הלך? יבוא חדש

אז מה יתומי פרגי, רגל אחת אחורה? הכן רכבך לחורף? שכחו מזה. אתם יונייטד לתמיד. גם כשהיא תתרסק בשע"ט ובמז"ט.

tdu

 

 

החיים שלנו מורכבים מבחירות. חלקן הינן תוצאה של גנטיקה תודעתית, חלקן בחירה מושכלת וחלקן, נהייה אחר אופנות. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, אהדה לקבוצת כדורגל –  ואני מדבר על אהדה אמיתית, לא סעיף הכרחי בנוהל שמוזינג – הופכת עם הזמן להיות מרכיב בזהות שלנו. זה כמו להיות דתי או ג'ינג'י או קצר רוח. משהו שנדבק אליך והולך אתך לכל מקום.

הזהות הזאת משמשת לך כדי להבדיל עצמך מאחרים או להשתייך. באותה מידה היא גם מאפשרת לאחרים לזהות אותך באותה צורה בה עובדת מערכת זיהוי עמית – טורף בכלי טיס. נקרא לזה מעתה זהות מועדונית.

*

עוד לא המציאו חוק כזה, אבל גם בהיעדרו ניתן לסכם בוודאות כי אנחנו מנפנפים בזהות  המועדונית שלנו, במידה וקיימת כמובן, כבר בחלקה הראשון של שיחת ההיכרות, איפה שהוא בין החלק הכולל את מקום המגורים למקור הפרנסה. אם אצלכם זה אחרת, תפסיקו לקרוא, אתם לא אוהדים.

מאותו רגע ואילך, כך אתם מוצגים בציבור. שמע, פגשתי היום בחור נחמד, עורך דין ושרוף ליברפול. אין לי מושג ירוק לגבי יכולתו המשפטית, אבל כבר עכשיו ברור שהוא יהיה הטלפון הראשון שלי במקרה של הסתבכות עם החוק או קניית דירה. כך גם הרופא, הירקן ומדביר החרקים. הזהות המועדונית הופכת להיות מרכיב הכרחי וראשון במעלה בכל פרזנטציה שלי כלפי הסביבה ובכל תהליך קבלת החלטות עתידי.

נכון, החיים מזמנים לפתחנו גם אנומליות, אך גם הן קשורות לזהות המועדונית. דוגמא:

שמע, הגב הורג אותי, יש לך המלצה לאורטופד טוב?

בטח, אוהד יונייטד, אבל מומחה רציני.

אה, יונייטד? יש מומחים גדולים ממנו.

*

אחד ממרכיבי הזהות המועדונית מחובר ישירות לאגו שלנו במיוחד לאותם רבדים מהם נובע הדימוי עצמי. אם נפל בחלקי להיות מזוהה עם מועדון מצליח או כושל, זה מופיע בתעודת הזהות הרגשית שלי. כך אני מוצג ברבים ולכך מותאם היחס אלי. זה כמובן גורר תגובות צפויות בפבלוביותן, מצווחות קנאה ועד להבעת השתתפות בצער. אני לדאבוני הרב, מכיר במיוחד את האחרונות. זה לופ שאינו נתון לשליטתנו ואי אפשר לצאת מזה.

ולכן, כשמקלפים את כל העטיפות הרגשיות מעל הסערה שמחוללת הודעת הפרישה של סיר אלכס פרגוסון, נשארים עם שאלה אחת בלבד: מה זה אומר עלי.

הסיבות לפרישה אינן חשובות, זהות המחליף אינה חשובה, מה יהיה עם מנצ'סטר יונייטד לא באמת מעניין. חשוב רק מה יהיה איתי. זה נכון לאוהדי מנצ'סטר יונייטד וזה נכון לאוהדי ליברפול. האסון של אלה היא התקווה של אלה וזה מגוחך באותה מידה.

*

בפעם הראשונה בה פגשתי את רונן דורפן, משהו כמו לפני שלוש שנים בערך, הוא אמר לי במשפט אחד את כל מה שכתב בפוסט הזה. אני לא יודע אם אני אשאר אוהדי יונייטד בעידן שאחרי פרגוסון.

מאוד הערכתי את גילוי הלב וכמובן שלא הסכמתי. האמירה הזאת של דורפן היא דוקטרינת הגנה לימי סגריר, משהו כמו הכן רכבך לחורף. זו אמירה פסאודו שכלית, אבל האמת, היא באה מהמקום הכי עמוק של רגש. אפילו של חשש. כי יתכן ומחליפו של פרגוסון ייצור מציאות שתמחק לדורפן את החיוך הזחוח מהפרצוף, ומה זה אומר עליו, הוא, שמזוהה עם הצלחות.

למה לא הסכמתי? כי  דורפן, כאוהד המועדון הטוב באי הבריטי – ויש אומרים אף בקונטיננט, אוהד מנצ'סטר יונייטד, לא אוהד פרגוסון. לפרגוסון, במשמעות זו, אין כל חלק בתעודת הזהות המועדונית של דורפן. יש אולי התאמה כרונולוגית על ציר הזמן, אבל זה לא משנה את העובדה שפרגוסון עובד אצל דורפן, לא להפך.

