עוד אחד ודי

הפנים של אלכס פרגוסון הביעו גאווה, סיפוק, השלמה, ומה אני עושה מחר.

tkfx

 

אתמול ראיתי על הפרצוף של אלכס פרגוסון הבעה שלא ראיתי אף פעם. את אותה הבעה ראיתי על הפנים של אבא שלי כשסיים שירות של שתיים עשרה שנים כראש עיר. גאווה, סיפוק, השלמה, מה אני עושה מחר.

לא במובן של פרנסה, בוודאי שאין צורך לדאוג לפרגוסון. אבל התהייה הזאת שבאה ממעמקי הנפש מלמדת יותר מכל על הזמניות כגורם מכריע בחיים שלנו. אתה בתנופה של עשייה, בתנועה רציפה קדימה ועכשיו צריך לעצור. הסיבות לא חשובות.

אלכס פרגוסון נפרד מהאוהדים שלו בקלילות בה התנהל בקרבם במשך השנים. בקול בוטח הוא אמר את מה שהוא חושב, ובאמת, אני מאמין שהוא גם חושב את מה שהוא אומר. הוא קצת התלוצץ, קצת סנט ברוני, קצת נתן כתף למוייס, קצת התייחס לתקופה שלו ביונייטד וקצת היה לו מבט נבוך.

פרגוסונולוגים מומחים אולי יפרשו את זה אחרת. אני ראיתי רווחים קצת יותר גדולים בין המילים. זו מהותו של נאום פרידה. אתה מנסה להנציח את הרגע. כשאתה רץ קדימה, ופרגוסון רץ, אין זמן לדיבורים ופרגוסון הוא איש עבודה. בדברי סיכום אתה יכול להשתהות קצת, כי לא מחכה לך שום דבר.

אלכס וקתי, קתי ואלכס. תודה לאשתי על שאפשרה לי  לעשות את מה שרציתי. עכשיו אני הולך לשבת איתה בבית. תה יקירי?, כן, אבל אולי עכשיו את תשבי ואני אכין לך. אחר כך הוא ילבש את הטובה בחליפותיו וייסע לאצטדיון. הוא יישב במושב שיישמר לו. יחליף ברכות וסמול טוק עם השכנים, בובי צ'רלטון ואיזה גלייזר או שניים ויחזה במשחק.

בסוף המשחק הוא ייסע הביתה וילך לישון בלי להזמין השכמה.

*

אתמול פיצחתי את הסוד של פרגוסון. אני חושב. הבנתי איך הוא הפך להיות מגדולי המאמנים בהיסטוריה. זה לא קשור רק לתכנון אסטרטגי והבנה טקטית. זה בראש וראשונה  עניין של תפיסת מציאות ואופי. פרגוסון תפס את המשחק כרעיון עם מטרה מוגדרת. את הקבוצה הוא ראה כארגון שצריך להגשים את המטרה ואל השחקנים הוא התייחס כאל חלקים במכונה.

פרגוסון התייחס לכדורגל היפה כאל בונוס בלבד. מבחינתו, צריך לשים את הכדור ברשת יותר פעמים מהיריב, זו חזות הכול. גישה שאנקלית. פרגוסון מגדיר לשחקניו משימה ותפקידים. גם הגאונות של קנטונה תחתיו, היא תוצאה של תכנון מוגדר מראש. אצל פרגוסון אין דבר כזה, או קי, הוא גאון, אז נמסור לו ונראה מה הוא יכול לעשות. כששחקן של פרגוסון לא הצליח לעמוד במשימה שהוגדרה לו הוא הלך לספסל. כשזה נמשך יותר מידי פעמים, הוא הלך לרעות בשדות זרים.

שחקני כדורגל מגיעים למגרש עם צרור של פוזות. חלקן משעשעות חלקן מביכות, לפעמים הן משתלטות והופכות להיות חלק מהמהות. מאמנים נוטים להתרגש מזה יותר מידי ולפעמים מאפשרים לשחקן לפעול על פי גחמות יותר מאשר על פי הדרישות המקצועיות. אני לא זוכר אפילו מקרה אחד שבו פרגוסון ויתר לשחקן, ותהא כמות הג'ל על ראשו אשר תהא, להפריע לו לשקול את הצורך בהשגת המשימה העומדת בפניו באופן חד משמעי ונחרץ.

