שריף חדש בעיירה

בסוף גם מג'יק הודה: נסתיים הדיון על השליטה בענף.

לפעמים הדברים הכי טובים קורים כשאף אחד לא רואה. לא באמת לא רואה, אחרי הכל אנחנו זוכים לראות צילום של מה שקרה לפני עשרים ושלוש שנים, אבל בכל זאת. לא משחק רשמי, לא הייפ מטורף ופרומואים עצבניים, לא שידור לייב ובלי קהל. מה קהל, בלי שופטים רבאכ, רק עם צ'אק דיילי אחד שאיש לא מרגיש שיושב על הקווים ולא לוקח אפילו טיים אאוט אחד.

 

 

שינויים בהרגלי ההצלבה - יוחאי שטנצלר
לא עשה מה שאומרים לו

59 Comments

שי ס. 18 באפריל 2015

אחחח מג'יק ג'ונסון איזה בנאדם!

גורביץ' 18 באפריל 2015

גדול!
תודה בני, לא הכרתי את זה.
אני עדיין טוען שמג'יק בשיאו שולט בליגה שגם ג'ורדן בשיאו נמצא בה.

Matipool 18 באפריל 2015

תלוי מי משחק לידם .
אני מאמין שבסופו של דבר , מייקל היה מוצא את הדרך להתגבר על כולם .

איציק 18 באפריל 2015

מזה אני מאמין? זה כאילו הוא לא מצא. נראה לי אתה לא מעודכן, הוא מצא דרך להתגבר על כולם.
הוא לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד, והוא הוכיח זאת ;)

גורביץ' 19 באפריל 2015

מצא דרך להתגבר על בירד ומג'יק של אחרי השיא, ועל בד בויז שבעים.
עם כל הכבוד, באף אחת מהאליפויות של שיקגו הם לא התמודדו עם קבוצה היסטורית, חוץ מהבד בויז באליפות הראשונה.
לא מפחית מערכו, אבל גם לא צריך לנפח את האגדה מעבר למה שהיה במציאות.

איציק 19 באפריל 2015

מה לעשות, אימפריות לרוב באות אחת אחרי השנייה. אין הרבה מקרים של שתי אימפריות בו זמנית. אותו דבר אפשר לומר לגבי הצד השני, האם האימפריה של מג'יק היתה כה גדולה כשמהצד השני היתה האימפריה של ג'ורדן. אי אפשר לדעת, אלו רק ספקולציות. כעובדה, כל מה שהיה בדרכו בסופו של דבר הפסיד. מי שלא היה בדרכו, ספקולטיבי.

אריאל גרייזס 19 באפריל 2015

למה ספקולציות? כשבירד ואייזיה היו בשיא, ג'ורדן לא הצליח לעבור אותם. זאת עובדה. כולל משחק של 63 נקודות שהוא שם על בוסטון בפלייאוף ועדיין לא הספיק לו כדי לנצח.

איציק 19 באפריל 2015

כי אז שיקגו עוד לא היתה אימפריה. ג'ורדן היה בעל יכולת אישית אדירה, מכונת סלים, אך לא היה בשיא כשחקן שידע גם להפעיל שחקנים אחרים (לקח לו זמן ללמוד את זה). גם לא היתה לו קבוצה שלמה ומוכנה. צריך להשוות את הליקרס או בוסטון של אמצע שנות ה-80 לשיקאגו בשיאה ולא בהיתהוות. זו בעייה בילתי אפשרית לפתרון. אני לא בטוח מי היה לוקח, אבל כעובדה, מיקל ושיקאגו בשיאם ניצחו כל מי שהיה בדרך.

daniel 19 באפריל 2015

אני מת על הסיסמאות האלו. "שחקן שיודע להפעיל אחרים".
בוא ספר לי מה מייקל למד על חבריו לקבוצה וההפעלה שלהם בקיץ 89 שלא היה לו בשנים לפני כשהוא חטף מהפיסטונס.
האמת שהסיפור יותר פשוט ממה שעושים ממנו. זמנו של מייקל הגיע במקביל לדעיכתן של הפיסטונס והסלטיקס. לא גורע כלום מההיסטוריה שלו אבל זו האמת.
ובאשר לקבוצות איתן הוא התמודד בגמרים, אני מסכים שרובן היו לוקחות כנראה אליפות בעולם בלי הבולס, אבל רק בזמנן. אף אחת מהן, אולי חוץ מפורטלנד, לא היתה עושה אפילו גמר מזרח באמצע או סוף האייטיז.

