להתלהם ולהתעלם (עוד מבט על הדרבי)

הנה לכם חדשה מרעישה: הכדורגל הוא הפנים המכוערות של החברה הישראלית. אבל להתלהם אחרי אירועי הדרבי ולהתעלם מהעובדה שהאלימות בכדורגל הוא רק חלק קטן וחסר חשיבות במארג הבהמיות הישראלי, זה לא רק לא נכון, זה גם מופרך ומרחיק אותנו מכל סיכוי שיהיה אחרת.

 

 

 

 

 

 

 

 

אולי מכיוון שאני לא אוהד של אף אחת משתי האסופות המקריות שהסתובבו עם מכנסיים קצרים ונעלי סטופקס על הדשא בבלומפילד בדרבי האחרון, אני מרשה לעצמי לא להזדעזע יתר על המידה. לא מההתנהגות הדוחה של הקהל של הפועל, לא מהזעזוע של הקהל של מכבי ובוודאי לא מצקצוקי הלשון של כווולם.

פתאום מכבי הם קרבן, פתאום הפועל הם בית"ר, פתאום בית"ר הם בכלל פיות מהאגדות, פתאום לוזון אומר שזה ייגמר רע. פתאום. ככה סתם ביום בהיר. והרי בדרך כלל אנחנו הרי יושבים בבתי קפה ואוכלים עוגות בפה סגור ומנגבים את הקצוות בעדינות עם מפית, אז מה הפלא שפתאום אנחנו מזדעזעים.

*

הנה לכם חדשה מרעישה: הכדורגל הוא הפנים המכוערות של החברה הישראלית. אבל להתלהם אחרי אירועי הדרבי ולהתעלם מהעובדה שהאלימות בכדורגל הוא רק חלק קטן וחסר חשיבות במארג הבהמיות הישראלי, זה לא רק לא נכון, זה גם מופרך ומרחיק אותנו מכל סיכוי שיהיה אחרת.

ובכן, הנה הודעה למי שזה עתה התעורר משנת אחר הצהריים שלו. אנחנו חברה אלימה. אנחנו חברה שחיה על חרבה כבר שנים ובגלל זה התרגלנו. כן כן, הרגו אותנו, שרפו אותנו, אכלו לנו שתו לנו, הכול נכון. אנחנו רק מגנים על עצמנו. אבל, גם את זה אנחנו עושים באלימות נוראית. וזה מחלחל ומשפיע. גם לכדורגל.

כמו בכל פעם שמתעוררת בעיה, רצים אצלנו למצוא תרופה מיידית. רק ששכחו לשאול את המדענים גם על איזה טיפול מונע. ככה לפני. כשהכול מבעבע מתחת לפני השטח ועוד לא התפרץ.

*

אני מודה מראש לכל מי שינסה להיכנס איתי לדיון מעמיק בשאלות הרות גורל החוצות את החברה הישראלית בין ימין ושמאל ומי התחיל ומה בא קודם. אני רק רוצה לומר שלא משנה אם אנחנו בשטחים או השטחים בנו. בסופו של דבר, אנחנו חברה של בהמות גסות שרגילות לקחת את כל מה שאנחנו חושבים שמגיע לנו, בכוח.

לא רק לקחת, גם לקבוע ולנסח מחדש את כללי ההתנהגות ברחוב, בקניון, בפארק. פעם היינו מרמים את הריבון. כל כך התרגלנו, עד ששכחנו שאנחנו הריבון ואנחנו מרמים את עצמנו.

*

בואו נזכר יחד בחוויית החנייה ליד האצטדיון. בעצם, לא רק ליד האצטדיון. ספרו לי בכמה מקומות בעולם, פרט למדינות עולם שלישי וישראל, חונה מכונית אחת על שתי חניות ציבוריות, על חניית נכים, על מדרכה? ספרו לי בעוד כמה מקומות בעולם, פרט למדינות עולם שלישי וישראל, זכות בסיסית של אזרח, כמו חניה, אינה ברורה ומקובלת מדאורייתא?

איפה עוד בעולם – ויסלחו לי תושבי מדינות העולם השלישי וישראל שאני מביא אותן כדוגמא למאיץ בחילה בכל הנוגע להתנהגות במרחב הציבורי  – סוג הרכב שלך קובע את מערכת החוקים לפיה אתה נוהג או חונה או מתייחס לזולת?

הלאה. חנינו ונכנסנו לאצטדיון. אלה מכם שביקרו במקומות דומים בעולם, ספרו לי בבקשה בכמה מהם נתקלתם בכיבוש המושב אותו רכשתם בכסף מלא על ידי אחר? ואם נתקלתם, ספרו לי על מקרה, ואפילו אחד, בו פנייתכם לסמכות סדרנית כלשהי לא נענתה בחיוב ופתרה את המחלוקת?

ספרו לי בכמה מדינות בעולם אפשר לדעת בדיוק מה עובר על כל אחד רק מלשמוע את הצד שלו כשהוא בנייד, ואפילו באוטובוס ציבורי, בחדר המתנה במרפאה או בתור בבנק? איפה עוד בעולם אתה יוצא לקרב עצמאות על זכויותיך מהרגע שבו יצאת מהבית?

*

אנחנו עם שקידש את הבריונות כמכשיר לבניית תשתית חיים. אנחנו יוצאים בבוקר כשאשרת הפנים הקולקטיבית הנסוכה על פני כולנו מהרגע בו עזבנו את הבית, היא של: רק תגיד מילה ואני מזיין את אימאמש'ך. עכשיו.

