למה יונייטד, ומה פתאום נחשים?

אני מאמין בעבודה קשה ורציפה על פי פילוסופיה ורוח שנוצרות בתוך המועדון במהלך השנים, אני מאמין במועדון שהוא חלק מתעודת זהות של הקהילה בתוכה הוא פועל, אני מאמין במועדון שנוצק בצלמם ודמותם של אלה שהקימו אותו. זו יונייטד. זו גם ליברפול.

 

 

 

 

 

 

 

מישהו כאן פוחד מנחשים?

כי אני כן. לאללה. יש משהו ביצורים החלקלקים האלה שמבעית אותי. שאלתי פעם פסיכולוג למה אני פוחד כל כך מנחשים, אז הוא אמר לי שאני צריך לחפש את הנחש אצלי בפנים.

פיטרתי אותו.

אבל יותר מנחשים, אני לא מחבב, בלשון המעטה, את אלה שאוהבים נחשים. לפני די הרבה שנים התעוררתי באיזה ליל קיץ וראיתי את החוט של המאוורר שעמד קרוב למיטה, זז. בסוף הסתבר שהוא באמת זז, אבל זה לא היה חוט. זה היה נחש. לא גדול, אבל עם כל הציוד ההכרחי למצב מצוקה. אצלי.

עד שזזתי, הוא נעלם מתחת לאחת המגירות בתחתית הארון. בבוקר הבאתי שכן. הוא משך את המגירה ואני, עם הטוריה שהכנתי מבעוד מועד, הבאתי לנחש כאפה במוח. אחר כך סיפרתי בחדר האוכל כמה שאני גיבור.

מיד התכנסה הועדה לאיכות וקיבלתי זימון לבצלם של הנחשים. אחד מהבננות, אחת מהקומונה ופנסיונר אחד שכל חייו הוקדשו יותר לנחשים מאשר לאנשים. אגב, גם אני לא תמיד בצד של האנשים.

בשימוע שנערך לי ליד שולחן הפרלמנט, טענתי שהנחש חדר לפרטיות שלי. חברי הועדה עשו פחחחח, טענותיי נדחו על הסף ופה אחד נקבע שאני רוצח. כן כן. נחש כזה, נטען בפסק הדין, צריך לשמור במגירת הגרביים או לקחת לבית ילדים.

*

ואני עדיין פוחד מנחשים. באחד הקייצים לפני כמה שנים, הייתי בדרכי לשלאף שטונדה במיטתו של עומר, עומר היה בפעוטון באותה שעה. בבית, הוא ישן על מזרון זוגי שהיה מונח על שטיח, ובתוכו המון בובות דובים וכלבלבים  והמון ריח של ילד שאני נורא אוהב.

בדרך לחדר, על הרצפה במסדרון, ראיתי נחש מתחרדן צמוד לפאנל. הנסיבות הפעם חייבו נוהל מגב שבוצע בהצלחה, אבל הפעם, לא נשארתי רגוע. משום מה הייתה לי תחושה שהמאנייק בא בזוגות.

היומנאית במשטרת עירון נתנה לי את הטלפון של הלוכד המקומי שהגיע אחרי כמה שעות. את זמן ההמתנה ביליתי מחוץ לבית, צמוד לבקבוק מים וטוריה.

כשהלוכד הגיע הוא סקר את המנוח והודיע שמדובר בצפע. נכנסנו יחד הביתה, כשאני מאבטח מאחור, וסרקנו בלטה בלטה. את שאר בשרו של הראשון, צפע אף הוא, מצאנו בתוך המיטה של עומר, בין הדובים והכלבלבים.

הבית טוהר מבצעית, הנחש נלקח, רצפת הבית קורצפה בבנזין, כל השטיחים והמצעים הושלכו למכבסה. החור שדרכו, ככל הנראה, נכנסו הנחשים, נסתם בשכבה עבה של בטון.

