מזה.

פאקו 4 באפריל 2014

קצת חולק על קביעתך שהרשעתו טלטלה את החברה כאן. לדעתי הרוב המכריע אכן שותף לסלידתך מהאיש ומדרכי התנהלותו, ולכן הרשעתו לא ממש זעזעה את אמות הספים. גם העובדה ששימש כראש ממשלה והורשע בשוחד לא אמורה לזעזע עקב התקדימים של בכירים במערכת שהורשעו בעבירות שיש עמם קלון רב.

אביאל 4 באפריל 2014

בני – אתה יודע מה באמת גרוע במדינתנו ? שהיה סיכוי גבוה שאולמרט היה חוזר להיות ראש ממשלה אם הוא היה יוצא זכאי. גם בימים האחרונים שמעתי אנשים אומרים שהוא היה ראש ממשלה מצוין ולמי באמת אכפת מה הוא עשה בזמן שהיה ראש עיר או שר האוצרתמ״ת.

איציק 4 באפריל 2014

אני חושב שאתה מבלבל בין דברים. אסור לא לחזור לתפקיד ציבורי כלשהו בגלל שחיתות שיהתה בזמנים שונים במהלך חייו. זה צד אחד של המטבע, החוקי והמוסרי. הצד השני, יתכן וללא קשר לשחיתות ההחלטות שקיבל בעינייני המדינה בזמן היותו ראש ממשלה היו טובות ונכונות. זה לא או הראשון או השני. יתכן גם וגם, אך הצד הראשון פוסל אותו מלחזור לצד השני בעתיד.

אביאל 4 באפריל 2014

איציק – כתבתי בתגובה ליוסי שלדעתי הוא גם לא היה ראש ממשלה טוב כמו שעושים ממנו.
בכל מקרה זאת לא הנקודה, הציבור היה מוכן לקבל את אולמרט על כל המגרעות שלו, לכולם די ברור שהוא מושחת, לא סתם מסתובבים כבר עשור וחצי סיפורים, כתבי אישום, מבקרי מדינה, פקידים בכירים שיצאו נגדו ועוד ועוד.

אותה בעיה שחזרה על עצמה בדיוק עם אריאל שרון, ראש ממשלה שהבטיח בקמפיין בחירות שדין נצרים כדין תל אביב ואחר כך החזיר חבל ארץ שלם ללא תמורה וזאת כדי שהתקשורת תרד ממנו בכל מה שקשור לפרשת האי היווני וחברו מרטין שלאף, אפילו אמנון אברומוביץ׳ הודה שהתקשורת הפכה את שרון לאתרוג כדי שתוכנית ההתנתקות תצא לפועל. אולמרט המשיך את דרכו. כנראה שלציבור במדינה שלנו יש איזה ורציה של תסמונת שטוקהולם עם ראשי ממשלה מושחתים שעושים מה שבא להם.

the bird 5 באפריל 2014

אני ממש לא מבין את המונח "היו לו החלטות טובות ונכונות"

2 מלחמות ובשתיהן לא הושגה אף מטרה שלשמה יצאנו אליהן

שלא לדבר על הניסיון להציל את עצמו על ידי מכירת חיסול של המדינה במ"ומ עם אבו מאזן

ממש ראש ממשלה מוצלח לתפארת המדינה
או המעטפה

בני תבורי 4 באפריל 2014

אביאל,
גם אני שומע אנשים מדברים כך ובאמת לא מבין על מה הם מסתמכים.

Comments closed