החד גדיא של עופר

"זה בדיוק כמו להיות עובד מדינה, רק בעירום". המשפט הזה לקוח מתוך האוטוביוגרפיה של אחד האנשים שיותר מרבים אחרים השפיע על חיי, קוונטין קריספ, אדם מעורר השראה, פורץ דרך והומו מוצהר. את המשפט הזה הגה בהמשך לשאלת מראיין על עיסוקו כדוגמן עירום לאמנים.

די מעניין לי את הזין אם חלק מכם עסוקים עכשיו בתהיות לגבי הזהות המינית שלי –  וממש צר לי, אני גם לא הטיפוס של דיונים אפולוגטיים – אך כדי לחדד את הנקודה, אני לא הומו. ממש לא. לא יכול לומר שלא הסתקרנתי, אבל בסופו של דבר, לא. מעולם לא הייתי וככל הנראה גם לא אהיה. יש משהו פונדמנטליסטי לאורך השנים בתחושות שאני חווה תוך בהייה בחזה של  פמלה אנדרסון לעומת זה של כ. רונאלדו.

קוונטין קריספ נולד ב 1908 בלונדון ומאז מלאו לו עשרים ועד יום מותו בגיל תשעים ואחת,  עסק בהחצנת הומוסקסואליותו ומהדרת שינה מעיניהם של אנשי דת, אנשי חינוך, אנשי ממסד ואין ספור טהרנים וסתם חארות. הוא היה הסיוט שלהם. אדם גאה שאינו מוכן להיכנע לצביעות, להעמדת פנים ולהכתבות חברתיות. הדרך שלו פשוטה וקטלנית: הוא אומר להם את מה שאינם יכולים לקבל, בעיקר בשל בעיות אישיות  שלהם.

*

דניס צ'ארלס פראט, זה היה שמו כשנולד לרואה חשבון ומטפלת, מוגדר כסופר, מחזאי, מודל אומנותי, שחקן וציניקן, יצא מהארון בין שתי מלחמות עולם ועורר מלחמה משלו. בגדי מלחמתו היו צבעוניים, שיערו היה צבוע, עטה קישוטים מצועצעים וצבעוניים והעדיף סנדלים כדי שיראו את הלכה האדומה שהתנוססה על ציפורני רגליו.

כלי נשקו, חדים וקטלניים מאין כמותם, היו אמת פשוטה והצמדות חסרת פשרות אליה. על הדגל שלו התנוסס בגאווה צמד המילים: זה אני.

זה אני, אמר לבריונים שתקפו אותו באלימות מטורפת ברחובות לונדון של שנות השלושים, זה אני, אמר להוריו ובני משפחתו, זה אני, אמר לרשויות הצבא של הוד מלכותו כשבקשתו להתגייס למלחמת העולם השנייה נדחתה על בסיס קביעה רפואית שעל פיה הינו סובל מסטייה מינית, זה אני, אמר ללקוחות מזדמנים כשעסק בזנות בדירת חדר בסוהו של לונדון, דירה שהייתה גם מקום מפגש לטיפוסים מוחצנים כמותו ולכאלה שרק רצו ללמוד ממנו איך חיים ללא מסיכות.

זה אני, אמר כשהיגר לניו יורק והפך לאושיית מגדר ראשונה במעלה, זה אני, אמר לכל מי שרק רצה לשמוע, זה אני, שנה ולא שינה, אמר ולא חזר בו, עד יום מותו ב 1999. "כל מטרת הקיום היא להגיע לאיזון בין הדברים המופלאים שאנחנו חושבים על עצמנו, לבין הדברים האיומים שאנשים אחרים אומרים עלינו." כך אמר.

*

ואילו רק היה יכול גם עופר צברי לומר – זה אני, לא היה צריך לחפש לו מקום ציבורי כדי למצות את מהותו, לחשוב איך לברוח, לא היה צריך לנסות, לא היה פוגע בשוטרת, לא היה נעצר, לא היה מוצא עצמו בסכנת חיים, לא הייתה תמונתו מתנוססת, לא הייתה משפחתו מובכת, לא היה מועדון הפועל פתח תקווה מפסיד אדם טוב, איש מקצוע מעולה ומסור שמעולם לא הביא איתו לעבודה את זהותו החבויה.

וזו מהות הטרגדיה של עופר. החד גדיא שלו. הוא לא יכול. כי הוא חי בחברה שמקדשת ערכים בזויים של חוסר סובלנות ושל חוסר קבלת האחר.

הטרגדיה של עופר צברי לא הייתה מתקיימת ללא בסיס של של דעות קדומות חשוכות ונבערות, של פונדמנטליזם דתי, של התעמקות בציווים חברתיים במקום בבני אדם. ועוד בכדורגל הישראלי, הגס, האלים, חסר הערכים והעלוב.

ראיתי תגובות לסיפור. מדברים על בושה. מדברים על עלבון. מדברים על סטיות – למרות שעד לפגיעה בשוטרת לא נעברה אף עבירה מכל סוג שהוא, מדברים על כבוד שנרמס. אף אחת מאלה לא מדברת על עופר.

הטרגדיה של עופר לא הייתה מתרחשת אילו לא עופר, אלא החברה שסביבו, הייתה יוצאת מהארון.

*

" צריך להיות ג'נטלמן כדי לסבול בורות ולחייך, היה עצמך, לא חשוב מה הם אומרים."

שורת הסיום של השיר הנפלא ENGLISHMAN IN NEW YORK שכתב סטינג על קוונטין קריספ. צפו:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

:

 

הניצחון על האל
By George 1 - וולטר ג'ורג'

91 Comments

שמעון 29 בנובמבר 2014

וואו! תודה בני

אורליוס 29 בנובמבר 2014

כמה דברים לימדת אותי בני בטור אחד, תודה.

שחר ד. 29 בנובמבר 2014

ראשית תודה על הטור, הכרתי את הציטוט אבל לא את האדם שעמד מאחוריו.

