הראשונה מימין בשורה האמצעית

כמה הערות על ליברפול-יונייטד, בחירות, סדרות דרמה וירדני שלנו.

 

יש לי כמה הערות:

*

ליברפול. כבר שבוע פלוס לפני המשחק נגד מנצ'סטר יונייטד, שטחתי את מחשבותיי בנושא ונדמתי. ההקדמה בהתייחסות נבעה מחשש שאנחנו לא הולכים רק להפסיד אלא לקבל בראש, והצורך שבא בעקבותיו להיעלם ולא למשוך תשומת לב. יותר משאני לא אוהב להתנבא, אני לא אוהב את ההרגשה של לצאת טמבל יהיר.

יונייטד קיבלה המון כבוד מבראנדן רוג'רס ובמידה רבה של צדק. לא עולים לשחק נגד האלופה בדרך אצלה בבית כאילו מדובר ביריב ללא יתרונות מובהקים. יחד עם זאת, כשאתה עולה לשחק עם הרכב כל כך הגנתי ומשאיר את סוארז לעשות לבד את כל האספקטים של התקפה, ברור שאתה יוצר בשבילה המון פנאי ושטח להשתולל בחצי שלך ולהתקיף עם עשרה שחקנים.

היה גם המחזה המטריד שחזר על עצמו פעם אחר פעם בעיקר במחצית ראשונה. אשלי יאנג, נניח, מקבל כדור אחרי כדור ובכל פעם מוצא מולו רק את ג'ונסון. סטרלינג, שחקן פחות מנוסה, מקבל כדור אחרי כדור ובכל פעם מוצא מולו לפחות את רפאל וקלאברלי, אם לא יותר. גם המחזה הזה נכתב ובוים על ידי בראנדן רוג'רס.

למרות כל אלה, יונייטד הבקיעה במחצית ראשונה רק שער אחד. בחצי השני, אם בעקבות תובנות או אילוצים, בראנדן שינה את ההרכב של ליברפול ולמרות שער מהיר מאוד של אברה כבר בפתיחה, המשך המשחק נראה אחרת. זה לא שהסורים היו על הגדר מבחינת יונייטד, אבל הם בהחלט מצאו את עצמם עושים יותר ויותר פעמים את מה שנחסך מהם במחצית ראשונה, הגנה.

המשחק היה נקי. לא זוכר איזו כניסה מסריחה או משהו שלא כדרך הטבע. גם סוארז ואברה דפקו לתקשורת את הכותרות. באספקט המקצועי, זה היה משחק טוב שבו ניצחה הקבוצה הטובה יותר. לא היה כאן כלום לא צפוי, להיפך: אם ליברפול הייתה משווה, זו הייתה גניבה. חבל שזה לא קרה.

בפוסט הסיכום שלו למשחק כותב דורפן את המשפט הבא: "השליטה של יונייטד הייתה כל כך טוטאלית. פער ששנים לא ראיתי בין הקבוצות."

טוב, זה כי הוא לא זוכר את הארבעה עשר למרץ 2009, אותו מקום אותה שעה.

*

בחירות. ברור לי לגמרי שאני מצביע מרצ כבשנים עברו. אני לא רואה שום טעם בלהצביע למפלגות אחרות שחולקות עם מרצ את מרבית הסכמות, אבל אין להן את האנשים של מרצ. על בסיס החלטה זו אני גם לא מנהל ויכוחים עם אחרים, לא רואה את שידורי התעמולה ולא מתעניין בסקרים. סוקר זה מישהו שמקבל המון כסף להגיד לך מה שאולי יהיה. מבחינתי זה כמו לשלם שלושים וחמישה מליון פאונד על שחקן שאולי יבקיע. רק שמהשחקן אתה יכול להיפטר, אבל את הסוקר אתה תרוץ לקנות מחדש בעוד קדנציה.

אבל אני כן מתווכח עם אלה שמשתמטים, כאלה שבוחרים לא לבחור. לא רק בגלל שמסתמן איזה סיכוי שאחוז הצבעה גבוה יפחית משמעותית את היכולת של הימין לרוב דורסני, אלא בעיקר מפני שאני חושב שלבחור זו חובה, לא זכות.

אדם לא יכול להיות תלוי בחלל מבלי להשפיע על מהלך חייו במידת יכולתו. הקיום האנושי מתבסס על היכולת לבצע פעולות שהן תוצאות של הליך מחשבתי, לצד פעולות אוטומטיות ממוקדות רגש. בחירות צריכות להיות תוצאה של חשיבה הגיונית סבירה, לא של גחמה או יחסי אהבה/שנאה, וכן, אני יותר מעריך את העקרונות והעבודה של אנשי מרצ מאשר שונא את ביבי.

בנאדם צריך לקחת אחריות. זה לא כדורגל שם אתה מפצח גרעינים ביציע ויכול רק לגדף. בחירות הן תהליך שבו אתה יכול להיות שותף לבחירת הסגל עוד לפני המשחק הראשון.

לא להצביע זה לברוח מאחריות על חייך, גם אם אתה רק אחד מתוך כחמישה מליון בעלי זכות בחירה. אל תתפתו לזה.