איציק 19 באפריל 2015

תבדוק כמה הוא מסר, תבדוק למי הוא מסר ואיך הוא מסר. הוא היה מוסר רק כבררת מחדל, הוא לא סמך על אף אחד. השחקנים היו מופתעים כשהוא היה מוסר. עם הזמן גם הגיעו שחקנים טובים יותר, פקסון ופיפן, והכי חשוב, הגיע פיל ג'קסון. הוא תיעל את ג'ורדן הרבה יותר ממה שאתה חושב לפי התגובה שלך. מה לעשות, לג'ורדן לקח זמן להגיע למה שהגיע כשחקן מבחינת יכולת אישית וגם הבנת משחק. אם אתה חושב שג'ורדן כפרשמן וכשחקן שנה חמישית היה באותו המקום, אז אתה טועה בגדול.

יריב 19 באפריל 2015

ב89 הוא היה שחקן שנה חמישית, לא?

אני, אגב, חושב שהסיפור של עליית הבולס הוא לא "ג'ורדן למד להתמודד איך לנצח את הבד בויס" וגם לא "הקבוצות הגדולות נעלמו ושיקגו נשארה לבד". הסיפור הוא התחזקות משמעותית של הסגל של הבולס – סביב ג'ורדן. לשם השוואה, שיקגו של 85 היתה 29-35 בלי ג'ורדן (שהיה פצוע רוב העונה) – שיקגו של 94 סיימה במאזן 55-27.

איציק 19 באפריל 2015

על התחזוק הסגל גם אני כתבתי רק אני חושב שזה כולל גם את פיל ג'קסון ולא רק שחקנים.

עומרי 19 באפריל 2015

מג'יק שיחק עם אחד מ-3 הגדולים בהיסטוריה ולא היה אפילו השחקן הטוב בקבוצתו עד 85. אין מה להשוות בכלל את איכות הסגלים שלו לשיקגו.
לגבי הפיסטונס, קבוצה מדהימה שעשתה בק טו בק בעידן התחרותי בהיסטריה. לא מתכוון להוריד ממנה.
זה קצת לעשות לעצמך חיים קלים לטעון שב90 הם בשיאם וב91 כשג'ורדן עבר אותם זה כי הם מעבר לשיא.
בסופו של דבר שיקגו השאירה לפיסטונס אבק והתעלתה על הישיגיהם משמעותית.

משה 19 באפריל 2015

התאמת את ההיסטוריה כדי שתסתדר לך עם התאוריה. כל השחקנים האלה שמוזכרים כהול אוף פיימרס פירסט באלוט לא לקחו אליפות מהרגע שג׳קסון בנה לו את הקבוצה הנכונה וכל עוד הוא החליט לשחק כדורסל. מעבר לזה, כולם מדברים על כך שיוסטון של אולג׳ואן היתה קבוצה גדולה. לפעמים שוכחים שהם עשו את זה בתפר של השנתיים של הבייסבול.

אלון 19 באפריל 2015

הפוך! כל כך הרבה קבוצות אגדיות הפכו ללא כאלה בגלל גורדן.
יוטה של מאלון וסטוקטון לא קבוצה היסטורית? פיניקס של בארקלי? אפילו הפייסרס בסדרת 4-3 המפורסמת ב98. כל כך הרבה קבוצות ששוות אליפות ביקום מקביל.

אלון 19 באפריל 2015

חוץ מזה זה כמו להאשים את לברון גיימס שהוא לא נאלץ להתמודד עם הלייקרס של 2002 אלא רק עם אוקלוהמה.

גיל 19 באפריל 2015

הבעייה שלו שהוא לא ניצח את דאלאס, קבוצה בינונית במונחים היסטוריים.

