גמר 2011: מה לא יהיה בוומבלי

את המשחק הזה אני הולך לראות כשליבי עם בארסה, הרי מוסרית אינני יכול לתמוך בנמסיס הגדול שלי, אבל גם גביע אירופה רביעי שאינשאללה ייפול מהקומה השנייה ויידרס בגלגלי האוטובוס האדום ברח' ויטוורט', לא ידיר שינה מעיני.

 

ברור שאני רוצה שברצלונה תנצח כי אני אוהד שלה ולא אוהד של מנצ'סטר יונייטד. למי שמחפש נחרצות, המילה שונא לא מתאימה לי כאן, מצטער.

למה לא מתאימה? בגלל המעמד.

תראו, יש מעמדים מקודשים שמחייבים התייחסות אחרת. לא מדובר כאן רק באליפות שהיית רוצה שתיפול בידי הקבוצה שאתה אוהד ושמאכזבת מאוד כשהיא מגיעה לקבוצה אחרת. מדובר כאן בטקס חגיגי שבסיומו תוכתר הקבוצה הטובה ביותר ביבשת. אם הקבוצה שלך שם, זה בונוס אדיר, אבל גם בהיעדרה, מדובר ברגע מיוחד. האמריקאים היו קוראים לזה אליפות עולם, אבל זה רק בגלל שהם משוכנעים שהעולם מרובע. אצלנו, בקונטיננט, יודעים לעשות את האבחנה המדויקת ולקרוא לילד בשמו.

גמר ליגת האלופות, עם כל הביקורת המוצדקת על המפעל, הוא רגע שיא לכל אוהד כדורגל, כמו גמר מונדיאל, גמר יורו, גמר אליפות אפריקה ודרום אמריקה. יש יום הולדת ויש בר מצווה או חתונה. קאפיש?

שתי הקבוצות שהגיעו למשחק הגמר, אינן רק השתיים שניצחו בכל השלבים המוקדמים, אלא שתי הקבוצות הטובות באירופה באופן הברור והנחרץ ביותר. אין אף קבוצה אחרת שראויה למעמד הזה יותר מבארסה ויונייטד. אין גם שחקנים שראויים יותר להיות שם מאלה שישחקו שם, אין מאמנים שראויים יותר להנהיג את הקבוצות שלהם שם ובוודאי שאין מקום ראוי יותר מאצטדיון וומבלי לארח משחק כזה.

*

ואת המשחק הזה אני הולך לראות כשליבי עם בארסה, הרי מוסרית אינני יכול לתמוך בנמסיס הגדול שלי, אבל גם גביע אירופה רביעי שאינשאללה ייפול מהקומה השנייה ויידרס בגלגלי האוטובוס האדום ברח' ויטוורט', לא ידיר שינה מעיני.

מצד שני, בגלל שקבוצתי האהובה לא תשחק שם, אם כי חלק מאנשיה וודאי ישבו ביציע הכבוד – ולא על המדרגות, במשחק הזה, אני בטח ארגיש כמו ראש האופוזיציה בעת השבעת הממשלה החדשה בכנסת. הנה הוא, הטמבל הזה שזכה ליותר קולות רק בגלל תעלולים נבזיים של יועצי התקשורת שלו, יושב על כסא הראש כשחיוך רחב מרוח על פרצופו, ואילו אני, שהייתי רמטכ"ל או מנכ"ל או שר-על, צריך להסתפק בלמחוא כפיים ולחייך למצלמות.

*

לגבי המשחק עצמו, צריך לזכור כי הגמר הקודם בו השתתפו שתי הקבוצות האלה, היה אחד המשעממים שנראו בשנים האחרונות למרות נוכחותם, אז, של שני הכדורגלנים הטובים בתבל. אני חושש שגם מחר נראה הרבה טקטיקה והרבה רגעים משעממים. המשחק הזה יוכרע דרך המאמנים, ברצלונה תנצח אם פפ יתן לשחקנים שלו לעשות את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב ויוניטד תנצח אם השחקנים של פרגי יעשו בדיוק את מה שהוא יאמר להם לעשות. במילים אחרות: פפ צריך לשתוק ופרגי צריך לדבר.