אבל אני לא נרגעתי. עד היום. אני נמנע מחברתם של נחשים, אפילו כשהם בכלוב ובנינו מפרידים חמישה ס"מ של זכוכית משוריינת. סרטי עלילה עם נחשים אני לא רואה. לעומת זאת, על סרטי טבע בכיכובם, אני לא מצליח לוותר.

מוזר, אבל כשאני מזפזפ לאחד מערוצי הטבע ורואה סרט על נחשים, אני לא יכול להתנתק. פשוט לא מצליח. זה מהפנט אותי. אני מתיישב בישיבה מזרחית, שהרגליים יהיו בטווח ראייה, מנמיך את הסאונד עד למינימום, זה עובד העניין הזה, משאיר את השלט ביד עם האצבע על כפתור מילוט לערוץ אחר, וכשאני מוכה אימה אני בוהה בעיניים פעורות לרווחה במסך עד תום התכנית.

אין הסבר הגיוני למה בנאדם בוגר ישב לצפות במה שכל כך שנוא עליו ועושה לו כל כך רע. בדיוק כפי שאין הסבר הגיוני לכך שאני יושב לצפות במשחקים של מנצ'סטר יונייטד שכל כך לא אהובה עלי ועושה לי כל כך רע. אבל כמו הנחשים, היא ממוקדת במטרה וקטלנית.

*

בעצם יש. תראו, מתקיים כיום דיון מעמיק בעיר מנצ'סטר שבצפון מערב אנגליה, מי מבין שתי הקבוצות של העיר הטוענות לאליפות, תזכה בה בתום העונה. ברור לי לחלוטין, יחד עם זאת, ואני מקווה שגם לכם, שהאלופה הבאה של הפרמייר ליג תהיה אחת מן השתיים.

את העונה התחלתי, ככל עונה, עם ציפיות מליברפול. זה תפקידי כאוהד. לאוהד, כמו לעיתונאים מסוימים, מותר לא להתבלבל מעובדות. אך עד מהרה הבנתי שמה שהיה בעשרים ומשהו השנים הקודמות, הוא מה שיהיה גם העונה. קשה לשנות הרגלים.

אחר כך נפעמתי לזמן מה מטוטנהאם ובהחלט החזקתי לה אצבעות. חשבתי שהם ראויים ומשחקים כדורגל נאה ותכליתי. גם אין להם שחקנים מעצבנים. אך מאז שקאפלו הלך הביתה ורדנאפ נהיה טרנד, גם הם החלו לזייף. ארסנל לא מעניינת אותי וצ'לסי עוד פחות.

נשארו השתיים הבאמת טובות. אני לא אמור לקחת חלק בויכוח הניטש שם, יש לי חברים בשני הצדדים. אבל אם אני צריך לחשוב על – הנה לכם תרגול בהתפתלות –  מי מהן ראויה יותר לכתר, לפחות עד לנקודת זמן זו, זו דווקא היונייטד.

*

ולמה. כי אני מאמין בעבודה קשה ורציפה על פי פילוסופיה ורוח שנוצרות בתוך המועדון במהלך השנים, אני מאמין במועדון שהוא חלק מתעודת זהות של הקהילה בתוכה הוא פועל, אני מאמין במועדון שנוצק בצלמם ודמותם של אלה שהקימו אותו. זו יונייטד. גם ליברפול. כשמועדון כמו יונייטד מגיע להישגים, הכוס של האימא שלהם, זה בגלל בסיס רחב ומוצק של מורשת ומסורת. נשמע רומנטי אבל בהחלט לא מופרך, וזה שליברפול, למרות אתוס ומורשת מכובדים מזייפים כבר עשרים שנה, זו תאונה שמתרחשת מידי פעם. זה לא בגלל היעדר אותם מרכיבים חיוניים.