אנחנו משוכנעים שהכול מגיע לנו, ואת מה שלא יגיע לבד, ניקח. אנחנו פורצים לדמוקרטיה של הזולת על כל צעד ושעל, בקול רם וחזות מאיימת. אנחנו רומסים ברגל גסה את זכותו של אחר לא לעשן, לא לסבול מחרשות, לא להיות אפוף בצחנות מצחנות שונות. שום דבר לא ברור לבד מזכותנו על מה שנרצה.

אז מה, ידין הערס הפחיד אותנו? למה, הוא עשה משהו שהוא לא עושה מליון פעם ביממה? משהו שמליון מאיתנו לא עושים מליון פעם ביממה? הוא עשה משהו שאנחנו לא עושים כשלב שני מיידי של דיאלוג, כל דיאלוג?

לראות מישהו ניגש למישהו כמטחווי פטמה רק כדי להבהיר נקודה זה לא חזיון נפוץ במקומותינו? מה, זו אינה הדרך המהירה ביותר להשיג את מה שאתה חפץ בו בהסתמך על תחושת האימה שאתה יוצר אצל הצד השני?

וטועמה? הצחקתם אותי. כולנו ערבים. במיוחד זה נגד זה. הרי את כל מה שאנחנו מייחסים לשנואי נפשנו, אנחנו עושים אחד לשני בנפש חפצה על בסיס יומי ומלוא החופן שנאה.

*

אנחנו עם מלא שנאה, חסר סבלנות, דורסני ואלים. נכון, אנחנו מתגייסים למען חייל שבוי, אנחנו תורמים לעמותות למען כל מה שזז, אנחנו שותפים לשכול ומכאוב, אבל אנחנו לא נוותר על זכותנו לעשות מה שבא לנו, מתי שנוח לנו ולמה מי מת.

אז עכשיו כולם מזועזעים מהאלימות שהתפרצה לה על כרי הדשא המוריקים של בלומפילד. עכשיו אף אחד לא מבין איך קהל השוברטים, אבירי הנימוס, צאצאי חנה בבלי, מתנהג כך.

ועכשיו יש מי שברור לו כבר מה צריך לעשות. למשל, להחזיר את היס"מ ליציעים. סדרנים בווסטים זוהרים זה לא מספיק. עכשיו אנחנו צריכים גם כנופיות לובשי מדים בחסות החוק, שיעשו בנו מה שהם עושים בעובדים זרים ובעובדים שובתים וסתם בכל מי שחושב בטעות שבדמוקרטיה יש חופש ביטוי.

אנחנו הרי עם שנותן כבוד ללובשי מדים. בן גוריון אסר על משטרת ישראל מאז קיומה להשתמש בכלבים לכל מטרה שאינה גישוש וחיפוש נעדרים, רק משום השילוב של כלבים והיסטוריה יהודית. עכשיו יחזירו את היס"מ ליציעים כי אנחנו מבינים רק כוח. סדרן מנומס לא בא לנו בטוב. אנחנו צריכים איזו כאפה במוח כדי להבין.

אז יהיה יס"מ ובהתחלה אנחנו קצת נפחד. אבל עם קשה עורף אנחנו ונטכס עצה ונשתכלל ובסוף גם היס"מ לא יעזור. אז אולי יכניסו כלבים ואולי נשק. זה בטח יעזור. או שלא.

אבל ללוזון אצה הדרך. הוא, שסיים כבר לטפל בהצלחה בכל תחלואי הכדורגל, בשחיתות, בהשתלטות גורמים פליליים, בחוסר העניין והרמה הירודה, יושב כבר עם פוליטיקאים. הוא ישנה את החקיקה ויהיה בסדר.

ובאנגליה, שם נדרש אסון ועשרות הרוגים כדי להבין שאי אפשר לשנות אופי של בהמות תוך שימוש בכללים שהן עצמן יצרו. להכניס עוד גורם אלים ליציעים הרותחים ממילא זו טיפשות.

*

אז מה כן? הנה תכנית ארבעה שלבים שלא אני המצאתי:

1.עבירות של אלימות באצטדיונים יחייבו ענישה אישית! לא משחק ללא קהל, לא יציע סגור. גם לא הורדת נקודות. מועדון לא יכול להיות אחראי להתנהגות אוהדים. הוא כן צריך להיות מחויב לשיתוף פעולה עם גורמי אכיפת החוק ולמסור את תמונותיהם של אלה מקהל אוהדיו שמעשיהם יונצחו על ידי רשת מצלמות ביציע שתאתר מתפרעים. אלה יובאו לדין פלילי המחייב עונשי מינימום.

