תצא בחוץ

יעקב שחר משדר פניקה מיותרת כי הוא לא מבין את הגבול בין בעלים למאמן.

pbhe

 

כשהייתי קטן אבא שלי נהג למשוך לי את הפטיש מהיד בכל פעם שחשב שאני עלול לדפוק לעצמי את האצבע או שהמסמר נכנס קצת עקום. בגלל העובדה שנמנעה ממני היכולת להתנסות בעצמי עם המטלות ולהתמודד לבד עם התוצאות, גרמה לכך שעד היום אני לא טוב עם פטישים.

פאולו סוזה הוא מאמן מצוין והקבוצה שלו נראית מצוין, אבל זה בעיקר כי אף אחד במכבי תל אביב לא מושך לו את הפטיש מהיד. שימו היום לסוזה את יעקב שחר על הראש ואני בכלל לא משוכנע שהוא נמצא באותו מקום.

ליעקב שחר הרבה זכויות בכדורגל ובכללן הקמת ארגון מצוין שתוצאות תפקודו נראות היטב לאורך השנים. יחד עם זאת, שחר לא יודע לפעמים את הגבול. להביא כסף מהבית ולהשקיע בתבונה זה לא להיות מעורב יותר מידי ולא להיכנס לחדר הלבשה ולדבר עם השחקנים. זאת אומרת זה כן, אחרי הכול  מי יגיד לבעל הבית להישאר בחוץ, אבל זה לא אומר שהוא יודע לומר להם את מה שהם צריכים לשמוע, שנוכחותו מרגיעה ומייצבת ושאין הוא מחריף בעיה קיימת.

כלומר, בעלים הוא בעלים הוא בעלים, הכסף שלו, הצעצוע שלו וכישר בעיניו יעשה בו. אבל, העובדה שמישהו עשיר מספיק כדי לרכוש מכונית מרוץ, לא עושה אותו מספיק מוכשר כדי לנהוג בה באופן שיצדיק את מהותה כמכונית ספורט.

*

יודעים שמכבי חיפה במשבר בכל עת בה מופיעות כותרות המדווחות על שחר שירד לחדרי ההלבשה. אם אני מאמן או שחקן הקבוצה, זה הזמן להיכנס לפאניקה. אני לא יודע מה בדיוק הוא אומר לשחקנים שלו שם ובאיזה סגנון הוא נוקט, אבל גם אם בלשון רכה ומפייסת, זה לא אחרת מאשר: זכרו מי משלם לכם את המשכורות. רק שציון עובדה זו אין בה כדי להשפיע על היכולת המקצועית.

אפשר לעטוף את זה בצלופן שקוראים לו שיחת מוטיבציה, אפשר לצפות את זה במרצפן ששמו גיבוש יחידה, אבל המסר היחיד הוא, אני לא מרוצה מכם. אין צורך לאיים, לא צריך להרים את הקול. זה כמו הנשיקה על הלחי של מייקל לפרדו לפני שהוא שולח אותו לשיט על האגם.

*

בכדורגל כמו בכל תחומי החיים, הצלחה מבוססת על כישרון והשקעה מכוונים. שחקן מוכשר ומשקיע שיודע לבעוט ולהבקיע, צריך מאמן מוכשר ומשקיע שיודע לכוון אותו למקום הנכון במגרש ולבנות סביבו צוות תומך. זה רק נדמה שהמנצח על התזמורת עומד שם בשביל שיהיה מישהו עם הגב לקהל שיכריז על הפסקות שיעול.

שחר יכול לקנות תזמורת, הוא לא יודע לנצח עליה. הוא יכול להיות בעלים של קבוצת כדורגל אבל הוא לא יודע לאמן אותה. בשביל זה החיים שלנו מסודרים מודולארית. לכל חפץ יש תפקיד מוגדר עם גבולות גזרה ברורים וביחד הם משלימים זה את זה. שחר יודע לעשות כסף, הוא לא יודע להציב מערך שחקנים על המגרש. זה לא בגלל שהוא לא חכם, זה בגלל שהוא לא כדורגלן.

*

פאולו סוזה נהנה כיום מארגון מסודר מאוד שבראשו בעלים – יו"ר ומנהל מקצועי שלא מתערבים בעבודתו. סמכויותיו הוגדרו מראש, אחריותו נתחמה ובגבולות הגזרה האלה הוא מקבל חופש מוחלט. כך צריך להיות. זה לא פוסל את זכותו של הבעלים להחליף את המאמן כשיחשוב שאינו ממלא את ציפיותיו, אבל כניסה לחדר הלבשה לשיחה עם השחקנים זו  פעולה שלא רק שאינה נכונה מקצועית, היא גם חתירה תחת סמכויותיו של המאמן ואין טעות גדולה מזו שיכול לעשות בעלים.

אני לא כדורגלן ואני לא יכול לדעת עם אריק בנאדו הוא האדם הנכון מקצועית למכבי חיפה. אני גם לא מבין את הסיבות למשבר ובוודאי לא את התשובות הנכונות, אבל נוכחותו של שחר בחדרי ההלבשה לא תהפוך את הבלגן לסדר ולא תוציא את הקבוצה ממשבר כזה או אחר.

אני יכול להבין את התסכול של שחר, אחרי הכול הוא גם אוהד שרוף. אבל בין אוהד שרוף, ואפילו כזה שמביא כסף מהבית, לבין איש מקצוע שיכול לתת פתרונות, המרחק גדול. הירידה שלו לחדרי ההלבשה משדרת פאניקה וזה הדבר האחרון שמכבי חיפה צריכה כיום, בעלים היסטרי ולחוץ.

