עזוב באמא'שך

ואני שואל: תגיד טורס, מה אתה בעצם רוצה? רצית קבוצה שמשחקת בצ'מפיונס. קיבלת. רצית עיר יפה וצבעונית במקום עיר אפורה, קיבלת. רצית עוד כמה אפסים מצד ימין של הנקודה בתלוש, קיבלת. אז מה הבעיה שלך?

זה קורה לי פעמיים בשנה. כשנגמרת העונה ואני משתעמם רצח או כשהעסק מתחמם ופתאום איזו קרן שמש מחממת את הגב השפוף והדווי והמתח עולה, אז אני נכנע לסקרנות ומחפש כותרות.

לא לי, לליברפול. מי הלך, מי בא, מי אולי ילך, מי אולי יבוא, למה, איך נראה בלי, איך נראה עם. קנטטה לאוהד.  

זה לא טוב, אני יודע. הסביבה שלי מודאגת. בדרך כלל אני אדם שקול, כזה שבאים להתייעץ איתו. עכשיו אין עם מי לדבר. בשלב הזה גם ליבת הכור שאוטוטו ושביתת העו"סים, נמצאים במקום שני. במקום ראשון כותרות הספורט ובמיוחד אלה הנוגעות אלי ישירות.

עכשיו, יחד עם הפריחות והאבק, האף הנוזל והעיניים המגרדות, שוב זה מכה ואני מכור. ובעוד עם ישראל כולו מתעניין במה שקורה בבית של האח הגדול או באיי קמרינס, אני מתרוצץ ומחפש ממה להתעצבן או ממה לעלוץ.

**

כבר חודש וחצי, מאז תחילת פברואר אם להיות מדויק, על כל כותרת הנוגעת לשחקן חדש שליברפול שמה עליו עין, או הנוגעת למה שנאני חושב על קראגר או מה שאמר דלגליש על פרגוסון בתגובה למה שפרגוסון אמר על השופט ואחר כך על דלגליש, יש שלוש (3) כותרות לפחות על טורס. ולא על מה שעובר עליו בקבוצה ההיא שהיה לה מאמן פורטוגלי ואח"כ ישראלי ואח"כ ברזילאי ועכשיו איטלקי ובין לבין הולנדי, אלא סיבות ותירוצים והסברים למה עזב את ליברפול. לא איך האימונים שם, לא איך המזג אוויר, לא איך הג'קוזי ואפילו לא איך שומרים על אשתך מפני הקפטן. למה עזבתי את ליברפול.

ואני שואל: תגיד טורס, מה אתה בעצם רוצה?

רצית קבוצה שמשחקת בצ'מפיונס. קיבלת. רצית עיר יפה וצבעונית במקום עיר אפורה, קיבלת. רצית עוד כמה אפסים מצד ימין של הנקודה בתלוש, קיבלת. אז מה הבעיה שלך?

בשיטוט בין כותרות העיתונים והבלוגים, אני מוצא ראיונות איתך על ליברפול, יותר מאשר בתקופה ששיחקת באדום עם ציפור על החזה. אתה מספר שהכאוס בליברפול הרג אותך, שרימו אותך (אתה רק לא מפרט), שאתה רוצה להתקדם. ואני שואל, למה זה כל כך חשוב לך לספר לנו את זה? למה אכפת לך כל כך מאיתנו? עוד לא ראיתי שחקן שעבר לקבוצה אחרת ובמשך שבועות לא מפסיק לנסות לתרץ ולהסביר למה עזב. מה, אין לך במה להתעסק? הרי קיבלת את כל מה שרצית?

אצלנו היית ראשון מיד אחרי ג'רארד. אצל ההנהלה ובוודאי אצל האוהדים. הרווחת את זה ביושר. הבכורה שלך אצלנו, דווקא על הקבוצה "הגדולה" שכל כך רצית להגיע אליה, הייתה מופלאה. גם ההמשך היה מבטיח. כששיחקת, סיפקת לנו רגעי קסם וחלום. כשהיית פצוע היינו כסהרורים וייחלנו להחלמתך המהירה. האוהדים בקופ שרו לך, אירופה רעדה מפניך. הרבה בזכותך ליברפול חזרה (לרגע), להיות קבוצה מפחידה.

 

ככה היית

 

או קיי, זה לא נמשך יותר מידי זמן. היו בעיות ואף אחת לא באשמתך. לא אמרת שום דבר בקול רם, אבל אפשר היה להבין שאתה לא מרוצה ובצדק. חברים שלך עזבו, רכש זוועתי הגיע, אתה עצמך בילית זמן רב ביציע עקב פציעות, לא זמן אידיאלי לשחקן עם שאיפות.

לא היו לי אשליות לגביך. היה ברור לי שאם לא יחול שינוי דרמטי, תעזוב למקום אחר. שחקן ברמתך, חתן פרס היורו והמונדיאל, צריך את הבמות הגדולות, את ליגת האלופות. אתה לא יכול להמשיך להתבחבש בגבהים המסחררים של הבינוניות הממוצעת אליה הגיעה ליברפול בשנים האחרונות ואפילו איתך.

