ג'רארד יש רק אחד

אני לא הולך לסכם את הקריירה של ג'רארד בליברפול מהטעם הפשוט, היא טרם נסתיימה. ג'רארד יפרוש רק בתום העונה ואין לדעת כרגע אם יפרוש ממשחק או ימשיך במקום אחר, אך כבר כעת ניתן לצמק את זה למשפט הקצר הבא: בעונה הבאה סטיבן ג'רארד לא ילבש יותר את המדים של המועדון בו עשה את כל שנותיו כשחקן.

הודעת הפרישה של סטיבי אינה בלתי נתפסת, להפך. היא אפילו הדבר הנכון לעשות ובאה בעיתה. בעונה הקודמת, יחד עם סוארז וסטארידג' בשיאם ועם פריחתם של סטרלינג והנדרסון, הייתה לג'רארד תרומה משמעותית להצלחת הקבוצה, גם כשהוא רחוק משיאו כשחקן. במצב בו נמצאת הקבוצה כיום, אין לג'רארד את היכולות להעמיס את הקבוצה כולה על כתפיו, כמו אז, במחצית השנייה באיסטנבול ובהזדמנויות רבות אחרות, ומשום כך אין לנוכחותו בהרכב ערך מוסף. זה הזמן הנכון לומר שלום ולפנות את הדרך לאחרים.

עצוב לי היום. מאוד עצוב. שום דבר לא נפל עלי כרעם ביום בהיר, ובכל זאת. עצמות הרגש שממלאות אותי עכשיו לא מאפשרות לי להתמקד בכלום מלבד בתחושה של סיום תקופה ואני מאוד לא אוהב סיומים. אני בכלל איש של זריחות ושקיעות מדכדכות אותי.

שוטטתי לי קודם ברחבי הרשת, קראתי וראיתי שוב מה אמרו על ג'רארד גדולי המשחק, פלה, זידאן, סקולס, קאקא ואחרים. בסופו של דבר, דווקא הילד הג'ינג'י הזה, עם המבט הישיר והתשובה החד משמעית, הוא שסיכם בשבילי את הכול. יש רק אחד סטיבן ג'רארד.

 

אצל מי היית משתלם
הדרייב אין חוזר לחיים

86 Comments

Matipool 2 בינואר 2015

מזדהה כמעט עם כל מילה , בני .
יום מיוחד בהיסטוריה של ליברפול וברור לכולנו שאם זה היה קורה לפני כמה שנים , הייתה היסטריה רבתי.
כרגע זה בעיקר צביטה בלב ועצוב .
השחקן האהוב עלי בליברפול ובעולם כולו זה למעלה מעשור .
מלך אמיתי שנתן לנו כל כך הרבה רגעי אושר ורגע אחד נוראי ..
זה לא יהיה אותו דבר בלעדיו . לא רואה את ממשיכי דרכם של סטיבי וקראגר וזה מבאס אותי . תמיד היו שחקן או שניים שהתחברתי אליהם אישית יותר מהאחרים . כרגע אין .
אשמח אם תוכל לצרף קישורים נבחרים למה שאמרו עליו גדולי המשחק .

אוף טופיק – כבר יותר משבועיים אני מחכה שתכתוב משהו בשביל להגיד לך תודה על קליפ שצירפת לאחד הטורים שלך לפני כמה חודשים . מדובר על השיר seasons של future islands שצירפת קליפ שלו מהתכנית של דיוויד לטרמן וביקשת לדעת מה הקוראים חושבים עליו . כתבתי לך אז שהשיר נחמד והסולן מיוחד ושכחתי ממנו . לפני כמה שבועות שמעתי את השיר ברדיו , נדלקתי עליו ואמרתי לעצמי שאני מכיר אותו מאיזה מקום . לקח לי קצת זמן לקשר ואז נפל לי האסימון . השיר הזה חדר לכל נים בגוף שלי ואני שומע ורואה אותו המון . תודה .

אבי ח 2 בינואר 2015

ככה אני,כאוהד ספורט,רוצה את שחקן הבית שלי.
ככה אני רוצה את השחקן שיהווה דוגמא לילד שלי…

יוסי מזרחי 2 בינואר 2015

ככה זה כשנפרדים ממישהו שיש לו משמעות.
סתם אחד שחולף לידך הוא כזה שאומרים לו שלום וממשיכים. מאייקון כמו סטיבן גרארד התהליך הוא מהותי יותר וקשה באמת.
אני לא יודע אם היה שחקן של יריבה כלשהי ש'שנאתי' כל כך, אבל זו לא באמת שנאה, זו היתה הערכה ורתיעה ולא פעם, פחד ממה שהוא יפיל עליך.
וכמו שאתה אומר, זה לא זמן לסיכומים.
בכל מקרה, שיהיה לו בהצלחה בכל מה שיעשה ואני מניח שעוד נמרוט את מעט השערות שנשארו לנו, כשנפגש איתו שוב, כשהוא לאולד טראפורד כמנגר של הקבוצה ההיא, השכנה של אברטון, ונקלל (…) אותו ןנרצה לנצח אותו, ובלב בפנים, נזכור שהוא באמת יוצא דופן בתוך קבוצת יוצאי הדופן, שהיה לא רק שחקן אדיר, אלא היה בו עוד ענין אחד קטן.
נאמנות למועדון.וזה אין לכל אחד. יש שחקנים גדולים ממנו שאין להם את המרכיב הכי גדול בקרירה. נאמנות לקהל ולמועדון.

