פייזלי. בוב פייזלי

על פי הגרסה הרשמית שאנקלי המליץ להנהלת ליברפול למנות את בוב פייזלי כמנג'ר אחריו.  על פי גרסה אחרת שאנקלי בכלל […]

על פי הגרסה הרשמית שאנקלי המליץ להנהלת ליברפול למנות את בוב פייזלי כמנג'ר אחריו.  על פי גרסה אחרת שאנקלי בכלל העדיף את ג'קי צ'רלטון כיורשו בליברפול.  כך או כך, ההנהלה בחרה בפייזלי.

איזה מזל.

אז שאנקלי צדק? לא ממש משנה. החשוב הוא שמי שהתמנה אחריו והמשיך את תנופת הבנייה של ליברפול, רשם בעמודת ההישגים שלו  שש אליפויות באנגליה, שלושה גביעי אלופות באירופה,  גביע אופ"א אחד, סופרקאפ אירופאי אחד, שלושה גביעי ליגה ברציפות, חמישה גביעי צדקה ורצף לא יאומן של 85 משחקי בית ללא הפסד בכל המסגרות.

כל אלה בתשע שנות קריירה כמנג'ר.

***

הקריירה המקצועית של רוברט (בוב) פייזלי, התאפיינה בכמה מקרים בהם החיים לקחו אותו לאן שלא בחר מלכתחילה. הוא נולד בצפון אנגליה וחלם לשחק בסנדרלנד. איכשהו זה לא הלך ופייזלי הצטרף לקבוצת החובבים של בישופ אוקלנד ודי כיכב שם. כשהחתולים השחורים התחרטו, הוא כבר היה חתום בליברפול.

אימוני טרום עונה ושני משחקים במסגרת קבוצת המילואים היו כל מה שפייזלי הספיק לעשות במדי ליברפול. מיד אחר כך הגיעה מלחמת העולם השנייה ופייזלי גויס. הוא שירת ברגימנט ה – 73 של חיל התותחנים המלכותי. עכברי המדבר, קראו ליחידה שלו, ציידי טנקים אצל מונטגומרי.

***

שבע שנים אחרי שחתם על חוזהו בליברפול, פייזלי חזר למועדון והמשיך מאותה נקודה. משחקו הרשמי הראשון היה ב – 1946 ומיד בתום אותה עונה זכה עם הקבוצה באליפות ראשונה מתוך עשר, להן היה שותף בתפקידיו השונים במועדון.

250 הופעות רשם פייזלי במדי ליברפול. דני בלאנשפלאואר האגדי סיפר על הביקור הראשון שלו באנפילד עם אסטון וילה. בילי לידל, הוא אמר, רקד עלינו וגרם לנו להיראות כמו אידיוטים. רק אחר כך הבנתי, שהמקור להצלחה של לידל, היה עושה הקסמים הבלתי מורגש כמעט באגף השמאלי של ליברפול, בוב פייזלי.

אבל את מה שלא עשתה המלחמה, כמעט עשה משחק אחד. פייזלי לא נכלל בהרכב הקבוצה למשחק גמר הגביע האנגלי נגד ארסנל ב – 1950, למרות שער אדיר שהבקיע בחצי הגמר נגד אברטון. הכעס והתסכול כמעט הביאו לעזיבתו, אך בסופו של דבר התרצה ונשאר במועדון. ליברפול, אגב, בקשה וקיבלה עבורו מדליה מיוחדת למרות שלא השתתף בגמר. טוב בסדר, הפסדנו.

כאדם מעשי, חשב פייזלי גם על החיים שאחרי, ובשנות הקריירה האחרונות שלו כשחקן, למד פיזיותרפיה, בהתכתבות, והתמחה בטיפול בפציעות ספורט. אנחנו, הגברים הנשואים, אמר, צריכים לדאוג לעתיד, אתם יודעים.

שנים קשות עברו על המועדון, כולל ירידה לליגה השנייה. דון וולש ופיל טיילור לא הצליחו לייצב את הספינה, ורק קבוצת המילואים של ליברפול ופייזלי כמאמנה, עשו חיל. כששאנקלי הגיע וליברפול החלה במסע ההתאוששות שלה, פייזלי היה יד ימינו כפיזיותרפיסט וכעוזר מאמן.