ואם תרצו, עצם העובדה ששחר מעלה על דעתו שבידיו הפתרונות וכל שהוא צריך לעשות זה רק  לנהל שיחה עם השחקנים, מעידה על חוסר הבנתו בעסק שהוא בעליו. יש לשחר מניות רבות בהישגים של מכבי חיפה, אך עם כל הכבוד, אף תואר של חיפה לא רשום על שמו באופן בלעדי וכדאי שיזכור שבדרך כלל סוסים מכניסים את העגלה לבוץ וסוסים, אולי אחרים, הם אלה שמושכים אותה החוצה. לעגלון אין על זה יותר מידי קרדיט.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הדו-קרב על אליפות העולם: זה מתחיל
תרומתו של ג'ונתן מרטין לחברה האמריקאית

53 Comments

שתיים מפעם 8 בנובמבר 2013

טור מצוין ונכון.

אורן 8 בנובמבר 2013

נהדר ומדוייק מאד.

אורן 8 בנובמבר 2013

שחר וציזיק מנהלים את הקבוצה בצורה מסודרת ומאורגנת,אך עם זאת חמוצה מאד.במכבי נותנים שקט לקרויף ומתחתיו לסוזה-וככה גם זה נראה.

קורא 8 בנובמבר 2013

אני לא חושב ששחר קשור למשבר או מלבה אותו, מה הוא עושה עכשיו שהוא לא עשה בכל האליפויות של מכבי חיפה? ההבדל הוא סגל השחקנים הבינוני, זה הכל.

כל ארגון ודרכו להצליח, סטיב ג'ובס היה בוס איום וקשה, יש בוסים רכים, אפשר להגיע להצלחה בהרבה דרכים, והדרך שמתאימה למכבי תל אביב לאו דווקא מתאימה למכבי חיפה (והדרך שהתאימה ליונייטד לא מתאימה לבאיירן מינכן).

עדי אבני 8 בנובמבר 2013

בני, הרשה לי לא להסכים איתך

ראשית, זאת לא עונתו הראשונה של שחר בכדורגל. גם לא העשרים ואחת. קשה להשוות אותו לנובוריש שזה עתה קנה מכונית מרוץ. את המכונית הזאת שחר, בדרכו שלו, הוביל כבר לזכיה בהרבה מרוצים. יותר מכל בעלי מכונית אחרים. שחר הפך את חיפה מקבוצה בסדר הגודל של הפועל כפ״ס, ועם אותו מספר אליפויות כמוה (לפני בואו ב84, תחילה כספונסר, אח״כ כפטרון ומזה כעשרים שנה כבעלים), והפך אותה לקבוצה ההישגית ויש שיטענו הגדולה בליגה. לבוא היום ולהגיד שדרכו קלוקלת זה הסתכלות מאוד קצרת מועד.

שנית, וזה גם משתמע מסעיף א׳- ישנה יותר מדרך אחת להנהיג קבוצת כדורגל. מה שנעשה במכבי ת״א בשנה וחצי האחרונות הוא ראוי לציון, ובינתיים מוכיח עצמו כמהלך נכון. אבל הנגונות שלו לקבוצה כמו מכבי לא הופכת אותו אוטומטית לנכונה גם עבור קבוצות אחרות. כפי שגם אלישע לוי רך המבע וגם דרור קשטן הקשוח הצליחו בדרכם להוביל קבוצות לאליפות, כך גם בעלים משפיע וגם בעלים מרוחק עם צוות מקצועי גדול – שתי האופציות יכולות להביא להצלחה. או שלא.

ולאלה שיטענו שהשיטות של שחר הן מיושנות, ואינן מתאימות עוד לכדורגל של היום אומר שני דברים-
1. אני צופה בכדורגל ישראלי מזה 28 שנים. הכדורגל של היום לא שונה מזה ששוחק בארץ לפני 3-5 שנים. לא לטובה ולא לרעה.
2. כפי שהצלחה נמדדת לאורך זמן כך גם כשלון. אם יעברו 5 שנים בהן חיפה לא תהיה פקטור בצמרת אסכים שיתכן ואבד על שחר ושיטותיו הקלח. בינתיים עברו רק מספר מחזורים כשאת השנה שעברה חיפה סיימה במקום השני אחרי פתיחת עונה זוועתית ובהחלט הייתה פקטור בצמרת.

מאור 8 בנובמבר 2013

עדי
קודם כל גילוי נאות: אין לי פרספקטיבה ארוכ שנים כשלך.
לאחר שזה נאמר, אין ספק שצורת ניהול אחת מתאימה לכל מסגרת.
אבל, וזה אבל גדול, ישנם מאפיינים שאנו רואים כיום במכבי, מאפיינים שבהרבה צורות ניהול מצליחות חוזרים על עצמם. בין אם זה ירידה לפרטים, חלוקת תחומי אחריות, צוות מקצועי רחב ומהלך ברור של יצירת דממת אלחוט מגורמים במועדון (העזבת אבנר טוויטו, מישהו?), כל אלה מאפיינים שיפתחו משמועתית, לעניות דעתי, כל קבוצה שתאמץ אותם בארץ.
מדברים הרבה על ההבדלים בין הכדורגל בארץ ובאירופה, ואני רואה דוגמא מייצגת בגיא לוזון: כשאין בסיס מקצועי רחב, כשאין הבנה של ניתוח טקטי של יריבה (כך נטען מלוזון), כשאין אימון לסיטואציות במשחק אלא רק לסגנון מועדף (כך נראה), נשאר…..ראבק. וגם זה נגמר מתישהו. שלא יובן לא נכון, אין לי דבר וחצי דבר נגד לוזון, הוא רק סימפטום של הבעיה, לא המקור.
ואם נחזור לניהול, תראה שאם גיא לוזון וכל שאר הסימפטומים של הבעיה הזאת בכדורגל שלנו יאמצו ולו רק מרכיבים מתוך האידיאולוגיה שנכנסה לקריית שלום, נראה ימים יפים יותר. =]

עדי אבני 8 בנובמבר 2013

ישנם ארכונים שבהם ביזור סמכויות הוא טוב. מכבי, בטח אחרי 10 השנים האחרונות, היא כנראה מקום כזה. יש, מצד שני, מקומות שבהם צנטרליזם עובד טוב יותר. קריית שמונה של איזי שירצקי לא ההיתה זוכה באליפות אילולא הצנטרליזם שלו.

