האיש שבכלל אהב קריקט – עשר שנים למותו של בראיין קלאף

 

 

137

אין יותר מדי אנשים שיכולים לרשום לעצמם בעלות על רגע של מבוכה שגרמו למוחמד עלי, ואם יש, הם אינם כיום לזכור זאת.

מייקל פרקינסון, מנחה הטלוויזיה האגדי, זכה לראיין את עלי חמש פעמים. בפעם השנייה, ועלי אז, אלוף עולם בלתי מעורער, מעביר פרקינסון, באופן מפתיע למדי, את רשות הדיבור לאחד מהצופים באולפן.

מר עלי, שואל האיש, מה שלומך? איך אתה נהנה מחופשתך באנגליה?

עלי מפלבל בעיניו. לא ברורה לו הסצנה ומי האיש המוזר בחליפה האפורה והחיוך הממזרי. הוא מתרכז ומתמקד, וכשהוא מזהה הוא מגיב: נפלא, ופניו מתכרכמות, עד לרגע זה.

והקהל נקרע. סרטון שבו מצולם עלי מדבר על ההוא, מאנגליה, שבכלל משחק סוקר אבל מדבר כאילו הוא אלוף עולם, הפך ויראלי במונחים של אז, בעולם ללא יוטיוב.

*

בראיין קלאף, הוא האיש בחליפה האפורה והחיוך הממזרי, הצליח לפתח את תדמיתו באופן כזה שגם תחצה את האוקיינוס ותגיע לאוזניו של מי שהפך את הטראש טוק האינטליגנטי, לאמנות.

"אומרים שהשקפת עולמי אוטופית" הוא הגיב לחולקים על דרכו כמנג'ר, "וזה די נכון. אני קצת טיפש, קצת אידיאליסט ומאמין בפיות. וזו השקפתי."

קריירת המשחק של קלאף הובילה אותו להישג מכובד מאוד. במידלסבורו, קבוצת העיר בה נולד וגדל, הוא הבקיע מאה תשעים ושבעה שערים במאתיים ושלושה עשר משחקים. מאוחר יותר, כששיחק עבור סנדרלנד, הוא הבקיע חמישי וארבעה שערים בשישים ואחד משחקים ושבר בכך את שיא השערים לזמן הקצר ביותר.

"הבקעתי מאתיים וחמישים גולים יותר מהר מכל אחד אחר בעולם. אפילו יותר מג'ימי גריבס, והוא היה הכי טוב בעולם".

תשע שנים ארכה קריירת המשחק של קלאף לפני שכריס האקר, השוער של מידלסבורו דווקא, יצא לחסום כדור שטוח ופגע בברכו. קרע ברצועה הצולבת הוא סוג של פציעה מחרבת קריירות, וודאי בתחילת שנות השישים, כשהעולם טרם שמע על ניתוחי השחזור. אז הוא הלך להיות מנג'ר.

*

ממועדונו הראשון, הרטלפול יונייטד, הוא פוטר לאחר עונה אחת ועבר עם עוזרו פיטר טיילור לדרבי קאונטי, מועדון שהיה שרוי בחשיכה מקצועית. עשר שנים בליגה השנייה ועוד חמש שנים, בהדרכתו של קלאף, בהן אינו מתמודד אפילו על העלייה. אבל אחר כך זה השתנה. לאחר שפיטר שלושת רבעי מסגל השחקנים, וכמה מאנשי הסגל של המועדון, הוביל קלאף את דרבי לזכייה באליפות הליגה השנייה עם שיא מועדון של עשרים ושניים משחקים ללא הפסד.

העונה הראשונה בליגה העליונה הסתיימה במקום התשיעי, אבל העונה שלאחריה, עונת 71' – 72', הסתיימה באליפות ראשונה בתולדות המועדון אחרי שמונים ושמונה שנים.

הוא נגוע בגאונות, אמרו עליו. קלאף ידע, ודאג שגם אחרים ידעו. זה הפך אותו לטיפוס בלתי נסבל, וסכסוכים קשים עם בעלי דרבי, הובילו להתפטרותם של קלאף וטיילור.

ברייטון, בליגה השלישית, הייתה התחנה הבאה בקריירת האימון של קלאף ובה הוא החזיק מעמד פחות משנה ופוטר לאחר שניצח רק שניים עשר משחקים בדרך לסיים במקום התשע עשרה בליגה.

אחר כך הוא חתם בלידס. הוא החליף את דון רווי, שעל שיטת המשחק שלו, נהג למתוח ביקורת קשה. "הכדורגל שלו אגרסיבי מדי" הוא טען נגד רווי, שעבר לאמן את נבחרת אנגליה.

ארבעים וארבעה ימים בלבד שהה קלאף בלידס יונייטד, ופוטר לאחר שלא נתר אפילו אחד אתו לא רב מבין השחקנים והצוות המקצועי, וגם נחל הפסדים ללא הרף.

