יהודי דגול

החבר'ה קוראים לו זימי

לפני כמה שנים פגשתי את פיטר הימלמן, חתנו של דילן גם הוא סוג של פולק/רוקר. יהודי שומר כמה וכמה מצוות, עושה מוזיקה טובה ולא ממש סובל את חותנו.

גם אני לא סובל אותו. מיזנטרופ מדי לטעמי, אחד שחי רק בשבילו, כמו רכבת שנוסעת על פסים משלה.

*

בכרוניקל'ס שכתב, ושהיה לי העונג להקליט עבור ספריית העיוורים, מספר דילן את סיפור ההקלטה של Oh Mercy, אותו הפיק דניאל לנואה בהמלצת בונו. לנואה, אולי המפיק הכי ייחודי ולא שגרתי בתולדות המוזיקה, שכר בית מידות בניו אורלינס, תחב מיקרופונים בכל חריץ בבית, אטם את החלונות בכריות, פיזר מוניטורים במקומות שממש אי אפשר לדמיין, שם כל נגן בחדר אחר – ואני מדבר על בית קולוניאליסטי צרפתי מטורף בגודלו, עשה חזרות עם הלהקה וחיכה לדילן שלא הגיע.

*

אחרי שבוע דילן הופיע וסיפר שבא לו לטייל עם אופנוע. על פחות מזה הייתי שובר לו כמה שיניים.

לנואה, אגב, לא היה רחוק אף הוא מלשבור לדילן את הפרצוף ולא רק בגלל האיחור המזוין הזה. לנואה תיחם את יחסיו המוזיקליים עם דילן באופן ברור ונחרץ: אתה כותב את השירים, אמר, מלחין את המנגינות ושר. זה הכל. אני אומר לך איך לעשות את זה. ובכל פעם שדילן התעקש לעשות משהו אחר, לנואה הזמין אותו לשיחת עומק במגרש החנייה הסמוך, הרחק מאוזני הנגנים ואנשי ההפקה שבקושי יכלו לשמוע את הקללות והאיומים שעפו שם מצד לצד.

*

בסופו של דבר, לנואה עזר לדילן למצוא את עצמו מחדש. הוא החזיר לדילן את צלם המוזיקאי שהלך  לאיבוד כשדילן התעקש להיות יותר מדי קרוב לאלוהים. התוצאה הייתה אלבום מצוין שהחזיר את דילן לקהל ולמקום שישי ברשימת בטבלת המכירות באנגליה ושלושים בארה"ב.

שמונה שנים אחר כך נקרא שוב לנואה לדגל ועזר לדילן להוציא את Time Out of Mind שהביא את דילן לאלבום השנה בגראמי. כשכתבים שאלו את לנואה,  שהתחבק עם דילן ממושכות על הבמה, על חוויותיו מההקלטות, אמר כי דילן אקסצנטרי, הוא לא ממש אוהב דמוקרטיה.

מאז דילן לא הוציא אפילו אלבום משמעותי אחד.

*

דילן, בעיתוי פנטסטי, נכנס לנעליים ענקיות של מורו ורבו וודי גאטרי, מי שאמר פחות או יותר את מה שהוא אמר, רק בתקופות אפלות יותר. זה כמובן לא הופך את דילן ללא רלוונטי, אבל מוכרחים להודות שלכתוב את Masters of War שש שנים אחרי שמקארתי מת, מלחיץ פחות מלכתוב את This land is your land באוקלהומה ב 44'.

*

דילן אף פעם לא נחשב זמר בעיני. הוא טרובדור ויוצר פנטסטי. בספריית התקליטים שלי אני מחזיק את כל כתבי, רק של ארבעה יוצרים, ביחד ולחוד: ניל יאנג, גראהם נאש, דיוויד קרוסבי וסטפן סטילס. דילן אף פעם לא יצר אצלי את הצורך להאזין לו. מרבית הנושאים עליהם כתב ושר הפכו להיות ערכים עליהם מושתת אמונתי האזרחית/לאומית, אבל עד הקול המאנפף והמוגבל שלו. למוזיקה בעיני יש ערך מוסף, לא רק רעיוני. איפה הוא ואיפה ניל יאנג או כל אחד משלושת האחרים כשזה נוגע לשירה. גם לנגינה.

