על שני שוערי ענק: מנואל נוייר ויצחק (איציק) ויסוקר

שוערים בדרך כלל, הם גזע שרוט. יותר מכל מעידה על כך הבחירה המקצועית שלהם. לעמוד בשער חשוף לפגעי מזג האוויר, מטרה קרובה לאוהדי היריבה, להתקרר פיזיולוגית במשך כמה דקות ובשנייה אחת לתת את כל מה שיש לך.

בדקה ה-53 של שאלקה יונייטד הלכתי לישון. לא היו גולים, היה משחק די חד צדדי ואני מתחיל לעבוד מוקדם בבוקר. אבל עד אז, בהחלט נהניתי מהצגת השוערות של מנואל נוייר, אחד השוערים הגדולים כיום.

באחת ההתקפות של יונייטד, נוייר יצא וחסם בידו בעיטה מטווח קרוב של צ'יצ'יריטו אם אני לא טועה. הוא יצא כמו ששוער צריך לצאת במצבים כאלה, בפיסוק אברים. אין בעצם לשוער אופציה אחרת מלבד להתפרס על כמה שיותר שטח אוויר ולצפות לטוב. טוב זה כשהכדור יפגע בו ויעוף החוצה. במקרה אחר, אפשר תמיד לרוץ עם קצף על השפתיים ולצרוח על ההגנה. פרטים אצל שטראובר.

אבל הכדור לא פגע בו. הוא פגע בכדור וההבדל עצום. בהילוך החוזר שמתי לב שנוייר עשה משהו שלא הרבה שוערים עושים. עיניו היו פקוחות לרווחה ומבטו ממוקד. מרבית השוערים במקרים דומים נכנעים לאינסטינקט ועוצמים עיניים בתקווה. נוייר בעיניים פקוחות הצליח לזהות את מהלך הבעיטה ולהדוף את הכדור בידו.

אני לא יודע בכמה מקרים נוייר היה יוצא כמנצח מאחד על אחד עם הילד המוכשר הזה, אבל זה לא אומר כלום על צ'יצ'יריטו, זה אומר הרבה על נוייר. 

הוא הולך להיות הגדול מכולם

שוערים בדרך כלל, הם גזע שרוט. יותר מכל מעידה על כך הבחירה המקצועית שלהם. לעמוד בשער חשוף לפגעי מזג האוויר, מטרה קרובה לאוהדי היריבה, להתקרר פיזיולוגית במשך כמה דקות  ובשנייה אחת לתת את כל מה שיש לך. לנתר הכי גבוה, להגיע ראשון לכדור, לקפוץ לרגליים של חלוץ מסתער, לחטוף בומבות מכל הכיוונים, לשמור על מיקום מדויק, לדייק בתזמון של חלקיק שנייה, ובסוף תמיד יהיה גיבור אחר למשחק.

אף אחד לא יזכור לך עשרות הצלות מרהיבות אם בסוף החלוצים שלך הבקיעו פחות ממה שספגת. חלוץ שיבקיע שער כבוד במשחק בו קבוצתו חטפה שלישיה, תמיד יקבל מחיאות כפיים מהקהל. לשוער מלכתחילה אין פרדון. בכלל, קבוצה שהשוער שלה הוא גם השחקן המצטיין שלה, נמצאת בצרות.

הקטע הזה, היציאה עם העיניים פקוחות, דורש אומץ רב, אבל זה לא תלוי רק באומץ. תבקשו ממישהו שינפנף בידו סנטימטרים מהפרצוף שלכם ותראו שהאינסטינקט חזק יותר מהרצון. אני לא יודע אם אפשר להתאמן על זה. יש לך או אין לך. למרבית השוערים אין. לקלינט איסטווד יש, אבל הוא לא במקצוע.

מי שסיפר לי את זה, הוא שוער לשעבר שהיה לו את זה. הוא גם הכדורגלן הישראלי הנערץ עלי בכל הזמנים, איציק ויסוקר. אילו היה משחק עכשיו, היה ללא ספק משחק באירופה (או בספרד). בשיטות  האימון והפיתוח שנהוגות היום, ועם ההגנות של היום, היה יכול להשתייך לעילית  של השוערים.

