השומרוני הטוב לאללה

אני תוהה מתי תיגמר לו הסבלנות לקשקושים שם באולפן ליגת האלופות והוא או יתפטר או יכה מישהו בלחי חמור

MOD

 

אחת מבנותיו של מודי בר און למדה עם אחד מבניי באותה שכבה במוסד החינוכי מבואות עירון. באחר צהרים סתווי אחד חיפשנו את החדר בו מתקיימת אסיפת ההורים ומודי בר און שהגיע גם הוא התנדב להדריך.

כמה שנים לאחר מכן הייתי אורח ההפקה של פסטיבל בשקל שנערך בפרדס חנה. מודי בר און הנחה. מתישהו עברתי לידו עם כוס קפה וכריך ביד. רק המחסומים הפרידו בנינו.

סליחה, הוא שאל, לאן אני צריך להגיע?

אין לי מושג, השבתי, אני אורח.

אבל אתה מאוד סמכותי, הוא נימק את טעותו.

עמוק, הא? בערב סיפרתי לאשתי על חידוש מערכת היחסים.

*

מודי בר און הוא מורה אומן, מגדולי מספרי הסיפורים כאן. מורה שהופך את חווית הלימוד למרנינה ואומן שהסדרות הדוקומנטריות שלו "הכול פתוח", "הכול אנשים", "במדינת היהודים" ו "הקיבוץ" הינן שעורי חובה לעוסקים בהוראה בראש וראשונה ובעשייה טלוויזיונית. עכשיו יש גם את "כביש 90".

יש לו, למודי – וסליחה על הפמיליאריות, בכל זאת כבר שוחחנו פעמיים –  נפש של תלמיד חכם. הוא מכין עצמו היטב למלאכתו, אבל הוא נזהר מלהפגין את הידע שלו באופן שיאיים על בן שיחו. גם כשהוא שואל שאלות חכמות שמקורן יכול לנבוע רק מידע מעמיק ומקיף, הוא נשמע כאילו הוא לא יודע. אין לו עניין להבליט משהו מלבד הסיפור והדמויות המגלמות בו את עצמן.

הוא לא חוקר, הוא מתעניין. הוא לא מראיין, הוא משוחח. הוא מעתיק במדויק, ביד אומן ובצבעים טבעיים את המציאות על גווניה השונים, כפי שתישקף לעינינו במסגרת מגבלותיו של מסך חד מימדי. הוא אינו מוסיף או מחסיר, אינו שופט וחף מביקורת. הוא לא מתעסק עם מניפולציות שהמדיום מעמיד לרשותו, אינו מוביל אותנו לאן שהוא חושב שאנחנו צריכים להיות, ועל אף כי בבואתו שוהה על המסך באופן קבוע, הוא מסרב בעקשנות להיות חלק מרכזי בתמונה.

ואחר כך אולפן ליגת האלופות.

*

אני מאוד אוהב כדורגל. יחסי אליו הוא כאל דת מאורגנת. התחלופה הקבועה של אלילים עוזרת לי לשמור על מעמדו כחלק חשוב מתרבותי. היא אינה מאפשרת הפיכתו לגורם שולי בחיי ושומרת על טריותו לאורך זמן.

אני צורך כדורגל, בעיקר משודר, על בסיס קבוע. יחד עם זאת אני בררן. אינני מאלה המתיישבים מול המסך בכל פעם שנעשות בו פעילויות כדורגלניות רק משום שהן שם. אני בורר בקפידה את הקבוצות ומשחקים שאני רוצה לראות, בדרך כלל על פי רמת העניין שאני מגלה בהם.

בסולם החשיבות המעצב את הרגלי הצפייה שלי בכדורגל, נמצאת ליגת האלופות – עם כל הביקורת על מהותה והדרך בה היא מתנהלת – במקום השני הנאצל. רק ליברפול מקדימה אותה. טורנירים בינלאומיים כמו יורו ומונדיאל באים אחריה. בליגת האלופות אני מוצא עניין, לעיתים, גם במשחקים בהן שתי המתכתשות אינן מעניינות אותי באופן סדיר ולכן הגיוני למצוא אותי בימים בהם משודרים משחקי הליגה, מול המסך.

ושם שוב מודי ואני נפגשים.

*

הפקה של משדר אולפן ליגת האלופות נראית כמו הדבר הכי לא מסובך שאפשר להתארגן לקראתו. הדפוס קבוע: מנחה, שדר, פרשנים, קהל צבעוני וזמר. מודי, כאילו נוצקו הוא וכס המגיש יחד, שומר על אותה פסאדה טלביזיונית איכותית המשמשת אותו גם בשיחותיו עם אנשים שחיים את הארץ וכורעים תחת מסע חייהם. הוא שואל באותה מידה של סקרנות ורצון לדעת, הוא מתעניין באמת ובתמים, הוא מתעקש לא להיות חלק מהסיפור, ושוב הוא טווה את העלילה  ביד אומן רגישה.

וכשאני רואה אותו מפנה שאלה אל אחד מפרשני האולפן הסובבים אותו, אני לא יכול שלא לתהות כמה עמוקה יכולה להיות סבלנותו כדי להכיל את דברי ההבל וגיבובי השטויות המופצים על ידי חלק מהם. אני מביט בו בחוסר אמון ורואה איך הוא מתמודד עם תובנות ריקות מתוכן, שאינן שורדות את מבחן המציאות בחלוף אפילו דקה מהרגע בו הותזו לחלל העולם.

בעברית קלוקלת, תחביר רעוע, בשגיאות לשון ובדיקציה איומה ובקול ענות גבורה מסבירים לנו טובי פרשנינו את מה שאנחנו רואים במו עיננו ואת מה שאנחנו מבינים ויודעים לא פחות טוב מהם. הם מלהגים עצמם לדעת ומודי אחד נוהג בם, בסבלנות אין קץ.

*

ואני באמת תוהה האם אין קץ לאורך רוחו ומידותיו הטובות. האם סקרנותו הטבעית העושה אותו כל כך טוב כמורה דרך תעמוד לו לאורך זמן לפני שיעוף לו הפקק והוא יאבד את זה. כמה עוד יוכל לספוג חזרה אינסופית על קלישאות, על אמירות רפטטיביות שאין בהן אפילו מילה אחת שונה ומחדשת ועל  רדידות דיון והומור ילדותי.

