אחרי הרצח של החייל עדן אטיאס ז"ל, הארץ רעשה וגעשה באופן מובן. בכל הנוגע לכיסוי תקשורתי, קיבלנו את המינון הקבוע של התבטאויות ציבוריות. הזעזוע כמובן, הבטחות רשמיות שידינו תשיג וכו', גידופים רשמיים ("בני עוולה"), הטלת אחריות על אחרים (הסתה פלשתינית), הכתרה רשמית למעמד של קרבן-על (הי"ד), דיון חפוז בשאלת עונש מוות ותמונות כואבות של המשפחה.
זה החזיק מעמד רק כמה שעות. לא ארך הזמן והכותרות התחלפו. הסיפור על הזמר והקטינה הדיח מראשות הטבלה את הסיפור על החייל שנרצח. קצת כואב, אבל אין מה לעשות, זה מחיר הקצב בו מתרחשים אירועים במציאות שלנו.
איכשהו, בבית השחי המצחין של התרבות שלנו, מה שעושה זמר מפורסם עם הזין שלו מביא יותר רייטינג מרצח של חייל. אולי התרגלנו.
אבל בוטה יותר היא העובדה שבעוד שפניו של החייל המת ותמונות זירת הרצח ניבטות אלינו מכל דף עיתון ומסך חדשות, הנושא הכואב הזה אינו מצליח לשרוד את הפוקוס הציבורי. על הזמר והקטינה שכל הידוע לגביהם הוא בגדר ניחוש בלבד, בלי תמונות ובלי פרטי מידע עסיסי, אנחנו מריירים כבר יותר מיממה.
איפה בדיוק התחרבש לנו הלב.
*
ביקום אחר, בזמן אחר, יושב ראש ההתאחדות לכדורגל של מדינה אחרת מתנהג כמו ראש חונטה. זה לא רק ההתנהלות בתפקיד, זה גם האופן בו הוא עומד לסיים את התפקיד.
לוזון, ברור וגלוי, לא היה טוב יותר מקודמיו אך גם לא רע יותר. בסך הכול, בניואנסים כאלה ואחרים, כולם קיבלו אחריות מלאה על הכדורגל הישראלי והזדכו עליו אחרי תקופה שנעה בין שנה לשבע שנים, כשהוא מדמם בדיוק מאותם נקבים.
אפשר לרשום לזכות לוזון את מפעל אירוח יורו הצעירות שחגגנו כאן לאחרונה. לא נתעקש אפילו על העובדה שהטורניר דנן היה סוף מוצלח לקמפיין פוליטי שחלקו אפילו לא נגע אלינו אלא נשען על אחוות אחים לאינטרסים. הטורניר לא הביא שינוי משמעותי בכדורגל שלנו, הוא גם לא היה אמור לשנות משהו. בא, היה, הלך. הייתה חגיגה, היה צבע, אצטדיונים מלאים, ארגון טוב פלוס, משטרה שלפרק זמן קצר הבינה את תפקידה ונהגה באדיבות ובשכל וכמה רגעים של נחת. בסוף נשארנו עם ליאור אסולין.
ליאור אסולין, שלא תתבלבלו, זה לא מקרה פרטי של שחקן אחד במועדון אחד. ליאור אסולין הוא שם גנרי בכל משמעות של ההפך ממקצוענות שכל יו"ר נשבע בשמה.
*
כשלוזון נבחר הוא נשא נאום דומה מאוד לאלה של קודמיו בתפקיד. מדבריו נודע לנו כי הוא חולק חזון נפלא עם כל הקודמים לו. נאומי הבחירה של היו"רים לדורותיהם מגלים שלכולם יש חזון נפלא, ובחזונם, מאות אלפי ילדים עבריים לומדים לשחק כדורגל על מתקני מופת בפיקוחם של בעלי מקצוע מוסמכים מהשורה הראשונה וכו'. לוזון לא שונה במשמעות הזו מקודמיו. אבל בכל זאת, משהו אחד מבדיל אותו מאחרים.