איציק ויסוקר התחיל בכלל לשחק כחלוץ במחלקת הילדים של הפועל פתח תקווה, אבל כשהשוער הקבוע נפצע, שלח אותו המאמן לתפוס את מקומו בין הקורות. כשתהה למה דווקא הוא, ענה המאמן, מה זאת אומרת למה, אתה הרי אח של יעקב. יעקב ויסוקר, אחיו הבוגר של איציק, היה שוערה של הפועל פ"ת לפניו. גם אותו זכיתי לראות משחק. אמרו אז שהוא לא פחות טוב מחודורוב, אבל בשער יכול לעמוד רק אחד…

מאותו רגע שיחק איציק, בכל המסגרות, כשוער ראשון. הוא החליף את אחיו בשער הבוגרים בעונת 1963/4, כשזה עבר לשחק בשמשון ת"א. משחק הבכורה שלו היה במסגרת גביע המדינה נגד מכבי באר שבע שהסתיים בתוצאה 0:17 לפ"ת. ההפתעה של המשחק הייתה שסטלמך הבקיע במשחק הזה שער אחד בלבד.

לאחר עונת הבכורה שלו, התרסקה לאיציק הכתף באליפות צה"ל ובשל פציעתו הוחזר אחיו יעקב לשער פ"ת. במהלך אותה עונה הם החליפו זה את זה בין הקורות, אבל משהחלים לגמרי חזר איציק לעמדת השוער, אותה לא עזב (אלא בגין פציעות) במשך 13 שנים. במקביל הוא שימש גם כשוער  הראשון של נבחרת ישראל, ובכלל זה במכסקו 1970.

 

אפילו בלי כפפות

אחרי עונת 1975/6,  בה ירדה הפועל פ"ת לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה, שוחרר ויסוקר ועבר למכבי נתניה, שם זכה סופסוף באליפויות, ובהן הדאבל של 1978, שכל כך הגיעו לו. למשך אותו פרק זמן עברתי גם אני להיות אוהד נתניה, באופן זמני בלבד.

הקריירה של איציק לא ממש חשובה כאן. מה שחשוב היא העובדה שגם אז, בין כל השוערים המצוינים שהיו בארץ, חיים לוין, בז'ה, סורינוב ואחרים, איציק היה היחיד שהיתה לו אותה תכונה של לצאת לרגליים של חלוץ בעיניים פקוחות. את זה שמעתי גם מאחרים, כולל כאלה ששיחקו נגדו ואחר כך איתו, כמו גבי רוזנדורן וגדי צלניקר.

ויסוקר ניחן ביכולות גופניות מרשימות, כולל ניתור גבוה וגמישות, הוא גם היה עוצר פנדלים מצוין. אבל בראש וראשונה הוא היה מנהיג וככזה לא יכול היה להרשות לעצמו לעצום את העיניים, גם לא כשאיזה שייע פייגנבוים כזה מסתער עליו. מנהיג לא עוצם עיניים, הוא מחזיק אותן פקוחות, כי אין מישהו אחר שיעשה את זה במקומו. שוער שעוצם עיניים הוא שוער טוב, אבל לא מנהיג. שוער שעוצם עיניים הוא רפי כהן – שוער מצוין לדעתי, אבל אחד שלעולם לא ייחשב מנהיג בעיני השחקנים שאיתו.

המנהיגות של ויסוקר באה לידי ביטוי גם במחוות אנושיות. הוא אף פעם לא צרח על ההגנה שלו. הוא כיוון מאחור ונתן הוראות בקול שקט ובוטח, ששמעו אותו גם ביציעים. הוא היה טיפוס רגוע בדרך כלל, אבל כשקיקו רחמינוביץ' צלל פעם ברחבה שלו והתחזה לשכיב מרע, איציק ניגש אליו, אחז בגומי מכנסיו ובצווארון חולצתו, ונשא אותו בעדינות אל מחוץ לגבולות המגרש. אל גלילי דרחי הוא התייחס בהרבה רוך וסבלנות גם כשהנ"ל, בתפקידו כבלם, נהג להחזיר לו כדורים (כשזה עוד לא היה בניגוד לחוק) בפצצות מדויקות לחיבורים.  

