חוסר אונים

חזירים נהנתנים, מי יעצור אותם

pukn

 

כשמאיר שמיר פירק את הפועל פתח תקווה חשתי בעיקר חוסר אונים. גם תסכול, אבל  להיות מתוסכל זה סתם, להיות חסר אונים זה כואב מאוד. עם תסכולים אפשר להתמודד, עם חוסר אונים, לא.

למה זה ככה? כי בתסכול יש אלמנט של בחירה. תסכול לא נכפה עליך, אתה בוחר בו כדרך להגדיר את רגשותיך ולהתמודד. חוסר אונים זה משהו שאתה מוצא עצמך שורה בתוכו, כמו אגם בוץ שהולך ונצמד לרגליך ככל שתנסה לבעוט דרכך החוצה.

מאיר שמיר כבר היסטוריה, מהפועל פתח קווה נשארה רק היסטוריה, אבל התחושות המוכרות האלה של חוסר אונים, חזרו אלי היום כשהחבר פייסבוק הביא לפתחי את הסרטון המצורף בהמשך.

תוכלו לצפות ולתהות עד כמה חרא צריכים להיות בעלי המאה, כמה חזירות ונהנתנות, כמה אדישות וחוסר הערכה מטפחים הם, וגם כשמדובר במשהו שאין להם יד ורגל ביצירתו ובפיתוחו, אבל הרבה דיווידנדים כרוכים בבעלות עליו.

בעיניים לא בוכיות, בגרון לא חנוק ובקול לא מתלהם, מספרים בסרטון יוצרים ענקיים כאלי תבור ("צ'רלי וחצי", "חגיגה בסנוקר", "אלכס חולה אהבה", כל כרכי "אסקימו לימון"), ארי פולמן ("ואלס עם באשיר", "כנס העתידנים"), אבי נשר ("הלהקה", "דיזנגוף 99") איתן צור ("הבורגנים", "החמישייה הקאמרית") ואחרים, על שוד וגזל. אבסורד.

*

תל"י היא חברת התמלוגים של במאי ותסריטאי קולנוע וטלביזיה בישראל, שהוקמה על ידי במאים ויוצרים והם גם בעלי המניות בה.

תל"י פועלת כבר משנת 2000, שנה מטורפת, במובן השפוי של המילה, בכל הנוגע ליצירה קולנועית וטלביזיונית ישראלית. בדומה לאקו"ם, הארגון הדואג לזכויות יוצרי המוזיקה, משמשת תל"י כשומרת על זכויות היוצרים, ובין תפקידיה, הסדר העברת תמלוגים כספיים ליוצרים, בגין כל שימוש ביצירתם.

נשמע ראוי, הא? הרי לא יכול להתנהל ויכוח על זכותו של יוצר על יצירתו או לפחות על זכותו להרוויח ממנה את לחמו. אבל מסתבר שהסכמות שכאלה רומנטיות מידי ואינן תואמות את המציאות.

בעיצומם של ימים אלה מוצאת עצמה תל"י נאבקת בגופים לא רק בגין התמלוגים המגיעים להם, אלא גם בניסיון לערער את היסודות עליהם היא ניצבת. גופי השידור בישראל, קשת, רשת, הוט ופרטנר, הגישו לבית הדין להגבלים עסקיים התנגדות לבקשתה של תל"י להסדיר את פעילותה.

גופי שידור שבונים עצמם וצוברים הון עתק תוך שימוש ביצירות קולנוע וטלביזיה –  על ידי מכירת פרסום, חסויות ומנויים – מערערים על זכותם של היוצרים ליהנות מפרי עמלם.

נשמע מוזר? ראו את הסרט, עוד לא ראיתם כלום.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

תמיד אפשר יותר נמוך
לוויתנים מתאבדים

36 Comments

ABC 22 בנובמבר 2013

עצוב. עוד מחיר של המודרניזציה, ריבוי ערוצים.

אבל אנחנו הצרכנים לא נקיים. עם יד על הלב: כמה מאיתנו מורידים סרטים בטורנטים לא חוקיים, מורידים שירים לא חוקיים, משכפלים DVD?

