יודה ביאנקו נרו (הדילמה של אלסנדרו דל פיירו)

דל פיירו הוא אחד השחקנים האהובים עלי מאז ומעולם. זה ברור כי אני אוהד יובה, אבל לא רק. דל פיירו הוא שחקן שהופך את המשחק לסוג של אמנות. כל מה שהוא עושה על המגרש זו שירה. פינטוריצ'יו, מכנים אותו.

לאנטוניו קונטה אין דילמה.

אמנם מצד אחד יש לו על הספסל את אלסנדרו דל פיירו, אבל מצד שני הקבוצה שלו נראית מצוין. גם להיפך זו לא דילמה.

קונטה נדרש למלא באופן מושלם את התפקיד למענו נשכרו שירותיו, להביא את הסקודטו לצד השחור-לבן של טורינו. נכון לעכשיו הוא בדרך לשם. נכון לעכשיו הוא במקום הראשון בסריה אה, עם שבעה ניצחונות, חמש תוצאות תיקו ובלי אף הפסד, והקבוצה שלו משחקת נפלא. החזרה מפיגור 3:1 נגד נפולי בחוץ כבר לא מרעישה כמו שזה נשמע. זה כדורגל יפה, קבוצה ממושמעת טקטית ואופי של מנצחים.

*

לאלסנדרו דל פיירו יש דילמה. הוא אולי הכי לא מבסוט ביובה. הוא ודאי שמח לראות את הקבוצה מצליחה, אבל מתבאס שהוא לא שותף. הדילמה שלו ערכית ומוסרית. רוצה שיובה תהיה טובה, אבל יודע שכל זמן שהיא בצמרת, זה יהיה בלעדיו.

קונטה אומר, הקבוצה רצה טוב והיא הדבר החשוב, לא שחקן כזה או אחר. דל פיירו רוצה לשחק ובטוח שיש לו מה לתרום. גם אני חושב שיש לu אפילו כיום יכולות נדירות, אבל איך אמר פעם גנרל וושינגטון: אם זה לא שבור אל תיגע. טוב אז אל תתקן, הוא אמר, אבל לי לפעמים יש דרך משלי להדגיש נקודה.

*

דל פיירו הוא אחד השחקנים האהובים עלי מאז ומעולם. זה ברור כי אני אוהד של יובה, אבל לא רק. דל פיירו הוא שחקן שהופך את המשחק לסוג של אמנות. כל מה שהוא עושה על המגרש זו שירה. פינטוריצ'יו, כך כינה אותו ג'יאני אניילי, על שם הצייר מהמאה ב-15. פלה מיקם אותו ברשימת 125 הכדורגלנים הטובים בעולם שעדיין משחקים. ברשימת אמני הכדורגל האישית שלי נכלל מלבדו גם אריק קנטונה, שחקן ענק שמעולם לא שיחק בקבוצה שרציתי לראות אותה מנצחת.

תראו איזה חמוד:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

דל פיירו הגיע ליובה ב-93' ומאז הוא שם. הוא לא עזב גם כשנאלץ לרדת עם הקבוצה לליגה השנייה, די בבושת פנים. זה לא שהם לא היו מספיק טובים כדי לשרוד בסריה אה, הם פשוט היו מושחתים ונענשו בצדק. על זה לא מגיע לדל פיירו מקום שמור באחד עשר. גם לא בגין שבע אליפויות באיטליה וגביע אלופות אחד. בדיון הזה אני לגמרי עם קונטה.

אבל הלב נחמץ כשאני רואה את דל פיירו מתחמם משחק שלם ולא נכנס אפילו לשנייה. אני מתבאס לראות אותו נכנס לשלוש דקות זמן פציעות. אני לא אוהב לראות אותו על הספסל כשהפנים שלו כמו קוקר ספנייל. לא בסדר.

לפני כמה שבועות הודיע אנדראה אניילי שזה העונה האחרונה של דל פיירו ביובה. לא מפתיע, לגמרי הגיוני, ועדיין לא תקין. למה לא?כי אי אפשר לסיים כך פרק אדיר של תשע עשרה שנים של מנהיגות.

דל פיירו היה הפת'פיינדר במרבית שנותיו במועדון, מורה הדרך. היודה. אי אפשר סתם כך להיעלם. בסרטים היו מושיבים אותו על סוס ואומרים לו לרכב לעבר השקיעה, והעורך היה מורח את העדשה בווזלין ולוחץ על הכפתור של הדיזולב. ביובה אומרים לו תיכנס בדקה תשעים כי צריך להעביר את הזמן.

