מושלם

גיגס של היום הוא שחקן שכל קבוצה חייבת שיהיה לה. המבוגר האחראי. זה שייתן את הפס לאן שצריך ולא לאן שאפשר. זה שייקח החלטה נכונה בכל רגע נתון של המשחק. זה שייתן לכדור לרוץ הלאה במקום להביא אותו במו רגליו הנחלשות. נדמה לי שגיגס מעלה את רמת הקבוצה שלו לא בזכות מעשי קסמים, אלא בכך שהוא מאתגר את היכולת של כולם סביבו לחשוב נכון ולהחליט נכון.

צילום: edwin. 11's photostream

שקוף לגמרי שכולם ידברו על רונאלדו הפורש ועל השער של רוני. מגיע להם. באמת. שחקן ענק בכל קנה מידה ושער מדהים ללא כל ספק. אבל אני הולך על משהו אחר.

נניח שאני צריך לבחור שחקן אחד מכל קבוצה מהשתיים ששיחקו בדרבי של מנצ'סטר בשבת האחרונה, ונניח שאני גם צריך להחליט שהם באים לשחק בליברפול.

מהסיטי הייתי בוחר בדויד סילבה.

***

ועכשיו לנושא העיקרי. ממנצ'סטר יונייטד הייתי בוחר את ראיין גיגס, ולא יאמן עד כמה שהבחירה הזאת קלה.

תראו, בשלב מסוים של החיים נוצר דיסוננס ברור בין מה שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעשות, לבין מה שאנחנו באמת יכולים. הגיל, אין מה לעשות. השנים מאטות אותנו. במילים אחרות, העין מהירה מהרגל, הניתור קצר משחשבנו והגב, כמו תקליט, מודיע שצריך להחליף צד.

השלב הזה קריטי להמשך. בשלב הזה נדרשת החלטה ברורה המקבעת את הפרופיל העתידי שלנו מכאן ואילך. בהחלטה הזו אנחנו מודיעים אם הצלחנו לחצות בבטחה את הגבול בין השגוי לנכון ובין הפתטי לראוי.

רובינו נופלים בשלב הזה. בבחינה אמיתית שנערוך לעצמנו, יימצאו יותר מאספקט אחד בו אנחנו מנסים למשוך את תהילת העבר על חשבון הזמן בו אנחנו צריכים להתחלף מצעיר לבוגר. ממתלהב לשקול. מנבון לחכם. יבדוק כל אחד את ארון הבגדים שלו למשל, ויגלה כמה פריטים שניתן לראות כיום  בעיקר על ילדים בני 13 שוכנים עדיין בבטחה על המדפים. כך נעלי אייר ג'ורדן ירוק אדום, חולצות של להקות מטאל שהבטן נשפכת מהם, ג'ינס קרוע והדוק שאפשר לזהות אצל לובשו לא רק את המין, אלא גם את הדת וכמה שרוואלים בצבעי אסיד מגואה. המנוי על בלייזר, אוסף האסלר בעמקי הארון  ומכתבי האהבה אל זאת שנמצאת עכשיו במקום אחר עם מישהו אחר. ועכשיו נבדוק את אוסף הדיסקים. לא, בעצם לא. כאן אני נופל למשבצת של דינוזאור. הכי חשוב שהבנתם למה אני מתכוון.

ראיין גיגס, בכל הנוגע לחייו המקצועיים, חצה את הקו המפריד בצורה מושלמת. הוא תמיד היה שחקן חכם שידע לתרגם את חוכמתו לפעולות מצוינות עם ובלי הכדור, אבל היום הוא חכם כמו האריה הזקן ביער. הוא יודע שהוא כבר לא יכול לרוץ אחרי הטרף, אבל הוא יודע לחכות לו במקום הנכון ומה לעשות איתו כשהוא מגיע אליו. במילים אחרות, הוא כבר לא יכול לשחזר את הפריצה המטורפת ההיא נגד ארסנל, שאלמלא הייתה מסתיימת בשער הייתה נמשכת עד היום, אבל הוא יכול בנגיעה קלילה אחת, כשהוא כמעט  עם הגב לשער, לתת לנאני את הכדור בדיוק בזמן ובדיוק במקום בו הוא צריך להיות. ביצוע לא פחות מושלם מהשער של רוני, אם תשאלו אותי.

יש עוד שחקנים כאלה שיכולים לעשות את זה אפילו יותר פעמים ממנו, אבל אף אחד מהם לא בגילו ובטח שלא משחק ברמות הגבוהות האלה.