הסיטי היא פרוייקט גלאקטי ויש לי בעיה עם פרויקטים גלאקטיים. פרויקט גלאקטי הוא כל מה שאני לא מאמין בו ולא אוהב אותו. פרויקט גלאקטי הוא מוצר אינסטנט. זה לא אומר שהוא נחות, זה אומר שהוא לא אמיתי ועל בסיסו לא נבנה שום דבר.

הנה מגיע איש עשיר ובמיטב כספו הוא רוכש מועדון כדורגל וממלא את שורותיו במיטב הנוער. סולימאן אל פאחים מצהיר שמטרת הרכישה היא להפוך את הסיטי למועדון הגדול בעולם, ולפתע פתאום, המועדון הופך להיות משאת נפשו של כל כדורגלן, שעד לפני ארבע שנים ספק אם שמע עליה בכלל.

הסיטי לא סתם נמצאים במקום השני המכובד עד מאוד בטבלת הליגה. שחקניה הבקיעו עד היום שבעים ושניים שערים וספגו רק עשרים ושניים. מאזן מצוין לכל הדעות. הם משחקים טוב מאוד וחלק מהניצחונות שלהם רבי שערים. הם שרדו יפה מאוד את משבר טבז וההתחרעויות של באלוטלי, יש להם מאמן שיודע מה הוא רוצה ושחקנים שיכולים לספק את הסחורה. הם גם בהחלט יכולים לקחת את האליפות השנה.

אבל מה יקרה כשאבו דאבי פיתוח והשקעות יעזבו? איזו מורשת תישאר שם? כשלא יהיה כסף והמועדון יאבד את האפיל שלו, מה יהיה מאגר השחקנים של המועדון? עם מי הם ימשיכו את השושלת?

אליפות של הסיטי השנה, אם תגיע, תהיה ניצחון של כסף גדול. זה לא מגונה, אבל בעיני לא תהיה לו כל משמעות ערכית. זה משעמם וזמני. אליפות של יונייטד, תרחם השם, אמנם עוד אצבע בעין של כל אוהד ליברפול, אבל אני מוכרח להודות שכאוהב כדורגל, ארגיש נוח יותר.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

  

 

האפס-אפס בסן סירו
כן למרתון תל אביב

32 Comments

זיגי (היחיד) 30 במרץ 2012

פוסט נהדר. אני סובל מרנידפוביה, פחד בלתי מוסבר, בלתי הגיוני ומעט מגוחך מצפרדעים. אני מתחלחל מעצם המחשבה עליהם. הרכרוכיות הגמישה הזו והניתורים הבלתי צפויים מעלים גורמים לי אי נוחות קיצונית וגועל. חברים שלי לא מבינים מה יש לי לפחד מחיות קטנות ולא מזיקות (לפחות במקומותינו) אלו ואף פעם אין לי מה לענות להם.
אני מתעב את ארסנל. 

מנחם לס 30 במרץ 2012

בני, אחלה כתבה. וזיגי – אני אוכל אותם בכיף.

סימנטוב 30 במרץ 2012

חחח שימוע… זה מזכיר לי סיפור בזמנו מקיבוץ עין שמר (נדמה לי) הורה שהפליק לילדו כשזה שיחק בשלולית אבל מה חבר אחר (שהיה דומיננטי) עבר במקום וזה גער בו על זה שהוא מרביץ לילד של הקיבוץ.
נחשים ואף מילה על פתח תקווה טוב במקרה הזה הפסיכולוג היה כבר מתאבד :)

גלן 30 במרץ 2012

תראה איך אני אגיד לך את זה בעדינות. אתה פשוט טועה ומייד נמשיך בניתוח.. רק שקודם נקפוץ ישר מכל מיני גילויים נאותים ומייד אזכיר שאמרתי את זה עוד יותר בקול עוד בימי צלסי ואפילו כשהייתה אלטרנטיבה כמו ארסנל וכמו שאמרת סיטי לא הייתה פונקציה.יותר מזה- הפסקתי לצפות בכדורגל אירופאי קבוצתי והחופשה אפילו נעימה לי ובאמת ב 2012 שום אליפות כדורגל לא תגרום לי את האושר שחשבתי שהיא תביא. אבל הדיון חורה לי כי הוא מעבר בכלל לכדורגל.