*

טלביזיה. אין לי סבלנות לפרסומות ואני מתעקש לשלוט בלוח הזמנים שלי ובגלל זה אני רואה סדרות בהקלטה. אפשר לומר שמרבית חיי התרבותיים מאוכסנים בתוך זיכרון נייד בן טרה, ובכלל החיים נראים נפלא דרך סטרימר.

זה, בתוספת מימד הזמן הפנוי של מובטל, נותן לי אפשרות לחרוש על עונה שלמה ביומיים שלושה, מה שהופך את הסיפור למרתק יותר. כך הומלנד, קופר, דקסטר, סאנס אוף…, דמאג'ס, שיימלס ומזדמנות אחרות. הרצף מאפשר הנאה רבה יותר ומייתר את השימוש בפתיח שאותו אפשר להריץ ולגשת ישר לסיפור.

השאלה שלי היא מתי אפשר להפסיק לראות סדרה כשכבר הבנת שמדובר בלעיסה ודריכה במקום כמו הוואקינג דד. זה לא הנראות הזוועתית של המהלכים והחרחורים הנוראיים שהם משמיעים, דווקא את פרק א' של העונה האחרונה ראיתי תוך כדי אכילת טוסט מושקע, זה בגלל שסיפור העלילה מתכווץ והדמויות הולכות ומתקלפות משארית העניין שהן יכולות לספק לציבור ולמגוון המצומצם מאוד של כיווני התפתחות.

הרי מדובר כאן בטובים נגד רעים באופן ברור, גם אם הרעים נחשבים כאלה לא על פי אופיים, אלא בגלל מחלה שנדבקו בה. הטובים, לא את כולם הייתי רוצה לידי ביציע או בפאב, אבל הם בריאים.

אבל מה, נדמה לי שבזה מסתכמים ההבדלים בין שתי האוכלוסיות הללו. אם תקשיבו לטקסטים, יסתבר לכם שגם החיים לא אומרים יותר מידי דברים חכמים ושמרבית הזמן גם הם רק מחרחרים ומתנשפים. או מריצה, או מסחיבה, או סתם מעצבים. הדמויות הולכות לכיוון אחד ידוע.

ריק גריימס, שהתחיל כשוטר בעל אופי מיוסר ומתלבט שנקלע לסיטואציה מחרידה והפך בשל כך למנהיג, הוא היום דיקטטור זועם וזועף שמדבר בקיצור ורק לעניין.

חבר שלו, שיין וולש,  גם הוא שוטר, זיין את אשתו כשהוא לא היה בסביבה, מרכיב דרמטי חשוב גם בהומלנד. על רקע זה נחשפנו לכמה סיפורי משנה מעניינים. עכשיו הוציאו את וולש לפנסיה וכבר אין מי שישמש לו, לגריימס, אנטגוניסט ראוי.

גם דריל דיקסון, האופנוען עם המבט המטורף שקודם בכלל קראו לו מרפי מק'מאנוס, שהורג אנשים עם רובה קשת וכל כולו למה מי יגיד לי מה לעשות, מתנהג כמו פוסי ליד גריימס. רק חסר שיתנשקו.

הדמות הכי משעממת היא לורי גריימס. היא נראית טוב, אבל בלתי נסבלת בצדקנותה. גם את ה "רבב" שדבק בה אחרי הרומן עם וולש ניקו, ועוד הכניסו אותה להריון מהחוקי. עכשיו היא בעניין של להתארגן על טיפת חלב ומטרנה ובין לבין מדברת שטויות.

הסיפור נמרח כבר על שלוש עונות ואינו משתנה. הם עוברים ממקום למקום בנוף אחיד, גריימס נובח והם מקשקשים בזנב. מפעם לפעם מישהו מזדיין עם מישהי ובשאר הזמן הם בוכים ויורים במתים מהלכים.

ובכל זאת אני לא פורש. אני חושב שזה קשור לצורך בסיסי שלי לחכות ולראות אולי יתפתח שם עולם הוגן יותר. עולם שבו אתה לא בן מוות רק כי אתה חולה ויוצאים לך קולות מוזרים מהפה.

*

WARHAWKS. בתמונה בפתח הפוסט למעלה רואים את קבוצת הנשים בכדורסל כסאות גלגלים של UWW. האוניברסיטה של ווייטווטר, וויסקונסין. הראשונה מימין בשורה האמצעית היא ירדני שלנו.

ירדן קיבלה מלגת לימודים של אתלטית והיא פרשמן גאה. זה אומר להגיע לאולם בשש בבוקר חצי שעה לפני כולם כדי לארגן את האימון היומי, זה אומר לעמוד במטלות לימודיות בשפה זרה, זה אומר  לחיות בחדר קטן במעונות הסטודנטים במקום זר וקר, רחוק מהמשפחה והחברים. לא משהו שכל אחד מאיתנו עושה על בסיס קבוע.

לירדן יש  מוטיבציית-על. אני חושב שזה שילוב של אופי לא מתפשר ולא מוותר, סקרנות, שאיפה למצוינות ונחישות לא לתת למצב גופני נתון לעצב בשבילה את מהלך החיים ולשנות לה את התכניות.

