הביצים של בן

הביצים של בן והסבלנות שלנו.

 

צ'ארלי איירס, ממייסדי גוגל, משתמש בכאלף חמש מאות ביצים מידי יום כדי להכין את ארוחות הבוקר במסעדה שלו Calafia Cafe בפאלו אלטו קליפורניה.

רק חלק מהביצים ייכנסו לתרכובות הפנקייק'ס והאומלטים שהוא מכין. את השאר, הוא משאיר לאלה המבקשים ביציה, כזאת שאין לה סודות. מה שרואים זה מה שיש.

את הביצים האלה, ביצי חופש אורגניות, הוא קונה מבן יאנג, בעל חווה לגידול תרנגולות.

*

בן, כיום בן שלושים ושלוש, הקים את העסק שלו ב 1999 בחווה של ההורים שלו בלה הונדה, קליפורניה. העסק התפתח עם השנים וזוכה להצלחה מרובה. על אף ההצלחה של העסק, בן לא נמצא שם יותר מידי זמן. את רוב זמנו הוא מבלה בסיבובים בעולם עם אבא שלו, ניל, שהוא מוסיקאי ידוע. הם נוסעים במטוסים או באוטובוס שבו יש לבן מקום מיוחד ליד הנהג.

אימא של בן, פגי, עסוקה בניהול הפרויקט המשפחתי  The Bridge school, בית ספר לנפגעי שיתוק מוחין כמו בן.

צריך המון כסף כדי להחזיק בית ספר כזה וחלק מהתרומות נאספות בקונצרט מיוחד שנערך מידי שנה. לאבא ניל יש חברים טובים ששמחים להגיע ולהופיע בהתנדבות. פול מקרטני כבר היה שם, אריק קלפטון, קרוסבי סטילס ונאש, פרל ג'אם ורבים אחרים.

אתמול היו שם אדי ודר, גאנס אנד רוזס, פליימינג ליפס, ג'ק וויט, לוסינדה וויליאמס ואפילו סטיב מרטין שמנגן בבאנג'ו. כמובן שאבא ניל והקרייזי הורס תרמו את חלקם.

*

תמורת סכום נמוך בהרבה מזה הנשפך על ידי נוחי על הרנטגן, ובוודאי נמוך לאין שיעור ממה שעולים לנו תשובה ובן דב, התחברתי וראיתי את המופע בשידור חי. שבע שעות בערך. הילדים של בית הספר ישבו על הבמה. ניל יאנג היה המנחה.

היום אפשר לראות את ההופעות הללו בחינם. היכנסו לקישור הבא:

https://www.facebook.com/SupportBridgeSchool/app_476655595689973

ותוכלו גם אתם ליהנות.

*

אבל מה שרציתי לומר זה שלראות את הילדים שם על הבמה מאחור, את החיוכים והמחוות הגופניות, את האושר והשמחה, זה בהחלט מכניס לפרופורציות. אפשר די בקלות להבין מה באמת חשוב בחיים. אפשר גם להבין למה חשוב לכאלה שלא הולך להם, לנצל כל הזדמנות. לראות מה עושה קונצרט רוק לילדים שנולדו בלי שום סיכוי ונדונו לחיות כלואים בגוף לא מתפקד. רגעים של אושר בחיים מחורבנים.

תראו את זה ויהיה לכם קל הרבה יותר לקבל אפילו את גלעד שליט ביציע בקאמפ נואו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אוסישקין פינת רוטשילד
יומן האליפות של הג'איינטס - זה לא רק אברהמי

31 Comments

פאקו 22 באוקטובר 2012

נהדר, ואפילו האזכור של נוחי, הרנטגן, תשובה ובן דב לא הצליח להרוס.

B. Goren 22 באוקטובר 2012

מצוין בני.

MG 22 באוקטובר 2012

היית חייב להגיד את המילה האחרונה לגבי הפוסט הקודם… :)
כנראה שאנשים שמודעים יותר לסבל של בני אדם מודעים גם יותר לסבל של בעלי חיים.

ניצן פלד 22 באוקטובר 2012

וזה עובד בדיוק הפוך גם – מי שלא מודע לסבל של בעלי חיים לא באמת מודע גם לסבל של בני אדם.

איציק 22 באוקטובר 2012

בני,
פוסט יפה עד השורה האחרונה. לדעתי היא היתה מיותרת. אתה מחזיר אותנו לפוסט קודם, ולא נראה לי שלמשהו זה הפריע. היו נושאים אחרים שעלים היו חילוקי דעות, וזה לא הוגן לערבב בין הדברים.
אני מזדהה עם כל מה שאמרת לגבי הילדים עם המוגבלות. אני גם מזדה עם שליט בקלאסיקו. אבל למה לערבב בין הדברים.

