המשפט – לחשוב מחוץ לקופסא – נהגה באופן תדיר מידי לטעמי באחד ממקומות העבודה הקודמים שלי.
יותר משאני לא אוהב את המשפט הזה, אני לא אוהב טרנדים אופנתיים. כשהמשפט הזה הפך לטרנד אופנתי והשימוש בו נעשה בכל עת וללא כל קשר לתוכן הנאמר, תליתי במשרד תרשים של גוף האדם, ובכל פעם שמישהו פלט את המשפט באיזו ישיבה או דיון אצלי, נהגתי להצביע על אותה נקודה בדיוק בה אבעט בו, אם יחזור על כך שנית.
עם השנים התרככתי. אני גם לא יכול להתנגד למשהו ככה סתם מבלי להציב אלטרנטיבה ראויה. זה לא שאני מאוהב בצירוף המילים הזה, פשוט לא הצלחתי למצוא אופן טוב יותר לתיאור מעשה של חשיבה יצירתית, רעננה ומקורית.
חשיבה מחוץ לקופסא היא שבירת מוסכמות ונטילת סיכונים. אני אוהב את זה. חשיבה כזו היא טקטית ברוב המקרים ובאה לענות על צורך מיידי. תכנון אסטרטגי יכול גם הוא לחסות בתחומי ההגדרה, אבל נדרשת זהירות כדי לא לחצות את הקו העדין המפריד בין רעיון נושא סיכוי, לבין רעיון שיביא תוצאה מופרכת ומסוכנת.
דוגמא לחשיבה מחוץ לקופסא היא רעיון הצבתו של גלן ג'ונסון בעמדה אחרת בהרכבה של ליברפול, רעיון שנדחה על הסף יש לומר..
גלן ג'ונסון, שנקנה כמגן ימני, הוא שחקן מהיר מאוד, בעל שליטה מצוינת בכדור ויכולות לא רעות בהגבהות ואפילו בעיטה לשער. זה (כמעט) כל מה שנדרש משחקן כנף. לא ברור לי באיזה שלב של הקריירה אובחן כמגן ולמה. במשחקים שראיתי אותו, כולל בקבוצות אחרות, לא התרשמתי שג'ונסון ניחן ביכולות הגנתיות יוצאות דופן, וודאי לא בהשוואה ליכולות ההתקפיות.
אילו היו לג'ונסון היכולות ההגנתיות של אנריקה בנוסף לאלה ההתקפיות שלו, היינו מדברים על סופר מגן. זה נכון גם הפוך דרך אגב. אבל אין לו, ולכן אני חושב שהצבתו של ג'ונסון בכנף, תביא לליברפול תועלת גבוהה יותר, במיוחד לאור העובדה שיש ברשותה בסגל פתרונות טובים לעמדת המגן הימני, מה שאי אפשר לומר על פתרונות לעמדת הווינגר באותו צד.
ברור שמדובר בהחלטה מאוד לא פשוטה. הצלחה של ג'ונסון כווינגר, עלולה לשבש כל תכנון עתידי בקשר לקאוט. מצד שני, קאוט כבר בן 32, ג'ונסון בן 28 וקאוט יכול לשחק גם בצד שמאל. אני לא רואה סיכון גבוה מידי בניסיון כזה.
אני לא בטוח שזה יצליח, אבל שווה לנסות.
***
האירוויזיון, בכל הנוגע למוסיקה, היא תכנית אשפתית למדי. תכניה מבוססים על פופ דלוח ושטחי וכוריאוגרפית אמ טי וי משעממת. זה לא מפליא שהזיכרונות מהתחרות הזו, נוגעים יותר להולדתה של להקת ריקוד אדירה, ריברדנס, שהופיעה בכלל במחצית, וזכייה של זמרת שזהותה המגדרית אינה תואמת את המגדר המקובל על פי מינה הפיזיולוגי. אוף…יצאתי מזה איכשהו.
לבד מהשוני בשפה, הכול שם נראה ונשמע אותו דבר. השטיקים, התלבושות, העיבודים המוסיקליים. מופע שיא של תרבות של חוסר טעם. הגזמה בגדול מאוד. הכול שם מופרך בנוצצותו ומעורר גיחוך ברצינות התהומית בה מתייחסים אליו המשתתפים. אין שם טיפת הומור ולא קורטוב של מקוריות. לא פלא שפיק מתראיין שם על תקן בטהובן.