מה שיסב לי קורת רוח מרובה היא הידיעה שלמרות הכול, למרות הקבוצות המפוארות והמאמנים המעוטרים והיכל הכדורגל המרשים, הצגה כמו באיסטנבול 2005 לא תהיה שם. תופעה כמו ג'רארד לא תהיה שם ואפילו דודק לא. אין בכלל מצב שיונייטד תוביל 0:3 במחצית ואין מצב שתחזור מפיגור דומה ב – 45 דקות. יגמר 0:1 למישהו. מקסימום, 1:2. רק לא הארכה ופנדלים בבקשה.

מתערבים?

*

ועד המשחק, הנה אחת מגרסאות הכיסוי האדירות שנעשו אי פעם לשיר כלשהו:

 

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

 

  

 

 

סיכום תחרות רובינשטיין: יש אלוהים!
מכבי ת"א אלופה בפעם ה-49 (טל בן יהודה)

30 Comments

אריאל 27 במאי 2011

לפני שנתיים פפ נתן לשחקנים שלו לעשות מה שהם יודעים הכי טוב. בדיוק בגלל זה זה נראה כמו שזה נראה.

בני תבורי 27 במאי 2011

אריאל,
לא מאמין שפרגי לא מתכונן לתרחיש כזה.

amit pros 27 במאי 2011

מסכים עם הניתוח ,קשה לי לראות יותר מ3 שערים מחר,אבל הלוואי ואני טועה.
והגירסא הזו של מרסדס ורד בנד היא כל כך נהדרת שהיא כמעט כמו המקור,פשוט קשה להאמין.

החזית הכחולה 27 במאי 2011

תבורי,הגמר המעניין הוא ביום ראשון ב-20:30,קבוצת הכדוריד מארחת את אסא טכניון חיפה בפלייאוף עלייה ללאומית.

נצחון,ובשנה הבאה בלאומית יהיה דרבי!

תבורי,תבוא!

דן 27 במאי 2011

בני,

אני תמיד נהנה מאוד לקרוא אותך ובדרך כלל לא מגיב (כי אני לא מהמגיבים) אבל פעם הייתי חייב בגלל הלינק לרד בנד:

וואו!
ביצוע פשוט מדהים. לא הכרתי אותו קודם, וטוב שהכרת לי…

מעולה. באמת.
תודה!

בני תבורי 27 במאי 2011

דן, תודה.

בני תבורי 27 במאי 2011

עמית, דן,
מבחינה רוקנרולית (יש בכלל דבר כזה?) טהורה, הגרסה הזו עולה על המקור. מי שכתב את התפקידים לבאס והגיטרות הוא פשוט גאון. בדרך כלל גרסאות כיסוי לוקחות שיר קצבי ומאטות אותו, או לוקחות שיר "קשה" ומרככות אותו. כאן לקחו בלדה והפכו אותה לפצצת גראנג'. אין לכם מושג כמה אני חורש על הקטע הזה.

דניאל 27 במאי 2011

הגרסה הזאת טובה פי כמה מהמקור, ואין בה תו לא במקום, מדהימה.

amit pros 27 במאי 2011

אכן כן-אגב,יצא לי לראות את התוכנית עצמה לפני איזה חודש ,והקטע הזה באמת הפיל אותי מהכסא..לא ממש ציפיתי ,אבל יש שם עוד כמה גרסאות לא רעות,אבל לא ברמה הזו.

באבא ימים 29 במאי 2011

התוכנית קרעה אותי. היום – כל פעם שאשתי מבקשת ממני לעשות משהו שאני לא רוצה לעשות אני אומר לה "לא! לא ים המלח!"

דן 29 במאי 2011

מה שאני הכי אוהב בעיבוד הזה (מי באמת אחראי עליו?) זה שהוא מעביר את איך שאני מבין ותופס את המשמעות של השיר בצורה טובה יותר אפילו מהמקור. לדעתי ולהרגשתי (סובייקטיבי לחלוטין, כן?) השיר הזה מתאים הרבה יותר לפצצת גראנג' כמו שקראת לזה מאשר לבלדה..

