תבחרו (Take 2)

התכוונתי לעורר דיון בשאלה עקרונית. האם גם אנחנו, כמו בחלקים רבים של התקשורת, מוטים פוזה. אותה פוזה שהיא נגזרת של העדפות אישיות שלנו לגבי דמותו של המאמן. אילו תכונות היינו רוצים למצוא באיש שעומד על הקווים של קבוצתנו האהובה ומנהל את משחקה, ויותר מאלה הקשורות ביכולותיו, אלה הקשורות בהתנהלותו.

אני באמת לא רוצה להרגיז אבל אני מבקש מכם מחשבה נוספת.

קראתי בעיון רב את תגובותיכם לפוסט הקודם בנושא זה, וכנראה שבאשמתי נסב הדיון שם לשאלת הבחירה בין יובל נעים ומוטי איווניר, ולא זו הייתה כוונתי. שניהם מאמנים טובים וראויים, ולא התכוונתי להעמיד לדיון את תכונותיהם המקצועיות כמאמנים ראשיים.

התכוונתי לעורר דיון בשאלה עקרונית. האם גם אנחנו, כמו בחלקים רבים של התקשורת, מוטים פוזה. אותה פוזה שהיא נגזרת של העדפות אישיות שלנו לגבי דמותו של המאמן. אילו תכונות היינו רוצים למצוא באיש שעומד על הקווים של קבוצתנו האהובה ומנהל את משחקה, ויותר מאלה הקשורות ביכולותיו, אלה הקשורות בהתנהלותו.

המאמן האידיאלי כמובן הוא ספרא וסיפא. אחד כזה שנהירים לו רזי הטקטיקה וגם הלכות אנוש. אבל זה קל. לא סוד שכולנו רוצים מאמן מנצח ולכולנו נגמרים בשלב מסוים הסבלנות והקרדיט כשהוא אינו מספק את הסחורה. אבל זה שיבוא במקומו, האם נדרש גם הוא לתנאים מקדימים של דיבור רהוט והתנסחות ראויה, מראה מכובד ולוק עדכני, עוד בטרם הראה מה הוא יודע בתחום המקצועי?   במילים אחרות, נניח שאין בנמצא מועמד אשר מכיל את שלל התכונות הנדרשות, האם לא כדאי לפעמים לוותר על  סגנון מעודן לטובת עמידה במטרות? האם בכל מקרה ננהה אחר הג'נטלמן גם אם יכולותיו פחותות מאלה של המחוספס?

**

מוטי איווניר, לצורך הדיון בלבד, מייצג את התדמית הנקייה מרבב, האיכותית, הנינוחה, המכובדת. יובל נעים, אף הוא לצורך הדיון בלבד, הוא אחד שיכול לספק לך סיבות להצטער שלא נולדת בעיר אחרת.

מוטי איווניר, זה לא סוד, אינו מספק את הסחורה למרות היותו מצויד בכל הנדרש לראיונות טלביזיה ותמונות בעיתון. יובל נעים, עם הקצף מהפה, מביא את הקבוצה המוזרה שלו להישגים מרשימים ביותר.

איווניר מובס ברביעיות ושלישיות ואינו מסוגל להוציא כלום מסגל נוצץ. נעים מנצח משחקים בשלישיות וצמדים עם חבורת ילדים שאיש לא מכיר.

לאיווניר יש ארגון מסודר מאוד סביבו, עם הירארכיה ברורה. יש מנכ"ל ויש נציג הבעלים וצוות עוזרים ומחלקות נוער והרבה כסף וההנהלה שלו לא מחלקת קרטיבים לשחקנים. לנעים יש שכונה אללה יוסתור.

איווניר, בשר מבשרו של הארגון, ומינויו הטבעי כמעט, התקבל בהמון פרגון ואהבה. יובל נעים הגיע כשהוא סוחב אחריו טינה והתנגדות מצד אוהדי פ"ת, תגמול על התנהגותו כלפיהם במשחק בעונה שעברה שנגמר בתיעוב הדדי. איווניר התקבל בכבוד מלכים. נעים, במקרה הטוב, התקבל בקללות.

