לקחים שאפשר ללמוד מהשואה ואפשר גם לא

היטלר היה חולה נפש, אבל הסיבה שבמקום למצוא עצמו במחלקה סגורה הוא הפך לשליט מטורף, היא כי מספיק אנשים שיתפו פעולה עם הרעיונות שלו

אלפרידה (אלפי) טרייביטש נולדה בוינה לאב יהודי ואימא נאצית. כשהייתה בת כמה חודשים זרקה אותה האימא לאמבטיה עם מים רותחים וברחה.

אחרי חצי שנה בבית חולים לקח אותה האבא לכפר גרמני זייצ'י אשר בצ'כיה, השאיר אותה בידי אימו ונעלם. אלפי גדלה אצל סבתה עד שזו נלקחה לטרזינשטאט ונרצחה שם.

בת שמונה הייתה אלפי חלק מעסקת חליפין: כל רכושה של הסבתא ניתן לאישה נוצריה מהכפר ובתמורה הפכה זו את אלפי לשק החבטות שלה למשך כמה שנים.

משמת בעלה של אותה גברת, הועברה אלפי למשפחה נוצרייה אחרת באותו כפר ללא כל שינוי במעמדה כילדה שאיש לא רוצה.

כשמלאו לאלפי שלוש עשרה, נסתיימה המלחמה והיא נשלחה לבית יתומים שם הייתה היהודייה היחידה. בעזרת מישהו שהגיע לבית היתומים לחפש יתומים יהודיים הועברה אלפי לברטיסלאבה ומשם להכשרה של השומר הצעיר בסלובקיה. בהכשרה קיבלה את השם אסתר, למדה עברית ולהכין סלט קצוץ דק.

ציונות, ארץ ישראל, קיבוץ, ואף מילה על מחנות השמדה, אף מילה על שואה, אף מילה על העבר הכואב, על הנטישה, על המכות, על הילדות האיומה ועל הכוויות מהן היא סובלת עד היום. חיוך תמידי נסוך על פניה גם כשהיא שומעת שחבל שהיטלר לא גמר את העבודה.

אסתר לדרמן לבית טרייביטש היא אימא של רעייתי אסנת והאישה הכי מעוררת השראה שזכיתי לפגוש. זה לא רק סיפור חייה, זו גם הדבקות העיקשת באין לב האדם רע מנעוריו. אסתר לא כועסת על אף אחד, זו לא אופציה מבחינתה. הלב הטוב, גינת הקקטוסים והגמדים, והעוגות הכי טובות ביקום.

*

כשקראתי היום מה כתב קובי שם טוב בדף הפייסבוק שלו, חשבתי שלו ידעה סבתא אסתר להתנסח טוב כל כך, הייתה אומרת בדיוק את אותם הדברים.

וכה אומר קובי:

גם מדינה מתקדמת, תרבותית, מערבית ומודרנית יכולה להיקלע בתנאים מסוימים למערבולת שתגרום לה לבצע מעשים מחרידים, כשהיא משוכנעת שהיא צודקת, ובמיוחד כשהכול נעשה על פי חוק.

אין עם, גזע, דת או תרבות שהם נעלים על תרבויות אחרות.

היטלר היה חולה נפש, אבל הסיבה שבמקום למצוא עצמו במחלקה סגורה הוא הפך לשליט מטורף, היא כי מספיק אנשים שיתפו פעולה עם הרעיונות שלו.

רעיונות השמד, ותיאוריות הגזע מקננים במוחותיהם של לא מעט אנשים. הבעיה מתחילה כשהם מחלחלים למעלה ונשמעים מפי מנהיגים.

אי אפשר להשמיד עם, זה לא עובד. תאי הגזים הם רק השלב האחרון והמזעזע בתהליך, שתחילתו בחוקי גזע. מה שמתחיל במילים סופו שייגמר במעשים.
מעשיהם של הרוצחים ומבצעי ההשמדה יכולים להיות אפשריים בתנאי שמספיק אנשים ישתפו פעולה, אפילו ברמת השתיקה והיעדר תגובה.