ובטח ברגע הזה, כשהקשקשן התורן פותח את פיו להרביץ בנו עוד מחוכמתו, כשגביניו מתכווצים ופניו עוטות ארשת מלומדת, או אז נכתבים במוחו של מודי בר און הטקסטים המופלאים אותם הוא שומר למחוזות השכל של הקריירה הטלוויזיונית שלו, השאלות שנשארות ללא מענה, התובנות ההגיוניות והמשפטים כדוגמת: "פה בארץ חמדת אבות מתניע סיריקיט התאילנדי את המסי פרגוסון הישן, ובנסיעה איטית עולה בדרך המתפתלת בין שדות החסה המוריקים, שאין לדעת למי יהיו שייכים מחר: לזה שגידל אותם והרווה בזיעתו את גדודיותיהם, או לזה שקיבל אותם בחסות הסכם מדיני…".

או משהו כזה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

מעקב ברקו (1)
בחברה טובה

80 Comments

יואב בורוביץ' 30 במאי 2014

בני- מודי בחיים לא יתפרץ על אחד ממרואייניו באולפן האלופות. הוא גם בחיים לא יאמר את דעתו על הדברים הנאמרים. כאילו לומר את דעתך זה פשע.
אבל מודי מפחד לומר את דעתו על הדברים הנאמרים. הוא מפחד חלילה לפגום באווירה החיובית, הנקייה. האווירה הזו מייצרת למודי הרבה כסף כי הוא בונה אותו כ"מודי חמודי", האיש החיובי, המצחיק והמוכשר שהוא גם תמיד נחמד לכולם.

דווידקה 30 במאי 2014

אולי הבעיה אצלך בורו.
אולי לא כולם צריכים להיות תמיד ביקורתיים, מתלהמים ובעלי דעה על כל דבר. למודי יש תפקיד מסוים באולפן האלופות- תפקיד של מנחה, וככזה תפקידו להנחות את הערב, ולכוון את האנשים באולפן, ולא כפרשן מן המניין. אפשר להתווכח על האנשים שיושבים לצידו והשטויות שהם מדברים כמו שבני כתב (ואני דרך אגב מסכים איתו לגבי רוב הפרשנים שם), אבל הנק' היא שעדיין,בתוך כל זה, מודי ממשיך לעשות את עבודתו נאמנה, תוך שהוא שומר על הפאסון שלו. הוא בחיים לא מתלקק לאף אחד ולא מנסה למצוא חן, הוא במקסימום מתנהג בכבוד וביחס טלוויזיוני שווה גם למי שאינו "ראוי" לכך.
הוא אמור,בתפקידו זה, לדאוג לאווירה "החיובית" וה"נקייה" באולפן, והוא עושה זאת טוב.

מה עוד, שהוא גם אומר את דעתו מפעם לפעם (בדרך כלל לא בנושאים מקצועיים נטו כיוון שהוא מודה שזה פחות תחומו) אך הוא עושה זאת באופן שונה ממה שאתה מורגל אליו ועל כןזה נראה לך כאילו הוא מנסה למצוא חן בעיני כולם, ולא,חלילה כמו הקוף,סהר ושאר המתלהמים בערוץ שאויל אליהם אתה מתחבר יותר.

דווידקה 30 במאי 2014

אולי*

לא ממש משנה 30 במאי 2014

אני דווקא הייתי מספר פעמים באולפן ליגת האלופות, לפני שהתחילו להביא לשם קהל של אוהדי קבוצות, כלומר לפני שמודי והפרשנים התנהגו כאילו שהם בשידור גם כשהם לא בשידור בגלל הצופים באולפן. מהמפגשים שלי נתקלתי בבנאדם לא ממש נחמד, ובוא נגיד שאני עוד עושה איתו חסד.
אני מאוד מתחבר למה שבורוביץ כתב – זה הכל מעטפת חיצונית. בפנים יש הרבה דברים אחרים.

B. Goren 30 במאי 2014

נהדר בני. שבת שלום.

fish & chips 30 במאי 2014

טור כתוב יפה

בכללי אתה צודק , גם אני חושב שמודי הוא בן אדם מעניין ומתעניין , בדרך שלא גורמת לך להרגיש שהוא דוחף את הדעות שלו לגרון של הצופה , ( מבחינתי ההוכחה הכי בולטת היא הפרק על יאיר שטרן בתוכנית " הכל אנשים " הנהדרת , שהאיש ותפישתו הם הקיצון הנגדי שלו , ובכל זאת לא ראית שום שנאה , התיימרות או ציניות ארסית מעל הכתבים המקוריינים שהוא הציג לאורך התוכנית וגם בריאיון עם אשתו של יאיר )
אבל לא לחלוטין ,
כי מהפעמים היחידות שיצאו לי לראות את אולפן ( בחסות הליצן השייקספירי , הערס המחליא מיפו , והפנים והעיוותים והקול הכי מעצבנים שיכולים להיות לאישה בטלויזיה בכל העולם ) ליגת האלופות בשנים האחרונות , יש לו לפעמים את העקיצות שלו

פשוט יכול להיות שיש לכם את אותה תפישה מדינית/אזרחית , אז אתה לוקח את זה כדבר טבעי

לגבי התחושות והמחשבות שעולות לו לראש בזמן הטימטום והרדידות שגואים ונשפכים להם בתוכנית הזאת , ( ובכלל בכל ההוואי השולט בערוץ הזה )
כמו שכתב בורוביץ , זאת הפרנסה שלו ( העיקרית אני חושב , ביחד עם הפרסומות ) אז אין סיבה שיתפרץ , ובכלל הוא ניראה לי כאחד שדי השלים עם כל ההתדרדרות של הערוץ שבו הוא עובד , כערוץ ביב שופכין למהדרין

כמאמר " הייאוש נעשה יותר נוח "

התוכנית עצמה צריכה כבר מלפני כמה שנים , ריענון גישה רציני

אבל מערוץ " היציעים " אין ציפיות , אולי בעצם גם אולפן ליגת האלופות תהפוך ליציע

ואז הוא בכלל יוכל/יקבל דחף , לכתוב לחמישיה ( שיתאחדו כבר !!! )

omer 30 במאי 2014

מודי בר און של השנים האחרונות בלתי נסבל לא פחות מאיציק זוהר, אבי מלר או שגיא כהן

בני תבורי 30 במאי 2014

omer,
אנחנו בדה באזר מעודדים דיון ותובנות. המשפט שלך, גם אם אני משוכנע שאתה יודע על מה אתה מדבר, אינו מאפשר המשך דיון. חבל, לא?

omer 30 במאי 2014

ראשית, בני אתה צודק. תגובה כזאת אינה מעודדת ציון ולכן אפרט. שנית, מודי הוא אכן מאוד נעים בשידור ואף פעם אינו מתלהם.