לוזון הוא יושב ראש ההתאחדות לכדורגל הראשון שהצליח לקומם עליו זרוע ממשלתית. אני אומר שוב ומבקש שתתעכבו על המשפט הזה: לוזון קומם עליו זרוע ממשלתית. תרחרחו בעדינות, תתענגו, תנו למשמעות לשכר אתכם ולרגע לשבש את דעתכם לחשוב שהגיעו ימי משיח. כי במובן מסוים הם הגיעו.
*
אין עוד הרבה תפקידים ציבוריים שהופכים להיות נחלתו הפרטית של אדם מרגע היכנסו לתפקיד כמו תפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל. אנחנו, הציבור, יכולים לבטא את תסכולינו ולבוא חשבון באופן חוקי כמעט עם כל בעל תפקיד, אפילו ראש הממשלה וחברי כנסת. בעלי תפקידים אחרים כהונתם קצובה בזמן על פי חוק. כהונת יו"ר ההתאחדות תלויה בקומבינות פוליטיות ואינה קצובה.
ההתאחדות והיושבים בראשה שרדו במהלך השנים דוחות קטלניים שהעניקו לתפקודם את הציונים הכי נמוכים שאפשר. ההמלצות שהיו עשויות לשנות את המציאות נגנזו פעם אחר פעם, אף אחד לא חשב שזה תפקידו להרים את הכפפה. הממשלה התנערה מאחריות וציבור אוהדי הכדורגל אכל תחת.
למי שאכפת מכדורגל ישראלי אין בעצם למה לייחל כשהוא מקבל סחורה פגומה. אין לו אח גדול והוא תלוי באופן בלעדי ברצונו של יו"ר ההתאחדות להמשיך ולכהן. ולכן, יותר מכל זירה ציבורית אחרת, כשמגיע חיל הפרשים לעזרה, אנחנו מרגישים מבורכים. ניצחו אראלים את המצוקים. הוליווד עשתה מזה קריירה.
*
לימור לבנת היא לא אחת שהייתי משתמש בשמה כדי להגדיר דמוקרטיה. אבל מה לעשות, לבנת הולכת ומצטיירת כתקווה הגדולה של כל מי שאוהב כדורגל ישראלי. לא פשוט בשבילי לחלק לה מחמאות, אבל כשמגיע מגיע.
שרת הספורט לימור לבנת, וזה עולה לי בבריאות להגיד את זה, היא הפוליטיקאית הרצינית ביותר שיש כיום בארץ ודוגמא טובה לאיך צריך שר להיות מעורב בנושאים שבתחום משרדו. לבנת לקחה אחריות והכניסה את הידיים לעיסה סרוחה שאף אחד מקודמיה לא העז להתקרב אליה. רציתי לתת לפוסט את הכותרת "יש לה ביצים" אבל לא בטחתי ביכולתו של הציבור להבין את המחמאה. אבל תגידו מה שתגידו, יש לה.
דו"ח ועדת זליכה אינו שונה במהותו ובמסקנותיו מדו"ח ועדת סטרשנוב למשל (ועדת כהן היא בדיחה פוליטית), אבל זליכה זכה במה שאף אחד מקודמיו לא זכה, תמיכה ממשלתית. אין זה משנה אם שרת הספורט הבינה שהעם צודק או שההתאחדות מקולקלת ונדרש תיקון או שלוזון עלה לה על העצבים, אבל בפעם הראשונה מאז קום המדינה נכנס שר(ה) באם אימא של היו"ר. פתאום גם פלאטיני לא יכול להושיע.
עכשיו לוזון מתפתל את התפתלויותיו האחרונות ולא יאמן באיזה סטייל הוא עושה את זה. גם על הגרדום הוא מתעקש להכתיב את הכללים תוך שימוש בתרגילי אקרובטיקה פוליטית מהסוג שרק ראש חונטה יכול להרשות לעצמו אחרי כל כך הרבה שנים של אין עוד מלבדו. הוא כן מתחייב לא להתמודד יותר, הוא לא מתחייב, הוא כן יפקיד מכתב, הוא לא יפקיד מכתב, הוא קובע את הכללים.
טוב, זה לא באמת. הוא כבר לא מכתיב את ההתנהלות, אבל מאפשרים לו להתנהג כאילו. הפעם גם שטרן חלובה חסר אונים ואפילו יעקב שחר, טפלון שכמותו, יצטרך לחרוק שיניים בשקט ולהתיישר.
