KONY – 2012

צריך לעצור את קוני. כנסו כנסו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נתחיל מהסוף – זה מה שאומרים על זה היום:

טרנדי, ניסוי במדיה חברתית, הוידיאו ויראלי הגדול אי פעם.

לא נשמע מי יודע מה. נשמע נורא עוד יותר, כשמדובר בקמפיין ענק של ציד אדם.

*

דיסקליימר:

ביקשתי רשות מהמו"ל לכתוב פוסט שלא נוגע לספורט. הוא לא אהב את הרעיון והורה על שילוב, תוך שהוא מציין בסיפוק כי נמנו השערים במשחק בין ליברפול לסנדרלנד, ונמצא כי לסנדרלנד יש שער אחד יותר.

ספגתי את העלבון ואני משלב –  הנה הקשר היחיד אולי לספורט בפוסט הזה. אל הסיפור הגעתי באדיבותו של אוריאל דסקל. בפייסבוק. דסקל = ספורט.

או קיי, הנה עוד אחד – כשנכנס סיפור כזה לתודעה, מסתבר פתאום גם לאוהד כמוני, שהכדור שעבר מהקורה לראש של ריינה, משם חזרה לקורה ולרגל של חלוץ סנדרלנדי – בדרך לרשת, הוא לא הדבר הכי גרוע שיכול לקרות למישהו ואני לא מתכוון רק לבולטון.

אני מוצא את עצמי, אם כך, מייחל ומקווה להצלחת הקמפיין עליו אני עומד לכתוב עליו עכשיו.    למה? כי גם אני טרנדי, כי לא אכפת לי להיות נתון סטטיסטי בניסוי במדיה חברתית, כי אין לי בעיה להיות ניצב בסרט הויראלי הגדול בהיסטוריה, כי אני חלק מהעדר, שועט עם כולם ומשחר לטרף. המטרה נכונה בעיני ואני חושב שכדאי שתדעו במה מדובר. כי צריך לעצור את קוני.

*

אוגנדה היא מדינה די מסובכת פוליטית. לא רק, אבל מאז איבד אידי אמין דאדא את המפתחות, קרו שם דברים שניתן להסביר רק בעזרת מחשב על.

כך או כך, לתוך הבוקה ומבולקה הזו נכנס בהתאמה מוחלטת ג'וזף קוני. הרי ידוע כי אין כתוהו ובוהו, לשמש מתקן פטרי לפיתוח תכונות זבל אנושי, לכדי אדם ההוגה ומבצע מעשי זוועה איומים על פי עקרונות שהוא מצא בתנ"ך. כמה נדוש.

ג'וזף קוני הוא המנהיג של צבא ההתנגדות של האל (LRA), קבוצת טרור ששמה לה למטרה לכונן באוגנדה משטר תיאוקרטי על פי התנ"ך ועשרת הדיברות. כך ויקיפדיה.

 

 

כמעשי צוררים מאז ומתמיד, מסנכרן קוני בין אמונה דתית לפרקסיס. כשהוא מתעלם מהדיבר השישי בתנ"ך ואחת משבע מצוות בני נוח, הוא עוסק ברצח עם באוגנדה כבר מ 1987.   

נתונים ידועים לגבי מעשי הזוועה של קוני רק מ – 2005, מאז החלה מחלקת המדינה האמריקאית להתערב בנעשה שם. מדובר על שניים עשר אלף הרוגים בעימותים בין הצבא האוגנדי לצבא של קוני, לא כולל עוד עשרות אלפי קורבנות של תת תזונה ומחלות אחרות, באותו חבל עולם מוזנח.

אולי לא נשמע מספיק מזעזע במונחים גלובאליים של המאה העשרים, אבל כשמדובר בעובדה שאלפים מהקורבנות נרצחו על ידי ילדיהם, בפקודת קוני, ואלפים אחרים נרצחו על ידי אותם ילדים בני עשר עד חמש עשרה בשירותם כחיילים ועושי פקודתו של קוני, מתחילה המציאות להיות חדה וברורה יותר.

