גרצקי, הרגריבס, נאש ויאנג / בני תבורי

ניל יאנג הוא חבר שלי. הוא בכלל אינו מודע לקיומי, אבל אם אני  מקשיב לו ועוקב אחריו כבר ארבעים שנים, […]

ניל יאנג הוא חבר שלי. הוא בכלל אינו מודע לקיומי, אבל אם אני  מקשיב לו ועוקב אחריו כבר ארבעים שנים, אז אנחנו סוג של חברים.

מאז גיל שבע עשרה, אני בן חמישים ושבע כיום, ניל יאנג הוא המוטיב העיקרי בפס הקול של חיי. מאז גיל שבע עשרה ניל יאנג השפיע על עיצוב הכרתי ועמדותי, במגוון רחב של נושאים, יותר מכל אמן אחר. אפילו יותר מבוב פייזלי. הוא האב הרוחני שלי.

השבוע הוא חגג פעמיים. את יום הולדתו השישים וחמש ואת הוצאת Le Noise, אלבום הסולו הארבעים ותשעה שלו, לא כולל עשרות בוטלגים ושת"פים עם כל מה שזז פחות או יותר.

החיים שלו התחילו על הפנים וגם בהמשך לא היו קלים. עם שיתוק מולד שמלווה אותו עד היום, גרושי הוריו כשהיה ילד, עשור של יובש קריירה באייטיז, שני בנים לוקים בשיתוק מוחין, אירוע מוחי לפני ארבע שנים (ממנו החלים לגמרי), פרידה כואבת מבן קית', שותפו לדרך וליצירה עשרות שנים, שהלך לעולמו – הוא יכול היה להיות כל מה שירצה בחיים, אפילו הומלס.

אבל ניל יאנג רצה להיות אלוהים, ולפחות בכל הנוגע אלי הוא עשה זאת. אני חבר נאמן בכנסיה שלו, כנסית הרוק נ' רול והפולק.

העורך אמר לי שאם אני רוצה לקבל בלוג בדה באזר, אני צריך לכתוב יותר מפעם בשבוע. סוכם על פוסט אחד לשבת ועוד משהו מוסיקלי קטן בנוסף, משהו הקשור בספורט. ניל יאנג שווה התייחסות מיוחדת, ואני לא בטוח שבלוג כזה יכול להכיל את סיפור חייו והקריירה שלו. גם הקשר היחיד שאני יכול למצוא בינו לבין ספורט היא העובדה שמולדתו, קנדה, תרמה לעולם גם את גרצקי, נאש והארגריבס. אבל את הפתיחה החגיגית של המדורון המוסיקאלי שלי כאן, אני רוצה לייחד לו.

"לה נויז" –  (Le Noise) הוא אלבום ייחודי. שלא כבדרך כלל, הפקיד יאנג את סמכות ההפקה המוסיקאלית של האלבום בידיו של דניאל לנואה, קנדי אף הוא, טיפוס מעופף ומיוחד, שברזומה שלו גם הפקות אלבומים לבוב דילן, יו-2 ופיטר גבריאל.

לנואה ידוע בשיטות העבודה הבלתי שגרתיות שלו. הוא אינו מאמין באולפני הקלטה. הוא מוצא  בתים מיוחדים, ממלא אותם בציוד הקלטה, ממקם מיקרופונים בכל פינה, כולל מקומות בלתי שגרתיים כמו כוכים של חלונות, אוטם פתחים עם כריות ויוצר סאונד ייחודי רק לו.

יש מחלוקות בנוגע לשיטות עבודתו ולתוצר הסופי, גם אני לא תמיד משתגע עליו, אבל באלבום הזה של ניל יאנג, לטעמי, מדובר במאסטר פיס.