שאנקלי עזב די במפתיע ב –  1974 והג'וב שהתפנה הוצע לפייזלי. הוא לא ממש התלהב. הוא המשיל את הג'וב לניווט האוניה קווין אליזבט ברוח סערה. הוא גם ראה את ייעודו בפיזיותרפיה, המקצוע אותו רכש ובו התמחה. ושוב, החלום ושברו, תודה לאל.

 

 

השנה הראשונה שלו כמנג'ר נגמרה בכמעט אסון. ליברפול סיימה במקום השני. אחר כך זה השתנה. אם לשפוט על פי רשימת הישגיו כמנג'ר, לא היה אף אספקט של המשחק בו לא שלט באופן מוחלט. הוא הצטיין כטקטיקן, הוא ידע להכין כראוי את שחקניו, פיזית ומנטאלית, לעונת משחקים ארוכה ומתישה רווית פציעות. אבל מה שייחד אותו, הייתה יכולתו במציאת מחליפים לשחקנים שעזבו, שאותם הפך לחלק מהקבוצה הדורסת באנגליה ובאירופה בשנות השבעים והשמונים.

קיגאן הלך להמבורג עבור חצי מליון פאונד? לא נורא. פייזלי הביא את דלגליש מסלטיק עבור 60 אלף פאונד פחות. כששאלו אותו הבוסים, די בתמיהה יש לומר, קני מי? הוא ענה, קווין מהיר יותר בדרכו למטרה, אבל דלגליש עושה את חמשת היארדים הראשונים כבר במחשבה. דלגליש מהר מאוד הבהיר לכולם שפייזלי יודע על מה הוא מדבר. את ריי קנדי הוא הפך מחלוץ לווינגר אימתני, טרי מקדרמוט, גרהאם סונס, פיל ניל, אלן האנסן, סטיב ניקול, איאן ראש, דיוויד ג'ונסון, ברוס גרובלאר, מארק לורנסון וקרייג ג'ונסטון נקנו על ידו. ואבי כהן כמובן.

פייזלי פרש ממשרת המנג'ר ב – 1983, וצורף למועצת המנהלים. כשמחליפו ג'ו פייגן פרש לאחר שנתיים, שימש פייזלי כיועצו של השחקן-מנג'ר החדש, קני דלגליש.

***

בצדק רב מייחסים את ייסוד השושלת המנצחת של ליברפול לביל שאנקלי, רק שלפעמים מתאהבים בבית הראשון של השיר וקצת שוכחים את הבאים אחריו. קני דלגליש לא שוכח. פייזלי, הוא אמר, יש רק אחד. הוא גדול המנג'רים מאז ומעולם. הוא שיחק עבור ליברפול, טיפל בשחקנים, אימן את השחקנים והיה המנג'ר שלהם. אני חייב לו את כל מה שאני יודע על כדורגל. לעולם לא יהיה עוד אחד כמותו.

בוב פייזלי לקה במחלת האלצהיימר ונפטר ב – 1996.

השבוע מלאו חמש עשרה שנים למותו.

YNWA.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

 

 

חצויה
הפועל פ"ת - חיפה. טוב שנגמר

תגובות

  • באבא ימים

    הגביע האנגלי תמיד היה הנמסיס של פייזלי.

    • בני תבורי

      נדמה לי שהוא הגיע לשלושה גמרים ונכשל בכולם. אגב, על ביקוריו התכופים בוומבלי הוא אמר פעם: "לא ברור לי איך הם עוד לא גובים ממני מיסים והוצאות..."

  • B. Goren

    "אם אתה נמצא באזור רחבת העונשין ולא יודע מה לעשות עם הכדור, תשים אותו ברשת ואחר כך נדון באפשרויות העומדות בפנינו".

  • matipool

    בוב פייזלי - YNWA .

  • גיל מזימבבואה

    במו ידיו ושיכלו הרס לי את הילדות ודלגליש את הנעורים, לא יכולתי להגיע לביה"ס בימי ראשון.
    מנג'ר אגדי וכל מילה נוספת מיותרת.

  • ארז (דא יונג)

    אחלה פוסט בני. במצב כיום אפשר לקוות שאפילו רבע מכמות התארים הזו תגיע לאנפילד בתשע העונות הבאות...

    • עמית פרוס

      פוסט נהדר
      לחשוב על פייזלי ולחשוב על המנג'רים ב15 השנה האחרונות...
      עצוב

    • בני תבורי

      ארז, קניתי.

  • צור שפי

    מקרה שבו כל הקלישאות נכונות - הולך ופוחת הדור, היכן ישנם עוד אנשים וכו' וכו' סר אלכס נשאר האחרון על ההר.