ישנם מקומות בהם אווירה סטרילית היא מאסט. מכבי , בטח אחרי 10 השנים האחרונות, היא כנראה מקום כזה. בית״ר ירושלים, לעומת זאת, ובמידה מסויימת גם הפועל ת״א, טובה יותר דווקא בכאוס. בעונותיה הגדולות ביותר דדש היה מחתים שחקן על מפיות, הקהל היה מתפרע והכל היה מופרה באווירת ״העולם כולו נגדנו״. בלי האווירה הזאת בית״ר לא היתה הופכת לאחת הקבוצות הכי גדולות בליגה.

כפי שהבנת, אני לא טוען שמה שקורה במכבי הוא לא טוב. הוא מצויין, אבל למכבי. לא כל דבר מתאים לכל אחד. ובכל זאת, אני חושב שדווקא זה הלקח שצריך הכדורגל הפרובנציאלי ושונא הזרים שלנו ללמוד, אחרי שנים של ״זר לא יבין אותנו״- שזר דווקא כן יכול להבין. אבל לטעון שרק כך אפשר- זאת אותה פרובינציאליות, אבל מהצד המעריץ, לא מהצד השולל.

עדי אבני 8 בנובמבר 2013

ארכונים= ארגונים. ככה זה כשכותבים מהאייפון :)

מאור 8 בנובמבר 2013

מצטער1: ..ארוכת..
מצטער2: צורת ניהול אחת *לא* מתאימה…

בני תבורי 8 בנובמבר 2013

עדי,
שחר לא נובוריש שקנה סירת מירוץ ויש לו המון ניסיון בכדורגל. אלא מה, שחר אינו מאמן ולא צריך להתערב בשיקולי מאמן. הוא לא אמור להיכנס לשיחות בחדר ההלבשה אחרי הפסדים, זה לא תפקידו של בעלים.

בני תבורי 8 בנובמבר 2013

מה שהופך את העבודה במכבי ת"א לנכונה היא ההגדרה הברורה של סמכויות והחופש לפעול במסגרת אותן סמכויות שמקבל בעל תפקיד. לבנאדו, לצערי הרב כי אני אוהד מושבע שלו, אין את השקט הנדרש כששחר נכנס לחדרי ההלבשה ויוצר באזים בעצם נוכחותו.

עדי אבני 8 בנובמבר 2013

בני, תודה על התגובה.

המטאפורה על מכונית המרוץ הייתה שלך. אני רק המשכתי להשתמש בה…
ולענייננו- שחר היה נכנס לתת ״שיחות מוטיבציה״, התערב בהחלטות המאמן ובעצם שימש בפועל כג׳נרל מנג׳ר של חיפה במהלך כל השנים מאז שפיטר את שפיגל. זה הוביל את קבוצתו להיות המצליחה ביותר בכדורגל הישראלי. זאת היא כל טענתי. ולטעון שעכשיו, אחרי 8 מחזורים בעונה הנוכחית זה פתאום דבר פוגעני, כי יש שיטה אחרת שגם כן עובדת, זה לראות רק את המטר הקרוב או לשכוח את עשרים השנה האחרונות

בני תבורי 8 בנובמבר 2013

בוודאי ששלי ולכן הזדרזתי להסביר.

שלו 8 בנובמבר 2013

מסכים,
ומילה על מכבי.
אני רואה כדורגל כבר מעל ל 30 שנה,
אני יודע שאני לא ממש מבין מעבר לניסיון שראיתי כמות עצומה של משחקים.
ומה שסוזה מראה לי העונה זה הפער בין ידע שנרכש מצפייה למי שבאמת מבין.
אני מרגיש בור, כל החלטה שלו שלא ברורה לי בד״כ מתבררת כנכונה.
הרצינות ההכנה לכל משחק ואפילו הסיכון שהוא לוקח בלהפסיד לבאר שבע,
מתוך אמונה שינצח את פרנקפורט.
והכי חשוב הוא לא רואה ממטר אף אחד מהמבקרים שלו למרות שנזהר בכבודם.
קיבינימט הוא עשה אפילו מיצחקי שחקן, עוד מעט דאבור ידע לבעוט ברגל שמאל,
ןזיו להרים כדור ומה אז יהיה?