זה נפלא. בפעם הראשונה אני באמת מרגיש רוחות של שינוי. אם זה יוביל לחיסול השיטה הקלוקלת ומיצגיה מרכזי הספורט והפוליטיקה המושחתת הנושבת מהם, דיינו. כי אם לא, אז מצידי לוזון יכול להישאר בתפקידו.
בינתיים, לימור היא אח.
ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url
55 Comments
שאלת השאלות, מי יהיה היו"ר הבא ובאיזה צוות יקיף את עצמו. הענף הזה מסוגל להגיע רחוק אם ננצל את אווירת הרפורמה התקשורתית שנוצרה ונחתור לכך שהיו"ר הבא יהיה כזה שיבטיח תוכנית מסודרת ואחראית לשידרוג הכדורגל בכמה דרגות. הן ברמה המקצוענית, הן ברמה השיווקית, הן ברמת התדמית.
לימור היא לא אח ולא אחות ולא בן דוד. לימור היא פוליטיקאית. ללימור אין מושג. ועדת זליכה לא תיושם במלואה, המרכזים יישארו, המועצה הלאומית לספורט עומדת לקום בצורה הפוכה, אתנה עובדת הפוך, תוך עשר שנים תהיה עוד ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה. שלא לדבר על הטרמפ הפוליטי שלה על י"א חללי מינכן שזה בכלל בזוי בעיני. יחד עם זאת, מבין כל הרעות החולות של הספורט הישראלי, המרכזים הם הגרועים מכולם. ופה יש לתמוך בה. היא קונה לעצמה זמן ציבורי, אבל גם יומה יגיע.
יואב,
ביקשתי לא להעיר אותי… :)
שמע, אני מבין שאתה לא מוכן להסתנוור מברקים ורעמים, אני גם משער שאתה רוצה לראות שינוי משמעותי יותר מאשר ניצחון בקרב אגו שזה בעצם מה שיש לנו עכשיו. אני לא אוהב את לימור לבנת יותר ממך אבל מוכן (כאילו שיש לי ברירה) לראות מה הולך להתפתח מכל המהלך. במקרה הגרוע נישאר עם מה שיש לנו, אבל אנחנו כבר רגילים…
לא התכוונתי להעיר אותך. אני סובל מנדודי שינה לכן גם כותב יותר בלילה וגם עצבני יותר על הבוקר.
בלית ברירה נתמוך באברטון נגד יונייטד. אבל גם איתם נסגור חשבון.
יואב – אתה צודק, אבל אתמול קרה מה שבאמת חששו ממנו מרכזי הספורט: הוגשה הצעת חוק (ע"י ח"כ עיסאווי פרג' ממרצ אם זה משנה) שמטרתה הפסקת הנוהל לפיו המרכזים מקבלים 4% מהקצבות הטוטו בלי קשר למה שעובר דרכם לקבוצות. אחרי רפורמת ליבנת המבורכת, זה היה אמור להיות עורק החיים האחרון שלהם שמאפשר המשך שליטה במערכת. אם זה יילקח מהם זו יכולה להיות תחילתו של עידן חדש.
זה אכן צעד מבורך.
אל תשכח שבנוסף מנסים להעביר גם חוק מטומטם של נוכחות ח"כ (או פוליטיקאי, לא בטוח) בכול איגוד. ככה מוציאים את הפוליטיקה מהספורט בצורה הכי יצירתית ששמעתי עליה מימי :-(
יואב, אולי מספיק לצאת נגד כל מי שמנסה לטפל בי"א חללי מינכן לא בדרך שאתה מאמין בה.
מרוב ההתיחסויות שלך בנושא, והניסיון להצניע זאת בכול פורום בינלאומי, עוד יווצר רושם שיש לך מלחמה אישית נגדם (אני כמעט משוכנע שזה לא כך, אבל זה הרושם של מתבונן מהצד).
בני,לפני שיבואו כמה טהרנים אני מציע שתוסיף גילוי נאות שאתה אוהד הפועל
פ"ת.