2. הרחקה לתקופות ארוכות מהאצטדיונים של גורמים מתפרעים. כן, גם שחקנים ועסקנים. זה עובד בכמה מקומות בעולם. בדוק.
3. סעיפי חובה יוכנסו בחוזים של שחקני כדורגל, שיכפו עליהם התנהגות אחרת, גם במקרה שלשופט יש אימא שרמוטה. הפרה של סעיף כזה תחשב הפרת חוזה מצד השחקן, ותביא לביטול מייד של החוזה עם המועדון.
4. בואו נהפוך את הבילוי באצטדיון לאליטיסטי ונורא יקר. לא רק הטרופית והגרעינים. מחיר הכרטיס צריך להיות מקביל לכרטיס לפילהרמונית או U2. גם אייל גולן בסביבה. הכדורגל יהפוך, כמו נוקיה בחמישי, להיות בילוי רק למי שיכול להרשות לעצמו כרטיס בהמון כסף. ניתן להניח שמי שיבחר לשלם את הסכום הנדרש, יסכים לקבל על עצמו גם מספר כללי התנהגות מגוחכים כמו שמירה על הסדר הציבורי. בתמורה לכך נעמיד לרשותו סדרן שיוביל אותו למקומו הנקוב ויפנה אותו ליציאת החירום במקרים של רעידת אדמה ואזעקת אמת.

נסו ותיהנו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בילבאו. בטח שלא סנסציה
ביילסה אכל אוזן המנצ'סטר

46 Comments

Roobie 9 במרץ 2012

פוסט נהדר, אהבתי ומסכים עם הכל, כולל ההצעות לסדר, חוץ מסעיף ד' – לכן אתייחס רק אליו בתגובה.

העלאת מחיר הכרטיסים למשחקי כדורגל למתקנים כל כך עלובים זו הצעה שלא תביא עוד אוהדים, גם אם לכל אוהד יהיה/תהיה דייל/ת אישי/ת. כשהאצטדיונים בארץ ייראו כמו בגרמניה, יהיה אפשר לחשוב על לשלם סכום דומה (וגם שם אגב הכרטיסים לא מאוד יקרים ועומדים על סביב ה-130-150 ש"ח בממוצע לכרטיס "נורמלי"). כדי להיכנס לוינטר, או לקרית-אליעזר, או לוסרמיל, ואפילו ל"משולש הזהב" שלנו (טדי-בלומפילד-המושבה), אני לא חושב שיש סיבה שאוהד ישלם יותר מ-50 ש"ח למבוגר (וילדים ונוער ב-25 ש"ח, בלי הגבלת כמות כרטיסי הנוער), כדי להיכנס לאצטדיון.

פלה קוטי 9 במרץ 2012

"אין פה אהבה – רק גללים של חמורים"
(עבד הממהר – חום יולי-אוגוסט)

הופמן 9 במרץ 2012

פוסט מופתי בני.
לא מסכים עם הסעיף האחרון: כדורגל הוא המשחק של העם והוא צריך להישאר המשחק של העם. עם זאת, כבר אמר מי שאמר: יש להחליף את העם.

מאשקה 9 במרץ 2012

בני תבורי לראשות התאחדות לכדורגל !!!!!.
לוזון, הזהר בני תבורי מאחוריך !!!!
בני, אתה כל כך צודק שבא לי לבכות, כי שום דבר לא ישתנה לצערי.
זה רק יחריף יותר ויותר, לכן אני מדירה רגלי וגופי ממגרשי הכדורגל.

בני תבורי 9 במרץ 2012

מאשקה,
אין דבר כזה לא ישתנה. זה לא יקרה תחת העסקונה של היום, אבל לכי תדעי אולי פעם הכדורגל יעניין גם אנשים רציניים.

אלעד אחד 9 במרץ 2012

מצויין, בני.
כל כך נכון שזה כואב. (חוץ מסעיף ד', אולי)
הבעיה היא שזה מחלחל כמעט לכל מצב בחיינו, וגורם גם למי שאינו רוצה להתנהג בבהמיות לעיתים.

הגולנצ'יק 9 במרץ 2012

אכן פוסט מצויין, בפוסט לא ארוך (ולא קצר) סיכמת את המצב הקיים בקרב רוב תושבי המדינה (על הניתוח מאיפה זה מגיע זרקת רק הערה אחת ['מרמים את הריבון…'] שגם היא חלק מהתפקוד שלנו כעם במדינה הזו. אפשר עוד להרחיב הרבה בתחום, ולדעתי יש על כך הרבה מחקרים אבל זה לא המקום לעסוק בהם).

לגבי התשובות לאיך למנוע את זה באיצטדיוני הכדורגל ?
קודם כל ברור שזה לא יהיה פשוט, הייתי רוצה לומר שאלימות שכזו יש רק בכדורגל אבל נסו להזיז חבורת צעירים מהכיסאות שלכם בקולנוע או להעיר לאדם שחנה בחניית נכים או לזוג שעקף אתכם בתור בסופרמרקט.