אריק 22 באוקטובר 2012

הקשר הוא חמלה

בני תבורי 22 באוקטובר 2012

בדיוק!

איציק 22 באוקטובר 2012

אריק,
אני מקווה שאתה צודק, ואני טועה, כי אז אני מסכים עם הכל.
משום מה, נראה לי מהכתוב (וסליחה בני אם אני טועה) אבל זה לא כל הסיפור כי אם רק חלק ממנו.

אריק 22 באוקטובר 2012

ניל יאנג זה ההוא מבאפלו ספרינגפילד?

בני תבורי 22 באוקטובר 2012

חסר לך ס והתשובה היא כן.

אריק 22 באוקטובר 2012

התשובה לה ציפיתי היא: אלכס פרגוסון זה לא ההוא מאברדין?

בני תבורי 22 באוקטובר 2012

:)

גיל שלי 22 באוקטובר 2012

באמריקה יודעים מה זו תרומה לקהילה. הגיע הזמן ללמוד את זה גם פה. אחלה פוסט

אריק 22 באוקטובר 2012

יש לי סיפור על ניל יאנג. קודם כל אקדים ואומר כי עד שעזבתי את הקיבוץ שמעתי ניל יאנג. והכוונה בשמעתי ניל יאנג זה – שמעתי רק ניל יאנג. עד היום אני אזהה תוך חלקיק שניה כל שיר שלו ואדע לומר מאיזה אלבום ומי הייתה להקת הליווי וכולי, אפילו שלא שמעתי אותו קרוב לשני עשורים. ההופעות שלו עם פרל ג'ם בארץ היו הכי טובות בהן הייתי וכמובן הייתי בשתיהן. זאת ההקדמה.

אגב החווה ההיא, באמצע שנות התשעים עבדתי במובינג בסן פרנסיסקו. עיקר העבודות שלי היו באוקלנד (שם המירו את המוסיקה ששמעתי מלבן לשחור, וכמובן שזה לא בדיוק השתנה עד היום כי You can never come back). יום אחד חזרתי למשרד מוקדם, והמנהל הודיע לי כי נכנסה עבודה קטנה ברדווד סיטי, אבל לא ממש ברדווד סיטי אלא באחת החוות של העשירים, מדובר על להעביר מספר פריטים לא גדול מהחווה לסטורג' ובטח יהיה טיפ טוב.

התלבטתי קצת כי המטרה שלשמה באתי היתה לחסוך כסף לטיול ומצד שני הייתי כבר בסטייט אוף מיינד של איזה מזל שגמרתי מוקדם ואני אספיק ללכת לראות את סדרת הגמר של יוטה נגד שיקאגו בטלביזיה. אמרתי שאוותר, והמנהל התעקש זה לא עזר לו, אז בדיוק הגיע משאית של שני חבר'ה חדשים ואני נחלצתי מהעול.

בזמן המשחק התקשרו לדירה שני החבר'ה שלקחו את הג'וב וביקשו מהבחור שענה לספר לי משהו, אמרתי שאני רואה משחק ושידברו איתי מחר. הם התעקשו. עניתי. "רוצה לשמוע עם מי שתינו בירה?", הם שאלו. אמרתי להם שזה לא מעניין אותי, והם התעקשו שכן. בקיצור, פגי היתה נחמדה וניל הציע בירה ואני רציתי למות.

מאז אני שונא את ג'ורדן ואת קארל מלון וסטוקטון.

בני תבורי 22 באוקטובר 2012

סיפור ענק אריק! זה לא משהו שכותבים בתגובות, זה שווה פוסט.

עירן 22 באוקטובר 2012

אריק,

התוכל לספר לנו מי היה הנהג בנסיעה להופעה של ניל יאנג בבריכת הסולטן ועל-יד מי ישבת ? (רמז: זמרת ישראל מהטובות י.ר.) כמו-כן, התזכור מי חיממה אותו שם ועל איזה שיר היא אמרה שמרוב גרסאות היא לא זוכרת של מי המקור ? (הרמז יהיה למטה אם לא תענה נכון.

טיפ נוסף: לעולם לא אומרים לא ל"טו מן ג'וב" במובינג. הם תמיד הכי טובים ורווחיים. אבל אולי זה קצת מאוחר מדי ?

אפריים 22 באוקטובר 2012

אומרים גם אומרים.
אתה מזלזל באלמנט המזל במובינג.

אריק 22 באוקטובר 2012

בני, תודה.
עירן – אני מקווה שלא קורטז, לא זוכר, מישהי עם שיער קצר ששרה לאהוב ותמיד חשדתי שמתכוונת לאהובה, לא זוכר.

עירן 22 באוקטובר 2012

תשובות:

1. הנהג היה כנראה מי שהתווה לך את הדרך בהאזנה למוזיקה, לרבות ניל יאנג.