אבל מיד כשניצני השינוי החלו לפרוח, כשהשלומיאלים עזבו ובמקומם הגיעו בעלים עם רקורד מוכח, כשמיירליש הגיע ופתאום יש לנו עוד מישהו שיודע מה לעשות עם הכדור, ובמיוחד כשקני דלגליש, המאמן המעוטר ביותר שתחתיו שיחקת אי פעם לקח פיקוד, עזבת. כמו מאהב הנמלט מהחלון כשהמפתחות של הבעל מקרקשים בדלת.

ברחת, ועכשיו נורא חשוב לך להסביר. עכשיו אתה אומר שאתה יודע שאצל האוהדים היית אגדה. אתה אפילו יורד נמוך ומציין את העובדה שלא עברת לאחת המנצ'סטריות. כאות וסימן ללויאליות שלך למועדון.

פתטי. עלוב. אפילו מיותר. יכולת להישאר עד לתום העונה ואז לראות איפה המועדון נמצא. אולי לא היית צריך לעזוב. וגם אם כן, איש לא יכול היה לבוא אליך בטענות.

מילא, עזבת. יאללה, סגור עניין. למה חשוב לך להסביר? כ. רונאלדו למשל, עזב אחרי שלוש אליפויות, אליפות אירופה וגם גביע אנגלי אם אינני טועה. עזב כמו מלך. כשהוא יחזור לשם עם קבוצה אחרת הוא יתקבל כמו מלך. אם ירצה לחזור ולשחק שם, שטיח אדום יחכה לו. אף אחד לא דיבר בגנותו שם. ואתה? אתה יכול לדמיין איך יקבלו אותך באנפילד? שרפו חולצות שלך (אקט די דבילי אני מוכרח לציין, אבל מבין מאיפה זה בא), כינו אותך ג'ודאס, כינוי שהיה שמור עד כה רק למייקל אואן.

 

ככה אתה עכשיו

 

עכשיו בוא נראה מה השגת. מבחינה מקצועית, אני מתכוון, כי ברור שהמשכורת שלך עכשיו הוסיפה עוד כמה דורות של נינים ושילשים וריבעים שיוכלו ליהנות מפרי עמלך. אתה כבר שישה שבועות שם, ולא הבקעת אפילו שער אחד. המשחקים שמחכים לכם לא יהיו קלים יותר ואנלקה, אוי אנלקה, זה ששיחק אצלנו עוד במאה שעברה, יהיה בסוף חזק ממך בתמונת ההרכב. אנצ'לוטי לא הביא אותך, אתה שחקן של אברמוביץ', אז סביר להניח שהוא לא ייתן לך יותר מידי זמן לרוץ בהרכב עד שתתרגל. האוהדים שם לא יהיו סבלניים אליך כמו בליברפול. אלינו הגעת כשחקן צעיר ומוכשר, לשם הגעת עם הרקורד של הטוב בעולם בתפקידו, כשאתה בריא, ואתה לא כל כך בריא. אתה גם בשלוש שנים מבוגר יותר ובקריירה של כדורגלן מקצועני השנים עולות בחזקות, לא בטור לינארי.

**

שמע לי, עשית טעות. טעות גדולה. בליברפול היית בן מועדף, בלונדון אתה עוד רכישה גרנדיוזית. היית צריך להישאר ולהפוך לאגדה גם אם לא היית זוכה בתואר, למרות שהרוחות המנשבות שם מעידות על שינוי. חלקך בתואר שאולי תזכה בו עם קבוצתך החדשה עלול להיות כמו חלקך בזכייה בגביע העולם. לא חבל? מה תספר לנכדים, שזכית באליפות אנגליה מהספסל או מהיציע? הרי גם בחגיגות הזכייה של ספרד בגביע העולם עמדת מאחור די נבוך, לא כמו הגיבורים האמיתיים בשורה הראשונה.

ומה יהיה אחרי? לאן תלך כשלאברמוביץ' ימאס? ריאל מדריד אינה אופציה. אתה אתלטיקו, וממילא הם לוקחים רק את הטובים ביותר ועכשיו אתה לא עונה להגדרה הזו. בארסה לא ממש זקוקה לך ואם כן, זה עלול להיות כמו עם הנרי. מילאן? אינטר? באיירן מינכן? הפועל ת"א? במקום להפוך לסמל מזוהה עם מועדון, תישאר בזיכרון כשכיר, זה שהיה טוב, אבל לא השאיר את חותמו בשום מקום.

מי שהרוויח מעזיבתך בגדול הוא המועדון ממנו ברחת. בכסף שליברפול קיבלה תמורתך, הגיעו סוארז שכבר עכשיו עושה קולות של תותח וקארול, מספר 9 החדש שלנו, שיש לו קוף בצורת 35 מליון פאונד על הגב, אבל מצד שני, הוא שיחק רק שבעים דקות במצטבר אצלנו וכבר יש לו אותו מספר שערים כמו לך בצ'לסי…

באופן תיאורטי, אתה יכול לסיים את העונה כאלוף אנגליה וכאלוף אירופה. באותו אופן אתה גם יכול להישאר בלי אף תואר כי בינך לבינם יש עוד כמה קבוצות שנראות טוב יותר מהקבוצה שלך. מה שעלול מבחינתך להחמיר את זה היא העובדה שבאופן תיאורטי (די הזוי יש להודות), ליברפול יכולה אולי להגיע לליגת האלופות בעונה הבאה ואתה בטח תרגיש נורא מטומטם.