אמה מה, דילן קיבל פרס נובל לספרות ויאנג לא. זה אומר שבני אדם מעדיפים את המחאה שלהם כזאת:

How many roads must a man walk down
Before you call him a man?
How many seas must a white dove sail
Before she sleeps in the sand?
Yes, and how many times must the cannon balls fly
Before they're forever banned?
The answer, my friend, is blowin' in the wind
The answer is blowin' in the wind

ולא כזאת:

Lily Belle,
your hair is golden brown
I've seen your black man
comin' round
Swear by God
I'm gonna cut him down!
I heard screamin'
and bullwhips cracking
How long? How long?

עניין של טעם.

איך הכלכלה חיסלה את הגזענות בכדורגל האנגלי
וואללה, יש פה קבוצה שיכולה לעשות משהו העונה

82 Comments

ניינר / ווריור 13 באוקטובר 2016

איך עורך האתר הרשה לפרסם את דברי הכפירה האלה?

יואב 13 באוקטובר 2016

מאד אוהב את המיזנטרופיות והאניגמטיות שלו. תמיד יהיה שם משהו לא פתור, משהו שלא משתף פעולה.
טיים אאוט אוף מיינד מופלא. אפילו הקול החורק שלו לא חרק ככה בעבר. נדירים האמנים שיכולים להוציא מעצמם אלבום כזה בגיל כזה.
על הקלאסיקות הפולקיות והחשמליות שלו נאמר כבר הכל.
הוא קיבל פרס נובל על שירה. לא על נגינה , לא על יכולתו כזמר ולא על אכויותיו כמלחין. מהראויים!

בני תבורי 14 באוקטובר 2016

על כתיבה, ואני לגמרי מסכים אתך.

Amir A 13 באוקטובר 2016

היה קצת עצוב לקרוא את ההשתלחות של נאש בקרוסבי. נראה שנמאס להם מהחרא הזה.

בני תבורי 14 באוקטובר 2016

נאש היה אבא ואח בוגר לקרוסבי בכל שנות הסמים, האלכוהול, הדיכאונות, הפראנויות והכלא בשלב מסוים הוא אמר שנמאס לו להיות אבא לילד שמסרב להתבגר. הם ממש לא שם עכשיו.

באבא ימים 13 באוקטובר 2016

זה אומר שבוב דילן את god on our side ב 1962 ויאנג כתב את southern man ב1970.

דוד 14 באוקטובר 2016

כיהודי מאמין אני מתחבר לתפיסה העממית האמריקאית את רוממות האל.
I and I
In creation where one's nature neither honors nor forgives
I and I
One say to the other, no man sees my face and lives
קשה למצוא אפילו בטקסטים דתיים ביטוי עז כזה.

דיזידין 14 באוקטובר 2016

People on the street
need a place to go
People on the street
need a place to go
Walkin' with the beat
if it's not too slow
Walkin' with the beat
if it's not too slow
When the night's
dark shadow falls
On the sidewalk scenes and
the concrete canyon wall

https://www.youtube.com/watch?v=QOVkzZn48vo

מ.ש.ל.

הבן הממזר של ג'ון סטוקטון 14 באוקטובר 2016

Townes van Zandt the best songwriter in the whole world and I'll stand on Bob Dylan's coffee table in my cowboy boots and say that

Steve earle

https://www.youtube.com/watch?v=h4-kD3xXPE8

אסף the kop 14 באוקטובר 2016

הו ואן זאנדט, אביר היגון !

בני תבורי 14 באוקטובר 2016

אפשר להסכים לגבי ואן זאנט גם בלי לגמד את דילן.

דיזידין 14 באוקטובר 2016

שנים אחרי שארל אמר את מה שאמר הוא הודה שרצה לעודד את ואן זאנט ושהוא לא באמת חשב שהוא גדול מדילן.

ג'ון בירץ' 14 באוקטובר 2016

אני חושב שPacncho & Lefty הוא אולי הסיפור המושר הכי יפה ששמעתי, אבל מלבד השיר זה אני לא חושב שיש מקום להשוואה, גם בנפח העבודה וגם באיכות של השיאים של שניהם.

מאנו 14 באוקטובר 2016

לא מסכים לגבי האיכות. אי אפשר להשוות ביניהם בעיקר בגלל היומרות – האחד הוא כוכב בינ"ל מהרגע הראשון של הקריירה שלו כמעט. השני היה ונשאר עלום יחסית, טקסני שעושה את המוזיקה שלו ולא הרבה מעבר. זה לא ניתן להשוואה.