חואקין רייס 2 בינואר 2015

מה שלום נינט?

רועי 2 בינואר 2015

חחחח

יוסי מזרחי 2 בינואר 2015

כמה טוב שלא הבנתי…..

בני תבורי 3 בינואר 2015

גם אני לא יוסי… אני מניח שמדובר בהומור כיתה ד'2 או משהו קרוב לזה

סימנטוב 2 בינואר 2015

+1

חז 2 בינואר 2015

יש לי הרבה ביקורת על האדרה שלו לאורך השנים שלדעתי לא תואמת את הכישורים שלו. אבל מצד שני, צריך להגיד לו כל הכבוד כי הוא כן סופרסטאר שלא ברח (למרות הפזילה לצ'לסי) מקבוצה שכל הקריירה שלו (למעט שנה או שנתיים) הייתה משופעת בשחקנים בינוניים שלא תאמו את היכולות שלו.
אני חושב שזו תעודת עניות לליברפול אם הוא לא יפרוש במדיה. גם כשברור שזו ההחלטה שלו ליברפול צריכה להתעקש שזה או לתלות את הנעליים או עוד שנה אצלה. אין שום סיבה שהוא לא יהיה שחקן של 15-20 משחקים בעונה או עולה מהספסל כמו שעשה גיגס (שעם המון אובייקטיביות היה מוכשר ממנו). לא רוצה להגיד שבמנצ'סטר זה לא היה קורה, אבל העובדה היא, שבמנצ'סטר זה לא קרה ולא רק עם שחקן אחד…

רועי 2 בינואר 2015

עם החלק הראשון אני לא מסכים
לגבי החלק השני השאלה האם.הוא רוצה ומוכן לשחק פחות ולקבל פחות.
לכן אין זאת תעודת עניות למועדון שלנו.
צריך להיות גם הגיון מקצועי.
כמו שבני כתב, הוא כבר לא משפיע על הקבוצה כמו בעבר, אפילו לפענמים להפך.
הרגע הזה במיוחד העונה הריח את הרגע הזה כל הזמן.

אריאל גרייזס 2 בינואר 2015

סטיבי לא רוצה להיות שחקן של 15 משחקים בעונה. ליברפול הציעה לו חוזה לעונה הבאה והוא שקל את זה הרבה זמן והחליט שלא. יותר מזה, הוא הבין, ולדעתי זה קרה במשחק הקודם מול סוונסי כשהוא ישב על הספסל, שכרגע הוא משקולת על הקבוצה ופשוט הקריב את עצמו בשבילה. הוא רוצה להמשיך לשחק כדורגל והוא לא רוצה להיות ריחים על הצוואר של הקבוצה. כל הכבוד לו וכל הכבוד לליברפול

asaf 2 בינואר 2015

אריאל התגובה שלך סיכמה את כל המהות של סטיבי עבור ליברפול ולהיפך את המשמעות של ליברפול עבורו, ספורטאי ואדם מיוחד…

cookie-monster 2 בינואר 2015

נכון

גורביץ' 2 בינואר 2015

גיגס לא היה מוכשר יותר מסטיבי. סטיבי בשיאו טופ 3 בעולם

חז 2 בינואר 2015

טוב אחי.

הארי הולה 2 בינואר 2015

צודק, ב – 25 למאי למאי 2005 אכן היה ג'רארד בטופ 3.

טל 12 2 בינואר 2015

אני חושב שג'רארד עשה את הצעד הנכון ובזמן הנכון. ועדיין,קצת עצוב לי. שסטיבי מבקיע אני תמיד חוגג את השער בהתלהבות רבה יותר.

אריק 2 בינואר 2015

אני למדתי לכבד ולאהוב את כל אוייבנו. הנרי, ויירה וונגר, לאמפרד טרי וזוזה. אגוארו ויאיא קארגר וסוארז.
כולם, חוץ מאחד. שחקן טוב בהחלט, טבל האובר רייטד הגדול במשחק.
בסוף בסוף, שחקנים כמו דקו למשל עשו קריירה מרשימה יותר, אבל מטבעם שחקנים שהופכים לסמלים מקבלים מימד דמיוני ליכולותיהם.
אני חושש שעכשיו ליברפול עשויה להתרומם אחרי שהמשקולת שהונחה על צווארה וגרמה לה הרבה נזק.
(למשל, בואו נביא את ברי ונמכור את אלונסו כדי שלהוד רוממותו יהיה מקום בקישור).
האוהד האנגלי מת על ההוא שקוראנלא נכון את המהלך ואז עושה ספרינט ומציל את המולדת מזה שפשוט נמצא במקום. את זה שמוסר מסירות מדהימות ומאבד את השלוש הבאות מזה שמדייק באחוזים גבוהים וחושב קודם על הצלחת הקבוצה ואחר כך על תהילתו האישית.
אני מעדיף את הסוג השני ושונא את ההדרה של הסוג הראשון.