גם תמונות עם היפות בנשים לא הפכו אף שחקן של פרגוסון, מיד כשדרכו רגליו על הדשא, למשהו שצריך להתייחס אליו אחרת, מלבד עוד חלק במכונה שאופן תפקודה ויעילותה נגזרים משיתוף פעולה מוחלט של חלקים המתפקדים באופן מושלם.

*

אוהדי מנצ'סטר יונייטד מתאבלים עכשיו. אילו היה מישהו מבטיח להם שמה שהיה הוא שיהיה, היו מתאבלים פחות. הם אוהבים את אלכס פרגוסון, אבל אוהבים יותר את מה שהביא להם. טבעי ומובן. אוהדי ליברפול התאבלו על שאנקלי ואחר כך על פייזלי ואחר כך על דלגליש, אבל היעלמותם של הפרסונות, אינה מגדירה את הכאב כהיעלמותה של הדרך.

וזה, בסופו של דבר, מה שחשוב באמת.

***

THE FLYING BABY – בהתחלה הם היו גבע אלון, גדי אלטמן, רשף שחר ושחם אוחנה, אחר כך נשארו גבע וגדי שצירפו אליהם את איסר טננבאום והעיפו אותנו הכי גבוה שאפשר. המושג Power   Trio  כאילו נתפר במיוחד בשבילם.

אחרי שני אלבומים מצוינים ומאות הופעות מטורפות התפרקה הלהקה ב 2003 ועכשיו הם מתאחדים לשתי הופעות נוספות, ב 5 וב 6 ביולי, בארבי ת"א.

התינוקות המעופפים הם חברים שלי, אבל גם אתם. ובגלל זה, חבל, פשוט חבל מאוד יהיה אם לא תדעו במה מדובר ולא תגיעו לפחות לאחת מההופעות. למי שזקוק למשחק מקדים, הנה לכם:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

לאלוף שמת צעיר (שנתיים למותו של סמי וונג'ירו)
ח"י כאילו כלום

46 Comments

ג'רמייקל רוג'רס 13 במאי 2013

זה מה שהכי מפחיד אותנו. שנהפוך לליברפול.

רועי מ 13 במאי 2013

חחחחח

שחר 13 במאי 2013

ניתוח מעניין ויפה,
ההשוואה לדור הנפילים של ליברפול נכונה,אני מקווה שההמשך שליונייטד יהייה מוצלח יותר.
היכולת שלו להשתנות לאורף השנים,היא דבר מופלא!
תחשבו עלינו בחיים הפרטיים ובמקום העבודה,כמה קשה לשנות גישות,ודרכי התמודדות עם מצבים חדשים,והוא עשה את זה פעם אחר פעם לאורך השנים ובאותה תשוקה.

אריק 13 במאי 2013

כמעט הצלחתי לשכנע את האישה לקרו לבן הצפוי בקרוב על שם סבא שלה אלכסנדר- אלכס. אתמול היא עלתה עליי והשם הוסר אחר כבוד. זה היה קרוב.

אריק 13 במאי 2013

לקרוא

בני תבורי 13 במאי 2013

אתה לא קורא לו עפיף?

אריק 13 במאי 2013

קודם כל עפיף אצלי שני לאום שאקר המלכה האם.
חוץ מזה אני מפחד מקונטציות שליליות וקושי במציאת עבודה.

אריק 13 במאי 2013

ודבר נוסף יש סיכוי להמיר חומוס בכרכור באליפות אירופה לצעירות?

ארז 13 במאי 2013

הפליינג בייבי מתאחדים? ענק. לא יעזור לצער על עזיבת סיר אלכס, אבל ענק.

צור שפי 13 במאי 2013

נהניתי לקרוא כמו (כמעט) תמיד אבל במיוחד נהניתי מהטיפ בסוף. אם לא יקרה שום דבר רע אהיה בבארבי.

בני תבורי 13 במאי 2013

אז אולי זה הזמן להיפגש ולהכיר.