חבל לי שעזבת. באמת. יש בך משהו שמשלב כדורגלנות ברמה הגבוהה ביותר עם לוק נסיכי והתנהלות מכובדת. אבל בחרת ללכת וזו כמובן זכותך. רק מה, עזוב אותנו מסיפורים. אל תמכור תירוצים. אתה לא חייב כלום לאף אחד. אני מצידי מאחל לך המשך קריירה נטולת תארים, סתמית, עלובה ופתטית. בדיוק כמו הדרך בה עזבת.

ולמרות הכל, בזכות הרגעים המופלאים והאושר שענקת, הנה לך שיר, לא רלוונטי יותר, אבל יפה תמיד.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

 

תבחרו
תבחרו (Take 2)

תגובות

  • עמית פרוס

    חלוץ עצום באמת.
    רק לחשוב עליו למעלה ביחד עם סוארז.
    שיבקיע בצ'לסי 0 גולים מעתה ועד עולם.....

  • גמל (סתם גמל)

    בלדה לאוהד הנבגד

  • old timer

    הנה בדיוק ההפך: שיר לא יפה אבל רלוונטי

    His armband lied, he was no red
    Torres! Torres!
    He's just a rentboy like they said
    Torres! Torres!
    Into our backs he plunged his knife,
    I hope John Terry shags his wife
    Fernando Torres, Chelsea's number 9

    • בני תבורי

      באבא,
      מילים שלך?

      • באבא ימים

        לא. זה רץ בפורומים של אוהדי ליברפול.

  • צור שפי

    ועל כך כבר נאמר "נאמנים פיצעי אוהב".

    • בני תבורי

      וכואבים...

  • moby

    ממש שירה,
    לצערי העונה ניגמרה השנה מוקדם מדי.
    יש אופציה, בקצב הזה ובשל אורכה של עונת המלפפונים שלנו, לספר שירים?

  • D! במולדת

    חותם כל מילה בני.
    רק שבמצבנו אנחנו צריכים עוד שנה אחת לפחות.

  • רן

    הפועל תל אביב אופציה מצוינת. כסף כבר לא יחסר לו. ניתן לו ים אהבה.

    • קרקו

      טביב וג'מצי כבר מסכימים. גרושתו של הראל עדיין לא סגורה על זה.

  • דורפן

    אכן מוזר. ואולי סיכם בינו לבינו לאן באמת הוביל את ליברפול. הוא הגיע לקבוצה שהייתה משתתפת קבועה בצ'מפיונס, וגם הייתה בשני גמרים בתוך שלוש שנים במפעל הזה. הוא עזב קבוצה לא בצ'מפיונס ליג. יש גבול לכמה אפשר לבנות סביב "פרפרתי הרבה פעמים את וידיץ'".

    • בני תבורי

      תודה מנחם.

    • בני תבורי

      על זה אי אפשר להתווכח. על השאר, נגלה בקרוב.

  • Menahem Less

    It doesn't matter what you are writing about, every post of your is a Balade ("BALADA")!

    • בני תבורי

      זה ברור שה "תודה מנחם" למעלה שייכת לכאן, מה שלא ברור זה איך היא הגיעה הנה...

  • אזי

    נו, הוא עשה לכם שבחון...
    רק שאחנו לא סבלנו את שבחון גם כשהוא היה אצלנו :)

  • רועי מ

    מילים יפות תמיד נחמד לקרא את הבלוגים שלך

  • קרקו

    בחירת השיר מעולה.
    לדעתי, Running on Empty הוא עדיין אחד מהאלבומים הכי טובים (אם לא הא...) של סיבובי הופעות. אני חוזר אליו אחת לכמה זמן, ומתרגש מחדש.

    • בני תבורי

      קרקו,
      מסכים איתך למרות שהעדפתי הראשונה היא תמיד לאלבומי הופעות חיות.

  • אסף THE KOP

    בני - וואלה ?

    אני מתעב אלבומי הופעות חיות, בעיקר את הקטע של מחיאות כפיים ודיבורים בין הסולן, הלהקה והקהל. במחשבה עמוקה יותר - אני אוהב לשמוע את המוסיקה בבית, ולא באיצטדיון או אולם - מעניין למה ?

    בכל אופן - השיר של ג'קסון בראון נהדר (ואני מודה - יש לי חור שחור בכל הקשור אליו), אבל אני מעדיף להקדיש לנער הזהב שלנו (לשעבר) את השיר הזה:

    http://www.youtube.com/watch?v=L23I1xi7uR0

    Chelsea,Chelsea - you full of shit ! shit ! shit !

Comments are closed.