רומן 14 באוקטובר 2016

הבא בתור זה גיספן..
טוב נו מה אפשר לצפות מארגון שהעניק פרס נובל לשלום לערפאת?
אם הפזמונאי הזה קיבל פרס נובל לפני עמוס עוז ומאיר שליו, אז הפרס המגוחך הזה אפילו לא מצדיק טור.

ניינר / ווריור 14 באוקטובר 2016

בכלל, מי זה נותן פרסים לאמריקקים??? שערורייה!

רומן 14 באוקטובר 2016

לא חסר סופרים אמריקאים גדולים.
חלקם אגב הם בהחלט אוברייטד.
אחרי שהוא קיבל את הפרס, החלטתי לקרוא כמה מהשירים שלו, לא נפלתי מהכסא, סבבה יש איזה מסר, אבל מפה לפרס נובל?
אם היית יודע מי זה וולדימיר ויסוצקי, היית יודע ששום זמר לא יכול לקבל פרס נובל אם הוא לא קיבל.

יואב 14 באוקטובר 2016

ויסוצקי נפלא.
עדיין לא מדובר בתחרות שירה. חשוב לזכור את זה.

רומן 14 באוקטובר 2016

אם אתה יודע מי זה ואתה מבין רוסית, אתה לא יכול להתייחס להשואה ביניהם ברצינות.
זמר מקבל פרס נובל לספרות, אני ישר חושב על ויסוצקי, המשורר הגדול ביותר במאה ה 20.כל השאר פשוט לא הוגן

משה 14 באוקטובר 2016

גם אני חסיד של יאנג בקטע הזה אבל כמו שכתבתי אצל דורפן כואב לי על פיליפ רות, אני לא מבין איך אפשר לדלג עליו כך, בעיני קצת פופוליסטי.

אריק 14 באוקטובר 2016

Blowing in the wind שיר מחורבן לגמרי, נעמי שמר סטייל.
אבל מה, גרם לסם קוק (לפי האגדה) להוציא את אחד השירים הכי יפים אוור ורק על זה מגיע לו קרדיט גדול.

גיא זהר 14 באוקטובר 2016

אם שמת את דילן ושמר באותו משפט, גם לי מותר לשים את דילן ושימבורסקה.

אריק 14 באוקטובר 2016

ברור. הכל הולך.
יש להודות ששירים כמו זה ואימג`ן שגם הוא נורא לא פחות, קצת מזכירים לי את פועלה…

ניר 14 באוקטובר 2016

מתישהו צריך להתבגר. אם יצירה הופכת לפופולרית ונדושה כי מנגנים אותה בלי הפסקה, זו לא אשמת היוצר ולא מוריד מהערך שלה.

אריק 14 באוקטובר 2016

טוב. בסדר ניר הבוגר.

באבא ימים 14 באוקטובר 2016

אולי להתבגר זה לא מילה מדוייקת במיוחד אבל עם רוח הדברים אני מסכים. העובדה ש i have a dream הפך לקיטש לא גורע מגדולתו של הביטוי המקורי, העובדה שכל אחד מעוות את הביטוי ״נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן״ לא גורע מגדולתו של הביטוי המקורי והעובדה שכל פישר אומר ש״אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר״ לא גורע מגדולתו של הביטוי המקורי (על אף שנאמר בהקשר של חובות גילוי של חברות בורסאיות). יש סיבה שהביטויים הללו הפכו לקיטש וזה לא בגלל שהם היו קיטשים מלכתחילה.

אריק 14 באוקטובר 2016

או קיי אז משטרת המחשבות אוסרת לחשוב שמדובר בשירים מחורבנים… בעיניי הם מחורבנים, קיטשים, קלישאיים ומזכירים לי פרסומת לקוקה קולה.
לא מתאים לכם? צטער.
מרטין לוטר קינג מרגש תמיד. והרי הזכרתי שיר של סם קוק שהוא אמור להיות לא הרבה פחות נדוש… ועדיין בעיניי הוא אחד היפים גם אם אובמה מסיים איתו את נאום הבחירות שלו

באבא ימים 14 באוקטובר 2016

מה התקפת הרחמים העצמית הזו? מישהו אסר עליך לחשוב משהו? מישהו אשר עליך להגיד אותו. למה חופש הביטוי שלך מחייב שלא יחלקו על מה שאתה אומר?