תומר חרוב 27 במאי 2011

לפני הגמר ההוא באיסטנבול, הבעל (אז החבר) של בת דודה שלי לקח כמתנה ליום הולדת את אבא שלו ואחיו למשחק. הוא לא היה חובב כדורגל גדול, אחד שלא יודע שיובנטוס וטורינו הן שתי קבוצות נפרדות או יכול למנות אפילו את שלוש אלופות אירופה האחרונות. אני וגיסו(בן דודי) קצת גיחכנו על כך שהוא הולך לראות קרב טקטי בין שתיים מהקבוצות המשמימות באירופה, איזה אחת אפס קטן של מילאן עם בונקר איטלקי מרהיב שרק חובבי קטנצ'יו יודעים להעריך. את ההמשך אתם יכולים להשלים לבד.
בקיצור, המשחק ההוא(שהוא המשחק הגדול ביותר שצפיתי בו) היה בלתי צפוי מכל בחינה שהיא. לא בגלל הקבוצות ששיחקו בו, לא בגלל המערכים, לא בגלל משהו שהיה באוויר או אפשר היה לנתח אותו לפי תוצאות ויכולת של שתי הקבוצות מאותה שנה, אלא בגלל שהוא היה משחק כדורגל, כמו כל משחק אחר שיכול היה להיות משחק גדול, במקרה זה גם יצא בגמר גביע אירופה.

אסף THE KOP 27 במאי 2011

מאז שהייתי ילד רציתי להיות בגמר מונדיאל או גמר אליפות אירופה.
בשנת 2005, out of the blue, קבוצתי האהובה עלתה במפתיע לגמר ליגת האלופות. בלי לחשוב יותר מיום טסתי לאיסטנבול, תוך ביצוע נפקדות קלה משמ"פ, אגב – כרטיס קניתי ב-200 אירו.

אחרי גמר 2005 אני כבר לא חושב שאני צריך להיות בגמר מונדיאל או משהו דומה. ראיתי את אחד ממשחקי הכדורגל הגדולים בהיסטוריה, והקבוצה שלי אפילו ניצחה. בנס.

מה שלא יהיה מחר בוומבלי זה קהל של אוהדי כדורגל, התופעה שהתחילה אי שם באמצע שנות ה-2000 הלכה וצברה תאוצה, והיום אי אפשר לקנות כרטיסים לאירוע, אלא אם כן אתה נובוריש מפוצץ בכסף. פעם הכדורגל היה שייך לאנשים הפשוטים, היום משחק גמר כמו זה שיהיה מחר הוא נחלתם של מיליונרים בלבד, ואני לא מתכוון רק לאלה שישחקו על כר הדשא. עצוב, אבל הכדורגל הפך לאופנה, זה כבר לא ספורט. הליכה לגמר ליגת האלופות היא סטאטוס חברתי ובונטון של כאלה שאינם מכירים אפילו את שמות השחקנים או את צבעי החולצות של הקבוצות המתמודדות.

ואפרופו ביצועים נפלאים לפינק פלויד (וזה שבני הביא הוא פשוט נהדר), הנה עוד ביצוע גאוני שאני תמיד נהנה לתקלט (ובעיקר שבקהל יש מעריצי "פינק פלויד" נפוחים שהביצוע הזה מעלה להם את הסעיף…)

http://www.youtube.com/watch?v=jRk5Gjl_cAg

גיא זהר 28 במאי 2011

לא אוהב את הקאוור הזה ולא בגלל שיש פרות קדושות אלא בגלל שהקאוור, בניגוד לזה של הרד באנד, מפספס את הטקסט ואז לא נשאר כלום. בתור אוהד ליוורפול אין מצב שאהיה בעד מנצ'סטר מספיק עברו אותנו באליפויות. שער עצמי של גיגס ואח"כ אדום מפוקפק נראה לי מתאים. גם ככה הקדוש נהפך השבוע לאחד האדם ואין יותר כיף מלשמוע את הסיר מתבכיין על השופטים.

old timer 27 במאי 2011

מדהים. הסולו גיטרה בו יש פראזות מהסולו של דיוויד גילמור מ – another brick in the wall זה פוסט מודרניזם במיטבו.

בני תבורי 27 במאי 2011

אסי,
צודק לגמרי, כדורגל הפך לבילוי לעשירים. יש לזה גם צדדים חיוביים אני מניח. לגבי השיר, אני לא משתגע אחרי הביצוע הזה לא מפני שאני מעריץ פינק פלויד, אלא מכיוון שהוא יותר מידי אייטיזי בשבילי. אני לא אוהב את השירה הצפצפנית והלופים של הסינטיסייזרים.

בני תבורי 27 במאי 2011

נכון באבא, הסולו זה אחד לאחד ונדמה לי שזה מכוון. קאוור קאוור, אבל יש דברים שלא נוגעים בהם.

old timer 27 במאי 2011

אין לי ספק שזה מכוון. זה לא יותר משתי תיבות ונוגעים – חופשי נוגעים.