פרגוסון, כבר כתבתי על כך רבות, יצר בשביל דורפן מותג מנצח. האליפויות בהן זכה עם המועדון הסבו לו הנאה רבה, אבל העובדה שהן נלקחו, בעיקר, על פרצופה של ליברפול, הן חזות הכול. כי זה אומר עליו הרבה.

דורפן אומר שאין לו מושג מה זה להיות אוהד של קבוצה במובן הרגיל. אני מאמין לו, אבל בניגוד לו, אני יודע שהוא ילמד. מהר מאוד ילמד. וזה בכלל לא קשור להחלטה שכלית אלא למאזן כימי שמתקיים בו ומחולל את הרגש. יותר מידי שנים דורפן סובא נקטר ומגרגר אמברוסיה מכדי שייסוג, רק מפני שהמנכ"ל המצליח פורש לגמלאות. כי מה זה אומר עליו.

את כל התזה שלי אפשר לסכם במשפט אחד: דורפן יישאר אוהד יונייטד, כי במלחמה על נפשו, לעולם ינצחו התינוקות את באזבי. כי משורה משחרר רק המוות. את השחקנים אנחנו רוצים לחבק, לא את המנג'ר. את הצעיף של הקבוצה אנחנו עוטים בגאווה, לא את הז'קט של הבוס. אולד טראפורד הוא תיאטרון החלומות, לא האורווה של "מיצר גיברלטר".

כי פרגוסון, כמו המרק בפרסומת לשקדים, הוא רק תירוץ, וכי גם האוהדים הצעירים של הפועל פתח תקווה, אלה שנולדו כשכבר כמעט לא נותר מאום מהמועדון אחר פרעות שמיר, שרים על האיש עם המגל והפטיש, לא על ג'ק גיבונס.

*

אתמול התבשרנו כי המחליף של פרגוסון ביונייטד יהיה דיוויד מויס ואין בשורה רעה מכך מבחינתי כאוהד ליברפול. חלומותיי לראות את  הנרקיסיזם של מוריניו הופך את הגן הפורח של מנצ'סטר יונייטד לשדה קוצים, נגוזו.

מויס עשוי להיות מי שימשיך לתחזק בהצלחה את האגו של אוהדי יונייטד מאותן סיבות שבגללן בראנדון רוג'רס עשוי להפוך להיות השאנקלי החדש של ליברפול. נקודת הפתיחה של שניהם זהה, אך למוייס יש יתרון אחד בולט על רוג'רס, הוא מגיע עם שנאה לליברפול בילט אין.

כבר שנו גששינו: אני לא המצאתי את זה, זה כימיה. וכמו שאף עובד של ישקר לא יעזוב רק בגלל שסטף הלך, וכבר לא קוברים אישה עם בעלה שמת, גם אוהדי מנצ'סטר יונייטד, האמיתיים, לא אלה מהשמוזינג, לא יפסיקו לאהוד את המועדון, גם אם לזוועתם, הגלגל יתהפך וקבוצתם תהפוך להערת שוליים.

ונאמר אמן.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

רגע אחד - גיא הרלינג
חידון מספר 342. פרגוסון - השנים הסקוטיות

82 Comments

סקאוזר עייף 10 במאי 2013

תגיד מה עושים אם המוסכניק אוהד מכבי יבנה? :)

מה נעשה עם המיסטיות של התאריך 8.5

8.5.1945 – אירופה חוגגת את סיום מלחמת העולם השנייה.
8.5.1970 – הניקס מנצחים את הלייקרס במשחק השביעי וזוכים באליפות הראשונה שלהם.
8.5.2006 – זיזו תולה את הנעליים.
8.5.2012 – פרגוסון תולה את המסטיק.

סקאוזר עייף 10 במאי 2013

אופס 2012=2013..

מתן גילור 10 במאי 2013

האם זיזו שיחק יחף במונדיאל? :)
בני, אחלה פוסט.

עופר 10 במאי 2013

וכמובן הגביע של הפועל רמת גן.

PERLA 10 במאי 2013

פוסט מעולה. כל כתיבה איכותית על טיבו של האוהד האמיתי היא זו שאני מחפש מיד בראש למי כדאי לשרשר אותה.

משה 10 במאי 2013

אמן כן יהיה רצון במהרה בימינו.