שנית, אני בטוח שאנחנו כחברה פתוחה יותר ממה שאנחנו רוצים להודות אבל עסוקים "במה האחר חושב" וכובלים את עצמנו בכלא מחשבתי מעשי ידנו.
צר לי על האדם, ובעיקר על משפחתו, שצריכה לעבור (ועוד תעבור) את הסבל הנורא מציבור חשוך שלא מכיר את הסיפור על בוריו. חבל שאנחנו חיים בעולם בו התקשורת תבליט את הסיפור הזה עוד כמה ימים משום שהוא צהוב ולא בגלל שיש בו ערך עיתונאי.

טלקה 29 בנובמבר 2014

מעולה, כל כך נכון ועצוב.

כרמלו מישיש 29 בנובמבר 2014

בני היקר
עצם זה שהתעסק עם נער בן 17, גם אם לא קטין,
מעלה תהיות קשות מנשוא. האם היו קטינים לפניו? ועוד ממחלקת הנוער של הפועל..
קשה גם לי לקבל את כל הסיפור הזה
עצוב לי על עופר

D! פה 29 בנובמבר 2014

מצטרף לשחר, מצטרף לכמלו
ומצטרף בעיקר לאלו שפה ולאלו שעוד יבואו ויאמרו – בני, תודה!

ושיר נהדר. שמח שגרמת לי ללמוד עליו עוד דבר ולהתעסק בטקסט שלו לעומק.

אביאל 29 בנובמבר 2014

טקסט מצוין כרגיל.

gil - zimbabwe 29 בנובמבר 2014

חובה לקרוא לכל מי שעדיין לא גיבש דעה!!!
מעולה בני, ותודה.

סימנטוב 29 בנובמבר 2014

נפלא בני, תודה
אוסיף רק If it makes you happy It can't be that bad

באבא ימים 29 בנובמבר 2014

לגמרי – אני חושב שקיים מתאם הפוך בין התפתחות של חברה לבין היחס שלה להומוסקסואלים. חוסר סובלנות ככל שהדבר נוגע למיניותו של האחר (הומוסקסואליות, מילת נשים…אופס) היא אינדקטור לחברה נחשלת.

תיקון קטן –

סטינג לא אומר ״צריך להיות ג'נטלמן כדי לסבול בורות ולחייך״ הוא אומר ״צריך להיות גבר(!) כדי לסבול בורות ולחייך״ . אני לא חושב שזה מקרי.

בני תבורי 29 בנובמבר 2014

באבא,
סטינג בהחלט אומר את מה שאתה אומר וזה גם נכון ולא מקרי.

בני תבורי 29 בנובמבר 2014

באבא, החלטתי להשאיר את הטעות כי היא חיננית ונעשתה בתום לב… :)

אלעד כץ 29 בנובמבר 2014

טור מצויין.
"הטרגדיה של עופר לא הייתה מתרחשת אילו לא עופר, אלא החברה שסביבו, הייתה יוצאת מהארון."
איזה יופי. כמה צודק.

ברוך שמילוביץ 29 בנובמבר 2014

יופי בני, מעורר השראה ובמקום

מעיין אוהד מכבי 29 בנובמבר 2014

נפלא וכל כך שונה מהצהבת המציפה את מחוזות תקשורת הספורט סביב הפרשה הזאת.

גדי מרקוביץ 29 בנובמבר 2014

הסיפור יפה מאוד אבל אני עדיין חושב שמר צברי איש איום. להבדיל מאנגליה של החלק הראשון של המאה העשרים כמו סיפורו הטרגי של אלן טורינג ישראל של לפחות העשרים שנים האחרונות יודעת לחיות יפה עם הומוסקסואליות. גם בארון יש דרכים יותר מוסריות מאשר להיות עם נער בן שבע עשרה בחניון נטוש. כמובן שהצהוב לא לעניין אבל אין לו קשר לנטייה מינית כמו במקרה אייל גולן. בקיצור מבחינתי צברי אאוט ואני לא מדבר על הארון

בני תבורי 29 בנובמבר 2014

פער הגילים אינו לא מוסרי, הוא בסך הכל עניין לבחינה מחודשת.

גיל שלי 29 בנובמבר 2014

תודה בני. מעניין גם אם השוטרים היו יורים אם היו תופסים אותו באוטו עם בחורה ומנסה לברוח

אסף THE KOP 29 בנובמבר 2014

להבנתי ירו בו לאחר שפגע בשוטרת.

גיל שלי 29 בנובמבר 2014

מעניין שהיא נדרסה ולא נפגעה כלל. כל העניין הזה מאוד מסריח

גל ד 29 בנובמבר 2014

על סמך מה אתה אומר שלא נפגעה כלל? בגלל ששיחררו אותה לביתה?

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

אסי,
שאתה משתמש במובאות מהארץ זה סוג של פעמי משיח לפחות כמו הגול של ג'ונסון :)

איציק 30 בנובמבר 2014

היי אסף,
מזמן לא ראיתי תגובות שלך באתר .
המדהים הוא שמכולם, דווקא אתה ועוד בתגובתך הראשונה באתר המחודש (אלה עם פיספסתי) נותן לינק לעיתון הארץ, עיתון האהוב עליך ;)

מתן גילור 29 בנובמבר 2014

טור יפה, אך אינני מסכים במספר דברים:
1. יש סיכוי (שכמובן אין לי כלים להעריך אותו) שהיה בוגד גם אם אשה או לחלופין היה בוגד גם אם היה חי בזוגיות עם גבר. לענ"ד, מדובר בסיכוי לא נמוך יותר מהסיכוי שעשה זאת רק כי פחד לצאת מהארון.
2. כשבריה בגיל העמידה יוצרת שיתוף פעולה מיני עם בריה קטינה, בלי קשר כלל למין של שניהם, אותי באופן אישי, זה דוחה.
3. גיל, אפשר לחשוב שלראשונה בתולדות מדינת ישראל בוצע ירי על רכב שניסה לדרוס שוטרים. זה לא נראה לי כ"כ מעניין והתשובה מאד ברורה וחיובית.
יתרה מזאת, השוטרת ניגשה לרכב וראתה מה קרה בו ושותפה הוא זה שביצע את הירי. אינני יודע אם בכלל ידע בדיוק מה התרחש. ובכל מקרה, במצבים כאלה השוטר פועל מתוך אינסטינקט. אני בספק אם יש לו אינסטינקט להיות תוקפני בעבודתו כלפי זכרים בגיל העמידה עירומים עם זכרים קטינים.