אריק 14 באוקטובר 2016

אני בעיקר ראיתי הסברים ללמה מה שאני חושב על שירים מסויימים לא בסדר או כמו שמגיב שאינני זוכר שהתדיין איתי בעבר. הציע. – ילדותי.
מכאן אין דיון רק חוסר נימוס בסיסי.

ניר 14 באוקטובר 2016

לא היתה כוונה להעליב, אבל אם אתה מוחק כבדרך אגב את נעמי שמר, Imagine ו Blowing in the Wind אתה קצת מאבד את הזכות לעור דק..

כנער לא סבלתי את הביטלס או אריק איינשטיין, כי נראו לי מיינסטרים ובנאלים. אחר כך הבנתי שהיצירה בפני עצמה היתה מעולה, והפופולריות היא מה שהפריע לי.

אחד הדברים שבולטים במקומות עם תרבות ותיקה יותר הוא הכבוד שנותנים שם למאסטרים הישנים, גם אם הם כבר מזמן לא רלבנטים. אנחנו עדיין חיים בסרט של "לשחוט פרות קדושות" כאילו זה אקט אמיץ וחתרני שמשפר את רמת היצירה. זה לא – אתה פשוט נשאר עם סתם פרות.

אסף the kop 14 באוקטובר 2016

הבחירה של דילן היא טריקית.
היא טריקית משום שמחד היא בלתי ראויה ומוזילה את הפרס ומאידך מתחנפת לקהל הבית הליברלי-דמוקרטי בעל האוריינטציה השמאלנית שמהווה את האליטה התקשורתית-תרבותית ועל כן אתה מרגיש שכל ביקורת היא בעצם משטרת מחשבות. ניחא, עוד 50 שנה המתבגרים של היום יתנו את הפרס לאיזה אמן היפ הופ.

בכל אופן, הנה ביצוע שיעזור לך עד שני בערב…

https://m.youtube.com/watch?v=8H9T7427EbI

אריק 14 באוקטובר 2016

במה היפ הופ פחות מדילן?
יאללה מתיחות ליום שני שמעתי שהמאמן ההולנדי הורה לפצוע את השחקן של ליברפול כי פרגי אמר להווארד ווב להגיד לדיילי בלינד לדבר עם אבא…
מה יהיה עם החבר`ה שלכם?

דורפן 14 באוקטובר 2016

אסף – בעוד חמישים שנה אוסטרליה תהיה באירוויזיון, כלה תתחתן עם כלה גם בישראל, תהיה אלוויזיה בשיפוט, יהיו ארוחות טבעוניות בבתי ספר ואמן היפ הופ אולי יזכה בנובל. הולך להיות קשה!

באבא ימים 14 באוקטובר 2016

מתישהוא זה יקרה. ואין לי שום בעיה עם זה ברמה העקרונית.

אלי 14 באוקטובר 2016

אוסטרליה כבר עכשיו באירוויזיון.
https://en.wikipedia.org/wiki/Australia_in_the_Eurovision_Song_Contest

אסף the kop 14 באוקטובר 2016

דורפן
אם בחירות כמו האחרונה, בעוד 50 שנה פרס נובל לספרות יהיה חשוב כמו פרס ארתור רופין לסופרים.

אסף the kop 14 באוקטובר 2016

אריק – בכלום.
ככל הנראה, מהפכת ההיפ הופ גדולה מהשינויים שדילן היה פס הרול שלהם.
רק נשאר למצוא את הקול דל המהפכה הזאת. אולי ד"ר דרה ?

אריק 14 באוקטובר 2016

גיל סקוט הרון הוא הדילן שלה . והוא אגב ממש מעולה והבידיאס הארורים הצליחו לעצור אותו מלהגיע לפה קצת לפני שמת.

אסף the kop 14 באוקטובר 2016

אריק, אתה צודק.
אני צא בקטע של היפ הופ אז ברח לי לגמרי השם סקוט הורן.

חוץ מזה, אל חשש, יש לנו את אמרה קאן.

נ.ב.
מה דעתך על הארגונים הקוויזלינגים "בצלם" ו"שלום עכשיו" שהופיעו הערב בעוד ישיבת רדיפה של היאהוד ? כמה שלמונים לדעתך מעורבים בסיפור ?