בדף שלה באתר האוניברסיטה היא מתבקשת להציע טיפ לאלופים ותורמת תובנה ממשנתו של קרמבו: תתחיל הכי מהר שאתה יכול ואחר כך תגביר. כששואלים אותה מה תעשי בעוד עשרים שנה מהיום היא אומרת: I'll Be Happy!

בהצלחה גיבורה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

והימים ימי בחירות (מאת נעם נב ג'ן)
למה לי אידאולוגיה עכשיו - דירוג עוצמת המפלגות

65 Comments

B. Goren 18 בינואר 2013

טוב מאוד, בני. ובהצלחה לירדן!

martzianno 18 בינואר 2013

יישר כח, בנאדם!

אריאל גרייזס 18 בינואר 2013

בלי כמובן לפגוע בכבודן של הבנות מוויסקונסין, לשניה כשראיתי את הפתיח חשבתי שהתמונה מתייחסת לליברפול..

בני תבורי 18 בינואר 2013

:)

oren shur 18 בינואר 2013

:)

אלעד 18 בינואר 2013

המשפט הראשון בפיסקה של הבחירות הוא מופתי. זה מה שאני מנסה להסביר לאנשים כל הזמן. הבעיה היא שמרצ היא האנטי-תזה של הליכוד. על הליכוד כולם אומרים:"הם דופקים אותנו, אבל אני לא יכול שלא להצביע ליכוד". על מרצ כולם אומרים:"אני יודע שהם הכי טובים בשבילי, אבל אני לא יכול להצביע מרצ".

אסף THE KOP 18 בינואר 2013

מה טוב במר"צ ?

איתן בקרמן 18 בינואר 2013

אילן גילאון טוב במרצ

אסף THE KOP 18 בינואר 2013

מעדיף את מאשקה.
וחבל שבני גם לא רץ.

כל השאר – לא כוס התה ולא כוס העראק שלי.

מאשקה 18 בינואר 2013

אני, כי אני מקום 57 ברשימת מרצ לכנסת ה – 19,
ולא רק אני, אנשים כמותי וכמו בני תבורי.

אסף THE KOP 18 בינואר 2013

מאשקה,

איך זה שמתוך 20 המועמדים הראשונים שלכם, ברשימת מר"צ לכנסת, יש רק ערבי אחד ?!

הפכתם לבית"ר ?

בני תבורי 18 בינואר 2013

אסי,
אתה מתייחס למרצ כמו אוהדי יונייטד לליברפול. גם הם רוצים אותנו על פי משנתם הערכית. זה לא עובד ככה. אתה רוצה ערבי במקום ראשון לא כי אתה חושב שכך צריך להיות, אלא כי זה לא קרה, בדיוק כמו שאוהדי יונייטד רוצים שסוארז ירוץ לשופט וידרוש לבטל שער יד. הפריימריס במרצ קבעו את סדר הצבת המתמודדים ואתה רשאי להאמין לי שהתהליך היה נקי ושקוף.

אסף THE KOP 18 בינואר 2013

ובכל זאת בני, אני חושב שבמר"צ צריך להיות יותר ממועמד ערבי אחד (במקום ריאלי), מאשר מס' המועמדים הערבים ברשימת "עוצמה לישראל".

MOBY 18 בינואר 2013

בני שוב תודה.
אני מעריך את הצבעתך ועומד חסר אונים מול רשימות בינוניות לחלוטין וחסרות אופי של המפלגות הגדולות מצד אחד. ורשימות מלאות יחצנות ללא עשיה אמיתית מצד שני (למעט פרץ שרק מזגזג ואם יש משהו שלא הייתי קונה ממנו אוטו…). מרץ לצערי, אינה אופציה והיא אכן אי של יציבות לדעותיהם שכיום כבר אינם שלי. האוטומציה של גינויי צה"ל התישו אותי.
בנוגע למתים המהלכים. זה משתפר לדעתי יפה שאתהנותן להם צ'אנס.
כבוד לירדן ההרפתקאה בעיצומה.

דורפן 18 בינואר 2013

בני – הייתי באותו המשחק – משחק הירואי של ליברפול אבל מסוג אלו שכל ארוע בו את הכף. ב-2-1 יונייטד זרקה הכל קדימה. איבדה את וידיץ' ועוד שער בהתקפת נגד וזה הסתיים בתבוסה.

רק להמחיש – הפער שדיברתי עליו נוגע למחצית הראשונה. ליברפול גרמה ליונייטד להראות ברצלונה – והיא לא.

בני תבורי 18 בינואר 2013

לגבי המחצית הראשונה אין ויכוח, מזלנו שזה נגמר רק ביתרון של שער אחד. המחצית השנייה נראתה קצת אחרת וזה אמור לגבי שתי הקבוצות.