דובינסקי, בחייאת זום-זום, מה אתה רוצה ? מהפכה מהיסוד. עולם ישן נחריבה ? היא עשתה צעד ששום שר אחר לא עשה. אם תמיכה של שכמותך, למה שאחרים בכלל יטרחו לעשות משהו בכיוון הנכון ? אתה הופך יותר ויותר ליואב השני שכותב כאן.
נינה האגן – מלכה. זה הביצוע הכי נהדר לשיר הזה לטעמי. טוב משל הסקס פיסטולס. אני מת על החיקוי שהיא עשתה ללהיט ההוא של עופר אקרלינג… :-)
אסי,
מה, עוד לא כולם יודעים? כתבתי כאן לפני כמה חודשים את הפוסט הבא: http://debuzzer.sport5.co.il/tavory/archives/3476
נראה לך שנדרשים עוד הסברים?
כל הזמן מצטרפים גולשים חדשים לדה באזר…
כשתעשה נדבר. בינתיים הרבה אנשים מדברים והטוטו וההתאחדות חתמו על הסכם שערורייתי, שגם מתגמל את הכדורגל בכסף ציבורי הרבה מעל השווי הריאלי שלו וגם הורס את הכדורגל לאוהדים.
אולי יותר טוב משל הסקס פיסטולס, אבל הביצוע של סינטרה עדיין הכי טוב
לא בעיני.
אם אצטרך לדרג אז:
1. נינה האגן (הביצוע מהסינגל של 1980). פאנק, טירוף, יכולת ווקאלית של זמרת עם שורשים אופאריים. מה עוד צריך ?
2. אלביס. הכניס נשמה לשיר (לעומת סינטרה שהכניס יהירות).
3. הביצוע המקורי של קלוד פרנסיס (בצרפתית – כי בשלב זה בחיי אני מעדיף שירים שמדברים על מערכות יחסים ולא סיכום חיים).
4. פרנק סינטרה – בגלל הקול. לא בגלל הגישה.
5. סיד וישס – אני מת על פאנק. אבל וישס חי (עד שמת) בשביל הפרובוקציות. לא עבור המוסיקה.
ביצוע ניפלא עם קול שאפשר למות עליו או לשנוא אותו אך אי-אפשר להשאר אדיש כלפיו: http://www.youtube.com/watch?v=45BqY0cpapQ
נכון.
אני חושב שהדבר המרכזי שגרם לכולנו למאוס בלוזון זה שבניגוד לשאר יושבי הראש הוא השתין עלינו מהמקפצה ואפילו לא טרח להגיד לנו שזה גשם.
להחמיא ללימור ליבנת מצריך ממני כאבים קשים אבל אני מסכים איתך, בקרב הזה אני מריע לה ולא משנה מהן הסיבות שלה לצאת אליו. היא הצליחה למרות כל האיומים מסביב של עסקנים בינלאומיים(פלאטיני, גלעדי ושאר מושחתים) להכתיב את התנאים שלה ועל פניו לעשות צעדים חשובים להחייאת הגופה הסרוחה של הכדורגל הישראלי.
דובינסקי, אם העברת כספים ישירות לקבוצות הוא לא צעד לייבוש המרכזים אני לא יודע מה כן. היא עשתה יותר ממה שנעשה כאן עשרות שנים וזו כבר התחלה.
עכשיו נראה אותה ניגשת למשימה הקשה באמת : להזיז את שטרן חלובה.
העברת הכספים זה צעד נכון. אבל לפי מה שאני מבין, נציג איגוד הכדורסל במועצה הלאומית לספורט עומד להיות שמעון מזרחי (יו"ר מכבי ת"א, משהו במרכז מכבי, מ"מ יו"ר איגוד הכדוסל שהצליח להכפיף אליו רמטכ"ל לשעבר, משהו במנהלת הליגה, חבר הוועד האולימפי ולך תדע עוד איזה כובעים בינלאומיים בפיב"א, יורוליג, מכבי עולמי וכו'). אז מה עשינו בזה אם אותם עסקנים עומדים לקבל כובע נוסף במועצה ציבורית גבוהה יותר? הרי ריבוי הכובעים זה מקור הקומבינות. העובדה שאותם עסקנים שמחזיקים כל אחד ארבעה-חמישה-שישה או לך תדע כמה כובעים, דואגים שמינוי באיגוד X יהיה תלוי בהצבעה אחרת בהתאחדות Y. כלומר, אין לה באמת מושג מה היא עושה.
