גמישות

שתי פרשות שמהותן מכילה פגיעה חמורה בערכים שקודשו על ידי עולם הכדורגל מסתיימות באופן שונה לחלוטין.

MISTY COPELAND

 

שתי פרשות שמהותן מכילה פגיעה חמורה בערכים שקודשו על ידי עולם הכדורגל מסתיימות באופן שונה לחלוטין.

התפנית החדה, במשמעות זו, שעשה עולם הכדורגל ביחסו אל שחקן אלים לזה שאל שחקן רמאי, אינה פחות מקריאת תיגר על סיבוב כדור הארץ.

מעמידה איתנה חד-משמעית על קיומו של קוד שקיבל משמעות של ערך עליון, כשהמבט מיושר קדימה, הלסת קפוצה ואצבע אחת מורה, עבר העולם לקריסה והתכנסות אל מחוזות החפיף.

את האלים, בצדק, תבעו על הפרה של קוד התנהגות והענישו. הרמאי, על הפרה דומה בבוטותה, נהיה מאמי עולמי. והוא לא רק רימה, הוא גם זכה מן ההפקר, הוא מתנצל והעולם מזיל דמעה.

*

הסיפור של הרמאי קצת נוגע ללב. שחקן מופלא אבל די מכוער, נודד בין מועדונים ולא ממש  מוצא את מקומו, וגם בתחילת דרכו במועדון הנוכחי אליו הוא משתייך, הוא נאלץ לנהל קרבות עזים על מקומו בתודעה המקצועית. ולפתע, כמו באגדות, משיל מעליו הברווזון המכוער את מה שנותר משיער קרקפתו והופך לנסיך החלומות. לא רק גיבור קרבות מנצח, אלא אף מוביל ומנהיג ומעורר השראה.

ובמעמד זה, כשהוא במרכז הבמה המרכזית, כשיכולותיו רק הולכות ומתעצמות וכשכבר כיום יש מי שמונים אותו בין שלושת הטובים בעולם, הוא מרמה על מנת לקבל יתרון.

ולעולם הכדורגל זה בסדר. גם לפיפ"א נביאו.

ואם אנחנו כבר משתינים על הכללים שקידשנו, אז בואו לפחות נעשה את זה מהמקפצה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

וימבלדון עד כאן - אלעד בר איתן
חרב פיפיות/ החוזה של רייס

128 Comments

no propaganda 30 ביוני 2014

אני לא חושב שזה נכון רק לעולם הכדורגל. בכל העולם המערבי יש הוקאה( לפעמים אפילו מוגזמת ) של אלימות. ךעומת זאת יש יחס סלחני ולפעמים אף אוהד כלפי רמאים. זה נפוץ בעולם העסקים ובפוליטיקה אבל גם בתחומים אחרים.

בלי קשר, היה בסוף פנדל על רובן.

עכו"ם 30 ביוני 2014

אני אתך, אבל הרמאי הזה הוא אינו רמאי בודד, כמעט בכל קבוצה/נבחרת יש רמאים שכמותו, תאורטיקנים של פיזיקה שאחראים להמצאתה מחדש פעם אחר פעם.
מבחינה זו אותו רמאי אינו שונה ואני לא בטוח שהוא צריך להיענש יותר מכל רמאי אחר. (אבל בטוח שצריך להעניש רמאים).

אריק 30 ביוני 2014

יש הבדל מאוד גדול. עד עכשיו צללו 23243324 שחקנים במונדיאל מתוך 500. אף אחד לא נשך חוץ מאחד. על מה להענישו? על שהודה?
צלילות זה עניין מתואב אבל כולם עושים את זה, אגב הנשכן הוא גם צוללן מיו חיה אמפיבית. לא הייתי מתחיל דווקא עם מי שהודה. טוב שהוא לא נפל על לאיון ופניו פגעו בכתפו.
צלילות ברחבה ייפתרו כשיכניסו סופסוף מצלמות.

ק. 30 ביוני 2014

ייפסקו שתתחיל הרחקה בדיעבד לכמה משחקים על בסיס צילומי טלוויזיה. מה שעושים עם נשיכות בשנים האחרונות (וכמעט את כולם חוץ מאחד זה הרתיע).

אחד 30 ביוני 2014

קשקוש מוחלט.
אין צורך להעניש את רובן, משום שהצלילה שלו לא הסתיימה בפנדל. כלומר השופט ידע שרובן התחזה, והחליט לא לתת לו כרטיס צהוב. ובכך העניין מסתיים.

בנוסף, בתחילת דרכו בבאיירן הוא דווקא היה ה-כוכב של הקבוצה. רק בשתי העונות האחרונות הוא הפך ל"סתם עוד שחקן".

אלעד 30 ביוני 2014

כל אוהבי המשחק נהנים להגיד: "זה הכדורגל".
והרי רובן הוא לא היחיד ואפילו לא הגרוע שבהם. והרי לעיתים העבירה אכן נעשית, אבל אם השחקן לא יצלול (ויהפוך את הפאול לויזואלי) הוא לא יקבל את השריקה. ולכן שחקנים למדו לא רק לצלול אלא גם להגזים בתגובות, כדי לקבל את שריקת השופט. ולפעמים גם כשיש פאול, מה שמרגיז זו ההגזמה של השחקן שמתפתל על הדשא, ולפעמים נשלף כרטיס שלא בצדק (כי לא כל עבירה דינה כרטיס). ולפעמים גם ישכבו במשך שעות על הארץ כדי לבזבז זמן, כי השעון הרי לעולם אינו עוצר. כנראה שזה היופי בכדורגל.
אני? אני מעדיף כדורסל.

אריק 30 ביוני 2014

אז תגיע היום ב20:45.
"האק דה…" שהופך 2 דקות ל20 הופך את הכדורסל למשחק בלתי נסבל לצפיה עבורי. תנו לשעון לרוץ!

אלעד 30 ביוני 2014

איפה משחקים?

"האק דה" זה במשחק אחד מכמה. משיכות זמן והתחזויות בכדורגל זה עניין שבשגרה.

אריק 30 ביוני 2014

לפי השם, האישה הברזילאית והעובדה שאתה מבלה בדה-באזר בלבלתי אותך כנראה עם מישהו אחר. או שיש כמה "אלעד". אחרת היית יודע.

אלעד 30 ביוני 2014

שושני?

אלעד 30 ביוני 2014

לא שמתי לב שיום שני היום

אריק 30 ביוני 2014

אתה מוסר יותר מהר מזה…

אחד 30 ביוני 2014

אגב, זו היתה טעות נוראית מצידו להודות. הוא פחות או יותר נתן אישור לכל שחקן שיעמוד מולו בהמשך הטורניר לבצע עליו עבירות(אני רוצה לראות את השופט שישרוק לעבירה על רובן עכשיו).

edgecator 30 ביוני 2014

אני לא בטוח שזה לא יפעל דווקא לכיוון ההפוך. הוא הודה והתחרט, משמע יצר מצג לפיו הוא לא הולך לעשות זאת שוב. סוג של הפוך על הפוך.

מיכאל 30 ביוני 2014

מעולה בני, תודה

עדי אבני 30 ביוני 2014

ממש כרגע ניהלנו על זה דיון בפייסבוק של עמית פרוסנר.
אלה ההבנות שלי בנושא:
1. שופטים צריכים להתחיל לשרוק גם כשהעבירה לא מפילה את השחקן. העובדה שלו עושים זאת גורמת לשחקנים לעודף תיאטרליות גם כשאכן היתה פגיעה.
2. התחזויות כאלה הן הפאסיב- אגרסיב של הכדורגלנים. אבל גם פאסיב אגרסיב הוא נשק, וככל נשק אחר צריך לרסן אותו. הייתי שמח עם, בהינתן סעיף 1, השופט היה בו זמנית שורק לפנדל ושולף צהוב לרובן על התחזות. כי שניהם היו.
3. ובאותה הזדמנות- צהוב על התחזות גם לאלה שמזנקים מעצמת ההדף הבליסטית של יריקה לכיוונם, של אלה שתופסים את הראש בכאב אחרי שקיבלו מכה בכתף, את אלה שמתגלגלים מעשה אלכס שטילוב אחרי עבירה וקמיםאחרי דקה כאילו כלום, ואת אלה שנשכבים בתחומי המגרש לקבלת טיפול בשביל להרוס מומנטום של היריב/ לקחת קצת אוויר/ להראות לשופט שהוא טעה ונעשתה עליהם עבירה. גם אלה התחזויות, רק מהצד השני של המגרש.

אלכס 30 ביוני 2014

+1

איציק 30 ביוני 2014

לגבי נקודה 3. למה צהוב, צריך להעביר לענף ספורט אחר ולתת להם ניקוד :-)

כסיפוביץ 30 ביוני 2014

אני מציע שפשוט על כל התחזות יישמע רעש של צחוקים ומחיאות כפיים מהקהל.
ממש כמו בסיטקום כלשהו.
זה יהיה מספיק מביך כמו הזינוק של רובן

סלים שיידי 30 ביוני 2014

+8000000

בלעם 30 ביוני 2014

על פניו רעיון מעולה, רק שלא נראה לי ששחקן יוותר על הזדמנות לרמות בשביל ניצחון שיכול להביא לו תהילה, כסף, כלבות ודרינקים בגלל צחוק מהקהל.

עמית 30 ביוני 2014

האמרה האמריקאית "אתה עומד איפה שאתה יושב" מדגימה היטב את קשת התגובות לפרשת סוארס (ועכשיו רובן).