משה 18 בינואר 2013

בני,
1. אני זוכר את ה-14/3/2009, לשמחתי גם וידיץ'.
2. אם צלחת את העונה השניה של הומלנד כנראה שאתה מהאנשים(כמוני) שלא יצליחו להפסיק לראות סדרה באמצע. יש לי חבר שאמר שכנראה הם החליטו ללכת על קונספט ישראלי לחלוטין ובנוסף ליעל שרוני וקלרה חורי הם החליטו לצרף את יובל המבולבל בתור תסריטאי. חלק מהאירועים שם הם אפילו לא קוהורנטיים.
3. לגבי הבחירות, נסעתי הלילה במונית מנתב"ג. חצי מהשיחה שניהלתי עם הנהג חלפה בניסיון להסביר לו את המתמטיקה שאומרת שאם הוא לא מצביע הוא מחזק את המפלגות החרדיות, לא נראה לי שהצלחתי.
4. בהצלחה לירדן, אני אשמח אם תעדכן סטטיסטיקות במהלך העונה.

בני תבורי 18 בינואר 2013

משה,
בוא ניתן כבוד לתסריטאים של הומלנד שבפרק אחד, האחרון, הצליחו לנתב את הסדרה חזרה למקום ראוי, וייצרו ציפיות, אצלי לפחות, להמשך.

משה 18 בינואר 2013

אני בפרק השמיני, לאור ההמלצה שלך אני כנראה אגמור את העונה.

אריק 18 בינואר 2013

ליברפול. הראיון של סוארז הסביר את הבעיה: "כן, צללתי כי רציתי לנצח, נגד מאנספילד לא התכוונתי אבל התקשורת נשלטת על ידי יונייטד ולכן תוקפים אותי"

אז זהו, שנניח זה היה נכון, התקשורת היתה עוסקת בסיטי או צ'לסי אפילו בארסנל או בספרס לפני שהיתה מתעסקת עם קבוצת מרכז הטבלה עם העבר המפואר.

אם רק היו מפסיקים להאשים שם את יונייטד בהתחממות הגלובלית ומסתכלים לאמת בעיניים היתה תקווה. אבל כשסוארז מתבטא ככה אתה מבין שזה מה שהוא סופג מהסביבה ותכל'ס זה פשוט עלוב.

אסף THE KOP 18 בינואר 2013

או שזה נכון.

אריק 18 בינואר 2013

מה נכון אסף? שפרגי אשם בהתחממות הגלובלית?

אסף THE KOP 18 בינואר 2013

לא, בהתחממות אשם ביבי.
פרגוסון (כנראה) "רק" בשליטה בעיתונות.

אריק 18 בינואר 2013

ובהקפאת הבניה בשטחים…

באבא ימים 18 בינואר 2013

אחד הדברים שהכי מפריעים לי בסיפור על רמאות זה ההתמקדות בצלילות, שהמשמעות שלה היא הטיה לטובת השחקנים האלימים. שחקן שמושך בחולצה הוא לא פחות רמאי משחקן שצולל אבל איך שהוא משיכת חולצה, על אף שהיא עבירה נתפסת כעניין לגיטימי ולא כרמאות. אותו דבר לגבי כדורי חוץ. שחקנים מתורגלים לדרוש חוץ לטובת קבוצתם כעניין אוטומטי. הגנות דורשות נבדל על כל כדור עומק. איך שהוא זה עובר לגמרי מתחת לרדאר. אני לא מבין את זה.

ולגבי הטענות כנגד התקשורת. אני זוכר דיונים בבלוג של דורפן בהם ליברפול הואשמה בכך שהיא ה – media darling כי התקשורת מפחדת ממנה בגלל החרם על הסאן.

משה 18 בינואר 2013

יונייטד נשארה במירוץ לקראת סוף העונה שעברה בזכות הקצב המסחרר של הצלילות ברחבה של אשלי יאנג. אני לא זוכר את הסמרטוט המושחת מפיפ"א מתבטא נגדו באותו צורה ואני גם לא זוכר את יונייטד מוקיעה אותו בפומבי, להיפך. סוארז שם עצמו על המוקד ברבע גמר המונדיאל ומאז הוא מטרה נוחה.

שמעון כסאח 18 בינואר 2013

הצדק עמך, כבר 20 שנה שיונייטד בצמרת רק בגלל צלילות ברחבה, שופטים, הג'ל בשיער של כריסטיאנו, המכות של הצרפתי לאוהדי היריבות ועוד אמצעים לא ספורטיבים לרוב.

מתי אלכס אצל אופרה?

אריק 18 בינואר 2013

רק בגלל הצלילות והשופטים ומזג האוויר. בגלל זה ליברפול סיימה במקום השמיני והיא עדיין שם. זאת בדיוק הגישה הדפוקה שאני מדבר עליה.

בני תבורי 18 בינואר 2013

אריק,
וכשגיגס מזיין את גיסתו וכשרוני הולך לסבתות ליווי גם בזה אתה רואה אחריות של הסביבה ממנה הוא סופג? סוארז צולל בגלל שליברפול חסרי מוסר וגיגס תוקע לאחיו סכין בגב למרות החינוך הקפדני והנאצל של פרגי? בחייך בנאדם, סוארז הודה שהוא צולל, עכשיו נשמט לך הטרף מהמלתעות אז אתה מחפש מישהו אחר להאשים. תפנים ידידי, אתם הקבוצה הטובה באנגליה ולא כולם אוהבים את זה, בדיוק כמו שלא כולם אהבו את ליברפול שדרסה כל מה שזז, לפני יותר מידי זמן לצערי.