הטענה העיקרית שלי נגד בר און היא חוסר מקצעיות הבלתי נסבל שהוא מפגין. למרות שמודי מנחה את אולפן האלופות כבר 20 שנה, בכל שידור או טועה מס' פעמים בעובדות, שמות של שחקנים או קבוצות. חוסר הידע שלו הוא הדבר הכי צורם בשידור. יותר מהצרחות של יעקבי, משחקי המילים האינפנתיליים של מלר או השטויות שממציא שגיא כהן. הוא מגיע לשידור פחות מוכן ליורם ארבל. מבחינתי, דבר כזה מהווה זלזול בצופה, בלקוח שלך.

מודי, כבר שני עשורים, לא משכיל להבין שהנושא המקצועי קודם לכל הדאחקות והמערכונים. גם באולפן הספורט הכי מבדר בעולם, האולפן של TNT, הניתוח המקצועי קודם.

הקטעים שהוא מדבר לעצמו שהוספו השנה מאוד לא מצחיקים (בעיניי) ואינסטנקטיבית גורמים לי לעבור לערוץ אחר. גם המערכונים וכתבות הצבע של הערוץ מתדרדרות משנה לשנה. התחושה הכללית היא שרוב הצופים היו שמחים אם הקטעים האלו היו נעלמים, אבל ייתכן שאני טועה. הומור זה עניין של טעם.

אולפן ליגת האלופות היווה בעבר חידוש מרתק בשידורי הספורט. עם הזמן יש מקום לשינויים. לערוץ הספורט יש את עמיחי שפיגלר ובוני גינזבורג, דור הופמן ובעבר עבד שם עמית לווינטל. הגיע הזמן להעביר את המושכות אליהם.

בני תבורי 30 במאי 2014

לזה כיוונתי :)
אין ספק כי בסדרות הדוקומנטריות בר און מפגין ידע ושליטה רבים ורחבים יותר בחומר בו הוא עוסק ונכון שבמשדרי אולפן האלופות נראה לעתים כאילו הוא לא מוכן לשידור. אבל אני שואל כאן, האם אני צריך אותו כעוד פרשן? או דווקא כמי ששואל את השאלות. השמות שציינת בהחלט ראויים ואולי הגיע הזמן לרענון.

omer 30 במאי 2014

מן הראוי שמגיש יגיע מוכן לשידור. אני לא מצפה ממנו שייתן לי את התובנות שאני מקבל מגארי נוויל או ג'ף ואן גנדי. אבל המגיש הוא האיש החשוב ביותר בפריוויו. הוא צריך לכוון את הפרשנים והוא מוביל את הדיון. כמו שכבר אמרתי, זה הבסיס והרבה יותר חשוב מקטע קומי/יצירתי כזה או אחר. הקטעים האלו הם בונוס. לא תחליף למקצועיות.

המינימום שמצופה ממגיש הוא לדעת את פרטים חדשותיים בסיסיים (פציעות, הרכבים, משחקים אחרונים, פרטי טריוויה פיקנטיים). מודי לא עושה את זה באופן קבוע. בעיניי זה שקול למאמן שלא מתכונן ליריבה שלו.

הייתי מעדיף שצוות הפרשנים יצומצם ל2 בפריוויו ולקבל מגיש שנמצא בעניינים. ערוץ 5 יכול להעמיד פאנל עם עמיחי שפיגלר בתור מגיש, בוני שיהיה אחראי על הזווית המקצועית ודור הופמן/יעקובי שיביאו את הידע "אקסטרה".

כיום אנחנו מקבלים מגיש שלא בעניינים, את יעקובי ומלר ביחד, כשאחד מהם זה די והותר, שחקני עבר שמגיעים לא מוכנים שדר ולא אומרים כלום בעצם (זוהר ואוחנה) והתוצאה היא אולפן שקשה לצפות בו במשך יותר ממספר דקות.

מה שהיה טוב ב1994 לא מספיק טוב ל2014

7even 30 במאי 2014

מודיבראון הוא קלאסה מהלכת, ואולפן ליגת האלופות הוא השיחוק של הערוץ, אין ספק.
אבל עדיין את התכונית הכי טובה בערוץ – חמישיות עם שלח, לביא וריגר – הם זרקו לפח (עוד לפני ששלח הלך לפוליטיקה), ומשם לדעתי התחילה ההתדרדרות והסתפקות בתוכן מביך

אריק 30 במאי 2014

פג תוקף לפני לא מעט שנים. אולפן ליגת האלופות הוא מוצר עלוב כבר שנים רבות. הקיבוץ היה פספוס גדול כשבחר להתרפק רק על נוסטלגיה מלטפת. ובכל זאת בהמלצתך אדגום את כביש 90.

איתמר 30 במאי 2014

האם צפית בכל הפרקים של הסדרה על הקיבוץ ?
זו לא היתה סדרה שהתרפקה על נוסטלגיה מלטפת.
הסדרה עסקה באופן ביקורתי ולא מתרפק בלינה המשותפת,בפילוג שהתרחש בשנות החמישים,בקריסה הכלכלית ובנטישה,בהתנכרות לעיירות הפיתוח,בהתכנסות פנימה ובויתור על עמדת ההובלה בחברה הישראלית.
מודי בר און וענת זלצר מעדיפים תמיד ללכת בקטנות בעשיה הטלוויזיונית שלהם,לא להכות בפטישים גדולים ומהדהדים כאשר אפשר באמצעות תמונה או משפט למסגר מציאות מדכדכת ולהותיר חותם בלבו של הצופה.

אריק 30 במאי 2014

זאת בהחלט היתה סדרה שהדגישה את הגעגוע למשהו שאף פעם לא באמת היה. הביקורת היתה כמעט ולא קיימת, דיברו על כמה תחנות בל להתמקד והלינה המשותפת נתפסה כמשהו רומנטי וחמוד. המרואיינים היו כולם מאותו שטאנץ ולט הוסיפו שום דבר חדש.