לפי ההסכם שהושג אתמול אמורה לקום ועדה תואמת-טירקל בראשות שופט עליון בדימוס לבחינת ניגודי אינטרסים של מועמדים למינוי.
אל תשכח ששמעון יש רק אחד, ובעיות יש הרבה. אם יפתרו כל הבעיות פרט לשמעון, עשינו צעד גדול קדימה.
ממש לא מסכים. לבנת נטפלה לחלק הכי קל בועדת זליכה, זה שכולם שונאים ולכן יהיה לה הכי הרבה תמיכה ציבורית – אבי לוזון.
אז בסדר, לוזון ילך ויבוא דרעק אחר במקומו ושום דבר לא ישתנה.
כמו שיואב אמר, פוליטיקאית מצוינת שמבינה איפה דעת הקהל – לא יותר ולא פחות.
כשתיישם הלכה למעשה את דו"ח זליכה, אז נדבר
אריאל,
לא כדאי לחכות קצת עם הלא מסכים? עם מה אתה לא מסכים, עם העובדה שלוזון הולך הביתה כמה חודשים אחרי שתכנן בקפידה את הקדנציה הבאה? עם זה שנחתם הסכם עם הטוטו להעברת כספים שלא תואם את פנטזיות הנפוליאון של לוזון? לבנת לא תקבל את הקול שלי בבחירות הבאות גם אם ניקח מונדיאל, אבל ההתחלה שלה בהחלט מספקת אותי כאוהד כדורגל.
אנחנו פשוט מכירים את הפוליטיקאים ואת הנפשות הפועלות ואת האינטרסים וכל השאר. אנחנו יודעים כבר איך דברים עובדים. בגלל זה אנחנו, איך להגיד את זה ממש בעדינות – קצת ספקנים…
זה נכון מאוד וזה יהיה המבחן האמיתי שלה (המקצועי, לא הציבורי. הציבור הרחב מתעניין בדיוק בעוגיה שהיא מוכרת לו עם לוזון). כל ההמלצות האקוטיות של וועדת זליכה לא עולות בכלל על סדר היום עד שיפורק מוקש יו"ר ההתאחדות. צריך לקוות שהן לא ייקברו במגירה אחרי שיסולר המוקש, כמו קודמותיהן מוועדות מליניאק, סטרשנוב וכהן.
אני חושב ששאר הדוח של זליכה הרבה יותר כל לעיכול מבחינת ההתאחדות, ולא תהייה מלחמה על רוב הסעיפים האחרים. הם יתקבלו באופן מסודר. המוקש לוזון עוד לא הלך. רק כשילך, ויתרחק מספיק כדי שיהיה לו קשה להסתובב ולחזור, אאמין.
אוף טופיק :
בני – קראתי שמגיע לכם מברוק במענית . מקווה שמשהו יגיע גם אליך ..
עיתונאים, אתה יודע…
זה נבלה וההיא טריפה. כל מושחתים כמוהו ינהלו את הכדורגל ופוליטיקאים עלובים כמוה ישבו בכנסת, לא יקרה פה שום דבר טוב.
עזוב, זה מה שמעניין אותך… קיבלתם את ליאור כמדומני :-)
מברוק ;)
קיבלנו חזוק, לא חיזוק :(
לצערי בני, לא זה הולך לעשות את השינוי.
על פי הערכות במרכז הליכוד, היא עוזבת במרץ – עוד לפני הבחירות.
בהתאחדות כבר מינו "וועדה מקצועית" שתמנה את המאמן הבא (על פי המלצות הסכם הרפורמה) – בוועדה יושבים אבי לוזון, שטרן חלובה וצביקה רוזן (איש של לוזון). אז כלום לא השתנה.
לימור לבנת התקפלה בכל הנושאים המרכזיים החשובים ביותר – אוהדים, זכויות שחקנים, זכויות מאמנים. הסכם הרפורמה לא מזכיר בכלל את מה שהלך בוועדת זליכה (עשיתי השוואה) ולצערי שום דבר משמעותי לא הולך להשתנות.