לגבי הסעיפים: עם סעיף א' אני מסכים באופן כללי, הענישה הקולקטיבית אינה יעילה והיא פועלת רק מכיוון שבמסגרת הקולקטיב גם האינדיבידואל הבעייתי הורחק מהמגרש. הורדת נקודות לדעתי כן תדרבן קבוצות לשתף פעולה עם המשטרה (בתנאי שיהיה עם מי לשתף פעולה, כרגע המשטרה לא ממש פרטנר ברוב המקרים). תחלופה ראויה לדעתי היא שניתן לפגוע לקבוצות בכיס – המשחק יתקיים עם קהל אך כל ההכנסות (הכנסות, לא רווחים) יועברו לעמותות מלכ"ר שיוגדו לצורך כך בחוק (דוגמא – מרכז פרס לשלום).
לגבי ענישת אוהדים – עוד לפני ששולחים אותם לכמה חודשים בבית הסוהר אפשר לקיים שלב ביניים. אוהד שנתפס נוהג באלימות (ויש לכך הוכחות מצולמות או עדויות שהשופט מוצא מספיקות) במגרש או בתחומו יוגדר ב"משמורת" או "מעצר מונע" לתקופה מסויימת. במשך שנה בכל יום שקבוצתו משחקת הוא יתייצב בתחנת המשטרה שעה לפני המשחק וישהה בה עד שעה אחרי המשחק. בכל פעם שקבוצתו תטוס לחו"ל הוא יפקיד את דרכונו שבועיים לפני טיסת הקבוצה ויקבל אותו יום אחרי שהקבוצה חזרה לארץ. לא עוד שוטר זוטר שמתקשר לפלאפון של המורחק מהמגרש כדי לבדוק אם הוא נסה לאיצטדיון, השוטרים לא ירדפו אחריהם אלא הם יבואו אל המשטרה. לא התייצבת או לא הפקדת את דרכונך ? זוהי בריחה ממשמורת חוקית או התנגדות למעצר או כל הגדרה משפטית אחרת ומכאן הדרך לבית הכלא סלולה.

סעיף ג בעייתי, שחקן שירצה להשתחרר מחוזה רק יצטרך לעשות עבירות משמעת (האריס מדוניאנין סביר להניח היה מכה את השופט עם מקל כדי להשתחרר מהחוזה במכבי). אבל בהחלט ניתן לקבוע קנסות כספיים גבוהים במיוחד.

סעיף ד – אני מקווה שהיית ציני. הדרך למשוך אוהדים חדשים ומשפחות על נשותיהן וילדיהן לאיצטדיון היא הוזלת המחירים. במצב הנוכחי אני לא הייתי ממליץ לאף אוהד להביא את בת זוגתו או ילדיו לאיצטדיון אבל אחרי ששאר ההצעות ייושמו צריך יהיה להוזיל את המחירים (לאזור ה60 שקלים למבוגר, 30 שקל לילד עד גיל 18, אישה, סטודנט ללא הגבלת כמות) בכדי למשוך עוד אנשים אל האיצטדיון ולהפוך את הבעייתים למיעוט.

קשקשן בקומקום 9 במרץ 2012

ועל זה שדרן שפעם אבהתי והיום מעצבן אותי היה אומר ה-ל-ל-ו-י-ה. וכן – הכיבוש משחית…מה לעשות.
גם אני לא אהבתי את סעיף ד', אבל לא בטוח שיש לי אלטרנטיבה.

הגולנצ'יק 9 במרץ 2012

הכיבוש משחית זו הבריחה הכי קלה לדמגוגיה ולהטיל את האשמה על גורם אחד מתוך מכלול של דברים שמשפיעים על החברה הישראלית ועל האופי "הישראלי".
ההיסטוריה שלו (שגם היא מגיעה ממגוון מקומות), הפעולות שנעשו בא"י ובמקומות אחרים ע"מ להתמודד עם השלטונות ויחסם ליהודים וכו' וכו'. לצעוק הכיבוש משחית זה בערך המשפט המטופש ביותר שיכולת לכתוב בכדי לתאר חברה.

קשקשן בקומקום 9 במרץ 2012

קודם לא אמרתי שזה הכל. אמרתי שכן – הכיבוש משחית.
והאמת – אני גם באמת חושב שזאת הסיבה העיקרית, ובטח הסיבה העיקרית למה אי אפשר לתקן כלום בארץ…

בני תבורי 9 במרץ 2012

אני חושש שהקוד ההתנהגותי שלנו נקבע עוד לפני יוני 67', שבוודאי לא תרם לשינוי חיובי.

MOBY 9 במרץ 2012

אבא חושי, והפנקס האדום (שבטח לקח איתו) שבנה עשה ויצר מחייך לו מתחת ללוח השיש.
הכיבוש משחית……

רועי 9 במרץ 2012

חדשות בשבילך בני תבורי – אנחנו בני אדם, כמו בשאר העולם.
לא המצאנו את האלימות (אנגליה,איטליה, יוון , תורכיה ועוד ועוד…), לא הגדרנו אותה מחדש , בטח שאיננו חברה אלימה יותר מחברות אחרות בעולם, כן, גם ב"עולם המערבי הנאור".
מה שאנחנו כן שונים מחברות אחרות זו השנאה העצמית המפותחת שלנו, המתבטאת בצורתה הטהורה ביותר בטור שלך.
אנחנו אוהבים לרדת על עצמנו, להכות את עצמנו, להסתכל על אחרים ולהגיד "למה אצלנו זה לא ככה", ברוב המקרים זו בורות לשמה.
אלימות ובהמיות קיימות בכל העולם, מן הסתם שאנחנו פחות מודעים לזה מהסיבה הפשוטה שאנחנו גרים כאן ולא במקומות אחרים, השיקוף העיקרי שלנו לחיים במקומות אחרים זו התמונה המצטיירת מאמצעי תקשורת, וזו אינה תמונה מציאותית של העולם.
בחרתי להתייחס רק לחלק הזה של הפוסט כי מפריע לי לראות כל פעם מחדש את ההלכאה העצמית הזו שלנו כעם.

בני תבורי 9 במרץ 2012

אני שמח שעלית על הבעיה, צריך רק להעלים אותי והחיים כאן במדינה יהיו לתפארת.

רועי 9 במרץ 2012

תגובה מאוד עניינית ובוגרת.