אריאל גרייזס 19 באפריל 2015

אלו אולי קבוצות ששוות אליפות (לא הפייסרס לדעתי), אבל לא קבוצות היסטוריות. לא בהשוואה לקבוצות הקודמות שדיברנו עליהן. יוטה היתה עם שני הול אוף פיימרס. פיניקס של בארקלי עם שלושה, אבל שניים מתוכם (צ'יימברס וקווין ג'ונסון) מקומה נמוכה בהיכל. אין מה להשוות בין קבוצות כאלו לקבוצות של ארבעה הול אוף פיימר מהדרגה הגבוהה ביותר כמו בירד-מקהייל-פאריש-די ג'יי (וגם וולטון, הול אוף פיימר, על הספסל) או מג'יק-וורת'י-קארים. אלו קבוצות ששוות אליפות אם לא ג'ורדן, אבל לא היסטוריות

איציק 19 באפריל 2015

הסיכוי לקבוצות היסטוריות כמו של בוסטון או LA מאז ההרחבה כמעט בלתי אפשרית (אלה אם יהיה מה שקרה עם גארנט ואלן או במיאמי, וגם אז זה לא אותו הדבר). הכישרון מתפזר על יותר מידי קבוצות. לכן כישרון חריג כמו לברון שולט בקלות רבה יותר. כל קבוצה שבה יהיה כמעט ללא קשר לכישרון שיש בה בלעדיו מועמדת טיבעית לחצי גמר איזורי בפלאיי-אוף.

גיל 19 באפריל 2015

הם היו קבוצות היסטוריות אלמלא ג'ורדן, במיוחד יוטה.

גיל 19 באפריל 2015

ואגב, מג'יק לא זכה באליפות בלי גב'אר בסגל.

גיל 19 באפריל 2015

הלייקרס היו מועמדים לנצח אותם באליפות הראשונה.

D! פה ועכשיו 18 באפריל 2015

אין דרך לאמבד את הסרט בתוך הפוסט בני?
לקח לי שעה להבין שבעמוד הראשי יש וידאו (אני מקבל קישור ישיר לפוסט ברסס שלי – אפרופו, פעם היה אפשר לעשות רישום כזה ספציפית לפי כותב בזמן האחרון לא)

בני תבורי 18 באפריל 2015

יש דרך, חשבתי שזה מיותר אבל בהחלט אפשר, עושה זאת עבורך עכשיו.

D! פה ועכשיו 18 באפריל 2015

:) תודה.

שלוש פעמים לפני כן קראתי את זה ורק אז חשבתי לצאת ולראות איך זה נראה בעמוד הראשי, אולי אני לא היחיד.

על כל מקרה, מעריך את זה.

יותם 18 באפריל 2015

לא מיותר, גם אני לא הבנתי. סרטון מדהים

Matipool 18 באפריל 2015

גדול . ראיתי את זה לא מזמן ( נדמה לי שב ״וואלה״ ) .
השנים הכי יפות של הכדורסל בכלל ושל ה-NBA בפרט .

מעיין אוהד מכבי 19 באפריל 2015

וואו. מדהים. גם הסרטון, גם התחרותיות, גם כמות הכישרון על המגרש.
איך ג'ורדן אמר: "עשרה הול אוף פיימרס על המגרש, ולא סתם עשרה, אלא כאלה שנבחרו בבאלוט הראשון."

פףףף. מדהים. הנבחרת הזאת היא תופעה של פעם במילניום. מג'יק, ג'ורדן, בירד, מלון, יואינג, פיפן, בארקלי, דרקסלר, רובינסון. מאלין ולייטנר כמעט נראים לא שייכים וזה אומר הכל.

Matipool 19 באפריל 2015

סטוקטון . לא לשכוח את סטוקטון .

אייל הצפון 19 באפריל 2015

ובלי איזייה תומאס. שמאמין עד היום שמייקל ג'ורדן הטיל עליו וטו.

דן דן 19 באפריל 2015

הוא מאמין כי זה נכון.., לא הייתה שום סיבה אחרת לא להזמין אותו לקבוצה הזו

תiמר 19 באפריל 2015

גם קארל מאלון לא סבל את איזאה..

Rondi 19 באפריל 2015

ענק!
תודה בני!