גיגס של היום הוא שחקן שכל קבוצה חייבת שיהיה לה. המבוגר האחראי. זה שייתן את הפס לאן שצריך ולא לאן שאפשר. זה שייקח החלטה נכונה בכל רגע נתון של המשחק. זה שייתן לכדור לרוץ הלאה במקום להביא אותו במו רגליו הנחלשות. נדמה לי שגיגס מעלה את רמת הקבוצה שלו לא בזכות מעשי קסמים, אלא בכך שהוא מאתגר את היכולת של כולם סביבו לחשוב נכון ולהחליט נכון.

בליברפול של היום, המבוגר האחראי הוא סטיבן ג'רארד. עולה ביכולותיו על גיגס, בעיקר כי הוא צעיר יותר, אבל תורם לקבוצתו פחות. צורת הטיפול של ג'רארד בכדור, עצירה, מסירה, בעיטה, התחמקות מתקולים ומצבים מסוכנים, מושלמים. המנהיגות שלו, לעומת זאת, עדיין לוקה בחסר בדיוק באותם אספקטים בהם גיגס כבר שולט. אני תמיד רוצה את הכדור ברגליים של ג'רארד, אבל לא תמיד אני מקבל ממנו את ההחלטה הנכונה לאותה עת. ג'רארד ינסה התקפה ברוב המקרים, שזה טוב כמובן, אבל לא תמיד נכון לאותו זמן. גיגס יבחן כל מקרה לגופו. גיגס, באותה החלטיות ובאותה רמת ביצוע, יבשל שער ו/או ישלח חבר להחזיק כדור ליד דגל הקרן ולשרוף עוד כמה שניות כשהשופט ממילא עומד לשרוק בכל רגע. גיגס יחכה תמיד עוד שנייה ויעלה בבטחה את אחוזי ההצלחה של הפעולה הבאה שלו. שחקן מושלם, לגילו.

שלא תבינו לא נכון. אני לא מחליף את ג'רארד אפילו בגיגס. ג'רארד עוד יגיע להיות מה שגיגס היום, גיגס כבר לא יכול לחזור למה שג'רארד עכשיו. אבל אין לכם מושג כמה הייתי רוצה את גיגס בקבוצה שלי. הייתי רוצה את האיש השקול, החכם, האמיץ. מי שיקח לך את היד ויוביל.כמו  בכל מהפכה, צריך שיהיה גיבור אחד וגיגס הוא כזה.

אני גם יודע כמובן שההתרגשות שלי מגיגס מושפעת מאוד גם מהעובדה שטעות שלו לא תזיז לי. אבל כשגיגס יפרוש, נצטרך לחכות למישהו כמותו, שיכול לתת גם לאוהד ליברפול המייחל לכישלונו בכל עת, לא רק את ההנאה מלראות אותו, במיוחד את התובנה שגם מבוגרים יכולים. צריך רק לעשות את ההחלטות הנכונות, ובזמן.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

TREE
חצויה

תגובות

  • מנחם לס

    הי בני!
    חזיתי עתה בלייקרס מושפלת ב-20 נקודות ע"י...הבובקאטס. ורון ארטסט מתבדח בחדר ההלבשה עם מראיינו בטלוויזיה. רחמנות על הלייקרס. ואח"כ ראיתי את קנזס סיטי מנצחת את מס' 1 במכללות קנזס על 18.

    ובאמצע השידורים הללו דיברו פעמיים על השער של רוני. זה לא יאומן ממש שבאמצע שידור כדורסל יזכירו שער בכדורגל.

    אז אנא, אל תכתוב

    "ביצוע לא פחות מושלם מהשער של רוני", כי זה לא יכול להיות. אני לא יודע היכן עוד לכתוב על כך: כתבתי על זה בבלוג של דורפן, ואח"כ בבלוג של אברהמי, ואמשיך לכתוב על כך כל פעם שיזכירו את השער הזה.

    מיד אחרי שהובקע לא חששתי לצאת בהצהרה "אחד השערים הגדולים אי-פעם" וכך מיד כתבתי לרונן. למה הוא היה שער גדול כל כך?
    1. המסירה באה ממרחק קצר יחסית. לרוב בעיטות מספריים באות מהרמות רחוקות הנותנות לבועט זמן לראות, להחליט, ולבצע. כשהמסירה היא של מקסימום 20 מטרים, לזה שעושה את המספרת ישנו חלקיק שנייה לראות, להחליט ולבצע.