קשקשן בקומקום 9 במרץ 2012

גם להגיד על כל בדל ביקורת עצמית (אלימות, כיבוש, גזענות) – "יש עוד כאלה, גרועים לא פחות" (למרות שזה לא נכון, אנחנו הרבה יותר גרועים, תשאל כל מי שחי באירופה או בארה"ב כמה שנים), ושזה "שנאה עצמית" – זה מאוד עמוק ובוגר

ניר 9 במרץ 2012

לא, הוא לא בא כאן לסתור "בדל [עאלק] בקורת עצמית" בנמוק שגם בחו"ל זה ככה. יש פה מאמר שלם שמדבר על כל מיני רעות חולות שקיימות "רק בישראל ובעולם השלישי" (אגב מעניין אותי איפה העולם הזה. בתאילנד? ביוון?), וזה לא נכון.

זה לא סותר את העובדה שאנחנו באמת לא יודעים להתייחס אחד לשני כמו בני אדם. אבל כתיבה בסגנון הזה לא מקרבת אותנו אפילו במילימטר למצב יותר טוב. להיפך.

וכמובן אין לזה שום קשר למה שקרה בדרבי – הרי באאורופה התרבותית האוהדים פרועים פי כמה מאשר בישראל, בלי כיבוש אפילו – חוץ מלהצטרף ללוינטל ובקרמן בתרוץ של "כולם פה חארות, מה אתם רוצים מהפועל".

אזי 9 במרץ 2012

מה זה קשור אליך?
א. הכיבוש לא משפיע על איך שאף אחד מאיתנו מתנהג. כנראה משפיע רק על הנכבשים ועל התנחלים, אבל אני בספק שהם מגיעים לבלומפילד או לטדי.
ב. כשאין ענישיה אנשים מתנהגים כמו ברברים, זה לא רשור לא למישראל ולא למוח היהודי.
ג. אף פעם לע הלכתי מכות על חניה, אף פעם לא נאלצתי לריב עם בנאדם על המקום שמסומן לי בכרטיס ואף פעם לא פרצתי לכר הדשא או השלכתי מוטות. אני מודע שבממוצע 2-3 פעמים בעונה יוצא לי לשרוק בוז לקבוצה שלי. ישראלי בהמה שכמוני.

אבל באמת תבורי, להאשים את הכיבוש זאת בדיחה.
מכיר את הרוסים עם השביל בצד שהולכים לקונצרטים? עכשיו תפתח גוגל ותכתוב צ'צניה או פוטין…
מכיר את האמריקאים? והסיפורים המופלאים של ישראלים שאמריקאים עזרו להם עם המזוודות כשעקפו אותם בתור? עכשיו תבדוק מי שלט בערק בשנים האחרונות
מספיק? או שנתקדם לאירופה ולוב?
אבל לכם יש משפטי קסם…
אנחנו עם בקרברי וכובש, אז מה יש להתלונן כשאנחנו מתנהגים באלימות?
לא המצאנו לא את הצבא, לא את הכיבוש ולא את האלימות!
הבעיה היחידה שלנו היא שהמשטרה שלנו היא הכי מגוכחת בעולם במערבי… עם המשטרה היתה מתחילה לעצור עבריינים, אולי היינו יוצאים מהרשימה שלך של מדינות עולם שלישי.

אבל בעצם אין צורך… אחרי הכל… 'מגיע לנו!'

אזי 9 במרץ 2012

נכתב מהטלפון ולכן יש המון שגיאות… סומך עליכם שתתמודדו

בני תבורי 9 במרץ 2012

אזי יקירי,
אני מצטט: "אני מודה מראש לכל מי שינסה להיכנס איתי לדיון מעמיק בשאלות הרות גורל החוצות את החברה הישראלית בין ימין ושמאל ומי התחיל ומה בא קודם. אני רק רוצה לומר שלא משנה אם אנחנו בשטחים או השטחים בנו. בסופו של דבר, אנחנו חברה של בהמות גסות שרגילות לקחת את כל מה שאנחנו חושבים שמגיע לנו, בכוח."
עכשיו ספר לי שוב איפה בדיוק התייחסתי לכיבוש.

Point of view 9 במרץ 2012

hi AZi – just better not to write, not from the phone and not from home :-)

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 9 במרץ 2012

מה באמת?
במקרה כתבת שני משפטים שהראשון מדבר על השטחים והשני מדבר על לקחת בכח? אין שום קשר בניהם?
מעניין…
וגם מה בדיוק אומר המשפט "אני רק רוצה לומר שלא משנה אם אנחנו בשטחים או השטחים בנו"?
אם זה לא משנה אז למה כתבת?
יכלת לכתוב גם ש"זה לא משנה אם מאדים התיישר עם מזל סרטן או שנעלתי היום נייקי במקום אדידס"
אבל לא רשמת. רשמת על זה שאנחנו בשטחים.. או שהשטחים בנו..
קצת מזכיר לי את המשפט של לוינטל : "אבל לזרוק חפצים למגרש ולפגוע פיזית באנשים זה חמור מאוד ובלתי מתקבל על הדעת. ולא משנה אם הנפגע הוא עבריין שודד זקנות, או עבריין שהתחזה לאדם אחר וזייף דרכון"
אם זה לא משנה אז אין טעם לכתוב. או שכנראה שזה כן משנה.

