לונדון קולינג (3) – איפה הקומישנר?

מונטנה לא בא - נה נה נה נה נה, מונטנה גם לא מצטלם...

chdk

 

 

לא, ברצינות תגיד לי גודל, מה הקטע שלך? אתמול הזזתם אימון, היום החלטתם שרק צלמים נכנסים בניגוד למה שפורסם ובסוף עוד אין לי כרטיס. אתה עם כל הגודל שלך לא יכול לעזור?

ובכלל, מה זה ההוריקן הזה? יש מצב לביטול המשחק?

*

הערה שחשוב לי שתופיע: אני לא קטנוני אני ולא אוהב להעביר ביקורת על מה שכותבים אחרים וגם לא לבחוש בפרטים, אבל לכתוב על הבייגל בבריק ליין ולא להזכיר את הסלאמי?

*

הוזמנו היום לחגיגת פוטבול גדולה בכיכר טרפאלגר. בכניסה עברתי בדיקה ביטחונית מהסוג הממשש. בחיים עוד לא התרגלתי לזה. אני נהיה נבוך או חרמן, תלוי בזהות הבודק. שאלתי היכן מקום הכינוס של התקשורת. העונים היו מאוד אדיבים אבל חסרי ידע. מצאתי עצמי מקיף את הכיכר כמה עשרות פעמים עד שהגעתי.

המארגנים ציינו שבחגיגה הקודמת שם נכחו ארבעים אלף. אני לא יודע כמה נכחו היום, אבל היה ייצוג לכל הקבוצות בליגה כולל הכובע גבינה. המעודדות של היגוארים פיזזו וכמה להקות התחלפו, אבל אז, בדיוק כשנפנפתי בתגית כדי לעבור לאוהל העיתונות ולהגיד שלום לג'ו, נחסמה דרכי.

רק צלמים מעבר לנקדה זו, נאמר לנו. לא הייתי הנבוך היחידי. זה לא עושה את זה קל יותר, אבל בהחלט יוצר תחושה של שותפות גורל.

בקיצור, גם נהיה קר וגם לא היה לי מה לעשות שם כי אני לא צלם, וגם המשחק של ליברפול התקרב, אז התחפפתי.

בדרך עשיתי טעות איומה. עברתי דרך שוק ברודווי, שוק אוכל צבעוני ומטריף חושים. כמובן שהגעתי מורעב והמצוקה הציפה שוב את בעיית חוסר היכולת שלי להחליט. עברתי בין ניוקי לפאד תאי, לנתחי עוף וגזירי בקר, מאפים מתוקים מלוחים וחסרי זהות, גבינות ונקניקים, אורז ומוקפצים ולא ידעתי מה עושים ובינתיים הלסתות שלי ננעלו.

בסוף עשיתי מעשה פחדני. הלכתי על פיש אנד צ'יפס. במונחים של פוטבול זה כמו קווטר בק שמעדיף להניח את הכדור בחיקו החם של הראנינג בק. לא מוסר, לא מסתכן באינטרספשן או סאק, לא חושב יותר מידי. מניח את הכדור אצל הקטנצ'יק שמגיע בריצה מאחור ושישבור הוא את הראש.

 *

הסיפור הוא שסקיי מצלמים, אבל לא משדרים משחקים בשבת ולכן המשחק של ליברפול לא ישודר. מצד שני, יש מי שמוכן לקחת סיכון ולהעביר את שידןר המשחק ממדינה אחרת. בחור נחמד שלמד ועובד כאן בלונדון ושמו חיימון לוי, אוהד הפועל פתח תקווה ומנצ'סטר יונייטד – שזה צירוף קאוטי, מברר ומגלה כי בכל לונדון יש פאב אחד ויחיד שכן משדר. הוא גם מתקשר לוודא ומקבל חיובי.

בדיקה קלילה של הכתובת מבהירה שהפאב הזה נמצא בדיוק מאחורי הדירה בה אני מתגורר כאן, משהו כמו מאה מטרים. קובע עם חיימון ויוצא לדרך.

התמונה הראשונה שאני רואה כשאני נכנס לפאב היא קיר עמוס בדגלים, חולצות, צעיפים וממורביליה של ווסט ברומיץ'. גם הפאב נקרא אלביון.

אז ראיתי את ליברפול חוגגת, נשכתי שפתיים ושתקתי עצמי למוות.

*

עכשיו מדברים כאן על סופה שלא הייתה כמותה מאז 87'. הוריקן, מגדירים אותה החזאים. הסופה צפויה להכות בלילה שבין ראשון לשני, כלומר אחרי המשחק, אבל אמינות של חזאים זה כמו מאמר המערכת בקומסומולסקייה פראוודה. נצטרך לחכות למחר כדי לדעת מה יהיה מחר.

הניצחון על סטוק. לא סוף המשבר!
חגיגה באנפילד-הנצחון מול ברומיץ'

5 Comments

זה משנה 27 באוקטובר 2013

בני, איפה הרגשת שהאווירה פחות ידידותית – באזור בריק ליין או בפאב?

dtnsgl 27 באוקטובר 2013

איזה סטארידג׳ זה, אה? איזה גול.

מי שחושב שהצ׳יפ של אלכסיס היה יפה אתמול – פשוט לא ראה את סטארידג׳. קלאס

ניינר (ON THE QUEST FOR SIX) 27 באוקטובר 2013

בני, ברודוויי מרקט הוא אחד הסודות הנפלאים השמורים של לונדון. ובחיי שאני מכיר את האלביון הזה. גרתי באזור לפני מספר חודשים במקרה גיליתי את הפנינה הזו. ד"א הם מגישים שם אייל מעולה לתשומת ליבך.

אריק החדש 27 באוקטובר 2013

בני
תמשיך לעשות חיים .
חזרתי מלונדון בשבוע שעבר ואני כבר מתגעגע.
ברודווי מרקט מקום מעולה אבל במזג אויר סוער
כנס לבר היין של סלפרידג'ס בקומת המזון בכניסה
ולא תצטער.

סימנטוב 27 באוקטובר 2013

כל היום עם טייטס מקווה שאין לך שפשפת…

Comments closed