איווניר לא מקבל כבוד מהשחקנים שלו. אחד כבר ביקש לעזוב והשני התפוצץ בשבת בחדר ההלבשה בסדרת האשמות על כל העולם תוך קריאת תגר על סמכותו של מאמנו. גם אצל נעים יש אקשן, אבל הוא מצליח להישאר זה שאומר את המילה האחרונה ולא חשוב אם מי שיוצא נגדו הוא בעלים, יו"ר, או שחקן חצוף.

איווניר כבר ניסה הכול. הוא הצעיר את ההרכב, הוא הדיח את השוער/קפטן מההרכב וממשיך לספוג מפלות. נעים הוציא מההרכב את הכוכב, וקיבל שני שערים מהמחליף שלו. הוא אפשר לשלושה חבר'ה לא להתאמן בשבת בשל קדושת היום. למחרת הם פתחו באחד עשרה ומאחד מהם, גיא דיין, הוא קיבל גול ניצחון.

**

תראו, אני לא מנסה למכור לכם את יובל נעים. הוא לא איש נעים, יש לו התפרצויות זעם תכופות, הוא לא יודע להתבטא כראוי, לא מישהו שהייתם בוחרים כחבר. איווניר באמת נעים יותר.           אבל בסופו של דבר, עם יד על הלב, לא הייתם מעדיפים מקום בצמרת עם מעמד של קונטנדרית לפחות לתואר אחד מהשניים החשובים באמת, גם אם המאמן שלכם לובש סוודרים עם מעוינים או ז'קט מהבר מצווה? לא הייתם רוצים שהקבוצה שלכם תנצח גם אם את ההנחיות המקצועיות מקבלים בחבילה אחת יחד עם כמה קללות? לא שווים לכם כמה רגעי מבוכה לנוכח ראיונות הזויים בעברית דלה בתמורה לעוד כמה נקודות בטבלה?

ואם למקד את זה למשפט אחד, לא הייתם רוצים שהמאמן שלכם יהיה ערס מנצח ולא אינטלקטואל לוזר? אני מתכוון, לא עדיף מאמן עילג שיודע לדרבן ולהלהיב ולהתחבר לשחקנים שלו על פני מאמן רהוט שמדבר מעליהם? אינטליגנציה רגשית, כך נדמה לי קוראים לזה.

**

תחשבו טוב, לא בגלל שזה רלוונטי. תחשבו טוב כי אולי אנחנו צריכים להפסיק לחיות על פי סטריאוטיפים ואידיאות שאנחנו מרכיבים ממה שאנחנו רואים בחו"ל. אולי אנחנו צריכים להפסיק ללכת שבי אחרי תדמית ולהתעלם מהישגים, אולי אנחנו מפספסים משהו כשאנחנו מעדיפים את הרהוט על המחוספס רק בשל היותם כאלה? אולי באמת הגיע הזמן שנפסיק לאפר את העיניים של הכדורגל שלנו כאילו היה נסיכה יפה ולא פרחה רעשנית? אולי מה שהשחקנים של איווניר זקוקים לו הוא מישהו שיכנס בהם או יחבק אותם ולא רק יסביר להם? אולי בכדורגל שלנו שנראה, נשמע ומתנהל כמו בשכונה, צריך מאמן כזה שהיה מקבל כבוד בשכונה? אולי מאמן מצליח צריך להיות קזבלן ולא יאנוש קורצ'אק?

תבחרו שוב.

***

אוף טופיק – חשוב ביותר! בלילה שבין חמישי ושישי הקרוב, בחצות בדיוק, יהיה לי העונג לארח בתכנית הרדיו את גלעד בלום שמסתבר שהוא גם כותב ושר. אבל אל חשש, לא אוותר גם על סיפורים מחדרי ההלבשה. תמיד סקרן אותי איזה פתיל באמת יש למק'נרו…

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

 

 