וילי פוד 10 במאי 2013

"הנרקיסיזם של מוריניו הופך את הגן הפורח של מנצ'סטר יונייטד לשדה קוצים, נגוזו."- אהבתי… הרגשה מוכרת ומדוייקת…

דון נאפולי 10 במאי 2013

הבעיה היא שלפי ה"זהות המועדונית" שלי אני מאפיונר :)

שלו 10 במאי 2013

חוכמת הבדיעבד:
פתאום נראה לי שהוא רצה לעזוב בשנה שעברה, ומה שהשאיר אותו הוא אובדן האליפות ברגע האחרון…
וכל העונה הזאת הוא עשה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב,
להוציא מהקבוצה טיפה יותר ממה שיש בה.
הוא עוזב ומנקה את השולחן ליורשו,
רוני אני בדרך החוצה, יש כסף לרכש.
יש שלד מספיק חזק לשרוד את השינוי,
ובעיקר יש מסורת.
בשנה הבאה יש מוטיבציה חדש, להראות שחילוף המאמנים לא שינה את הקבוצה.
עכשיו היונייטד צריכה להוכיח דבר חדש,
אין אף אחד מעל המועדון, גם לא מאמן יקר ואהוב.

אריק 10 במאי 2013

מה זה זהות מועדונית?
לפני שני עשורים אם נגיד היינו יושבים לחומוס.
אני – הייתי מעריך שכנראה כבר לא אראה אליפות עוד עשר שנים לפחות וחיכיתי לראשונה.
אתה – היית בודאי זחוח ביחס לקבוצה, הקבוצה שלך היא הטובה באנגליה ואולי ביבשת.
היום עשרים שנה אחרי זה הפוך. אין סיכוי בעולם שאם הייתי בוחר את הקבוצה שלי היום הייתי בוחר ביונייטד. לעזאזל, זאת כנראה היתה ליברפול…
לדעתי הסיבה היחידה שהמשכתי מאז הקתרזיס המושלם ההוא ב-99, היא פרגוסון. נכון שהבנתי את זה רק בשנה האחרונה אבל אין לי ספק בכך.
התחלתי לאהוד קבוצה כי כבר שהייתי בן 3 אהבתי את זה שיש לה "יונה" בתוך השם הבלתי אפשרי שאח שלי היה משמיע מדי פעם. זה אמור לתפוס בגיל 40?
למרות מה שדורפן ואחרים רוצים לחשוב זה לא מועדון משפחתי כבר מזמן אלא תאגיד מטורף חזירי, תעב בצע שנוהל עד שלשום בידי מישהו שעדיין היה שריד לתקופה אחרת ושבגללו זה הרגיש משפחה, הוא לא שם יותר. והקבוצות שמתחרות ביונייטד חסרות כל צביון או היסטוריה הן סתם אקססורי של מיליארדרים, זה פשוט הופך הכל לסתמי.
אתמול הבנתי שאולי דווקא המינוי המזעזע (אברטון בכיבוש שערים דורגה מתחת ליורדות בשלוש שנים כשמויס היה שם) יעזור, כי שסונס, סליחה מויס יחזיר אותנו למקום בו היינו בשנות ה-80, אולי יהיה כיף יותר. אבל במציאות שבה פועל הכדורגל האירופי היום אני בספק.

בני תבורי 10 במאי 2013

אריק,
הזהות המועדונית היא הצ'יפ שמושתל אצלך ואין לך שום שליטה עליו וחוסר אפשרות להיפטר ממנו. הבאת כמה נימוקים שכלתניים כבדי משקל, אבל המבחן יהיה בכל מוצ"ש או יום ראשון בערב בכל אחת משנות חייך הבאות. ספר לי על זה בהזדמנות כשניפגש לחומוס. רק אל תשכח שהפעם אתם באים לכרכור.

אריק 10 במאי 2013

בשמחה.

ניינר 10 במאי 2013

בסופו של דבר אנחנו אוהדים את המועדון ולא מאמן מסויים. אוהדי ספרס הם הדוגמא הכי טובה-נשארנו אוהדים נאמנים למועדון למרות שרשרת של מנג'רים הזויים וחסרי מושג, שרשרת שנמשכת גם היום כשהאידיוט שנזרק מצ'לסי עומד על הקוים.
ולמרות תיעובי כלפי המוריניו ואנאבי, אני אוהב את ספרס הלוזרים שלי אהבת נפש ולא AVB סנטיני, ראמוס, או איזה מאמן כושל אחר יורידו מאהבתי לקבוצה.

משה 10 במאי 2013

זה רק אני או שהכרזה על מינוי מאמן תחת חוזה כשהעונה עדיין לא נגמרה הוא שיא חדש של חזירות וזלזול. זו הפעם הראשונה שאני זוכר שחוסר הבושה מגיע לרמה כזו ולא שמעתי ציוץ מאברטון.

דון נאפולי 10 במאי 2013

ע"פ מספר כל תקשורת הם הודיעו שהוא משוחרר

משה 10 במאי 2013

שזה אפילו יותר משעשע. לא היה קורה כלום אם כל העניין היה מתרחש בעוד שבועיים. לאברטון יש סיכוי(תיאורטי מאוד) לאירופה, האם הם ויתרו עליו בגלל החלומות של מויס והצרכים המיידיים של יונייטד ?

בני תבורי 10 במאי 2013

או שנתנו לו את ברכת הדרך אחרי אחת עשרה שנים, לא נראה לי נורא כל כך. אני לא מתרשם שהמהלך הכה מישהו בתדהמה בצד הכחול של ליברפול.