אין שם שום דבר תיאטרלי או קברטי, אין שם פולק, אין שם רוקנרול. לא גלאם, לא Pאנק, לא Fאנק, לא מטאל. לא אלתור ג'אזי או קינה בלוזית. לא מייצרים שם שום דבר שלא מיוצר במיליוני יחידות של חוסר טעם בכל העולם בכל רגע נתון.
פעם עוד נהגתי לצפות, זה היה כשעוד האמנתי שכל העולם נגדנו ורציתי להיות שם כשזה קורה. האירוויזיון האחרון בו צפיתי בשידור ישיר היה בשנת 79', בו היה לקיבוץ מענית ייצוג נכבד. מאז אני אפילו לא מתעניין בתוצאות.
השנה אצפה בעניין רב. לא בכל התחרות כמובן, רק באותו קטע בו יעלו חברי להקת איזבו לעשות את מה שהם עושים מצוין, תערובת של רוק, פסיכאדליה, דיסקו, פאנק, מוסיקה ערבית ומוסיקה שחורה.

איזבו קמה בפתח תקווה, כן כן, על ידי רן שם טוב, ניר גראף ותמיר מוסקט. הלהקה התפרקה לאחר כמה שנים לא מוצלחות בארה"ב. אז, חזרו שם טוב וחברתו לחיים וללהקה שירי הדר לישראל. תמיר מוסקט נשאר שם והקים את הבלקן ביט בוקס. כאן, חברו שם טוב והדר ליונתן לוי וניר מנצור ואיזבו קמה לתחייה.
ניר מנצור הוא אחד התופיסטים הגדולים בארץ. הוא חולק, לטעמי, את המקום הראשון בטבלת מתופפי הרוקנרול עם איסר טננבאום מרוקפור. יונתן לוי, הוא לא רק בסיסט ענק, הוא גם מוסיקאי ומפיק ראשון במעלה. רן שם טוב נחשב בברנז'ה לסוג של גאון מוסיקאלי. הוא גיטריסט ומפיק מבוקש. הוא גם ייחודי מאוד בגישה שלו למוסיקה. "רכבת שנוסעת על פסים משלה" הגדיר אותו פעם אחד מהאמנים הבולטים בארץ. שירי הדר היא זמרת וקלידנית שמזכירה לי בהתנהלותה קצת את ג'וליה אייזנברג. היא אדישה ונון שלאנטית, מתנהגת כאילו לא מבינה מה היא עושה שם, ואין לתאר את הצליל של איזבו בלעדיה.
ההחלטה לשלוח את איזבו לתחרות, היא בהחלט תוצאה של חשיבה מחוץ לקופסא. ברור שהסיכויים נגדם, אחרי הכול לא רק המוסיקה והתלבושות שם ידועים מראש, גם תוצאות ההצבעה בדרך כלל לא מפתיעות. ההחלטה להעדיף להקת רוק בועטת במוסכמות על פני זמרת תואמת שטאנץ אירוויזיוני כמאיה בוסקילה הנהדרת, או על נאד נפוח ומלא בעצמו כצביק'ה פיק, משדרת מקוריות ורעננות לא פחות מאשר הבחירה עצמה.
אני לא בטוח שזה יצליח, אבל שווה לנסות, ולו רק כדי לראות את הפרצופים הנדהמים בקהל.
***
בסיפור המתרחש במשולש ההתאחדות האנגלית – טרי – קאפלו, אף אחד לא חשב. לא בקופסא ולא מחוצה לה. לא נעים, אבל הם ללא ספק גורמים ליו"ר לוזון להיראות קצת פחות אידיוט. הידד.
אחרי פרשת סוארז – אברה, דורפן אמר לי, והוא גם כותב על כך כמו שרק הוא יודע לכתוב, שבהתאחדות האנגלית פתחו תיבת פנדורה ואין לו מושג לאן זה יגיע. גם להם אין מושג, אבל זה מתפוצץ להם בפרצוף. הידד פעם שנייה.
ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url
44 Comments
לייק!
גם על העצבים מהשימוש במשפט ובעיקר על איזבו. כשקראתי על הבחירה הרמתי גבה וחשבתי "איזה לא קשור, בא לי לראות מה ייצא מזה".
אהבתי מאד ובהקשר לאיזבו, בטח מסקרן.
בני,
אם אני לא טועה, גידי רז המחונן(שניגן איתי בגוונים כהים) התחיל את דרכו בלהקה פתח תקוואית שברח לי שמה, להקה שהופיעה איתנו בערב משותף בפנגווין בתחילת התשעים, שם פגשתי בו לראשונה. מוכר לך? אני חושב שגם גידי מפתח תקווה במקור.