השיטה נשארה חזקה מתמיד.
מה שיכול לשנות זו רק פעילות של אוהדים ברמת השטח. להשתלט על מועדונים, להתחיל לדרוש את השקיפות המגיעה לנו ולהמשיך בביקורות נגד לוזון ושותפיו.
קצת יותר פירוט כאן
http://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3616875,00.html – סליחה על הספאם
דסקל,
תודה על הקישור. אני אדבוק בתמימות והאינפנטיליות המאפיינות אותי ואקווה לטוב. איכשהו אני לא מצליח לחיות בתחושה שכולם מרמים אותי כל הזמן. הסתלקותו של לוזון היא צעד מבורך גם אם ישב קודם לכן בוועדה שתקבע את זהות המאמן הבא. מסכים מאוד עם ההנחה שפעילות אוהדים תשנה את המצב באופן הנוקב ביותר.
1. כמה קראתי, כמה שמעתי – ליאור אסולין סיים את הקריירה שלו בכדורגל הישראלי!!!
איזה נפילה, הוא שוב איתנו. היכן הכבוד, היכן הכבוד המקצועי, היכן המקצועיות.
2. כמה אני קורא, כמה אני שומע – אבי לוזון עומד לסיים את הקריירה שלו בכדורגל הישראלי!!!
אני ממש מפחד מנפילה, והוא ישאר שוב איתנו. ללא כבוד, ללא כבוד מקצועי, קיבינימט המקצועיות.
לכן, לא חשוב מה דעתי על השרה לימור מיזרחי, הלוואי ותצליח. אני רק דואג שלוזון ללא ידיעת המקור יצטט "הבטחתי, אך לא הבטחתי לקיים" ויחליט להשאר היו"ר של החונטה. הרי הטפלוניות של שחר תאפשר לו להמשיך לתמוך בו, ועל שטר חלובה אין בכלל מה לדבר…
3. לא אומר שהתחברתי לביצוע, אך בהחלט ניתן לומר "She dud it her way" וזה בימינו הרבה.
כשאני רואה את לימור ליבנת אני חושב על שני דברים – אחד מהותי ואחד סימלי.
את העיניין הסימלי כולם מכירים – הקפיצה על הפודיום של גל פרידמן באתונה. הביזיון הכי גדול של ישראל באולימפיאדה אי פעם.
העיניין המהותי זה שהיא היתה קבלנית ההריסה של נתניהו במישרד החינוך, על העוולות שהיא עשתה כלפי אלפי הורים וילדים בתור שרת חינוך אנחנו משלמים עד היום.
אני לא מאמין שהיא תתקן משהו. היא תעשה קצת רעש, אולי תשפיל את לוזון, תרוויח כמה נקודות במדד הפופולריות ותמשיך הלאה.
לפעמים כדי לבנות משהו טוב קודם צריך שמישהו יהרוס…
אתה רוצה כמה שרי חינוך משינוי או ממרץ, אינטלקטואלים שפגעו במשרד החינוך לא פחות ממנה? אין בעייה, כך את רובינשטיין כדוגמא, ממציא הגרלות של בגרויות שלא יתקיימו… לכן, היא בטח שלא משהו להתגאות בו, אבל היא לא הרסה הרבה יותר מאחרים… וכן, גם אני לא מחבב את מה שהיא מייצגת.
לך תספר את זה לעשרות אלפי ילדים שלימור חיסלה להם את הסיכוי לקבל השכלה בזה שהיא חיסלה את החינוך המיוחד… עזוב, אל תיכנס לשמאל ימין – אני משתין על השמאל והימין ביחד. אני אומר לך במלוא האחריות, לא היה שר חינוך שגרם יותר נזק מלימור ליבנת.
תקשיב, אתה לא צריך לשכנע אותי ביכולות של לימור, אבל רובינשטיין פגע בכול ההשכלה, לא רק החינוך המיוחד. זה לא בא לתת זכות כלשהי ללימור, היא פשוט ממשיכת דרכם של כמה שרי חינוך שעשו מעט מאוד לטובת החינוך.