את קונטה צריך לשחרר מהדילמה. הוא לא צריך להתעסק בזה. יש לו יציקה על הראש והוא משתמש בחומרים הכי טובים שיש לו. כבוד לסמלים זה לא עניין שלו וגם לא עוזר בדרך לאליפות.

בעיה של מי, אם כן? של דל פיירו. גם של אניילי, שהייתי מצפה ממנו לקצת יותר סטייל. אבל מי שבאמת צריך לפתוח את הפלונטר הוא דל פיירו בעצמו.

*

תראה חביבי, העובדות נגדך. אתה בן שלושים ושבע ולא משחק בבית"ר שמשון ת"א. אתה משחק בקבוצה של איטליה, הכי מעוטרת והכי שאפתנית שבונה עצמה מחדש אחרי מפץ איום ונורא. בשיטה של המאמן הנוכחי, ובינינו גם הקודם,  אין לך מקום, אלא רק לצרכים מיוחדים באמת, שחיי המדף שלהם שלוש דקות. וגם אלה לא בכל משחק.

זה לא עומד להשתנות. כל יום שעובר פועל לרעתך. כל נקודה שהקבוצה מוציאה מנציחה את ישיבתך על הספסל. אתה יכול לקום ולומר משהו כמו 'עד המוות יובה' או אמירה טרומפלדורית אחרת, ולהצהיר שמבחינתך ישיבה על הספסל ומשחק על הדשא הם היינו הך, אבל מי יאמין לך.

עדיף לסיים את זה יפה. מוטב שתיזום את זה בעצמך, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילך. קום ותודיע על פרישה. אם לא פרישה, אז לפחות על סיום דרכך ביובה. אתה, לא אניילי.

תן לאוהדים בכל אצטדיון בו תדרוך כף רגלך להריע לך, תן לשחקנים מקבוצות אחרות לחבק אותך כמו שמחבקים מאסטר. שאל את המאמן לפני כל משחק אם אתה צריך להתלבש או יכול לשבת בחליפה ביציע רק בשביל הטקס.

קח יוזמה אלכס, עוד פעם אחת בלבד. תוביל עוד פעם כמו שהובלת כל השנים. קח החלטה כמו בכל פעם שהחלטת לגרום להגנות לבקש טיפול נגד ורטיגו ולשוערים להצטער שלא בחרו במקצוע אחר. תקבע ותנווט לפני שיהיה מאוחר.

מה שכן, סכם עם קונטה שבמשחק האחרון של העונה תקבל שלוש דקות עם סרט הקפטן. תהיה אתה זה שמניף את הגביע או הצלחת או השד יודע מה נותנים אצלכם לאלופה. תן לחברים שלך לרקוד סביבך ולקונפטי להתפזר לך על החיוך המקסים. תן לנו לזכור אותך כשחקן ענק וכג'נטלמן. תן לנו להתרגש. עוד פעם אחת ודי.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

"דה באזר" בפייסבוק

רק בישראל: ההימור שלהם מהכיס שלנו
מה שכסף יכול לעשות (מקום טוב בראלי, למשל)

29 Comments

רועי מ 2 בדצמבר 2011

בני כתבה מצויינת. הסוף שלה כל כך נכון. זאת הייתה יכולה חב=היות עונת סיום מופלאה שלו עם זכיה צפויה באליפות

תומר חרוב 2 בדצמבר 2011

בני,
כל הכבוד שהרמת את הכפפה וכתבת פוסט על יובה, היא הרוויחה את זה בכבוד. גם יש פה בדה באזר לא מעט אוהדים של יובה אז הגיע הזמן של כולנו להרים קצת את הראש ולעשות קצת רעש, כי יובה חזרה.
אני חושב שאלכס יסיים את העונה ביובה והוא גם יספק עוד לא מעט תרומה. אנחנו בסך הכל בתחילת דצמבר והוא עדיין בסגל לפני יאקווינטה ואמאורי ועולה מהספסל לפני קראסיץ'. כרגע באמת אין למה לגעת בהרכב אבל העונה עוד ארוכה. אלכס עוד יכבוש בשביל יובה ויחגוג איתה. אם הוא יפרוש? זה תלוי. יכול להיות שעם אליפות בעונה האחרונה הוא באמת יפרוש, יכול להיות שבא לו קצת על משהו אחר. אני במקומו הייתי הולך לאנגליה, אולי לניוקאסל כדי לשמור על הצבע, אולי לנוטס קאונטי כדי לתת כבוד למסורת.