אריק 18 בינואר 2013

בני מה הקשר? אין לי בעיה שיצלול שיקום שיבקיע שיבשל שיעשה מה שהוא רוצה. ממרחק 24 נקודות וא לא מאיים עליי ולא על יונייטד. העניין הוא שהוא מאשים את יונייטד ביחס (המחפיר!! אני מסכים) שהוא מקבל מהתקשורת. שוב, מה הקשר?
וגיגס ורוני לא האשימו את התקשורת שהיא שונאת יונייטד. פרגי כבר אמר לא פעם שזה המחיר בלהיות הקבוצה עם הכי הרבה מדיה בעולם (וזה לא משנה אם זה קצת יותר או קצת פחות מהדואופול הספרדי).
ליברפול חייבת להפסיק להתעסק ביונייטד, זה פוגע במועדון הזה, להפסיק לחפש כמו וולטר את העוול. יאללה לשחק כדורגל יותר טוב, לעשות רכש יותר חכם ולחכות בסבלנות

בני תבורי 18 בינואר 2013

אריק,
שלא יהיה לך ספק שסוארז באמת מאמין שהעולם נגדו, אבל זה לא משהו שכתוב בחוזה שלו עם ליברפול. ליברפול לא מתעסקת ביונייטד ואמירה של סוארז משקפת את דעתו, לא את דעתי ואני לא משוכנע שאת דעתו של כל מי שליברפול יקרה לליבו. אגב, ברור כשמש שיונייטד נהנית, או משלמת מחיר, תלוי בנקודת ההשקפה, על שהיא אחת הקבוצות הגדולות בעולם. זה טבעי וידוע. רק שנדמה לי שלפעמים אתה נתפס לאמירה של שחקן או אוהד ליברפול והופך את זה למוטו של מועדון.

אריק 18 בינואר 2013

בני התכוונתי לזה שהוא מאשים את יונייטד ביחס של התקשורת לא לצלילות. זה כנראה לא היה ברור

משה 18 בינואר 2013

יונייטד מתעסקת בליברפול יותר משליברפול מתעסקת ביונייטד, ע"ע הראיונות של סקולס ופרגוסון לפני המשחק. לקרוא מה שאמרתי כ"יונייטד זוכה עשרים שנה בזכות שופטים" זו דמגוגיה בשקל או אפס בהבנת הנקרא. תבחר לבד.

מאשקה 18 בינואר 2013

בני, מה הקשר שלך לירדן ?
מי זו מאיפה היא ?
שיהיה לה בהצלחה.
כהרגלך, טור נפלא לשבת.

בני תבורי 18 בינואר 2013

מאשקה,
ירדן מכרכור. היא חברה של גילי, הבן האמצעי שלנו, ובקיץ הבא הם יהיו נשואים.

יניר 18 בינואר 2013

עזבו פוליטיקה, עזבו צלילות ומשיכות בחולצה.
הכי חשוב -כפיים לירדן

MG 18 בינואר 2013

בני, בשעה טובה.
מאחל לך להיות סבא במהרה.
השמועה אומרת שזה די כיף :)

מאשקה 18 בינואר 2013

מרגש אותי !!
מזל טוב

רועי 18 בינואר 2013

היי בני
קודם נפתח בסיום כי זה יותר חשוב. שיהיה לה בהצלחה.

בקשר לבחירות.
אני לא כל כך מסכיםאאיתתך דווקא שהאנשים שלא בוחרים הם דווקא מהמחנה שלך. לדעתי אניש המחנה שלך מרץ דווקא כן מצביעים. הם טועים בהצבעה שלהם אבל מצביעים (-:.
מי שלא מבציע הם אניש המרכז שמתלבטים לא אנשי הקצוות.
ומי שלא מצביע מחזק לא את הימין או החרדים או השמאל הוא מזחק את מי שמנוגד לדעה שלו.
אם אני אוהב את ביבי(לא באמת) ואני לא מבציע אז אני מחזק את לבני(מי?) והאחרים.
בקיצור לכו להצביע.

ותאמת אני כועס על ווב. החרא באפור הרס לי את כל האופציות להאישם אותו בהפסד במשחק. הפעם הוא היה בסדר גמור וזה מרגיז שאני לא יכול להאשים אותו עוול נגרם לי לפי דורפמן.

אסף THE KOP 18 בינואר 2013

תאשים בכל זאת.
הוא אשם תמיד.

תומר ש 18 בינואר 2013

זה יפה שאתה קורא לשופט שריחם על שני שחקני ליברפול שהיו צריכים לצאת באדומים "בסדר גמור". אבל יונייטד ניצחה אז מי בכלל זוכר.

אשר קשר 18 בינואר 2013

תודה בני. כל כך כייף לקרוא אותך. בהצלחה לירדן.

