ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל

אסון הילסבורו, נעקב על ידי יום השואה ויום הזיכרון, פותח אצלי את עונת התוגה והדכדוך. אין כמובן זהות מכל סוג שהוא בין יום זיכרון אחד למשנהו. לכל אחד הזמן, הסיבות והמניעים מהם נבע ובגינם התרחש והקרבנות הייחודיים שלו. אין כל דמיון בין מוות של יהודי במחנות ההשמדה, של חייל מכדור בקרב ושל אוהד באצטדיון.

על אסון הילסבורו שמעתי בשיחת טלפון מחבר שבחר לפתוח את הודעתו במילים האלה: "זהו, יצאתם תיקו עם יובה". טוב, אמרתי, בעודי סבור שעוד מישהו מאוהדי ליברפול האחראים לאסון הייזל בא על עונשו כראוי. החבר ביטל באחת את מחשבותיי וסיפר לי על האסון בשפילד.

אנחנו לא חברים יותר. לא משום שליברפול קרובה מאוד לליבי והזעזוע נורא, אלא משום שלכאלה שמאמינים בצדק תנ"כי של עין תחת עין, אין מקום בעולם שלי. כל מי שידו בזוועת הייזל, צריך לשאת בעונש, לאף אחד מהם לא מגיע עונש מוות.

*

אסון הילסבורו, נעקב על ידי יום השואה ויום הזיכרון, פותח אצלי את עונת התוגה והדכדוך. אין כמובן זהות מכל סוג שהוא בין יום זיכרון אחד למשנהו. לכל אחד הזמן, הסיבות והמניעים מהם נבע ובגינם התרחש והקרבנות הייחודיים שלו. אין כל דמיון בין מוות של יהודי במחנות ההשמדה, של חייל מכדור בקרב ושל אוהד באצטדיון.

העצב, יחד עם זאת, משותף. הצער על אבדן חיים, גם בעבור אלה שמעולם לא הכרתי. אדם שנרצח בגלל שנאה פרימיטיבית, חייל שנפל בקרב לא נחוץ, אוהד שאיבד חייו לטמטום וחוסר מחשבה. הדם נשפך והלב כואב.

עניין משותף נוסף היא הקלות בה נחרצים גורלות. אם בשל החלטות של מנהיגים ומעצבי מדיניות ודעת קהל, אם בשל כשל מערכתי של אלה הממונים על שמירת שלום הציבור.

ואנחנו נשארים עם הזיכרון שהופך לחלק מהתודעה ואי אפשר למחקו. התמונות הקשות, הטקסים, השירים והמורשת. כן, כל מוות נושא בעקבותיו מורשת. מורשת שלאורה מחנכים ומעצבים את דור ההמשך, את אלה שלא היו שם כדי לראות ולזכור. זו המורשת שבשמה עולים לרגל למחנות ההשמדה בפולין, לגבעת התחמושת ולקיר הזיכרון באנפילד.

*

נדמה לי שבעיסוק הראוי וההכרחי הנדרש לשמירת המורשת, אנחנו מקנים תשומת לב רבה מידי למה שהיה וזאת על חשבון מה שיהיה. אנחנו מתחשבנים עם העבר ומזניחים את העתיד. אני חושש שבתוך תהליך צריבת הזיכרון, לא נמצא מספיק מקום ראוי גם ללימוד והפקת לקחים.

כשגילי שלנו נסע לפולין עם בית ספרו, נתבקשנו, ההורים, לכתוב לו מכתב, שיקבל ויקרא בטקס באושוויץ. היה לנו חשוב שגילי יבין את המשמעות שאנחנו מייחסים לנסיעתו בכל האמור להבנה, לימוד וכיוון מחשבה אחר, וכך בין השאר כתבנו לו:

"… לא באת לפולין כאל נקם. לא נסעת לפולין כדי להתריס. אין לך חשבון פתוח ולא עימות שיש להכריעו. לא שליחות ייצוגית של עם שכמעט הושמד, ולא בשם הנרצחים.