בסיטואציה המתאימה ובתנאים המתאימים כל אחד יכול למצוא את עצמו באחד הצדדים – הרוצח או הנרצח. בסיטואציה המתאימה ובתנאים המתאימים כל אחד יכול להיות חסיד אומות העולם.

התנאי לחברה בריאה הוא ביכולת שלה להגן על המיעוטים החיים בה.

טיפוח הזיכרון והכרת ההיסטוריה חיוניים על מנת להישמר מהסימן הקל שבקלים, העלול להוביל אל הגהנום.

קלופ. פוסט הימורי חירום
״ללטו״ אפרתי

43 Comments

צור שפי 15 באפריל 2015

מוריד את הכובע בפני חמותך בני. לא יודע מאין אנשים כמוה מגייסים את הכוח שלא לשנוא. היד קצת רועדת על המקלדת אבל אני לא בטוח בנכונות הקביעה לגבי חסידי אומות העולם. גם הם נראים לי אנשים מקליבר מוסרי נדיר וההנחה הפסימית שלי היא שלנצח הם יהיו מיעוט בצמתי זמן קריטיים. רוב האנשים הם לא מציאה גדולה, בעיקר כשעל המעשה המוסרי יש תג מחיר של סכנת חיים.

סימנטוב 15 באפריל 2015

מצטרף לכל מילה

matipool 16 באפריל 2015

גם אני . סיפור חיים מרגש ולא ייאמן .

איציק 15 באפריל 2015

סיפור מדהים, כואב ומעורר השראה כאחד.
לגבי הכתבה של קובי שם טוב יש לי יחס אמביולנטי. מסכים עם חלקים מחד ומאוד לא מאידך.

איתי 15 באפריל 2015

ללא ספק סיפור מעורר השראה, איזה מדינה משוגעת … יום זכרון ומיד לאחריו יום העצמאות .חג המימונה למזרחים וכמו כן גם לאשכנזים מגיע חג על השואה(אני יודע שאזכה ל"ברכות "על אמירה זו)…אני נכד לניצולי שואה עושה רושם שבארץ יש גלוריפיקציה של השואה…. וזה מאוס יותר משנה לשנה כי רק פעם בשנה נזכרים בהם והם נשכחים כשלג דאשתקד.
כל כך מגעיל שהמדינה ידעה לקחת את כספי השילומים של הגרמנים אך כספים אלו לעולם לא הגיעו לניצולים העניים.

אני מתנדב במוסד ללא כוונת רווח וכואב לי הלב שהכסף בקרן (כספי תרומות)שהקדישו לניצולים נגמר ואין מימון מהמדינה ואני על סף דמעות כי אני מנוע מלטפל באנשים אלו.
אני שואל למה עובד חברת חשמל כמו במערכון הישן של זהו זה מדליק 6 מזגנים בקיץ בביתו, ולניצול השואה אין כסף כדי לקנות תרופות -אז מה בכלל שווה לדבר על צרכים מינימלים של אנשים שבנו את הארץ.

אה ועוד משהו מפתיע ,מישהו צריך להגיד לביבי שהבחירות הסתיימו ואפשר להפסיק להזכיר את אירן בכל הזדמנות(כדי להסוות על חוסר מעש בנושאים כמו רווחה,חינוך,תשתיות,כלכלה…)

יותר חשוב שהעולם יידע כי לאט לאט שוכחים והקיצוניים מרימים שוב את ראשם, וחשוב לדעת מעיין באנו ולאן אנו הולכים אז כן אני חושב שיום השואה חשוב אבל שורה תחתונה נעשה בו שימוש ציני ולא נכון

אז כן ,אני יודע שאני אהיה לא פופולרי בתגובה זו,אך זה היה חייב להיאמר ,לפחות אני לא יכול לעבור על כך בשתיקה

אביאל 15 באפריל 2015

איתי – שאלה, ״יותר חשוב שהעולם יידע כי לאט לאט שוכחים והקיצוניים מרימים שוב את ראשם״ – זה לא מה שנתניהו אומר בעצם ?