לסיכום, יש פה עבריין שצריך לשבת בכלא. כל השאר אולי טרגדיה, אבל אלו תירוצים קלושים לביצוע עבירה מסוג זה.

אריק האדום 29 בנובמבר 2014

טור יפה, שנותן זווית שונה לסיפור. בעצם הטור הזה מבדיל את דה-באזר משאר אתרי הספורט.
וכנ"ל התגובות (באתרים האחרים התגובות היו מכילות אחת או יותר מהמילים הבאות: הומו, מניאק, קוקסינל).
לגבי הסיפור… אני עם מתן.

בני תבורי 29 בנובמבר 2014

אז גם אתה לא קראת את הפוסט?

אריק האדום 29 בנובמבר 2014

קראתי. אם זה שחקן של הפועל פ"ת וצברי הוא המנהל זו הטרדה מינית. בהגדרה. וזה בכלל לא משנה המיגדר שלהם.
גם לגבי זה שמבוגרים/ות הולכים עם קטינים/ות יש לי בעיה. זה יותר עניין מוסרי מאשר חוקי.
לגבי כל מה שרשמת על החברה ויכולת הקבלה וההכלה שלה אני איתך (-:

אדם 30 בנובמבר 2014

אריק, אתה טוען שלהיות עם קטין זה משהו שלא מסתדר לך מוסרית אבל לא חוקית. הבעיה עם זה היא שההגדרה של קטין מכתחילה היא הגדרה חוקית ולכן הבעיה שלך חוקית לגמרי.
כל זאת במידה שלא ישבת וחשבת עם עצמך מתי זה לא מוסרי, גיל 17 או 18 או 19.3.
אם אתה רוצה לחשוב על זה מוסרית כדי שתענה לעצמך על השאלה מתי זהו ניצול ומתי לא, באיזה גיל זה קורה והאם היתכן שהגיל משתמה בהתאם לתקופה

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

נכון לעכשיו המשטרה אינה מייחסת לצברי עבירות מין.

אריק 29 בנובמבר 2014

זאת טענה יפה ומעניינת. יש קצת בעיה כשגבר בן 54 מבצע אקט מיני בילד בן 17 או להפך וגם בדריסת שוטרת.
מצד שני הסיפור של המשטרה פה מוזר מאוד.
והדובדבן זה העו"ד של הבחור שטען שלא מבין למה ירו בו כי הרי ידעו שהוא ערבי.
כולם יוצאים פה רע.

אריק 29 בנובמבר 2014

צ"ל ידעו שהוא יהודי

בני תבורי 29 בנובמבר 2014

מה הטענה אריק?

אריק 29 בנובמבר 2014

שלא בטוח שלא היה מתרחש, כי יש שם משהו מעבר כנראה אבל שבל מקרה החברה חולה.

בני תבורי 29 בנובמבר 2014

אריק,
לא תיארתי את המקרה ולא ניתחתי אותו לפרטיו והטענה היחידה שלי היא שאילו היה חי בחברה פחות פודמנטאליסטית, לא היה קורה כלום.

מאשקה 29 בנובמבר 2014

תודה לך בני שהעלית טור זה כאן

כריסטי ברטו 29 בנובמבר 2014

לשם שינוי אני חולק עליך. החברה היהודית-ישראלית היא חברה חולה, חולה מאד. חלק גדול מחבריה משוכנע שלערבים אסור שיהיו זכויות במדינה שלנו, שאשכנזים וסמולנים הם האויב שיש לעצור בכל דרך לפני שיצליחו לממש את הקנוניה שרקחו יחד עם אבו-מאזן ואיסמעיל הנייה. ולא סתם הם משוכנעים בכך, בכל פעם שהם פותחים חדשות או קוראים את העיתון של ביבי הם מקבלים עוד מנה מרוכזת של הסתה, מכוונת למעלה על ידי אלו שמעדיפים שההמון ישנא את בצלם והקרן החדשה ולא את מי שמוכר לו מילקי במחיר מופקע ודן אותם לשלם משכנתא עד גיל שבעים.

באפילה הזו שרק הולכת ומתגברת , דווקא המאבק לשיוויון זכויות ההומואים הם קרן אור נדירה של נאורות וסובלנות. בתוך פרק זמן של עשרים שנה, כלום במונחים היסטוריים, מרבית הציבור היהודי הלא-דתי הבין שיש המון בני אדם שנולדים אחרת ולשנוא אותם זה הגיוני כמו לשנוא ג'ינג'ים או את כל מי שהיד הדומיננטית שלו היא שמאל. הומואים ולסביות יוצאים מהארון בגלוי בישראל בכל תחומי החברה החילונית, ומעמדם אינו ניזוק מכך. זוגות חד-מיניים יכולים להקים משפחה בארץ, מצעד הגאווה של תל אביב הוא אירוע בינלאומי. אינני יודע מה קרה שם באמת, בחניון החשוך הזה, לא יודע מה מצבו המשפחתי של איש הכדורגל ומיהם חבריו. אבל נדמה לי שבאווירה הציבורית הקיימת כיום בארץ, נוח יותר יהיה לאדם כמו צברי להצטייר כמי שחושק בבני מינו מאשר כמי ששם פתק של מרץ בקלפי.

ישראל 29 בנובמבר 2014

אני חולק עליך, החברה היהודית-ישראלית היא בריאה מאוד ברובה.
יש סיבה טובה מאוד שהציבור היהודי (גם הדתי בחלקו) לא עושה עניין מחד-מיניות, אבל בהחלט עושה עניין מהזדהות עם עבאס והנייה.
לצערנו רוב הערבים המוסלמים בסביבתנו הקרובה והרחוקה רוצים להשמיד את היהודים בישראל פשוטו כמשמעו, והם גם אומרים זאת בגלוי.
רוב הציבור יודע היטב לבצע את ההפרדה בין מי שרוצה את טובת המדינה לפי דרכו (מזהבה גלאון ועד אורי אריאל), לבין מי שרוצה לפרק ולהשמיד את המדינה.