אריאל גרייזס 2 בינואר 2015

לא יכולת להתאפק, הא?
להגיד שליברפול מכרה את אלונסו בשביל להשאיר מקום לג'רארד זה באמת אחד הדברים הכי מופרכים בהיסטוריה ששמעתי. בערך כמו להגיד שליברפול מכרה את סווארז כדי שיהיה מקום לבאלוטלי. מה שכן, מסכים איתך לגבי ההדהרה המוגזמת לשחקן מרכז שדה שעושה ספרינט ומציל את המולדת. הגיע הזמן להפסיק לדבר כל הזמן על כמה פול סקולס גדול

אריק 2 בינואר 2015

סקולס לא עשה ספרינט אחד להציל את המולדת כל הקריירה המחשה טובה לתודעה המסולפת שטיפחתם לעצמכם. כשלא הגיע בזמן למקום, זה היה כי איחר והיריב שילם את המחיר הכואב ובקולס קיבל כרטיס. לאמפרד היה קרוב לרמה הזאת…

אוהד 2 בינואר 2015

סקולס קיבל כרטיס?
כמות הצהובים והאדומים שהוא לא קיבל למרות שהיה צריך היא הגבוהה בהיסטוריה לעומת כל שחקן אחר.

יוסי מזרחי 3 בינואר 2015

אני לא עונה לך ולאחרים, כי בראיה שלי את הדברים, המיקוד צריך להיות על גרארד ופרישתו מליברפול, ואת שאר ההתנגחויות שלא יבואו אף פעם להסכמה ,להשאיר לזמנים אחרים.

כסיפוביץ 2 בינואר 2015

אנחנו לא נדבר על כמה סקולס היה גדול.
אנשים כמו צ'אבי וזידאן הביעו דעתם עליו כבר.
זה מספיק בהחלט

בני תבורי 2 בינואר 2015

אריק,
מילא השטויות, אבל תעשה הגהה בחייאת…

שי 2 בינואר 2015

סתם מחפש תשומת לב, איזה הוא האדם שנכנס לטור על עזיבת שחקן אותו הוא מתעב של הקבוצה אותה הוא מתעב?

אריק 3 בינואר 2015

מקובל

D! פה 2 בינואר 2015

אריק אני חושב שאתה קצת מגזים וחוטא לו אבל ניחא,

מאיפה הרעיון שאלונסו הלך בגלל/בשביל ג'ררארד?

אריק 3 בינואר 2015

הנה D ומתי.

http://www.liverpool-kop.com/2008/06/steven-gerrard-displays-his-lack-of.html?m=1

ג'רארד דרש מליברפול להביא את החבר שלו וגרם לאלונסו לעזוב.

זאת רק דוגמא אחת, וזה לא הפורום להביא לכם עוד דוגמאות לאיך גרארד פגע במועדון.

אין לי שום ספק שמדובר בכשרון נדיר ובאחד הטובים בעולם ביום טוב, אלא שביום רע הוא מזעזע ולטעמי להוציא שנתיים, לא מספיק יציב.

D! פה 3 בינואר 2015

רעיון נהדר. אתה מבין שהבחור הזה רצה להביא לליברפול את מרטין אוניל?
?!?

עכשיו אין לי מושג מי זה ומה זה.

http://www.jaimiekanwartruth.com/

לא יודע – גם את זה אפשר יהיה לקחת לכל כיוון. תראה – כמו נמני האנשים של סטיבי יוצאים למרר את חייו!

Matipool 2 בינואר 2015

אוי אריק אריק ,
ההרגשה שלי היא שסטיבי בשבילך הוא כמו בד אדום לשור בזירה . חבל שאתה לא מצליח לראות כמה טוב הוא היה בשיאו . לא סתם כל כך הרבה מגדולי המשחק דיברו בשבחו בשנים הגדולות שלו . הייתי רוצה לראות את סקולס או למפארד משחקים כל כך הרבה שנים בקבוצה כל כך מוגבלת ( יחסית ליונייטד וצ׳לסי בשנים המקבילות ) .
ואם כבר לדייק בעניין אלונסו / בארי – אלונסו שיחק בליברפול 4 עונות . בראשונה היה טוב מאד , בשנייה היה בינוני , בשלישית היה חלש ומאכזב כשבמקביל , בארי כיכב בוילה . בניטז החליט שהוא מעדיף את בארי על אלונסו והתנהל מו״מ למשך חלון העברות שלם שבסופו של דבר לא יצא לפועל . לאחר מכן , אלונסו נתן את העונה הכי טובה שלו אצלנו ( 2008/2009 ) אבל המשקעים מול בניטז לא שקעו וכשהגיעה ההצעה ממדריד הוא קפץ עליה .

משה 2 בינואר 2015

מה שמשעשע בדברים של אריק זה שבשביל שנכיר בגדולה של סקולס הם תמיד שולפים את אותו ציטוט חבוט של זידאן ואז זה לגיטימי…

איציק 3 בינואר 2015

רק הערת אגב, שור הוא עיור צבעים, בדיוק כמו המגיב שאצלו הכל שחור/לבן.

גלן 2 בינואר 2015

למרות הכל זה גררארד היה גרסה חדשה שלבריאן רובסון +אפקט שחקן בית. 20 שנה מוצלחות מעתה ו הוא אולי לא רואה את הספסל של גדולי ליברפול.
ולהשוות אותו לסקולס אריאל או לשרבבם במשפט אחד זה חילול לדעתי. וגם לצערי.

אריק 2 בינואר 2015

מאוד דומים רובסון וג'רארד ושניהם גם שחקנים מעולים, אבל עברו ההדרה מטורפת. רובסון גם לטעמי הכביד על יונייטד לא מעט וזכה מעמד מוגזם כשחקן איכותי.