מאור 8 בנובמבר 2013

+1

יניב 8 בנובמבר 2013

ואת כול זה הוא עשה ב3 חודשים ?
לא צריך להגזים , מכבי נבנתה ביסודות רעים לפני קרויף ואוסקר , חבורת הצעירים המוכשרת גדלה שם בזכות השקעות בנוער , 4 שנים של שניידר וגולדהאר הביאו לשם כישרונות כמו עטר , אלברמן וברק יצחקי .
השנה של אוסקר עשתה למכבי כל כך טוב שהיא איפשרה את מה שאנחנו רואים עכשיו .
זו קבוצה עם יסודות של מאות מיליונים בשנים האחרונות , מערכת ארגונית שלקח זמן לעצב , גם בתמיכה העוטפת .
והשנה הכל עולה כיתה , וסוזה שם כדי להוסיף ועל הדרך מלמד את כולנו עוד שיעור .
אבל החלטות מסוימות שהוא לוקח , בפערים בין מכבי לליגה , הם החלטות ברמת סיכון נמוכה , וזה אולי יישמע מרמור של אוהד הפועל שמקנא (ומקנא מאוד) , אבל לא כולנו כאלה בורים .
יצחקי שחקן , תמיד היה , דאבור זה אחד הכישרונות הגדולים , וזיו , טוב על זיו הוא לא באמת בונה .
וערן זהבי , הוא עושה את סוזה לא פחות גדול ממה שסוזה עושה את זהבי .

פרופורציות זה הרבה בחיים .

יואב 9 בנובמבר 2013

התכונה הכי מרשימה אצל סוזה היא ניתוח מהיר למתרחש על הדשא בזמן אמת.
הוא בדיוק האנטיתזה למשפט-השפעתו של המאמן הופכת להיות שולית כשהשופט שרק.
אני כקהל, מרגיש אותו כל הזמן(ובוודאי השחקנים).
זה בא לידי ביטוי במערכים גמישים שמשתנים, שינויי תפקוד והחלפות צד, חילופים לא מובנים מאליהן(ג א ל למשל) כי הוא זיהה שהוא צריך מהירות באגף ימין על מנת שהמגן השמאלי יעלה פחות כי יהיה עסוק בסילון שיש מאחוריו.
כל המאמנים פה בליגה, עולים עם תעודות הביטוח שלהם. ״מה אתם רוצים, פריצה וברק בהרכב״. אבל פריצה וברק מחזיקים בסט תכונות שאולי פחות מתאים לסיגנון שהולך להתפת ואת סוזה לא מעניין תעודות ביטוח-הוא מקבל החלטות של כדורגל נטו, כמו שהוא מבין אותו. ובראש יש לו תוכנית ב ותוכנית ג פלוס יכולת אילתור ואומץ.כשזה נקי, נכון ומדויק(גם כשהוא טועה), הוא יקבל כבוד מהחניכים שלו.הוא גם משדר-הדלת שלי לא סגורה לאף אחד. על האמת לא ככיסוי תחת.
וזה מוכח פעם אחר פעם.
שלושת מחציות השיא של מכבי השנה היו עם איבינדר ומיטרוביץ. 3-0-קש, 3-1-סכנין, 3-0-פרנקפורט. עד לפני חודש זה היה מדע בידיוני בטח כאשר אלברמן בכושר הכי טוב שלו בקאריירה וראדי שחקן העונה שעברה.
האמונה שלו בגאל, אלטמן, דור ומונס תוך כדי הלחץ של המסגרות-מרשים, עמוק ויסודי. אין כאן מס שפתיים-אני משתף צעירים. יש כאן הצהרה ברורה-יש כאן כישרון שראוי לשחק בקבוצה הטובה בארץ. את הבנפיט נקבל גם עכשיו ובטח לעתיד. פשוט נהדר.

יואב 9 בנובמבר 2013

נ.ב
לכן מכבי היא אחת מהקבוצות חסרות הפחד הנדירות והבודדות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי.
לא מעיפים כדור למעלה, פאבלו תמיד מחפש את השחקן הפנוי(גם בגרמניה במינוס שחקן), וגם בדקות הלחץ אתמול, מכבי לא וויתרה על שביב הזדמנות כדי לצאת באומץ ולגמור את המשחק(גם בעזרת חילופים מתבקשים).
מכבי לא פוחדת. היא יכולה להיות פחות טובה מהגרמנים למשל, אבל היא לא פוחדת ממנה.
היא לא נשכבת, לא מבזבזת זמן בצורה מוגזמת, לא מביימת פציעות, לא עושה את כל האיכסה שאני חווה כמעט בכל שבת מצד היריבות שלה.
זה כיף גדול וגאווה אמיתית. הקהל לא טיפש, גם הוא הבין את זה ולכן לא פחת העידוד גם במינוס 3 מול באזל. ההר היה גבוה מידי אבל לי לא היה ספק שמכבי תעלה עליו. כי זה מה שעושה קבוצה חסרת פחד שמאומנת על ידי מאמן מבריק כל כך.

D! בארץ הקודש 9 בנובמבר 2013

בנסיון לסכם את כל מה שיואב אמר

זיו ביציע!

יניב 9 בנובמבר 2013

אני חושב שזה מוקדם לסכם – זה נראה מבטיח אין ספק .
אם הוא יהיה פה גם עד סוף העונה הבאה וייקח את מכבי לגבהים שאתה מדבר עליהם זה יהיה מרשים ויש לו את הפוטנציאל , היום זה קצת מוקדם ואי אפשר לשכוח איזו מערכת הוא ירש רק לפני רבעון .

מתן גילור 8 בנובמבר 2013

2 תיקונים שנראים קטנים, אבל די מוציאים את העוקץ מהפוסט:
1. גם בעונות הטובות ביותר בהיסטוריה של מכבי חיפה שחר היה יוזם שיחה עם השחקנים, בעיקר לפני משחקי עונה או דרבי. אז אפשר לצאת נגד התופעה, אבל לייחס אותה למשבר זה מעבר ללא מדויק.
2. משתמע מזה שכתבת "שחר הוא לא כדורגלן" שדיברת גם על העבר ולא רק על ההווה (בהווה גם סוסה אינו כדורגלן). שחר כדורגלן עבר וגם מי שאינו אוהד מכבי חיפה או נס ציונה ומשום מה לא יודע זאת, טוב היה אם היה פונה לגוגל לפני שהוא יוצא בהכרזה שגויה ועליה מבסס תאוריה שלמה.