יויו 10 במאי 2013

גווארדיולה?

משה 10 במאי 2013

גם מגעיל אבל בצורה שונה : הפגיעה במקרה של באיירן הייתה ביופ היינקס אישית, במקרה הזה הפגיעה היא באברטון כמועדון ובאוהדים שלה.

משה 10 במאי 2013

ורק להמחשה הייתי רוצה לראות מה יגידו כולם אם מכבי ת"א תכריז שבשנה הבאה היא החתימה את פט קלאת'יס. גם אם היא חתמה איתו היא לא תעז לצאת עם זה לתקשורת לפני סיום העונה.

לימפאדו 10 במאי 2013

ותחשוב איזה בלאגן היה אם במשך שלושה שבועות לא היו יודעים מי המחליף של פרגוסון? יונייטד גם נסחרת, אי ודאות היה פוגע בה.

אני מאמין שבעדיפות ראשונה יונייטד הייתה מחכה לסוף העונה בשביל להכריז על הפרישה והמחליף אבל אחרי שהסתובבה השמועה הם היו חייבים לעשות את מה שהם עשו. ואברטון? יסתדרו, אין מה לעשות, זה גורלם של קבוצות פחות גדולות.

משה 10 במאי 2013

אז אברטון שיחררו אותו בשביל ערך המניה של יונייטד וכדי להזים שמועות ? אני שמח שאני לא אוהד שלהם, לדעתי לא כך הם מעריכים את עצמם(כקבוצה לא גדולה, להזכירך מדובר בקבוצה עם 9 אליפויות, יותר ממה שהיה ליונייטד לפני פרגוסון).

אביאל 10 במאי 2013

משה – אברטון לא בדיוק שיחררו אותו, נגמר לו החוזה גם ככה ב1 ליולי.

יריב ס. 10 במאי 2013

כתוב נפלא. מחבר אותי עוד יותר למה זה ליברפול עבורי ומה היא משקפת לי עלי

איציק 10 במאי 2013

יופי של כתבה,
אחת הסיבות ששמים צעיף ולא את החליפה זה גם עיניין תקציבי :-)
האמת, אני לא מכיר הרבה אנשים שהחליפו קבוצה, אבל בהחלט יתכן מצב של איבוד עיניין. אני מאמין שרבים מהאוהדים של היוניטד התחילו לאהוד אותה בגלל ההצלחות שהביא פרגסון (כמו שקורה עם קבוצות מצליחות בכול העולם), וחלקם יפסיק לאהוד או אהדתם תחלש במידה רבה, אם הציפיות שיצר פרגסון לא ימשיכו להתממש.

wazza 10 במאי 2013

אני מכיר אחד כזה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4057055,00.html
עד לא מזמן זה כנראה היה הדבר הכי גרוע שהוא עשה

יריב ס. 10 במאי 2013

טוב, הוא בטוח שהוא תותחן

איציק 10 במאי 2013

למה אני לא מופתע, רק שלא יעבור לאהוד את מכבי.

מתן 10 במאי 2013

בתור אוהד מנצ'סטר אני אומר לך שהאוהדים השפויים תמיד ימשיכו לאהוד את הקבוצה, גם במקרה שהמאמן יהיה פרדי דוד (בעצם במקרה הזה לא בטוח..) אבל העזיבה של פרגי זאת מכה קשה. כבר 20 שנה אנחנו לא דואגים בפגרה כי אנחנו יודעי מי המאמן ויודעים שאפשר לסמוך עליו. העזיבה הזאת היא מכה קשה כי סר אלכס ניהל את כל הקבוצה בכל אספקט ממחלקות הילדים ועד השחקנים הפורשים. פרגוסון הוא כן חלק מהזהות של הקבוצה כי הוא מי שהפך את המועדון הזה לאימפריה שהוא היום. אני מאמין ששנה הבאה לא ניקח אליפות ואולי אפילו לא נסיים במקום השני אבל זה לא מה שימנע מאיתנו להמשיך לאהוד את הקבוצה

ניר 10 במאי 2013

אתה בטוח שאתה יודע לכתוב בעברית??? פעם ראשונה בחיי שהייתי צריך לקרוא כתבה בשפה העברית ולהשתמש בגוגל טרנסלייט תוך כדי… אבל השיר של קרוסבי סטיל ונאש לפרצוף, או כלשונך לשמוזינג :)