בני תבורי 3 בינואר 2015

וואו, מפעים איך אתם משכיבים את רובסון על הגדר כדי שתוכלו לדרוך עליו בבטחה לעבר האמת המוחלטת.

יואב 2 בינואר 2015

לגמרי.

יואב 2 בינואר 2015

תגובתי לגלן.

צור שפי 2 בינואר 2015

לא אוהד ליברפול אבל בשנה שעברה נורא רציתי אליפות עבורם ובעיקר עבורו והאופן שבו זה לא קרה הוא תמצית וזיקוק הביטוי ״טרגדיה ספורטיבית״. והקליפ מופתי ובלי ספויילר – שווה לראות אותו עד הסוף.

כסיפוביץ 2 בינואר 2015

שחקן מופת מבחינתי. לא משנה איפה הוא היה ויהיה

ריצ'י מקאו 2 בינואר 2015

לא מעניין אותי להשתתף בדיון על כן האדרה או לא. כמו שבני כתב, נתחיל קודם עם הגהה ואז נמשיך.
היום מסמל סוף של תקופה. זה לא קל אבל זה מביא איתו תקוות חדשות.
Better to burn out than to fade away

gil - zimbabwe 2 בינואר 2015

אמרתי את זה בעבר, אחרי סקולס וגיגס סטיבן ג'רארד הוא השחקן הבריטי הכי טוב ב – 20 שנה האחרונות. למרות שאני לא מאוהדי ליברפול אני פשוט חושב שהוא שחקן מושלם, מבחינת טכניקה ורמת / הבנת משחק אין לו מגרעות.
מי שלא חושב ככה פשוט לא מבין מהי החשיבות של שחקן כזה לקבוצה, מודה שזה רגע עצוב מאד עבורי לא לראות אותו משחק יותר, ורגע של אנחת רווחה שניראה אותו נגדנו מקסימום עוד פעמיים בלבד.
משום מה יש לי הרגשה שמעכשיו ועד סוף העונה או שייבשו אותו על הספסל הוא שהוא יציג רמה גבוהה מאד במשחקים שנותרו לו בליברפול.

גלן 2 בינואר 2015

גיל בחייך, למפרד, רוני , אוון כל אחד לתקופות ארוכות היה גדול יותר. ויש עוד כמה שאני אישית חושב שהגיעו יותר קרוב לטופ מקצועי ממנו כמו פרדיננד. שלא לדבר על לא בריטיים. כוחו היחידי הבאמת גדול זה שנשאר בליברפול. אני מאמין במעשים ולא מעניינות אותי הסיבות ו העובדה שהוא נשאר ראויה להערצה מקומית כי בפיזור שאינו סימטרי הוא (כמו טוטי) קרוב יותר בספקטרום ללהטיסיה מלגיגס או ראול. אבל כמו שאריק כתב , הסטמינה שלו והלחימה פיצו על לא מעט חולשות. הם מן הסתם עושות אותו נערץ על האוהדים שתקועים עם חוסר הישגים.

gil - zimbabwe 2 בינואר 2015

גלן,
את רוני בכוונה לא הכנסתי כי הוא עדיין פעיל ובאמת במידה והוא ישאר ביוניטד הוא יהיה בריטי יותר גדול מג'רארד בגלל התארים, אבל מכל השחקנים שמנית החשיבות והתועלת של ג'רארד לליברפול עולה על כולם (בלי שחקנים זרים כמובן).
ד"א הכוונה היתה בליגה האנגלית בלבד ולכן ראול לא רלוונטי לטענה שלי.

שלו 2 בינואר 2015

במה ראול גדול מטוטי?
הרי אם טוטי היה משוחרר מרומא בשיאו יכול להיות שראול היה מועזב הרבה קודם.
טוטי לעומת ג'רארד אלוף עולם, אלוף איטליה כשהיא עוד הייתה ליגה.
ומשחק 22 שנה ברמות הכי גבוהות.
ראול מרגע שעזב את נבחרת ספרד היא לא הפסיקה לזכות בתחרויות.
שחקן מצוין מהשורה הראשונה, אפילו לא שחקן בית.
כמו הרבה מאוד שחקנים מצוינים.
ג'רארד הוא שחקן בית במועדון היסטורי.
ראול שחקן במועדון היסטורי (עם סיפור די זהה לגיגס)
טוטי הוא רומא (לא מועדון היסטורי בכלל).

קורא 2 בינואר 2015

שחקן נהדר שהיה כיף לראות גם בתור אוהד יונייטד. למעשה, הטרגדיה של יונייטד היא שהוא ולמפארד איישו אצל היריבות בדיוק את העמדה שאין אצלה מי שיאייש מאז עזיבתו של קין, ללא קשר להצלחה שלה.

הגמר באיסטנבול היה מרגש במיוחד, ומאוד מצער שהוא הגיע לבאר בעונה שעברה ולא הצליח לקחת את התואר.