ואני ממשיך לחשוב על הרעיון הכללי של הפוסט. שאנחנו בהמות ובגלל זה יש אלימות בספורט וזה לא יפסק אף פעם…
ואז אני חושב על ארה"ב, תרבות הספורט המפותחת והמתקדמת בעולם, ועל זה שאחת לשנה תלמיד מגיע עם קלאצ'ניקוב לכיתה ומרסס את כל החברים שלו.
ובאנגליה שהמציאה את תרבות הכדורגל, שהמציאו גם את החוליגנים והחוליגניזם (ואיכשהו הצליחו לפתור את הבעיה, במקום לכתוב "אנחנו שותים מלא בירה אז אין לנו סיכוי למגר את האלימות")
וגרמניה, נציגת המערב, שחבורה של ניאו-נאצים באו וירדו על איתי שכטר.
ואיטליה, שביום יום עסוקים שם באספרסו ופסטה וסיאסטה.. ועדיין מצאו זמן לפוצץ את הדרבי המילאנזי בזמנו

ואז אני חושב לעצמי.. למה תמיד אנחנו חושבים שאנחנו פחות טובים מכולם?!
כולנו בדיוק אותו חרא. רק שאצלנו מתמהמהים להוריד את המים, זה הכל…

תתעודד בני, המצב פחות מורכז ממה שהוא נראה.

אזי 9 במרץ 2012

האנונימי מעלי זה אני..

אסף 9 במרץ 2012

אזי, ההשוואה למדינות אחרות לא כל כך רלוונטית. אם הידיעה שיש חארות גם בחו"ל גורמת לך להרגיש יותר טוב עם עצמך – בכיף. אבל זה לא משפיע על המצב בארץ.
השאלה היא האם אתה מרוצה מהמצב הנוכחי בישראל או לא. האם אתה חושב שהאלימות בכדורגל ( שאיכשהו פסחה עליך – סחתיין ) היא איזו תופעת טבע מנותקת מהסביבה, ומי שהשליך מוט בערב עוזר לזקנות לחצות את הכביש למחרת בבוקר.

חוץ מזה – לכיבוש יש שני צדדים. הכובש בהכרח מושפע ממנו, ועכשיו אפשר להתווכח אם לטובה או לרעה.

הופמן 10 במרץ 2012

חארות יש בכל מקום. השאלה היא כמה מאיתנו שהם לא חארות המצב המתמשך פה הפך לכאלה.

אזי 10 במרץ 2012

אסף,
איכשהו הצלחת להפוך את כל הרעיון כאילו אני באתי וכתבתי על דעת עצמי שבכל העולם יש אלימות.
יש סדר לדברים.
בני כתב פוסט על זה שהאלימות במגרשי הכדורגל לא מפתיעה כי כישראלים כולנו בהמות (וגם רמז שחלק מזה קשור לכיבוש)
רועי כתב לו שיפסיק עם השנאה העצמית
בני ענה לו איזושהי תשובה ילדותית
ואז אני הבאתי לבני דוגמאות שאנחנו לא אלימים כי אנחנו חיים פה.
אלימות יש בכל העולם, ובכל העולם מתמודדים איתה.

אל תוציא את מה שכתבתי מהקשרו, תודה.

בני תבורי 9 במרץ 2012

לסעיף ד': בוודאי שאני לא רוצה כדורגל לעשירים, אבל כצעד ביניים הוא הכרחי לדעתי.

MOBY 9 במרץ 2012

מי יגיע לכדורגל? יד אליהו קודם הפך לאימפריה עממית (המבוססת על האוהדים), אח"כ לאימפריה שלטונית, ואח"כ לאימפריה מעמדית.
הכדורגל הישראלי הוא לא אף אחד מהם, לא רואה מי משלם הרבה כסף לראות את גולסה גדיר וורד (והם עוד "המוצלחים")

בני תבורי 9 במרץ 2012

אתה צודק מובי, המצרך באמת לא שווה את הטרחה. מצד שני, חשבתי שהצעד שננקט באנגליה של חיסול יציעי העמידה והעלאת מחירי הכרטיסים נתן דחיפה חיובית לתהליך ההבראה. אולי אין לזה מקום אצלנו לאור העובדות…

הגולנצ'יק 9 במרץ 2012

לדעתי העלאת מחירי הכרטיסים לא תרחיק את האנשים הבעייתים דווקא, היא תגרום להם לצמצם את ההשקעה שיש להם ממילא על הקבוצה (רכישת ציוד עידוד, אולי צמצום נסיעות למשחקי חוץ וכו') ולבוא למשחקים עם קצת יותר זעם. היא כן תרחיק את האוהדים הבינוניים – אלה שאין להם מנוי אבל מביאים את הילד ל4-5 משחקים בעונה, אלה שלא ישקיעו עשרה שקלים על תרומה לארגון אוהדים אבל כן יבואו למשחק בשבת עם שקית גרעינים ורדיו (או בגרסא הנוכחית, לינק לספורט 1ו2 באייפון).

ביטול יציעי עמידה – אפשרי, גם ככה אין הרבה כאלה בארץ ובטח שאין כאן תרבות של יציעי עמידה. מצד שני אני לא בטוח שאני מעוניין לבוא לאיצטדיון שנראה כמו האיצטדיונים המפוארים בספרד ובאנגליה שבהם אין טיפת אווירה. הספיק לי ביקור טראומתי באולד טראפורד ולצפות בקטעי וידיאו של אוהדי שנואת נפשי ברצלונה שבשניהם אולי רואים כדורגל יפה ומהלכים מרהיבים אבל תגובת הקהל להביע שמחה מתבטאת ע"י צילום (חשוב מאד שהחברה ביפן, הדודים בישראל או החברים מארה"ב יראו איך ישבת יפה במעלה היציע בזמן שהקבוצה שלך עלתה שלב) וקריאת "הידד".