איתמר 30 במאי 2014

אני מציע לך לחזור ולצפות בסדרה.
הלינה המשותפת הוצגה בסדרה כחוויה טראומטית לילדים ולהורים.

אריק 30 במאי 2014

אם אני אצפה שוב יהיה מרואיין צעיר מ-60?

איתמר 30 במאי 2014

חלק מהמרואיינים בנושא הלינה המשפחתית (וגם בחלקים האחרים של הסדרה) הם בהחלט בני פחות משישים

בני תבורי 30 במאי 2014

אריק ואיתמר,
שתי בעיות ליוו, לדעתי, את הסדרה על הקיבוץ. האחת, ההתמקדות באורחות החיים ובמיוחד באלה שכשלו מסיבות שונות והשנייה, כפי שאריק ציין, המרואיינים היו אלה שיכולת לדעת מראש מה הם הולכים לומר. הקיבוץ, כפי שאני מבין משלושים וארבע שנות חיים כאן, מורכב קצת יותר ממאבקים על לינה משפחתית או על הפרטה.

אריק 30 במאי 2014

מדובר באנשים טובים ומעניינים אבל הכל היה סיפורי מורשת. אני חושב ששילוב של דור ה35-50 היה יכול להוסיף המון ומבט ביקורתי יותר היה מעמיק את הסיפור. אני לא למדתי כלום מהסדרה.
זה היה בעייני שטחי אמנם עורר געגוע לימי התום אבל פספס…

באבא ימים 30 במאי 2014

גדלתי בטבריה. ראיתי שני פרקים מכביש 90. הלב פשוט נשבר.

תומר חרוב 30 במאי 2014

ברכות על העליה ללאומית

באבא ימים 31 במאי 2014

מה באמת? עלינו ללאומית?

אני זוכר את הפעם האחרונה שעלינו ללאומית (מה שהיום נקראת ליגת העל), עם התאומים אייל ועופר דן, ועם מורדי אבוחצירה שיאן הצהובים והאדומים של טבריה לדורותיה שאני גאה לומר שאת מיומנותו בתחום רכש כילד על הרגליים שלי.

בני תבורי 30 במאי 2014

באבא,
הפרק הראשון די מאולץ אבל השני ממש קורע לב כפי שתיארת.

matipool 30 במאי 2014

נתחיל עם זה שהטור כתוב נפלא ואני מזדהה עם מרביתו .

אם הטור הזה היה נכתב לפני מס' שנים , אני מניח שלא הייתה אפילו תגובה אחת עם ביקורת כלשהי על מודי . בזמנו הוא היה המלך . זה שכולם רוצים להיות לידו , להיות חברים שלו . כמה אהבתי אותו אז ולא פעם אמרתי לעצמי – אחח , אם הייתי מודי ..
מוכשר , חכם , מגניב , מצחיק , מענטש , עובד בתחומים שרציתי לעסוק בהם בחיי ולא יצא לי , מוערך ומה לא . נדמה לי שהוא גם לימד בהתנדבות בדמוקרטי בחדרה .

השנים הראשונות של ליגת האלופות היו השיא מבחינת ההכרה והפופלאריות שלו . זה היה משב רוח מרענן ונפלא . האולפן המקצועי , המערכונים , האורחים המוסיקליים , הפנייה למכנה משותף גבוה בניגוד למה שהורגלנו אליו . התכנית הפכה להיות מדורת השבט ומודי היה הפנים שלה . מודי היה שם נרדף למשהו איכותי .

הסדרות שעשה במקביל והביקורות הנפלאוות עליהן רק העצימו עוד יותר את התחושה . אפילו מהפרסומות לבנק הוא יצא די בסדר .

בשנים האחרונות אולפן ליגת האלופות ירד מגדולתו ויחד איתו גם קצת מודי באופן טבעי . קצת פג תוקף כמו שכתב אריק . הפרשנים הפכו למעצבנים , לעיתים עילגים , המערכונים נעלמו , נהיה משעמם .
מודי עדיין מנסה להכניס עניין והתלהבות אבל זה לא זה .

אני עדיין מחבב ומעריך אותו . הוא בצד של הטובים ונראה לי גם שיש לנו השקפות דומות בתחומים רבים אבל זה דומה לאהובה ישנה שבהתחלה אתה מאוהב בה עם קצפת ודובדבנים , אח"כ אתה מתחיל להתרגל ופחות להתרגש , פה ושם להשתעמם ובסוף זה הופך להיות רק בסדר כזה .

לגבי הכדורגל – בשנים האחרונות אני מוצא הרבה פחות עניין בליגת האלופות , בעיקר בשלב הבתים ( יש קשר ישיר לעובדה שליברפול לא השתתפה במפעל בשנים הללו ) .
אני גם לא שם אותה לפני המונדיאל והיורו שמתקיימים רק פעם בארבע שנים , דבר שמעצים את האירועים הללו . אמנם לא אשב לראות משחק בשעה אחת בלילה בין קמרון ליוון לדוגמא אבל אשתדל לראות את כל המשחקים המרכזיים , משחקי נוקאאוט וכמובן כל משחק של אנגליה ולא משנה באיזו שעה הוא ישוחק .
אבל לפני הכל – ליברפול !

נ.ב. – מה אתה אומר על ההחתמה המסתמנת של ריקי למברט ? חלק מעיסקה מתוחכמת על לאלנה ?

משה 30 במאי 2014

כל מילה, מתי.
גם מודי לא מצליח להכניס חיים במוצר העבש הזה.
לגבי לאמברט, במחיר הזה כחלוץ שלישי זו עיסקה טובה בעיני.

בני תבורי 30 במאי 2014

matipool, משה,
אני חושב שההחתמה הראשונה שלנו הייתה חייבת להיות מגן שמאלי ואחריו קשר הגנתי. רוג'רס, מן הסתם יודע מה הוא עושה, מעדיף חלוצים…

D! 30 במאי 2014

חותם על כל מילה שאמרת על הערוץ ועל מודי.

ומסכים עם בני שההחתמה/ות שלנו צריכות להיות אחרות.
אבל עם זה באמת ב-4. זו החתמה לא רעה בכלל בשביל למלא את הסגל.