יריב 19 באפריל 2015

מישהו יכול להסביר לי את המשפט בהתחלה?
"…Best game ever played in. In a sense that – no coaches"

זה לא היה "זה היה המשחק הטוב אי פעם למרות ששיחקנו בלי מאמנים", זה נשמע כמו אמירה שמאמנים מורידים את רמת המשחק.

כסיפוביץ 19 באפריל 2015

בורוביץ?

Dan 19 באפריל 2015

I think he said "No coaching", which is different to no coaches…

יריב 19 באפריל 2015

נכון, אכן no coaching. איך זה שונה? אימון היא עבודת המאמן. מאמן שלא עוסק באימון בוודאי לא משפיע על המשחק, ואין אימון ללא מאמן. אז מה ההבדל?

dan 19 באפריל 2015

I think the words "no coaches" can be understood as derogatory towards coaches or that he did not respect them.
On the other hand,
as I see it "no coaching " means that the game's flow was a natural one and more driven by the individuals, much like a playground game.
and maybe that is also why it was so much fun for them

דמוסתנס 19 באפריל 2015

הוא התכוון שנתנו משחק שותף בלי עצירות של המאמן לcoaching.

בני תבורי 19 באפריל 2015

יריב,
אפילו ג'ורדן לא יזלזל ככה במאמנים, וודאי לא כשהוא פנסיונר.

יריב 19 באפריל 2015

אני חושב שאתה צודק, ולכן זה נשמע לי מוזר (ומצד שני, גם שחקנים גדולים יכולים לשאול "we're talking about practice?!")

לאור התגובות האחרות, אני מניח שבאומרו "best" הוא התכוון "הכי מהנה" (כלומר הטוב ביותר עבורי) ולא "ברמה הכי גבוהה", פשוט בגלל שאני לא חושב שמתקבל על הדעת לטעון שהדרכה של מאמן במהלך המשחק (ושופטים של ממש) מורידים את רמת המשחק, אבל אני יכול להבין שהם עשויים להפוך אותו לפחות מהנה עבורו.

גיל 20 באפריל 2015

לא צריך לעשות אובר ניתוח לדברים הללו. זה היה משחק אינטנסיבי וייחודי שבלתי אפשרי היה לקיים כמשחק נבא רגיל. זה היה משחק שהוא רצה להוכיח עליונות והוא עשה את זה. לא זה מה שיגדיר את הקריירה שלו. אגב, אותה חבורת שחקנים הפסידה לקבוצת קולג'ים בהכנות כך שצריך לקחת את המשמעות של משחק כזה בערבון מאוד מוגבל.

שיר 19 באפריל 2015

אדיר..
מישהו יודע אם יש סרטון יותר ארוך של המשחק הזה?
חייב לראות אותו

שניר 19 באפריל 2015

מעולה.

סימנטוב 19 באפריל 2015

גדול, אההההבתי

גיל 19 באפריל 2015

הסרט הזה הוא חלק מסרט דוקומנטרי על הדרים טים ששודר לפני שנתיים שלוש בESPN. זה סרט שווה ביותר למי שלא ראה שמתאר גם את עלייתו של ג'ורדן. הם נותנים הצצה לאנרגיות האדירות שלו, איך היה משחק שני סיבובי גולף בימים של לפני משחקים באולימפיאדה (שזה באמת לא חכמה), בקושי ישן ועדיין מצטיין. גם סטיב קר סיפר בזמנו איך בעונת ה72 ניצחונות שחקנים רצו לפעמים קצת לנוח ולהוריד את הקצב במשחקם אבל ג'ורדן לא נתן להם ועלה כל משחק כאילו הוא משחק 7 בפלייאוף. הוא ואחרים מאותה תקופה נותנים קצת פרספקטיבה על השחקנים המפונקים היום. ג'ורדן ופיפן מעולם לא החמיצו משחק במתכוון והיו להם הרבה עונות של 82 או כמעט 82 משחקים.