בני תבורי 2 בדצמבר 2011

תומר,
אמאורי בהשאלה בפארמה, יאקווינטה הפך להיות סופרסאב קלאסי – ואני אגב חושב שזה מעמד חשוב וכל קבוצה זקוקה לאחד כזה – וקרסיץ' בכלל ביציע ולדעתי בדרך החוצה מהמועדון. יש שמועות שהסקוטי מתעניין בו. אני חושב שלזכות קונטה עומדת, בנוסף להצלחה שלו עד כה, גם העובדה שהוא בעצמו סמל ענק במועדון. ימים יגידו איך, אם בכלל, ישתלב דל פיירו בחזרה בהרכב, בינתיים כבד עלי לראות אותו מתחמם מחצית בשביל שתיים שלוש דקות זמן פציעות.

B. Goren 2 בדצמבר 2011

דל פיירו הוא התשובה האיטלקית לריאן גיגס. היתה תקופה שסר אלכס רצה אותו אצלו ואני בטוח שהוא ידע למה.

ערן קאלימי 2 בדצמבר 2011

אם דל פיירו יכבוש העונה קיים סיכוי סביר שאני אתייפח קלות ובצורה גברית.

בני תבורי 2 בדצמבר 2011

:)

ניינר 2 בדצמבר 2011

אני מת על השחקן הזה למרות שאני מתעב את יובה. אם להיות כנה הוא לא ווינר אמיתי אבל הוא לבטח אמן כדורגל מהגדולים שהיו. אני מוכן לסבול אליפות של יובה השנה רק עבורו, שיפרוש כאלוף-מגיע לו!

אסף THE KOP 2 בדצמבר 2011

בתור אוהד בית"ר ת"א, אני רק יכול לפנטז על דל-פיירו משחק אצלנו, אפילו בגיל 45, שלא לומר 37.

בני תבורי 2 בדצמבר 2011

וואו, דל פיירו ושימע'לה כהן בשפיץ…

יבור 5 בדצמבר 2011

ניסים כהן יפטם אותו בכדורים, ואחרי המשחק שניהם יצטרכו לזכור לקחת את הכדורים שלהם, כמו רוב ה- senior citizens

שלו 2 בדצמבר 2011

מועדון גדול נמדד בין השאר במורשת שלו, ויובנטוס הוא בהחלט מועדון גדול.
הגישה הבסיסית של המועדון לעניין דל-פיירו היה מוטעה.
הבעלים אניילי היה צריך בהצהרה שלו להגיד שכמו לאלסנדרו התחייב לחיים עבור יובה כשהיא ירדה ליגה, כך גם הקבוצה מתחייבת עבורו.
ברור לשני הצדדים שכדי לשחק בהרכב צריך להיות הכי טוב (גם דל פיירו לא היה רוצה לשחק רק בגלל מי שהוא ולא בגלל שמגיע לו).
אמירה כזאת שהיא מעבר למעמד כזה או אחר של שחקן הייתה מתקבלת כתמיכה במאמן ובשחקן.
כמו שאנחנו יודעים שחקנים גם נפצעים במשך העונה, הכושר שלהם עולה ויורד.
זה מגוחך לשפוט את העונה של דל פיירו עד כה, הוא חלוץ והוא צריך לשחק כדי להיות בכושר.
זה יהיה עוד יותר מגוחך אם החלוצים יפצעו ופתאום הוא יעלה מהספסל ויראה יכולת גבוהה.

הוא סמל וצריך להישאר כזה, ליובה היום אין יותר מדי שחקנים שמקושרים למורשת, לוותר עליו זאת פריבילגיה שלא ממש קיימת.
וכן הוא גם יכול להיות זה שמראה לכולם איך יושבים על הספסל ולעזור למאמן לחנך כל זב חוטם שחושב שאחרי שני משחקים גדולים, אסור לו לשבת על הספסל.

והוא גם אלוף עולם, לא לשכוח.

בני תבורי 2 בדצמבר 2011

שלו,
נכון מאוד ונדמה לי שאניילי שכח או לא מבין את המשמעויות. לא ברור לי מה היה דחוף לצאת בהצהרה כזאת, אבל ברור לי שאם דל פיירו ייקרא שוב להרכב, זה לא ישפיע על המוטיבציה שלו. ההצלחה של הקבוצה כעת היא גם הסיבה שאני לא שומע את האוהדים מגיבים באורח יוצא דופן.