כריסטי ברטו 29 בנובמבר 2014

ואת זה אתה כותב בערב שבו שרפו את גן הילדים הדו-לשוני בירושלים, כי הרי ידוע שערבים בני חמש שהולכים עם ילדים יהודים לגן ולומדים חצי מזמנם בעברית זה איום קיומי על המדינה.

אין לי מושג כמה משוגעים שכאלו יש, האם הם רוב או סתם מיעוט רעשני בפייסבוק וביציעים של ביתר, אבל רבים יותר מאי פעם בחברה שלנו כבר לא מסוגלים לעשות את ההבחנה המינימלית שאתה עושה, שהשמאל הציוני דואג באמת ובתמים לעתידה של המדינה ורוצה בטובתה. בוא נראה בבחירות הקרובות, יש לי הרגשה שהעליהום על כל מי שעומד מרובי ריבלין שמאלה רק יילך ויגבר, ואיתו גילויי האלימות והשנאה.

אסף THE KOP 29 בנובמבר 2014

כמה שנאה, הסתה, דיבה ושקרים.
אתה נכס לימין.
תמשיך להגיב, בבקשה ממך.

כריסטי ברטו 29 בנובמבר 2014

יאללה, בוא תפרט,
מה מתוך דברי הם שקר, שנאה, הסתה ודיבה?

trailblazer 30 בנובמבר 2014

ושוב: למה הכל תמיד צריך להגיע לשמאל-ימין המטופש הזה?

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

על מי אתה חולק כריסטי?

Yavor 29 בנובמבר 2014

מצטער בני, אני מסכים עם מתן. לא נעים לי לכתוב את זה, אבל מעניין אם הטור היה נכתב באותו אופן לו היה זה המנהל של מכבי פ"ת, לא הפועל.

בני תבורי 29 בנובמבר 2014

יבור – זה הכי נמוך שאתה מסוגל לרדת?

Yavor 29 בנובמבר 2014

אמרתי שלא נעים לי לכתוב את זה… וגם לא יכולתי להרחיב באותו זמן.
אני לא מכוון את זה ישירות אלייך, בני. אני חושב שברגע שקורים דברים כאלו למישהו קרוב/מוכר, אנחנו מנסים ומחפשים הצדקות סביבתיות/חברתיות למעשה שחורג מהחוק/נורמה. זו נטייה טבעית לראות גם את הצד השני של אותו מטבע, נטייה שפחות מתרחשת כאשר איננו בעלי עניין או מכירים את הארוע מקרוב. מובן שקיימים מקרים שבו אדם הינו רגיש מספיק לראות את התמונה מכל זוויותיה, אך אלו נדירים, וגם לא מאפשרים לאותו אדם להיות חד ולהציב גבולות וסייגים ברורים.
אני חוזר בי מההצהרה הנבזית משהו אם נפגעת, אבל עדיין מסכים עם מתן שמדובר בפושע, הן על פי חוק והן על פי העקרונות המוסריים שלי, ואני מאמין ששל רובנו.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

יבור,
הפוסטים שלי מעוררי מחלוקת ודיון וטוב שכך, אבל אל תייחס לי כוונות זדון ולא מוסר כפול, וודאי לא כשאין לך סימוכין לכך. לא הוגן להטיח במישהו שאילו היה כך, היה נוהג אחרת. זו אינה טענה שניתן להתמודד אתה ומשקלה כהטחת רפש ותו לא.

Yavor 30 בנובמבר 2014

אתה צודק. לאורך השנים לא נתת שום סיבה לחשוד בך שכך הדבר. אני מתנצל.

איתן 29 בנובמבר 2014

בני, לי מפריע שהקדשת פיסקה שלמה בפוסט (הפיסקה השניה) כדי להסיר כל ספק שעלול להתעורר אצל הקוראים לגבי העדפותיך המיניות, ולהדגיש עד כמה אתה סטרייט. האנרגיה שהשקעת בפיסקה הזאת (למרות שהתחלת אותה ב "מעניין לי את הזין מה אתם חושבים") קצת מערערת את מהות דבריך בהמשך.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

איתן,
חבל שזה מפריע, אבל זה לא בגללי.

גל ד 30 בנובמבר 2014

"למרות שעד לפגיעה בשוטרת לא נעברה אף עבירה מכל סוג שהוא, מדברים על כבוד שנרמס. אף אחת מאלה לא מדברת על עופר."

אתה מפספס את העיקר. והעיקר זה הפגיעה בשוטרת. הוא בחר לפגוע באדם אחר כדי לשמור על שמו הטוב. כל השאר לא מעניין.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

גל,
בהחלט, העיקר הוא הפגיעה בשוטרת ועל כך ייתן את הדין. הנקודה היא שאילו יצא מהארון לפני כן, לא היה מגיע למצב כזה.

גל ד 30 בנובמבר 2014

אני לא משוכנע בכך.

אם היו מוצאים אותו חצי עירום עם נערה בת 17, היה בכך גם כן לפגוע בשמו הטוב (ושמה/שמו הטוב של השותפ/ה שלו), ולא מן הנמנע שהיה מבצע את אותן פעולות.

אם היה יוצא מהארון לפני שהקים משפחה? אז כל חייו כמובן שהיו מתגלגלים אחרת. אבל עדיין היה מדובר באדם שבחר לבגוד בזוגתו עם נער צעיר ולסכן אנשים אחרים כדי להסתיר זאת. יש פה כשלים מוסריים שלא קשורים להעדפה המינית שלו, ואני לא בטוח שיציאה מהארון היתה מסדרת אותם. בכל אופן אני חושב שהדיון בנטיה המינית שלו חוטא למהות המקרה (גם במקרה של הטוקבקים ההומופוביים, כמובן).