    2. רוני היה בחצי גוף מסובב. היה עליו לא רק לבצע מספרת, אלא גם לבצע סיבוב באוויר.

    3. הוא ניתר לגובה עצום. לא האמנתי שהשמנמן הזה מסוגל לניתור כזה.

    4. הוא בעט בעיטה נקייה להפליא, וחזקה לפינת השער.

    5. אחרי הבעיטה באה נחיתה מושלמת.

    6. וזה היה במשחק חשוב בו חזה חצי עולם, ולא במשחק על שערים קטנים בחוף בית-ינאי.

    7. והיה זה שער נצחון.

    אלה שדיברו על השער אמרו

    "IT WAS AN INDELIBLE MOMENT IN THE HISTORY OF SOCCER", ואני מסכים איתם לחלוטין.

    יש דבר מוזר בספורט: אנחנו תמיד חושבים שמה שהיה לפני 40 שנה לא יכול להיות משוחזר. בכמה מקרים זה נכון, כמו הכניסה של ד"ר ג'יי מצד ימין תחת הסל של הלייקרס, והוא יצא מצד שמאל (והכל באוויר) והכניס סל! אז יש לנו נטייה לחשוב ש-"פלה בוודאי עשה מספרת יותר טובה". אבל אני לא ראיתי ארף פעם מספרת יותר טובה, ואני בטוח שהמבצע עצמו של מה שתארת כ-"ביצוע לא פחות מושלם מביצועו של רוני" לא יסכים אתך.

    מלבד זאת, נהניתי מהמאמר.

    אוקיי, הגיע הזמן ללכת לישון.

    • אזי

      מנחם, שמתי לב שאתה אף פעם לא רואה טלוויזיה, אתה חוזה...
      זה בגלל שאתה מתרגם בראש מאנגלית לעברית או שזה לצורך עברית תקנית יותר?

      • מנחם לס

        כנראה בגלל שאני כבר חושב באנגלית. ולכן אני WATCH TV ולא SEE TV.

    • אלעד

      כאוהד מושבע של ד"ר ג'יי, שבזכותו התחלתי להתעניין ב-נ.ב.א, ובגללו אני אוהד של הסיקסרס - אני חייב לציין שאת הסל שלו היום כל "שאנון בראון" יכול לשחזר

      • מנחם לס

        אלעד, אני אוהב אותך כי אתה מהקיבוץ שפעם הייתי בו מורה להתעמלות, אבל אני עדיין חייב לומר לך שאתה כותב שטויות. בקיצור מקסימלי: כמו ד"ר ג'יי לא היה. לא רק שהיה לו ניתור אדיר (עשה דאנק 20 ס"מ לפני קו הפאול בתחרות הדאנק של ה-ABA בדנבר ב-1976, דבר שאיש לא הצליח לשחזר; שאנון, שהשתתף בתחרות הדאנק, לא ניסה אפילו דאנק מקו הפאול כי הוא היה זקוק לשתי קפיצות משם - כמו שבשער העמקים קופצים משולשת), היתה לו את כף היד הגדולה ביותר מכל שחקן אחר לפניו או אחריו. גודל כף ידו הוא כמעט WEIRD: הוא אוחז כדורסל כמו שאתה אוחז אשכולית. ומאחר ואחיזת הכדור אצלו היא כה קלה ובטוחה, מה שהוא עשה איתו בניתורים, איש לא שיחזר מאז. אז אל נא תטעה את כל מאות אלפי הגולשים כאן בהצהרות מוטעות לחלוטין.

        • אלעד

          אתה לא צריך לשכנע אותי להאדיר את שמו של הדוקטור, ושלא יהיו טעויות - ברור שאני לא משווה לרגע בינו לבין השאנון בראונים למיניהם. אבל החבר'ה הצעירים של היום עושים דברים לא פחות מדהימים, אנחנו פשוט כבר יותר מורגלים לראות את זה, אז זה פחות מלהיב. מה שכן, בעבר המטביעים הגדולים היו השחקנים הגדולים, היום כולם אתלטים אבל זה לא מבטיח שהם יהיו שחקנים טובים.
          זה פוסט על כדורגל, לא?