עדי קיסן 20 באפריל 2015

שני הסנט שלי, אין ספק שזה היה משחק השכונה הכי גדול אי פעם. Rumble in the jungle בחזקת uncle drew. חבל שהוא לא היה out door ליצירת חוויה מושלמת

אלעד 20 באפריל 2015

הורס אותי איך אנשים לא מתעייפים מלבצע השוואות בין תקופות, כאשר ישנן כמה עובדות שאינן נתונות לויכוח והופכות את כל ההשוואה לבלתי אפשרית:
1. ג'ורדן בשיאו מעולם לא נפגש עם בירד או מג'יק בשיאם.
2. ג'ורדן והבולס בשיאם שיחקו בליגה שונה לגמרי מזו שהסלטיקס והלייקרס של שנות ה-80 שיחקו. 180 מעלות. תסתכלו על משחקים בשנות ה-80, על רכזים שמכדררים בתוך קשת ה-3 והשומר נותן להם מטר, כי ברור לו שבאה מסירה. זה משחק פשוט אחר. באותה מידה שלא ניתן יהיה להשוות בין אלופת השנה הזו לזו של 2005. אפילו את הספרס לא ניתן להשוות לספרס של לפני 10 שנים, ואנשי המפתח שם הם בדיוק אותם אנשים.

אלעד ב.א. 20 באפריל 2015

ועדיין…צריכה להיות דרך מסוימת לייצר אלמנטים ברי השוואה.

עיין ערך ההשוואה שיצרו בין פדרר לנדאל בוויכוח הבלתי נגמר.
אם תרצה אשלח לך קישור כדי שתראה כמה היא מיוחדת…היא לוקחת בחשבון מראש את העובדה שציינת ומנסה למצוא אלמנטים בלתי תלויים להשוואה (לדוגמא: מאזנים של כל שחקן מול הטובים ביותר בתקופתו)

איציק 20 באפריל 2015

הדוגמא שהבת דווקא מפרחה את טענתך שצריכה להיות דרך להשוות. למרות שברור כשמש שפדרר הרבה מעל נדאל, עדיין יש כאלו שממצאים השואות משונות לפיהם פדרר מפסיד לנדאל בראיה היסטורית ;)

גיל 20 באפריל 2015

זה לא כל כך נכון. הוא דווקא כן נפגש עם מג'יק בשיאו. הלייקרס היו פייבוריטים באליפות הראשונה נגד שיקגו והפסידו בצורה קלילה למדי. אפשר לומר שהלייקרס כקבוצה היו פחות טובים אבל מג'יק דווקא היה קרוב מאוד לשיאו.

בלי קשר, הם יכלו לשחק רק נגד מי שהתייצב מולם והם היו בדומיננטיות כזו גדולה במשך עשור שאף קבוצה חוץ מהבוסטון בשנות ה60 לא הייתה. אתה יכול לומר גם שללייקרס היה רוב השנים מסלול קל יותר לגמר מאשר בוסטון וזה גרם ליותר אליפויות. אבל בתכלס, ג'ורדן הציב מספרים בפלייאוף שאין שני להם ואף אחד לא קרוב. סדרת גמר של ממוצע 41 נקודות זה משהו לא מהעולם הזה.

אלעד 20 באפריל 2015

גיל – מה שאני בא להגיד עכשיו בפיסקה הבאה בשום אופן לא גורע ממה שאני חושב על ג'ורדן. אני מאמין שהוא השחקן הגדול בכל הזמנים. נקודה.

אבל – הליגה שהבולס דרסו בשנות ה-90 הייתה פשוט ליגה גרועה. זה לא אומר שהם לא היו לוקחים אליפויות בעשורים אחרים. אבל התחרות שהייתה מולם (בעיקר ברצף השני בין 96-98) הייתה מגוחכת. אני מסתכל על הליגה הכשרונית שיש היום ונזכר איך כאבו לי העיניים לראות כדורסל באמצע שנות ה-90. אין מה להשוות.