צור שפי 13 במאי 2013

יהיה לי גם הכבוד וגם העונג.

אריק החדש 13 במאי 2013

בני יופי של ניתוח.
לא בטוח שזה ורק זה הסיבה לגדולתו של פרגוסון
אבל בהחלט נקודה חשובה .
פרגוסון לדעתי היה בדורו הגדול מכולם בזיהוי
התכונות היחודיות של כל שחקן ורתימתו לטובת הקבוצה.
חשוב יותר הוא ידע לזהות בחוש חייתי את הרגע
שהשחקן איבד את התכונה הזאת והתחיל להפריע לקבוצה
במקום להביא תועלת.
ההיפרדות ברוב המקרים משחקנים ולא משנה כמה גדולים
היו הוכיחה את העובדה הזאת.
התעלומה עם רוני קשורה לטעמי בדיוק בנקודה הזאת.
האם זה רצונו של רוני או רצונו של פרגוסון.
ימים יגידו.

בני תבורי 13 במאי 2013

בדיוק, כך גם אני מבין את הגדולה של פרגוסון, ביכולת להתאים את הרכיבים למערך (זה נשמע נורא…).

בני תבורי 13 במאי 2013

ענק wazza, גדול!

באבא ימים 14 במאי 2013

לגמרי. ולחשוב שזו פרסומת של סוכנות הימורים…

cookie-monster 14 במאי 2013

LIKE

בני תבורי 13 במאי 2013

אריק,
אני מתכנן להגיע לאנגליה נגד נורבגיה בפ"ת.

יריב ס. 14 במאי 2013

גם אני אהיה שם :) העובדה שבסגל ובהרכב יהיה ייצוג מכובד לליברפול גורם לאוהדים לא מעטים להגיע למשחק

matipool 14 במאי 2013

כנראה שגם אני והגדול שלי ( הכוונה לבן הגדול .. ) .
בסיטואציה מסוימת , אפשר יהיה לראות 5 שחקני ליברפול בהרכב .

יריב ס. 14 במאי 2013

זה לא יקרה, יש רק 3 שקנים בסגל… שלבי, הנדרסון וויזדום. סטרלינג וקלי פצועים.
הי מתי, נפגשעם בשער 13

matipool 14 במאי 2013

כן , ראיתי את הסגל הסופי רק עכשיו .
חשבתי שגם רובינסון יהיה בסגל . אפשר להגיד שאינס הוא חצי ליברפולי ( בתקווה שיחזור אלינו בקיץ ) .
לא מכיר את האצטדיון , אבל אם אתה אומר – אז שער 13 עם חולצה של ליברפול .

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 14 במאי 2013

אשלח לך מייל ביום חמישי

יריב ס. 14 במאי 2013

אני הלא מזוהה…

משה 13 במאי 2013

אם הוא מתכוון לשבת ליד בובי צ'רלטון לא יישאר לו הרבה זמן פנוי, האיש חפרן בלתי נלאה.

כוכב עליון 13 במאי 2013

אם שואלים אותי ההתאבלות היא הרבה יותר על סיום עידן מאשר לחשש לתואר כזה או אחר (כרגע לפחות, יתכן שבמהלך השנה זה יתחלף). כשהסר הודיע שהוא פורש אותי לא עניין למשך הימים האלה מחליפו. שאלת מוריניו או מויס לא העסיקה אותי, רציתי להבין איך מעכלים את החדשות ששמעתי. מגיל 12 אנחנו "יחד", אני חושב שיש רק 4 אנשים קרובים לי בעולם שאיתי תקופת חיים שכזאת

תומר ש 14 במאי 2013

+1

תiמר 13 במאי 2013

תמונה גדולה

אריק האחר 13 במאי 2013

בני
הומור אנגלי ציני במיטבו.
לא נורא יש סיכוי לעתיד טוב יותר
אחרי השלושער האדיר אתמול.
יש לכם ביד חלוץ אמיתי.
לא זוכר הרבה זמן תצוגה מדהימה של
חלוץ צעיר שמבקיע מכול מצב בסגנון
שונה בכול גול .
איפה וולבק ואיפה הוא.