בני תבורי 28 במאי 2011

באבא,
לא נוגעים – כוונתי נוגעים, אבל לא משנים מפאת הקדושה.

פאקו 27 במאי 2011

וואו איזה ביצוע!
ולעניין הגמר מחר. לדעתי גול מוקדם של יונייטד יכול להפוך את המשחק הזה להרבה יותר מעניין מהציפיות של כולם כאן (גם שלי, מה לעשות).

צור שפי 28 במאי 2011

אני לא אוהד ולא שונא של שתי הקבוצות (ההוא מפרגוואי שרונן הזכיר בפוסט שלו) ולכן נטיית הלב שלי משתנה בהתאם למצב. לפני שנתיים הייתי לגמרי עם בארסה כי יונייטד לקחו שנה קודם (ובאכזריות!) ועכשיו אני לגמרי בעד היונייטד כי מצד אחד בארסה הפכו להיות מפלצת המחמד של הפלנטה בכלל והשגיא כהנים בפרט ומצד שני כי מה שסר אלכס הצליח להוציא השנה מהשחקנים שלו הוא נס, אלכימיה, או כל שם נרדף אחר. בקיצור, אני אומר כן לזקן או, אם ניקח בחשבון את ון דר סאר וגיגס – כן לזקנים.

להמר? 1-0 קטן לאדומים. אני הרי אוהד הפועל, לא? המבקיע? או גיגס או עצמי של פיקה – לא סובל את שאקירה.

מנחם לס 28 במאי 2011

אם אני מאמן יונייטד, אני מורה להם לעשות מה שהאמריקאים עשו לספרד בדרום אפריקה (לפני המונדיאל, בגביע המה שהוא): להתקיף אותם בשצף קצף ולא לאפשר להם להתארגן במרכז המגרש עם המסירות הקצרות. 5 משחקני ברצלונה היום שיחקו במשחק ההוא שארה"ב ניצחה. האמריקאים לא איפשרו להם את המסירות בשמירה כמעט אישית לוחצת על כל המגרש, וספרד איבדה לחלוטין את העשתונות.

תומאס 30 במאי 2011

בני – מז"ט על הנצחון והעלייה לליגה הראשונה.
בשנה הבאה הולך לשחק בקבוצה תלמיד שלי, אז יש אפילו סיכוי שאגיע למשחקים.

בני תבורי 30 במאי 2011

תומאס,
לא עלינו, נשארנו ואני לא משוכנע שזה טוב לאור מה שקורה שם, אבל תודה בכל זאת.
מי התלמיד שלך? מישהו מהנוער?

תומאס 30 במאי 2011

רק כדי לוודא שאנחנו מדברים על אותו הדבר, אני מדבר על כדוריד ועל הניצחון המרשים על אס"א טכניון חיפה.
:-)
ולגבי הכדורגל, שאליו כנראה התכוונת, אני יודע שהיתה פנייה לכמה כוכבי עבר משנות ה-90 העליזות לשוב לקבוצה בתפקידים שונים כדי לנסות ולהחזיר עטרה ליושנה. אותם ותיקים שכיום מנצחים ללא הפסקה בליגת הותיקים.

בני תבורי 31 במאי 2011

תומאס,
אכן פספסתי אותך, חשבתי על הכדורגל. אגב כדוריד, משחק מאוד אהוב עלי שדי הזנחתי אותו בשנים האחרונות, דורש תיקון מיידי. הנסיון עם שחקני העבר לא ממש הצליח לחבורת דני לוי, למעט אלי מחפוד פה ושם. את השאר הם בעטו החוצה.

תומאס 31 במאי 2011

מזדהה איתך לגבי הכדוריד. מקווה לתקן בעונה הקרובה.

הנסיון עם שחקני העבר שאני מדבר עליו קורה בימים אלו ממש, אך לפי מה שהבנתי אין כ"כ היענות מצידם לעזוב את המקום בו הם נמצאים כרגע ולהיכנס לקן הצרעות.

אורי 30 במאי 2011

מזל ששמת שיר. כי האמת היא שבתחזיות יצאת די קטן. מאוד אפילו, לא?

בני תבורי 31 במאי 2011

כן, מסתבר שנבואה ואני לא הולכים יחד. איך השיר?

Comments closed