איתי 10 במאי 2013

גדלתי בבית של אוהדי יונייטד הרבה לפני עידן ההצלחות ובניית האימפריה. בשלב ההוא יונייטד היתה חלק ממני. היום הזיכרונות הם חלק ממני .יונייטד בעלת מעמד מיוחד – אני אוהב אותם, אבל מסתכל בהנאה על אחרות.
פרגוסון הפך לחלק מתעודת הזהות של המועדון, לתמיד. מי שאוהב את יונייטד לא ישכח את זה לעולם. כמה שיחות ניהלתי איתו, לפעמים השפעתי על דעתו, היו גם ויכוחים קשים.
אני לא תמיד נהניתי ממה שראיתי ביונייטד שלו, לרוב כן. נהייתי ביקורתי וניסיתי להיות אובייקטיבי ,ולעצם הענין, האהדה ליונייטד כבר ממש לא חלק חשוב בזהות שלי.
אני נהנה מכדורגל משובח, אם הוא של ארסנל, ליברפול, או קבוצות ספרדיות וגרמניות ,מה שקורה בשנים האחרונות. זה אתגר ליונייטד ולנו האוהדים ,זה מביא את הכדורגל לרמת בידור ואומנות גבוהה, גם דורש רמת ניהול גבוהה.
במילים אחרות ,אם ארגון ספורט מתנהל היטב ומספק את ההנאה שלי ,אני לא ארצה לסבול מבחירת צד שתגרום לי לעוות את מה שאני רואה, אצטער אם יונייטד תתנהל רע, לא תהיה חלק מהצמרת, אבל לא אסכים לסבול בגלל זה. זה קודם כל תאגיד ענק ועשיר מכוון רווח ,ככה גם דטרויט פיסטונס, מכבי תל אביב כדורסל ולהבדיל גם נבחרות הולנד ואיטליה שלצידם נטיתי לאורך השנים.
בשנים האחרונות אלה בעיקר דורטמונד וגם ביירן מינכן שעושות לי את זה, ונבחרת גרמניה, הם הצמרת ,אני נהנה מעוד שלב בהתפתחות של הכדורגל. זו לא אותה האהבה, זו הנאה ממאהבת חדשה וטובה.

גלן 10 במאי 2013

כתוב מצויין ולא משכנע. לא בגלל פרגסון – בגלל התקופה. תראה כל הגועל קיים גם ביונייטד- השרימפסים והתיירים עם החולצות, הגלייזרים , רונלדו ורוני עם הסוכנים שלהם. פרגסון היה הבופר שהשאיר דברים עם ארומה של פעם. למעשה לא רק ליונייטד, גם למישהו שראה איזה 14 מנג'רים בסיטי בתקופה של פרגסון כבוס, הוא היה סוג של נחמה או מראית עין, שלא כלם שכחו מה באמת ה DNA המקורי של הליגה הזאת.

אריק 10 במאי 2013

Hear hear

בני תבורי 10 במאי 2013

אריק,
בדיקת הפוליגרף שיתפוצץ לרסיסים אחרי שתספר כי לא מזיז לך שיונייטד הפסידה, עלי.

בני תבורי 10 במאי 2013

גלן,
אתה רופא ויודע טוב ממני שאפשר להחליט עד מחר, אך לטבע, התנהלות משלו. אני לא מנסה למכור את מנצ'סטר יונייטד בעידן שאחרי פרגוסון לאוהדים שלה, אני מספר להם את האמת: הם לא הולכים לשום מקום עם או בלי פרגוסון. ומי שכן, לא היה אוהד מעולם.

מיכאל 10 במאי 2013

פוסט מעולה. מקווה שההגיע הזמן שאוהדי היוניטד יסבלו קצת , יותר מידי זמן בפסגה.

אלון רייכמן 10 במאי 2013

איכשהו, יש לי הרגשה שיונייטד יהיו בסדר.
#המסורת חזקה מהכל.

ג'וני 10 במאי 2013

למסורת קוראים אך ורק אלכס פרגסון
בלעדיו יונייטד תהיה קבוצה בינונית ומטה שתהיה מקסימום קבוצת אמצע טבלה בליגה האנגלית .

משה 10 במאי 2013

כאוהד ליברפול לצערי מדובר בחרדת נטישה, זה היה אמור לקרות במוקדם או במאוחר. הם עשו בחירה טובה בעמדת המנג'ר ואחרי הסתגלות הם יהיו מצויינים.
מקווה להתבדות.

באבא ימים 10 במאי 2013

הם יהיו בסדר. לא בגלל המסורת. בגלל הכסף.

בני תבורי 10 במאי 2013

ממממ…באבא, אני לא משוכנע שכסף היה בעוכריה של ליברפול שלנו בשנים האחרונות, וודאי לא בעונה השנייה של בניטז ובראשונה של קני, ולא בטוח שכסף יבטיח את המשך שלטונה של יונייטד כפי שלא הבטיח אליפות שניה לסיטי או לצ'לסי.

אביאל 10 במאי 2013

בני – היי היי, צ'לסי לקחה שלוש אליפויות, שתיים רצופות וזה בכלל גרם לפרגסון להיות רעב עוד פעם, אני חושב שהוא אמר את זה בעצמו.