נ.ב.: שאל כל אחד מהם, כולל לימור, ותשמע מהם כמה רק הם היו אלו שעשו מהפכות שדחפו את החינוך קדימה, אך קודמיהם ואלו שבאו אחריהם הרסו אותו. כמה שכולם אוביקטיביים…
בני כבוד,
אני מבין כמה קשה היה הפרגון.
איך לא סיפרת לנו על ההנפקה? הזמר, ליאור אסולין, לבנת יותר חשובים?
גיל,
הנה יש מי שמספר:
http://www.themarker.com/markerweek/1.2143458
אבוי לנו אם בשרה לימור לבנת תלויות תקוותינו,
שרת ספורט קדנציה שלישית כמדומני ללא מושג ועניין קלוש בספורט
מכיוון שלא מצאתי התייחסות לעניין במקום אחר בדה באזר, אני אתפוס טרמפ על הפוסט הנ"ל:
שלשום פרש לגמלאות תובע התאחדות הכדורגל, אבן עזרא. בראיון שהעניק, הוא מציין כלאחר יד כי במרוצת השנים ניסו כמה ראשי קבוצות לשחד אותו!!!! אז יפה שהוא לא קיבל את מעטפות הכסף (כפי שהוא מספר), אבל איך הוא, בתור הממונה על טוהר המידות וניקיון הכדורגל, לא דואג להרחיק את אותן דמויות (היו כמה לדבריו) מהענף. ברוך שפטרנו מעונשו של זה!
האם יתכן והוא לא לקח את המעטפות אבל את התכולה כן???
אתה יודע מה, אני לא יודע מה יותר גרוע.. הבנאדם הוא תובע ההתאחדות מאז שאני זוכר את עצמי, אמור להיות עו"ד מכובד ואת הדבר הבסיסי ביותר הוא לא עושה. זה כאילו הפושעים בענף הבינו שהטמבל הזה לא יכול לגלות שחיתות לבד, החליטו לעשות לו (ולנו) טובה ולתת לו אישית מעטפות שיוכיחו את אשמתם והוא עדיין לא הצליח לעשות עם זה כלום. אשכרה לא הצליח לתפוס מושחת גם כשהוא ניגש אליו פנים אל פנים. מה נשאר עוד להגיד?
עד עכשיו לא הבנתי מה התרומה של לבנת לכל ענפי הספורט.
חוץ מלהתכסח עם לוזון היא לא עושה כלום.
לבנת לא מבינה שהתקשורת מנסה להפיל אותה בפח ומושכת אותה לכיוונים שליליים רק בשביל לייצר באזז בכדורגל המשעמם .
בני אוהב את הנאיביות שלך… באמת…
אריק,
הפנקס פתוח והיד רושמת…
אתה מאמין לה?
שמע, לא יודע. אמונה היא עניין של רגש, לא של הגיון. אני חושב שהצעד הראשון ההכרחי היה להעיף את לוזון שהתנהג כמו שליט בחצר ביזנטינית ועל זה בלבד מגיע לה קרדיט. לגבי ההמשך, נחייה ונראה.
ראש הממשלה שלנו מתחרה עם שר החוץ מי יותר אוהד את ביתר עם כל מה שמשתמע מכך… אז תקווה אין. לוזון הוא לא הבעיה הוא סימפטום קצת כמו הזמר ההוא
אביב גפן ?
בדיוק!!!
האמת שברגע שהפכו את הדיון הרציני והיישום האמיתי של מסקנות ועדת זליכה לקרב ראש בראש של לבנת VS לוזון VS פישביין, זה איבד לגמרי מהטעם.
גם אם לוזון יועף אבל לא ייושם שום דבר אחר, זה חסר טעם לחלוטין, וגם המחליף של לוזון ינהג בסופו של דבר בדיוק אותו דבר.
שמע, בני, נתתי לי רעיון לפוסט: פנטזי עסקנים. להרכיב הנהלה של איגוד מפוברק. זה יושב אצלי בראש מאתמול בערב. אולי ככתבת סיכום ל-2014 או משהו.
מצוין. פוסט חי כולל דיווחים מהשטח…אולי עד סוף 2014 נהיה שנינו מופתעים.