מאור 8 בנובמבר 2013

בקשר ל-1 כפי שאני מבין את מה שהוא כתב הוא מתייחס בעיקר לכניסות של שחר בתקופות רעות של הקבוצה, כמו שהוא עשה כבר העונה ולא בהקשר של ניצחונות, דוגמאות:
http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=K&0r9VQ=EFMMJ
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4424162,00.html
http://www.mhfc.co.il/mh1103.asp
ונמאס לי לחפש.

ביקורת זה אחלה, אבל לא צריך להתקטנן ;)

בני תבורי 8 בנובמבר 2013

מתן,
שחר לא כדורגלן גם אם שיחק פעם. כדורגלן במשמעות אותה ביקשתי להדגיש בפוסט הוא איש מקצוע שמוסמך כמאמן. שחר לא כזה.

יניב 8 בנובמבר 2013

מתן , עד שמכבי חיפה לא תשתחרר מתפישת ״זה עבד לנו מצוין בעבר ,בואו נמשיך לעשות את זה ״ , שום דבר לא ישתנה ונמשיך לנתח למה עד מחסור 10 חיפה יוצאת מהמשחק – זו עונה 3 של התופעה . זה כבר לא סטיית תקן .

איינשטיין כבר אמר שההגדרה של אי שפיות זה להמשיך לעשות אותו דבר ולצפות לתוצאות שונות – זה עבד בעבר , זה כבר לא עובד בשנים האחרונות , העולם השתנה . גם שחר צריך להשתנות איתו .

אני אתן לך דוגמא – חיפה היא אלופה בלקחת אליפויות ומחורבנת בלקחת גביעים – למה ? כי בין היתר שחר ידע לאורך השנים לבנות מערכת מוכשרת בהרבה מהמתחרים , זה הפרמטר מספר אחד בניבוי הצלחה לקבוצה אלופה , למה לא לוקחים שם גביעים ? כי רמת הלחץ שיש על חיפה במשחקי נוק אאוט היא עצומה , כמה פעמים מכבי חיפה פישלה ברגע האמת ? לא מעט , כמה מתוכם היו מלווים בנאום ציונות או בביקור באימון המכריע של הציף , לא מעט .

מתן גילור 9 בנובמבר 2013

אני מבין שראית את האוהד הראשון של מכבי חיפה והחלטת לשטוח בפניו את התזה שלך. זה בסדר גמור, אבל כל קשר בין התגובה שלך לתגובה שלי הוא מקרי בהחלט.

רועי 9 בנובמבר 2013

אני דווקא הבנתי שיניב התייחס לנקודה הראשונה שכתבת, שגם בעונות מוצלחות שחר היה יורד לחדר הלבשה. כלומר, זה שבעבר הוא היה יורד לחדר הלבשה וזה עבד, לא אומר שזה נכון גם לזמן הזה.

מתן גילור 9 בנובמבר 2013

אבל שים לב מה אני כתבתי. אני לא כתבתי שהתופעה חיובית או שבעבר היו לה הישגים. אני כתבתי שהתופעה אינה מצביעה על משבר. אין פה הבעת דעה, כי אם ציון עובדה אובייקטיבית לחלוטין (אלא אם אתה חושב שאתה במשבר לפני משחקי עונה. משום מה אני מאמין שאינך חושב כך).

יניב 9 בנובמבר 2013

המנהג מגונה .
בעבר לא היתה לו השפעה כה דרמטית , למרות שהכניס ממדים של לחץ בנקודות מסוימות , בשנים האחרונות הוא הרסני.
שחר שהיה מביא טאלנטים בכירים ומבושלים היה יכול להיכנס ולשאוג עליהם , שחר של השנים האחרונות שמביא שחקנים הרבה פחות חזקים לא יכול לצפות שמה שעבד לו בעבר יעבוד לו עכשיו עם הימפולסקים .

וזו הכוונה – פעולה שעשינו בעבר , אינה רלוונטית להיום , התנהלנו בעבר בלי סקאוטינג ,צוות מקצועי קטן , לא הקפדנו על מעמד המאמן ועוד – כל אלה אלמנטים שלא הפריעו בעבר לקחת טונה של אליפויות ומהווים היום חסם אפילו כדאי להיות מתחרה ראויה .

גיסנו 9 בנובמבר 2013

מתן, יש הבדל מאוד מאוד משמעותי בשיחת מוטיבציה מהבוס הגדול רגע לפני משחק עונה כשאתה במקום הראשון בדרך לאליפות, לבין שיחה כזו כשהמערכת נמצאת בסחרור והשחקנים לא מסוגלים יותר לחבר 3 פאסים או לכבוש שער במשחק בית.

מתן גילור 9 בנובמבר 2013

איפה כתבתי שלא? גם אתה וגם יניב כותבים דברים כתגובה לתגובה שלי בלי קשר. אני לא אומר אם זה טוב או לאו. אני אומר דבר פשוט: המשוואה שבני הציג לפיה שיחה=משבר פשוט לא נכונה. זה הכל. לא הבעתי דעה לגבי האפקטיביות.