אריק 14 באוקטובר 2016

לא יודע מה מפריעים לך הארגונים האלה כל כך

אסף the kop 15 באוקטובר 2016

סתם לא מת על בוגדים

בני תבורי 16 באוקטובר 2016

אסי,
בוגד זה לא איך שהימין מבין את זה לשיטתו אלא הגדרה חוקית ברורה וממוקדת. הארגונים האלה לא עונים להגדרה הזאת.

ר.בקצה 17 באוקטובר 2016

מה אתה רוצה מהארגונים הללו?
אלו כנופיות של האיחוד האירופי המחוייבות למפעיליהם.

אסף the kop 17 באוקטובר 2016

בוגד זה מי שחותר תחת המדינה שלו ומעמיד בסכנה את אזרחיה.
הם בהחלט עונים על ההגדרה הזאת ואולי באמת הגיע הזמן לבדוק זאת בבית משפט.

באבא ימים 14 באוקטובר 2016

תן לגון באאז לשיר את כל השירים של דילן וכולם ישמעו נעמי שמר.

בני תבורי 14 באוקטובר 2016

אוי היא בלתי נסבלת

אייל הצפון 14 באוקטובר 2016

בלי להמעיט בחשיבותו של דילן, אני חושב שאם כבר מעניקים פרס נובל לאמריקאי יהודי, שכותב ומבצע שירי פולק וגם נולד בשנת 1941, אז פול סיימון ראוי לא פחות.
עניין של טעם.
אבל ברור שהכל פוליטיקה וכולם אנטישמים.

אמוץ כהן-פז 14 באוקטובר 2016

אני חושב שהיחידים שמתעסקים ביהדותו הם היהודים (תקנו אותי אם אני טועה).

ניר 14 באוקטובר 2016

דילן עצמו התעסק המון ביהדותו (וגם בנצרותו, בתקופות מסוימות)

ran 14 באוקטובר 2016

אם כבר blowin' in the wind, אז אין על הביצוע של יאנג

יוסי מהאבטיחים 14 באוקטובר 2016

בכלל, אם כבר דילן, אז אין כמו יאנג

no propaganda 14 באוקטובר 2016

אני מאוד אוהב את דילן אבל לא כל כך אוהב את זה שהוא קיבל את הפרס. זה מרגיש לי פופוליסטי, לא כי הטקסטים שלו לא מספיק טובים אלא כי זה פותח את הצוהר לתת עוד 20 שנה את הפרס להוגה טוויטר.

גיא זהר 14 באוקטובר 2016

למה לא? שירי הייקו לא ארוכים מאורכו של ציוץ ממוצע. אם יהיה מי שמסוגל לכתוב תובנות עמוקות בציוצים, בכבוד!

no propaganda 14 באוקטובר 2016

אני לא מומחה לפרס אבל לא זכור לי מישהו שזכה על שירי הייקו, ייתכן ואני טועה.

ההבדל העיקרי לדעתי הוא הכמות. אף אחד לא כותב עשרות אם לא מאות שירי הייקו בשבוע,כמות כזו פשוט לא יכולה להתרגם לאיכות קבועה. ומצד שני לא ייתכן הוגה טוויטר שמוציא ציוץ פע בחודשיים.

ירון ג 14 באוקטובר 2016

קשה לי בכלל להבין את עולם הפרסים בתחומי יצירה תרבותית. איך בוחרים? תמיד מישהו מתוסכל, מישהו שמגיע לו יותר, מישהו שדילגו עליו. יש זוכה אחד, יש עניינים של טעם ועניינים של פרסטיז׳ה והכרה ציבורית, מוזר.
לגבי הזכייה של דילן – לי זו נראית הכרה של הממסד התרבותי השמרני בכך שהמוזיקה הפופולרית החל משנות ה – 60 היא יצירה בעלת עומק ומשמעות.
יש שרשרת ארוכה של יוצרים, שחשפו באומץ ובגילוי לב את הקרביים שלהם על הבמה, דיברו בלי חשש על פחדים, ייאוש, אהבה, אושר, תקווה ודיכאון. ניל יאנג, פול מקרטני, לנון, הלהקה, פול סיימון, ליאונרד כהן, ג׳ניס ג׳ופלין, בואי, ראשים מדברים, הקיור, הסמיתס, יו 2, נירוונה, איימי ויינהאוס ועוד רבין אחרים. בקרב חבורה זו דילן הוא זקן השבט ואין ראוי ממנו.

shohat 14 באוקטובר 2016

גם אני חושב שדילן הראוי לקבל בזכות היצירה שלו, וגם כהכרה בז'אנר, במובן רחב יותר, בשם כולם.