צור שפי 15 באפריל 2015

כמבקר חריף של ראש הממשלה אני חושב שאת הדיון הזה עדיף לא לנהל היום. למרות שאני מתנגד לדרכו אני חושב שהוא מאמין באופן אותנטי ועמוק במה שהוא אומר בנושא איראן ושההקשים שהוא עושה בין אז ועכשיו תקפים בעיניו. כל זמן שחזקת תום הלב קיימת (וכאמור, אני מאמין שהיא קיימת אצו בנקודה הזו) הרי שאת הדיון בכל השאר אפשר וצריך לדחות.

צור שפי 15 באפריל 2015

אצו=אצלו

סימנטוב 15 באפריל 2015

בשתי התגובות סיכמת את תחושותיי

wazza 15 באפריל 2015

אתה דווקא צודק ברוב דבריך אבל ממש לא היית צריך להיגרר לאמירות עדתיות מיותרות גם מהסיבה שהן פשוט לא נכונות היסטורית

ניר 16 באפריל 2015

״כל כך מגעיל שהמדינה ידעה לקחת את כספי השילומים של הגרמנים אך כספים אלו לעולם לא הגיעו לניצולים העניים.״ זה פשוט לא נכון. הרבה מאד אנשים בישראל (למשל סבתא שלי) חיו מכספי השילומים האלו. גם הכספים שהגיעו למדינה שימשו להקים תשתיות שמשרתות גם אותם.

ברור שהיו גם תקלות, וגם שחיתות ומרמה ואנשים שהתפרנסו מזה, חלקם באופן חוקי אבל דוחה (וגם תעשיית המסעות לפולין והקורבנות, בשורוק, הפכה להיות דבר די דוחה בעיני) אבל בתמונה הכללית אלו אחוזים בודדים. ההתפרנסות מזה של ״עתונאים״ כמו אורלי וילנאי וגיא מרוז שגרמו לך לחשוב שכל הכספים נלקחו דוחה לא פחות.

אביאל 15 באפריל 2015

בני – מרגש ביותר, בעיקר הסיפור וגם המסר בסופו – אבל חשוב להסתכל על נקודה אחרת בהקשר ההיסטורי – רפובליקת וייאמר היתה הדמוקרטיה הליברלית ביותר שאדם יכול לחשוב עליו – קומוניסטים, פשיסטים ואפילו שר חוץ יהודי דרו כולם בברלין העליזה והפורחת רק כמה שנים לפני מלחמת העולם השנייה והשואה – לקח היסטורי לא פחות חשוב הוא הדמוקרטיה המתגוננת.

דורפן 15 באפריל 2015

דמוקרטיה צריכה להתגונן בהפרדת רשויות לא בהגבלת חופש ביטוי וחרויות. לימד אותי פעם פרופסור אמריקאי ואמר שמה שהיה עוצר את היטלר באמריקה זה מליון חסמים חוקתיים ומנהליים. הוא לעולם לא היה מצליח להעביר את חוקי נירנברג דרך בית המשפט או דרך שינויים בחוקה.

כל המשוגעים שאתה מתאר גם חיים באמריקה – רק שאין להם סיכוי להגיע לעמדת השפעה.

תומר (הוותיק) 15 באפריל 2015

רונן, אותה אמריקה הצליחה להחזיק בעבדות של שחורים ושלילת הזכויות שלהם עד לפני חמישים שנה…
לדעתי אין הגנה הרמטית מפני היכולת של החשכה להשתלט זאת מטולטלת הסיטורית.
ולדעתי מה שאביאל ניסה לאמר כאן הוא שבגרמניה זה קרה ממש מהר ובמעבר מהליברליזם הכי גדול לחשכה הכי גדולה על פני בערך עשרים שנה…

באבא ימים 15 באפריל 2015

חסמים חוקתיים ומנהליים לכשעצמם זה לא מה שהיה חוסם חוקי נירנברג. מה שהיה חוסם אותם הוא הכבוד של החברה האמריקנית לחסמים הללו ולמה שעומד מאחוריהם, ולחשדנות הבסיסית בשלטון.