הגעת לפולין כדי ללמוד פרק איום ונורא בהיסטוריה של העם שלך. כדי לראות מקרוב מה היה שם. כדי להבין, עד כמה שניתן, איך עבד מנגנון אנושי שהפך שנאה לאידיאולוגיה ואידיאולוגיה למעשי רצח חסרי תקדים בהיקפם.

הגעת לפולין כדי ללמוד לאן יכולים להידרדר התרבות האנושית ובני האדם, רק בשל המחשבה שמישהו נעלה ומורם מבן עם אחר, רק מפני שתרבותו, שפתו ומנהגי אמונתו של האחר שונים משלו.

הגעת לפולין כדי לזכור אבל גם  להתפייס עם העבר. לקבוע לעצמך את מידת הסליחה, את נכונותך להביט קדימה ולאגור בתוכך את כל אותם ערכים שאנחנו מקווים שתמצא שם. את אותן המעלות האנושיות שיעשו  אותך אדם – חומל, אוהב, סבלן, פייסן, פשרן, מאמין בצדקת דרכך, לא על חשבון אף אחד אחר. מבין למצוקות הזולת ונכון לחלוק.

והחשוב מכל, נצור בליבך את ההכרה, כי מנת חלקו של העם שלך, שם, על אותה אדמה שאתה ניצב עליה כעת, אסור שתהיה שוב מנת חלקו של אף אדם אחר, בשום עת, בשום מקום בעולם."

*

מוקדם לומר אם גילי הפנים ולמד. הוא צעיר מידי וטרם נחשף למהמורות המצפות לו בנפתולי הזמן. אבל לנו חשוב היה לעורר בו קונפליקט בין הראש לבטן, משהו שרובינו כושלים מולו.

חלק גדול של התגובות שלנו במצבים של מועקה רגשית הינן תגובה פבלוביות פטורות מהנמקה. לא בגלל שאנחנו רעים, בגלל שכך אנחנו מתוכנתים. בגלל זה אנחנו מתקשים לחיות בשלום, מתקשים לפרגן ומסרבים לקבל את הנרטיב של האחר היושב בקרבנו ובשכנות. לו יכולנו להאט ולכפות על עצמנו שיקול דעת ומחשבה נוספת לפני תגובה, יתכן ומעשינו היו מקרבים אותנו לעצמנו, בראש וראשונה, ואחר כך גם לאחר.

אבל אם לא נוכל לעשות את השינוי בעצמנו, אז לעולם יעוצבו נורמות חיינו על בסיס העבר. לעולם "זכור את אשר עשה לך עמלק", לעולם "ירצו להשמידנו", לעולם נשיר גבורתו של אל שהרג בבכוריהם, לעולם ארבייט מאכט פריי, לעולם קרבנות, לעולם תישאר ליברפול נשוא שנאה בקרב אוהדי יובה  ולעולם ייחשבו אוהדי ליברפול  "חוליגנים האשמים באסון הילסבורו" במערכת הסאן.

כי זה נוח. זה מקצר את הדרך. משחרר מהתמודדות ערכית נוקבת. משחרר מהצורך להתעמת עם שדים. יש טקס והוא קדוש.

מה שמדהים הוא שמה שאנחנו מפסידים, נמצא ברשותנו ממש מתחת לראדאר. אצלנו, באותם כתבים שעליהם מתבסס העולם הערכי הבעייתי שלנו, יש את כל מה שאנחנו צריכים כדי לעשות דווקא את הדרך ההפוכה. הדרך שתחייב אותנו למצוא הצדקות אחרות לטקסים ולהתנהגות שלנו. לא מהקוד החמורבי אלא מחזון הנביא ישעיהו. לא מהקוד המעשי אותו אימצו חלק ממאמיני כל הדתות בעולם. לא אימפולסיביות שבטית אלא "כל דיכפין יתי ויאכל". לא "שפוך חמתך" אלא "ואהבת לרעך כמוך." לא  "אתה בחרתנו", אלא  "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי".

חג שמח וטעים.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

                               

 

 

אוליגרכיה, מריטוקרטיה וספרינגסטין
לא שחקן העונה

תגובות

  • הופ

    יופי בני. חותם על כל מילה.
    חג שמח.