בני תבורי 9 בנובמבר 2013

מתן,
כנראה שלא הסברתי את עצמי כראוי. מנכ"ל מפעל היורד מידי בוקר לרצפת הייצור ומברך את העובדים בבוקר טוב, זו התנהגות נכונה ותורמת. אותו מנכ"ל שמגיע בעת משבר לשיחות מוטיבציה עם העובדים מעל ראש מנהלי הייצור, פוגם במערכת יחסים מאוד עדינה שמתחייבת בארגון הירארכי. אני לא חושב ששיחה של בעלים עם המועסקים שלו אינה ראויה, אני רק חושב שבמצב של מכבי חיפה כיום, כשהעסק לא עובד מקצועית, שבנאדו די קרוב לאיבוד האמון של השחקנים והמערכת, שיחה של שחר עם השחקנים משדרת עניינים שלא כרגיל, שעת חירום, הסורים על הגדר וכו'.

מתן גילור 9 בנובמבר 2013

הסברת מצוין. לא אמרתי שאתה טועה לגבי זה אלא שהוא מבצע "שיחות מוטיבציה" בכל מיני מצבים ולא רק בעת משבר. לכן, המשוואה עצמה נכונה
רק חלקית כיוון שיש עוד סיבות לשיחות האלה. למשל משחק עונה או דרבי.

איציק 8 בנובמבר 2013

1. "שימו היום לסוזה את יעקב שחר על הראש…" למה סוזה צריך אותו על הראש והיכן הוא ימקם אותו במגרש?
2. את מה שאתה אומר על שחר, ניתן לומר על שימעון מזרחי. אני רוצה לראות משהו שאומר שזה לא עוזר. זו תהייה הפעם האחרונה שהוא אומר זאת ;) אני חושב שלא הכל מיקשה אחת. לפעמים עוזר, לפעמים לא. תלוי מה, איך ומי אומר. ניתן להשיג הרבה דברים כשאומרים אותם בחיוך, אך זה מאוד עוזר אם יש לך אקדח טעון כעזר. המשכורת אולי אינו אקדח טעון, אבל למה הבוס לא יכול להביע מורת רוח (כמו גם את הסיפוק) מהשחקנים. אולי אין לא בעייה עם המאמן, כי אם דווקא עם השחקנים ולהם הוא רוצה להעביר את המסר.

בני תבורי 8 בנובמבר 2013

איציק,
באמת חשבתי על מזרחי ונדמה לי שהוא מודל החיקוי של שחר. אני לא משוכנע שהמצב בשני המקרים זהה. לעצם העניין, בוודאי שמותר לבעלים לעשות ככל העולה על רוחו, השאלה היא אם זה נכון ואם במקום. אני חושב שלא.

איציק 8 בנובמבר 2013

זה מה שניסיתי להגיד, האמירה שלך גורפת מידי. צריך לדון זאת לגופו של מצב ולגופו של אדם. אני אפילו לא פוסל מניפולציה בה המאמן רוצה שהביג בוס יכנס לחדר ההשלבשה ויכנס בשחקנים ברמה זו או אחרת.
באותו אופן אני לא רואה פסול שהבעלים יכנס ויומר מילה טובה כשמגיע. אם אתה גם נגד זה, למה? אם אתה בעד זה, אז למה טפיחה על השכם זה בסדר וסתירה על הלחי לא?

בני תבורי 8 בנובמבר 2013

נקודה מעניינת.

יניב 8 בנובמבר 2013

בשנים האחרונות יש בחיפה מאמנים ״חלשים״ יחסית , לא מקצועית כמו מעמדית , אלישע ורובן לא זכו בתארים לפני חיפה ובנאדו ורוני לוי אפילו אימנו בוגרים .
בחיפה חדר ההלבשה תמיד יהיה קשה, אפשר להתווכח על רמת הרכש אבל תמיד יהיו שם שחקנים שעשו משהו משהו בכדורגל .
הכניסות של שחר לחדר ההלבשה נתפשות בשנים האחרונות כניסיון שלו לתת גיבוי למאמן ולהרביץ את שיחות הציונות/נזיפה/ מייבשי השיער שתפקיד המאמן לתת .
זה לא סתם שזה קורה במשברים ,כאשר הוא מרגיש צורך לשדר לשחקנים שהמאמן מגובה , אלא שגם המחסום הזה נשבר ובשנה שעברה חדר ההלבשה פיטר סמל כמו עטר , לצהובים זה לקח שנים להתאושש מזה .
אז אולי בעבר הכניסות האלה לחדר ההלבשה בעונות חזקות היו נתפשות לגמרי אחרת , היום זה נראה ומרגיש כמו מהלכים ״מזיעים״ ושחקני כדורגל מריחים חולשה בקלות .

כל השוואה למזרחי היא לא רלוונטית , אין מועדון ספורט בעולם עם כזו דומיננטיות , בעולמות תחרותיים באמת כניסות דחופות של הבעלים , ישיבה במבט נרגן על הספסל ותנועות עצבניות (אצל שחר העצבים ביציע כבר קצת פתטי) , כל המחוות התיאטרליות האלה רק מייצרים רעש מיותר , להגיד שלשימון זה עובד , לא טיעון מספיק טוב.

צור שפי 9 בנובמבר 2013

יניב העלה את הנקודה שהיא לדעתי החשובה ביותר. בני, אני מסכים למה שכתבת על הכניסה לחדר ההלבשה אבל בעיית היסוד של מכבי חיפה בשנים האחרונות לא היתה מעורבות יתר של הבעלים אלא שהמאמנים שלה פשוט לא היו מספיק טובים. זה חל גם על אלישע לוי שיש לי כלפיו המון סימפטיה אבל כשרואים את העבודה של גארסיה וסוזה מבינים שאין מה להשוות. אם חיפה, הפועל או כל מועדון אחר רוצה לתת פייט למכבי ת"א הם צריכים בלי להתבייש ללמוד ממנה – פירמידה ניהולית מסודרת וכמה שיותר ממנה תוצרת חוץ.