אביאל 15 באפריל 2015

דורפן – השיטה האמריקאית, כמו שבאבא ציין יצרה את הפרדת הרשויות האוליטמטיבית כמו שאתה שציינת – אבל חשוב שתשאל את עצמך מהם הערכים והגישות שעומדות מאחוריה ובמילה אחת התגוננות ובכמה מילים התגוננות מפני רודנים (בהשפעת ג׳ורג׳ השלישי) – מהי הפרדת רשויות אם לא התגוננות של הדמוקרטיה והתפיסה היא שיצירה של מערכת עם הרבה שחקנים תגרום ליציבות המתמשכת של הדמוקרטיה.

בקשר להגבלות על חופש הביטוי והחרויות שאתה מציין, בדיוק בגלל שברפובליקת וייאמר לא היו כאלה – הנאצים יכלו לפרוח ובסופו עלו לשלטון בצורה שהיא דמוקרטית לחלוטין (תזכורת שאובמה שכח משום מה בהקשר המצרי וכפי שראינו היטב ברצועת עזה עם עליית החמאס), בישראל – כאשר האויבים מחוץ רבים וקיימים גם אויבים מבית גם מצד אלו שרוצים למחוק את ישראל, גם מאלה שרוצים לראות בישראל מדינת הלכה וגם מאלה שמחזיקים בעמדות משיחיות – אלה נמצאים מחוץ לשיח הדמוקרטי וזו הכוונה שלי בדמוקרטיה מתגוננת. כמו שכתבתי זה לקח מוסדי עיקרי ממלחמת העולם השנייה – שהביאה את המודל המערבי לכל פינה ברחבי העולם (חלק בהצלחה וחלק לא כל כך) – בתי נבחרים, בית משפט עליון, בית משפט לחוקה, מבקרי מדינה ומעל לכל אלה את החוק הבינלאומי ואת השפעת המעצמות על כמעט כל מדינה.

באבא ימים 15 באפריל 2015

גם אלה שרוצים למחוק את מדינת ישראל וגם אלה שרוצים לראות בישראל מדינת הלכה אינם נמצאים מחוץ לשיח הדמוקרטי. הם משתמשים בו כדי לקדם את המטרות שלהם.

בני תבורי 16 באפריל 2015

אביאל,
תודה.
דמוקרטיה היא עניין כל כך שביר, שלעתים גם "אני עושה כי אני יכול", פוגע בה קשות. השאלה הגדולה היא איך מביאים את הציבור כולו להסכמות בנוגע לדמוקרטיה וכחבר קיבוץ אני יכול להעיד שזה לא מתממש בכל דבר ועניין. מבחינה זו נדמה לי שאפילו "משטר" מאוד לא דמוקרטי כמו דת, לא מצליח להכפיף את הציבור כולו לכדי הסכמות משותפות, קל וחומר דמוקרטיה.

אדם 16 באפריל 2015

עד שלא יחוקקו הגבלה למספר השנים בשילטון אנחנו בקלות יכולים להפוך מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה צריך להיות הדבר הראשון כחלק מ״דמוקרטיה מתגוננת״.

רטקסס 15 באפריל 2015

הסיפור של חמותך מדהים והיא נשמעת אישה אמיצה ואופטימית. גאווה שגידלה משפחה לתפארת; הסיפור מזכיר לנו את האנרכיה ששררה באירופה בימים אלו ואת המעמד הלא-קיים שהיהודים קיבלו. היה אפשר להתעלל ביהודים, להרביץ להם, לקלל אותם, לגנוב מהם, להלשין עליהם, לנצל אותם – המעמד של יהודי באירופה היה נמוך יותר מכל נקודה בהיסטוריה (ומלכתחילה, כידוע, לא התחלנו בנקודה גבוהה במיוחד).
הנקודה היא שכל העמים שבעבר אימללו את היהודים מעולם לא חשבו על להגיע לרמות כאלו של ביזוי והשפלה – הם פשוט הרגו את היהודים. ההשפלות אלו התאפשרו רק בתקופה מסוימת באירופה ובמדינות מסוימות, שטיפת המח הייתה כ"כ עמוקה שזה נראה תקין.