לנואה לא המציא ניל יאנג חדש. הוא לקח את ניל יאנג הפולקי של שנות השבעים, ואת החשמלי של שנות התשעים, והדגיש אותם מחדש. באלבום הזה ניל יאנג – עם גיטרות בלבד, שעליהן הוא מנגן גם את תפקיד הבאס, ללא תופים –  יצר ומבצע שירים מצוינים, שימקמו את האלבום גבוה מאוד בסולם היצירה שלו לאורך השנים.

אני מצרף שני קישורים. בראשון, השיר Walk With Me מתוך האלבום החדש. בקישור השני תוכלו למצוא סרט בן ארבעים דקות על הפקת האלבום. למיטיבי שבת. מבחינתי, הוא שווה כל שנייה.

*

NEIL YOUNG – WALK WITH ME

הפקת  le noise

ארבעה ימים אמא שלו התפללה / בני תבורי

ארבעה ימים אמא שלו התפללה / בני תבורי
אל תספרו לי מי זה אברם (בני תבורי)

תגובות

  • סימנטוב

    לצערי לא תמיד צעדתי באותו נתיב עם ניל יאנג שני המפגשים המרגשים שלנו היו בילדות מאוד מאוד אהבתי את "דה ז'אבו" (מזכיר לי תוכנית רדיו...) ובתחילת שנות התשעים התמכרתי ל harvest moon המופתי והכל כך מרגיע.
    קשה לי להשאר עם רוב האומנים שגדלתי עמם אולי זה ביולגי והטעם משתנה עם השנים אבל לרוב אני מרגיש שהבנתי את הקטע של האומן ונעלם הריגוש. זכית שיש לך חברות רבת שנים.
    That old King was a friend of mine
    Never knew a dog
    that was half as fine
    I may find one, you never do know
    'Cause I still got a long way to go.

  • דוא"ל כבר לא נחוץ פה!

    רק על הוריקן שלו מגיע לו פרס נובל לשלום ואהבה

    • צור שפי

      1 מי כתב את הפוסט?
      2 במקביל להפרשה המתקדמת לפנסיה, הכותב האלמוני מבוגר ממני רק בארבע שנים, אני חוסך כבר שנים לקראת יציאת הקופסה (קופסה? - מכולה!) של כל התקליטים של יאנג. מכיוון שכנראה אעדיף לקנות את זה בויניל אצטרך לחשוב גם על הוספת חדר לדירה.

      • דניאל

        1. בני תבורי. בעמוד הראשי כתוב.

        • צור שפי

          אכן, תודה.

  • דניאל

    אכן, אלבום פשוט מופלא.
    השיר הרביעי, love and war, הוא חתיכת מאסטרפיס.
    על hitchhiker, אי אפשר לדבר בכלל. כל החיים שלו בשיר אחד.

  • בני תבורי

    צור שפי,
    עד כה יצא רק אוסף אחד "הארכיון של ניל יאנג - פרק 1, 1963 - 1972". מכיוון שמדובר בלמעלה ממאה ושלושים שירים, עשרה DVD ומשהו כמו אלף ומאתיים דקות האזנה/צפייה, האוסף יצא בגרסת CD, DVD ובלו ריי. אני לא מאמין שהאוסף יצא על וינילים, מדובר בכמות עצומה. הפרק השני עתיד לצאת במהלך 2011 והוא יכלול הקלטות והופעות מהשנים 1973 - 1980. בכל מקרה, כדאי לחכות, הרי מדובר באמן יאנג...

    • צור שפי

      אנסה לבדוק איכשהו לגבי האוסף שיצא (בעבר) ולגבי התכניות בעתיד. אעדכן אותך אם יהיו ממצאים.

  • אודי

    אולי כמסורת הבלוגים השכנים נדרג את האלבומים הכי טובים של ניל יאנג?

    הבחירה שלי:
    1. on the beach
    2. sleeps with angels
    3. harvest

    • בני תבורי

      אודי,
      מכיוון שאינני מוסיקאי, אני מעדיף לדרג אלבומים בסולם אהבתי לא אהבתי ואני בהחלט מצטרף לבחירה שלך...