מנחם לס 18 בינואר 2013

לעכברי הכדורסל היושבים הערב בבית, הצעירים שלי ב-hoops.co.il עושים בלוג חי על משחק מכבי במוסקבה!
שיהיה לכולנו שבת שלום וטוב!

בני תבורי 18 בינואר 2013

מנחם,
איזה כיף שאתה כאן. המשחק במוסקבה יתאחר לשעה לא ידועה כי מכבי תקועים רחוק מהאולם בגלל שלג כבד.

ירוק 18 בינואר 2013

בני, נהדר.

לגבי וואקינג דד – מסכים. דווקא אהבתי את שתי העונות הראשונות, אבל אני מתקשה להתחבר לשלישית. עדיין מנסה.

המון בהצלחה לירדן! תעדכן כשיש להן משחק בחוף המערבי…

נ.ב – באיחור אופנתי הכנתי את השניצל המפורסם שלך בשבוע שעבר (טוב נו, אני הקראתי את המתכון ואשתי הכינה. אבל ייעצתי מהצד!), ויצא פשוט מעולה. ליקקנו את האצבעות.

פאקו 18 בינואר 2013

נהדר בני. בהצלחה לירדן, וגם למרצ.

razman 19 בינואר 2013

לא קל לי לשמוע אוהד של ליברפול מצביע מרצ אבל אפשר להבין . כמו מרצ ליברפול הופכת את עצמה ללא רלוונטית ב20 שנה האחרונות אין התקדמות עם הזמן ועם השינוי בכדורגל העולמי. להצביע מרצ זה כמו לא להצביע זה כמו להגיד ליברפול אלופה 2013 . אוי הבועה הבועה

בהצלחה ירדן תחזקנה ידייך

שלך אוהד ליברפול ו הסיקסרס

בני תבורי 19 בינואר 2013

razman,
עזוב מרצ, ליברפול וסיקסרס לבד זה ברית עולם!

באבא ימים 19 בינואר 2013

hear hear

אסף שלום 19 בינואר 2013

אני ליברפול, מרץ וסיקסרס. עכשיו בני רק נשאר שתגיד שאתה אוהד הפועל ראשון ואפשר להכריז עלינו תאומים ספורטיבים (ופוליטים)

בני תבורי 20 בינואר 2013

לא אסף, כאן אנחנו נפרדים, אני הפועל פתח תקווה מאז ועד עולם!

שלו 19 בינואר 2013

אני כופר בעניין הימנעות מהצבעה, כלומר בעיקרון שזוהי חובה.
זוהי זכות.
מוטב לו לבוחר לדעת מה הוא עושה, ואז ראוי שיצביע.
אבל במקרה בו לאורך השנים אתה מגלה שהבחירות שלך, הן כאלה שממיתו אסון על עם ישראל, רצוי שתסיק מסקנות.
לאורך השנים גיליתי מספר דברים מעניינים.
הכיבוש למרות מה שאומרים, הוא תולדה של שלטון המרכז שמאל,
הוא התחיל בממשלות שמאל והתייצב במהלכן.
מפעל ההתנחלויות קיבל את עיקר רוח הגב שלו מאותו שמאל.
לעומת זאת, הימין היה זה שלאורך שנים החזיר שטחים.
אפילו הסכם אוסלו התחיל בוועידת מדריד שהתנהלה תחת ממשלת ימין בראשות יצחק שמיר.
ברק בהזדמנות אולי האחרונה להקים ממשלה חברתית תומכת תהליך מדיני החליט להפנות עורף לקהל בוחריו.
פרץ בבחירה מודעת נטש את האידאולוגיה החברתית שלו לטובת משרד הביטחון והמשקפת המפורסמת.
אני מאמין גדול בכך שהמציאות קובעת ולא הרכב הממשלה.
שרון החזיר את עזה וביבי את חברון.
שינוי חברתי – זה יבוא רק מחינוך, יום יום בכיתה, שנה אחרי שנה משנים את עם ישראל.
דור אחרי דור.
כל שנה ארבעים ילדים שעוד חמש עשרה שנה יהיו מנהיגות העתיד.
לא מדברים על סוציאליזם, מדברים על חמלה.
המילים הגדולות מבלבלות, פורטים אותן למעשים קטנים.
על לתת חכה במקום דג,
לתת לאדם להתפרנס בכבוד.
להסתכל על אנשים כפרט ולא כציבור.
ואז אין כזה דבר ערבים ויהודים יש אנשים.
יותר קל לשנוא ערבי, מאשר משהו שיש לו פנים, שם, וסיפור חיים.
רק דרך זה יבוא השינוי.