    • בני תבורי

      מנחם,
      קראתי את תגובותיך על השער של רוני אצל דורפן ואברהמי. בחיים לא הייתי מעלה על דעתי לחשוב אחרת ממך על השער ובוודאי שלא יכולתי להתחרות בסופרלטיבים עם אף אחד מכם. אבל הפוסט שלי הוא על גיגס והתרומה שלו ליונייטד בפרט ולכדורגל כספורט שאני אוהב בכלל. השער של רוני היה שנייה בקריירה שלו ובהחלט יתכן ויהיו עוד רבות כאלה. אצל גיגס מדובר בשנים של קריירה. אני עומד על דעתי שהבישול של גיגס היה לא פחות גאוני מהשער של רוני, כמו שאני אומר שהשקשוקות שלי אינן פחות גאוניות מהפורטרהואס של פיטר לוגר. מדובר בחומרים אחרים, שיטת ביצוע אחרת, כלים אחרים ותוצאה זהה. אתה ואני ועוד מליונים מגהקים בהנאה.

      • בני תבורי

        ואגב, השקשוקה שלי בחינם.

        • צור שפי

          איפה?

      • מנחם לס

        אין כאן מקום לויכוח כי אנחנו מדברים על שני דברים שונים, ואולי זאת אשמתי: ההבדל הוא שבגול של רוני היתה שלמות פיזית, אירודינמית, וביומכנית, ובמקרה שאתה מדבר עליו אולי שלמות גאונית-מנטלית.

    • דניאל

      לפי כל מה שתיארת פה, השער של זהבי יותר יפה:
      1. המסירה באה ממרחק קצר הרבה יותר, והיה הרבה פחות קשתית.
      2. זהבי היה עם הגב לכדור.
      3. הוא ניתר, אבל לא לגובה עצום...
      4. הבעיטה היתה מדויקת בצורה מדהימה. גם השוער זינק ממש יפה, וזה תרם מאוד לשער
      5. הנחיתה של זהבי היתה טובה בהרבה משל רוני. הוא נחת בדיוק בסיבוב, מושלם
      6. שער יתרון במשחק חשוב מאוד - ליגת האלופות, משחק שניצחון בה ממשיך את המסע האירופי של הפועל.

      הלינק, למי שלא ראה
      http://www.youtube.com/watch?v=ZsVvCs7t_s0&feature=fvw

  • טל 12

    אני גם חושב על השער הראשון שהוא מסוג השערים שאני אוהב לא פחות מהשער הנהדר של רוני.זה היה שער אנגלי טיפוסי.אחרי קרב אוויר של החלוץ(רוני)מול הבלם, הכדור הגיע לגיגס, שכבר ידע לאן הוא ימסור עוד לפני שהכדור הגיע.הוא כבר פחות מהיר,אבל הוא מהיר בחשיבה.

    אם מדברים על שחקנים לעונה הבאה,אני הייתי רוצה לראות בליברפול את אנדראה פירלו.במקום לוקאס אני הייתי לוקח בכיף את בירם כיאל.

  • אלעד

    פוסט יפה. אני חושב שההצלחה המתמשכת של גיגס בגילו יכולה ללמד הרבה על יתרונות הנאמנות - של שחקן לקבוצתו ושל הקבוצה לשחקן.
    אם גיגס היה מחליף 3-4 קבוצות במהלך הקריירה הוא היה מגיע לנקודה הזאת בקריירה שלו כשהוא תקוע כנראה בקבוצה שלא מתאימה לו, שהייתה מבליטה את חסרונות הגיל, שנגיעה אחת בכדור לא הייתה מספיקה ליצור את ההבדל. כמו למשל, מיכאל באלאק, שבצ'נקו... בטח יש הרבה דוגמאות שקשה לי לחשוב עליהן

  • Seven

    כשקוראים את המאמר זה קשה שלא להיזכר בעונת הפרישה של שלום תקווה בדאבל של הפועל.
    Same Same

  • שלו

    קראתי, נהניתי.
    היכולת של אוהד קבוצה יריבה להעריך כל כך שחקן קבוצה שנואה היא גם חלק מהגדולה של אותו שחקן ויותר מזה אצילות של הכותב.
    זהו אוהד כדורגל אמתי, עברת את המבחן של יושר אינטלקטואלי.

    • בני תבורי

      שלו,
      תודה. לא יכול אחרת.