      • אודי

        גם אני לא מוזיקאי ולזה בדיוק התכוונתי - אלבומים אהובים.
        מתנצל על הניסוח המרושל.

  • ניינר

    בני, יצא לי לארח אותו כשהוא היה בארץ (נדמה לי ב1995) עם החבר'ה של פרל גאם והוא פשוט בנאדם מקסים. בלי פוזות ובלי עניינים. לקחתי אותו לאוקיינוס בירושלים ,ישבנו שם כאחד האדם ונהנינו מארוחה משובחת מתובלת בסיפורים רבים.לאחר כמה ימים ראיתי אותו והלהקה מפרקים את רדינג כשהם נעלו את הפסטיבל בהופעה מחשמלת.
    אני גם אוהב את החדש שלו אבל עדיין שפוט של MIRRORBALL ו-AMERICAN STARS AND BARS . כן אני יודע שאני חריג בקטע הזה אבל מה לעשות, אלו השניים האהובים עלי ביותר.[
    לעומת זאת הקופסה שלו שיצאה רק בבלו ריי נראית לי קצת מופרזת ומיועדת לשרופים (עשירים) בלבד

    • בני תבורי

      ניינר,
      מה פירוש לארח אותו? הייתי משלם הון כדי לפגוש אותו פעם אחת. סיפור מעניין, נרחיב בו כשתגיע לתכנית שלי.
      MIRRORBALL הוא אלבום ענק וכנראה ששנינו חריגים בהקשר הזה באותה מידה...
      לא רכשתי את האוסף, אבל אני דואג להזכיר את דבר קיומו למקורבי בכל פעם שיום הולדתי מתקרב, עד כה ללא הצלחה.

  • מנחם לס

    הי בני! שמחתי לשמוע שאתה קיבוצניק. גם אחותי מרנינה ז"ל היתה קיבוצניקית מגיל 5 עד 61, עת התאונה האיומה שאולי אתה זוכר שקרתה ליד גבת (הקיבוץ שלה) בשעה שעשתה הליכה עם עוד שתי חברות. בעלה מאיר והבת שרון (אחת מ-5) עדיין קיבוצניקים בגבת, וזה כמעט ביתי השני בביקורי בישראל.
    לעצם הבלוג, אולי גם ליאונרד כהן שווה אזכרה כבן קנדה. מעניין שבארה"ב איש לא שמע עליו ולא יודע עליו. אולי בגלל שהוא נשמע יותר מדי ליברלי ומרחף בשיריו (שלי, אגב, כולם נשמעים פחות או יותר אותו דבר ולכן גם אני לא מעריץ גדול שלו).

    • ניר

      מנחם, אולי בפלורידה לא שמעו עליו, אבל אני יכול להעיד שבניו יורק יש כבוד לליאונרד כהן :)

    • ארנון

      מנחם,
      מצטער לשמוע על אחותך.
      לפחות עכשיו אני יודע מאיפה הגיע הביטוי "מטר תשעים ושמונה. יחף, לא כמו שמודדים הקיבוצניקים מגבת"

  • מנחם לס

    באחד מביקורי האחרונים בארץ ליאונרד כהן נתן קונצרט. לא האמנתי ממש את הטרוף בארץ לשמוע את הזקן הבל הזה (פעם אמרו לי שהוא אנטי הכל, כולל יהדות וישראל, אבל אני לא בטוח אם זה נכון). לא כל שיריו נשמעים שירי תוגה, ואמרתי לחברים ישראלים שקנו כרטיסים להופעה שלו שהמוסיקה שלו היא אלכיפאק להתאבדות. ככה אני מרגיש כשהוא שר: שירי תוגה ועצב כבקגראונד מוסיקה למתאבדים!