עזוב באמא'שך
במלאת 25 שנה ליום בו התנפצו לי חמישה ספלי קפה

תגובות

  • אזי

    אני חושב שלקחת שני מקרים ספציפיים והכללת אותם.
    אבל בעיקרון, כל אוהד מכבי-סל יכול להגיד לך שהוא רצה בכל מאודו שפיני גרשון יחזור אחרי אוסף הלוזרים שהיו פה לפניו. וגרשון הוא בנאדם ברמה של הבוסית שלו ברדיו.
    תמיד עדיף וינר על לוזר. תמיד ובכל מצב.
    קודם שיהיה וינר, אחר כך שישחק יפה ורק בסוף שיהיה בנאדם.
    העניין הוא שלטעמי מאמן הוא התפקיד הכי לא אמיתי בעולם.
    תראה את גוטמן, מאמן העל של הכדורגל הישראלי, הוא לקח 2 אליפויות בקריירה. כמה פעמים הוא נכשל לפני? ואלישע? ואלי כהן? וקשטן?
    על כל עונה טובה היו להם 5 גרועות.
    אני כמעט ולא מאמין שיש דבר כזה מאמן טוב. יש התחברות של נסיבות ותוצאות. אופי ושיטת משחק שמתחברים לשחקנים הנכונים ברגע הנכון.
    תראה את קאפלו, בניטז, לאונרדו, גרנט, רייקרד...
    ברמה העולמית רק פרגוסון ומוריניו לא נכשלו נחרצות אף פעם. אולי גם חוס הידינק.
    בטח יש עוד כמה מאמנים מקומיים שאני לא מכיר.
    אבל כמעט ואין דבר כזה מאמן טוב, זה פיקצייה. הכל עניין של מזל.
    אז בהנחה שאין דבר כזה מאמן טוב, מה עדיף? בנאדם רהוט שישפיל מבט כשהוא נכשל, או ערס שיתן לשחקנים שלו באמאמא שלהם...
    אני חושב שזה תלוי בשחקנים ובנק' הזמן.
    בגדול- בתחילת עונה מאמן רהוט, באמצע עונה מוסא אלפרון

    • אריאל

      אתה טועה, אני מכיר המון (אבל ה-מ-ו-ן) אוהדי מכבי שלא יכלו לחכות שפיני יילך הביתה ופשוט לא יכלו לאהוד את הקבוצה כשהוא אימן אותה.
      אני מכיר הרבה מאוד אנשים שלא רוצים לראות את מוריניו על הקווים של הקבוצה שלהם, למשל, למרות כל הקבלות שלו.

      כן, האישיות של המאמן גם חשובה.

      • אזי

        השאלה אם הם הרגישו ככה גם לפני שהוא הגיע.
        אחרי שראו שהקבוצה לא מתחברת, לא חכמה להזכר שהוא בנאדם מגעיל

        • ניתאי

          בטח לא. אתה תמיד רוצה את מה שאין לך: כשאתה מפסיד אז הכי חשוב שיביאו ניצחונות. כשאתה כבר מנצח אתה מתחיל לחשוב על גם מה שמסביב (חוץ מאוהדי מכבי חיפה, שבוכים על הכל ובכל מצב).
          אבל אין ספק שזה לא יחס של אחד לאחד. ניצחונות יחפו (לפחות במידה מסויימת) על מזג גרוע. מזג מושלם לא יחפה על חוסר השגיות.

    • בני תבורי

      אזי,
      המשפט האחרון שלך ענק!
      האבחנה שלך נכונה, מאמן טוב היום יכול להכשל מחר במקום אחר. מאמן טוב לשיטתי הוא זה המצליח להתחבר לשחקנים ולהוציא מהם את המיטב ללא קשר לסגנון. תמיד נעים לראות מאמן מצליח שהוא גם צנוע ונותן כבוד, אבל בנינו, כמה כבר יש כאלה בארץ?

  • דובינסקי

    אני מבין מה אתה אומר.
    תראה, אני חושב שיוסי מזרחי מאוד מתאים למה שמכבי ת"א צריכה. הוא לא מדבר בהתנשאות, יש לו כתמי זיעה בבית השחי בזמן ראיונות, טקטיקן מעולה, עשה עבודה יוצאת מהכלל באשדוד וגם באליפות עם בית"ר. גם איש ערכי. הבעיה שהוא היה עסקת חבילה עם נמני ולא היה מצב שהוא יישאר לנהל את העסק לבד. וחבל.
    יובל נעים ספציפית, עדיין לא שם. אלישע לוי (המקבילה שלי למינוי בסגנון יובל נעים) קיבל את הצ'אנס בחיפה אחרי עבודה הרבה יותר קשה ואחרי שהוכיח את עצמו במשך תקופה הרבה יותר ארוכה.
    אבל אני מסכים, מכבי צריכה מאמן קצת ערס. או אולד סקול, שיש לו מה להוכיח. כמו שום או קשטן.