כאן אני אתחבר לדברים הפוליטיים של קובי שם-טוב. אכן, מערבולת, סיטואציה, תנאים, רעיונות.
אך מה בין זה לבין "התנאי לחברה בריאה הוא ביכולת שלה להגן על המיעוטים החיים בה." ?
האם זה הלקח שאנחנו לומדים מהשואה? האם הלקח שאנחנו למדים מהשואה הוא לקח אוניברסלי או פרטני ליהודים?
האם רמת הביזוי והאי-אנושיות שהיהודים הגיעו אליה בתקופה הזו יכול לקרות לעם אחר? האם יש , בימינו אנו, מקרים דומים לעם נודד ומנודה שחי בגולה אלפי שנים וחש בתחושת ניכור תמידית?

כמו שאני לא אוהב את החיבור התמידי של נתניהו בין איראן ללקחים מהשואה (ועוד בכל שנה בטקס יום השואה. כל שנה), אני לא אוהב את החיבור בין המסקנות והלקחים מהשואה להגנה על מיעוטים. זה פוליטי וזה פוליטי ומתכוון בעיקר לדבר אחד.
מעבר לזה, אני חושב שצריך להזכיר לאנשים שדווקא היהודים הם עדיין מיעוט קטנטן ונרדף בעולם. 13-15 מיליון יהודים בעולם של 8 מיליארד בני אדם. מדינה אחת בים של אומות, לאומים ואימפריות. בעידן שבו הקיום של מדינת ישראל מוטל בספק, אני חושב שהעולם די כשל בהגנה על המיעוטים שחיים בתוכו. אנחנו בינתיים עובדים לא רע.

כחול 15 באפריל 2015

זה שרוב המדינות בעולם כשלו/כושלים בהגנה על המיעוטים שלהם – לא פוטר אותנו. למה אנחנו צריכים להיות חלק מאלו שפוגעים במיעוטים?
אני מאמין שבגלל ההיסטוריה של העם היהודי, אנחנו יכולים להיות יותר טובים בהיבט הזה(ובהיבטים אחרים, אבל זה באמת לא קשור). אנחנו מסוגלים להגן על בטחון המדינה וגם על המיעוטים שחיים בשטחינו- למדינת ישראל וצהל יש את הכלים לכך.
אנחנו פשוט צריכים להפסיק לעשות לעצמנו הנחות ולתרץ תירוצים ולהתחיל להייתחס ביותר כבוד לזכויות אדם, חופש ביטוי וכו׳.
(לא שאנחנו איזה מדינת עולם שלישי, צהל באמת עושה חשבון נפש ראוי לציון עם עצמו, אבל בהחלט יש מה לשפר).
אני גם מסכים עם אביאל בקשר לדמוקרטיה מתגוננת- אבל ככל הנראה מהיבט אחר. אני חושב שיש מקום ליותר דמוקרטיה מתגוננת כנגד כל האלמנטים שמנסים לפגוע בזכויות האדם ובשלטון החוק ולכופף את מנגנוני השלטון לטובתם- למשל להפוך את בגץ לכלי פוליטי בידי פוליטיקאים תאבי בצע. (לא שבגץ הוא תלית שכולה תכלת, הוא מוסד אליטיסטי ויש בו אלמטים דוחים ממש, ועדיין עדיף פי מליון על סיטואציה שבה מכפפים באיזה שהיא צורה את הרשות השופטת לרשות המבצעת – זה תקדים מסוכן מאד).

ר.בקצה 16 באפריל 2015

בג״ץ הוא כבר כלי פוליטי.
הוא אף גאה בכך- ראה ההתבטאויות בסגנון הציבור הנאור, סבירות וכו׳

בני תבורי 16 באפריל 2015

רטקסס,
יחס למיעוטים הוא אכן תנאי הכרחי לדעתי לקיום חברה נכונה והוגנת ומיעוט אינו בהכרח מאופיין על פי דת וגזע. אפשר לקחת את זה לערבים, לפלשתינאים, לדרוזים, לצ'רקסים, לנכים ומוגבלים, לניצולי שואה, לילדים ממשפחות הרוסות, לנשים מוכות, לאימהות חד-הוריות, לעולים חדשים, לעדות שסבלו מקיפוח ואפליה, למובטלים, למפוטרים ועוד כהנה וכהנה.