לעניין היחס הפוריטני של חלקים מהמדינה לגבי המגדר – חזק ואמץ. אני מסכים איתך ב 100% שהחברה צריכה לדעת להכיל את השונה, והומוסקסואלים ככלל לא באמת כ"כ שונים.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

גל,
אני רק מנחש שבחר לבגוד בזוגתו עם נער צעיר ולסכן אנשים אחרים כדי להסתיר זאת זה כמו בחר להיהרג בהוריקן. אף אחד לא בוחר במעשה אלא ברצון לא להיפגע. זו להטוטנות מילולית מצידי אבל כשאתה אומר "בחר" אתה מוסיף ממד של רצון חופשי שכלל לא בטוח שהיה כאן. ובכלל, לא מן הראוי להימנע מלשפוט אדם בסיטואציה שלא חווינו?

צור שפי 30 בנובמבר 2014

גם אני לא משתגע על פער הגילים וכמו שכבר נכתב לפני – אם הצעיר משחק במועדון אז הפגם איננו רק מוסרי (בראייתי השמרנית) אלא גם פלילי. חוץ מהנקודה הזו אני עם בני. צברי ככל הנראה פגע בשוטרת ומגיע לו עונש אבל, גם בהנחה שפעולת השוטרים היתה ללא רבב, אני די בטוח שהמעשה נבע מהלחץ המטורף שבו היה נתון ולא ממניע אחר. על זה כבר נאמר שאסור לדון מישהו עד שמגיעים למקומו. התחושה הזו שעולמך חרב עליך בבת אחת היא משהו שמעטים מאיתנו חוו ולכן קביעות מסוג "שיילך לכלא" מאוד נמהרות וחפוזות בעיני.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

צור,
יש בפרשה הזאת דברים חמורים מאוד כמו פגיעה בשוטרת, ניסיון בריחה ממעצר חוקי, סיכון משתמשים בדרך ציבורית ואולי עוד. כל שאר ה"חשדות" מטעם הציבור בנוגע לפדופיליה או עבירות מוסר אחרות הן הומופוביות פר סיי. מטבע הדברים דווקא החשדות המופרכים הם אלה שמעניקים צבע לפרשה ויתר עניין. יחס הולם של חברה לכל פרטיה המגוונים היה מייתר את הדיון בהם ואולי אפילו היה מונע את המקרה. אבל זה רק ניחוש שלי.

גדי מרקוביץ 30 בנובמבר 2014

מדוע אתה כותב הומופוביות לגבי הביקורת הקשה שיש לחלק מאתנו על גיל הפרטנר ? מקרה אייל גולן היה דומה ושם למרות שלא מדובר היה ביחסים הומוסקסואלים הוא לא יצא נקי מה"לינץ".
אין ספק שאין פה שום עברה פלילית. כך קובע החוק אבל זכות ה"ציבור" לשפוט דברים בהיבט המוסרי. מבחינתי חניון חשוך, בתוך רכב עם נער בין 17 זה דבר בזוי (ברור שגם במקרה של נערה). אולי אני טועה ומדובר פה על אהבה טהורה בין שני אנשים שלא מבוססת על שום ניצול שהוא אבל לפחות נטיית הלב שלי היא לחשוש שאין פה משהו שכזה. אין פה שוב חובת הוכחה על מי שרואה את הדברים כך.
אגב סביר להניח שללא הדריסה הפראית (לא קולט איך מנסים פה למצוא לזה הקלות וצידוקים – זה הוא שהלך לחניון) דבר מזה לא היה מגיע לכלל הציבור.

אני מבין את הרעיון בלהעלות את הנושא הזה לדיון אבל עופר צברי מבחינתי אדם מבוגר שאחראי על הבחירות שלו בחיים. לכל בחירה יש מחיר. לצערי המחיר של בחירתו זלג לאנשים נוספים.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

גדי,
זה הציטוט במדויק של דברי: "כל שאר ה"חשדות" מטעם הציבור בנוגע לפדופיליה או עבירות מוסר אחרות הן הומופוביות פר סיי." לא התייחסתי לתחושות האישיות שלך או של אחרים לפרשה אלא לניסיון להוסיף פרשנות בדבר עבירות פליליות שאינן כלל.

הפעם חסוי. 30 בנובמבר 2014

בני,
אני מאוד מנסה לרדת לסוף דעתך.
אני מסכים אתך לגבי רוב הציבור. אותו ציבור שלא מוכן לקבל שאפשר להיות שמאל בישראל מבלי להיות בוגד ולהפך אפילו להיות פטריוט. משהו רע מאוד עובר על החברה שלנו ואנחנו נמצאים על מדרון חלקלק. תופעות הומופוביות הן חלק מאוסף של תופעות אשר מקדשות את חוסר הסובלנות כמעט בכל אספקט חברתי.
אני רק חושב שאם רצית להעלות את נושא ההומופוביה לדיון אז מקרה צברי עושה חטא דווקא לאוכלוסייה ה"גאה" כי המקרה הזה מכיל דברים בזויים ללא קשר לזהות המינית של מי שהיה ברכב עם צברי.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

אני חוזר שוב: הפוסט שלי אינו כתב הגנה לצברי.

אדם 30 בנובמבר 2014

תודה בני.

שאלה לכל אנשי המוסר. שאלתי פה את אריק האדום ואז ראיתי שרבים משתמשים בעבירה המוסרית.

מה היא העבירה המוסרית בעינכם? מתי בחור בוגר מנצל מישהו צעיר? האם לא יתכן שזה אינדיבידואלי?

למען הסר ספק, החוק חייב להגדיר מספר שכזה ולכן זו עבירה על החוק ולכן אינני טוען שהוא לא ביצע עבירה עליו.

גדי מרקוביץ 30 בנובמבר 2014

אדם בן 54 שבוחר להיות עם נער/נערה בני 17 בחניון חשוך ונטוש ומקיים יחסי מין במושב האחורי של הרכב זה מבחינתי (האישית) ריקבון מוסרי.
עצם השאלה לגבי האם זה מוסרי או לא מביא אותי למחשבה עגומה לגבי העולם בו אנחנו חיים ויותר חמור לאיזה עולם אנחנו מביאים את ילדינו.
אולי אני טועה וזה נורמאלי לחלוטין אבל אני לא מצליח לדמיין איך קשר כזה יכול לבוא ממקום בריא. אני יכול למצוא אין סוף סיבות יכלו להוביל את הנער לסיטואציה הזו ואף אחת מהן לא נותנת לי תחושה שיש פה משהו בריא אלה להיפך.
המילה ניצול זועקת פה.