ק. 30 ביוני 2014

עם או בלי קשר – התחושה שלי היא שבמונדיאל, לא מדבר על החלטות ספציפיות (פנדל/נבדל), ניהול המשחק של השופטים הוא מצוין – נותנים למשחק לזרום, לא שורקים על כל נפילה, מאפשרים משחק אגרסיבי ואם שחקן נשכב מביאים די מהר את המיטה שתפנה אותו.

edgecator 30 ביוני 2014

בני, הנחת המוצא שלך בעייתית בלשון המעטה. ההפרה של רובן היא הפרה "מקובלת". של סוארז קצת פחות. מכאן ההבדל בהתייחסות.

מעבר לזה, לא זכור לי מתי מישהו הזיל דמעה על רובן. לעומת זאת, על סוארז, aka "השחקן הכי מרגש בתבל גם כשהוא נושך וצולל ובועט ומתבכיין והכל בגלל שהוא מחצין את האהבה שלו למשחק", דווקא כן.

בני תבורי 30 ביוני 2014

edgecator,
אין לי הנחת מוצא, תיארתי עובדה ואתה עושה עבודה נהדרת בלחזק את עמדתי. תעשה אתה בעצמך את החשבון וקבע אתה את גבולות הסובלנות שלך למי שעובר על החוק, הנח לי לקבוע את שלי.

edgecator 30 ביוני 2014

גבולות הסובלנות שלך כבודם במקומו מונח, אבל הם אינם הגבולות האוניברסליים. צלילות הן חלק אינהרנטי למשחק, גם אם אפשר להתווכח על הצעדים שיש לנקוט לצורך צמצומן. ונשיכות? בסדר. יותר מזה – רמאות היא חלק אינהרנטי לכל משחק מעצם היותו משחק, בעוד שאלימות מהסוג שסוארז הפגין היא לא חלק משום דבר. לכן חומרת העבירה בהכרח שונה. נסה לחשוב האם במשחק שבץ-נא סוער, יריב שלא בוחל מלהסתיר קוביות אותיות בכיסיו ולהוציאן ברגע המתאים ראוי לאותה סנקציה לה ראוי יריב שמחלק סטירות ללא שום סיבה נראית לעין.

אריק 30 ביוני 2014

התיאוריה היתה עובדת יפה יותר אם סוארז היה מאלו שנשארים על הרגליים ונופלים רק כשאין ברירה וגם אז אם אין פגיעה מנערים את הדשא וממשיכים. אבל סוארז הוא גם צוללן מהגרועים ביותר, מהמתחזים הגרועים ביותר והמתבכיינים הגרועים ביותר וכו'. אני עדיין אוהב את סוארז כי התמורה לכרטיס שלו היא הכי גבוהה אולי בכדורגל העולמי. אבל זה מאוד פוגע בתיאוריה. הרי גם הקפטן של הקבוצה של סוארז יצלול בחדווה ברחבה בדקה ה-90 וגם הקפטן של היריבה המרה.
אני מבין את הרעיון של בני לומר – נשיכות? זה הבעיה של המשחק? התחזויות זה הרבה יותר גרוע מבחינת ההקף והנזק ובזה יש הרבה אמת.

בני תבורי 30 ביוני 2014

לא תגרור אותי לדיון מי יותר זבל כי זו אינה כוונת הפוסט שלי. אני לא מציב את שני המקרים זה מול זה כדי להשוות או להפריד. דיברתי על יחס למעשה אלימות ויחס למעשה רמאות. יקבע כל אחד היכן עובר הגבול שלו. אני לא טולרנטי לאף אחד מהם.

אלון זנדר 30 ביוני 2014

בני, אני פשוט חייב לענות לך. לדעתי אתה מאד מקל עלעצמך בקונפליקטים האלה. אתה בפירוש עורך השוואה בתפיסה של שני המקרים (סוארס/רובן) ומצייר את התגובה אליהם בעולם כולו (!) כקיצונית ומרעישה והופכת סדרי עולם.
אז אני אמנם לא ראיתי את כל העולם, למרות שאני עוקב, אבל אני חושב שמה שאתה עושה זה לא "תיארתי עובדה", אלא החצנה של נקודת הראות שלך.
קודם כל, צריך גם להיות זהירים בהגדרות. עוד לא ראיתי מומחה אחד שלא טוען שהיתה עבירה על רובן. אין הילוך חוזר בו לא רואים את המגע. לא עבירה קשה, עבירה שהייתי מעדיף גם אני לא לראות (הלוואי ומקסיקו היו עולים!), אבל עבירה נאן-ד'ה-לס. כלומר הביקורת במקרה זה על רובן לא יכולה להיות על צלילה (דבר שעשה בעבר, בודאי, וכמו שהודה גם באותו משחק – ללא שהצליח להערים על השופט), אלא על התיאטרליות שלו. שאני מתעב אותה, אבל היא לא רמאות. ולבטח אין שום בסיס להעניש אותו.
מצד שני, אני תומך פה באיסור מוחלט על תיאטרליות על המגרש. ואני יודע שאני לא היחיד. כל שחקן שמרים את ידיו בתחינה, שמרים יד כדי לדמות כרטיס, כל אותן תנועות חייבות להיות תנועות מגונות ולהיאסר על פי חוק. או אז באמת יהיה שינוי בעולם הכדורגל. אבל עד אז הדרך ארוכה.
בנוגע לסוארס – אתה מפספס לדעתי את העניין. סוארס לא "אלים", ולא נענש על אלימות. הוא נענש על ביזיון, על התנהגות בלתי קבילה. כמו יריקה – שגם היא לא נופלת תחת הגדרה מקובלת של אלימות במגרשי הכדורגל. גם העונש שנגזר על סוארס לחלוטין תואם את כל הציפיות מצד מומחים לחוקת הספורט ששמעתי לפני גזר הדין (משוויץ ומגרמניה , במקרה שלי). העונש שלו נמוך מעונש על יריקה על שופט במונדיאל (שנה ללא כדורגל, שזה כמו סיום קריירה), ונמוך בהרבה מעונש על עבירה כמו אי-הגעה למבדק סמים. ויותר קרובה לעונש על בקנבאואר שלא ענה לשאלות באי-מייל של ה"חוקר" של פיפ"א (שלושה חודשים הרחקה מכל פעילות, כלומר גם איסור כניסה לכל מגרש).
הרי מה שסוארס עשה, אם נניח את זה על הצירים של חוקי הנהיגה, הוא לא שהוא נסע במהירות גבוהה מדי, אפילו לא מאד מאד גבוהה. על זה יש עונשים קבועים בחוק. עד עשרים קמ"ש יותר מדי, שלושים קמ"ש יותר מדי, עד לגבול מסויים, העונשים כוללים שלילת רישיון, קנסות וכו'. אבל מה שסוארס עשה היה לעצור באמצע הכביש המהיר על הנתיב שלו, לצאת ולהשתין. נכון שרק אוטו אחד נפגע, אבל ברור שזה לא קשור. זו התנהגות שאין עליה שום עונש קבוע, כי היא עד כדי כך יוצאת דופן.
בנוגע לעונש של פיפ"א שנוגע גם לנבחרת וגם למועדון, יש הרבה שלצערי פשוט לא מבינים איף זה עובד. כל הכדורגל המאורגן בעולם שייך לפיפ"א ומוכפף אליה. פר הגדרה. עכשיו, כל מי שמסונף לפיפ"א יכול לקבל החלטות על התחום שתחת מרותו. התאחדות מקומית יכולה להרחיק שחקן לחלוטים ממגרשים שתחת שיפוטה, כלומר ליגה או גביע. מנהלת ליגה רק ממשחקי ליגה או גביע הליגה. אופ"א, מצידה, יכולה להרחיק רק ממה שתחת אחריותה – ואלה רק הגביעים האירופיים, ומשחקי היורו. בגלל גבולות התחום האלה נוצר איזשהו רושם, שאפשר להעניש שחקן רק לגבי מפעל מסויים, ולא היא. פיפ"א יכולה, ועושה זאת, להרחיק כל אדם מכל המגרשים בעולם.

בני תבורי 30 ביוני 2014

אלון,
אתה אמור לדעת משהו על סאב טקסט, אנדרסטייטמנט וסאטירה. אז הנה אני מודה: לא ספרתי ויתכן שרק שלושת רבעי עולם. בחייך, אתה מכניס את כל הסיפור מתחת למיקרוסקופ במעבדה? יש כאן קוד מקובל שנפרץ פעמיים. אחת על ידי מעשה אלימות והשני על ידי מעשה רמייה. האלים הוענש והרמאי לא. זה כל הסיפור. לגבי סמכויות פיפ"א, לא ידעתי, ועכשיו אני מרגיש עוד יותר מחורבן.

אלון זנדר 30 ביוני 2014

בני – אבל הנקודה שלי היא היא שאתה מכניס את הסאבטקסט שלך. אחרת אי אפשר להבין את העמדות האלה. והרי חשבתי שברור, שאצל סוארס אין עבירת אלימות כלל (אחרת היא על ציר שבין דחיפה לשבירת רגל), אלא עבירת ביזיון המשחק (כלומר בין ויכוח עם שופט, קללות של שחקן יריב ועד יריקות).

בני תבורי 30 ביוני 2014

אלון,
נו, אז אנחנו מבינים אחד את השני גם מבלי שאדרש לפרט. בסופו של דבר, אני קובל בפוסט כנגד הדאבל סטנדרט ומהתגובות אני לומד שאני בבדידות מזהרת. ראה שוב את המשפט האחרון שלי בפוסט ותיווכח עד כמה זה מקובל.