שלו 2 בינואר 2015

אם יש משהו שאני אוהב מעבר לאהדת קבוצה,
הוא שחקן של מועדון אחד.
בעידן המודרני ששחקן נמדד בכמה גביעים או אליפויות הביא, ואם לא עבר בריאל או ברצלונה אז הוא לא שחקן היסטורי.
יש לי דבר אחד להגיד, אין למי שאומר את זה מושג.
ג'רארד כעוד שחקן ברוטציה ברצלונאית או המדרידאית היה נחשב לשחקן היסטורי.
הוא כנראה כמו מקמנמן היה פורש עם כמה אליפויות ויותר גביעי אירופה.
עם הרבה פחות כבוד.
הוא לקח גביע אירופה לאלופות, באחד המשחקים ההיסטוריים ביותר, והיה בו אולי השחקן המשמעותי ביותר.
הוא בחר להישאר ולהיות שחקן של קבוצה אחת ועל זה מלוא הערכתי.
בשבילו הייתי רוצה שיפרוש במדי ליברפול, ועדיין מלוא ההערכה שאת הקריירה עשה בקבוצה אחת גם אם יבחר אחרת.

באבא ימים 2 בינואר 2015

כמה דברים:

1. אני מסכים שסטיבי שחקן נפלא ככל שלא יהיה זכה להאדרה מעט מוגזמת (אפרופו הגהה – זה לא "ההדרה"). אוהדי ליברפול בחרו אותו כמס' 2 של ליברפול בכל הזמנים (אחרי המלך) ואני לא חושב שהוא שם. בארנס, ראש, וקיגאן היו גדולים ממנו בעיני.

2. לעבור לשחק בארה"ב ולפרוש במדי המועדון זה בעצם אותו דבר. ה – MLS היא אחוזת ראשונים של הכדורגל. מקום שאתה הולך אליו להעביר את ימיך האחרונים. אגב – במנצסטר זה קרה גם קרה (ר' דיוויד בקהאם סמל יונייטד מובהק).

3. הטענה לפיה ג'רארד שם עצמו מעל הקבוצה היא כמובן הבל מוחלט – רק לחשוב על ריבוי התפקידים בהם שיחק תחת בניטס רק כי זה התאים לקבוצה.

4. העצב הגדול ככל שהדבר נוגע לג'רארד איננה פרישתו – זוהי דרכו של עולם ואני חושב שעדיפה פרישה מאשר המשך קריירה בליברפול כשחקן זניח. העצב הוא כמובן על הסיפור הנפלא שלא זכה להתגשם. הסיפור על הילד משכונת העוני שגדל בעיר, שבן דודו היה צעיר ההרוגים בהילסבורו . הילד שהצטרף ללליברפול מוכת ההלם שלאחר אסון הילסבורו (אגב – באותה שנה) ושבבגרותו הפך להיות זה אשר הגשים את התקוות של כל אוהדי ליברפול וגרם לסופה לחלוף ולשמי הזהב להופיע.

הוא היה קרוב לזה מרחק גבעול דשא. האמת – הסיפור הזה הוא עדיין סיפור נפלא, רק שיש לו סוף עצוב.

גם היום חשבתי על רובי רנסנברינק (איך הדברים האלה נדבקים אלי):

http://geshemalfasi.com/archives/373

בני תבורי 2 בינואר 2015

באבא,
קפוץ להיסטוריה וראה עם מי שיחקו בארנס, ראש וקיגן ובאיזו תקופה. נסה גם להיזכר בסיטואציה שמישהו מהם חווה שאפילו רק קצת מזכירה את איסטנבול. ואל תתאמץ בשביל אוהדי יונייטד, אף אחד לא האדיר כאן את ג'רארד, מה שלא מפריע להם לנסות לגמד אותו.

באבא ימים 3 בינואר 2015

בני – מה לכל הרוחות גורם לך לחשוב שאני כותב את מה שאני כותב בשביל אוהדי יונייטד ולא סתם כי זה מה שאני חושב?

תנוח דעתך שאני מכיר היטב את התקופה בה שיחקו בארנס ראש וקיגאן – זו התקופה שעיצבה את תודעת הכדורגל שלי. לעניין איסטנבול לדעתי אתה נותן להתרגשות של החוויה להשפיע על שיקול הדעת שלך. העובדה שהגמר באיסטנבול היה גדול המשחקים מסייעת בבניית המיתוס אבל לא היא שהופכת את ג'רארד לגדול. אם זה היה המבחן יזי' דודק היה גדול שוערי ליברפול אי פעם כאשר במציאות הוא לא מתקרב אפילו לקלמנס (הגדול מכולם), גרובלאר או ריינה.

קיגאן היה השחקן הטוב ביותר בקבוצה שזכתה בשלוש אליפויות, שני גביעי אופ"א, גביע מקומי, וגביע אירופה הראשון שלה. הוא היה הכוכב הגדול הראשון של השושלת ועשה את זה לפני שדאלגליש או ראש הגיעו לליברפול.

ראש הוא גדול המבקיעים בהיסטוריה של ליברפול יש לו שש אליפויות עם ליברפול בכולן הוא היה מבקיע המצטיין.

את ג'ון בארנס פשוט צריך לראות.

תוהה בדרכים 3 בינואר 2015

לא ראיתי אותו משחק, אבל לאור העובדות שציינת (ונוספות, כמו למשל הזכייה שלו בבלון דאור כשחקן המבורג), קיגן תמיד מצטייר אצלי כשחקן מאד מאד אנדרייטד בהיסטוריה של ליברפול בפרט והכדורגל האנגלי בכלל.

אני אף פעם לא רואה אותו מוזכר ברשימת הגדולים של ליברפול. בנשימה אחת עם דלגליש, בארנס, ראש וחבריהם. אולי זה הכעס על העזיבה שלו?