אריק 10 במאי 2013

אביאל נדבר על זה במאי הבא אבל לדעתי ההעדפה של מויס על מוריניו (בשם ערכים נעלים שיש רק ביונייטד כי המועדון חושב שהוא טוב מהאחרים) הבטיחה לכם את מוריניו רעב ובא להוכיח, ושנינו יודעים שהוא יוכיח. נקווה שכשההנהלה תתאושש סופסוף מכאבי הצוואר מלהביט בעוד כדור מוגבה לרחבה מויס סטייל הם יתקנו את הטעות במהרה ולא יתנו למויס צ'אנס להחריב את מה שפרגי בנה בעמל רב. אבל שנה הבאה -שלכם. עליי.

בני תבורי 10 במאי 2013

נכון אביאל, אבל אני לא משוכנע שכסף לבד מביא תארים, אם כי נוכחותו , הכרחית.

D! בארץ הקודש 10 במאי 2013

אריק – גם לברצלונה יש (מחשבות שיש לה)ערכים נעלים והיא יותר משאר הקבוצות.
אני חושב שזו בכל מקרה בחירה טובה עבורכם ליום שאחרי אבל הלוואי ואתה תהיה היחיד שצודק

אביאל 10 במאי 2013

אריק – אני בהחלט אשמח לקחת אליפות ועוד עם מוריניו.

בכל מקרה, מעניין איך תיהיה התגובה של ההנהלה למצב בנו נניח מויס מסיים שלישי לדוגמא, כאשר הכוונה שלי היא שיונייטד לא תגיע לישורת האחרונה של הליגה כקבוצה מועמדת, האם יתנו לו צ'אנס ? כי לפי החוזה לשש עונות נראה שכן.

באבא ימים 10 במאי 2013

בין להבטיח את המשך שלטונה של יוניטד ובין להיות בסדר קיים טווח רחב מאוד של אפשרויות. יונייטד תמשיך להיות תחרותית בגלל הכסף. היא לא תמשיך בדומיננטיות שלה ככל הנראה. מי שעבורו זה דומיננטיות או כלום הוא באמת לא אוהד.

כסף בוודאי היה בעוכריה של ליברפול, מסיבה נורא פשוטה – כשיש לך כסף שולי הטעות שלך קטנים יותר. וגם אם דלגליש הביך את כולנו בפרשת אנדי קארול, עדיין וארון, ושבצ'נקו (שלא לשבר על טורס בצ'לסי) היו באסטים הרבה יותר גדולים. הקבוצות הללו שנמצאו במצב יותר טוב בגלל הכסף.

מה מיוחד בעונה השניה של בניטס.

בני תבורי 10 במאי 2013

באבא,
העונה השנייה של בניטס עונה מצוינת ששום דבר לא עמד בפנינו לבין תואר אליפות, וודאי לא יכולת כספית. טוב נו, קצת האל וסטוק וכאלה…

באבא ימים 11 במאי 2013

אתה מן הסתם מתכוון לעונה החמישית. בעונה השניה סיימנו במקום השלישי עם 82 נקודות שזה יפה אבל 9 קודות אחרי צ'לסי.

בעונה החמישית אגב טורס היה פצוע ונעדר מ – 14 משחקים. כששיחק הוא היה נפלא אבל העדר מחליף ברמה גבוהה זה כסף. העובדה שליברפול מעולם לא הגיעה ל – 90 נקודות זה כסף.

חיימון 10 במאי 2013

מעולה בני. כרגיל. ומהסאב טקסט מה שאני לקחתי הוא שהאהדה להפועל פתח תקווה הייתה כולה כרובה שיעור בלהיות ׳אוהד במובן הרגיל׳ והכינה אותי ליום שבו פרגי יפרוש.. ולמרות סלידתי משקדי מרק, אני מחכה כבר ליום הראשון של היום שאחרי.. 

חיימון 10 במאי 2013

ולמה החלפת את דה זה וו בשחקן ספסל???

בני תבורי 10 במאי 2013

חיימון,
דה ז'ה וו היא תכנית הרדיו שלי והשם נדבק גם לבלוג מעצלנות. שחקן ספסל מגדיר יותר את הזהות שלי ככותב כאן.

חיימון 10 במאי 2013

אולי עם מויס יש לך סיכוי ליותר ;)) (או עם ניסן יחזקאל)

מתן גילור 10 במאי 2013

שחקן ספסל מגדיר את הזהות שלך ככותב כאן?
על מה אתה מדבר?
זה באמת לא חשוב אם זה 5, 6, 7 או 11 – בהרכב אתה בטוח!

בני תבורי 10 במאי 2013

תודה מתן, כשהוזמנתי לכתוב בפעם הראשונה הרגשתי כמו מי שעלה מהנוער…

D! בארץ הקודש 10 במאי 2013

גדול בני
אני דווקא חושב שהולם אותך התואר הזה. משהו בו מצלצל טוב.
אתה מגיע בסוף השבוע (לרוב) ונותן את השער המנצח.