איציק 30 ביוני 2014

אלון,
לא מקבל את הכתוב על סוארז. זה שמה שפיפ"א החליטה חוקי, אין עוררין. השאלה האם זה נכון וכחם. על זה התשובה, לא. תאר לך שהבן שלך מפריע בשיעורי אנגלית, ולכן בגלל סעיף התנהגות מורידים לא 20 נקודות בתעודה בכול המקצועות בהחלטת הנהלת בית-הספר. הרי זה לא מתקבל על הדעת. אותו דבר גם כאן, הכל תחת פיפ"א אבל מה שלנבחרת, חנבחרת, ומה שלקבוצה, לקבוצה. תוסיף לזה את התרומה השולית של העונש. הוא כבר נענש בפרמייר-ליג, והינה חזר על מעשהו. כלומר העונש לא גרם לו להפסיק. מסכנה, צריך משהו יצירתי. למשל (וכתבתי רבות על זה) לקבוע שהעונש יהיה מופחת בהרבה אם יגיע לטיפול אצל גורמים שהגורמים המקצועיים של פיפ"א יסכימו להם. זהו רווח כפול, גם טיפול וגם חזרה מהירה למיגרשים. הבעייה שזה לא פופוליסטי, לא עושה באז, והרחקה כן, והיא גם פשוטה יותר, ולכן זה מה שפיפ"א עושה. לא חכם, לא נכון, מאוד צפוי.

אלון זנדר 30 ביוני 2014

איציק, לדעתי המשל שלך לוקה בחסר. המצב דומה יותר לטקס רשמי של מאה שנה לבית הספר, שבו תלמיד בעייתי אך מוצלח משתתף בחידון אנגלית. במהלך החידון, מול טלביזיות בשידור ישיר לכל האומה, התלמיד קם ויורק על תלמיד אחר (מעצבן אף הוא).
ברור שהמנהלת שצריכה כספי תרומות ומסתמכת על הטקס הזה, תראה איך המוניטין של בית הספר נפגע (יורקים בו, גם הטובים שבתלמידים!), ותגיב בתקיפות.
היא לא תעיף את התלמיד עד סוף הטקס, או רק מחידונים, או אפילו רק משיעורי אנגלית. אלא מבית הספר, או לפחות תרחיק אותו לכמה חודשים כדי שיירגע ויחשוב בעצמו, ויסדר לעצמו טיפול.
ועם כל הכבוד לליברפול שעוזרים, האחריות על טיפול היא לחלוטין אך ורק של סוארס שחייב להיווכח בעצמו שיש לו בעייה, אחרת שום טיפול לא יעזור לו. ולכן גם תיאוריות הקשר האורוגוואיות והתמיכה והאהבה שהוא מקבל הם קומטרהפרודוקטיביות ויפגעו בו. הוא צריך בידוד, הוא צריך להבין שמשהו לא בסדר, ושהוא בעצמו חייב לשנות את זה.

איציק 30 ביוני 2014

אלון,
אני מבין את הדוגמא, ומסכים חלקית (לדעתי יש פה הקצנת מה), אך לא מסכים לסיום. ודאי שסוארז צריך טיפול אך לא כל אחד שצריך אותו מבין זאת או מוכן להודות בכך. בתי משפט נוקטים בשיטת ההקלה בעונש בתמורה להסכמה בקבלת טפול. זה מה שקורה כשחברה מתוקנת לוקח אחריות ומנסה לעזור (כמובן לא להקצין אחרת נגיע ל-1984 של אורוול). כנ"ל גם פיפ"א וסוארז. היא לא חייבת אך אם היא רוצה לשפר את תדמית הכדורגל, עדיף לעשות זאת עם סוארז מתוקן מאשר בלעדיו, כיוון שכאשר הוא מאוזן הוא תורם למוצר.

אלון זנדר 30 ביוני 2014

איציק – אין בכך ספק. אבל בתי המשפט מחוייבים לחברה, ולכן הם עושים את כל מה שהם עושים עבור התוצאה החיובית ביותר לחברה. במקרה של פיפ"א, היא מחוייבת רק לעצמה. אולי בעצם המצב אפילו היה יכול להיות גרוע יותר. תאר לך שבתי המשפט היו מחוייבים רק לעצמם (מה שקרה בדיקטטורות בהסטוריה) – הם רק היו מטילים קנסות שנכנסים להם לכיס.
תראה, אין בינינו ויכוח שמה שסוארס צריך, זה קודם כל טיפול, העונש לא רלוונטי לסיפור הזה. השאלה היא, מי יכול, מוסמך או צריך לשלוח אותו לשם, ומה יביא תוצאות. אני בטוח שגם בהתאחדות של אורוגוואי, גם בליברפול, ואפילו בפיפ"א (הרי הוא גם נכס גדול!) בודקים איך לעזור לו. אחרי הכל, באמת כולם בני אדם.

יוני ג 30 ביוני 2014

קשה לבקש משחקן כמו רובן לשמור על שיווי משקל מושלם כשבכל כניסה לרחבה הוא מסבסב על הדרך 4-5 שחקני הגנה עם הכדור צמוד לרגל. כמו רקדן בלט.
ברגע שיאבד לו הכדור הוא יאבד את המיקוד וייפול.
אם שחקן הגנה ייגע בו, גם נגיעה קלה, הוא ייפול.
מסקנה: אם רובן נכנס לרחבה זה ייגמר או בנפילה או בכדור ברשת.

כשהוא טועה ונופל בכוונה, הוא מודה שזה היה מעשה טיפשי ומיותר.
זו לא השתנה מהמקפצה. זו יציאה כנגד המערכת המעוותת שמעודדת בלרינות מופלאות כמו רובן ליפול בכוונה במקום לסובב עוד שחקן.

אבל נניח שרובן לא היה נופל ושחקן מקסיקני היה צולל ברחבה והולנד היתה הולכת הביתה, זה היה בסדר? למרבה הצער, כשכולם חייבים לרמות, השינוי יתחיל מאלו שמודים.

אורן 30 ביוני 2014

+1

רונן דורפן 30 ביוני 2014

בני – במרה ה-15 באנגליה כל גניבה של יותר משבעה שילינג דינה היה דומה – מוות. כמובן שגם לרצח היה עונש מוות. התייחסו לכל הרמאויות באותו קנה מידה.

הבעיה היא כזו. כדורגל הוא משחק מגע, ומגע חריף מדי ברחבה הוא פאול, ופאול שם הוא פנדל. באמת הבעיה היא אולי כמו שמציע גרייזס – שפנדל הוא יתרון כל כך קצוני בכדורגל שאולי צריך להעניק אותו יותר במשורה. הכדורגל צריך לרצות להפחית את הרמאויות במצבים כאלו אבל הכדורגל לא רוצה ששחקנים יפסיקו לנסות לעבור אחרים ברחבה ושאלו ינסו לתקל אותם. הוא מחפש את שביל הזהב שקשה מאד למצוא כאן. יותר מכך – אני חושב שאפילו שחקנים לא יודעים תמיד אם היה פנדל – ירדו נגדם לתיקול, מגע, המעשה ההגיוני ביותר עם סיכויי הניצחון הכי גדולים הוא לפול. בעיה אינהרנטית למשחק.

לגבי נשיכות – איזה רווח יש לכדורגל מזה שקצת נתחשב בנושכים? שפה ושם נאפשר איזה ביס. נושיב אותו לשני משחקים ואם ינשוך שוב אולי עוד שני משחקים. מה הכדורגל מרוויח מזה?

בני תבורי 30 ביוני 2014

חו"ח מלהתחשב בנושכים, זה לא נאמר אפילו בצחוק. ליפול ברחבה במודע זה כמו לרמות את מס הכנסה במודע והשאלה היא: האם אנחנו רוצים את גיבורי התרבות שלנו כל כך קטנים?

איציק 30 ביוני 2014

אנחנו רוצים מס הכנסה יותר נמוך ומשכורות יותר גבוהות…
קצת יותר ברצינות… ההתחזות בנפילה היא לא ברחבה בלבד, הרבה שחקנים שלא הצליחו לעבור מגן, צוללים. הם רוצים שהכדור ישאר אצלם, רוצים לנסות לסחוט צהוב/אדום ליריב, או כל סיבה אחרת. ברחבה זה נשמע יותר מעצבן כי ההשלכות יותר חמורות. אומר תחילה שאני נגד צלילות. השאלה האם השופט צריך יותר להגן על המתקיף או על המגן. ב-NBA בפלאי-אוף נותנים לשמור חזק יותר, והמתקיף חשוף יותר. גם הכדורסלנים בגלל זה (אך לא רק) עושים עויתות מוזרות כדי לקבל עברה. מצד שני, שריקה על כל נגיעה, היא אסון. מתברר שלסמוך על ג'נטלמניות של שחקנים זו דרישה קשה מידי, ולכן המתקיף תמיד ינסה להראות פגוע יותר ממה שהוא באמת כדי "להרויח" עברה. יש שני פתרוות אפשריים:
1. מצלמות בזמן אמת, ואולי הרחקת השחקן (או הוצאתו לשמשל לשבע דקות, ללא אפשרות החלפתו בזמן זה). החסרון – עצירת משחק ומשיכתו.
2. מצלמות לאחר המשחק והענשה. חסרון – אין פיצוי לקבוצה הנפגעת כי אם רק עונש עתידי.
לגבי הנשכנים צריך להתייחס אחרת, חיסון וטיפול. עונשים למינהם ללא טיפול זה מס שפתיים.