אני חושב שגוף אחד שמאגד את כל האמנים והיוצרים – תסריטאים, משוררים, זמרים, שחקנים – יתן להם כוח רב יותר. אם אני לא טועה אקו"ם עושה עבודה טובה בתמלוגים בתחום המוסיקה.

איציק 22 בנובמבר 2013

ללא קשר האם זה חוקי או לא, יפה או לא, יש הבדל מהותי בין העתקה פרטית לשימוש פרטי לבין הפצה מאורגנת ושימוש בתקשורת להמונים (כמו בין בסמים לשימוש פרטי ובין בלדרות).

ABC 22 בנובמבר 2013

ברור, ומסכים איתך. אני רק אומר שגם מי שמוריד הורדות לא חוקיות תורם את חלקו לגזילת התגמול מאומנים.

איציק 22 בנובמבר 2013

דרך-אגב, בנושא זה יש חילוקי דעות. האם הורדות פרטיות אמורות להיות חוקיות או לא. בעולם של קוד פתוח, על אחת כמה וכמה יש הטוענים שהורדות פרטיות חייבות להיות חינמיות. רק גופים המורידים תכנים (מוזיקה, סרטים, וכו) מחויבים בעמלה.

ערן קאלימי 22 בנובמבר 2013

סתם משהו קטן, מכירות המוזיקה שוברות שיאים. גם הורדו המוזיקה.

austaldo 22 בנובמבר 2013

להפך, העתיד נמצא בהורדות ובערוצי אינטרנט – אין לי שום בעייה לשלם עבור תכנים מהאינטרנט. התנתקתי מהכבלים, זרקתי להם את הממיר בפרצוף. מוסיקה למשל, בכל מקום שאני יכול להוריד בתשלום שהולך ישירות לאמן – זה מה שאני עושה.
תאגידי השידור האלה צריכים להכחד כמו הדינוזאורים. ככל שיותר אנשים יעשו כמוני, יתנתקו מהכבלים ויראו אצבע משולשת גם לערוצים המיסחריים (גם "עידן פלוס" לא ניכנס אצלי הביתה) ככה המהפכה הזו תיקרה יותר מהר.

Asaf the Kop 22 בנובמבר 2013

Benni,
Is it Eyal Shani photo up above ?

Keshet, Reshet and all the rest have become porn channels many years ago. Nothing can suprise me with them.

Tommorow we got Everton
I'm in Safed, does anybody knows where i can see the game in the area ?

YNWA

yaron 22 בנובמבר 2013

thefirstrow.eu

yaron 22 בנובמבר 2013

נקרא גם:
firstrownow.eu
feed2all.eu

מצחיק שאני מעלה את זה דווקא בבלוג הספציפי הזה :-)

הוויכוח על שיתוף קבצים וסטרימינג הוא וויכוח מורכב וותיק (עד כמה שמשהו שקשור לאינטרנט יכול להיחשב וותיק).
כשהייתי ילד היו תקליטים וקסטות… אף אחד לא חשב שזה לא בסדר להקליט תקליטים בשביל לשמוע באוטו או בשביל לתת לחברים…
הבעיות היו עם התחנה המרכזית ששם אנשים עשו מזה ביזנס.
ולדעתי זה דיי דומה היום. האם זה בסדר להוריד מוזיקה לדיסק און קי ולהקשיב באוטו או להעביר לחבר? לדעתי כן. האם זה בסדר להקים רשת לשיתוף קבצים? לא יודע…
האם זה בסדר לראות כדורגל, NFL ו-NBA באתרים שציינתי?

D! בארץ הקודש 22 בנובמבר 2013

הצגת יפה מאד את מורכבות הבעיה.

אסף the kop 23 בנובמבר 2013

תודה

כחול 22 בנובמבר 2013

בני, תודה.
לא ראיתי שום אזכור לנושא האקוטי הזה בשום מקום. מזל שיש את הפלטפורמה הזאת ואנשים כמוך שיעלו את הסוגיות האלה ברבים.