והתובנות שלי-בני תבורי, כהמשך למורשת צאצאי מפלגת העבודה :
1. מעדיף בעצם כסף ישן על חדש. מזכיר לי את אלי הורביץ שמטיף לי לציונות רק שבמסגרת החוק הוא מעביר את הכסף שלו לחו"ל כדאי לא לשלם מס פה. זה אגב 100% נכון לעשות וכפי שעליון קבע גם חוקי והייתי עושה אותו דבר. רק פשוט כמו כל הצבועים שיחסוך לי את הציונות.

2. ואיך מצדיקים כסף ישן? ממציאים ענייני רומנטיקה ובלה בלה על עבודה קשה מול אינסטנט כדאי להשאיר את הסדר הישן במקום להפוך את העולם.
מזכיר לי קטע מהטייס של סקורסזי- כשהאוורד יוז מגיע למשפחה הסנובית עשירה של קיית הפבורן והם מביעים איזה גועל לדבר על כסף עד שהוא אומר להם "זה רק בגלל שיש לכם אותו ולא הייתם צריכים לעבוד בשבילו".

במילים אחרות אלפי מילים וקילוסים אומרים ש"דיויד מוייס נפלא, יחד עם רוני הם הולכים על זה" ואולי טוטנהם "עושה את נכון ונוסיף רק חיזוק לברבטוב". ואולי "ליברפול נפלאים, צריך מישהו שימסור לטורס. אולי מיראלש?" . זה שקר שעובד על חלק מהאנשים חלק מהזמן.עכשיו פשוט יש פרק חדש " וילה מחדשים ימיהם לקראת קונטנדריות כבימי קדם עם מילנר, בארי ואשלי יאנג גם".
תכלס בסוף רק סיטי קרובה בכלל מאבק אליפות לטווח ארוך מכל הפיקציות שלמעלה בדיוק כי כמו צלסי כסף מגעיל גורם לך לראות את המציאות והיא שאתה יכול לפתוח אקדמיה עם מיקה ריצרדסובזה זה יסתיים . כי תהליכים-בתחת שלי! זה מתכון סימום שאתה מקדש במקום להבין שבאקלים הנוכחי זה לרמות את הציבור.

רפאל 30 במרץ 2012

הדברים על דרך הם מקובלים ויפים בעולם שלנו הפרטי בנוגע לגידול משפחות והתפתחות אישית וחברתית על כל מה שקשור לכך.
קצת בעייתי בעיני להשליך אידיאלים כאלה על איך שהכדורגל האירופי מתנהל כיום.

המציאות בכדורגל האירופי מכריחה השקעה גדולה מאוד ובריכוז גבוה, אחרת אין לך דרך להתמודד. מדובר לא רק על תואר אליפות הליגה, אלא על קבלת תשומת לב בסיסית במסגרת ההתמודדות וביחסיות לקבוצות האחרות שכן נמצאות למעלה ומשחקות שבוע אחר שבוע על המקום הראשון בסיום העונה. מי שצופה בכדורגל לאורך השנים, יודע שאין עוררין על אמירה זו, בין אם היא מוצאת חן בעיניו או לא. נכון, בדרך כלל אינסטנקטיבית נבחר בקבוצה שכביכול מייצגת יציבות והתמדה לאורך תקופה ארוכה על פני סיפור הצלחה קצר טווח שהופיע משום מקום וחוזר לשם, אבל אם נחשוב רגע- בעצם לא ממש קיימת אלטרנטיבה זולת השקעה גדולה וניסיון לעשות ייחצון בהתאם, אחרת לא תוכל לאסוף חומר שחקנים וסגל ארוך איכותי שיחזיק אותך למעלה בצמרת בליגה ארוכה מול יריבות עתירות מסורת שעד לאחרונה היו האופציה המועדפת והיחידה אפשר לומר לשחקנים הבכירים בעולם.