נחשון שוחט 30 ביוני 2014

זה היה כך עד סוף המאה ה – 18, אך צריך לשים גם כוכבית. המדיניות הזו התבססה על הצדקה הרתעתית מוזרה במושגים של ימינו (תועלתנית באופן מובהק). עונש מוות אמנם הוצמד לרוב העבירות קלות כחמורות, אך במקביל נותר מסלול של הקלה מכח חנינה/סמכות המלך. באופן מעשי, ברוב הגדול של המקרים המשפט הציג עמדה רשמית בלתי-מתפשרת אך לאחר הרשעה העונשים הוקלו באופן משמעותי ברוב המקרים מכל מיני סוגים של שיקולים. הרעיון מאחורי זה (הטיעון הוצג בצורה הכי מפורשת בספרו של וייליאם פיילי ובהתאמה נקרא Paley's Net) היה לגרום להרתעה שנובעת מאי-הידיעה, כלומר מהפחד שבגין כל הפרת חוק תהיה צפוי לענישה הקיצונית; אך מצד שני להפעיל את הענישה הזו רק במקרים נבחרים שמעוררים שאט נפש ציבורית (מתוך הבנה שעונשי מוות בגין כל עבירה הם מדיניות לא מעשית שתקומם את הציבור). כשעבריין שוקל אם לבצע עבירה הוא לא יוכל להסתמך על כך שלא "ייתפס ברשת". היו הרבה כשלים בגישה הזו, גם מבחינת הבנת האפקטיביות של ההרתעה.

בסוף המאה ה – 18 ותחילת המאה ה – 19, ככל שנקלטו מושגים של תורת הגמול (וחובת ההתייחסות אינדיבידואלית אל כל אדם, שלא כאמצעי בלבד) ומושגים של "הלימת העונש למעשה העבירה" (גם במסגרת התועלתנות) עלו וגברו הקריאות לרפורמה (בנטהאם, רומילי ואח') ולקביעת מדרגי ענישה. וכך גם נעשה.

בהקשר של הפוסט של בני, הסמכות של פיפא לענישה בגין bringing the game into disrepute קיימת ושיקול הדעת רחב (הגדרת העבירה מאד עמומה). אך הסמכות מופעלת במקרים קיצוניים שתואמים את הלכי הרוח בציבור (והנה חזרנו בכל זאת אל פיילי). הרחקת רובן מהמשך המשחקים היתה מעוררת מהומת אלוהים ופועלת כחרב פיפיות. גם המחמירים היו מתקשים להגן עליה במונחים של הגינות ושוויון.

דעתי האישית בקשר לטענות ה"ההצגה" או ה"פלופ" היא שיש מצבים בספורט שבהם הכללים עצמם מותירים פתח למניפולציה. שחקני כדורסל לומדים כבר בחטיבת הביניים "לקחת צ'ארג'" כולל נפילה לאחור וצעקה. "מלכודת נבדל" היא תרגולת טקטית לגיטימית לחלוטין ומובנת מאליה, למרות שגם בה יש משום מניפולציה (שהיא כבר חלק מהמשחק). היכן ש"צלילה" מוגזמת עקב הכשלה אמיתית מקובלת (ויש מי שיגידו הכרחית כדי לקבל את השריקה), אז קו הגבול מטשטש (הכשלה גבולית או ספק הכשלה וההמשך משם…). קיים ספקטרום של רמת הענייניות והיושר במסגרת כללי המשחק וניצולם. והמקרים המוגזמים של צלילות, משיכות זמן וכו' פוגעים בעיקר באתיקה ובאסתטיקה, בצפייה ל – fair play בסיסי. הכח להוקיע את זה הוא בעיקר בידי האוהדים, ולדעתי זה יקרה (כתהליך) בעידן שבו כל מהלך מצולם מעשרות כיוונים ורץ עשרות אלפי פעמים ביו-טיוב וברשתות החברתיות. רוב הכוכבים לא ירצו שתדבק בהם סטיגמה של פלופר. (וגם ההודאה של רובן לא באה סתם כך מהאוויר, אלא בגלל מודעות לביקורת).

אלון זנדר 30 ביוני 2014

למדתי משהו. תגובה מעניינת ואינטיליגנטית. ועכשיו לא יוצא לי מהראש נושא "מלכודת הנבדל", שבה אתה מכניס בכוונה שחקן יריב למצב בו הוא עובר על החוקה. זה כמו להיכנס ברגל מושטת וליפול.

בני תבורי 30 ביוני 2014

מלכודת הנבדל היא לדעתי כלי טקטי ברוח המשחק, מה שלא יכולתי לומר על רמאויות ומעשי אלימות.

אלון זנדר 30 ביוני 2014

למה מלכודת הנבדל היא כלי טקטי ולהיכנס ברגל מושטת זה לא? למה מלכודת נבדל (מלכודת!) זו לא רמאות? רק כי על מלכודת הנבדל חשבו קודם? ברור שאני מבין את ההבדל, כדי לחסוך לך את התגובה ;-) אבל מבחינה תיאורטית, זה מאד מסקרן, כי אני לא רואה מאיפה ההבדל מגיע.

בני תבורי 30 ביוני 2014

דווקא דיון נחמד: מלכודת נבדל היא שיטה לקבלת יתרון שלא באמצעי רמייה. זה כמו מערך טקטי מכל סוג שהוא כולל מגננות בונקריסטיות מכוערות. להיכנס ברגל מושטת זה לא קצת מסוכן?

דורפן 30 ביוני 2014

זה מקביל יותר ללהמשיך לשחק כי לא הורם נגדך דגל נבדל.

austaldo 30 ביוני 2014

בשורה התחתונה זה לא משנה כמה פעמים רובן צלל אם בפעם שנתנו לו פנדל באמת הכשילו אותו. רפא מרקז שם לו רגל וכמובן שרובן את מה שכולם עושים – נפל בצורה הכי תאטרלית כדי להבטיח שהשופט ישרוק.

אגב – וזה קשור למה שדורפן אמר – ההכשלה של מרקז היתה אינסטיקטיבית לגמרי, השחקן עבר אותו ובלי לחשוב הוא שלח את הרגל קדימה. כשזה ברחבה זה פנדל…

אריק האדום 30 ביוני 2014

סוף סוף גם בדה-באזר הבינו שסקס מוכר…

בני תבורי 30 ביוני 2014

אריק האדום,
בתמונה זו מיסטי קופלנד, אחת הבלרינות השחורות הראשונות שתרמו מאוד לפופולריות של הבלט הקלסי. תמונה עצומה לדעתי.

גל ד 30 ביוני 2014

וואו. יושרה זה לחלשים, אה בני?

בני תבורי 30 ביוני 2014

אשכרה ככה

יוני ג 30 ביוני 2014

יושרה זה לצופים.

מתי 30 ביוני 2014

הסיפור הזה מספק למיגל הררה אליבי שלא מגיע לו. הוא ירד לבונקר בדקה ה-60 ביתרון של 1-0 והזמין לחץ הולנדי. ומי אשם בהפסד? שחקן של היריבה והשופט.
צלילות הן בעיה הרבה יותר רחבה ממעשה של שחקן בודד כזה או אחר. כמה פעמים במשחק הכדור מגיע לשחקן, מגיע שחקן אחר שקצת משתמש בגוף והשחקן הראשון נופל כמו עלה נידף או מחזיק את הפנים? כבר קשה לדעת מי נפגע ומי מזייף.
אגב שחקנים שנפגעים או מזייפים, משגע אותי שלא מוסיפים זמן על פציעות שקרו במהלך תוספת הזמן… כדורגל יכול להיות משחק אבסורדי לפעמים.

בני תבורי 30 ביוני 2014

חבל שאי אפשר לזייף נשיכות

נתן 30 ביוני 2014

בעיני לדברים יש סדר די פשוט והויכוחים המוסריים הם בבלת בעיני.לכל משחק יש חוקים ,הגיון ,וגבולות הגיון. לחוקים ולהגיון יש זכויות או סנקציות מידיות [הדיפת כדור על קו השער ביד בדקה ה120 מזכה בכרטיס ובפנדל ליריבה],נשיכת יריב בלי קשר לטעם ,חורגת מהגיון המשחק לכן הסנקציה תידון בנפרד בהתאם לחומרה ולמעמד. צלילה ברחבה הינה חלק מהגיון המשחק . על שחקן או קבוצה להשתמש במיטב הכלים העומדים לרשותם במסגרת הגיון המשחק,אי עמידה בהגיון המשחק יכולה להיגמר בשיפוט מוסרי כל השאר לא

משה אהרון 30 ביוני 2014

1. מסכים. מי שנתפס ברמאות (סמים, לדוגמה) גם אחרי הפעולה (מצלמות) צריך לקבל עונש.

2. בכדורגל יש רמות שונות של אלימות. כניסה חזקה בשחקן פחות חמורה מלומר למישהו שהוא נאצי לדוגמה, או נשיכה היא חמורה יותר מלומר לשחקן שאחותו זונה. באותה מידה, נוצרו רמות שונות של רמאות. סמים הוא סוג רמאות מאוד חמור (ריו פרדיננד הורחק ל-7 חודשים על חוסר התייצבות לבדיקה) ואילו על התחזות קבעו כרטיס צהוב (פחות חמור). יחד עם זאת, גם לא על כל פעולה אלימה נותנים בדיעבד עונש. שוב זה עניין של רמות.