לגבי בארנס, הוא היה שחקן הרבה יותר טוב מג'רארד. לטעמי השחקן האנגלי הטוב ביותר שזכיתי לראות. שני דברים עמדו לרעתו:

1. העובדה שתקופת השיא שלו כשחקן נפלה בדיוק על תקופת ההרחקה של הקבוצות האנגליות מאירופה.

2. הוא תמיד היה מקופח נבחרת האנגלית.

כסיפוביץ 3 בינואר 2015

+100
ג'ון בארנס
גאסקווין
מתיו לה טייסה

בני תבורי 3 בינואר 2015

תוהה,
אני חושב שיש משהו בדבריך לגבי קיגן. הוא עזב בתקופה שזה היה פחות פופולרי מהיום ועוד לקבוצה בגרמניה. בנוסף, המחליף שלו האפיל עליו ותרם להשכחתו. עם זאת, כל ביקור שלו באנפילד כמאמן קבוצה אחרת, זיכה אותו בקבלת פנים של מלך.
לי אישית המעבר הזה כאב כל כך עד שהתחנה הראשונה שלי בטיול אחרי הצבא הייתה בהמבורג, שם ראיתי אותו לוקח אליפות.
בארנס אכן קופח מאוד בנבחרת ולה טיסייה זו חידה שלעולם לא אמצא לה פתרון. אחד מענקי המשחק בכל הזמנים. גאסקויין קיבל את כל מה שרצה, אבל בדרך כלל רצה דברים אחרים…

באבא ימים 3 בינואר 2015

אני חושב שיותר מהכל זה עניין של גילם של האוהדים.

בני תבורי 3 בינואר 2015

באבא,
אני אומר לך בדיוק למה הגבתי לך כפי שהגבתי: גם לפוסט רגשני במיוחד, בו לא נכתבה אפילו אות אחת על יכולתו של ג'רארד כשחקן, ולא נעשה אפילו בדל של ניסיון להשוות אותו לאחרים ששיחקו לפניו ואתו, לא יכלו כמה אוהדי השכנה להתאפק מלגמד אותו ולהדר שחקן שלהם. זה לא ניתוח היסטורי סטטיסטי מעשי שאפשר להתמודד אתו, זו התפרצות רגשות ילדותית של מישהו שסחבו לו את תשומת הלב. כמו מישהו שמפליץ בציבור רק כי אף אחד לא יגיד לו מה לעשות. על הטקסטים שכתבתי כאן בעבר על פרגוסון וגיגס הם כמובן לא התווכחו, כי למה להתווכח עם טקסט שמדגיש את גדולתו של אדם ומתעלם במכוון מחלקים מעוותים באישיותו?
אני לא במקצוע הנכון כדי להבין ולנתח, אבל אני מאוד מאוד כועס גם אם השתדלתי בכל כוחי להימנע, במיוחד ביום הזה, מלהיכנס למריבות שטותיות. ואגב, לא המיתוס יצא מחדר ההלבשה של אתא טורק במחצית כשאוסף סחבות מאחוריו והפך אותם לאלופי אירופה בדרך ובתוצאה בלתי נתפסת, זה היה סטיבן ג'רארד. המיתולוגיה הגיעה אחר כך. אם זה היה מספיק או לא, נתווכח כשאתרגל למציאות החדשה.

גלן 3 בינואר 2015

טוב בני אולי לא הבנו מספיק את כוונתך אבל אני לא מתחרט. כי למעשה הסיפור של איסטנבול דווקא כן מתחבר. על כל מחצית שנייה של אותו משחק היו עשר מחציות ראשונות מאפיינות. עם קישור עליון טאקטי שהתחבר למאה ה 21 מול קישור נחות באספקטים כל כך רחבים. וזה הסיפור שלכם, התלהבות ריגשית מגדול נציגי הקונצפט שקבר אתכם ועוד עם מאמנים לא בריטיים. אין לי בעיה עם הרומנטיקההזאת כל עוד מבינים את השלכותיה. אבל אז בבקשה לא להתבכיין על זה שהוא גיבור טראגי כי הוא לא (בעיניי ועוד כמה חסרי רגישות).

בני תבורי 3 בינואר 2015

גלן,
אתה לא צריך להתחרט, רק הואל לקרוא שוב את הפוסט שלי ותבין למה התגובה הזו שלך מנותקת בדיוק כמו הקודמות לה. ואכן כן, אתה חסר רגישות.

גלן 3 בינואר 2015

טוב

אריק 3 בינואר 2015

כמובן וכרגיל מי שהכניס השוואות לסקולס לדיון היה גרייזס.
אם לא היה נעשה הקישור בין שם כותב התגובה ליונייטד, זה לא היה הולך לשם.

אני בכלל לא מבין איך הבנתם מה כתבתי…

באבא ימים 3 בינואר 2015

בני

בתגובה שלי היו ארבע נקודות – על פי התגובה שלך לתגובה שלי נראה לי שקראת רק את הראשונה. יש יותר מדרך אחת להתחבר לעניין הזה.

אני קודם כל – וגם בעת זאת – אוהד ליברפול. מי שחושב שלהיות (אוי גוועאלד!) רק מקום חמישי ברשימת גדולי השחקנים של ליברפול זה הקטנה של סטיבי לדעתי מפספס את גדולתו של המועדון.