  • לוינטל

    נפלא, מרגש ואמיתי

  • יואב

    מרגש ונכון.
    ולא קיימת תאוות ניצחון/יריבות ספורטיבית שיכולה להשתמש במטבעות האובדן האלו. אף פעם ובשום מקום! 

  • סימנטוב

    וואי בני מדהים, זה מרגיש שכתבת את זה בשמיבשבילי...
    מרגש תודה!!
    חג שמח גל לך, לכל בית דה באזר וכמובן כמובן לכולם

  • גיל שלי

    יפהפה. עצוב גם לראות שבגלל השטחיות, פתאום הכעס הוא על הפולנים. הספר של שנידר על ההקבלה בין סטאלין והיטלר העניק לי פרופורציה מדהימה על התקופה כולה. קריאה מומלצת לחג

    • יריב

      גיל, איזה ספר זה? האם מוזכרת בו גם הדמות המובילה הנוספת בקטגוריית רצח ההמונים, מאו?

      בני, מרגש ונכון.

      חג שמח.

  • מאשקה

    תודה לך בני מעומק ליבי הפצוע

  • איתמר

    יפה!
    ממליץ לראות את תגובת רפא בטקס שנערך באנפילד בשבוע שעבר ואיך הקהל מריע לו. כזכור, אחרי עזיבתו הוא תרם 96,000 פאונד לזכר הרוגי הילסבורו.
    http://www.youtube.com/watch?v=WRllRTMU51s

  • אריאל

    לייק גדול!

  • עמיר

    חד כתער!

    חג שמח

  • צור שפי

    מצטרף לאומרי התודה. פוסט מצויין.

  • שלומית

    לגזור, לשמור ולהפיץ בהמונים. יפהפה.

  • יוסי מזרחי

    מעורר כבוד.

  • אסף THE KOP

    ציפיתי ולא התאכזבתי.

    כה לחי !

  • matipool

    בני - נפלא ותודה .

  • בני תבורי

    תודה לכולכם על התגובות המרגשות.

  • אסף

    פוסט נפלא.

    אותי ריגש מאד לראות את בניטז בא לטקס הזיכרון מתקבל בתשואות ומזיל דמעה. הסתובבתי לאשתי ואמרתי את רואה למה אני אוהד את ליברפול? כי זאת קבוצה אנושית.

  • אלעד אחד

    תודה ואמן

  • פסט: 4 קבוצות 2 גביע | מצד שני

    [...] הסיכומים של דורפן ואלפסי, וכמתנה לחג – פוסט לא קשור לקלאסיקו אבל מקסים של בני [...]

  • ID במולדת

    מצטרף לכולם בני, פוסט נהדר
    המכתב של אשתך ושלך לבן הוא משהו שהייתי שמח היה מלווה כל תלמיד במסע הזה לשם (ובעיקר כשאני זוכר את עצמי עומד שם).

    וג'ון באאז עושה דילן. אוי. בני.

    • בני תבורי

      זה בגלל שלא מצאתי את דילן עושה דילן...

  • ברק

    ואוו, איזה פוסט מרגש. פשוט נפלא.

  • באבא ימים

    יפהפה

    • בני תבורי

      באבא,
      שלחתי אליך מייל לקיטי. קיבלת?

      • באבא ימים

        עניתי לאימייל אחד ממך. שלחת עוד אחד?

        • בני תבורי

          באבא,
          לא ראיתי מייל ממך, אחפש שוב.

          • באבא ימים

            שלחתי שוב.

  • זנדר

    בני - לצערי באיחור, בגלל החג. אבל אני מצטרף לכל התודות, ולקריאה להפיץ בבתי הספר. זו מסה של ממש- פעם היו כותבים מסות, אתה זוכר? - שהיא ריכוז של מה שהיה צריך לומר מזמן. ולהמשיך לומר היום. שאפו, הכובע אכן יורד מהראש.

    • בני תבורי

      אלון,
      תודה וחג שמח.

Comments are closed.