תומר ש 14 במאי 2013

סטארידג' אשכרה זוכה לשחק חלוץ מדי פעם, פריווילגיה שוולבק כמעט ולא קיבל השנה. לדעתי הלא אובייקטיבית וולבק שחקן טוב יותר וברגע שתיפתר הבעיה המנטלית מול השער זה יהיה ברור לכולם.

משה 14 במאי 2013

דעתך בהחלט לא אובייטיבית כמו גם דעתי(כאוהד ליברפול). אני עדיין מחפש מה ראה פרגוסון בוולבק, כרגע סוג של הסקי משופר בעיני. סטארידג' כבש בליברפול 10 שערים ב-13 משחקים, וולבק כבש ביונייטד 11 ב-64… אני בטוח שהמספרים יתיישרו אצל סטארידג' בסופו של דבר אלא אם הוא מתכנן להתחרות בקצב הכיבוש עם מסי, אני חושב שאצל וולבק אין יותר ממה שרואים(נחישות, הבנה טקטית, טכניקה סבירה, משחק ראש בינוני לחלוץ בגובה שלו ויכולת כיבוש חלשה).

matipool 14 במאי 2013

הוא לא היה רחוק מחמישייה במשחק ויכל גם לבשל פעמיים במקום לנסות לכבוש ולהחמיץ .
טיפה להתבגר , קצת לשפר את קבלת ההחלטות ויכול להיות כאן חלוץ באמת באמת ענק .

שאמ"ו 13 במאי 2013

הפוסט הכי גרוע שלך עד היום.

בני תבורי 14 במאי 2013

Y'a ain't see nothig yet…

ש. בן ד. 14 במאי 2013

תודה על המידע בני.

הרולינג סטונס, כוורת, הבילויים ועכשיו פליין בייבי. קיץ גדול ללהקות שחוזורת להופיע.

red sox 14 במאי 2013

חוץ מאלון ואלטמן, מאיפה שני האחרים בהרכב המקורי?

בני תבורי 14 במאי 2013

שחם אוחנה פרש די בתחילת הדרך ורשף שחר עזב לפני כמה שנים וחי כיום בפינלנד.

שלו 14 במאי 2013

מה שחסר אצלנו בתרבות הספורט היא אצילות כמו שאתה מפגין.
בסוף בזה אנחנו נמדדים, לדעתי.
נלחמים עד הרגע האחרון, אבל כשזה נגמר לוחצים ידיים מישירים מבט,
ומוקירים את היריב.
על זה נבנת יריבות ראויה.
לכן ליברפול היא היריבה ולא כל מי שמסתובב בצמרת שנה שנתיים ונמוג.

בני תבורי 14 במאי 2013

שלו,
תודה. אילולא הייתי מרגיש בדיוק כפי שתיארת לא הייתי עוסק בזה. אמרתי כבר פעם, לבי נתון בראש וראשונה לכדורגל ולאנשים שעושים אותו כל כך יפה בעיני. אחר כך לקבוצות שלי. יצא לי לראות כמה מהדרבים האחרונים בת"א, כדורגל וכדורסל, ראיתי את הטירוף והשנאה והזעם הקדוש והמילים הקשות ואת אני ואפסי עוד ואת הדרך למעשה נורא שאחריו נמשוך בכתפיים ונאמר: אופס, לא חשבנו שזה יגיע לשם.

יריב ס. 14 במאי 2013

+1

סימנטוב 14 במאי 2013

hear hear

יוסי מזרחי 16 במאי 2013

בני, ברשותך, הייתי מחליף את "מתאבלים" במילה "חוששים", ואז זה היה מושלם.
ומה שכתב שלו בתגובה 16, הוא כתב גם בשמי.

בני תבורי 16 במאי 2013

יוסי,
אבל הוא מה שקורה עכשיו, חשש נוגע לעתיד. בכל פרידה יש אבל, השימוש שלי במילה הזאת לא נבע מצורך דחקאי.

אריק 16 במאי 2013

סקולס פרגי וביום ראשון קארא הכדורגל לא נהיה מקום טוב יותר. אחרוני הדור האחרון של שחקנים שהיה בהם יותר

בני תבורי 16 במאי 2013

לגמרי.

Comments closed