3. רובן נפל באופן מלו-דרמטי, אבל עדיין הוכשל ברחבה. פנדל. אין מה לעשות…

משה אהרון 30 ביוני 2014

דוגמה טובה נוספת של רמאות שלא מתפשרים עליה היא מכירת משחק שהיא גם עבירה פלילית אם אני זוכר נכון. או שיתוף של שחקן שלא כחוק שגורר אפילו הפסד טכני (מכבי חיפה)

עוד דבר. קביעת עונשים בתקנון מייצר הרחבה של כללי המשחק דה-פאקטו. זה גורם לצורת חשיבה רציונלית ביחס למעשה. כלומר מהו הסיכון לעומת הסיכוי. כאשר זה מתבצע אתה גורם לאקט כמו שליחת יד כדי למנוע או להכניס גול, אקט בעל שיקול דעת. זה גם גורם למושג שנקרא "עבירה חכמה". דוגמה טובה היא ביצוע עבירה על שחקן כאשר הוא מתחיל לדהור למתפרצת באיזור מחצית המגרש. גם עם השחקן יקבל צהוב על זה, זה ייחשב כסיכון מחושב.
אקט הנשיכה הוא דבר פסול וטוב שאין איזשהו עונש עליו אלא וועדה שמבררת את חומרת העבירה ואת העונש המידתי שנכון לתת. עכשיו יש עבירות רמאות ואלימות לאורך כל המשחק.
לצורך העניין, אם היתה עבירה של תיקול (אלימות) ברחבה וזו לא נשרקה, אתה מצפה שבדיעבד ייתנו עונש לאותו שחקן?

אריק האחר 30 ביוני 2014

בני
המבחן פשוט מאד.
כמה התחזויות וצלילות יש בכול משחק?
זה לצערינו נהיה כמעט חלק טבעי מהמשחק.
נשיכות תודה לאל עדין מחוץ לכול סטנדרט.
רובן מתוקל ללא הפסקה כמעט בכול משחק (גם
נושך האדם)והוא לפעמים מתחזה ולפעמיים לא
בפעמיים שהוא מתחזה דינו ככול שחקן
אם השחקנים היו יודעים שבכול משחק יהיה שחקן מורחק על התחזויות יתכן שהמגמה הייתה בירידה בינתיים המגמה בעליה.
יש מצבים אבסורדים ששחקנים מתחזים במקום לנסות לנצל מצבים.
חוסר שיויון בענישה ואי כללים ברורים הביאו את
המצב ששחקנים לא מתביישים ובטח לא מפחדים להתחזות.
פנדל לזכותו היה בכול מחצית לטעמי.

בני תבורי 30 ביוני 2014

אריק האחר,
עם זה אני באמת לא יכול להתמודד. בעולם הפרטי שלי התבניות מסודרות קצת אחרת ומעשי אלימות ורמאות שוכבים על אותו מדף. אם הוחלט באיזשהו מקום שרמאויות זה בסדר ונשיכות לא, אז הבני זונות לא הודיעו לי שחוקי המשחק השתנו.

אלון זנדר 30 ביוני 2014

רמאויות זה לא בסדר, אבל איתן אנחנו מתמודדים, יש להן עונשים קבועים. נשיכה זה מקרה קיצוני עד כדי כך שהוא מחוץ לספר החוקים. זה כמו ששחקן יעלה עם (חס וחלילה) נפצים למגרש ויזרוק אותם כדי להבהיל שחקן יריב. זה לא פוגע במיוחד, אבל הוא לא ישחק שוב כדורגל. אז מהבחינה הזו כן: הכדורגל בהחלט החליט שנשיכה במונדיאל חמורה מרמאות של צלילה. כל אחד מסדר את המדפים שלו אחרת, מסתבר.

בני תבורי 30 ביוני 2014

בדיוק אלון, כל אחד מסדר את המדפים שלו אחרת. זה לא הופך אף אחד לטוב יותר.

גלעד בלום 30 ביוני 2014

בני, לדעתי אין הקבלה בין הדברים. תופעת הצלילות היא תוצר ישיר של שיפוט לא עכבי. היכולת לסחוט פאול היא מימנות בדיוק כמו בעיטה חזקה או שליטה בכדור. חלוצים כמון רובן חוטפים כל כך הרבה מכות במשחק ללא תגובת השופט (שלא לדבר על קריאות נבדל שגויות), רק במשחק של אתמול היו שני פנדלים שלא נשרקו לטובת אותו רובן לפני זה שנשרק, הוא דווקא ניסה לקום בלי לסחוט עבירה והוכשל פעם שנייה באותה התקפה, אבל במקרה הזה השופט חשב שזו היתה התחזות.

כמעט בכל קרן או כדור עונשין ניתן לראות בבירור (אפילו בטלוויזיה) תפיסות חולצה, דחיפות ונגיעות יד , אבל רק במקרים בודדים שורקים לפנדל (למרות החוק הברור).

כלומר המגינים מנצלים את העובדה שיש 22 שחקנים על המגרש ורק 3 שופטים כדי לקבל יתרון לא הוגן.

החלוצים גם הם לא פראיירים וכל הזמן מחפשים ״להכשיל״ את המגינים, כלומר לגרום להם לעשות עבירה ברחבה או לגרום לשופט לחשוב שעשו עליהם עבירה.

כמה פעמים ראינו שחקן שעשו עליו עבירה ולא נפל ברחבה מחמיץ ואחר כך חשבנו לעצמנו שאם היה נופל היה מקבל פנדל ? בשלבים מכריעים אנשים יעשו הכל בשביל תוצאה ולכן הם ינסו להיות יותר תיאטרליים, קוראים לזה כדורגל.

בגדול התופעות הללו הן כתוצאה מהאימפוטנציה של פיפא. הביאו את הטכנולוגיה של קו השער, ממש חכמים!

עד שלא ינהיגו הילוכים חוזרים כשיש מהלכים שנויים במחלוקת לא יבוא השינוי.

ועוד דבר- מתי לעאזאזל ינהיגו שעון עצר כמו בכדורסל, איבדתי אמונה בשחקנים שמתפתלים על כל נגיעה קטנה, באורח פלא כשהם בפיגור אז הם קמים מהר וכשהם צריכים לבזבז זמן כל נגיעה היא אסון.

אפשר לפתור את זה בקלות, זה הדבר היחיד שהורס לי את ההנאה, זמן המשחק בכדורגל הוא פשוט בדיחה

בני תבורי 30 ביוני 2014

גלעד,
אני לא אאפשר לאף אחד לגרור אותי לדיון בפרשת סוארז מול פרשת רובן ומשום כך לא אטרח לשאול אותך מה לדעתך עובר חלוץ כמו סוארז במהלך משחק עד שהוא מאבד את זה ונושך. אתה מקבל את הרמאות של רובן כתוצאה מסתברת, אתה לא יחיד ונגד זה אני יוצא.

אלון זנדר 30 ביוני 2014

גלעד,
אני חושש שהקריאה להנהיג הילוכים חוזרים במקרים כאלה לא יותר מדי תעזור. במקרה של נבדל, או קו שער, בטכנולוגיה יכולה לעבוד. אבל בהרבה מקרים גם שידורים חוזרים לא מבהירים מה קרה. למשל פרד, שנראה היה שהוכשל מול צ'ילה, ולא קיבל פנדל – בהילןך החוזר נראה היה שהוכשל. אבל כשהפרשן של הערוץ הראשון בגרמניה ממט שול אמר לטכנאים להריץ את השידור החוזר במהירות רגילה, ולא באיטיות, הוא הצליח להצביע על כך שפרד מאיט בכוונה כדי שהשחקו שמאחוריו ייכנס בו. ואת זה שופט רואה יותר טוב ממצלמות.

RAMI 30 ביוני 2014

היתה עבירה על רובן. עבירה ברחבה = פנדל. מכאן והלאה על האם רובן הגזים או לא הדיון לא רלוונטי. עבירה ברחבה היא זהה לחלוטין בין אם השחקן שעברו עליו את העבירה סיים קריירה או אחרי דקה בועט את הפנדל.
רובן השתמש בכלי לגיטימי של "מכירת" העבירה לשופט. הוא הגזים. זה יכל לעבוד לו להפך. השופט יכל לעשות לו דווקא וללכת נגדו בגלל ההגזמה הזאת. ואז זה היה בסדר? הרי יש כאן פאול 100 אחוז – מארקז דורך לו על קצת כף הרגל, אז מה שזה גליץ היסטרי שמפרק אותו לגורמים? אז מה שזה רק בקטנה? זה פנדל.

הכלי שצריך לנקוט בו כדי להלחם בצוללנים הוא עונשים בדעבד. במקרים שבהם ברור לחלוטין שהיתה צלילה, השחקן הצולל צריך לקבל עונש שהחומרה שלו עולה עם הזמן. מהר מאוד כל הסיפור הזה ייגמר.
אני בגישה של שחקן שצולל מרמה את עצמו קודם כל. הוא מרמה את החברים שלו לקבוצה, את האוהדים של הקבוצה שלו ובעצם במצב תקין הוא קודם כל פוגע בעצמו ובמה שחשוב לו. העניין הזה חייב להסתיים.

חבל מאוד שהכנסת לעניין הצלילות את סוארז. סוארז צוללן יותר גדול מרובן – זה בתור התחלה. בתוך המשך, סוארז הוא טינופת שלא ראויה לדרוך על מגרש כדורגל היות והוא חושב שהוא מעל החוק, מעל כולם. עצם העובדה שהוא לא מתנצל, ומשקר במצח נחושה על מה שהוא עשה גורמת לי להבין עד כמה העונש שהוא קיבל לא מזיז לו, ולא מטריד אותו.