גיסנו 22 בנובמבר 2013

ברור שלא יהיה אזכור, בעולם האינטרסים של ימינו כולם קשורים בכולם, אז מי יעז לפרסם דבר כזה שיוצא נגד גופי השידור הגדולים ביותר?

איציק 22 בנובמבר 2013

מרתק ומאכזב גם יחד. היתי בטוח שהעיניין הזה מוסדר כבר עשרות שנים במדינה מתוקנת כמו שלנו.
מצד שני, למה הם אמרוקים לקבל כסף על זה? אתן כמה טיעונים נגד זה:
1. הם אוהבים את זה, והיו עושים את זה בכול מקרה. כסף אמורים לקבל רק אם סובלים בעבודה, העבודה שוחקת והבוס חרה.
2. זו התרומה שהם צריכים לשאת, כדי שהבעלים של רשתות השידור יוכלי לגמור את החודש. אם לרשתות השידור לא יהיו בעלים, לא יהיו רשתות שידור, ואז היכן ישודר האח הגדול?
3. אם היו משלמים להם על כל כל פעם שמשדרים אותם לא היו משדרים אותם כלל ומי היה שומע עליהם. והרי זה כל מה שהם רוצים, שיציגו את עבודתם. שיגידו תודה שלא דורשים מהם תשלום על זה.
4. הם תורמים לבנית מצנחים איכותיים. כאשר ראשי כנופיות השידור פורשים אפשר בזכות תרומתם לצייד אותם במצנח זהב ולא סתם מצנח סמרטוטים המכיל מיליונים בודדים בלבד.
לא לתת אגורה לבמאים ותסריטאים. גם מהמלחינים צריך לקחת את מה שנתנו להם. צריך לדאוג לבכירים, אחרת הם לא ידאגו לנו, לא יתנו לנו חדשות אמינון, לא נקבל תחקירים לא מוטים, לא יהיו תוכניות איכות… רק איפה הם עכשיו תכנים אלו… תראו לנו אותם…

S&M 22 בנובמבר 2013

ניראה לי הצגה דרמטית מדי של הנושא. אף אחד לא יכול למנוע מאף אחד להתאגד. תל"י לא נמצאת בסכנה קיומית. הרשות להגבלים עסקיים ובית הדין להגבלים עסקיים אינם קובעים מי גוף חוקי ומי לא, ואם גוף צריך לחדול מלהתקיים.

הדבר היחיד שהרשות להגבלים עסקיים / בית הדין הנ"ל יכולים לעשות זה להכריז על תל"י כמונופול או קרטל ולהטיל עליה מגבלות. ובהגדרה זה נכון לעשות. זה יטיל על תל"י מגבלות מסוימות, אבל לא ימנע את קיומה.

לכאורה, המאבק של תל"י הוא מאבק צודק. לא הייתי מגיב כך אלמלא הייתי ציני שראה לא אחת ספינים מהסוג הזה.
מה אני חושב שקרה, ובאמת שאין לי מושג אם זה נכון ואני מנחש או מעריך – שמישהו רצה להקים גוף התאגדות מתחרה בתל"י, וזה נמנע באיזושהי דרך. אולי אפילו הגופים המשדרים עצמם ניסו להקים התאגדות פיקטיבית כזו שתקצץ להם בעלויות, וזה נמנע מהם. להערכתי, תל"י לא נלחמת על קיומה אלא על היותה מונופול יחיד בשוק. מונופול מאפשר לה כוח מוחלט, הגבלות, כפיית רצונה – ומחירים גבוהים יותר. לכן גם יש מקום להטיל עליה הגבלות עסקיות כקבוע בחוק.

בדיוק אותו הדבר היה עם אקו"ם (מצאתי בגוגל דף שמתאר את הבעיה):
https://docs.google.com/viewer?url=http%3A%2F%2Fwww.hamishpat.com%2FCourses%2F99603%2F603-02-decision-akum-summary-2004.doc

ואחרי שאמרתי את כל זה, ופקפקתי באמיתות המצג של הבמאים והתסריטאים בסרט (כי אני מעריך שזה לא מאבק קיומי אלא מאבק על היקף הכוח), בכל זאת אני בעדם. הם הגוף הכי חלש בכל מנגנון יצירת הסרטים והסדרות (לא רק בארץ גם בעולם), והם יכולים לאזן במעט את המשוואה ע"י השתייכות לגוף חזק ומונופוליסטי כמו תל"י.