    • בני תבורי

      מנחם,
      הצטערתי מאוד לשמוע על אחותך.
      ליאונרד כהן בילה לאחרונה כמה שנים טובות במנזר בודהיסטי בלוס אנג'לס ויצא משם אדם שונה במידה מסוימת. הוא פחות מוחצן ופחות כועס. עד כמה שידוע, לא היתה לו בעייה להופיע בארץ גם אם בעבר נהג להתבטא נגד הכיבוש. ככל שידוע לי הוא מעולם לא היה אנטי ישראלי ובוודאי לא אנטי יהודי. לגבי המוסיקה שלו, הוא נכנס לתודעה כאמן פולק ואם לעסוק בהגדרות, אז שיריו מתאימים יותר למצב רוח רומנטי מאשר להתאבדות.

    • צור שפי

      ראיתי אותו לפני כשנה במדריד, זמן קצר לפני שהופיע בישראל, הלכתי בגלל לחץ חברתי (האשה) ולא כמעריץ אבל מאוד נהניתי ואפילו התרגשתי לא מעט. גם אני אף פעם לא אהבתי את המלנכוליה שלו, חשבתי שהוא אובר-רייטד וכו' אבל, כאמור, ההופעה היתה מצויינת.

      • מנחם לס

        גם אני הייתי בהופעה שלו לפני כמה שנים בסן אנטוניו. שילמתי $120 לכרטיס. כשיצאתי חשבתי לעצמי שיותר זול ללכת לבית הכנסת ביום כיפור ולשמוע את החזן שר "אל מלא רחמים".

        • צור שפי

          "אל מלא רחמים" בביצוע טוב זה בלוז קורע לב, בדיוק כמו "ונתנה תוקף".

  • מנחם לס

    אני לא יודע מאין נכנסה המילה "לא". זה לא, "לא כל שיריו שירי תוגה" אלא "כל שיריו שירי תוגה".

  • דנידין

    כשאני אגיע לגילך אני יגיד אותו דבר...שהוא מלווה אותי כבר 40 שנה. יופי של פוסט.

    • בני תבורי

      דנידין,
      לחכות לך? :)

  • old timer

    גם אני מאוד אוהב את ניל יאנג ועבורי, בנאלי כל שזה לא יהיה התקליט (כן!) תמיד יהיה Rust Never Sleeps. מסוג התקליטים שאתה לומד לנגן איתם.

    הכותרת כמובן נהדרת! עם זאת יש לי הצעה קטנה לשיפור. את טבלת המבקיעים ב-NHL מוביל כרגע סידני קרוסבי, שחקן הפיטסבורג פיראטס וקנדי כשר למהדרין. לא נכון יותר להחליף את האגריבס (זה לא יהיהחדש עבורו)ולקרוא להרכב קרוסבי גרצקי, נאש ויאנג?

    • בני תבורי

      OT,
      הכותרת אכן נפלאה ומלוא הקרדיט עליה מגיע לאיתן בקרמן.
      שכחתי על קיומו של קרוסבי ושכחתי גם את לה מיו, אבל הארגרייבס היה שחקן אהוב עלי מאוד בבאיירן ולמרות השתייכותו לנמסיס שלי, אני די מבואס מהפציעה שלו שגמרה לו את הקריירה למרות הנסיונות של פרגוסון.
      Rust Never Sleeps הוא אלבום מופתי.

  • אלון זנדר

    בני, תודה על פוסט מצויין. כדי לחבר את ניל יאנג עם ספורט, אפשר לציין שהוא המנג'ר של הקבוצה-בשליטת-אוהדים צ'סטר אף.סי. טוב, אולי לא הוא, אבל מישהו בשם ניל יאנג. היי, אני לא מכיר שום מנג'ר בשם בני תבורי או אלון זנדר!
    אני חייב לציין, שמאז סוף שנות התשעים לא רכשתי אף אלבום של יאנג, ורק מדי פעם אני דוחף את הארבסט או את CSNY לCD במכונית. אבל הפוסט שלך שלח אותי להקשבה, ואני כבר מתרגש לקראת הביקור הקרוב בחנות. כן, אני מאלה שקונים מוסיקה בחנות. בכל אופן, למרות שלנואה והקונצפט שלו מעיקים לפעמים, זה נשמע כמו עוד נקודת ציון בדרך שלו. כמו האלבומים של בריאן אינו, דילן, U2 -בחלקם, שינייד או'קונור ובשבילי יותר מכולם - פיטר גבריאל. ההתרגשות תכף הופכת לאופוריה!