בני תבורי 10 בנובמבר 2013

צור,
אני לא יודע איך מאבחנים מאמנים, לדעתי מאמן שמביא תארים הוא מאמן טוב וזה אמור גם לגבי רוני לוי ואלישע לוי. סוזה נראה כיום כמאמן-על, אבל בנוסף לכישוריו הוא נהנה מרוח גבית של מערכת שמאפשרת לו עבודה ללא לחצים מיותרים.

צור שפי 10 בנובמבר 2013

בני, סליחה על המשובים המאוחרים (העבודה, מניאקית). אלישע ורוני לוי הביאו תארים כי לא היה להם גארסיה או סוסה ממול בדיוק כמו שהניהול של שחר הספיק כל עוד לא נבנתה הפירמידה הניהולית החדשה במכבי.

בני תבורי 11 בנובמבר 2013

אני לא חסיד של השיטה המונעת קרדיט ממאמנים רק בגלל שהיריב היה לכאורה חלש. לוי ולוי הכינו קבוצות ולקחו אליפויות. אני מסכים שערכי העבודה ונורמות הניהול שמאפיינות כיום את מכבי ת"א הן מעל ומעבר למה שהיה נהוג בארץ בכלל ובמכבי חיפה לענייננו.

ארצי בן יעקוב 8 בנובמבר 2013

מסכים איתך ב 100 %
מגדירים תחומים ומשחררים לחץ

גיסנו 9 בנובמבר 2013

אני חושב שהבעיה העיקרית של שחר היא שהוא לא יודע מה לעשות.

מעולם לא היה לו יריב ברמה של גולדהאר.

גאידמק היה באותה הרמה מבחינת תקציב, אבל בית"ר של גאידמק עבדה אחרת. זרים שרק השם שלהם כבר מפחיד אותך, ופגיעה בבטן הרכה של היריבות המובילות (רכישת שמעון גרשון מהפועל, עידן טל ומיכאל זנדברג מחיפה). אבל בעוד שחר זיהה את הסיבוב של גאידמק כגחמה שתעבור וצדק, הנבואה שלו שגולדהאר גם כן בא לכאן לסיבוב קצר וייעלם תוך שנתיים-שלוש התבדתה.

לפתע, לראשונה מזה 20 ומשהו שנה, עומד מולו יריב שעולה עליו כמעט בכל פרמטר. הרמה הניהולית-מקצועית במכבי כרגע עולה על זו של חיפה, מבחינת גודל הצוות ואיכותו המקצועית. הגב הכלכלי המאוד מאוד רחב והקשרים המקצועיים העדיפים (לאן פיני זהבי נעלם?) של מכבי ת"א מביאים לה סגל חזק ורחב יותר.

לוני, שניידר ומאנה היו מנהלים איומים, ב 5 דרגות מתחת לשחר. גאידמק היה תופעה חולפת. שירצקי ניצל ואקום אחרי שכל הכוכבים עזבו את חיפה בבת אחת, אבל לא שינה פאזה במחשבה ועדיין רואה את הקבוצה שלו כחברה בשולי הצמרת במקרה הטוב. גולדהאר עדיין הובל ע"י יועצי אחיתופל שדאגו בעיקר לכיסם שלהם ולא לקבוצה. בהפועל ת"א הכאוס הניהולי השורר שם מזה שנים (וכל פעם המשתתפים משתנים) מונע המשכיות אמיתית.

ועכשיו, מכבי ת"א היא מועדון שחושב רחוק יותר והרבה יותר בגדול מכל מועדון אחר שהתמודד מול מכבי חיפה של שחר. וממשחק למשחק מתחזקת ההבנה שזו לא גחמה חולפת, אלא מערכת יציבה שנמצאת כאן כדי להשאר ולהמשיך לגדול.

ויעקב שחר פשוט לא יודע איך לאכול את זה ואיך להגיב. הרבה מאוד מהלכים שנעשו במכבי חיפה בשנתיים-שלוש האחרונות בקבוצה נראים הפוכים מהפילוסופיה של שחר, גם ביחס למאמנים (במיוחד עטר) וגם מבחינת הרכש והסגל. שחר מנסה למצוא כלים להפתיע ולעקוף את מכבי בסיבוב.

אבל אני חושב שבסוף שחר יתעשת, ויבין את הקלישאה השחוקה – if you can't beat them, join them. שחר ירים עוד קצת את הסטנדרטים הניהוליים והמקצועיים בחיפה, ישקיע יותר בצוות המקצועי (גם אם יהיה מקומי) ובהיררכיה מאשר בסגל שחקנים ומאמן מבטיח על הנייר. והוא יפזר יותר את הסמכויות ויפסיק לנסות לעשות הכל לבד.

כי גם שמעון מזרחי לוקח כמה צעדים אחורה, אבל הבעיות הניהוליות של מכבי כדורסל הן אחרות ולא זה הפוסט להרחיב עליהן.

גיסנו 9 בנובמבר 2013

וכדי לסכם את זה בקצרה – על סמך השנים 2001-2013, מכבי חיפה הופכת למכבי ת"א, ומכבי ת"א הופכת למכבי חיפה עם אופציה לשדרוג.

יניב 9 בנובמבר 2013

שחר יגיב ב2 ממדים – ישפר את המערכת המקצועית בחיפה בדרך שמתאימה לו ויפעיל יחד עם שאר ראשי הקבוצות רגולציה קשה על הכדורגל בארץ – חוק רוסי זה כסף קטן לעומת מה שיתכננו פה .
אף אחד לא רוצה מכבי כדורסל 2.
זה לא סתם שהפוקוס העיקרי של שחר בחודשים האחרונים זה בהסכם הטוטו

תומר חרוב 9 בנובמבר 2013

פגעת בול

גיסנו 9 בנובמבר 2013

נשמע הגיוני מאוד.