אדם 30 בנובמבר 2014

אני אשאל שוב, מאיזה גיל זה לא היה צועק ניצול?

גדי מרקוביץ 30 בנובמבר 2014

מה אתה חושב?
לפי. ההגיון שלך אם אני אגיד 17 אתה תשאל למה לא 16.5. זה ברור שאי אפשר למצוא מספר זהב. יש מקרים שבהם אפשר להתחיל לבדוק את הפרטים. לדעתי המקרה הזה צועק שמשהו מאוד לא בריא ולא בסדר. למען עתידו של הנער אני מקווה שזהו המקרה של האחד למיליון בו הכל היה נקי ללא שום פגיעה. לדעתי אדם בוגר צריך להזהר ולהיות אחראי כאשר הוא בקשר עם נער או נערה.

באבא ימים 30 בנובמבר 2014

אני רוצה לעשות הפרדה בין המקרה עצמו לבין האמירה הכללית. אני חושב שכחברה אנחנו יכולים להיות יותר סובלנים כלפי הומוסקסואלים אבל בואו נזכור שבתחום הזה מצבנו לא רע. האמת – יש מעט מאוד חברות בהן היחס להומוסקסואלים טוב יותר. אני לא יכול לחשוב על מדינה אירופית בה מנהל קבוצת כדורגל היה נתפס במהלך אקט מיני במכונית עם שחקן מקבוצתו – קל חומר עם שחקן קטין מקבוצתו – ושהתקשורת לא היתה עושה מזה מטעמים.

לכן – אני לא חושב שהאופן בו צברי נהג הוא תולדה של חברה חסרת סובלנות כלפי הומוסקואלית. אין זה מן הנמנע שלו היה נתפס עם נערה בת 17.5 הוא היה נוהג באופן דומה.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

חברים יקרים,
הפוסט הזה אינו כתב הגנה על צברי. זה כתב אישום נגד החברה. בכל מקרה, המפגש בין המעשה של צברי להתייחסות החברתית הוליד טרגדיה נוראה שיש לה יותר מקרבן אחד.
לעניין ההתייחסות להומוסקסואלים בחברה הישראלית, ובכן כדאי שתדעו: תל אביב שונה מאוד במובן זה ממקומות אחרים בארץ ומצעד הגאווה או מקומות בילוי ייחודיים לקהילה רחוקים מאוד מלהיות חזות הכל. נושאים של אימוץ והרכבת משפחה, התייחסות לבני זוג מאותו המין כאל בני משפחה על כל המשמעויות החוקיות, דיני ירושה ועיזבון וקבלה של ילדים להורים ממין אחד עדיין רחוקים מאוד מלהיות מנוסחים ומקוימים כפי שנדרש בחברה מתקדמת. ממש לא פיקניק להיות הומו בישראל בכל מה שמתרחש מחוץ לרחבת הריקודים.

אהד 30 בנובמבר 2014

אף אחד לא טוען שמצבם טוב משל הסטרייטים, אלא שמצבם לא כזה גרוע. כמובן שבמקומות מסוימים זה עלול להיות אישיו (אולי במגרשי הכדורגל), אבל ברגיל זו לא בעיה אקוטית. במדינת ישראל עדיף להיות הומו מאשר חרדי, ערבי או אתיופי. אז ברור שתמיד יש מקום לשיפור, אבל כתב אישום נשמע לי מוגזם מדי.
לגבי הבעיות שהתייחסת אליהן (ירושה, אימוץ וכו'), לדעתי זו בעיה שקשורה יותר להיותם ידועים בציבור ולא נשואים על פי החוק וזה כבר קשור לבעיה חברתית גדולה יותר (שנוגעת למקומה של הדת במדינה).
ולאלו שקצת מתפלספים לגבי מוסר וחוק – לדעתי השאלה פשוטה. האם הייתם שמחים לגלות שהבן/בת/אחיין/אח קטן (המאוד בוגרים שלכם) הוא זה שהיה שם במכונית עם צברי?
החוק קבע שהסיטואציה הזו מותרת וזה בסדר. אבל לי מותר להיגעל ממנה. בגלל הגיל של "בן הזוג" ולא בגלל המגדר שלו.

אדם 30 בנובמבר 2014

אבל השאלה הנשאלת היא מאיזה גיל זה היה בסדר ומי קבע בשבילך את הגיל הזה?
זו ממש לא שאלה פשוטה – נניח היית יודע שאח שלך בן ה-17 בעל ניסיון מיני ענף והוא יודע בדיוק למה הוא נכנס האם עדיין היית נגעל מהסיטואציה? אם יבוא אותו נער ויאמר, אני הוא זה שיזם הכל, האם גם אז זו סיטואציה דוחה?
כולנו (אני מקווה) נסכים מסיבה כלשהי שאם היה מדובר על גיל 13,14,15 זה אכן היה מגעיל אבל כשמתקרבים להגדרת החוק העניין לטעמי נעשה מעורפל הרבה יותר.

הפעם חסוי. 30 בנובמבר 2014

ברור שמעורפל. יש לי ארבעה ילדים ושלושה בגיל העשרה. לא משנה אם זה בן או בת שלי אז בהגדרה קשר אינטימי צריך להבנות. זה ברור שלוגית קשה למצוא את הגיל המדויק שזה "נורמאלי" להיות בקשר עם אדם בין 54. גם ילדיי מידי פעם נפגשים עם אנשים מבוגרים מהם. אחד הדברים שחשובים לי זה שהם יבינו לאן הם נכנסים ומה המשמעות של זה. חשוב לי שישאלו את עצמם שמה שהם מצפים מהקשר יתאים למה שהאדם השני מצפה. זה כמובן מסובך ולא תמיד אפשר להגיע לשקיפות עם הילדים. אם אגלה שבני או ביתי נמצאים בקשר עם אדם בן 54 (שלא נדבר שהם נפגשים בג'יפ בחניון חשוך) אז אני אדע שנכשלתי במשימה הכי חשובה של חיי.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

חבל שחסוי, אבל מאוד מסכים.