יואב מקטמון 30 במאי 2014

שלום בני,
הרשה לי לחלוק על אחת מהטענות שלך, בדבר היותו של מודי בראון "מורה אומן" כדבריך. אין ספק שכדמות טלוויזיונית וכיוצר טלוויזיוני הוא ניחן במעלות רבות עליהן עמדת בטורך (הכתוב נפלא, כתמיד). אבל, בעיני, אין קשר בינו לבין הוראה או חינוך, ואם יש קשר כזה הרי שהוא מאיר את בראון באור שלילי למדי.
מורה אינו אמור לדעת לתאר את המציאות בלבד, הוא חייב לנסות ולשנות אותה, לשפר אותה, להפוך את סביבתו למקום טוב יותר. מה שמודי מייצר זוהי חוויית צפיה נעימה ומרוככת שנותנת לנו הרגשה טובה ומעניקה לנו את התחושה כי המציאות אמנם קשה, אבל "אנחנו יכולים להיות רגועים כי מודי בשטח".
בעיני, מה שמודי עושה, הן בסדרות הדוקומנטריות והן באולפן ליגת האלופות הוא הנצחת המצב הקיים וכניעה לכוחות גדולים וחזקים ממנו. אין לו שמץ רצון (או יכולת) לשנות ולהציע אלטרנטיבה, גם כשהוא נמצא בסיטואציה שהוא מודע לצדדים הגרועים שבה, ולכן אי אפשר לקשור אותו להוראה או חינוך.
(העובדה שמרבית אנשי החינוך הולכים גם הם עם הזרם ואינם מנסים לשנות דבר בסביבתם אינה משנה את טענתי. היא רק מצביעה על המצב העגום של חלקים נרחבים במערכות החינוך בארץ).

איתן מסוארי 30 במאי 2014

יואב, אני לא כלכך מבין את המסר. מה הוא יכול עוד לעשות בליגת האלופות, הוא המגיש. התפקיד שלו הוא לעשות את העניין לכיפי ומרתק. את מי הוא אמור לחנך שם? את פלטיני?

אתה צודק לגבי סדרות הדוקו. הוא לא מנסה לשנות. אבל אתה יודע מה?… אולי זה טוב? לפעמים נמאס לי שמנסים לכפות עליי דעות בסדרות עאלק דוקומנטריות. לפעמים כל מה שאני מבקש זה פריסת האמת בצורה אוביקטיבית (ומעניינת), ואז אני אחליט מה אני חושב. ובזה, מודי גאון.

איציק 30 במאי 2014

אני חושב שמורה טוב לא צריך לתת לתלמיד את התשובות כי אם ללמד את התלמיד לשאול את השאלות הנכונות. השאר כבר יבוא. מודי בתוכניות שלו יודע ליצר תמונה בה הוא לא כופה על אחרים את עמדתו ובו זמנית משאיר הרבה שאלות נכונות תלויות באויר. כל אחד צריך לענות בעצמו על השאלות, ורצוי גם לייצר שאלות משלו. אחלה מורה… מורה מצטיין.
ליגת העלובות, באמת שאין מה לומר. משתדל לא לראות ולא לשמוע. חבל שהתוכנית כל-כך התדרדרה. לפני שנים, אפילו אני, אחד שאניו חובב כדורגל גדול צפיתי בתוכנית. היום… ריקנות. חבל שמודי לא מודה שמיצה את עצמו ומחפש אתגר חדש… מצד שני, כל אחד צריך פרנסה, ואני מבין אותו.

אלכס 30 במאי 2014

+1

איתמר 30 במאי 2014

את המציאות הבעייתית שבה אנו חיים אפשר לשנות רק בפוליטיקה.
מודי בר און מכשיר (בדרכו,יש כמובן גם דרכים אחרות) את הלבבות לקראת היום שבו יגיעו אל הפוליטיקה אנשים ראויים שיובילו מהלכים דרמטיים ויחוללו את השינוי הנכסף.
עמירה הס וגדעון לוי כתבו בשנים האחרונות ב״הארץ״ עשרות כתבות ומאמרים על הנעשה בבקעת הירדן.מודי בר און הצליח בסדרה כביש 90 להבהיר את הנושא באופן חד וברור.אם יגיע היום שבו יעלה לדיון ציבורי עתיד הבקעה,המתלבטים יוכלו להעזר באותם פרקים שבהם נשמע קולם של תושבי בקעת הירדן היהודים והפלסטינים על מנת לעצב את עמדתם בנושא.
בר און לא יוביל אנשים אל הבריקדות והוא לבטח מתייסר מהסתירה המהותית שקיימת בין תפיסת העולם הערכית והמוסרית שלו ובין קשריו עם הבנק ועם החלק הצעקני והאלים מילולית של ערוץ הספורט.

בני תבורי 30 במאי 2014

יואב,
נקודה מעניינת ומנוסחת נהדר. מסכים מאוד לגבי תפקידו של מורה ויתכן והתואר המתאים יותר לבר און הוא מספר. נשאלת השאלה האם תפקידו של מי שמתאר מצב דרך סרט דוקומנטרי גם להביא לשינוי. כאן אני לא משוכנע. זוהי אומנותו, לספר סיפורים ולתאר מצבים.

אדם בן דוד 30 במאי 2014

הסדרות הדוקמנטריות של מודי וענת זלצר הן מרתקות, מחכימות וכל סופלרטיב שיש.
אולפן ליגת האלופות משמים נמוך ומעליב.
בראיון שהיה לאחרונה (ישראל היום או ידיעות) הוא דווקא התבטא בנושא ואמר שהערוץ בחר בכיוון שאינו לרוחו ושהייתה זאת החלטה מודעת.
האם הוא צריך לעזוב ולנטוש את המערכה סופית?
אני פעם הקמתי דוכן של פיתה ולבנה בשישבת אומנים בפרדס חנה- והוא קנה ממני מנה.
וגם ניגבתי חומוס באבו אדהם בעשר בלילה והוא נכנס לנגב- ואמרתי לו בתיאבון ואמר לי תודה. ככה שגם אני מכיר אותו די טוב ניתן לומר.

בני תבורי 30 במאי 2014

אדם,
אתה מוכר לבנה ליד הבית שלי ואני לא יודע מזה? אפילו את השיקשוק חרבו לנו…

אדם בן דוד 31 במאי 2014

זה היה לפני שנים. מאז תליתי את הסאג'…

בני תבורי 31 במאי 2014

יוחזר הסאג' לאלתר!