    • תומר חרוב

      אלישע לוי הוא ממש לא המקביל של יובל נעים. מדובר באדים מאוד נעים שניחן ביכולת ריגשית ופסיכולוגית מאוד גבוה, הדבר היחידי בינו לבין יובל נעים הוא שהם מזרחיים והם אימנו קבוצות קטנות, אבל תכל'ס גם גוטמן אימן קבוצות קטנות פעם.

  • גמל (סתם גמל)

    מצטער בני אבל אתה עושה שתי טעויות גדולות, הראשונה היא שאתה מכליל והשניה היא שיש לך זיכרון קצר.
    מוטי איווניר הוא מאמן לא רע שהגיע לקבוצה גרועה באמצע עונה אבל היו לו עונות טובות. אתה מדבר על להוציא מים מהסלע, אתה כנראה לא יודע בדיוק מה הבן אדם עשה בבית"ר ב"ש עוד בתחילת הקריירה. לקח מועדון בלי אוהדים, בלי תקציב, בלי מגרש, הרכיב סגל משחקנים שבהפועל ב"ש החליטו שהם לא מספיק טובים כדי לשבת ביציע והביא אותם מרחק של כמה דקות מעלייה לליגה הראשונה.
    יובל נעים באמת מוציא מים מהסלע העונה. הוא גם מאוד מרשים אותי בחוט השדרה שלו, עומד על שלו מול ההנהלה ומול השחקנים, ממש גבר גבר (במיוחד כשמשווים להתנהלות של גיא עזורי).
    מפה להחליט שאנחנו מעדיפים אנשים אינטילגנטים שיודעים להתבטא רק בגלל שזה מה שאנחנו רואים בחו"ל זאת אמירה שמשלבת ביטול עצמי והתנשאות בו זמנית.

    אבל אתה לא לגמרי טועה. לופא קדוש שאני באמת חושב שהוא אחד המאמנים הטובים בארץ נשאל פעם מה חסר לו בשביל להצליח באמת, הוא ענה שיש מאמנים שלפני חתימה עם בעלים של קבוצה מגיעים עם קלסרים ריקים או סתם מלאים בקשקושים כדי לעשות רושם רציני.

    התוצאה מאוד חשובה, אולי הכי חשובה. אבל הדרך לא חשובה לך גם?

    • בני תבורי

      גמל יקירי,
      הזכרון שלי דווקא טוב. אם תחזור לפוסט הראשון שלי בנושא, תיווכח שסקרתי די בהרחבה את קריירת האימון של איווניר החל מבית"ר באר שבע כחלק מהקרדיט שלו כמאמן טוב עוד לפני נצרת עילית. שנית, עברתי שוב על הפוסט הנוכחי ומצאתי בו כמות נכבדה של סימני שאלה ותהיות, כולל באותו משפט שמתייחס למה שאנחנו רואים בחו"ל. שלישית, אני בהחלט בעד דרך גם כשמי שמתווה אותה, יורק קצף. השאלה שלי היא אם אנחנו לא מפספסים משהו כשאנחנו מעניקים יתר חשיבות לקליפה החיצונית.

      • גמל (סתם גמל)

        אני לא רוצה לתת את נעים כדוגמא שלילית כי אני חושב שהוא באמת מאמן טוב. אני גם חושב שקצת הגזימו והבליטו שטויות שהוא עשה.
        אבל השאלה היא אם לקלל, להרביץ וכדומה זאת רק קליפה חיצונית?

  • צור שפי

    ואני חוזר ומתעקש - מוקדם מדי. על כמה משחקים אנחנו מדברים כאן? ודאי פחות מעשרה. איך אפשר על בסיס "מדגם" כזה לבנות תיאוריות?