אגב – בדקתי אתמול ובסוף 2013 סטיבי עבר במשאל אוהדי ליברפול גם את דלגליש(!) והוכתר כשחקן הגדול ביותר של ליברפול בכל הזמנים. מה לעשות – עכשויזם (וקראגר נכנס לעשירייה הראשונה כשאני יכול לחשוב על לפחות ארבעה שחקני הגנה טובים ממנו).

באשר לאוהדי השכנה – אני חייב לומר שציפיתי להרבה יותר ארס. במובן מסויים הופתעתי לכיוון ההפוך.

ודבר אחרון – יש אחד (בני תבורי שמו כמדומני) שעורך את האתר הזה. אם היית בא אליו בטרוניה על חוסר הרגישות של המגיבים, על העובדה שהם לא הבינו שהתגובה הראויה היחידה לפוסט שלך היא התחברות בלתי אמצעית לאבלך ועל כך שהם לקחו את הדיון למקום שאיננו ב – 100% מה שהתכוונת שהוא יהיה הוא מן הסתם היה אומר לך – welcome to debuzzer

בני תבורי 3 בינואר 2015

באבא,
ישבתי הבוקר אצל אבי בבית החולים, ובהשראת הדיון כאן חייכתי ביני לביני כי ביום שילך לעולמו, יהיו מן הסתם כאלה שיטרחו ללחוש באוזני: אבל צ'יץ' היה ראש עיר טוב יותר.
בדה באזר נוצרה תרבות דיון אחרת ועל כך גאוותי. מרבית אוהדי יונייטד המשתתפים בדיונים כאן הם חלק מכריע בהצלחה שלנו. עם זאת, אין לנו מספיק אצבעות לתקוע בסכר ומשום כך אנחנו נחשפים מדי פעם לחוסר רגישות, אבל אלה מקרים יוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל.

באבא ימים 3 בינואר 2015

אני לא יכול להתווכח עם מה שאתה מרגיש. עם זאת:

האנלוגיה שלך נוראית – לו אביך היה פורש כאשר, גם אם איננו מה שהיה בשיאו, כוחו עדיין במותניו והוא היה עובר לתפקיד (נניח יועץ קמפיינים או יועץ ארגוני) שבו הוא היה עובד בכיף, עם הרבה פחות לחץ ועושה בוחטות של כסף ואגב פרישתו היתה כתבה בעיתון בה אוהדיו בעיר פתח תקוה מבכים על לכתו ומישהו היה אומר ״ציץ היה ראש עיר טוב יותר״ האנלוגיה שלך היתה רלוונטית.

בנסיבות העזיבה, אני לא רואה שום דבר שמצדיק ״רגישות״. אנחנו יכולים להיות עצובים בלי לצפות שכולם יתיישרו לפי ה party line. בוא נשים דברים בפרופורציות – זה לא הילסבורו.

בני תבורי 3 בינואר 2015

לא צריך להתיישר, צריך לגלות איפוק. לא הייתי מצפה לכך אילו הייתי מעלה על נס את יכולותיו כשחקן ומשווה אותו לאחרים. הפוסט שלי מדבר על העצב שלי.

ריצ'י מקאו 4 בינואר 2015

+100

gil - zimbabwe 3 בינואר 2015

בני זו הכללה….(ראה תגובות שלו,יוסי מזרחי, ואנוכי).

בני תבורי 3 בינואר 2015

נכון מאוד, אתה ויוסי בהחלט יודעים להתחבר.

שלו 3 בינואר 2015

תודה

בני תבורי 3 בינואר 2015

גם אתה :)

צרפתי 3 בינואר 2015

יא באבא… עם הקישורית שלך החזרת אותי במכונת הזמן למוצב ברמת הגולן, ארבעה חודשים לפני השחרור, עם אריק ידידי, מול מסך טלביזיה 80% ׳מושלג׳… אבל את הכדור של רנסנברינק לקורה ראינו היטב ואת השער של קמפס כבר ראינו כמוך, דרך מסך הדמעות… (וארבע שנים מאוחר יותר, את צרפת-גרמניה, ראינו, אריק ואני, כמילואימניקים, בנגמש מעל כפר סיל שבבקעה…)

אבי גלברט 2 בינואר 2015

קשה לי ,קשה לי מאד . השחקן האהוב עלי בכל הזמנים .ואני ראיתי מרוג'ר האנט ,יוז,היוואי ,קלהאן ,קיגן ,טושאק ,ניל ,תומפסון ,דלגליש כמובן ועד היום .
לא משנה כמה צפוי (לא בטוח שמתבקש ) אבל קשה קשה . הרגשתי היום מחנק ודמעות הציפו את ליבי ,לא פחות .כל מילה שאכתוב רק תגביר את הכאב . כמה אהבתי את השחקן והסמל האדיר הזה . מודע שמעונה הבאה יהיה קשה קשה בלי הלב והנשמה . לא רואה משהו כיום שנכנס לריק שיהיה שנה הבאה . עצוב לי מאד מאד . לא בטוח שאוכל לראות את משחק הבית האחרון שלו נגד פאלאס . זה יהיה מעל לכוחותיו . סלחו לי על הרגשנות אני באמת באמת אוהב אותו מאד .

אבי גלברט 2 בינואר 2015

וסחטין בני על השיר של ניל יאנג . עוד אחד אלוהי ואלמותי . מהגדולים בכל הזמנים בקלות .

תוהה בדרכים 2 בינואר 2015

יותר מהכול הסיפור שלו מזכיר את זה של סיזיפוס מהמיתולוגיה היוונית.