יוני (המקורי, מפעם) 30 במאי 2014

הוא מרגיש כמו בן אדם טוב, ואיכויותיו בוהקות. אני כבר שנים לא רואה אולפן ליגת האלופות, בטח לא של השלבים המוקדמים, אז לא יכול להביע דעה על מפעלו, אבל קשה להיות אחד בין רבים (ולא טובים) באולפן.

איתן מסוארי 30 במאי 2014

הבחור עד לפני כשנה היה כמעט המגיש המושלם. ואז הוא הסתפר – והפך להיות מושלם.

יפה ניתחת בני ידידי, מודי לא מחפש את הפוקוס. הוא נותן לך את ההרגשה שמה שחשוב זה המשחק ולא הוא. לא נותן לך להרגיש נחות אל מול חוכמתו הרבה, אך עם זאת לא יורד ברמתו לאשפתות.

כן, גם אני סקרן לראות את העיגול של "מה הוא חושב" מעל לראש שלו. אבל אני חושב שהוא לא כותב טקסט על תאילנדי וטרקטור אלא – "עוד פעם זה עם המסי שלו?", "*שתי* עברות יה אייקיו חד ספרתי, לא *שני*" ועוד…

אבל זו העבודה שלו, כל עוד הוא לא שותף לעבירות על החוק, אני לא רואה סיבה לעזיבה. השמועות אומרות שבצילומים באולפן ליגת האלופות הוא אדם מאוד לא נוח. אני יכול להבין אותו.

ותמיד… תמיד נזכור… שאם נתנהג לא יפה, נקבל את אבי רצון האיש והגאזטה.

בני תבורי 30 במאי 2014

איתן,
מן הסתם לכל אחד יש את הרגעים שלו…ואבי רצון באמת היה חוויה לא נעימה.

ניינר 30 במאי 2014

בכל נושא שידורי ספורט, מודי בראון הוא אוברייטד בטירוף וחי על תהילת העבר. גם הוא נשאב לרדידות והצעקנות המאפיינים את ערוץ הספורט. אולי פעם היה חן מסויים בהגשה שלו אבל היום הוא לא פחות גרוע מכל עדת הצעקנים שאין להם משהו מעניין להגיד שיושבים איתו.
אני לא מבין מדוע הוא פרה קדושה כזו, אולי בגלל שכל השאר באמת איומים ונוראים ולו יש את ההילה האינטלקטואלית שהוא מנסה להביא לכדורגל.
כמנחה הוא בינוני מינוס היות והוא לא ממש יודע להחזיק שידור, טועה, מתבלבל, מתחכם ובכללי-מעייף…
עדיף שיישאר במסגרות הדוקומנטריות, שם הוא באמת טוב וכמובן בדיסקונט, שם הוא ממש מצויין (מצטער, אין לי סימפטיה לאנשים שמפרסמים בנק).
באופן אישי, נתקלתי בו כמה פעמים (אנחנו שוחים באותה בריכה). לא האדם הכי סימפטי בעולם אבל אם תגיד לו משהו על הקינקס, קנית אותו:)

בני תבורי 30 במאי 2014

ניינר,
יתכן ופרה קדושה היא הדרך של קברניטי הערוץ לומר לנו שהם מרוצים מהמוצר שהם מוכרים לנו?
ולגבי הקינקס, הנה עוד סיבה לאהוב אותו…

ניינר 30 במאי 2014

הוא חולה קינקס ברמות מטורפות וזה בהחלט לזכותו

תומר שור 3 ביוני 2014

במהירות בה אתה ממהר לקטול אותו, אתה מצטרף לאחרוני הבבונים. בעיני ואזני, בכל עת, הוא בהחלט חלק ממה שמרים את השידור הרבה מעבר למקומו. תהנה ברצף שבין בוני גינצבורג ובין אבי רצון. אני לחלוטין איתו. אני כלל לא מסכים לגבי מקצוענות חסרת פשרות בנושאים ההסטורים ובטח לא בתחומי הספורט. אולם הוא בהחלט הופך סיפור למעניין, אנושי וחושב.
התחושה שלי, שכל דיון איתו יטפס יותר גבוה מדיון בלעדיו.
אני קונה אותו תמיד ומראש.
תהנה לך מאבי רצון.

יניר 30 במאי 2014

מודי בראון אחראי בעיני למיצוב אולפן האלופות כאירוע תרבותי ואמנותי שחורג מגבולות הכדורגל.
הבעיה שלו שהערוץ הולך בשנים האחרונות לכוון צהוב ושטחי ומודי לא יכול לשנות את זה.
תופעה יותר מדהימה היא תופעת ניב רסקין , בחור אינטליגנט מאד שמראיין בבוקר בגל"צ באופן מרתק ומוקף בערב ב3-4 פאנליסטים שסכום הIQ שלהם לא מגיע לשלוש ספרות.
ואלי אנחנו המיעוט והרוב מחפשים את הצהוב והנמוך?

איציק 30 במאי 2014

אני דוקא חושב שסכום ה-IQ של חברי הפאנל כן מגיע לשלוש ספרות. רק ששתי הספרות השמאליות הן אפס :-(
כנראה התכוונת למספר תלת-ספרתי, וזה הרבה יותר בעייתי.

אודי 30 במאי 2014

זה שרסקין מנחה בתיק תקשורת ומדבר על אתיקה עיתונאית וכו' יותר מדהים לדעתי

בני תבורי 30 במאי 2014

אודי,
לאיזה רסקין אתה מתכוון, למגיש תכנית האקטואליה המצוין של גל"צ, או לזה שמתבזה ביציע העיתונות?

אודי 30 במאי 2014

אני לא שומע אותו בגל"צ אז אני לא יכול להגיד. יציע אני מנסה לא לראות אבל לפעמים בחדר כןשר על ההליכון אני צופה. הוא וכל החבורה שם נוראיים.

איציק 30 במאי 2014

בני,
אהבתי את הכתוב, ואני באמת אוהב את העשייה של מודי בראון, רק שנראה לי שהעשייה שלו היא על המסך הדו-מימדי :-)
לגבי ליגת האלופות, גרמת לי לחשוב (ותאמין לי, זה ממש קשה, ובטח שביום שישי) אולי מה שהוא עושה, כיוון שאין בררה אחרת, זה לחסוף לעייני כל את בורותם של שאר הפאנל. השאלות שלו אולי מכריחות אותם להוציא את המיטב הרדוד שלהם. מצד שני, לדעתי הרדידות שלהם היתה יוצאת גם בלי מודי, הוא רק עוזר קצת.