סליחה, שמישהו יסביר לנו בבקשה מה אפשר עוד לעשות?
משקיעים מאות מיליוני ליש"ט על רכישת קבוצה ולא נותנים את האקסטרה ע"מ להנחית כמה שחקנים בכירים. נגיד סיטי או צ'לסי היו מתקדמים מסביבות ה 50 אחוז ל 60 אחוזי הצלחה בליגה תוך עונה- שתיים ומתמודדים על כרטיסים לאירופה ליג. נחמד ויפה ומי שאוהב להיות רומנטיקן אפילו ייתן להם סימפטיה. אבל מה זה נותן להם בהתמודדות מול הגדולות? הסבירות שלהם לזכות בליגה בתחילת השנה הוא בין 0 ל 3 אחוז. באמצע העונה כנראה שזה נשאר בסביבות אותו איזור כשהפער כבר 10 או יותר. הקבוצות למעלה בינתיים ממשיכות להתחזק והן משחקות על דברים חשובים ומעניינים, בעוד שאתה נשאר עם המטרות שלך להתקדם באופן הדרגתי- שקט אבל בטוח. וזה בדיוק מה שקורה!
שקט, כי אף אחד לא שומע עליך. בטוח שלא תגיע לשום מקום וגם אם איכשהו תיתן עונה אחת יוצאת דופן ותתפוס את האחרות בשנה חלשה יחסית, זה לא ישנה במאומה את מהלך העניינים. עונה הבאה שוב יחזור אותו סיפור ומאזן כוחות מוכר. השחקנים הטובים הולכים למועדונים שנתפשים כחזקים ביותר כלכלית ואי לכך מתמודדים על האליפות וליגת האלופות ולא קשה להבחין בינם למי שנמצא בדרג הביניים שיסתפק בכמה משחקים טובים מול הגדולות ואולי לקחת בדרך איזה כרטיס לליגה האירופית ובמידת הצורך לעשות שם איזה מסע יפה אבל חסר חשיבות ממשית.

אז מצד אחד שוללים בכל תוקף רעיון של פלייאוף בליגה.
אך מאידך, לא מציעים שום פתרון אחר זולת הופעת אוליגרכים/שייח'ים בזירה והתנהלות בקו כזה.
מה אתם רוצים ממנצ'סטר סיטי/צ'לסי?
שיישארו עם המחמאות פעם ב10 שנים כמו אסטון וילה/ניוקאסל כי פעם אחת הצליחו להיות בין 4 הראשונות באמצע העונה מבלי שתהיה להם מדיניות של רכישת שחקנים בהוצאה גבוהה?

לא חסרים מי שרוצים לראות כל שנה את אותן קבוצות בטופ מתמודדים בינם לבין עצמם נגד כל השאר שלא מסוגלות להתמודד לאורך זמן. זה כבר לא צביעות, זו עריצות, גם אם לא במודע.
ואצל מי שלא מבין עדיין- זו תמימות.

מי שלא מנסה למצוא פתרונות לליגה תחרותית יותר, אין לו בכלל זכות לדבר על רומנטיקה וערכים אצל גדולות שקורעות את הליגה מידי ומבצרות את מעמדן על חשבון הסיכוי לראות משהו חדש וקצת שונה.
ובאמת שלא חשבתי על מישהו ספציפי, התכוונתי בגדול.
לא ייתכן שאנשים אינטלגנטים מחפשים אלף ואחד כיוונים מרתקים לחקור בהם תופעות בספורט ומפספסים נקודה כה ברורה.
זו פארסה במימדים אדירים שקשה לי לתאר.
מדהים ברמות בלתי נתפסות.