אריק 19 בינואר 2013

יש סדרה מעניינת כעת בערוץ 8 "על צד שמאל"…

בני תבורי 19 בינואר 2013

שלו,
ראשית לכל, מזל טוב ידידי!
אני יכול להסכים עם מרבית דבריך, אבל בכל זאת:
הצבעה היא זכות על פי חוק וחובה על פי מצפון. אי אפשר לחייב מישהו להצביע, אבל בהחלט ניתן לצפות שכל אזרח יתייחס להצבעה כאל חובה אזרחית.
מסכים לגמרי שממשלות מפא"י והמערך מאוחר יותר אחריות במידה רבה מאוד להתנחלויות. התק"מ היה הבסיס הלוגיסטי שלהם. במידה רבה אפשר לומר שהימין די תפס טרמפ על ההצלחה הכבירה. אבל זה לא שמאל. מפ"מ ומר"צ אחריה התנגדו וממשיכים להתנגד להתנחלויות. הימין אכן פינה שטחים אבל השמאל הציב את הפינוי בראש סדר העדיפויות הלאומי. הימין נגרר, הוא לא יזם מרצונו שום תהליך מבריא בסכסוך וממשיך לתחזק אותו גם כיום. בסופו של דבר הסכמים כמו אוסלו וז'נבה יהוו בסיס לכל הסכם שלום עתידי וממשלות ימין יבצעו את זה.

שלו 19 בינואר 2013

תודה על הברכות,
אוהדת חדשה לפרנצ׳סקו הגדול.
שמתי לי עקרון לא להצביע למפלגות שפועלות בניגוד לאידאולוגיה שלהן.
אם הייתה עדיין מפ״ם כנראה הייתי מצביע עבורה.
מרץ שבבחירות לפני שתי מערכות הזיזו את יואב קריים לטובת יעל דיין ויוסי ביילין פסולה בעייני.
אני גם מאוד רוצה מפלגה שיוויונית מבחינה מגדרית,
מרץ למרות העומדת בראשה אינה כזאת (וגם כמו שנכתב לא מצאה ערבים לשילוב באופן יותר אמתי).
ואני מודה שאחרי שעמיר פרץ עזב מעוז ההתנגדות האחרון שלי כנגד מפלגת העבודה נפל.
אני לא מצביע למפלגות שיש להן ברשימה את חיים רמון, מצד שני אני כן אוהב מפלגות שמעצבנות כי הן צודקות.
הייתי רוצה שיהיה לי האומץ להצביע לחד״ש אבל חוץ מדב חנין אני לא רואה שם משהו שבאמת מאמין בדו קיום.
כזה שהצד היהודי ממש יהיה חי לצד הערבי.
אני גם נגד מדינה דו לאומית.
אני בעד מדינות לאום, שלכל אחד יהיה בית וביטחון, ומה להפסיד.
אני בעד מדינה סוציאלית, בעד דאגה לחוליה החלשה.
ובעד הרעיון שמדינה צריכה לשרת את אזרחיה ולא רק להיפך.
אני מאמין שבמתכונת הנוכחית אין זכות קיום למדינה היהודית,
במובן של ויתור מוחלט על כל הערכים.
כנראה שאת הקול שלי אתן לאישתי (לבחירתה) וזה אומר שלי.

יוני (המקורי, מפעם) 20 בינואר 2013

מזל טוב שלו.

zehu_ 19 בינואר 2013

קנית אותי, בני. בעיקר עם אפרת.
I'm nobody
ובהצלחה לירדן.

mersey_paradise 19 בינואר 2013

א. קודם כל בהצלחה לירדן. מחמם לב ובעיקר מראה שיש דברים יפים בספורט ובחיים בפרט שמגיעים מנחישות, שרצון וממקומות נכונים (ע"ע לאנס ארמסטרונג).

ב. בחירות – בתור מי שהולך להצביע מרצ. בעיקר כי הם מייצגים את מה שאני חושב אני עדיין עושה את זה באופן טיפה חמוץ. כמו שמישהו כתב למעלה לא כל פעולה צבאית שלנו מיד מחייבת גינוי באשר היא. לפעמים כן, לפעמים לא. ובכלל העובדה שמצפוני יהיה נקי בכך שהצבעתי למי שבאמת רוצה לשנות משהו מדינית, חברתית וסוציאלית לא תשנה את העובדה השנייה שהממשלה הבאה תהיה ימנית ולמרצ ככל הנראה אין מספיק כוח ושרירים לעצור את זה. זו לא אותה מרצ של 12 מנדטים ב92 שאפשרה שינויים כבירים בתהליך השלום, בחינוך ובעיצוב החברה. מי ייתן ואתבדה.
ובכל מקרה אתה צודק שההצבעה היא אמנם זכות אבל למען האמת היא חובה. מי שלא מנצל אותה לא יכול לבכות אחר כך על מר גורלו בלי שלפחות יחזיק באמתחתו את הפתק ששם בקלפי ביום הבוחר. תצביע – תשפיע, אפילו אם עמדת הרוב שונה משלך.

ליברפול – יונייטד – לא ראיתי את המשחק בשל עבודה. עקבתי באינטרנט ובאתרים השונים והבנתי שבמחצית הראשונה היינו כאסקופה נדרסת לפני אדום האף. הכבוד שנתנו לRVP ושות' היה גדול מדי מצד השחקנים ומצד המאמן. כן, יונייטד כרגע חזקים מאתנו בדרגה אחת לפחות אבל עם טקטיקה נכונה, משמעת וכמובן עם ניסיון בהרכב (ע"ע סטרלינג) ייתכן והמשחק היה נראה אחרת.
הפעם אין להלין על ווב, בעיקר מכיוון שהשערים של יונייטד הגיעו בלי קושי ובלא צורך בהתערבותו. בשנים בהם המרחק האיכותי היה קטן יותר, התערבויות בוטות שלו פגמו בערך הספורטיבי של המשחק וחבל.