גיל מזימבבואה 9 במרץ 2012

בנימין (במלעיל) אהבתי.
אני חושב שאם בארץ יעברו לסוף שבוע ארוך (שבת וראשון!!) תיראה איך חצי מהלחצים משתחררים.

אסף (אוהד את הקבוצה השנייה של המגזר מכבי חיפה) 9 במרץ 2012

מסכים עם כל מילה.
בתכנית ה4 שלבים שלך חסר דבר מאוד חשוב
להעיף ומיד את כל העסקונה שמנהלת לנו את הכדורגל
ולהחליפה בהנהלה על רמה.
למנות את יענקלה שחר ליו"ר ההתאחדות
אני בתור אוהד מכבי חיפה מוכן לוותר עליו לטובת הכדורגל בארץ.

צור שפי 9 במרץ 2012

העניין של העלאת מחירי הכרטיסים מפריע לי ואם קלטתי נכון את הראש החברתי שלך, הוא אמור להפריע גם לך. זה קצת כמו שתגיד שכדי לפתור את בעיית תאונות הדרכים תעלה את מחיר המכוניות באופן כזה שרק הכי עשירים יוכלו לנהוג. הצעדים האחרים שהצעת ראויים בעיני.

בני תבורי 9 במרץ 2012

צור,
הגבתי קודם בעניין מחירי הכרטיסים. חוזר שוב: אני לא רוצה כדורגל לעשירים, אבל סבור שכצעד פתיחה, אין מנוס מלהפוך את השהות באצטדיונים לאפשרית רק עבור בעלי יכולת כלכלית.
לגמרי במקרה ראיתי קודם קטע ממופע סמטנד אפ של כריס רוק, בו הוא מתייחס לאלימות בחברה האמריקאית. "אם כדור אקדח היה עולה 5000 דולר, היו חושבים פעמיים אם להשתמש בו…"
בחיי ששווה לבדוק את זה.

אלעד אחד 10 במרץ 2012

צור,
דווקא יש מחקר שטוען שככל ששווי המכונית גבוה יותר, יש יותר זלזול בחוקי התנועה (לא זוכר היכן נעשה ואין לי לינק), אז זה ממש לא הכיוון.

אמיר 9 במרץ 2012

הנטייה הטבעית בני, היא להסכים לכל הנאמר. אבל אני לא נתקל בכל מה שתיארת מדי יום. לא שזה לא קיים, זה קיים ועוד איך, אבל זה קיים יותר בכדורגל. והעסקונה המעורבבת בעולם תחתון שמנהלת את העסק הזה היו היא פשוט איומה. בעצם כל מה שתיארת נכון לכל גורמי הכדורגל מלמעלה למטה. איך שחקנים אמורים לדבר עם שופטים כשהשופטים עצמם מדברים עמו אחרוני הערסאותים, שהיו"ר מדבר כמו מנהל מכולת שכונתית שמוכר בהקפה (וסליחה לבעלי המכולות השכונתיות). לגבי הסעיפים שציינת ברור שאתה צודק, העניין עם סעיף 4, שהוא ידרוש גם שיפור המוצר וזה לא יקרה.

Point of view 9 במרץ 2012

Shabbat Shalom, Beni.

I agree with most points and think it is important to discuss them. One must see things in the wide context and not as a unique anecdote – there is violence everywhere, it is part of human nature, however, in Israel there are many external factors that do not exist in many other (didn't want to say normal) countries. Some of them are a result of our actions, some of our neighbors.

Many of us can continue saying: "Israel is the best, we are the smartest people… all the Europeans/Americans/Japaneses are childish idiots" and other nonsense like that. But at the end of the day, it is not a competition nor the Olympic Games – the fact that other countries face problems does not make our place better, and definitely, should not stop us from criticizing ourselves and work to improve the situation. It doesn't make us self-hatred people or anti-Zionists.

From my selfish, egoistic point of view, Israel is a modern tragedy. It is the only place I can call "HOME", it is where my family and best friends are, but still, the amount of aggression, violence and hatred made me leave and led me to a journey which has been on for over 10 years.

If one cannot connect the dots and see the political, geographic and military effects each and everyone in Israel experiences, as a result of our fucked-up situation, and consequently, bringing us down and making life in Israel a very tough thing, they are in a parallel universe, in a place of ignorance and stupidity.

Let's hope for better days!