הפעם חסוי. 30 בנובמבר 2014

חסוי כי בשם מלא אני עלול לחשוף את שם ילדי. אני תמיד כותב פה בשם מלא.

Yavor 30 בנובמבר 2014

מישהו פעם לימד אותי כלל אצבע לגבי גיל מינימלי של בחורה ש"אפשר" להתחיל איתה:
תחלק את גילך ב-2 ותוסיף 7. גיליתי שלרוב, זה עושה היגיון.

אדם 30 בנובמבר 2014

האם אתה לא מאמין שיש מקרים של אחד למיליון שהקשר הוא בריא?
אני לא יודע מה המשימה החשובה בחייך אבל אם היא שלילדים שלך יהיה טוב אז אין מקום לבדיקת כל מקרה לגופו? אין ספק שברוב המוחלט של המקרים אתה צודק

אהד 30 בנובמבר 2014

אדם, הבעיה היא שילד בן 17 שיש לו ניסיון מיני רחב הוא ילד שיש לו ניסיון מיני של ילדים (או נערים). זה ממש לא אותו דבר. לא מספיק להגיד ניסיון מיני אלא צריך גם להגדיר אותו ולהשוות. זה כמו שהאהבה הראשונה או הנשיקה הראשונה או הסקס הראשון הוא לא כמו הנשיקה העשירית או הסקס השלושים.
ונער בן 17 שיש לו ניסיון מיני רחב הוא לדעתי בהגדרה לכל הפחות נער מורכב או נציל.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

אהד,
מיקי ספילאני, סופר ספרי המתח הגדול כתב פעם על מישהו שמת מדלקת ריאות שנגרמה עקב רוח פרצים שחדרה דרך חור של 9 מ"מ בחזה. זה בדיוק מה שאתה אומר על המעמד החוקי של ההומואים. הקשר היחיד הוא שבמדינה שלנו הדת היא חזות הכל ואין להם ברירה אלא לנהל חיים ללא מעמד חוקי או למצוא פתרונות בנוסח דרכי בורמה. אילו המדינה הייתה מקדשת את זכותם בדיוק כמו את הזכות של ההטרוסקסואלים, לא הייתה בעיה. כל השאר עניין של טעם, מותר לך להיגעל מכל מה שמותר למישהו אחר לאהוב. לא יותר.

אהד 30 בנובמבר 2014

תחילה, שכחתי באמת להודות לך על הטור. מקסים. נקווה שתכתוב יותר על הפועל ובהקשרים חיוביים יותר.
לגבי המעמד החוקי. אני לחלוטין לא טוען שמצב ההומואים במדינה הוא מעולה ושהם נהנים מזכויות שוות. אני פשוט טוען שחלק גדול מהבעיות שלהם בעולם המשפט נובעות לא בהגדרה מהיותם הומואים אלא בשל כך שהם חיים במדינה שלא מפרידה בין דת למדינה. פה, הם לגמרי באותה סירה עם חסרי דת, נשואים מעורבים וכו'. ז"א אם מישהו מחו"ל ישאל אותי מדוע המדינה לא מכירה בנישואים חד מיניים, אשיב שזה לא בגלל התנכלות להומואים או גישה שמרנית כלפיהם, אלא כי המדינה קיבלה החלטה לשמור על כללים דתיים בכל הנוגע לנישואים והם חלק(!) מהנפגעים. ואם צרפתי או גרמני ישאל אותי האם ישראל היא מקום נוח (יחסית) להומואים, אשיב לגמרי בחיוב.
"כל השאר עניין של טעם, מותר לך להיגעל מכל מה שמותר למישהו אחר לאהוב. לא יותר." – נכון. לא טענתי שיש לזרוק אותו לכלא. אבל, אם לשמור איתו על קשר עסקי/חברי לא הייתי שומר.

עירן 30 בנובמבר 2014

בני, טור מעולה בעיניי בזוית נכונה ושלא תמיד רואים (לא מתלהב מפער הגילאים, אבל זה לא משנה במקרה זה את רוח הדברים שלך). התגובה הזו שלך נכונה בעיניי לא פחות מהטור עצמו. זה בדיוק עצם העניין – התוצאה של המפגש בין מעשיו של צברי לחברה שלנו.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

תודה ערן.

עדי אבני 30 בנובמבר 2014

חכחתי בנושא בראשי, והגעתי למסקנה שאין בינו לבין גיי-באש דבר. לא ברמת היחס של המשטרה ולא ברמת הדחייה שלי.
אם הייתי קורא בעיתון שמנהל בית ספר נתפס בחניון עם נערה בת 17, ודרס שוטרת כשבאה לבדוק מה קורה שם, הייתי נגעל באותה מידה.
בנוסף, אני לא חושב שהקשר בין מיניותו של המנהל לעצירה בחניון יש קשר לבושה. אני חושב שזה קשור יותר לעובדה שהוא נשוי ושהנער כנראה גר עם הוריו. כפי שנגעלתי מפרשת אייל גולן ואביו כך אני נגעל מהפרשה הזאת, ולהפוך את זה לאישיו על נטייה מינית מחטיא את עיקרה