אריק 30 במרץ 2012

השבוע הביט עליי מהרצפה נחש. קפאתי והוא ברח מתחת למקרר. זה דרש לוכד נחשים. בסוף הוא הוציא נחש קטן שהוא קרא לו "זעמן מצוי" שזה בעצם נחש שחור, מסתבר שכשהם קטנים הם דומים קצת לצפעים. יצאתי כוסית על.
בפעם האחרונה שנשאתי נאום דומה לטקסט שלך על ליברפול זה נגמר בבישול של אבי נמני שלכם לדידיה דרוגבה לעיניי הקהל הצוהל למרה קבוצתו סופגת שער. ונשבעתי שלעולם לא עוד.

פנדלוביץ 30 במרץ 2012

יונייטד זה השטן הגדול ולא סתם יש להם שֱד על הסמל.

גם אני ניסיתי לשכנע את עצמי שטוב יונייטד בנויה למופת על הרובלים של צ'לסקי או הפטרודולארים של סיטי. לא נפלתי בפח של עצמי.

מה שכן פיתחתי לי מנגנון הגנה של התעלמות ממרוץ האליפות וזה עובד יפה מאוד. 19, 20, 30 – מה זה משנה. כמו שאמרה סבתי – שיהיה להם לבריאות ושיחנקו. אמן. (תוספת אינטליגנטית שלי).

יוסי 30 במרץ 2012

שכל אחת אחרת תיקח אליפות חוץ מהיונייטד. אני מאלו שמאמינים שליברפול יחזרו ויעקפו את היונייטד באליפויות. לפחות אנחנו מתנחמים ביותר אליפויות אירופה…

red sox 30 במרץ 2012

טענת לחפותך בשימוע בוועדה של הקיבוץ בטענה שמישהו פלש לך לפרטיות? כמה עירוני מצדך…

בני תבורי 30 במרץ 2012

:)

אסף THE KOP 30 במרץ 2012

בני..בני…

הקטע הזה יגרום לך לאהוב נחשים, תאמין לי:

http://www.youtube.com/watch?v=Skr42o-kPHg

הקליפ הבא מוקדש לזיגי:

http://www.youtube.com/watch?v=mXsmyLtpxlA

וזה לכל מי שאוהב חיות (ולזכר קייזר הכלב האהוב שלי 1995-2012):

http://www.youtube.com/watch?v=0C3zgYW_FAM&ob=av2e

אביאל 30 במרץ 2012

לצערי בני לא ממש מסכים עם התפיסה הזאת ולא רק בגלל שאני אוהד צ'לסי, אני לא רואה קשר כל כך חד וישיר בין תרבות העכשיו ומיד למה שקורה בסיטי או בצ'לסי. זו פשוט דרך אחרת של להחזיק קבוצת כדורגל, צ'לסי עם השנים מצמצת את התלות, אברבמוביץ' לקח תארים והיה בשפל עם הקבוצה ובינתיים לא נראה שהוא הולך לנטוש אותה, כמות האוהדים של צ'לסי וההכנסות שלה בעשור האחרון הם שהביאו אותה למעמד שהיא נמצאת בו. גם בסיטי, השייחים סובלניים ביחס להשקעה הגדולה שלהם והתשתית של הקבוצה נראת טוב מאוד. לצערי קיימת תקרת זכוכית למועדונים הבינונים, הם לא יגיעו גם עם הרבה מאוד עבודה קשה לרמה של יונייטד או הגדולות האחרות כי פשוט יקחו להם את השחקנים, זוהי המציאות בימנו ואני שמח מאוד על צ'לסי וגם על הסיטי שלפחות הופכות את המירוץ למעניין יותר.

בני תבורי 30 במרץ 2012

אביאל,
בהחלט אפשר להחזיק קבוצת כדורגל על כסף של בעלים ולא אמרתי שזה לא חוקי. אמרתי שזה סינתטי.