יואב,
אכן מחונן!
יכול להיות שבגוונים כהים הייתה לכם מתופפת? אם כן, ראיתי אתכם בהופעה. את גידי אני מכיר שנים כשעבד בתאורה אצל אחי. הוא גם נודע כלוליין אדיר, אף אחד לא טיפס על טראסים בגבהים ובמהירות שהוא טיפס… :)
לא הייתי איתו בקשר זמן רב ואין לי מושג מה הוא עושה פרט לברי, אבל הגיע הזמן לברר. בכל אופן בחור נהדר ומוסיקאי מצויין.
נדמה לי שקראו לה הגר…
היתה את יעל כהן לפני שעזבה למכשפות. גידי לא הספיק לנגן איתה כי הצטרף שנה אחרי(היה הבק ליינר של פוליקר באותם ימים). גידי עצום וברגע שניצן זעירא(המנהל שלנו אז) שמע אותו לראשונה איתנו- היה ברור לאן זה ממשיך והיינו מתאמים הופעות לפי הלו״ז של ברי.
אני חושב ששם הלהקה קשור לקו אוטובוס.
היתה את יעל כהן לפני שעזבה למכשפות אבל גידי לא הספיק לנגן איתה כי הצטרף שנה אחרי(היה הבק ליינר של פוליקר באותם ימים). גידי עצום וברגע שניצן זעירא(המנהל שלנו אז) שמע אותו איתנו- היה ברור לאן זה ממשיך.
אני חושב ששם הלהקה קשור לקו אוטובוס.
זוכר משהו מעורפל, אולי קו 66?
נראה לי שכן.
יואבי, הרגת אותי…
אח שלי ניגן עם יעל כהן בלהקה שהקימו שהם היו בני 12… החזיק מעמד איזה חודשיים.
תחשוב מה עובר עלי שכל ניצחון חוץ עלול לגרור שחמוש בכותרת המתבקשת.
Benny – great post!! – will they perform this song there?
תודה. איזבו ישירו את השיר TIME שנכתב במיוחד.
בני, אני בדרך כךך מסכים איתך. ולמעשה אני מסכים שג'ונסון ראוי יותר לחלק הקדמי מאשר לזה האחורי (אם כי בצד ימין הבעיות בהגנה שלו פחותות – למישהו יש הסבר?). אבל אני לא יכול להסכים ל"שחקן מהיר מאוד, בעל שליטה מצוינת בכדור ויכולות לא רעות בהגבהות ואפילו בעיטה לשער." – הוא כן מהיר אבל השליטה שלו בכדור היא סבירה ולא יותר מזה, הוא מגביהה בסדר (שזה אומר שמדי פעם, לפעמים, הוא עובר את המגן הראשון ולפעמים, מדי פעם, הכדור הולך לאיזור המסוכן בזווית הנכונה ולשחקן שנמצא שם. לעיתים). הוא בועט לפעמים לשער, זה נכון. לפעמים זה גם הולך למסגרת ומדי פעם גם נכנס. לא הייתי בונה עליו את הקבוצה.
ההסבר לשאלה שלך פשוט: קל מאוד לשחקן תוקף ימני לעבור מגן ימני שמשחק בצד שמאל. הסיבה היא שתמיד קל יותר להגן מכיוון הרגל החזקה. מאותה סיבה בדיוק הרבה מאמנים מעדיפים לשלוח ווינגר ימני לשחק על קו שמאל, כדי שיחתוך לכיוון המרכז על הרגל החלשה של המגן הימני של היריב.
גלן ג'ונסון הוא הגירסה השחורה, הקצת יותר מוכשרת והקצת פחות מטומטמת של עומרי קנדה. התיאור של בני לגביו מדוייק, וכאוהד פ"ת הוא בוודאי יודע שאותו תיאור (התוספת התואר "דביל" אולי) יושב בול גם על קנדה.
אכן סיבה טובה
אם כי ג'ונסון לדעתי חלש בכל כך הרבה מובנים שאני לא רואה את זה כסיבה היחידה. אבל אנסה לצפות בעניין בעתיד.
תודה
D במולדת,
אל תטעה, לא הפכתי את ג'ונסון למסי. זו המשוואה: הוא יעיל ותורם יותר התקפית מדאונינג וחדיר יותר הגנתית מקלי.