איציק 16 באפריל 2015

בני, אני מסכים כמובן עם מה שהגבת, רק חשוב לציין שזה לא כביש חד-סיטרי. כלומר, אם המיעוט לא מוכן לקבל את הנוכחות של הרוב ולא מעוניין לחיות איתו, אז נשאלת שאלת החובה המוסרית להתחשב בו. אני לא אומר פה שום דבר גורף, וברור שגם אם המיעוט הוא אויין זו לא סיבה להשמיד אותו. מצד שני, זו גם לא סיבה לנהוג בו כאילו הוא שווה. אתה יכול לקחת כדוגמא את נטורי קרטא, או הפלג הצפוני המוסלמי בראשות סלאח. אין זה כמובן סותר את הגישה הכללית של הכלה של אלה ששונים ממך מבחינה דתית/תרבותית/אטנית/וכו', אך חשוב שגם המיעוטים ירצו להיות חלק מהכלל.

יריב 16 באפריל 2015

ודאי שאפשר להגיע לרמת הביזוי והדהומניזציה שאליה הגיעו היהודים בשואה – זה נראה כתנאי הכרחי לרצח עם והיו רבים כאלו מאז השואה.

סימנטוב 15 באפריל 2015

סיפור מדהים ומעורר השראה, בסופו של דבר תמיד יש רגע בו צריכים להחליט איך להגיב.

אלכס דוקורסקי 15 באפריל 2015

בני, קראתי בעניין רב. סיפור מעורר השראה.
מסכים גם לגבי חלק ממסקנותיך.
תודה.

בני תבורי 16 באפריל 2015

תודה אלכס, המסקנות, שאני מסכים להן כמובן, הן של קובי שם טוב.

אלכס דוקורסקי 16 באפריל 2015

קיבלתי, תודה.

MOBY 16 באפריל 2015

השנה הראשונה בלי הגיבורה האישית שלי. שבלעדיה ובלי יכולות ההבנה וניתוח המצבים הבלתי הגיונית במצבי לחץ.השבטים שהמשיכו ממנה לא היינו תקיימים.
אוהב תמיד.

גלן 16 באפריל 2015

סליחה למי שבניכר. מי זה קובי שם טוב?

בני תבורי 16 באפריל 2015

גלן,
קובי שם טוב הוא חבר פייסבוק שהעלה את המסקנות בדף שלו וביקשתי ממנו את רשותו לשתף כאן.

כסיפוביץ 16 באפריל 2015

יפיפה
"אין עם, גזע, דת או תרבות שהם נעלים על תרבויות אחרות"
שם מתחילה ונגמרת האנושיות

אייל הצפון 16 באפריל 2015

יותר ממה שאני שונא את הנאצים אני שונא את היחס לשואה במערכת החינוך. למה הילדה שלי צריכה להרגיש כמו אשכנזיה סוג ב' בגלל שלבני המשפחה שלי היה כסף, שכל ומזל לצאת מאירופה לפני ההשמדה המרוגנת של היהודים? כל פעם שמחלקים את הילדים בכיתה לאלו שסבלו בשואה, ולאלו שהם ממילא מקופחים, הילדות שלי צריכות להבייש כי הכי קרוב שבני המשפחה שלהם הגיעו היה כמה מאות מטרים מהחוף של צרפת, ב-D DAY במסגרת השירות של סבא שלי בצי הוד מלכותו.
מצד שני אי אפשר לומר שלא למדנו שום דבר, עוד כמה שבועות תתקיימנה בחירות לראשות המועצה האזורית שלנו (המעורבבת כדברי מאיר בעל הנס), וכבר זכיתי לקבל סמס ממקור עלום שם שבו נכתב:
"לא נותנים ל-XXX להשתלט על המועצה. קיבוצלניק אמיתי לעולם לא יוכל להיות אחד משלנו".
והפואנטה היא שאני כבר לא יודע לחשוב אם שולח הסמס היה ממחנה תומכי XXX או ממחנה המתנגדים, כי ככה זה בישראל של 2015 האירועים אמיתיים המציאות היא ההזויה..

matipool 16 באפריל 2015

עושים היום חלוקה במערכת החינוך בין ילדים שהמשפחות שלהם סבלו בשואה לכאלו שלא ???
זה חדש לי . קשה להאמין .