בני תבורי 30 ביוני 2014

RAMI,
"חבל מאוד שהכנסת לעניין הצלילות את סוארז." היכן בדיוק?

RAMI 30 ביוני 2014

בזה שדיון חשוב על עונשים על צלילות עורבב עם עונש על פעולה שאני עדין לא מצאתי את הדרך לתאר אותה.
רשמת ש2 הפרשות מסתיימות באופן שונה לחלוטין. וזה לגמרי ברור גם למה. אין שום קשר בין 2 המקרים והדיון לא צריך לעסוק במקרה של סוארז.
זה סוארז – https://www.youtube.com/watch?v=afE6EfkGj8M
לרובן ולצלילה או במקרה הזה לא צלילה בכלל אין קשר לחיה הזאת

בני תבורי 30 ביוני 2014

מה זה "דיון חושב עורבב"? אני מציג תפיסה חד משמעית נגד אלימות ורמאות. אתה מוכן לאפשר רמאויות ומטהר את המצפון על ידי גידופים. שיבוסם לך.

אחד 30 ביוני 2014

אני שואל את עצמי אם הפוסט הזה היה נכתב במידה והתפקידים היו מתהפכים – רובן היה הנשכן שהולך הביתה, והשחקן ההוא של ליברפול היה הצוללן שמקבל את תואר המושיע של נבחרתו.

בני תבורי 30 ביוני 2014

ומה אתה משיב לעצמך?

נתן 30 ביוני 2014

בני העולם הפרטי של אף אחד מאיתנו לא נלקח בחשבון שנקבעו חוקי הכדורגל וגבולותיו ,וכמו שצוין למעלה אם הנושך היה סתם איזה שחקן הונדורס שמשחק בליארסה התבניות היו שבות לבסיסן בשלום

בני תבורי 30 ביוני 2014

כנראה שאתה צודק.

נתן 30 ביוני 2014

נראה לי שהתעיפת

בני תבורי 30 ביוני 2014

ממש לא, לו היית שואל אותי לפני הפרסום הייתי מעריך במדויק את תוכן התגובות. אני עומד על דעתי הפרטית שאינה מחייבת אף אחד שלא מוכן להתמודד.

בני תבורי 30 ביוני 2014

אז מה בעצם אומר הצולל? נכנסים בי ועל כך מגיע לי פנדל, אני רק אעשה את זה יותר מוחשי בשביל השופט.

איציק 30 ביוני 2014

אף צולל לא אומר דבר כזה. זולל הוא צולל כדי לזכות בשריקה. הוא יצלול כשיש עברה וכשאין עברה. כשיש הוא מדגיש אותה, וכשאין הוא מקווה שיראה שיש. שחקן שחושב על דברים כאלו, לא עושה אותן כי זה חייב לבוא טיבעי באינסטינקת ולא תוך כדי מחשבה.

משה אהרון 30 ביוני 2014

עד כמה שידוע לי ההתייחסות לצלילות היא לנפילה ברחבה ללא עבירה, כך שהצולל לא מנסה להיות מוחשי יותר אלא לגרום לשופט לסבור שהיה כאן מגע של עבירה בין המגן לתוקף, למרות שבפועל לא קרה דבר.

עוד אופיר אחד 30 ביוני 2014

צריך לזכור שבלאטר, נשיא פיפ"א, הכריז בעבר שהוא מתנגד לטכנולוגיה כי הוא חושב שזה טוב שיהיו טעויות שיפוט, "הן גורמות לאוהדים לדבר על המשחק". כלומר, פיפ"א תומכת במישרין בטעויות שיפוט וברמאות. היא גם לא מענישה בדיעבד שחקנים שרימו, וגם לא מבטלת החלטות שגויות – אם שחקן כלשהו יקבל אדום לא מוצדק בחצי הגמר אחרי התחזות של שחקן יריב, הוא לא ישתתף בגמר. פיפ"א נותנת פרס לרמאים ומענישה את הישרים.

אני שונא רמאים, אינזאגי היה השחקן השנוא עליי בעולם וגרם לי לשנוא גם את יובנטוס. אבל אם שחקנים משחקים תחת גוף שמעודד רמאות, אני לא יכול להאשים אותם שהם מרמים. אני אאשים רק את פיפ"א שזה מה שהיא דורשת מהם.

אלון רייכמן 30 ביוני 2014

מצטער, אני עדיין תקוע בתמונה.
עוד מעט אתחיל לקרוא את הפוסט.

בני תבורי 30 ביוני 2014

עזוב אותך מהפוסט, לך ישר ל Misty Copeland בגוגל תמונות

אחד 30 ביוני 2014

בהחלט מוכשרת, אבל די מכוערת

ריצ'י מקאו 30 ביוני 2014

"שחקן מופלא אבל די מכוער" זה לפנתיאון :)

אריק 30 ביוני 2014

בני. הבעיה שלי עם הטקסט והתגובות היא שנראה שאתה מנסה להגיד – יריקה בפרצוף ותשלום/קבלת תשלום בשחור הן עבירות מספיק פעמים עד שהפכו לאחד. תפתח כל אתר בריטי ותראה שרובן מקבל הרבה מקל. אף אחד לא מחבק אותו. מצד שני הוא כולה צלל. כמו גרארד, כמו כולם

בני תבורי 30 ביוני 2014

אריק,
הבעיה שלי היא שאתה ואחרים מנסים בכוח להלביש את הפוסט על יריבות ליברפול – יונייטד. זה לא מה שהתכוונתי ועל כך סיפור חביב: ביאליק הוזמן פעם לשיעור בכיתה י"ב בגמנסיה הרצליה, שם ניסו להרשים אותו בניתוחים מפולפלים על "אל הציפור". בתום השיעור מחא ביאליק כפיים ואמר: מאוד נהניתי, רק לא התכוונתי.

אריק 30 ביוני 2014

אין קשר ליונייטד. פשוט לא מבין למה לנסות להפוך שתי עבירות ברמה שונה לאחת.

בני תבורי 30 ביוני 2014

זה לא להפוך שתי עבירות לאחת, זה להתייחס בחומרה לאחת ובשוויון נפש לאחרת. מוסר כפול שכזה.

אריק 30 ביוני 2014

אבל בני. גם העלמת מס ואונס לצורך העניין שאחת מזעזת ואחת מתייחסים אליה בשוויון נפש. למרות שלפי הרווחה המצרפית ייתכן והעלמת מס גרועה יותר לחברה ופוגעת ביותר אנשים.

איציק 30 ביוני 2014

לא הבנתי איך אפשר להשוות נזקים של שתי עברות אלו. מאה אלף ש"ח שקול לאונס אחד? אולי 150 אלף ש"ח? פגיעה מינורית במאה איש שווה נפגעת אונס באחת? התגובה שלך נשמעת לי מאוד לא טוב ומאוד חמור. האם לא הבנתי משהו…

אריק 30 ביוני 2014

אני אומר שבאונס או רצח יש פגיעה באדם אחד או משפחה אחת ויכול להיות שהעלמת מס גורמת לכך שמלא משפחות ישארו ללא אוכל, הכל לצורך הדוגמא כמובן, עדיין החברה והמשפט מתייחסת לעבירה הראשונה הרבה יותר בחומרה ובצדק. זה היה נסיון אולי לא מוצלח להדגים למה נשיכת שחקן חמורה בעולם הערכים שלנו מנסיון להטעיית שופט.

בני תבורי 30 ביוני 2014

אריק,
אין לא ישך ולא יצלול בספר החוקים, יש לא יפגע ולא ירמה.

אלון זנדר 30 ביוני 2014

בני אתה מתעקש. אני איתך שעברות רמאות צריכות להיענש כמו עבירות אלימות. אבל נשיכה זו לא עבירת אלימות.

רועי 30 ביוני 2014

הנה הסבר מצוין לכול הצלילות

https://www.youtube.com/watch?v=mNx5ok60U6A

ריצ'י מקאו 30 ביוני 2014

קודם כל, למרות שכ-ו-ל-ם פה מסכימים שהיה פנדל אני ממש לא מסכים. לא כל נגיעה ברגל של שחקן זו עברה. תבדקו את עצמכם כל פעם על פי התשובה לשאלה: האם במרכז המגרש היה צריך לשרוק על זה עבירה. התשובה היא לא כמעט תמיד. שוב, כדורגל, כפי שנכתב למעלה, הוא משחק פיזי בו מקובל שיהיה מגע. לא יתכן שכאשר זה בתוך הרחבה זה יוביל להתעופפויות אקרובטיות כך שכל נגיעה (משחק פיזי כבר אמרתי?) תוביל לפנדל.
שורה תחתונה, רובן רימה שלוש פעמים וזה השתלם לו פעם אחת. אחוז הצלחה מעולה בהתחשב בגמול הגבוה והסיכוי הנמוך מאוד לתשלום כלשהו. ראו איך כולכם מצדיקים אותו ואולי תבינו למה אתם גורמים.
התחזית: עוד המון צלילות והתעופפויות הזויות. מציע לקהל להרים שלטים עם ציון על הביצוע.

בני, אם לא היה ברור, אני איתך במאה אחוז! די לרמאות. רעה חולה שמוציאה את הערך הספורטיבי מכל הטורניר. זה לא חינני. זה לא מקובל. זה לא (אמור להיות) נהוג!

בני תבורי 30 ביוני 2014

ריצ'י,
מה לא ברור? וודאי שברור.

ריצ'י מקאו 30 ביוני 2014

פשוט לאחר התשות רבות היה נראה שאתה קצת מאבד את הבטחון בכך שיש מי שתומך בגישה שלך.