ברור, אם כך, שבכדי למקד את תשומת ליבם של קובעי המדיניות על הכוכב הזה למשהו שלא מתרחש דווקא היכן שקיימים נפט ואינטרסים כלכליים אחרים – מה שעשוי להוביל למעורבות משמעותית בפעולה אקטיבית להפסקת שלטונו הטוטלי של קוני, צריך לעשות משהו דרמטי מספיק, שיביא את המציאות לידיעת כמה שיותר ציבור, מה שיותר מהר.

KONY – 2012, הוא שמו של סרט שנוצר בידי ג'ייסון ראסל, צלם טלביזיה אמריקאי ומייסד ארגון מתנדבים המכנה עצמו "ילדים בלתי נראים". ראסל ומובילי הארגון, עיתונאים ואנשי תקשורת ששהו באוגנדה, בקונגו ובדרום סודן ונפגשו עם חלק מאותם ילדים שעונו וגויסו בכפייה על ידי קוני לצבאו, הבינו שללא התערבות העולם, קוני יכול להמשיך את מעשיו ללא הפרעה, לנצח פחות או יותר.

ולכן הם ערכו והפיקו את הסרט, אותו הם מפיצים בכל העולם דרך הפייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, כדי לעורר מודעות. כדי ליצור באז שיזמזם וינקר ולא ירפה כאותו יתוש באוזנו של טיטוס, עד שתעלה זעקת הקורבנות מעלה, אל הבית הלבן, אל האו"ם, אל לשכות ראשי העולם באשר הם, שיוציאו את האצבע מהתחת ויעשו את מה שצריך היה להיעשות כבר מזמן. לחתוך לקוני את הראש.

 

מבצע באתר: דיסקית עם מספר אישי - עשרה דולר

 

ראסל מבסס את ג'ייקוב, נער אוגנדי שהוריו ואחיו נרצחו על ידי קוני, כדמות המרכזית בסרט, לצד גאווין, בנו שלו, בן גילם של רבים מקורבנותיו של קוני.  מאז הוחל בהפצת הסרט, בחמישה במארס השנה, צבר הסרט עשרות מיליוני צפיות ביוטיוב ו- V אימו. גם הקמפיין שבא בעקבות הסרט כבר עושה הרבה רעש בעולם. עוד לפני, התגייסו לטובתו גם אנג'לינה, צוקרברג, קלוני, ביבר, גאגא, קונדי וביל קלינטון. וגם בנק אי-מון, הפוליטיקאי האהוב עלי, בעיקר משום האופן החינני לפיו הוא מתנהל, בתוך אי יכולתו לעשות כלום למען אף אחד מבני המין האנושי, באשר הם.

צעד ראשון של הצלחת הקמפיין נרשם כשמחלקת המדינה האמריקאית, שלחה יועצים צבאיים לסייע לצבא אוגנדה במצוד אחרי קוני. זה ממש לא מספיק.

חברי הארגון מנהלים דרך האתר שלהם www.kony2012.com, מבצע מורכב ומסובך של השתלת תודעה. הם מוכרים שם קיטים ופוסטרים ודסקיות זיהוי ובעיקר מידע על מניעי הארגון ומטרותיו.  מסיבה כלשהי, נקבע תאריך העשרים באפריל 2012 כיום בו יכסו פעילי הארגון את כל הערים בעולם בפוסטרים של קוני, כדי שלא ימצא אפילו אחד שיוכל לומר, לא ידעתי. לחותנת שלי, דרך אגב, ברור לגמרי למה עשרים באפריל. יום ההולדת של היטלר, היא אמרה כשסיפרתי לה.

הסרט הוא קצת הוליוודי באופן בו הוא נערך. גם השימוש בילדים, הכול כך נוגדים זה את זה בכל הנוגע למציאות בה הם חיים, אין בו, לטעמי, כל ערך מוסף להעלאת המודעות הנדרשת. כך או כך, אותי הם הדביקו. כמי שיכולת ההשפעה שלו בעולם מוגבלת, אני בוחר לאמץ את היוזמה ולשתף גם אתכם.

*

את מה שחנה ארנדט הייתה צריכה ללמוד בתשעה חודשי דיונים במשפט אייכמן בכדי לתבוע את המונח הבנאליות של הרוע, עושים ראסל וחבריו בעשרים ושבע דקות של הסרט.