הכחול של העיניים - ויסוקר

לשחקנים שאיתו הוא קרא בשמות חיבה. חיליק, ארהל'ה, שמוליק, שוקה, בורק'ה, דוביק, אבל הם ידעו שאסור להם להתבלבל. הוא לא הזמין אותם לסקס פרוע, הוא האמין שזו הדרך הנכונה לדבר אל חברים לקבוצה.

פעם, בז'רגון המקצועי של השוערים, הייתה פעולה שנקראה השתטחות. השוער היה יוצא ומזנק ממש לרגליו של שחקן יריב עם הכדור. כיום לא רואים את זה יותר מידי, בעיקר מפני שההגנות פחות מרשות מצבים כאלה, אבל גם מפני שזה ממש ממש מסוכן ושוער טוב הוא קודם כל בריא ושלם בגופו. איציק היה עושה את זה על בסיס קבוע ובעיניים פקוחות.

הצגה גדולה שלו אני זוכר ממשחק שראיתי כמה ימים אחרי שמלאו לי עשר. הקבוצה האורחת, שאת שמה לא אזכיר כי חלילה לי מלהביך כמה מהקולגות שלי ומקוראי הנאמנים כאן, הבקיעה במחצית הראשונה שלושה שערים וחטפה בשנייה ארבעה. אני משער שיהיה פה כבר מי שילשין…

נויר מזכיר לי את ויסוקר, יש לו את זה, ועכשיו אני צריך רק להתפלל שאולי הנס ישים עליו את היד ולא פרגוסון. רק זה חסר לי, שהיורש של אדווין יהיה מנואל. בעצם, למה לא, אלמוניה פנוי.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

  

רופא השיניים, ג'אז ואדידס הביתה
כל בעלים גבר

תגובות

  • דובי מילר

    תבורי - תודה שהזכרת לי את ויסוקר, זכיתי לראות אותו במדי מכבי נתניה, חוויה. אגב, בספר "ההולנדי של עכו" יש סיפור אחד שמוקדש לו.

    • בני תבורי

      דובי,
      בשנים שלו בנתניה, ראינו חבורה של אוהדים שרופים שבת אחת את פ"ת בבית ושבת שניה את נתניה בבית. למזלנו הן לא היו באותה ליגה כי לראות אותו משחק נגדנו היה גדול עלי...

  • סימנטוב

    היה נהדר, אני זוכר את הסמכותיות שלו, היו ימים.
    ד'א מה הוא עושה היום?

    • B. Goren

      לדעתי עדיין יש לו חנות למוצרי ספורט ברחוב ביאליק ברמת גן.

      • טל 12

        אני חושב שהיתה לו חנות לא רחוק מאצטדיון רמת-גן ברחוב בר כוכבא בבני ברק.עברתי שם, לפני עשרים שנה בערך, והוא היה שם בחנות.

  • קרקו

    ויסוקר היה מסיע את את הכיתה שלי באוטובוס לשעורי חקלאות גבעת נפוליאון.
    מישהו רואה את שטראובר בסיטואציה הזאת?

  • הופ

    טוב, שוער!
    אני צעיר ולא ראיתי את חודורוב, ויסוקר, לוין וכל השאר. אני מניח שראיתי את אבי רן אבל אני לא זוכר. מבחינתי השוער הכי גדול בישראל היה ויקטור צ'אנוב (וזה לא אומר שהוא היה הכי טוב, אבל לא נותנים מחמאות לשוער היריבה הגדולה שלך, בטח לא לפני המשחק ביניכם).

  • שחר

    בתור ילד הוא הייה אחד השחקנים האהובים עליי למרות שאני אוהד הפועל תל אביב.
    לצערי נוייר כנראה יגיע לביירן מינכן,היוניטד בטח יקנו איזה כישרון אלמוני בנוסף לדני שהם קנו.