בני תבורי 22 בנובמבר 2013

S&M,
אתה מעלה השערות שאינני יכול לסתור כמובן מחוסר ידיעה, אך לא נראה לי שהיוצרים ואלה שמייצגים אותם בסרטון שותפים לקנוניה שכל מטרתה השארת תל"י כשחקן יחיד בזירה.
כנראה שלגבי מרבית היוצרים לא מדובר במאבק קיומי ואף אחד מהם אינו רעב ללחם, אבל גם רצון להבטחת העתיד לגיטימי וראוי בעיני ואפילו, רחמנא ליצלן, רצון להתעשר. איכשהו, כשארי פולמן מספר שסרט שהוא יצר שייך בכלל לבן של מישהו שקיבל או רכש מבן של מישהו אחר והוא, היוצר, אינו זוכה לתמלוגים באופן סדיר, אני מאמין לו. לא על סמך היכרות אישית אלא על בסיס ידיעת המציאות שכמעט כולנו חווים איכשהו בממשק זה או אחר.

MOBY 22 בנובמבר 2013

אבל בני גם אני שפיתחתי תחת חוזה העסקה מוצרים, המוצרים הללו שייכים לבן של הבוס שלי ואם הבוס ימכור את העסק לבן של הקונה.
נכון אני תמיד יכול לייצר מוצר דומה (לאחר הפטנט) או אפילו מוצר טוב יותר לבד, אבל בלי המטרייה של בעל ההון לא הייתי מגיע למימוש כלל.
מעניין אותי מה הטענות בפניה להגבלים העסקיים (אחד הגופים הכי חלשים ובלתי נשכנים בעולם – וחבל).

yaron 22 בנובמבר 2013

בני, אמנים צעירים רבים חותמים בתחילת דרכם על חוזים אבסורדיים רק כדי שהספר/תקליט/סרט ייצאו לאור, בדיוק כמו שהמון יזמי סטארט אפים עושים… לבודדים שיוצאת יצירת מופת נשארים פירורים. הטובים באמת מסיקים מסקנות ומשפרים בפעם השנייה.

איציק 22 בנובמבר 2013

אני חושב שצריך להבדיל בין רכישת יציר לרכישת זכות שימוש. כמו שאני יכול להזמין ציור אני יכול להזמין מוזיקה לסרט או תסריט ולרכוש אותו. ברגע שרכשתי אותו אני יכול לשמור אותו, להוריש אותו, למכור לצד שלישי, ועוד. זה שייך לי ולא ליוצר. להבדיל ניתן לרכוש זכויות שימוש, כלומר ניתן לשלב את המוזיקה בסרט או ליצור סרט על בסיס התסריט אך לא להשתמש בו לצרכים אחרים או להעביר לצד שלישי. ניתן גם ליצור חוזה בו יש גם מכירת זכויות שימוש וגם תמלוגים. השאלה איך נעשה החוזה.
לדעתי תפקיד הגוף זה להבות כח נגד מול כח התיקונים כדי שהאמנים יקבלו תמלוגים. אני לא בטוח איך אפשר לקבל משהו על בסיס חוזי עבר בהם לא היו תמלוגים, אלא אם יוכח שהחוזה לא נעשה בתום לב וניצול לא סביר של כח.

בני תבורי 22 בנובמבר 2013

איציק,
השאלה מורכבת ואין לי ידע נדרש בתחום. אני מבין את עניין הרכישה הכולל העברת זכויות מלא לרוכש כולל זכות הורשה, אך גם חושב שזכותו של יוצר ליהנות מתמלוגים בעבור השימוש ביצירתו בדומה למוזיקה. אני גם לא חושב שמי מהיוצרים תמים כל כך שלא להבין כי מכירת היצירה וזכויות השימוש בה יוצרים מצב בעייתי עבורו בהמשך.