בני תבורי 9 במרץ 2012

POV,
תודה על התגובה. למעט טיולים לפרקי זמן שונים, לא חייתי מעולם בחו"ל. אין לי תשובה חד משמעית למה לא ניסיתי את זה. אני מניח שמדובר בהרגלים, נוחיות ואפילו חשש טבעי משינויים. כך או כך, אני לא חי כאן מאונס, שהרי שום דבר לא מונע ממני להגר למקום אחר. יחד עם זאת, אני לא מוכן לוותר על זכות הביקורת שלי כלפי מה שקורה כאן, בחברה הישראלית, שאני חלק ממנה לטוב ולרע.
בפוסט הזה נמנעתי בכוונה מלהכנס לדיונים פוליטיים. ברור לי שהכיבוש משחית ובאותה מידה ברור לי שאנחנו לא נאבקים כאן עם מלאכי שרת. דיברתי על התוצאה של המציאות האלימה בה אנחנו חיים שבאה לידי ביטוי בהתנהגות שלנו בכל מקום, בכל תחום וגם באצטדיוני כדורגל.
כשאחד המגיבים מאשים אותי בשנאה עצמית זה נחמד, אבל מחטיא את המטרה. לא לראות את המציאות כפי שהיא זה מנהג ילדותי, ויותר מכך, זה גם לא יעזור למציאות להשתנות.

אזי 9 במרץ 2012

בני,
אפשר לדרוש שיפור ושינוי בלי הלקאה עצמית.
אתה עושה בדיוק להפך,
אתה טוען שאנחנו בהמות מטבענו. אז למה שמישהו ינסה לגרום לשינוי?
לפי הפוסט שלך, אי אפשר לגרום לשינוי.
לחזור ולטעון שלא לראות את המציאות כמו שהיא זה מנהג ילדותי, זה לא יותר בוגר מלהגיד "כולם מניאקים! אני לא משחק יותר!"

בני תבורי 10 במרץ 2012

אזי,
כשאני כותב ומביא פוסט לידיעת הציבור, אני בהחלט לוקח בחשבון שיהיו גם כאלה שלא ירדו לסוף דעתי וגם כאלה שיקחו את הטקסט שלי ויעשו בו מעשים מגונים. יש גם את כל השאר.

יונתן 10 במרץ 2012

פוסט מצוין ומדויק מאוד. חווית הכדורגל באצטדיון ממוצע בארץ היא מזוכיסטית ומשפילה. אין שום טעם בהעלאת מחירי הכרטיסים אם התמורה לא תשתנה בהתאם.

רועי מונדר 10 במרץ 2012

בני היקר יש כאן כל כך הרבה על מה להגיב שזה קשה להגיב.

זה נכון שיש אצלנו בהמיות. אבל גמדינות המתורבותות ביותר יש אלימות הרבה יותר גדלה גם מסביב לכדורגל.זה שזרקו גורמים החוצה לא אומא שזה לא קיים מתחת לפני השטח. דווקא הייתה באנגליה עליה של מעל 100 אחוז בתקריוץ אלימות אומנם הם היו נמוכות אבל בכל זאת.

בקשר לחניה? למה זאת זכות? האם לכל ניויורקר או לנודוני יש חניה ליד הבית?(נכון יש להם תחבורה ציבורית)

ולבסוף בקשר למכי תל אביב אתה טועה בגדול. כרטיס מנוי הזול של מכבי לשלושת הצפעלים הוא 1100 ש"ח שווה לכל נפש. מכבי זה לא קהל של עונדי רולקסולובשי פרוות(פרוות זה אסור על פי חוק) יש שם אנשים עשירים מאוד נו אז? אסור כבר להרוויח כסף במדינה הזאת?
אני הכתי שם כל כך הרבה אנישם הייתי מנוי 15 שנים בערך. והרבה מהם אנשים כמוני כמוך. מעמד בניים(אני כנראה לא אני קיבצוניק).

בכל מקרה אני לא מצפה שהכדורגל יהיה שונהכאן. כי ככה זה ברחוב כפי שכתב כל כך יפה ברוב הבלוג שלך.

בני תבורי 10 במרץ 2012

רועי,
לא מנחם אותי שיש אלימות גם במקומות אחרים ולא דיברתי על חנייה ליד הבית. דיברתי על זכויות בסיסיות במרחב הציבורי שאותן אתה מקבל במקומות אחרים כמובן מאליו ונאלץ להלחם עליהם כאן. אם לא נתקלת בכך, אשריך.

סימנטוב 10 במרץ 2012

פוסט נהדר בני. נמאס לי מכל האלימות הזה, גם לדסקס עם רוב האנשים כבר קשה, יותר ויותר מדברים איתי על "התקשורת השמאלנית" כבר לא צריכים את האח הגדול הם דואגים להשגחה בעצמם.

תומר 11 במרץ 2012

מאחר וראיתי שהנקודה הזו עלתה בתגובות קודמות ולא לגמרי נענתה אנסה להתנסח במדויק.

קודם כל – המצב בכדורגל ובמדינה לא מוצא חן בעיניי, אלימות, גסות רוח וחוסר כבוד לזולת, לא מוצא חן בעיני בכלל ואפילו מאוד.

הנה אמרתי את זה ועכשיו אפשר להמשיך בשקט לעבר הטיעון שלי, אז ככה:
הטענה כאילו האלימות במגרשים היא חלק אינטגרלי של היות ישראל חלק מ"עולם שלישי תרבותי" כלשהו וגם פועל יוצא בדרך כלשהי של "הכיבוש" כשם מייצג, אינה נתמכת על ידי תצפיות על התנהגות אוהדים במקומות שאינן עולם שלישי ושבהם אין כיבוש דוגמת איטליה, רוסיה, ואפילו הולנד (לא מציע לאף אחד להזדהות כאוהד אייאקס ביציע של פיינורד). גם בארצות אלו היו לא מעט מקרים של השתוללות אלימה של אוהדים כולל אלימות קשה.

Comments closed