  • נעל קרועה

    לגבי גיגס יש 2 שאלות
    1-למה הוא מעולם לא התעלה לרמה של הגדולים באמת(מסי רונאלדו פיגו זידאן רונלדיניו)?
    2-האם הסיגנון ביוניטד (שהוא ברגע שאתה חופשי באגף תרים מייד את הכדור לרחבה)פגע בהתפתחות שלו כשחקן?
    חבל לי שריאל לא קנתה אותו בזמנו,במקום באקהם,נראה לי שהוא היה יכול להיות מצוין בדרים טיים

    • בני תבורי

      נעל,
      אני חושב שהרמה של הגדולים מורכבת לא רק מבישולים ושערים, אלא גם מיחסי ציבור וחוזי פרסום. מה לעשות, לגיגס אין ככל הנראה את הדחף הזה. מבחינת כדורגל טהור הוא לטעמי בהחלט בליגה של אלה שהזכרת.
      לגבי בקהאם,תרומתו לריאל לא נפלה משל אחרים. אתה לא כל כך זוכר. ציניקנים יגידו שתרומתו היתה בעיקר בהכנסות ממכירת חולצות, אני חושב שהוא הביא מנהיגות, מוסר עבודה גבוה מאוד ובעיטות עונשין מופלאות.

      • נעל קרועה

        בני שים לב
        ב 50 השנה האחרונות,רק 2 שחקנים מהליגה האנגלית זכו בתואר שחקן השנה באירופה
        זה לא מקרי,זו לא ליגה שמעודדת אינדיבידואליזם ובמיוחד לא ביוניטד
        באקהם הביא את התרים-תנגח המושלם לריאל,אבל מישהו באמת חשב שקבוצה כמו ריאל תשחק בסיגנון הזה?

  • מנחם לס

    דעתי לגבי גיגס? הוא יכול להצליח ר-ק בקבוצה בסדר גודל של מנצ'סטר יונייטד, כי רק שם גאוניותו יכולה לשאת פרות. שים שחקן כמוהו בהפועל חדרה היום, והוא לא מסוגל לעשות הרבה.

  • matipool

    בני - אם אני מתייחס למצב הנוכחי של הקבוצות והצרכים של ליברפול , מהסיטי הייתי מביא את אדם ג'ונסון הנהדר ולא מוערך מספיק שיכול לשחק בשני הצדדים על הקו או את יא יא טורה במקום לוקאס שלנו .
    גיגס הוא שחקן שגם אוהדי יריבה מושבעת של יונייטד לא יכולים לשנוא והוא בהחלט מדהים .
    יחד עם זה , אני מניח שאת נאני , אברה ואולי אפילו פלטשר היינו צריכים יותר לאורך ליגה שלמה . ברור שגיגס בשיאו הוא לפני כל הנ"ל .

  • הופ

    " ג'ינס קרוע והדוק שאפשר לזהות אצל לובשו לא רק את המין, אלא גם את הדת" - LOL

  • D!

    בני , זו לא פעם ראשונה שאתה מדבר פה על השקשוקה שלך. מתי מגיע פוסט עם מתכון?

    וגיגס הוא לא רק אחד השחקנים שלמדתי מאד להעריך אלא כנראה הראשון שלמדתי להעריך אצל קבוצה יריבה ופתח את הדרך להתבוננות מהנה יותר בכלל.

  • D!

    בתור הבלוג מוזיקה של האתר אני שואל את זה כאן.

    בשבועות האחרונים מצאתי קסטה (קלטת?) ישנה.
    היא נקראת: the best bend it!
    וכוללת שתי מחציות (כך במקור. זאת אומרת במקור זה: first and second half)/
    במחצית הראשונה יש ראון קצר עם פלה ושיר על שמו של אחד- El Rey, כמו גם רצועה שכותרתה: אנתרופולוגיה על(של?) הקופ, הבלדה על ג'ורגי בסט, ארץ אבותיי (האוהדים בגמר גביע הFA 1972

    במחצית השנייה עולים: רוברטו באג'יו, בריאן קלאף, קני דלגליש, שידור הרכבי ניוקאסל וארסנל למשחק הגביע ב1932 והשיר הידוע של יורק סיטי - here we go

    למעשה השאלה שלי היא אם יש כאן מישהו שיכול להפוך את הדבר הזה לקובץ דיגיטלי.?

  • לך תדע איך זה יסתיים | שחקן ספסל

    [...] המגובה גם בהישגים מוכחים. את הפוסט על ראיין גיגס "מושלם", כתבתי כשהיה רחוק מפרישה כמו היום. אבל בהחלט ניתן [...]

Comments are closed.