דורפן 30 במרץ 2012

גלן – הערה חשובה. בכל זאת יש עדיפות לכסף מכדורגל לכסף שלא בא מכדורגל ואפילו לא בעצם זה. יש עדיפות לכסף חוקי לכסף שלא בטוח שהוא חוקי. אם מישהו היה מעורב במלחמות על אוצרות טבע ובמלחמה הזו נרצחו אנשים – אני לא בטוח שהוא יתקשה לרמות כשמדובר בכדורגל. אבל זה עניין צדדי.

אני בעד הפתרון האמצעי. מה שפלטיני מנסה לעשות הוא לשמור את כוחו של הכסף החדש. ואתה צודק כשאתה מתנגד לזה. ןומה שסיטי עושים זה למוטט מועדונים שעובדים נכון ויסודי – ובני צודק שזה מגעיל אותו. באמצע יש פתרון מאד פשוט – לאף מועדון יהיה אסור להוציא יותר מסכום מסויים.

לא אכפת לי שהשייח ירום הודו והסולטן של ברוניי יחזיקו קבוצה ויוציאו אותו סכום כמו יונייטד – גם אם הם הביאו את זה מהבית ולא מהכדורגל. בתנאי שזה כסף חוקי.

אני לא חכם גדול – עושים את זה בNFL וזה עובד לתפארת. יש מועדונים כמו גרין ביי ששייכים לאוהדים. יש מועדונים שהם צעצועים של מיליארדרים כמו וושינגטון. ויש מועדונים עם תכנית עסקית יותר צנועה. אבל כולם מוציאים אותו סכום על פוטבול – וממש לא מעניין מי מהם עושה יותר כסף (אני משער שקבוצות ניו יורק, שיקגו וכו')

old timer 30 במרץ 2012

בני:

אנשים רעים במיוחד פרצו ככל הנראה לאתר והוסיפו לטקסט שלך, בלי ידיעתך, את הקטע הבא:

"אליפות של הסיטי השנה, אם תגיע, תהיה ניצחון של כסף גדול. זה לא מגונה, אבל בעיני לא תהיה לו כל משמעות ערכית. זה משעמם וזמני. אליפות של יונייטד, תרחם השם, אמנם עוד אצבע בעין של כל אוהד ליברפול, אבל אני מוכרח להודות שכאוהב כדורגל, ארגיש נוח יותר."

אני חושב שזה תמרור אזהרה בכל הנוגע לסכנות הטרור הקיברנטי. אנא – שמור על ערנות.

פאקו 31 במרץ 2012

:)

בני תבורי 31 במרץ 2012

לא ייאמן, שום דבר כבר לא מקודש היום…

דובי מילר 30 במרץ 2012

תבורי – עושה לי כואב בלב ובראש להסכים איתך, לא רוצה יונייטד…לא רוצה יונייטד.

בני תבורי 30 במרץ 2012

גלן,
אני לא יודע לעשות את האבחנה בין כסף ישן לחדש. אני כן יודע להעריך עבודה מתמשכת שמביאה תוצאות. בעוד אנו מתדיינים כאן על מלאכת ההרכבה של הסגל של מנצ'סטר סיטי וסיכוייה לאליפות שגדלו מאוד עקב כך, ממשיכות להתפרסם ידיעות על מטרות רכש חדשות שלה כמו כ. רונאלדו, צ'אבי, ראול אלביול ועוד כמה. אמרתי גם שאליפות המושגת על בסיס חשבון הבנק של הבעלים תהיה ראויה ולגיטימית, אבל היא גם תהיה משעממת ויהיה לה טעם של קרטון.

הרצל,
מה דעתך על תקרת הוצאות לרכש?