    • red sox

      יש קישור ישיר יותר של ניל יאנג לספורט-הוא הופיע בטקס הנעילה של אולימפיאדת החורף האחרונה בונקובר. יאנג שר שם את "long may you run" (וסיפק את אחד הביצועים הבינוניים ששמעתי לשיר הזה).

      אלבום מועדף? מה הטעם? בשביל זה משיגים את הבוטלג ובוחרים כל פעם לפי המצב רוח.
      פוראבר יאנג, אחד ואין שני לו.

  • רפאל ז

    ניל יאנג שולטתתת
    מעניין וגם אני קיבוצניק לשעבר
    יכול להיות שיש קשר - הצליל ה'מרחבי' שלו מדבר להרבה בני קיבוצים.(ע"ע גבע אלון והמרדף שלו אחרי יאנג)
    או שזה סתם נוסטלגיה של בן 40 פלוס.
    'מרחבי' = prairie
    מירורבול ענק, ממליץ בחום רב על סילבר אנד גולד
    לא יאומן שבגילו ובוותק שלו הוא עשה את זה.
    תמיד בויכוחים אני טוען שהוא ולא דילן הוא הרוקר האמריקאי הגדול מכולם- אני מבין שיש פה עוד כמה שמסכימים..

  • איתן

    see the lonely boys down on the weekend, try to make it pay-
    שורה נפלאה שהולכת איתי שנים.

  • ערן קאלימי

    עכשיו רק חסרים פוסטים על לאונד ועל ניק קייב, וזהו, אני אנשא לך.

  • שודד

    יופי של פוסט...
    רק חבל שהאגריבס מעולם לא סיפק את הסחורה ביונייטד

  • B. Goren

    בני ידידי ורעי,
    גם אני גדלתי על ניל יאנג אך בניגוד אליך, נפרדו דרכנו בהמשך. לא בהכרח כל מה שאהבתי בגיל 17, אני אוהב גם היום בגילי המשתכלל והולך. למרות זאת, לאי בודד אקח איתי גם היום את Deja vu.
    ובכלל הקנדים הם עם מוכשר. גם אוסקר פיטרסון וגלן גולד קנדיים, ודיאנה קראל כבר אמרנו? אמנם לא נשווה את המוזיקה שלה לניל יאנג, אבל היא אשה יפה. מאוד.

    שבת שלום.

    • בני תבורי

      וגם RUSH...

      • מנחם לס

        וסלין דיון? היא גרה בעיר בה אני גר.

  • קרקו

    השילוב בין הקול הפגיע לגיטרה החשמלית שלו חורך כל הגנה. זה מה שעושה את האלבומים ה"חשמליים" שלו לטובים יותר מהאקוסטיים, בעיניי.
    אשתי, שמכירה רק את האקוסטיים (ומסרבת להקשיב לשאר), טוענת שהוא סתם קוטר חלשלוש, ושיקח קצת ברזל.
    ואם מדברים על קנדים, ועוד עם דמיון מסוים לניל יאנג - ממליץ להקשיב ל- Great Lake Swimmers. הנאה צרופה וזמר מיוחד.

    • קרקו

      ותודה על הפוסט! נהדר.

  • תושב חוזר

    ראיתי אותו בניו יורק. מעולם לא הייתי מעריץ גדול, אבל זה היה כמו לחזות בתופעת טבע - מפלי הניאגרה או הוריקאן. אתה נפעם לנוכח הגדולה של הדבר שמולך.
    שמעתי פעם שהוא שם דבר בתחום רכבות הצעצוע - יש בזה אמת?
    פוסט נהדר. חבל שהעורך לא דרש שלושה בשבוע !!!

Comments are closed.