גלן, תבוא לפה

גלן ידידי, ברכות לך על אליפות נהדרת של מנצ'סטר סיטי. הקבוצה היחידה שיכולה לזכות באליפות מבלי להוציא ממני, כאוהד ליברפול שבור לב, אפילו גרם של מרירות ותסכול.

ואני אסביר: באליפות זוכה קבוצה שמסיימת את העונה עם מספר נקודות גבוה יותר משל יריבותיה. סימפל אז דט. לא סופרים סימפטיה, לא מחשבים תארי משנה כמו מלך שערים ושחקן עונה, לא מייחסים חשיבות מופרזת לעובדה שאחד מגדולי השחקנים אי פעם עוד לא זכה מעולם בתואר אליפות, לא סופרים את השחקן המשתפר, לא את תגלית העונה ולא את המועמד הראוי למאמן העונה שאחראי ישירות לקסם.

אתם יודעים מה? אפילו לא מתייחסים לשינוי הדרמטי שהתחולל אצל השחקן שלא רק שבר כל שיא אפשרי במהלך העונה ונחשב בצדק לאחד משלושת הטובים בעולם. פשוט סופרים נקודות. ומשנסתיימה הספירה, נמצא כי לזכות מנצ'סטר סיטי שתי נקודות יותר מאשר לליברפול ובשל כך היא אלופה מצוינת וראויה.

אה, יש להם תקציב גדול יותר? שטויות במיץ. לא התקציב הביא להם אליפות, כי אם כן, איך נוכל להסביר את העובדה המפתיעה שעד למחזור השלושים ושישה, דווקא ליברפול "הענייה" הייתה קרובה יותר לתואר?

מה שקרה כאן הוא דבר פשוט מאוד: אחרי שהפסידה לליברפול, ידעה מנצ'סטר סיטי לאסוף את עצמה ולחזור לסדרת ניצחונות עד הסוף. ליברפול, לעומת זאת, באכבר מאני טיים, אחרי ניצחון על היריבה הכי רצינית, הפסידה לצ'לסי ושמטה שתי נקודות חשובות אצל קריסטל פאלאס. תעשו את החשבון לבד.

כשקבוצה לוקחת אליפות בצורה מרשימה של כך, אפילו שבדרך מנפצת את תקוותי ושאיפותיי, אין לי אלא לברך מכל הלב.

*

עכשיו אני צריך להתמודד עם רגשות אכזבה ותסכול וזה לא פשוט. למה, תשאלו בצדק, עוד לא התרגלת?

האמת, זו בדיוק הבעיה. התרגלתי. עשרים ומשהו שנים של בינוניות, עם פיקים פה ושם, קבעו רוטינה שעל פיה אני יכול לנחש כמעט בוודאות מתי בדיוק אני מפסיק את המנוי לצ'רלטון. ופתאום אני מתבקש לשנות שוב את הרגליי.

עם אותם סוסים, אבל עם עגלון אחר, הכרכרה החבוטה מצמחת כנפיים ועפה גבוה. פתאום ליברפול משחקת מרבית העונה את הכדורגל היפה ביותר בליגה. רצף ניצחונות, חלקם בתוצאות גבוהות מאוד תוך שבירה של מוסכמות (שנים ללא ניצחון בוויט הארט ליין), שיאים קבוצתיים ואישיים שנשברים בזה אחר זה, קצב צבירת נקודות מצוין, עמידה באתגרים ובלחצים לאורך רוב העונה.

פתאום ליברפול מועמדת עד למחזור האחרון של העונה, למרות סיכוי קלוש מאוד. לא פשוט.

אוהדי ליברפול צריכים להתמודד עכשיו עם גל של שמחה לאיד טבעי ומובן שייצר המון רעש. זו סיבה נהדרת לא לעסוק בסיכומים. שמחה לאיד מתוארת בספרות כפן השלילי בשמחה. יש בה מן הקנאה וצרות העין שרוחש אדם לזולתו בגין מה שיש לו.

רוצה לומר, עכשיו ישמחו לאידנו כי אין לנו אליפות. אבל מחר, כשהתחושות הקשות יקהו, תחזור לנו היכולת להבין את מה שיש לנו: קבוצה מופלאה עם בסיס מצוין להמשך התייצבות ושיפור, עם מנג'ר נפלא שיהיה בעונות הבאות רק חכם ומנוסה יותר.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url