שאמ"ו 10 במאי 2013

כמה שאתה צודק! כאוהד 30 שנה של היונייטד, הרגשתי ביום הפרישה קצת כאילו שאבא שלי עזב. היה בעיקר עצב. אבל ידענו שהיום יגיע. ומויס הוא בחירה טובה עד שסולשקיאר יהיה מוכן. אף אחד לא ידע אז, כשהסקוטי הגיע והחליף את ביג רון, שהוא יישאר כ"כ הרבה זמן. אני גאה שזכיתי להיות ביונייטד ביחד עם הסר, כמו שזכיתי לראות את האחים נוויל ובאט וגיגסי ובקהאם משחקים פינג פונג במועדון בגיל 14. והם חלקם עזבו ועוד מעט גם גיגסי (שיהיה עוזר מאמן לכשיפרוש).

ועם כל זה, מה שהכי מרגי אותי זה שפרגי נשאר לו בדירקטוריון, יבחש ויחליט מאחורי הקלעים. ואני מדמיין אותו יושב שם למעלה, לועס מסטיק עם פה פתוח וצועק על השופט ש"הם" מבזבזים זמן…

זוהר 10 במאי 2013

פוסט מעולה בני. כרגיל.
לפני שבועיים כתבתי האחת התגובות שלי שאנחנו בליברפול נחזור כי פרגסון לא ישאר לנצח….לא ידעתי שהוא כבר החליט לפרוש.
כמוך- קיוותי שמוריניו יגיע לשם מהסיבות הנכונות עבורנו אוהדי ליברפול.
דרך אגב- חשבנו שתבוא לפרלמנט היום בחממה לכבד אותנו בנוכחותך.
חשבנו להוציא איתך קיטור על המצב הקשה של הפועל.

בני תבורי 10 במאי 2013

תוכנן ביקור זוהר, אבל לא התאפשר בסופו של דבר. בהזדמנות אחרת.

אסף שלום 10 במאי 2013

כשאני הולך ופוגש לקוח חדש אני תמיד שם בגאווה את האייפון על השולחן הפוך. שיראו את המדבקה של ליברפול

ככה הרווחתי כבר כמה לקוחות טובים ואחד נפסל על הסף.

matipool 10 במאי 2013

בני – אני לא שותף ל"אופטימיות" שלך לגבי מויס .
יכול להיות שמוריניו היה משאיר שם שדה קוצים בטווח הארוך , אבל בטווח הקצר הוא היה מביא בוודאות תארי אליפות נוספים ואולי גם תואר אירופי ואת זה אני ממש לא רואה שזה קורה עם מויס .
אין לי ( כמעט ) ספק שיונייטד לא תשתתף במאבק האליפות בעונה הבאה ( מוריניו עם תקציב לא מוגבל בצ'לסי צפוי לעשות את זה די בקלות , במיוחד אם מאנצ'יני נשאר בסיטי ) . צופה לה מלחמה על מקומות 3-5 עם ארסנל , טוטנהאם ( במידה ובייל נשאר ) וליברפול .

בני תבורי 10 במאי 2013

matipool,
אם אני צריך לבחור מאמן לליברפול בין שניהם, מויס הוא ללא ספק הבחירה שלי.

matipool 11 במאי 2013

בני – זה מאד אידיאליסטי ויפה , אבל זו פריבילגיה של אוהדי יונייטד , לא שלנו . אני רוצה תארים ואני רוצה אותם אתמול . הבן הגדול שלי עוד מעט בן 19 ולא זכה לראות אליפות של ליברפול .
אם תעשה סקר בין אוהדי ליברפול בנושא , הבחירה שלך תהיה במאיון העליון , מקסימום בעשירון העליון .
גם אני לא מת על האיש וההתנהלות שלו אבל הוא הסיכוי הכי גבוה כרגע לחזור לצמרת .

יוסי מזרחי 11 במאי 2013

MATIPOOL.
תמיד טוב כשהיריב מזלזל בך. זו נקודת מוצא לא רעה.
ואני רואה אצלך גם שאיפות לקידום של ליברפול, ואשרי המאמין.
.
ועכשיו ברצינות:
אני לא מאחל לכם את מוריניו. ול רק מפני שאם תגיעו להישג כזה או אחר, לא תישאר אצלכם אחריו אפילו אדמה חרוכה, ולכם אין את הגב הכלכלי של צלסי או ריאל, ליום שאחרי.

בני תבורי 11 במאי 2013

נכון מאוד יוסי

ש. בן ד. 10 במאי 2013

את שיקאגו בולס אני אוהד יותר אחרי שנות ג'ורדן, כשהיה הרבה יותר מכאיב ומאתגר לאהוד אותם (התחלתי לאהוד בגלל ג'ורדן, אי אפשר בכלל להכחיש).