בהוליווד זה היה נגמר בסוף טוב, רק שספורט הדברים לא תמיד מסתדרים בצורה הזו ולעיתים הטרגדיה מייצרת סיפור שהוא אפילו יותר חזק.

ששון 2 בינואר 2015

כל מה שגלן אמר.

cookie-monster 2 בינואר 2015

הבוקר כשהחדשות יצאו היו לי ממש דמעות בעיניים.

זו לא היתה הפתעה שנחתה משום מקום אבל אין לזה שום קשר.

וטוב שהוא הודיע עכשיו כי ככה לפחות יש לנו זמן לעכל, יש חצי עונה להפרד. לא בבום ובלי ספקולציות לכל הדרך.

ג'רארד יש רק אחד.

קאז 3 בינואר 2015

תמיד היה שחקן עם תיזמון מושלם. ככה גם הודעת הפרישה.
אם היזכה פה לדרבי ניו יורקי ביאנקיז סטדיום , הכולל את סטיבי ולאמפרד. זה יהיה סוג של בידור לא רע.

אני חש שאם היה עובד תחת מאמן אחר מבינטז , היינו רואים ממנו אפילו יותר והכישרון שלו היה מנוצל טוב יותר. סחטיין עליו שלא הלך להיגמר על איזה ספסל ביבשת כמו אואן ומקצנמן או אפילו טורס , שברגע שעזבו את אנפילד הפכו לסתם עוד שחקנים

איציק 3 בינואר 2015

אני מאוד אוהב את סטיבי, וחושב שהערך המוסף שלו לליברפול היה ענק, מעבר ליכולת האישית. ההזדהות הכמעט טוטאלית עם המועדון, המשחק הבילתי מתפשר אשר היווה דוגמא אישית כקפטן ועוד קודם לכן, והג'נטלמניות מחוץ למיגרש. קשה יהיה בלעדיו, ונראה כבילתי אפשרי, אבל גם בלי דלגליש חשבנו שלא נשרוד. ככה זה בחיים…
מצד אחד היתי רוצה שהוא יגמור את הקריירה שלו בליברפול בסוף עונה זו כסמל הכי גדול של המועדון בעשרים ומשהו השנים האחרונות. מצד שני, כמו הויקוח שמתנהל לפעמים האם פדרר צריך לפרוש או לא (ולפי העונה האחרונה כנראה שלא), כך גם במקרה של סטיבי, לא לנו להחליט על כך. אם הוא נהנה מהמשחק ורוצה להמשיך, אז גם אם הוא יעזוב למועדון אחר, צריך לכבד זאת ולתת לו להמשיך להינות.

EZ 3 בינואר 2015

עצוב. אצלנו בבית cבכלל קוראים לו "הנסיך". זה בגלל ששנה שעברה "הכרחתי" את בתי ה ה 5 לראות איתי את משחקי ליברפול. בגלל שכל מה שמעניין אותה זה נסיכות, הסברתי לה שזה הנסיך של הקבוצה. מאז היא מכירה אותו וכל פעם שיש כדורגל היא מחפשת את הנסיך "גררד". עכשיו איך היא תראה איתי שוב משחקים ? איך אני אסביר לה שהנסיך פרש ? נסיכים לא פורשים…

אסף THE KOP 3 בינואר 2015

מרגש.

בני תבורי 3 בינואר 2015

"To feel the prouedst footballer on earth, you can either win the most important trophies, or play alongside Steve. YNWA"
אלוורו ארבלואה בטוויטר. ללא ספק התגובה המרגשת ביותר.

באבא ימים 3 בינואר 2015

נפלא!

matipool 4 בינואר 2015

ציוץ אדיר של ארבלואה .
כמה חבל שעזב אותנו . היה מצוין אצלנו וכל כך הרבה יותר טוב מגלן ג'ונסון .

ריצ'י מקאו 4 בינואר 2015

אכן נפלא

משה 3 בינואר 2015

למרות שזה הצעד הכי נכון לכולם זה עדיין כואב מאוד.
בני,
הויכוח שלך עם אוהדי הקבוצות האחרות מיותר. יכול להיות שסטיבי מעצב את הדרך שלנו בשנים האחרונות שלא הובילה לאליפות. מצד שני, אני אוהב את הדרך שלנו ומי אנחנו ולא הייתי מחליף את זה כמו שלא הייתי מחליף את סטיבי הרגשן בסקולס החצי אוטיסט (דרך אגב, רוי קין זה משהו אחר ). הסברתי לחבר אתמול שהעונה שעברה הייתה מבחינתי אושר ספורטיבי שלא חוויתי המון שנים למרות שלא הסתיימה בתואר וזה אולי צובט אבל לא טראגי כי אני נהניתי. אוהד צ׳לסי או סיטי לעולם לא יבינו זאת.

יואב 3 בינואר 2015

חצי אוטיסט אבל גאון במגרש.
ללא שום ניסיון גימוד. זה פשוט סקולסי.

בני תבורי 4 בינואר 2015

לגמרי. לא בטוח לגבי החצי אוטיסט, אבל בהחלט ענק כדורגל.

יוסי מזרחי 4 בינואר 2015

יואב, חבל שענית לו.
מגיבים כאלה מורידים את הדיון, כל דיון לאשפתות.(משיקולי נימוס לא כתבתי זנות).

סימנטוב 4 בינואר 2015

אהבתי (ליואב)

Comments closed