"כשמישהו חלק עליו, הוא פשוט התעלם ממנו". כך נהג כלפי שחקנים, מנהלים, בעלים וחברי בורד. וזה בדרך כלל נגמר כשלמישהו מהם, או לו עצמו, פשוט נשבר.

*

טיילור, שלא הצטרף אליו להרפתקה הקצרצרה בלידס, חבר אליו שוב כשחתמו שניהם בנוטינגהם פורסט, שהייתה אז במקום השלושה עשר בליגה השנייה. בעונה השנייה עלתה נוטינגהם לליגה הראשונה, וכבר בעונה זו זכתה הקבוצה בגביע הליגה לאחר שניצחה בגמר 1:0 את ליברפול ובאליפות אנגליה בהפרש שבע נקודות מ…ליברפול.

בעונה השנייה שם שוב הביאו קלאף וטיילור את נוטינגהם לזכייה בגביע הליגה, הפעם עם ניצחון 3:2 על סאות'המפטון, למקום שני בליגה ולזכייה היסטורית בגביע אירופה לאלופות עם ניצחון 1:0 על מאלמו השבדית.

בעונה הבאה קלאף כבר לא זכה בגביע הליגה, לאחר שהפסיד בגמר השלישי הרצוף שלו במפעל לוולבס. לעומת זאת, הוא לקח שוב את נוטינגהם לגמר גביע האלופות האירופי וזכה בו בשנית לאחר ניצחון 1:0 על המבורג.

הרברט צ'פמן היה המנג'ר הראשון באנגליה לזכות בתארי אליפות המדינה עם שני מועדונים שונים: הדרספילד טאון וארסנל. קלאף היה השני. קני דלגליש היה השלישי. פרגוסון לא עשה זאת מעולם. רק אמרתי.

*

היום משחק חשוב בצ'מפיונשיפ. נוטינגהם פורסט מהמקום הראשון מגיעה להתארח אצל דרבי קאונטי מהעשירי למשחק ליגה. בדקה ראשונה היה הצהוב הראשון. בדקה שלישית כבר הלכו מכות. בדקה שביעית החמצה מזעזעת אחת לכל קבוצה.

ובדקה עשירית, כל הקהל, ואני מתכוון כל הקהל, של שתי הקבוצות, מתרומם לסטנדינג אוביישן ומחיאות כפיים לזכרו של בראיין קלאף שהלך לעולמו לפני עשר שנים.

*

 הנה סרט דוקומנטרי נהדר עליו:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

הקלות הבלתי נסבלת של לשחק עם מסי
יומן אליפות של הניינרס (2). הפסד שממש הגיע

25 Comments

משה 14 בספטמבר 2014

נהדר.
לפני כמה שנים ראיתי בערוצי הסרטים סרט מצויין על התקופה הקצרה שלו בלידס שנקרא The Damned United. מומלץ מאוד.

משה אהרון 14 בספטמבר 2014

סרט טוב, לצערי שם את דון רווי המנג'ר האגדי של יונייטד באור פחות מחמיא וכאוהד הקבוצה זה קצת הפריע לי כי כמו שקלאף בנה את דרבי, רווי בנה את לידס והפך אותה למפוארת

D! in Obabayern 15 בספטמבר 2014

אני גם נהנתי מאד מהסרט. לא יודע כמה הוא אמין אבל יצר לי היכרות ראשונה עם האיש.

ושין בכלל,לטעמי, שחקן נהדר

יוסי 15 בספטמבר 2014

באמת סרט נהדר.

no propaganda 14 בספטמבר 2014

נהדר!

אביאל 14 בספטמבר 2014

מצוין ! תודה בני.

רועי מ 14 בספטמבר 2014

היה לו גם משפט מחץ בסופו של יום הקבוצה הטובה תנצח.
הכן היה טיפוס צבעוני.

סימנטוב 14 בספטמבר 2014

נהדר, תודה

משה אהרון 14 בספטמבר 2014

לצערי, בשבילי הוא מסמן את נקודת המפנה של לידס בהתדרדרות שלה. אגב הציטוט של מאמין בפיות נלקח אם אני לא טועה מהעימות הטלוויזיוני שלו עם דון רווי.
ההתנהלות שלו גרמה לכך שבאנגליה 44 הימים שלו בלידס זכורים לו לא פחות משתי הזכיות שלו בגביע אירופה לאלופות.

יוני 14 בספטמבר 2014

נהדר. יש משהו מבלבל בשמו של המנחה בהקשר של עלי.

Yavor 14 בספטמבר 2014

לא הבנתי מה מיוחד בשאלתו לעלי. תוכל להבהיר?

בני תבורי 15 בספטמבר 2014

יבור,
מישהו דאג להביא לידיעתו של עלי שמתקיימת באנגליה ישות ייחודית הקוראת תיגר על הטראש טוק שלו והוא השתתף במשחק. בסרטון המצורף תוכל לראות את כל הסיפור.