  • זנדר

    במי, תודה על האיזכור. אני זוכר את ויסוקר מהנבחרת וממכבי נתניה, אני חייב להודות, החיבור להפועל פתח תקווה אמנם קיים אבל קלוש. אכן שוער ענק, ואני לחלוטין מאמין שהיה מסתער בעיניים פתוחות על חלוץ יריב. מעניין, אגב, שאריה חביב שנחשב אז לדור הבא והיה שוער הנבחרת, לא מוזכר אף פעם ברשימות של הטובים באמת. גם לא אצלי - מה שאומר שהוא היה קצת פחות מרשים, אבל כנראה עם מיקום מצויין. גם קצת כמו נוייר, וכמו ואן דר סאר.
    ועוד אגב אחד, לאולי הנס, עד כמה שזה קשה לתפוס, אין יותר תפקיד ביצועי בבאיירן. אם מישהו ישיג את נוייר זה יהיה רומיניגה.....

    • בני תבורי

      אלון,
      אריה חביב שוער מצויין ששיחק בקבוצה אפורה שלא היתה מעורבת כמעט במירוץ לתארים. זה אולי גרם לו עוול מסויים.

  • אסטריקס

    טוב, הופ!

    איזו אבחנה, תמיד ביציע צועקים את המילה "שוער" בכדורי גובה/קרן/החזרה לרחבה. אבל אף לא תשמע "שלך.. בלם/מגן/חלוץ. אלא אם לא התעדכנת בשחקן שהרגע עלה מהנוער :)

  • זנדר

    ועוד משהו שחשבתי להשאיר לאיזה פוסט בהזדמנות: שים לב, שהסיפור של כל שוער דגול מתחיל ב"הייתי שחקן שדה טוב, ואפילו מצויין, אבל יום אחד בילדים ג' השוער לא הגיע.... אז שמו אותי בשער ומאז לא יצאתי..."

    • בני תבורי

      אלון,
      בחיי, כשאני חושב על זה, אני באמת לא יכול לזכור ילד שאמר שהוא רוצה להיות שוער.

      • בני תבורי

        ודרך אגב, וסליחה על חילול הקודש, גרנט החל את הקריירה שלו כשוער בילדים של מכבי פ"ת...

  • פאקו

    לגבי היחס לשוערים (גם בהמשך לאסטריקס והופ),
    הייתה בזמנו כתבה גדולה בספורט העיר על המעמד של שוערים בארץ, בעיקר בעיני האוהדים. אחד הדברים שנאמרו שם (לדעתי זה היה שטראובר שאמר את זה) היה שכששחקן עושה טעות האוהדים צועקים עליו. כששוער עושה טעות, צועקים לעבר הספסל "תוציאו אותו". ז"א שלשוער אין אפילו מעמד של אחד שמקללים אותו ישירות...

  • הופ

    ואם להמשיך את עניין אבחנות השוערים שהתפתח פה, יש לומר משהו אחד לזכותם: על אף היחס הבעייתי כלפי שוערים, בעיני כולם הם תמיד הבית של הקבוצה - הרי תמיד צועקים לבלם "אל תסתבך, תחזיר הביתה!".
    אולי כי ממש כמו הבית, תמיד אפשר להתלונן על השוער כי הוא יספוג הכל באהבה ובקבלה, אך בעיתות מצוקה ומשבר (פנדלים) באים ונשענים עליו, ואם שם הוא ייכשל אף אחד לא יכעס.

  • דורפן

    התקופה של ויסוקר בנתניה הייתה עצומה. ראיתי אותו ב-2-3 משחקים. באמת אני זוכר את השקט הנפשי שלו. הוא לא היה מהשוערים המתנפלים

  • צור שפי

    3-4 על האדומים שלי, סוף 1963 הייתי בן 6.

  • טל 12

    אני זוכר את ויסוקר בסוף הקרירה שלו, בעונה האליפות הרביעית של נתניה, נותן עונה נהדרת וזוכה גם בתואר שחקן העונה. (זו הייתה האליפות הראשונה שלי כאוהד הקבוצה ).מחוליית ההגנה בעיקר אהבתי את המשחק של חיים בר.במשחק שלו היה משהו אצילי.

    • פאקו

      לא בטוח שאנשי הצוות הרפואי של מספר חלוצי יריב יסכימו איתך לגבי האציליות של חיים בר...

  • אדם

    תודה שהזכרת לי את סורינוב :)

Comments are closed.