כשאתה מציג את זה ככה…
ובכל זאת, אני מודה שעדיין לא אמרתי נואש מראש הממשלה הזה
ובכל מקרה יש לנו אחרים שאני מעדיף לראות פותחים שם.
מכיוון שאין לא מצפה להרבה מהעונה הזו אני מעדיף לראות את קלי בהגנה, גם במחיר טעויות, ומישהו אחר מג'ונסון באגף: מבוגר, דאונינג או יותר טוב צעיר מבטיח. זו העונה לצעירים לאסוף ביטחון ונסיון.
בני , נכנסת פה לשדה מוקשים בעניין המתופפים. מנצור נהדר וטננבאום מאד ייחודי ומבריק אבל שני מתופפי הרוק הכי טובים שלנו הם שניים שלא עובדים הרבה בארץ-טל ברגמן וניר צדקיהו ויש סיבה למה הם עובדים בחו"ל. ברשימת הגדולים שלי תמצא גם את תמיר מוסקט ואביב ברק
את טל ברגמן אני זוכר עוד כילד מראשון של ראשית שנות ה-80.
הוא היה גר מול בית ספר "בארי" ואבא שלו היה חבר טוב של אבי.
איש יוצא דופן.
ניינר,
סיכון מחושב. ניר צדקיהו לא סתם זכה לתהילת עולם בטור עם ג'נסיס וטל ברגמן שניגן עם צ'יק קוריאה מצד אחד ובילי איידול מצד שני. גם תמיר ואביב לא זקוקים להמלצות שלי ואפשר להוסיף עליהם גם את תמיר ברזילי, אשר פדי ומשה אסרף. התייחסתי לשני מתופפים שלדעתי נמצאים במקום הכי גבוה מבחינת תפיסת התיפוף כנגינה ולא רק כאחריות על מקצב וטכניקה, מה שבולט במיוחד אצל איסר בקטעי פסיכאדליה. אני מזכיר גם את נווה קורן מ TREE שעושה צעדים ראשונים ובטוחים לרשימה.
אביב ברק. אין שאלה בכלל…
יש את המתופף של מאלוקס ששמו ברח מזכרוני. יוחאי?
בני, אהבתי את ההגדרה הפוליטיקלי קורקט שמצאת כדי לתאר את יזהר כהן.
חזק
:)
בני אני מאוד בעד הרעיון של ג'ונסון כשחקן כנף. אני בעד כל רעיון שיגרום לג.ג. להיות הרבה על המגרש בעיקר מחר. אל תעלב אבל אני בעד הרעיון בגלל שלדעתי הוא גרוע. הוא לא בייל, וכשפרגי למשל ניסה משהו דומה עם אברה או רפאל שניהם מוצלחים מג.ג. זה היה אסון, ולכן אני כמובן בעד.
במשחק של ליברפול מול טוטנהאם זאביק זלצר טען שקאפלו צופה מהיציע בשני המתמודדים על עמדת המגן הימני בנבחרת: גלן ג'ונסון וקייל וולקר. עכשיו, מעבר לעובדה שוולקר טוב בהרבה מג'ונסון כמגן, אתם רוצים לומר לי שיש מישהו שלא חושב שמיקה ריצ'ארדס טוב בהרבה משניהם??
רק העובדה שלג'ונסון יש 70 הופעות בינ"ל ולריצ'ארדס 12 היא עילה לפטר את קאפלו…
זו עילה לפרק את ההתאחדות. ויש עוד אנשים שנותנים את העובדה שג'ונסון בנבחרת כהוכחה לזה שהוא שחקן טוב.
כל רעיון שמשמעו פגיעה בדקות המשחק של דירק קויט הוא שגוי.
התאהבתי בו לפני כמה שנים כשראיתי את מוסר העבודה שלו מקרוב. הוא תופעת טבע ונכס לכל קבוצה, בטח בשביל ליברפול.
עכשיו כשסוארז חוזר דלגליש יהיה חייב לוותר על מישהו, עדיף שזה יהיה ג'ונסון מאשר קויט.
כל הארוויזיונים היו שווים רק כדי שנכיר את ריברדנס וניסחף לנצח,
ובעניין של קאפלו, בעיני זה סיפור של מאמן שחצן שלא טרח אפילו ללמוד את שפתם של הילידים אותם הוא שוחט ופשוט מפחד מכשלון נוסף ולכן מצא תירוץ דלוח לברוח.
האם ניתן שיהיה קפטן גזען במדינה מעורבת? או בעצם קפטןגזען בכל מדינה ?