2. בהופעה היתה גם יהודית רביץ שמאד נהנתה וישבה בסמוך.

3. הזמרת ש"חיממה" היתה רונית שחר, שלא זכרה מי שר את "מי יעצור את הגשם" מרוב גרסאות, לטענתה. יהודית רביץ התבקשה לעדכן אותה שזה פוגרטי.

סימנטוב 22 באוקטובר 2012

ענק אריק. אם כל כך התבאסת אז אפשר להניח שניל יאנג אוהד את יונייטד :)

אריק 22 באוקטובר 2012

אם תשאל אותו הוא ישאל מי אוהד חברת תעופה

7even 23 באוקטובר 2012

פאק! איזה סיפור מטורף

שונא את הkop 22 באוקטובר 2012

בני אני כל כך שמח שיש אותך באתר . לפחות אחד נורמלי ולא מנשא כמו שאר הדורפנים

תומאס נוימן 22 באוקטובר 2012

אמן

Walter Sobchak 22 באוקטובר 2012

Love the bridge school benefit. Awesome concert, venue and cause.

Asaf the Kop 22 באוקטובר 2012

בני, איזה יופי של פוסט !

והנה קישור לשיר רלוונטי:

http://www.youtube.com/watch?v=UNc5Q3Y8LKw

ברמן 22 באוקטובר 2012

כבר 8 שנים אני גר ליד סן פרנסיסקו וכל סתיו אני מתייצב באדיקות בברידג' סקול בנפיט להנות מניל והחברים. כל שנה יש איזו הפתעה מיוחדת שהופכת את המופע ליחיד ומיוחד.
בשנתיים האחרונות העומס של 3 ילדים ב-5 שנים מנע ממני להגיע לברידג' והקריז הפך קשה מנשוא.

מוצ"ש האחרון האשה בסרט עם חברות, אני רואה את פלורידה סטייט שלי נותנים בראש למיאמי וחבר שנהנה במיוחד לראות אותי סובל מסמס לי שאדי וודר הביא אותה בהפתעה בברידג' סקול. אני לתומי חשבתי ש "הנה, זאת ההפתעה של המופע ה-26". אז זהו, שלא.

בחצות, אשתי חוזרת מה"סרט" ואומרת לי שהיא לא יכולה לחכות עד מחר. "אני יודעת כמה חסר לך הברידג' בחיים אז מחר החברות שלי באות לטפל בילדים ואני לוקחת אותך לברידג'".
אז נכון שאבא שלי יורד עליי שאשתי עשתה ממני סמרטוט אבל אף אחד לא יודע איך לעשות לי טוב כמוה.
ו
לעניין המופע- פעם, כשגאנז היו עוד להקה, מאוד אהבתי לדפוק ת'ראש למוזיקה שלהם אבל לא היו לי יותר מדי ציפיות מהסט האקוסטי שלהם, בייחוד בגלל הסט האיום והנורא שהם ניגנו בפארק הירקון אי-שם בראשית שנות ה-90. אז נכון שבעיקר נהניתי מהנוסטלגיה של הלהיטים אבל להפתעתי ניל הצטרף אליהם לשירו"Don't Let It Bring You Down" וזה היה אחד הביצועים הטובים ששמעתי בכל הברידג'ים שהייתי. הייתי מדביק וידאו אבל מרוב שאני קופץ וצורח, אי אפשר לראות או לשמוע. כמעט גם הורדתי רסייה לסדרן שבא להרגיע אותי, אבל זה כבר סיפור אחר.

ביי דה וויי, כשהבן שלי היה בן כמה חודשים, לקחנו אותו איתנו לברידג' ועד היום כששואלים אותי מה הטעם שלו במוזיקה אני עונה "מגוון בן זונה- המופע הראשון שהוא ראה היה ניל יאנג, מטאליקה וטום וויטס".

בני תבורי 23 באוקטובר 2012

ברמן,
לספר שאתה כבר שמונה שנים גר ליד סן פרנסיסקו זה בעצם לספר שכבר שמונה שנים אתה לא לידי ולספר שכל שנה אתה בברידג' זה כמו עוד אצבע בעין… :)
אני מתנחם בגבע וגדי.
אקסל, למרות מפגן לבוש מזעזע עם מגבעת ש"ס שיק, ג'ינס ניינטיס קרוע ומגפיים מעור נחש, נתן דווקא הופעה טובה בלי שטיקים. אהבתי מאוד את Foster The People.
ואם אנחנו כבר כאן, איפה הלב שלך ב NFL?, אתה עם השכנים מהמפרץ או שעדיין בדרום מזרח?

יריב ס. 23 באוקטובר 2012

מרגש כתמיד

Comments closed