גיא זהר 30 במאי 2014

למיטב הבנתי, בתחילת דרכו מודי היה סטנדאפיסט ואז החליט ללכת לכיוון האנדרסטייטמנט (וזה בסדר). לגבי ליגת האלופות, אין מה להוסיף, הגיע הזמן לרוויזיה רצינית שם, אולי כולל מודי. הסדרות הדוקומנטריות שלו מרתקות ומחכימות. בראיון המרתק בידיעות שאל אותו נוריאל לגבי השכר הגבוה של מנהלי הבנקים והוא אמר שדעתו לא נוחה מהעניין. במקרה שלו כשהשכר שלו מהעריץ והחולירות קרוב בהחלט לשכר של המנהלים, עדיף היה שישתוק בדיוק כמו שהשירים של ספרינגסטין על מעמד הביניים האמריקאי כבר מזמן איבדו מהאותנטיות שלהם.

אודי 30 במאי 2014

יש פעמים שהוא באמת נראה מנותק מקצועית או בכלל מהספורט. לא שכולם צריכים לנשום כדורגל כל חייהם, אבל כשאתה מגיש את אולפן ליגת האלופות 20 שנה זה לפעמים קצת מרגיז.

באחד הפאנלים העונה מישהו הזכיר את המילה שנאה ספורטיבית. אני לא זוכר על איזה קבוצות דיברו. מודי פתאום קפץ "מה זה שנאה ספורטיבית?! אני לא מקבל את המושג הזה!"

אולי באידיאל הוא צודק, אבל לא לדעת שקיים דבר כזה וזה חלק מאוד גדול מאהדת ספורט אצל הרבה אנשים נראה לי קצת תלוש מהמציאות.

gil - Zimbabwe 30 במאי 2014

Benny,
you think Mody reading De Buzzer?

בני תבורי 30 במאי 2014

אין לי מושג גיל, ישמח אותי לדעת שכן.

איציק 30 במאי 2014

יתכן והוא מתחבא בג'וני ועושה עלינו סאטירה?

בני תבורי 30 במאי 2014

נהדר!

D! 30 במאי 2014

איציק, לדעתי ג'וני הוא שתוף פעולה שלך עם המחלקה לסוציולוגיה

(גם מאז שהתחלת – הוא די נעלם מהמסך)

אסף THE KOP 30 במאי 2014

האמת, אני לא זוכר מתי ראיתי בפעם האחרונה את הפטפטת האין-סופית של אולפן ליגת האלופות.

אצלי זה ככה – אני פותח את הטלוויזיה בשעת המשחק, במהלך המחצית מזפזפ לערוצים אחרים, ובסוף המשחק סוגר אותה והולך לענייני.

אני מניח שקצת נמאס לי מאנשי האולפן הזה. אבל היי, זה רק אני.

http://www.youtube.com/watch?v=YAlDbP4tdqc&feature=kp

בני תבורי 30 במאי 2014

לא אסי, אתה ממש לא לבד בעניין הזה. כבר שנים שאני משתדל לראות את המשחק נטו ומתעלם מהקשקשת. יש שם דברים שמאתגרים קשות את אהבת האדם השמאלנית שלי… :)

אסף THE KOP 30 במאי 2014

בני,
ערוץ ב-17 בהוט, עכשיו.
סרט מוסיקלי נפלא – "אמריקן פופ".

בני תבורי 30 במאי 2014

אסי, עכשיו אני מבשל!

wazza 30 במאי 2014

אני מרגיש קצת טרחן לכתוב את זה שוב ושוב אבל זה למטרה טובה, אפשר לראות הרבה שידורים באינטרנט חינם ובאיכות טובה

wazza 30 במאי 2014

בני מה זה מבשל? אין חד"א בשישי?

בני תבורי 30 במאי 2014

WAZZA,
לא אצלנו…

fish & chips 30 במאי 2014

אתה לא היחיד

https://www.youtube.com/watch?v=PvcyJcSlKsk

ובכלל , עולם שידורי הספורט בעוד 10 – 15 שנים , יעבור תהליך ( הוא כבר התחיל בכמה פריצות קטנות ) מהפכני לכיוון חוויית הצופה ושליטתו בכל המסביב ( מבחירת הצלילים והקולות מהאצטדיון , סוג השדרים לבחירה/או פעלול חווייתי אחר כמו שידור עצמי או פרטני , בחירת זוויות הצילום , בחירת צילומים חוזרים וזמנם , ועוד … ) של שידור במשחקי ענפי הספורט הגדולים

איציק 30 במאי 2014

fish & chips,
זה אף פעם לא יעבוד!!!
מכיר את התמונה של סלבאדור דאלי שבו פסנתרן ליד פסנתר ומכל מקש יוצאת תמונה של לנין.
אותו דבר יהיה פה… לא משנה איזה זוית תבחר ובאיזה סטרים, תמיד הפרשנים יהיו שגיא כהן, שלמה שרף, נימני ואוחנה… אוי, האם זה חלום בלהות?

fish & chips 30 במאי 2014

איציק אין לי מושג על מה אתה מדבר

קודם כל כתבתי על עולם שידורי הספורט ( הפקות מחוץ לארץ ) אז כך שכל חוויית הצפייה לא תיהיה באחראיות ראשי הערוצים הישראלים

ממליץ לך לקרוא קצת באתרי כלכלה ( במיוחד באתרים מארצות הברית של צפון אמריקה ) תוכל להבין שכל הנושא של חויית הצפייה והתוכן ( לא רק בספורט אלא בכלל ) הוא כמעיין המתגבר ומתפרץ בדמות עשרות חברות הזנק ( חלקן ישראליות ) , יקח לזה קצת זמן עד שהתהליך ההתפתחותי הזה יושלם כמו שכתבתי , להערכתי 10 – 15 שנים

ובקשר לפרשנים ואנשי הטלויזיה שציינת , אין לי מושג על מה אתה מדבר …
כבר שנים שאני צופה באינטרנט בלי שום בעיה ובכיף ותענוג גדול , במיוחד אם זה שידור של SKY או BT ,
למרות שגם כיף לשמוע שדר ספרדי או גם ארנטינטאי שנותן לך תחושה כאילו שכל משחק זה גמר המונדיאל בין ארגנטינה לברזיל