  • יוני

    דובינסקי, אני חושב שהמזג של אלישע לוי יותר נעים מזה של יובל נעים. ובזה עסקינן, לא ברקורד מקצועי.
    כאוהד הקבוצה שמאומנת על ידי יובל נעים חשבתי לשלוח לו פרחים, רק שיישאר למרות ההנהלה. אני מאמין במומנטום עם החלפת מאמן, אבל זה מחזיק בין משחק אחד לארבעה, לא עשרה משחקים. יש את רובד הבטחון שמאמן יכול לנטוע בשחקנים טובים, ויש רובד מקצועי שמונח על זה. לדעתי יובל נעים שינה דברים מקצועית, ולכן באופן לא הוגן, הוא מקבל קרדיט נמוך ממה שמגיע לו. אני לא אומר שהוא מח כדורגל עילאי, אבל הוא יותר ממוטיבטור.

    • בני תבורי

      בדיוק.

      • יוני

        אז נשלח יחד, בני?

        • בני תבורי

          חצי חצי. ואגב, קבוצת הכדורססל של מועדון האוהדים של הפועל פ"ת עלתה לליגה א' בתום עונה מדהימה! פוסט מיוחד בתנור.

  • דורון

    בני,

    עבר מעט מידי זמן גדי לשפוט. ברור שלאור ה5-7 מחזורים האחרונים, התוצאות של יובל נעים מדהימות, לא רק מול איוניר אלא גם מול גוטמן, אבל זה מדגם קצר מידי, שתלוי בהמון דברים, חלקם מקריים לגמרי.

    כאוהד מכבי, הייתי רוצה לראות מאמן אחד בעמדה לאורך 5 שנים או יותר, מתווה דרך, מסתכל לטווח ארוך, ומביא תוצאות. אם הייתי משוכנע שיובל נעים יכול להיות כזה - שיבוא. בינתיים, נראה לי שלאיוניר יש את הפוטנציאל, וגם אם הוא ייכשל בסוף העונה הזו ובעונה הבאה, עדיין הוא צריך לקבל את הצ'אנס.

    וכמו שלא הייתי רוצה את טביב כבעלים, אני גם לא רוצה את יובל נעים על הקווים. לא קשור למגזר, או למוצא, או למראה, אלא לסגנון התנהלות.

  • moby

    ולמרות הנזיפה שקיבלתי בפעם הקודמת.
    אני יעדיף את רובן עטר על כל אחד מהשמות שנתת (ועוד שמות אחרים כגון רוני לוי או גוטמן או גרנט) אני לא יודע לאן אתה משייך אותו.(הוא היה ארס לא קטן, הוא התבגר, אבל בטוח אפשר להוציא ממנו איזו קללה אסיסית) הוא לא מתבטא יותר מדי בחריפות (אני חושב שהוא יהיה פרשן לא משהו) אבל ידע ויכולת לגעת ולתת ביטחון כנראה יש לו .(קטן צריך להפריש לו אחוזים מכל חוזה שהוא חתם). אבל הוא שקט יחסית וממעט לצעוק. ויודע להוציא את המיטב משחקניו.
    אני גם אקבל ארס כמו שרף או שום או יוסי מזרחי (אם הם נחשבים ארסים לפי המטריצה הזו). אבל גם אקבל את שפיגלר אם רק שחר היה מסכים.

    • בני תבורי

      דורון,
      לכך בדיוק התכוונתי. אני תוהה בקול (בכתב למען הדיוק), אם יובל נעים פסול מראש בשל סגנונו ולאיווניר סלולה הדרך בדיוק בשל אותו דבר.

      • דורון

        בני,

        מהרבה בחינות, המאמן של הקבוצה שאני אוהד בא "לעבוד אצלי".

        כשאני מקבל מישהו לעבודה, הסגנון שלו חשוב לא פחות מהתפוקה. אני אוכל להתמודד עם עובד שיש לו תוצאות גבוליות. לא ארצה להתמודד עם מישהו שיש לו בעיות גישה, שנוטה להתפרץ ולקלל, או שלא רוחש כבוד לאף אחד מסביבו.