כשמנצחים ללא תקנה אין כבר את אותה התחושה המזככת של ניצחון בקרב שווה, אלא משהו שמקביל לזה שמתאגרף במשקל כבד ינצח מישהו במשקל קל…

את מנצ'סטר הפססקתי לאהוב (לא הפסקתי לאהוד) בשנות ה-2000, ופיתחתי לי פילגש בשם האל סיטי (בדומה למה שקרה לרלף קליין בערוב ימיו כאשר הפסיק לצפות במשחקי מכבי).
אני מניח שדווקא עכשיו, כשיחסי הכוחות חזרו להיות שווים, האהדה שלי תחזור לימי התום הראשונים…

סיפור קטן –
בשנת 99 כשהיה חצי גמר קרה מה שכל אוהד פוחד ממנו – 2 קבוצות שאני אוהד נפגשו ראש בראש (מנצ'סטר ויובה) ובניגוד לקלישאה ששם נמדד את מי אתה אוהד באמת לא יכלתי לבחור…
שמחתי בכל גול של הקבוצה שלי – גם כשיובה הובילו 2-0 וגם כשמנצ'סטר חזרו ל-3-2. הלוואי ואני אוכל להחזיר את התחושה הזאת…

סימנטוב 10 במאי 2013

נהדר כרגיל. מבוגר קצת מדורפן זוכר שנים יבשות אך לא כמוגר. אין סיכוי שהאהדה ליונייטד תקטן אצלי. אוהד את גולדן סטייט בערך עשרים שנה חוסר ההצלחה שלהם עד עכשיו לא הוריד מאהדתי. אפילו את פ"ת שלנו אני עדיין אוהד, אין מה לעשות שריטה בלב זה שריטה בלב…

באבא ימים 11 במאי 2013

זו נקודה שקל לפספס. ליברפול בעונת 2008/9 נתנה עונת שיא, וזה עדיין לא הספיק. בשביל שזה יהיה הסטנדרט צריך כסף.

בני תבורי 11 במאי 2013

באבא,
נכון, עונה חמישית.

אלעד אחד 11 במאי 2013

הי בני, כרגיל כתוב מצויין.
האמת- התלבטתי כשכתבתי לך אם לציין שאני אוהד יונייטד,
אך אני מרגיש שהאהדה שלי היא לא חלק בסיסי בד.נ.א שלי, מקסימום פיקנטריה נחמדה. אמנם המהפך ב-99 העניק איזה שבוע של אושר, או שהתבאסתי שעפנו מול ריאל השנה, אבל זה לא ממש משפיע לי על החיים "האמיתיים".
ואולי אני לא אוהד אמיתי…

יוסי מזרחי 11 במאי 2013

אתה רואה, בני, אותי אי אפשר לתפוס באיזה שהוא עירעור על מקומה של יונייטד או חשיבותה. חתונה קאתולית זה חיי פריצות מול הקשר הזה.
.
ואפילו שראיתי באמירה ההיא של דורפן,סוג של אמוציות, יש דברים בחיים שלא עושים, ויש גם מה שלא אומרים.
על אריק נדבר בנפרד, הוא חווה איזו שהיא טראומה, וזה יעבור לו.
.
משורה ישחרר רק המוות.
שורה שבהקשרה המקורי עבורי היא כתב קודש, והיא נכונה גם בעניני חולין כאלה.

אריק 11 במאי 2013

לא בטוח יוסי, יצא לי האויר קצת השנה, עוד לפני. ואם זה לא הספיק אז פרגי הלך.
ואז באותו ערב שגם ככה היה לי יום מסריח, שמעתי שמויס בא (אני חושב שכתבתי מספיק את דעתי עליו ועל צורת המשחק שהנהיג באברטון). רק הזמן יגיד אבל כרגע לא בא לי אפילו על משחק הפרידה מחר. דברים יכולים להשתנות אבל כרגע נראה שרק חזרה למסלול של ליברפול וארסנל יכולה להפוך את העסק למעניין. להתמודד מול צ'לסי וסיטי פשוט לא מרגש וההתנהגות של (כמעט) כל הסוכנים והכדורגלנים לא ממש עושים חשק.

סימנטוב 11 במאי 2013

אם אני לא טועה אייל מגד אמר פעם שיש דברים שאי אפשר לשנות בחיים: מי האימא שלך ואיזה קבוצה אתה אוהד

בני תבורי 11 במאי 2013

יוסי,
אנחנו מאותו זן גם אם לא מאותו הכפר.

אריק האחר 12 במאי 2013

בני תודה על הטור.
אין כמו אוהד ליברפול שיכול להסביר לאוהד יונייטד
תחושות ורגשות.
תודה.

XXX 12 במאי 2013

זה עוד כלום. חכו ששמעון מזרחי יפרוש

דורפן 13 במאי 2013

טוב – כמובן שלפני שלוש שנים הייתי טיפש כמו היום אבל עם קצת פחות נסיון. אבל פרגוסון פרש ואני יכול לשפוט את המצב.

אם פרגוסון היה נזרק – כן אולי זה היה משפיע על האהדה שלי.

אבל הוא הלך – עשה הכל להשאיר מועדון דומה לזה שניהל, ביקש מהאוהדים ובאופן מסויים גם ממני להמשיך לתמוך ולאהוד. ואני ארצה בניצחון יונייטד במשחק הראשון של מוייס בדיוק כמו בכל משחק אחר.

בני תבורי 13 במאי 2013

…That's what i'm talking about

Comments closed