גיל 20 באפריל 2015

יש הבדל בין ליגה גרועה לבין לא לשחק נגד קבוצות חזקות. דווקא בגלל שחלק מהמשחקים היה קשה לצפייה לא מעיד בהכרח על חולשה. הניקס היו מכוערים ואלימים אבל קבוצה מאוד חזקה שהציבה קשיים לא מעטים לבולס. בכל אליפות הוא היה צריך לנצח קבוצה אימתנית אחת לפחות, בין אם זה דטרויט, לייקרס, פניקס, ניקס, אינדיאנה או יוטה. אלו קבוצות חזקות מאוד שנתנו עונות שיא ועדיין בכל פעם הפסידו לג'ורדן. הוא לא רק ניצח כל אחת מהן אלא כמעט תמיד גימד אותן ומעולם לא הגיע למשחק 7 בגמר. אבל מעבר לקבוצות שאולי קשה להשוות, הסטטיסטיקות שלו הן פשוט לא מהעולם הזה ואף אחד לא התקרב אליהן מעולם. אז אולי הוא לא היה זוכה ב6 אליפויות בשנות ה80 אבל לדעתי הם היו עדיין הקבוצה הכי דומיננטית, בטח אם בתקופה שאין תקרת שכר הייתה מאפשרת להביא אליהם עוד האל אוף פיימר או שניים באותן שנים.

אלעד 20 באפריל 2015

הוא היה בולט בכל תקופה אבל הוא בלט בחריגותו בתקופה של התקפות ברוטאליות. האקסיומה שהיו קבוצות חזקות הגנתית היא אשליה. פשוט ההתקפות היו נורא-נורא גרועות.

זה כמו שתגיד לי על המשחק של וושינגטון מול טורונטו משלשום שהיו שם הגנות חזקות, ותתעלם מזה שההתקפות היו איומות.

בנוסף, שיקגו של ג'ורדן-פיפן-רודמן-קוקוץ' הייתה הכי קרובה לגלאקטיקוס באותה תקופה. זה היה כמעט לא פייר.

אבל אני לא ממשיך את הדיון, כי הטענה המקורית שלי הייתה שמגוחך לעשות השוואות בהיעדר בסיס להשוואה. אז לפני שאני מתדרדר להשוואות…

גיל 20 באפריל 2015

אני חושב שאתה מגזים. יוטה, רוקטס, ספרס של רובינסון, בטח פניקס היו קבוצות התקפה מעולות. נכון שהיו קבוצות שהן כאב לעיניים אבל באותה מידה אפשר לומר שבשנות ה80 לא שיחקו הגנה כמו בשנות ה90. בכל מקרה, אפשר לערוך השוואות יחסיות. העליונות של שיקגו הייתה כל כך אדירה שבאמת קשה להשוות אותה למשהו אחר חוץ מבוסטון ואולי הלייקרס עם שאק בקדנציה הראשונה.

אלעד 20 באפריל 2015

הרוקטס של אולג'ואן הייתה קבוצת התקפה נוראית, שהייתה תלויה לחלוטין ביכולת של האקים ועם הבלחות של הורי וקאסל הצעירים. הם לגמרי זכו מההפקר כשג'ורדן פרש.
יוטה שיחקה את הכדורסל הכי יעיל, אבל גם היא זכתה להגיע לגמר הנ.ב.א רק בגלל הדילול במתחרות. כנ"ל לגבי סיאטל של קמפ/פייטון.
לפיניקס של בארקלי באמת הייתה התקפה נהדרת, אבל רק על פני עונה וחצי.

שיקאגו הייתה עליונה על מתחרות בינוניות

גיל 20 באפריל 2015

בשנה השנייה עם דרקסלר הם היו מעולים בהתקפה אבל אני מסכים שהם ניצלו את החור בפרישה של ג'ורדן. אני לא יודע איך אפשר לומר על פניקס של בארקלי, הלייקרס עם מג'יק ויוטה האדירה שהן מתחרות בינוניות. אינדיאנה והניקס היו קבוצות מעולות גם אם לא שיחקו יפה. אתה גם יכול לומר על הרבה מהאליפויות של הלייקרס שהמסלול שלהן לגמר היה חלש וגם של בוסטון ב84 היה בדיחה. כאמור, אתה יכול לשחק נגד מי שיש ו6 אליפויות בשליטה בלעדית אומר הרבה למרות יריבות שונות.

אלעד ב.א. 20 באפריל 2015

ענק…לא הכרתי את זה בכלל.

תודה רבה בני!

Comments closed