איציק 22 בנובמבר 2013

בני,
אני איתך ואני תומך בגוף שנלחם למענם. אני גם חושב שהוא צריך לעזור בחוזים עתידיים. אני רק מציין שיתכנו חוזים לא נחמדים ושלא תמיד קל לקבל מזהו (כפי שבכתבה מצויין שאפילו ספילברג הגדול אכל אותה בהתחלה). זה עצוב אבל לפעמים זה החוק, להבדיל מהצדק אותו החוק דופק.

ארי פולמן 23 בנובמבר 2013

סליחה שאני יוצא מתוך מעמקי הפוסט לתת תגובה, אבל רק כדי להבהיר: המאבק הוא לגמרי קיומי, אל תטעה, זה לא שקמו לתל"י מתחרים או משהו, (רעיון ברמה מדבי"ת שעוד מישהו פה יתעסק בזכויות יוצרים חוץ מהיוצרים עצמם) וכך יוצא שלגבי עשרות יוצרים, תסריטאים ובמאים שאת היצירות שלהן אתה מכיר היטב מהטלויזיה, או הקולנוע, והם לווא דווקא בפרונט של המאבק הזה, מדובר במאבק שמתרחש מתחת לקו העוני. אשכרה ככה ולא כמטאפורה. עוני! ועוד דבר, שתבין על מה מדובר, כשגוף שידור בחו"ל קונה יצירה שלך, הוא לא קונה אותה לנצח נצחים, הוא קונה זכויות שידור לזמן מוגבל מאוד, בדרך כלל 3-4 שנים, ולמספר שידורים מוגבל, (בדרך כלל 3-4 שידורים וכן הלאה..) לאחר מכן הזכויות חוזרות ליוצר. והוא יכול למכור אותן שוב ושוב לאותו גוף שידור או לכל גוף אחר שיחפוץ. ברור שבמכירה השניה היוצרים יקבלו פחות, אבל ימשיכו למכור שוב ושוב – כי הדרישה לחומר שידורי לא נגמרת אף פעם.   זאת הפנסיה, זאת הבטחת הכנסה. בארץ הסטדנרט כיום הוא שמפיקים ויוצרים מוכרים סדרות לגופי השידור ל 16 שנים מינימום, ואינסוף הקרנות. ברמה המוסרית זאת חזירות שאין לה תקדים בשום מקום בעולם. ועכשיו, און טופ, מופיע העניין הזה של מניעת תמלוגים מיוצרים מה שהופך את בעלי ההון שמחזיקים בערוצי השידור לקלגסים חסרי תקנה. מנסיוני העגום, בלוטת השובע בענייני כסף אצל אנשים עשירים בתחום התקשורת בארץ, הבלוטה הזאת לא יודעת אף פעם שובע, ומכיוון שכך הם פשוט לא מסוגלים לראות את האחר, לעולם, לא את היוצרים, ולמעצבה גם לא את הקהל שלהם. רק את צבע הכסף.

רועי מ 23 בנובמבר 2013

תודה שהגבת כאן.

בני תבורי 23 בנובמבר 2013

ארי,
אותה בלוטת שובע קיימת גם אצל חביירים בתנועה הקיבוצית, זה חורג מתחום התקשורת. זו מגיפה והטיפול צריך להיות כמו במגיפה.

אריק 23 בנובמבר 2013

על איזה יצירה אתם מדברים? אקס פקטור או הכוכב הבא? יש משהו נוסף אפשהו שאני מפספס?

בני תבורי 23 בנובמבר 2013

אריק, לא קראת את הפוסט!

אריק 23 בנובמבר 2013

קראתי. פשוט כבר לא נשארו יוצרים בטלביזיה הכל חדשות וריאלטי.

יואב דובינסקי 22 בנובמבר 2013

חזק מאוד

צור שפי 22 בנובמבר 2013

מרתיח.

Amir A 23 בנובמבר 2013

אני חושב על פול מקרטני שהיה צריך שנים רבות לשלם למייקל ג'קסון תמלוגים בכל פעם שהוא רצה לנגן שיר של הביטלס.