בני תבורי 1 ביולי 2014

ההפך, מלכתחילה יכולתי לנחש שהעמדה שלי לא תהיה פופולארית, קשה מאוד לחלק מהמגיבים להוציא את הפוסט שלי מהקונטקסט של ליברפול נגד יונייטד או הולנד שכבר מגיע לה.

אחד 30 ביוני 2014

הוא רימה פעם אחת בלבד, שתי הפעמים האחרות(כולל זו שהביאה את הפנדל) היו עבירות אמיתיות. וכל "חטאו" היה בכך שהתוודה. בכל משחק בטורניר הנוכחי יש שחקנים שמתחזים ואפילו בצורה חמורה ממנו ואף אחד לא עושה מזה עניין.

איציק 30 ביוני 2014

ריצ'י, אתה נחרץ מידי מכדי להיות צודק. כך מדברים חסרי ביטחון. ודאי שהיה פנדל, יש הבדל בין מגע פיזי לבין עברה. ודאי שיתה צלילה בנוסף, לא כל צלילה היא לא עברה. אני, כמו שמשהו כתב מעלי היתי נותן פנדל פלוס צהוב לרובן, כדי שכל אחד ישלם על שלו. וכן, אני מאוד נחרץ במה שאני כותב, עד כדי כך שזה יתכן כדי לכסות על חוסר הביטחון שלי בסוגיה. היה פנדל!!!

ריצ'י מקאו 30 ביוני 2014

:)

wazza 30 ביוני 2014

רגע זה אותו סוארז שחגג שער בדרבי ב"צלילה"?
אולי צריך לחכות שהוא יעבור לברצלונה כדי לשמוע מכם דעות מפוכחות.

בני תבורי 30 ביוני 2014

WAZZA,
זה לא ליברפול נגד יונייטד, תתבגר כבר.

wazza 30 ביוני 2014

בני שיהיה ברור אני מתעב צלילות אבל אני די משוכנע שהיה פנדל,
וזה באמת לא ליברפול נגד יונייטד אלא ליברפול נגד שאר העולם כמו שאתם אוהבים.

בני תבורי 30 ביוני 2014

:)

בני תבורי 30 ביוני 2014

טוב, אני מוכרח להודות שאני קצת מאוכזב. לא מאי ההסכמות, אלא מהניסיון לאנוס את הדיון ליריבות ליברפול – יונייטד. חבל שלא הצלחתי לגרום לכם לרדת לסוף דעתי. מיה קולפה.

איציק 30 ביוני 2014

בני, זה שלא ירדו לסוף דעתך כי אם למרות שירדו לסוף דעתך. זו הדרך הקלה. אני איתך בליברפול אך לא איתך בדין שווה לשתי התופעות לא בסוג העברה ולא בעונש. אני חושב שצלילה יכולה להיות מטופלת במקום בצורה טובה, אך חוקת הכדורגל לא מאפשרת זאת. למשל התחזות או צלילה במרכז השדה הרחקה ל-5 דקות וברחבה ל-10. לעומת זאת, נשיכה היא כרטיס אדום מלווה באמצעים מחויבי טיפול כיוון שלדעתי זו יותר הפרעה נפשית מניסיון לפגוע בהגינות המשחק. נשיכה לדעתי זו פעולה לא רצונית לעומת צלילה שהיא רצונית מאוד.

בני תבורי 30 ביוני 2014

אז צלילה גרועה יותר?

איציק 30 ביוני 2014

לדעתי כן, כיוון שיש בה כוונת תחילה. בנשיכה של סוארז, למיטב הבנתי אין. איזה רווח יכול לצאת לו מנשיכה מוצלחת? אין בררה כי אם להעניש על נשיכה, אבל בפעם האלף, יותר חשוב הטיפול בנושך ולא בענישה. בצלילה שיש כוונה של הכשלת השופט ובכך קבלת רווח או יתרון לא הוגן, הנעשה במודע ובזדון ולכך יש משמעות חמורה יותר. ההרתעה על צלילה תמנע אחרים לעשות זאת כיוון שיבינו שההפסד גדול מהרווח. ענישה על נשיכה לא תשנה דבר, השרוט הבא (או אותו השרוט) ינשך שוב כאשר הבאג יפעיל את השריטה, כמו העקרב שלא שולט בעצמו. גם העקרב זקוק לטיפול את השריטה שלו עמוקה יותר.

אורן 30 ביוני 2014

לי יש שאלה אחרת – איך אפשר בכלל לצפות משופט שנמצא רחוק מהמקום לקבוע אם הייתה הכשלה או לא? אם הייתה צלילה או לא? (שזה אמנם קצת יותר בולט, אבל לא תמיד) – ונניח שהשופט זיהה צלילה והוציא צהוב ובסוף התברר שהייתה עבירה? או להפך?

זה מתחבר לפוסט המצוין שהיה פה לגבי הנבדל והשיפוט.

אין ספק שאליפויות עולם מוכרעות על הדברים האלה, ולכן אין ספק שגם אם יוציאו כרטיסים צהובים על ימין ועל שמאל, רוב השחקנים התוקפים ישאפו להשיג את היתרון לנבחרותיהם (או קבוצותיהם).

ומה לגבי תפיסות ברחבה בכדורי קרן? האם תתארו לעצמכם משחק גמר שבו בלם מחבק שחקן תוקף – מה הסיכוי שהשופט יראה את זה? ואם יראה, האם ירשה לעצמו לשרוק? והאם יכולים לבוא אליו בטענות, אולי זו הייתה תפיסה גבולית, "לגיטימית"?

יש יותר מדי תחום אפור בשיפוט כדורגל, שלצערי אי-אפשר אפילו להאשים אף אחד, גם אם יהיו שני שופטים, שלושה שופטי רחבה וארבעה קוונים. אז מה עושים?

בעקבות המונדיאל הזה, כמות הניתוחים של כל מהלך, חוסר הצדק בקביעת הנבחרות שעולות והויכוח הציבורי שהוא מעלה – בסופו של דבר יהיו שתי אפשרויות:
1. כל ההחלטות החשובות יילקחו באמצעות המצלמות – החל מפנדלים וכלה בנבדלים.
2. המצב יישאר כמו שהוא, לפעמים תהיה שריקה, לפעמים לא, לפעמים יהיה כרטיס צהוב ולפעמים לא, לפעמים קבוצה תודח בצדק ולפעמים לא.
ואנחנו נמשיך לחפור על כך, ראשי פיפ"א יהיו מודאגים אבל תכלס – שום דבר באמת לא ישתנה.

אני בעד האופציה הראשונה, אבל אין לי ספק שייקח עוד המון זמן בו נישאר עם האופציה השנייה. וגם במונדיאל וביורו הבא ואלה שאחריהם נחזור לפה ונתווכח על זה ושום דבר לא ישתנה.

הארכיון 30 ביוני 2014

על העלמת מס בגובה 50 מיליון יורו בעסקת ניימאר לא ראיתי שפרסמת פוסט.
על "קורס הצלילות" שניימאר מעביר לכל דורש לא פרסמת פוסט.
על העלמת המס בעסקת וייה לא פרסמת פוסט.
על עבירות שידול הקטינים של ברצלונה לא פרסמת פוסט ובטח לא אחרי שברצלונה העבירה עוד כסף מתחת לשולחן כדי לבטל את העונש שקיבלה.

האם רק אני מריח פה ריח חריף של סירחון???

אם אתה מצליח להיטפל לפנטזיסט מספר אחד ביקום (השני הוא סוארז כמובן), אז שיבושם לך.
התיחסות ענינית לא תקבל…

בני תבורי 30 ביוני 2014

הארכיון,
בוא נעשה עסק: אם אתה רוצה לכתוב שטויות אצלי בבלוג, אז רק בשמך המלא.

ניר 30 ביוני 2014

אני דווקא רוצה להפנות את הדיון לנקודה אחרת. מדוע סוארס כן ופפה לא?
הרי את ההיסטוריה של פפה כולנו מכירים (ניסיון התנקשות בשחקן שכוב על הדשא, לדוגמא) גם פפה וגם סוארס פגעו פגיעה שהיא מחוץ לשטף המשחק. האם דין נגיחה אינו כדין נשיכה?
האם היותו של סוארז שחקן כלכך מוכשר גורם לכולנו לרצות להרחיק אותו לארבעה חודשים מכדורגל?
אני לא לוקח צד בדיון, כי דין התחזות אינו כדין נשיכה או נגיחה. רק מעלה את השאלה מדוע כולנו רצים לקפוץ לקפוץ על סוארז ודווקא את את השאלות שיש לשאול בנוגע לפפה איננו שואלים.

wazza 30 ביוני 2014

יש מישהו שלא חושב שפפה היה מזמן צריך להיות מאושפז? אגב כשהוא מרוכז בכדורגל הוא ששחקן מצוין

אלון זנדר 30 ביוני 2014

לא, דין נשיכה לא כדין נגיחה. נגיחה היא עבירת אלימות ומטופלת בהתאם, נשיכה היא ביזיון המשחק (ראה מעל) ונענשת בהתאם. המשותף היחיד לפפה וסוארס, שלשניהם יש בעייה נפשית והם לא שולטים בעצמם, שניהם צריכים טיפול. ללא קשר למידת הענישה.

בני תבורי 30 ביוני 2014

מדויק.