מנחם לס 2 בדצמבר 2011

בני,
אתה מלך האייורים של האתר (וגם הכתיבה שלך היא יצירה לתפארת). האימאג' שאתה משתמש בו הוא תמיד מקור לקנאה רבה (לפחות מצידי)

בני תבורי 2 בדצמבר 2011

תודה מנחם, חכה עד שתטעם את השקשוקה שלי…

שי 2 בדצמבר 2011

אחחח בני מה אני אגיד לך, חוץ מהכתיבה הנפלאה שלך שווה לקרוא את הפוסטים שלך רק בשביל השירים בסוף, ואתה עוד אוהד של הפועל פ"ת….

בני תבורי 3 בדצמבר 2011

אוי פתח תקווה פתח תקווה, מה יהיה בסופנו?

אביאל 3 בדצמבר 2011

בני סוף סוף קבוצה ששנינו אוהדים, פוסט נהדר על שחקן אדיר, שהמשיך את דרכם של רבנאלי וויאלי שהיו ללא שום ספק גיבורי ילדותי.

בני תבורי 3 בדצמבר 2011

אביאל,
שמח לשמוע שגם אתה אוהד יובה. ראיתי כמה משחקים שלהם השנה וכבר מזמן לא ראיתי קבוצה מגובשת ויעילה כל כך, בהחלט יש בה משהו שמזכיר את הקבוצה בעידן וויאלי ורבנאלי, אם כי רק אליפות תגדיר אותם מחדש ככאלה. בינתיים אני בהחלט מרוצה.

ערן קאלימי 3 בדצמבר 2011

הדבר המרשים ביותר ביובה של השנה הוא העובדה שהם מנצחים או לפחות לא מפסידים כשאני צופה בהם. והם הקבוצה היחידה שאני אוהד שלא הפסידה השנה כשאני צופה בהם.

זה הכי מרשים. זה והקישור.

רן 3 בדצמבר 2011

הגול שמתמצת את הקריירה של דל פיירו הוא השני נגד גרמניה בחצי הגמר של מונדיאל 2006. גול ענק, אבל איפה הוא היה לפני הגול הראשון?
הוא אמן כדורגל, אבל בהחלט לא מהווינרים הגדולים (עוד דוגמא : ההחמצות בגמר יורו 2000)

בני תבורי 3 בדצמבר 2011

רן,
יש בו כל כך הרבה שאני סולח לו על המחסור בוונריות, למרות שאפשר לפתח דיון בנושא. מה היא בעצם ווינריות, שער מנצח בכל משחק? שער שמקים קבוצה מהקרשים?

שלו 3 בדצמבר 2011

הוא היה על הספסל.

שלו 3 בדצמבר 2011

בני, אני חושב שיובה נראית חזקה מאוד.
לא טובה, חזקה.
יש לה משחקים טובים ורעים, אבל היא לא מפסידה.
אבל וכאן האבל הגדול, לדעתי היא תלויה באיש אחד, אנדראה פירלו.
אם יחזיק מעמד פיזית כל העונה, היא חזק בתמונה.
אם יפצע היא בבעיה לא קטנה.

בנתיים זה נראה טוב, אבל הדרך עוד ארוכה.

בני תבורי 3 בדצמבר 2011

מסכים לגמרי.

בן .א. 3 בדצמבר 2011

מסכים, וזו בדיוק הסיבה שבגללה התאהבתי ביובה בילדותי. החוזקה האיטלקית הזו היא מה שאפיינה את יובה בשנים הטובות. ניצחון בשיניים באולימפיקו וחזקה עם נקודה אחרי פיגור 3-1 בסאן פאולו זה דברים שבתור אוהד יובה חלמת עליהם בשנים האחרונות. אפשר לומר בזהירות רבה (למה בזהירות רבה ? כי בתחילת השנה חשבתי שמכבי חזרה) שיובה חזרה. הלב של הקבוצה השנה מזכיר לי כל כך את המאמן שלה בתור שחקן.

Avnas 4 בדצמבר 2011

הממונים ב"שוקן" רוצים לצמצם את ספורט הארץ
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000702326
מחאה חדשה צריכה להתחיל

כושי 4 בדצמבר 2011

בני, פוסט נהדר.
לדעתי מה שאנחנו אוהדי הכדורגל (שרוצים את הסוף הרומנטי) לא מבינים זה הקושי האדיר של אותם סמלים לעשות את המהלך ולהודיע על פרישה מהמשחק. תראה את רובי שלנו, הגיע כבר לליגה התאילנדית דרך האוסטרלית רק כדי לדחות את הקץ.

גולר 4 בדצמבר 2011

סוקרטס,אגדת הכדורגל מברזיל,נפטר היום בגיל 57

בני תבורי 4 בדצמבר 2011

שמעתי, עצוב. שחקן גדול.

Comments closed