בני, לדעתי אתה מחוץ לשוק העבודה הממוסד כבר יותר מעשור. המשפט המרגיז, המעצבן, הבון-טוני, המעורר חימה, זעם וחרון שנהוג להשתמש בו היום הוא "לחשוב מחוץ לאזור הנוחות".
שאומרים לי את זה, משום מה עולה לי תמיד בראש תמונה של אסלה.
חדש לי, לא הכרתי. אכן מעצבן.
התרומה היחידה של האירוויזיונים היא אן מארי דוד, מה הקשר בין מענית לאירוויזיון 79'?
חלב ודבש? הללוייה? גלי עטרי? ראובן גבירץ.
אחלה פוסט.
איזבו מעולים.
אני מניח שבעונה הבאה נראה כמה שחקנים חדשים,אבל כבר עכשיו ליברפול משחקים טוב לדעתי.משחק ההגנה של הקבוצה די טוב,אבל מצד שני משחק ההתקפה לוקה בחסר.
במצב הנוכחי ג'ונסון כשחקן כנף בהחלט נראה לי כאופציה טובה.
לא הבנתי מה יש לך נגד האירוויזיון כל-כך. לא מעניין אותך? לא הז'אנר שלך? סבבה. מה מפריע לך שזה קיים? גם הכניסות בצביקה פיק היו לא הכרחיות, יש לך איזה סכסוך אישי עם הבן-אדם שבכתבה על הבחירה (הראויה מאוד) באיזבו הצלחת לתקוע לו שהוא נאד נפוח?
ובלי קשר, אולי שווה לך להישאר גם לשיר של הנציג הטורקי – http://www.youtube.com/watch?v=Ff7ZdlwZPTs
אמיר,
1. קריאה חוזרת תוביל אותך לאוסף נימוקים שפרטתי במסגרת מה שיש לי נגד הארויזיון. זה לא אומר שאסור לך לחלוק על דעתי.
2. למרות שאין לי איתו דבר וחצי דבר, צביק'ה פיק הוא נאד נפוח. זה לא אומר, כמובן, שאסור לך לחשוב שאני נאד נפוח.
3. השיר הטורקי…שמע, אני מאוד אוהב ומעריך מוסיקה שמיוצרת בטורקיה. יש להם פולק משובח, רוק נפלא וג'אז לא מהעולם הזה. את דעתי בקשר לשיר ששלחו לארוויזיון תוכל למצוא באותן שורות בהן הבעתי את דעתי על הארוויזיון. זה לא אומר, כמובן, שאסור לך לחשוב אחרת.
בני – מכיוון שיש לי הכרות קלה ביותר עם ג'אז ופסיכדליה טורקית וזה בהחלט מעיף לשמיים – תוכל אולי לזרוק כמה שמות להרחבת הידע?
אלברט בגר (-:
לאלברט יש קטע נפלא, אותו הוא מנגן דווקא בחליל, שנקרא נולד באיסטנבול, השתמשתי בו כאות הפתיחה לתכנית שלי ב "כל השלום".
נסה את אמרה קרטרי – נגן כלי הקשה, אילהאן ארסהין – טנור סקסופון, המתופף אטילה אנגין ומפאיי פלאיי, חצוצרן ענק שנתגלה על ידי דיזי גילספי. אלה היחדים שעולים לי בראש כרגע.
נשמע נהדר.
תודה
החבר בני מתבקש לסור למזכירות.
טוב עכשיו ברצינות.
מה שאני מסכים איתך שוב.
קודם כל שמחה איזבו אני מה זה מקווה שזה יצליח להם קודם כלץ אולי יגרום להפ לסיבוב הופעות ומכירת טובות באירופה. להקה טובה בחירה מענינת ביותר. מקווה שיזכו.
ו
ועכשיו לחלק הקשה והטראגי ליברפול שלנו. אני גם חושב שג'ונסון צריך לעלות לאגף את קאוט בכלל הייתי מציב במרכז. יילי צריך לשחק יותר וזה בניגוד לדאונינג שצריך לשבת במילאוים של הקבוצה.
(מצידי שישלך לעשות קו ברצועת עזה). והאנגלים אומנם עם חןש הומרו טוב אבל מקובעים "קצת" זאת בעיה.
פוסט מצויין.
ולגבי החשיבה מסוג לקופסה, זה ביטוי שתפס מקום מכובד ב"בולשיט בינגו". למי שלא מכיר:
http://www.lovelyjane.btinternet.co.uk/bullshit.htm