ראו את הסרט. היכנסו לאתר שלהם. קנו משהו, תרמו משהו. חפשו אותם בפייסבוק. ספרו לילדים שלכם. גם לשכנים. תפיצו את הסיפור של קוני איפה שרק תוכלו. אני מנחש שנוכל להרגיש טוב עם עצמנו ביום שנתבשר על לכידתו. כי מה אנחנו רוצים כבר בחיים, קצת שקט, קצת ניצחונות בליגה, ושהרעים יקבלו מכות.

מחר דרבי במרסיסייד.

והפעם אני משחרר אתכם מטעמי המוסיקאלי בתנאי שתראו את הסרט:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

 

 

 

  

 

 

 

משחקים במלחמה
עוד חמש סיבות לחכות לטורניר

14 Comments

פרננדס 12 במרץ 2012

מעניין ומרתק. והנה עוד משהו שקשור ומבאס:
http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1643936
ולכו תבדקו את חוקי האימוץ הדרקונים במדינה

רועי מונדר 12 במרץ 2012

צפיתי בזה כבר בשבוע שעבר או לפני שבועים לא הצלחתי להרשם משום מה. ודרך אגב זאת לא רק אוגנדה אל בעודמדינות באיזור. החרא הגדול הזה לא שקט על שמריו רק במדינתו וביצע פשעים מסתבר בעוד מדינות.

B. Goren 12 במרץ 2012

יפה בני. דרך אגב: לפני כמה שנים העלה בית לסין את "הבנאליות של האהבה", הצגה שעסקה בספור חייה של חנה ארדנט וברומן שלה עם פרופ' מרטין היידיגר שהיה חבר במפלגה הנאצית.

ozeboy 13 במרץ 2012

היי בני, הסיפור יפה אבל לא ממש מדויק עובדתית. למשל העובדה שקוני לא נמצא באוגנדה מאז 2006, או שהצבא שלו לא מונה יותר מכמה מאות בני נוער. הנה סיקור שמעמיד את הסרט בפרופורציות עובדתיות:

http://blog.foreignpolicy.com/posts/2012/03/07/guest_post_joseph_kony_is_not_in_uganda_and_other_complicated_things

בני תבורי 13 במרץ 2012

אוזיבוי,
תודה על התגובה והקישור. ממש לא טרחתי לפשפש בעובדות – למה לקלקל סיפור טוב וכו' :) – ברור לי גם שהסרט לא יורד לפרטי פרטים, הוא אינו מתיימר להיות מסמך משפטי, אלא מעלה סיפור אמיתי וכואב. מה שברור הוא שקוני מנהל ארגון רצחני של חיילים/ילדים ומספר קורבנותיו נמדד באלפים רבים. מבחינתי הוא צריך להיעצר וכל יוזמה ברוכה בעיני.

בן-צור 13 במרץ 2012

משום מה כשפיטר פן הקים צבא של ילדים אף אחד לא התרגש, ברגע שמישהו שחור עושה את זה…

בני תבורי 13 במרץ 2012

פיטר פן – 2012

devito 13 במרץ 2012

יפה בן-צור אהבתי!
אולי כדאי להפוך את קוני לסיפור ילדים, במיוחד לילדים ששונאים :D

מנחם לס 13 במרץ 2012

כאן בארה"ב זה היה בראש החדשות אתמול בכל תחנות הטלוויזיה,
והעתונים מלאים בסיפורים על הזוועות.

הופמן 14 במרץ 2012

עוד לא צפיתי בסרט (אני מתכנן).
אבל הנה משהו על כל עניין קוני (בערך) מזווית קצת שונה ומאוד מעניינת:
http://eishton.wordpress.com/2012/03/10/kony2012/

אה ו-LOL על המשפט עם באן קי מון.

בני תבורי 14 במרץ 2012

הופ,
1. תודה על הקישור. מעניין.
2. :)

Raymond Reazer 23 ביוני 2012

This could be extremely great news,keep in mind to share with us the screen pictures.

Terence Berga 16 ביולי 2012

Normally I would not read write-up about internet sites, however want to state that this write-up truly motivated us

Dwain Knights 31 ביולי 2012

this superb web site could undoubtedly be by far the very top in the specialized niche. Great blog internet site!

Comments closed