מעניין אם הוא ימשיך לפעול לרגולציות כאלה במידה ובעוד שנתיים-שלוש הצלחות של מכבי בזירה האירופית יצליחו לסדר לחיפה מקום בצ'מפיונס מהמקום השני, כמו שמכבי ת"א הגיעה בזמנו.

אדם בן דוד 9 בנובמבר 2013

או שהוא יפרוש, הבן שלו יירש אותו ונחזה בסינדרום הפדרמן. בכל מקרה מסכים עם כל מילה.

אריאל גרייזס 9 בנובמבר 2013

אני רק רוצה לציין שני דברים:
1. כשהייתי קטן אבא שלי נתן לי טוריה ביד והורדתי לעצמי את הציפורן באצבע איתה (עד היום אין לי מושג טכנית איך הצלחתי לעשות את זה). גם אני לא טוב עם פטישים
2. העובדה שמכבי תל אביב מהווה היום מופת ניהולי היא סוג של פאטה מורגנה לטעמי. איפה נעלמה המכבי תל אביב שהכרתי ואהבתי?

תומר חרוב 9 בנובמבר 2013

צריך להתייחס אל הנושא הזה בשני מישורים. האחד הוא המקצועי ויחסי מאמן-מכבי חיפה לאורך השנים. אני חושב שבכל תקופתו של שחר, אין מאמן במכבי חיפה שיש עליו קונצנזוס. היו מאמנים טובים ומצליחים אבל אין אחד עם קונצנזוס כמו גוטמן בהפועל למשל, או קשטן בביתר והפועל למרות שאלישע ורוני לוי הצליחו יותר. מעמד המאמן במכבי חיפה לא ברור, מצד אחד ניתנים לו הכלים לעבוד אבל מצד שני נראה שהוא לא עומד באמת עומד בראש מערכת השיקולים של מכבי חיפה. המאמן קובע את ההרכב ואת שיטת המשחק אבל לא נראה שיותר מזה.
המישור השני הוא המישור הניהולי. בואו נגיד את האמת, הניהול של שחר מעולם לא חרג יותר מידי מתרבות הניהול הישראלית, פשוט היה לו יותר כסף להכל. פיטורי מאמנים, חוסר סבלנות ורכישות מופרכות תמיד היו מנת חלקו של שחר. מה כן יש לשחר? אחיזה גדולה מאוד בכדורגל הישראלי, הוא למעשה האיש החזק בכדורגל הישראלי. אם הוא לא ירצה את אבי לוזון, לא יהיה אבי לוזון ולהיפך.
ומה לגבי העתיד? אנשים חושבים ששחר שם את יהבו על שחיקת גולדהאר כמו גאידמק, שהוא רק מחכה וזה לא נכון. שחר מחכה למשהו אחר, לאצטדיון. הוא בונה על האצטדיון שיזרוק אותו קדימה. אתם תראו שבשנה הבאה הרכש יהיה יותר מאסיבי ולדעתי תהיה השקעה חסרת תקדים במונחים חיפאים. השאלה היא עם מי הוא הולך לדבר הזה? כרגע נראה שהסיכויים של אריק בנאדו קלושים, גם אם הוא יצליח לשפר את הקבוצה, אבל לשחר אין שום טעם לפטר אותו עכשיו כי ממילא אין מאמן פנוי בשוק. ההימור ההגיוני זה גוטמן, כי שחר יודע שאם יש מישהו שהצליח להתמודד(פעמיים) עם הניהול המבוסס ביותר בישראל וגם לנצח, זה רק הוא.

תiמר 9 בנובמבר 2013

מי הקבוצה הכי מעוטרת בעשור האחרון?
גם אז ההתנהלות שלו הייתה שגויה?

צור שפי 9 בנובמבר 2013

תומר – אז פשוט לא היה לו את גולדהר ממול או שהיה גולדהר אבל גם נימני. ברגע שעקומת הלמידה של הקנדי המריאה והוא הבין עם מי יש לו עסק ההתנהלות של שחר הפכה להיות לא טובה מספיק.

שלו 9 בנובמבר 2013

עד לא מזמן מה ששחר זה הספיק,
היום כבר לא,
הוא לא טיפש, השאלה כמה זמן ייקח לו להגיב (לשחר), ואם יהיו לו הכלים לעשות את זה.
לוני בזמנו כשהתעורר, שפך כסף רק שזה היה מאוחר מידי,
שחקנים העדיפו לשחק בפחות אצל שחר רק להיות שייך לחיפה.
עונת הגלקטיקוס כנראה הייתה התחתית, משום מה זה נראה כאילו חיפה, הופכת לאט לאט למכבי ומי שלמדו מההתנהלות של שחר היא דווקא מכבי.
צניעות, מקצוענות, סקאוט וצוות זר.
כשגרסיה עזב, כולם חיכו לנפילה, והתברר שיש הרבה אנשי כדורגל איכותיים בחוץ,
ובהשקעה נכונה בצוות ניהול כל השאר סביב משתפר.
לגבי צוות אימון ישראלי יש לי רק בעיה אחת, כל חצי מאמן כושר רואה עצמו כפוטנציאל למאמן ראשי ולכן אף קבוצה לא תוכל לבנות צוות אימון כמו של מכבי עם אנשים מבית.
אני לא חושב שמאמן הכושר של מכבי רואה עצמו מחליף את סוזה ביום מן הימים…

Comments closed