אהד 16 באפריל 2015

גם לי זה מוזר. אולי זה ספציפית אצלכם.

בני תבורי 16 באפריל 2015

סיפור מטורף אייל, לא מבין מאיפה זה מגיע.

אייל הצפון 16 באפריל 2015

בני, כל מה שכתבתי קרה באמת ואפילו השמטתי את החלק הכי אירוני.
אבל לא זה מה שחשוב. ברור שששמירה על זכויות מיעוטים היא אחד מעקרונות היסוד בדמוקרטיה, אבל אם נלך רק בחודשים האחרונים, הייתה סערה בעקבות היחס ליום השואה בסדרה זגורי, תמיד יש את הדיון על כך שחברי כנסת ערביים יצאו מהכנסת בעת השמעת ההימנון בהשבעת הכנסת, ומצד שני חברי הכנסת החרדים מושבעים בנוסח שונה, הייתה את הסערה בעקבות הפרומו למערכון בתוכנית הכל שפיט וסערה לא פחות גדולה בעקבות פרומו למערכון בתוכנית היהודים באים. ובספורט, העיסוק התמידי בנפש היהודי ההומיה של אזרחים ישראלים מוסלמים, נוצרים וצ'רקסים, וכתובות ושירים ביציעים (ללא הבדל דת, עליונות או נחיתות הגזע או הנטייה המינית). אחת מזכויות היסוד של הפרט הדמוקרטיה היא הזכות להיפגע ממילים ולפגוע באמצעותן), חמור מאוד בעיני אם למישהו במדינה יפגעו בזכויות האלו.
(החלק האירוני, הוא שסבתא של אמא שלי, אחרי ששרדה מ-38 עד 42 תחת המשטר הנאצי באוסטריה, הצליחה לעלות על אוניית מעפילים, נתפסה ע"י הבריטים, הועלתה על הפאטריה, שרדה את פיצוץ האוניה בנמל חיפה (ע"י ההגנה בניסיון לנמוע מהבריטים לגרש את המעפילים), וגורשה עם עוד 1600 אנשים לאי מאוריציוס, חלתה שם במחלה זיהומית (כתוצאה מתנאי המחייה באוניה), ונפטרה שם, באמצע האוקיאנוס ההודי, כמה חודשים לפני שהסתיימה מלחמת העולם השניה וכל מגורשי הפאטריה קיבלו סרטיפיקטים לעליה ארצה).

בני תבורי 16 באפריל 2015

יא אללה

סימנטוב 16 באפריל 2015

וואו

אהד 16 באפריל 2015

1. הלקח שלי ביום השואה הוא קודם כל לקח יהודי ולא אוניברסלי. העובדה שמבוצע לא רחוק ממני (עיראק) רצח עם ולאף אחד לא באמת אכפת, מלמדת אותי עד כמה העולם לא באמת השתנה ויש לנו לסמוך רק על עצמנו.
2. קובי בר שם טוב עושה לדעתי הנחה לגרמנים ולמשתפי הפעולה שלהם. השואה התרחשה לא בגלל שהדמוקרטיה בגרמניה הייתה פריכה מדי או מכיוון שלא היו מספיק חסמים בירוקרטיים. היא התרחשה כי במשך אלפי שנים המילה יהודי הייתה מילת גנאי. היא התרחשה כי היו מספיק אנשים באירופה שהיו חשוכים ושונאים.
3. ולא ברור לי למה אי אפשר להשמיד עם כמו שהוא כתב.

בני תבורי 16 באפריל 2015

אהד,
אני לא רואה איפה המסקנה שלך ושל קובי שם טוב מתנגשות. הייתה אנטישמיות איומה כפי שאתה כותב והסכמה ושיתוף פעולה מצד רבים שידעו ושתקו כפי שקובי כותב. אנחנו דוגמא לכך שלא ניתן להשמיד עם.

אהד 16 באפריל 2015

צודק לגבי הנקודה השנייה. ערבבתי. ניתן להשמיד עם. ע"ע האינדיאנים. צריך להיות ער לזה גם בימים האלה, בהם עמים מסוימים נמצאים בסיכון.

Comments closed