        • בני תבורי

          דורון,
          בעיקרון אף אחד לא רוצה לעבוד עם טרבל מייקר. יחד עם זאת, מספר לא גדול של מעסיקים יקבלו את האיש, יהנו מהתפוקה שלו ויהיו מוכנים להתמודד עם האופי שלו.

    • בני תבורי

      moby,
      נתת דוגמא מצויינת. עטר המאמן רחוק שנות אור מעטר השחקן. הוא התבגר והתפתח ולדעתי יגיע רחוק. לגרנט, תאמין או לא, יש חלק גדול בזה.

  • מנחם לס

    אני תמיד אוהב לקרוא את בני תבורי, אבל הויכוח כאן הוא ויכוח סרק. היו כל מיני סוגי מאמנים - ויהיו כל מיני סוגי מאמנים - שהצליחו וניכשלו. אין בדבר הזה כל חוקים. היו מאמנים כמו רד הולצמן האבהי שהדבר הראשון שאמר לשחקני הניקס ביל בראדלי וולט פרייזר זה שהם יודעים הרבה יותר כדורסל ממנו, והוא לא בא ללמד כדורסל, אלא לארגן את הקבוצה, כולל שינה אחה"צ ושיאכלו טוב. הוא זכה בשתי אליפויות, והוא הגורו, והקדוש של פיל ג'קסון. היה פט ריילי: קונטרול פריק. מאמן קשה. שומר דיסטנס מהשחקנים, "DO IT MY WAY, OR THE HIGHWAY". אחרי שסיים לאמן ג'יימס וורת'י ועוד כמה שחקנים טענו שהיום שהוא הפסיק לאמן היה היום המאושר בחייהם. אבל אני בטוח שהיו להם עוד 4 ימים מאושרים - הימים בהם לקחו אליפויות.

    ישנם מאמנים שמצליחים בשיטה דמוקרטית בה לשחקנים יש הרבה מה לומר, וישנם מאמנים שניכשלים בשיטה הדמוקרטית-"חברתית". ישנם מאמנים דיקטטורים כמו וינס לומברדי (שחקנו הטוב ביותר, הליינבקר קרמר אמר עליו: "מה שנכון נכון. לא היו לו פייבוריטים בקבוצה. הוא התנהג אל כולנו אותו דבר - כמו כלבים!"), והיו מאמנים שניכשלו קשות כשניסו לשחק אותה דיקטטורים (אלי שרמן, מאמן הפוטבול של הג'איינטס הוא דוגמא טובה). ישנם מאמנים שהם "חברותיים" אבל מנסים גם להיות דיקטטורים (קייסי ג'ונס). דוגמא: במשחק נגד הסיקסרס ד"ר ג'יי ולארי הכניסו מכות ומרפקים משך כל המשחק. כשקייסי לקח טיים, לארי אומר לשחקנים, 'אני רוצה שתפנו לי את כל המגרש ותשאירו לי את הדוקטור. אני חייב להכניס סל דרך הגרון שלו'. קייסי: "לארי! או שתסתום את פיך או שאתה הולך לספסל!". ואז הוא אומר לשחקנים: "הקשיבו. זה מה שנעשה: כדור ללארי וכולם מפנים לו את המגרש. הוא הולך אחד נגד אחד נגד הדוקטור, ומכניס לו סל דרך הגרון!".

    מה למדתי מאימון של קבוצה ברמה תחרותית גבוהה משך 10 שנים (אני עדיין חייב לכם סיפור רביעי ואחרון על סיום הקריירה שלי כמאמן!)? הדרך היחידה הבטוחה להצלחה זה להיות עצמך. לא לחקות אף אחד אחר - דיבור רהוט או 'ערס' לא משנה כל זמן שאתה לא מנסה לשחק אותה כאילו אתה מישהו אחר; לא לנסות להיות מה שאתה לא; להיות מאמן לפי האישיות שלך והאמונה הבסיסית שלך ביחסי אנוש. אם תהיה אתה, ואם יש לך את התכונות הדרושות להיות מנהיג ולהנהיג, אין חוקים של "איך הכי טוב". ישנן כל מיני דרכים להצלחה. היה עצמך והיה אמיתי והוגן עם שחקניך, ואז - אם יש לך 'את זה' - אני מבטיח לך הצלחה!