זה משנה 14 בספטמבר 2014

פוסט נהדר.

edgecator 14 בספטמבר 2014

מצוין בני, תודה. נעים להיזכר בדמות המרתקת הזו.

שחר ד. 15 בספטמבר 2014

נהדר!

תמיד מפתיע אותי, כל פעם מחדש, ההבדל בין הזמן שניתן פעם למאמנים לבין חוסר הסבלנות הבולט שיש היום בכל קבוצות העולם…

אריק האחר 15 בספטמבר 2014

כל כך אהבתי אותו.
תודה בני על הפוסט המצוין.
הבן שלו היה אחד השחקנים החכמים
ששיחקו באנגליה והיה לו מזג שונה
לחלוטין מאביו.

טל המנצ'סטרי 15 בספטמבר 2014

רוי קין כתב בספר שלו כתב קטע נהדר על בראיין קלאף כשזה אימן אותו בפורסט.
לאחר איזה משחק קין רצה לשאול את קלאף אם הוא יכול לנסוע לקורק למספר ימים. המזכירה אמרה לקין שקלאף נמצא במשרד והוא ניגש לשם ובמסדרון ראה את גרהאם טיילור, אז מנג'ר נבחרת אנגליה יושב ומחכה לו בחוץ. קין דפק ונכנס פנימה אבל קלאף לא היה שם. הוא חזר למזכירה והיא נשבעה לו כשאמרה שקלאף נמצא במשרד, הוא שוב פעם דפק על הדלת ולא ראה אותו אבל כן שמע קול, פססס פססס, קין ניגש לכיוון הקול וקלט שקלאף הגדול יושב על השטיח מתחת לשולחן שלו.
הוא עדיין שם? שאל קלאף את קין, מי ענה רוי, טיילור? כן, הוא בחוץ.
הבן זונה בטח רוצה לדבר איתי על סטיוארט פירס ואין לי סבלנות אליו אמר קלאף, בכל אופן, מה אתה רוצה?
קין ענה שמספר ימים של חופש, אין בעיה ענה קלאף וזהו, קין התחפף לחופש, קלאף נשאר לשבת על השטיח וקיווה שטיילור יתייאש מהר ויילך הביתה מבלי שיצטרך לדבר איתו.

אסף the kop 15 בספטמבר 2014

כמו מייג'ור מייג'ור ממלכוד 22.

matipool 15 בספטמבר 2014

אחלה סיפור .

בני תבורי 15 בספטמבר 2014

סיפור ענק טל :)

צור שפי 15 בספטמבר 2014

אני אוהד לטנטי של לידס יונייטד. בעצם בגלל שלידס לטנטית גם אני לטנטי. מכל מקום קלאף הוא טראומה בשבילי לא בגלל 44 הימים הנוראים ההם אלא בגלל האליפות ההיא שנלקחה על הראש של לידס. אתם בטח זוכרים שדרבי גמרו את העונה ונסעו לים בזמן שללידס נשאר משחק אחד – נדמה לי שנגד הוולבס, נדמה לי שתיקו היה מספיק להם לאליפות. הם הפסידו. וקלאף חגג. הקלישאה אומרת שאין דבר שלם יותר מלב שבור אבל אין לב יותר שבור מזה של אוהד בן 14.
והסרט מצויין.
וגם הפוסט, תודה.

matipool 15 בספטמבר 2014

בזכותך למדתי מילה חדשה . תודה .

בני תבורי 15 בספטמבר 2014

תודה צור.
הסיפור היה שדרבי ניצחה את ליברפול 1:0 במשחק אחרון לעונה והייתה צריכה להמתין לתוצאות שני המשחקים האחרים של לידס ומנצ'סטר סיטי. בינתיים קלאף החליט לקחת את החברים למיורקה לחופשה ורק שם הם שמעו שלידס והסיטי לא הצליחו לנצח והאליפות שלהם.

א.לוי 15 בספטמבר 2014

קין גם אומר שהמאמן שהכי השפיע עליו זה קלאפי

חדש בשכונה 15 בספטמבר 2014

ואני זכרתי לו מבחינת הישגים רק את שני גביעי אירופה הרצופים ודווקא את האליפות של דרבי עם קווין הקטור שכחתי לו….עד היום אני זוכר כמה העתונות ניסתה לדחוף אותו להיות מנג׳ר לנבחרת. אבל כמו הרבה גאונים, בעיית יחסי האנוש גרמה לכך שהוא לא מיצה את כל הפוטנציאל, למקבלי ההחלטות לא נוח עם גאונים טרבל מייקרים.
ותודה לתבורי על ההפניה לסרט הנהדר בו ג׳ון רוברטסון (הקיצוני האגדי כפי שאומרים כולם היום…) ואלאן קלארק מזכירים לנו כמה הזדקנו.

Comments closed