איציק 30 בנובמבר 2014

בני,
אני חושב שיש צורך להפריד הפרדה מוחלטת בין הפוסט על קוונטין קריספ שהוא נכון לכשעצמו לבין המקרה של עופר צברי.
למשל, רומן פולנסקי לא יכול להיכנס לארה"ב בגלל מעשיו עם קטינים, ולא בגלל נושאי זהות מינית. אותו הדבר לגבי עופר צברי. המסכנה שלך שמקה זה נבע ביגלל זהותו המינית ויחס החברה אליה אינו מובן מעליו. אתה לא יודע האם הוא לא היה עושה זאת (ואולי עשה זאת) עם קטינות. כאדם שמנהל אגודת ספורט שיש בה ילדים ונוער, עליו להיזהר שיבעתים בכול קשר עם קטינים או אלו שמילימטר מעל הסף כדי שלא יוצרו בעיות. אני לאדם כזה לא היתי שולח לא את הבן שלי ולא את הבת שלי, ולא בגלל נטיותיו המיניות. אני לא מתייחס כאן לפן הפלילי של בריחה ודריסה, כבר דנו בזה. בפן המוסרי, לי יש בעייה שמנהל קבוצה שאחראי גם על מחלקות הנוער נוהג לקיים יחסים עם בני/בנות נוער. למה כשמורה מקיים יחסים עם נערים (גם אם זה לא מבית-הספר שלו) זה נראה מאוד לא תקין (גם אם חגגו 18 וכבר לא נחשבים קטינים על-פי החוק אך תלמידי י"ב). המקרה של אייל גולן, גם אם הוא מאוד מגעיל לא פחות מוסרי מזה של צברי, הוא לא אחראי על נוער במישרין.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

איציק,
לא טענתי שהמקרה נבע מהיחס של החברה להומוסקסואלים, כתבתי שהטרגדיה היא חלק מהיחס. שים לב, לא כתבי כתב הגנה על צברי.

איציק 30 בנובמבר 2014

זה מש שאני לא מבין, מינין אתה יודע את זה. יתכן והוא בי-סקסואל שסתם רצה בנוסף לאישתו גם צעירים, ובעבר עשה זאת עם בנות צעירות. כלומר יתכן ודפוס התנהגות זה ברכב הינו לא על רקע הומוסקסואלי כי אם על רקע של לעשות בסתר משהו שהוא בגידה ומימוש פנטזיה. אולי אתה צודק והסיבה היא היחס, ואולי הסיפור שלי נכון. לא ראיתי שום דבר שיאושש או יפריח את הסיפור שלך או שלי.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

איציק,
יתכן שהוא גם דו מיני וחד תאי, זה לא משנה את התמונה המצטיירת מהפרשה הזאת. העובדות הן שהוא שהה במכוניתו עם גבר.

איציק 30 בנובמבר 2014

את זה קשה לי להכחיש. אני אומר שמפה להקיש שהמעשה נעשה באופן שנעשה עקב הסתרת הומוסקסואליות הוא הקש יותר מידי נסיבתי. אולי אתה צודק, אבל יתכן מאוד שלא. זו בעצם שאלתי, מהיכן הודעות שאתה כותב עליה שהמעשה שנעשה, נעשה בצורה זו בגלל ההומוסקסואליות? לי ניראים הרבה תסריטים יותר הגיוניים מלבד תסריט זה.

בני תבורי 1 בדצמבר 2014

איציק,
אין וודאות, יש הנחה. ההנחות שלך לא פחות לגיטימיות.

חיים שדמי 30 בנובמבר 2014

טקסט חזק ביותר ובוודאי הטוב ביותר בפרשה האמורה.

זינק 30 בנובמבר 2014

בני, כתוב מקסים (די כרגיל אפשר לומר).
אני בהחלט מבין לאן ניסית לקחת את המקרה, אבל לפחות בנושא הזה אני חושב שאנו נמצאים באופן יחסי במקום טוב מאוד.
לטעמי ישראל היא אחת המדינות הפתוחות שיש בנושא הזה.
אני כלל לא משוכנע שהאיש (ואין לי שום דרך לדעת משהו על האיש ברמה האישית) לא היה עושה מעשה זהה אם היה באותו מצב עם בחורה.
בעיני, עובדת היותו ברכב עם גבר אינה משנה כלום בסיפור הזה, אבל האירוע בהמשכו הופך אותו לעבריין.
צר לי, אבל אזרח נורמטיבי לא מנסה להימלט במקרה כזה ובטח לא פוגע (לא יודע מה מידת הפגיעה ואני לא חושב שהיא כל כך משנה) באיש חוק בניסיון הזה.
גם אם ברמה האישית קשה לי מאוד לשמוע על גברים מבוגרים שהולכים עם ילדים (צר לי, בשבילי בני 17 הם ילדים לכל דבר ועניין), כל עוד הנושא חוקי אין לשפוט אותו לחובה, בין אם מדובר בבן או בבת.

בני תבורי 30 בנובמבר 2014

זינק,
צודק, המשכו של האירוע הופך אותו לעבריין, כך על פי העובדות. על השאר, אינני יודע, אני לא נוהג לשפוט החלטות והתנהגות של אנשים במצבים אותם לא חוויתי.

שלו 1 בדצמבר 2014

טוב נו,
זה מעצבן שאתה צודק.
הבעיה היא שחלקנו לא מצליחים להבין מה הבעיה עם זה שלמשהו יש נטייה כזאת או אחרת.
התנאי שלנו הוא שזה בהסכמה, ובגיל ההסכמה.
ושמעבר לכך זה לא ענייננו.
אני מודה שבשנים האחרונות זה אפילו לא מעניין רכילותית, נטייה של מאן דהוא.
כנראה אני חי ביקום מקביל, אבל אצלי ביקום יש כאן אדם שדרס שוטרת וחוסר הבנה למה הוא צריך את השטויות האלה.
כנראה לזה התכוון המשורר, שאם גם הוא היה מבין את זה (שהכל בסדר) הוא לא היה בורח מהצל או השדים הפרטיים שלו.

עירן 1 בדצמבר 2014

רגע, עצרו את הסוסים.

מלבד העובדה שהרעיון הבסיסי בפוסט נכון, להבנתי, לחלוטין וכתוב נהדר, עכשיו מתברר שאין כל האשמה של מעשה מגונה בצעיר, או בכלל בכיוון הזה, שהם לא היו בחניון, אלא בצד הדרך ונשארה ההאשמה של הדריסה.
כאן אני מרגיש על קרקע פחות בטוחה – לא יודע, המשטרה לא הוכיחה את אמינותה בעניינים האלו לאורך השנים.

Comments closed