    • בני תבורי

      מנחם,
      לא פתחתי בויכוח, ניסיתי לעורר דיון בשאלה עקרונית. הקטע האחרון בדבריך תומך בתיאוריה שלי.

  • פאקו

    לפני שאיבדתי עניין בליגה הישראלית (ובכדורגל הישראלי בכלל) אהדתי את מכבי ת"א. דווקא עונת האליפות האחרונה שלה הייתה זו שגרמה לי לאבד עניין בליגה, היות והדרך בה היא הושגה גרמה לי להבין שאני לא באמת נהנה מזה. אם להשליך על עניין המאמן, אפשר לומר מבחינתי לפחות שהדרך היא חשובה ולא רק התוצאות.
    ובלי קשר, נראה שגולדהאר עשה את הבחירה שלו.

  • תומר חרוב

    מובי, אל תיגע לי ברובן.
    בני, זה לא חייב להיות או זה או זה. יובל נעים כנראה טוב במה שהוא עושה אבל וואלה, זו דרישה לא גדולה מידי שיהיה בנאדם שמתנהל בכבוד לאנשים אחרים. האיומים, הקללות, המכות= זה משהו שצריך להוקיע מהכדורגל ולא לקבל אותו למרות ההישגים. לא בגלל שככה זה בחו"ל, בגלל שזו לא תרבות הכדורגל שאני רוצה לראות פה, יש דברים שיותר חשובים מהצלחות או מכדורגל טוב ויובל נעים עומד בשני קריטריונים חשובים וגם הסטריאוטיפ של נוגח הקוונים לא יקח לו את זה אבל ההתנהגות שלו היא לא סטראוטיפ היא מציאות.
    אני אסייג את כל זה ואומר שאם אני במקומך, אוהד הפועל פ"ת ומגיע מאמן כזה ועושה סדר בקבוצה שלי ומפתח עמוד שדרה כנגד ההנהלה(בעיקר בקשר למכירות שחקנים) אני גם תומך בו. לא בגלל ההצלחות, אלא בגלל שדרך ההתנהלות של המועדון מפריעה יותר מההתנהלות של יובל נעים. אבל בקבוצה בריאה לא הייתי רוצה אותו.

    • moby

      רובן לא שלך, הוא ניתן בהשאלה יש להשביח ולהחזיר לשולח (אתם עושים עבודה טובה).

  • אלעד

    בני, תרשה לי פרספקטיבה שונה. כבר קראתי בעבר שאתה מלין על כך שהפועל פ"ת מגדלת כדורגלנים נוצצים, רק כדי להעביר אותם לקבוצות הגדולות, וכך היא דורכת במקום. מבחינה זו, מאמן כמו יובל נעים הוא החלום הרטוב שלך. איש מקצוע טוב שבא בעטיפה לא נוצצת - הרי אם העטיפה שלו הייתה מעט נוצצת יותר, הוא כבר לא היה בהפועל פ"ת, אלא באחת הקבוצות הגדולות. ואתם הייתם נשארים עם האייל לחמנים של הליגה.

    • יוני

      אלעד, אתה לא בונה על מאמן שיישאר ל5-7 שנים, על שחקן כן. עניין של תרבות ספורט קלוקלת, כי הלוואי ומאמן טוב יישאר גם עשוריים. מה שצריך אצלנו בפ"ת, או בכל קבוצה שאינה גדולה, הוא דמות או מנגנון שיגרמו לשחקנים להישאר.

      • אלעד

        זה לא תרבות ספורט קלוקלת, זה ככה בכל העולם. רוצה מנגנון שיגרום לשחקנים להישאר? במכבי חיפה קוראים למנגנון הזה יעקב שחר

        • בני תבורי

          בפ"ת יש מנגנון כזה, רק הפוך. קוראים לו מאיר שמיר.

  • דניאל

    בני, תזכיר לי בבקשה באיזו תחנה אתה משדר?

    • בני תבורי

      רדיו 90, תדרים 90 ו - 94.7 FM
      גם בערוצי הרדיו בהוט ויס ובאתר התחנה:
      http://www.90fm.co.il

Comments are closed.