גלן 31 במרץ 2012

בני גם אני יודע להעריך עבודה קשה. תראה אולי הקבוצה שאני אוהד תקח השנה אליפות וזה ממש לא עושה לי את זה כי אין ערך מוסף באמת. אבל מצד שני נוצר מצב שעבודה קשה לא עוזרת כמו שהבאתי בדוגמאות. לכן להמשיך להלל עבודה קשה בלי להודות שלקונצפט הזה אין סיכוי זה סוג של פשע כי הוא משלה אנשים טובים.
רונן למה כסף מכדורגל עדיף בעצם. בוא נקח מצב מעט הפוך שייתכן שהיית קונה כל ילדותך תארים ליונייטד ובעידן הזה ליברפול שולטת. כנראה שאז לה היה יותר כסף ויכולת לשמור כמעט כל שחקן. יש אקרעיות בתקופות וזאת תקופת הכסף.
ואני חוזר על השאלה התמידית איפה היינו היום בלי אברמוביץ אן השייחים? לכם יש תאוריית ואקום והיא שמישהו כמו אברטון או ליברפול היה מתחרה.
אני רואה יותר מודל מכבי תל אביב כדורסל.

גלן 31 במרץ 2012

על מקור הכסף אגב אין לי חילוקי דעוצ. עדיף כסף טוב מכסף רע. זה רק על הישן מול החדש הסטפ ורטהיימרי מול האלוביץ שאני לא אוהב לשמוע

צור שפי 31 במרץ 2012

מציע שם חלופי לפוסט: נחש מי תהיה אלופה

בני תבורי 31 במרץ 2012

צור,
אם הייתי טוב בניחושים הייתי עשיר…בלי כל קשר, זה בהחלט ראוי שהמאבק צמוד מאוד. עכשיו זה מקרה קלאסי של מי ימצמץ ראשון.

אסף THE KOP 31 במרץ 2012

יונייטד – ב-8 נק' הפרש (טענתי לראשונה לפני 3 שבועות).

אפריים 31 במרץ 2012

למה תמיד הנחשים מופיעים בדיוק מתי שאפשר להתחיל ללכת יחפים?!?

סימנטוב- לא מכיר סיפור כזה בעין-שמר (למרות שאני לא מדור המייסדים, זה נשמע כמו סיפור שעובר הלאה… כמו הסיפור על הטלוויזיה שהושלכה מהגג של בית הביטחון אחרי ההפסד של הולנד לגרמניה).

בני תבורי 31 במרץ 2012

אפריים,
פברואר ויוני נדמה לי הם חודשי הבקיעה, לא?

סימנטוב 31 במרץ 2012

לא זוכר איזה קיבוץ, זה היה בדוקו הנהדר של מודי בר-און על הקיבוץ. היו כמה וותיקים של ימינו שסיפרו סיפורי ילדות

אסף 31 במרץ 2012

שלא נדע מטומאה

matipool 1 באפריל 2012

גם אני פוחד ( או מפחד ) מנחשים . לא ברור לי איפה זה התחיל . לא אוהב את הסיפור הגלאקטי והכסף הגדול של סיטי אבל עדיין מעדיף אליפות שלהם על זו של יונייטד .

גלן 1 באפריל 2012

בני אני חושב שאתה נהייה מומחה לזיאולוגיה בעקבות פוסט הנחשים. יש לך אם כן איזה הארה לגבי הגונגל שהיה אתמול בפתח תקווה?
ומעבר לזה אולי איזה שאפו ללוזון שמנסה לסדר דרבי מלבסי גם בשנה הבאה…

בני תבורי 1 באפריל 2012

גלן,
מה שקרה אתמול בפ"ת זו החשכה. ראיתי הרבה דרבים בפ"ת וגם לא פעם השתתפתי בעשיית שטויות מכוערות, אבל כבר מזמן לא ראיתי משהו דומה למה שהיה אתמול, לא רק בפ"ת. אני מאוד מקווה שיהיה דרבי בשנה הבאה ואני מאוד מקווה שאנחנו – הפועל פ"ת, נהיה המסמר האחרון בארון שלהם.

יואב 2 באפריל 2012

בני,
מבין מאיפה זה בא. בין יונייטד לליברפול- רב הדימיון על השונה.

Comments closed