סוארז – ירה לעצמו ברגל. עוד ראיון שממלא תחמושת לשונאים אותו גם כך. חבל רק על האיפה ואיפה של התקשורת הבריטית. באם אלו צלילות ברחבה של שחקנים בריטיים – וולבק או יאנג שנעלמות פתאום מעיני הדיילי מייל או כל מגזין אחר אבל מקבלות כותרות ראשיות באם זה סוארז או נ'גוג או כל שחקן זר אחר.
גם לגבי אמירות גזעניות הצביעות בוטה – כאשר שחקן אחד מקבל 8 משחקי הרחקה ושחקן אחר, קפטן קבוצתו וקפטן הנבחרת הלאומית מקבל רק 4 משחקים…
אני מגנה את ההתנהגות של סוארז בעניין הצלילות. הצלילה ההיא (יותר נכון קפיצת ארנב) הייתה אחד הארועים המביכים ביותר בליגה העונה. אבל אני לא רואה את פרגוסון מצר על הפנדל המפקוקפק שנעשה על ולנסהי במשחק באנפילד או קפיצות/נפילות ברחבה של יאנג השכם וערב (כשהו לא פצוע). מבחינתו כל דרך להשפיע על יריבותיו או על השופטים היא לגיטימית ומוצדקת. המטרה מקדשת את האמצעים. איפה השופט ההוא ששפט את הספרס מול יונייטד ושבוע אחר כך שפט במשחק בליגה שלישית או רביעית לאחר שלא הוסיף מספר דקות נאות לטענת אדום האף???

תומר ש 19 בינואר 2013

ואלי ווב צריך לרדת לליגה השלישית על כך שלא שלף שני אדומים מוצדקים לג'ונסון וסקרטל? די לבכות. יש שני צדדים לכל מטבע, יונייטד פשוט דואגת לנצח גם כשהטעויות לרעתה.

דרך אגב, פרגוסון גינה את יאנג וכך גם בראיין רובסון.
http://www.guardian.co.uk/football/2012/apr/20/alex-ferguson-has-word-ashley-young

בני תבורי 20 בינואר 2013

תומר,
אתה צודק, ווב טועה לכל כיוון. אני חושב שהוא פשוט שופט מחורבן.

אלון רייכמן 20 בינואר 2013

בני, לא ברור איך לא התחלת עם הפסקה האחרונה… מעורר השראה.

דן 20 בינואר 2013

לא קשור אבל מרץ זה הכי ארסנל

יוסי שריד= איאן רייט

שולמית אלוני= טוני אדאמס

ואמנון רובינשטיין= לי בולד קלאסי

היום הם צעירים, יפים, עם רעיונות טובים אבל לא מסוגלים לקחת אליפות.

זהבה גלאון= אנדריי ארשבין (הרבה כישרון אבל משהו לא דופק וחסרה כריזמה)

ניצן הורוביץ= ג'ק וילשייר (כישרון שעוד לא פרץ וכבר מתחיל להתבגר)

ואילן גילאון = מיקל ארטטה (כוכב בקבוצות קטנות)

שלא לדבר שביילין [שהיה במרץ לשנייה וחצי (או שהוא עדיין שם?)] פנטזיסט לחלוטין כמו ונגר. דוגל בסגנון שובה עין אבל ללא תוצאות.

בני תבורי 20 בינואר 2013

נחמד :)

צור שפי 20 בינואר 2013

אפשר באיחור בני? מקווה שכן: הצבעתי מרצ ב-1992, 12 מנדטים, הישג שיא. הם איבדו אותי כשהעדיפו את יוסי ביילין או חיים אורון (לא זוכר) על פני רן כהן ו״ביססו״ את עצמם סופית כמפלגת נישה אשכנזית שמאגר מצביעיה מגיע מכל המרחב הגיאוגרפי הענק שבין תל אביב ורעננה. אני מתרשם שבקדנציה האחרונה הם קצת השתפרו ושלושת הח״כים שלהם באמת בסדר אבל בשלב הזה החלטתי שמגיע שאתן את הקול שלי לשלי שלקחה גוויה פוליטית והפיחה בה רוח חיים. ההבדלים בין שתי המפלגות באמת לא גדולים לטעמי. מה שכן, אתמול, כשהלכתי לסינמטק לראות את ״שומרי הסף״ (סרט חובה) וראיתי את דוכן התעמולה של מרצ לא יכולתי שלא לתהות האם המפלגה הזו אכן מבינה שהיא אמורה לצאת מאזור הנוחות שלה.
אה כן והכי חשוב, כבוד לירדן.

בני תבורי 20 בינואר 2013

צור,
לא תשמע ממני מילה רעה על שלי ואני מסכים אתך שהיא עשתה ועושה עבודה נהדרת. מפלגת העבודה כיום היא בהחלט מפלגה ראויה בכל היבט. מאחל לה ולמרצ בהצלחה.

Comments closed