הארכיון 30 ביוני 2014

לא רק פפה, יש גם את בוסקט מבארסה שעושה בדיוק אותה עבודה כמו פפה רק עם פרצוף יותר יפה…

wazza 30 ביוני 2014

אתה צודק אבל אני לא מבין את הטענות שלך לתבורי, הוא מדבר פה על שני מקרים ספציפיים ולא מתיימר להיות שומר המוסר של הכדורגל העולמי.

דורפן 30 ביוני 2014

בני – אין שוויון נפש לצלילות. אלא שזה נורא מסובך ואפור. גם טלוויזיה לא הייתה פותרת את המקרה הזה – למרות שהאיש אמר שהוא צלל גם במחצית הראשונה. ישנם הרבה פעמים בכדורגל שגם המכשיל וגם המוכשל לא יודעים אם זה פנדל – הם מקווים לכאן או לכאן.

נשיכה קל מאד להתעסק איתה. זה לא שייך לכלום. זה 100 אחוז רע וגרוטסקי וחסר הגנה. נשיכה שלישית לא כל שכן.

אסף THE KOP 30 ביוני 2014

אבל זאת צלילה 1,000 של רובן והוא אפילו הודה.
איך פיפ"א יכולה להתעלם מהודאה של שחקן על הצלילות שלו ?

בוב השקט 1 ביולי 2014

אתה באמת צריך שהוא יודה? כולנו יודעים שהוא, ובערך כל שחקן התקפי אחר ברמות הגבוהות צולל ומתחזה כל משחק.

מה שאתה בעצם מציע הוא להעניש את רובן על עצם ההודאה כי מלבד ההודאה אין שום הבדל המשחק הזה שלו לבין כל משחק של כל שחקן.

הענשה שלו על כך שהודה ואפילו אמר שהוא מבין שזה לא בסדר ושהוא צריך להפסיק היא צעד בכיוון הלא נכון (גם אם המניעים שלו הם פסיכולוגיים).

אסף THE KOP 1 ביולי 2014

כן בוב.
ממתי הודאה בביצוע עבירה מעניקה פטור מעונש ?

בני תבורי 30 ביוני 2014

רונן,
להתמודד רק עם הדברים הקלים זו תרבות רייטינג. זה מה שהמשטרה עושה כשהמטרה היא להציג סטטיסטיקה. זה מסובך מאוד, אני מסכים, אבל לא מקבל את ההתעלמות של פיפ"א ואת שוויון הנפש שבה הצלילה מתקבלת, משל היה מדובר בילד שובב שנתפס עם היד בצנצנת העוגיות. זו רמאות וזו אלימות ושתיהן מגונות וברות ענישה.

אסף THE KOP 30 ביוני 2014

היות והדיון הזה התדרדר מאוד לעוד התכתשות ליברפול-מנצ'סטר להלן התייחסותי:

http://www.davidmoyesfootballgenius.co.uk/

נדב 30 ביוני 2014

מה ההבדל המוסרי בין צלילה לבין תפיסה סמויה בחולצתו של היריב?
בכל משחק אני רואה הרבה יותר עבירות ׳קטנות׳ שלא נשרקות מאשר צלילות.

גלעד בלום 1 ביולי 2014

בני, לדעתי את קצת בהכחשה-היה פאול על רובן בתוך הרחבה! ןהיה פנדל לכן ה״צלילה״ הספציפית הזאת היא לא רמאות, על זה אני חושב שאין וויכוח, אני חושב שגם אין וויכוח שרובן הפך את הנפילה ליותר תיאטרלית, זה התפקיד של חלוץ עד כמה שאני מבין אותו וזה די לגיטימי, ליפול בלי מגע זה רמאות.

לגבי סוארס- אני חושב שאם זו היתה הנשיכה הראשונה שלו אז הוא היה מורחק ל 2-3 משחקים או אפילו פחות, לא חושב שהיה למישהו אינטרס אישי נגד סוארס או אורוגואי, במקרה הזה סוארס יכול להאשים רק את עצמו.

לסיכום- רובן לגיטימי, אולי לא הכי מכובד אבל לגיטימי ובמסגרת המקובל, סוארס- שילמד לנתב את הטירוף המופלא שלו, מה כבר ביקשנו ממנו אוהדי הכדורגל שציפו שהוא ייתן מונדיאל מזהיר? שלא ייתן ״להם״ הזדמנות להרחיק אותו, הרי הוא נמצא בזכוכית מגדלת כבר שנים (והרוויח אותה ב״יושר״)

אני חולה על סוארס אבל הוא שבר את ליבי- העונש שקיבל הוא על טיפשות וטירוף, לא על רוע לב או חוסר ספורטיביות, העבירה עצמה לא נוראה כשלעצמה אבל כשסוארס עושה אותה עם ההסטוריה הספציפית שלו אז היא נוראה כי הוא איכזב את כל מי שהיה ״מת״ שהוא יהיה הכוכב החיובי של המונדיאל (ולפי המשחק הראשון הוא היה בדרך למונדיאל מטורף אולי), במקום זה הוא עבר את מאראדונה במדד השחקנים הגדולים הכי שנואים בעולם.

אני אגב עדיין אוהד שלו ומייחל להצלחתו אבל אם הייתי פוגש אותו הייתי שם לו כאפה על הראש ושואל אותו את אותה שאלה שדורפן שאל אותו – ״למה״??? בחייאת לואיס איך שברת לי ת׳לב.(אבל אני עדיין אוהב אותך, אגב אתה בטיפול כבר?״)

יוסי מזרחי 2 ביולי 2014

בני ,כדי למנוע את המחשבה שאני מגן על רובן כי הוא אולי יהיה שחקן שלנו (הלואי ולא!!!)אני אומר שעד כמה שאדם יכול להיות אוביקטיבי (כי מעורב כאן שחקן של ה"אוייב", אני מסתכל על שתי הדוגמאות ולא מוצא איזה שהוא נקודה שמשיקה בין השתיים.
ומצד שני זה נבלה וזה טריפה, ומכאן שצריך לתפיסתי למצא פתרון לצוללנים עד כדי הרחקות, גם במשחק וגם אח"כ דרך צילומי TV.
כמה הרחקות משמעותיות ונראה איך המועדונים ידאגו למנוע צלילות עד כמה שאפשר .
זה לא משנה את הבעיה של סוארז והנשיכה. הוא יצרן של עבירות סידרתיות כאלה, שאין להם קשר למשחק ולכן העונש הקשה.

בני תבורי 2 ביולי 2014

יוסי,
דיברתי באופן עקרוני על כך שעבירות אלימות ורמאות נתפסות אצלי כ"שוות ערך" בחומרתן, למרות העובדה שאינן שוות בכמות ובתדירות התרחשותן וקבלתי על כך שהיחס אליהן אינו זהה. עשיתי ככל שביכולתי להוציא את הדיון מקונטקסט של רובן נגד סוארז או ליברפול נגד יונייטד ולהפך ונכשלתי. לא ביקשתי להגן על סוארז ולא להשחיר את רובן, אפילו נמנעתי מלהשתמש בשמות המפורשים וזה די מתסכל שלא הצלחתי להביא לדיון את מה שרציתי. מילא.

גלעד בלום 4 ביולי 2014

בני, מתנצל שגררתי אותך לדיון סוארס-רובן בניגוד לרצונך.

ולעצם העניין- אני מבין את התיאוריה שלך שדין עבירת אלימות הוא כדין עבירת רמאות, זו תיאוריה יפה אבל ב״רמאויות״ מהסוג של צלילה יש תחום אפור והצולל נהנה לא פעם מהספק או מהעובדה שהשופט לא.

ניתן להתווכח אם רובן רמאי או לא למרות שהודה שצלל כי היתה עבירה ולכן הצלילה היא לא רמאות אלא פשוט מהלך חכם שמוודא שהשופט יבין, יראה וישמע שכן היתה עבירה.

רובן יכול גם לבוא ולטעון (בצדק) שבמקרה הקודם באותו משחק שבו הוא הוכשל, קם וניסה לחזור למהלך ואז הוכשל שוב ללא שריקה, כן היה צריך להישרק פנדל.

אם כל צלילה היא רמאות אז גם כל עבירה שלא נשרקה (כשהמגן המכשיל עושה תנועה תמימה של אין פאול) היא רמאות מסוג מסוים.

ולכן הכלל הבלתי כתוב הוא שמה שהשופט לא רואה (ולא נקלט בעין המצלמות) הוא לגיטימי, כמו כן כמעט בלתי אפשרי להוכיח צלילה בדיעבד ולכן על צלילות לא מרחיקים בדיעבד אלא רק בזמן אמת כשהשופט בטוח שהיתה צלילה (ולא פעם טועה אגב).

כלומר- שחקן צולל ומנסה לסחוט פנדל זה מקובל ואף צפוי שלא לומר לגיטימי. שחקן שמבצע עבירה ומיתמם-גם לגיטימי.

נשיכה-ועוד בפעם השלישית, הרבה יותר חמור ולא בר השוואה.

אם אתה שופט את רובן ושם עליו תג של צוללן ורמאי בגלל הצלילה הספציפית הזאת ומחשיב אותו באותה ליגה של חוסר ספורטיביות של סוארס אז אתה צריך לשים עוד אלפי כדורגלנים, חלקם מהגדולים בתבל, תחת המטריה של חוסר ספורטיביות.

לסיכום- מה שרובן עשה כולם עושים (למעט בודדים).

מה שסוארס עשה- רק הוא מסוגל.

ובכל זאת אני אוהב את לואיס ומייחל לו שיחזור ויעשה קריירה גדולה בלי מקרים כאלו, מגיע לו שיסלחו לו כי הוא לא אדם רע.

Comments closed