  • יוסי מזרחי

    "גברים נשואים צריכים לדאוג לעתידם..."

    סליחה על חילול הקודש, לך ספר את זה לאברם.
    יש כאלה שלומדים מקצוע, יש שמתחילים ככורים או באיגוד המקצועי ויש שמטפחים יח"ץ ועיתונאי חצר.

    • בני תבורי

      יוסי,
      תודה על התגובה. כאוהד יונייטד, אתה מתקשה להתחבר לרגשות שפייזלי מעורר אצלי, ואני לא מצליח להתחבר לרגשות שגרנט מעורר אצלך. אני מבין את הצורך לסנוט בי כמי שמצטייר כמליץ היושר של גרנט, אחרי הכל אני הבאתי את זה על עצמי, אבל אולי נשאיר את זה לפוסט אחר? הפוסט הזה כולו כבוד ויקר ומחווה לאדם גדול.
      הנה לך נושא לדון בו בתוך הפוסט הזה: אני תוהה מדוע לא זכה בוב פייזלי לאות הוקרה על פועלו כשם שזכה בו, ובצדק רב, סר אלכס פרגוסון. יש לך איזו מחשבה בעניין?

      • יוסי מזרחי

        הזמנים אחרים גם ואולי במיוחד במובן הזה.
        התקשורת ומה שמסביב, במובן של מיצוב הכדורגל במרכז ההתענינות היא ההבדל המשמעותי ביותר.
        אין בכלל בסיס להשוואות בין רמת הסיקור ותפוצת המידע בין היום לתקופה של לפני עשרים שנה. היום כשישהו מגרד באוזן, יודעים על כך מיד ובכל מקום.
        לפני שלושים שנה היינו נתונים לחסדי התקשורת ותפוצתה אז כדי לדעת מה הקבוצה שלנו עשתה אתמול או שלשום. היום מתקיים דיון שעה לפני המשחק ואתה יודע שמישהו לא ישחק כי הוא מתח שריר בחימום.
        .
        אין לי ספק כאוהד כדורגל באשר הוא, שתקופת פייזלי אם היתה מתקיימת היום היתה מציבה אותו במקום משמעותי יותר מזה שבו הוא נתפס ומוכר לדור הצעיר שמחוץ לליברפול.
        הבנים שלי,יודעים שהיה מישהו כזה.
        הם גם יודעים,שליברפול של לפני שני עשורים וחצי,היתה הטובה בעולם, אבל זו ידיעה אינפורמטיבית שלא באה מהכרת התקופה ומצפיה בקבוצה ההיא של פייזלי.
        זה לדעתי ההבדל.
        .
        הדור שלנו,על היריבות הספורטיבית שבינינו,יודע להעריך ולכמת את הדברים אחרת מדור ילדי האינסטנט של היום.

        ובפוסט מוקדם יותר הסכמנו, שליברפול של דלגליש דהיום,תחזור למקומה, ואז יהיה מענין יותר.גם לנצח בליגה הפנימית שלנו.

  • אסף THE KOP

    בני,

    אני מקווה שליברפול ילמדו מ"לינרד סקינרד" איך לצאת מהקבר לתהילה מחודשת.

    • בני תבורי

      אסי,
      הסיפור שלהם באמת יכול לשמש השראה. אגב, אתה יודע שארטימוס פייל, המתופף שלהם ששרד את ההתרסקות, חי שנתיים בירושלים? מערכת תופים שלו עדיין נמצאת שם.

      • אסף THE KOP

        לא היה לי מושג.
        קטע דתי או משהו ?

        • בני תבורי

          אם אני זוכר נכון פייל הוא יהודי אבל נדמה לי שמדובר דווקא בקטע רוחני. הוא היה מיודד עם אחד מרבני הכותל. חבר שלי עשה כתבה רצינית על כך לא מזמן, אנסה להשיג את הלינק ולשלוח לך.

  • רועי מ

    היה לו גם משפט נחמד נדמה לי לטומי סמית האגדי.
    כאשר השחקן טען שהוא חושב שהוא שבר את הרגל שלי. פייסלי ענה זאת לא הרגל שלך היא של ליברפול.
    אני זכיתי ל 4 שנים איתו.
    הוא היה אגדה ללא ספק.

  • נתנאל

    הבית השני פה
    http://www.youtube.com/watch?v=FNxDKLzs0zU

    תודה בני, מעולה.

Comments are closed.