ואם זה משחק מישראל , אז אני שם על השתקה ובחלון השני של הדפדפן , שם לי את האלבום או רצועת השירים/מנגינות של הלהקה או הזמר/ת שאני אוהב ( דרך אגב שידורים מליגת הכדורעגל לליצני פח בישראל … לפעמים יש גם שדר בריטי חמוד שמשדר על השידור הישראלי ( ההפקה שם משתיקה את הפסקול של הערוץ הישראלי וכך יוצא ששומעים רק אותו ), זה בשביל כל המהמרים של 365 או BWIN , מי שרואה משחקים באינטרנט , יודע למי אני מתכוון ובאיזה אתר זה )

מה שכן , הדבר היחידי שאני מודה שאין לי דרך להתגבר עליו ( כשמדובר במשחק מליגת הכדורעגל לליצני פח של ישראל ) הוא כל עניין הצילומים של הקהל ושל המאמנים על הקווים , שמתבצע בערך 8573 דקות מתוך 90 הדקות החוקיות

הפתרון היחידי שעלה למוחי הקודח בהקשר לבעיה הזאת , הוא שליחת נקודות הציון של כל אולפני ערוצי הספורט בישראל , לעיניו של נסראללה

אבל לצערי הרב , אני לא יודע מה הן נקודות הציון של האולפנים , וגם לא יודע את הסקייפ של הצדיק מהבונקר בבעלבכ

איציק 30 במאי 2014

זו היתה תגובה שנכתבה בהומור, על כך שהצרות שלנו ירדפו אותנו לכל מקום לאן שלא תרצה. אני מבין טוב מאוד את מה שכתבת, אבל בהיזכרי בתמונה של דאלי תארתי לי מצב בו אתה עובר מערוץ לערוץ ומאתר לאתר ומכל אחד מהם אתה שומע את החברה הללו. עולם אפוקליפטי לאוהבי הספורט :-)

גיסנו 30 במאי 2014

לא יצא לי לצפות בסדרות הדוקומנטריות שלו, אז אגיב רק לנושא אולפן ליגת האלופות:

האולפן היה פעם נהדר. כתבות צבע נהדרות (המורה שלי לתופים הופיע פעם כאוהד מסור של דינמו קייב שעלה לארץ), מערכוני וידאו מופלאים (מי כאן לא זוכר את "להיות רוי קין" המופתי) ודיונים אמיתיים, בין אנשי מקצוע מסורים ומקצועיים (יעקובי ומלר טרום הצעקנות, שגיא כהן לפני שהתנפח לו הראש קצת יותר מדי).

היום? הפרשנים הורידו מהדרישות של עצמם, וכנראה כקו מנחה מלמעלה צועקים לא מעט אחד על השני. יעקובי מגזים בצעקנות, אוחנה וזוהר זה אנשי היציע, שגיא כהן זה שגיא כהן….ולי תמיד נראה שמודי פשוט סובל שם. עם כמה שהוא מנסה להשאר סבלני שאט הנפש שהוא משדר לא יכולה להסתתר לגמרי.

רמת האולפן התדרדרה, "הוצהבה", ונראה שרק למודי זה באמת מפריע. אבל אני לא יכול לדרוש ולצפות ממנו לקום ולעזוב, ואני בטוח שגם הערוץ יעשה לא מעט כדי להשאיר אותו.

אורן 31 במאי 2014

+1,חוץ מזה לא ממש נראה שלמודי זה מפריע.וזה הכי מאכזב.
זה שהוא עונה תשובה צפויה לראיון עתונאי לא באמת אומר שזה מפריע לו.וולי זה לא מפריע לו מספיק.

גיסנו 31 במאי 2014

אולי הכל ספקולציות ו/או הרגשה אישית שלי, אבל כשאני כבר כן רואה את האולפן נראה לי שהוא מתאמץ מאוד להסתיר תחושת גועל, שהוא לא נהנה כמו פעם, ושהעקיצות שהוא משחרר כלפי החבר'ה הפחות מבריקים באולפן זה לא תסריט כתוב ונאמר בציניות מרירה יותר מאשר בסרקזם משועשע.

NikoKranjčar 31 במאי 2014

הבעיה לפי דעתי היא לא מודי שבסך הכל מנסה לנווט שידור עם הכלים העומדים לרשותו. הבעיה זה שלפעמים יושבים שם פרשנים שפשוט מדברים שטויות שזה מצחיק כבר . אהמ אהמ א״ז.
ומגרעה היחידה בנוגע למודי בשידור זה הפתיח הפתטי שמנסה להצחיק במונולוג מביך שמבזה אותנו ובעיקר אותו וחבל.

סוקרטס 31 במאי 2014

ואף מילה על החמישיה הקאמרית?

מאשקה 31 במאי 2014

גילוי נאות, מודי בראון יחד עם ענת זלצר הפיקו לפני כ – 6 שנים סדרה בטלוויזיה 60, במלאות 60 שנה למדינת ישראל, ואני הייתי אחת המשתתפים הסדרה הזאת מתוך 6.
הכרתי אז את מודי בראון אישית, וכל מילה להוסיף על מה שכתבת בני רק תגרע מאישיותו מהאיש מהדהים הזה.
מודי הוא אנציקלופדיה מהלכת במיוחד בהיסטוריה של ארץ ישראל.
הוא המנחה היחיד בתוכניות ספורט שלא צועק, לא מתלהם, תמיד בנועם הליכות והומור דק, לא דוחף את עצמו לקידמת הבמה בתוכניות שהוא מנחה בטלוויזיה. עכשיו אני רואה אותו בסדרת טלוויזיה כביש 90, והוא מקסים.
תודה לך בני על הטור הזה.

בני תבורי 31 במאי 2014

מאשקה,
מה שם הסדרה?

מאשקה 31 במאי 2014

שם הסדרה 60 – שישים, שודרה בערוץ 8.
6 אנשים שהם בני 60 שנה כמו המדינה בשנת 2008.
6 פרקים – כל פרק עשור במדינת ישראל, ואיך כל אחד מאתנו חי את העשור הזה.
נדמה לי באתר walla היה פעם קישורים לסרטים של הוט וערוץ 8

בני תבורי 31 במאי 2014

יופי, תודה מאשקה.

אלון רייכמן 1 ביוני 2014

בני, מעולה.
הלוואי ומודי בר-און היה המורה שלי להיסטוריה בתיכון.

Comments closed