סימנטוב 23 בנובמבר 2013

הזוי הבסיס של כל העסק תלוי בהם ומבוסס על גרעין שנבט מפרי היצירה שלהם.

אייל במחשב אחר 24 בנובמבר 2013

בני, המצב שתיארת הוא הנורמה וזה רק מראה עד כמה המדינה פועלת כדי להתעמר בעצמאים קטנים (בזמן היא משרתת את האינטרסים של בעלי ההון). אני במקצועי מתרגם טכני מאנגלית לעברית, ועד לפני שנתיים הייתי חבר באיגוד המתרגמים הישראלי, תמורת 120 ש"ח לשנה, דמי החברות לאיגוד, הייתי מקבל הנחה באירועים והשתלמויות מקצועיות, חותמת של חבר איגוד והייתי יכול להפנות לקוחות לרשימה של מחירים מומלצים לצרכן. במציאות הישראלית אף אדם לא מתעשר מתרגום במקרה הטוב אפשר, בהרבה עבודה קשה, קשרים וקצת מזל (כדי להגיע ללקוחות שבאמת מאמינים שבעלי מקצוע צריכים להיות מסוגלים להתפרנס מהעבודה), להגיע להכנסה חודשית שמתקרבת לשכר הממוצע במשק. כמו שידוע לך, עצמאים לא מקבלים את ההסדרים שיש לשכירים בנושא פנסיה וביטוח לאומי, ולא זכאים להבטחת הכנסה ודמי אבטלה, למרות שמס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ הם צריכים לשלם, ובתנאים הרבה יותר מחמירים מאשר חברות שמעסיקות אלפי עובדים. לפני שנתיים הוציא יו"ר אגודת המתרגמים דאז מכתב שבו הוא הודיע שהוא נאלץ להוריד את המחירון מהאתר הרשמי, כיוון שהמדינה רואה בפרסום מחירון תיאום מחירים ומתכוונת להגיש כתבי אישום נגד הפעילים באגודה אם לא יורידו את המחירון מהאתר.
במדינת ישראל של שנת 2014 יכולים בנקים לגבות אותן עמלות מהלקוחות, למוסכים יש מחירים קבועים לעבודות קבועות, ומשרדי עורכי דין יכולים להוציא תעריפים ספציפיים לייעוץ, לייצוג ולחתימה נוטריונית, אבל כשעצמאים (או חברות של כמה מועסקים) במקצועות חופשיים מנסים להתאגד המדינה מחליטה שהם קרטל ומנסה לפגוע להם בהכנסה. אני חבר קיבוץ, כך שענייני מע"מ פחות מטרידים אותי כל עוד אני יודע שהכסף יגיע, אבל כשהמדינה (בניגוד לחוק) תובעת מעצמאי לשלם מע"מ על כסף שעוד לא נכנס לחשבון (כי חברות ציבוריות משלמות לספקים שוטף + 30 במקרה הטוב ושוטף +ש..כח מהכסף לא מעט פעמים, נוצר מצב שבו לעצמאים הרבה יותר קשה לשרוד מאשר לחברות גדולות, וכמו שיסבירו לך המומחים לכלכלה שור שבו יש הרבה שחקנים קטנים ובינוניים בצד גדולים הרבה יותר גמיש מאשר שוק שבו יש רק שחקנים גדולים. בימים אלו מוקם איגוד אנשי הספר, שכוונתו לאגד את כל העוסקים במקצועות השפה, התרגום ותקשורת הכתובה והאלקטרונית, אנשי המוזיקה והסרטים צריכים להתארגן כדי שגם עצמאים יוכלו להתפרנס בארץ.

בני תבורי 24 בנובמבר 2013

אייל,
תיארת את המצב כהווייתו. אני מתקשה לראות איך זה משתנה.

matipool 24 בנובמבר 2013

חארות . אשכרה חארות .
מדינה מטומטמת .

martzianno 27 בנובמבר 2013

בני, מחכים לפוסט שלך, יותר מכולם, על אריק.

בני תבורי 27 בנובמבר 2013

יגיע, היום אני שותק.

Comments closed