יואב 14 באוקטובר 2016

ירון,
נהדר כתבת. וכל כך נכון.

בני תבורי 14 באוקטובר 2016

טוב מאוד ירון

כוכבית 15 באוקטובר 2016

כל מילה!

דורפן 14 באוקטובר 2016

ראשית, אם היינו שואלים את החתן, החותנת והבן דוד של הרבה זוכי נובל היינו מגלים שעוד בביאליסטוק הם היו ממש לא בסדר.

שנית, לגבי המחאה. וודי ג׳תרי הוא ענק. אני מקבל שהוא מוחה גדול יותר ערכית. אבל זה עניין לפרס נובל לשלום ולא לספרות. המחאה של דילן וירטואוזית יותר במלים.

אני אוהב אותו יותר לא כשהוא מוחה על הדברים הגדולים – כמו ויאטנאם וזכויות האזרח – אלא דווקא על הדברים הקטנים והקפקאיים.

What time is it? said the judge to Joey when they met
Five to ten, said Joey, the judge says, that's exactly what you get

shohat 14 באוקטובר 2016

או סתם על החרא בחיים, כמו בבblood on the tracks/ idiot wind.

באבא ימים 14 באוקטובר 2016

וברוח הדברים, אתם יודעים שמארי קירי היתה פולניה (וכולנו יודעים מה זה אומר על האופי שלה)? איך אפשר היה לתת לה פרס נובל? ועוד פעמיים?

מאנו 14 באוקטובר 2016

היא הצתרפתה בצעירותה, זה לא נחשב.

יורם אהרוני 14 באוקטובר 2016

אני לא מסכים כמעט עם אף מילה. אולי הענקת פרס נובל תיתן הזדמנות לקהל בארץ לעשות קצת הכרה עם מכלול יצירותיו של דילן שנכתבו על פני 50 שנים. הטקסטים שלו הם רק חלק מהיצירה. צריך להאזין ולקרוא בו זמנית. הרבה פעמים צריך לשמוע ולקרוא פעם ועוד פעם. המחאה היא חלק פעוט ביצירותיו. החלק הטוב בהן הם שירי האכזבה והמרירות. לא היה לוקח את פסטיבל הזמר אבל אולי את פסטיבל שירי דיכאון.
אני לא מלכלך

כאשר הלכתי הלילה בגן הקסום
על בלימה תלויים פרחים של מטפס אדמוני
עברתי שם ליד פתח מעיין צלול חסום
מאחור חבט בי אלמוני

אני לא מלכלך, רק הולך
בעולם העייף העטוף באימה
הלב בוער, מתגעגע לשמוע קולך
איש בתבל לא יידע עד כמה

אומרים שלתפילה יש כוח להבריא
אז אמא, התפללי למעני ברוח הדברים
בלב האדם רוח רעה עלולה לקנן
אני מנסה לאהוב את שכני ולעשות טוב לאחרים
אבל או, אימא, הדברים לא מסתדרים כפי שאני מתכנן

אני לא מלכלך, רק הולך
לפני שתנסי לחצותו, את הגשר אשרוף
הלב בוער, מתגעגע לשמוע קולך
אין רחמים בתבוסה, רק מהלומת אגרוף

מבכי עכשיו אני קרוע בפנים
עיניי מלאו דמעות, שפתיי יבשו, אבריי כואבים
אם פעם אתפוס את אויבי ישנים
אני פשוט אטבח אותם במקום בו הם שוכבים

אני לא מלכלך, רק הולך
העולם מסתורי ועמום מכל עבר
הלב בוער, מתגעגע לשמוע קולך
הולך בערים מוכות הדבר

העולם עוסק בספקולציות, זו כזו מן התנהגות
העולם הזה שהוא עגול כפי שאומרים
הם יסיחו דעתך כדי שלא תוכל לעסוק בדברי הגות
על כל כשלון שלך הם רוקדים ומזמרים

אני לא מלכלך, רק הולך
אוכל כחזיר בעיר בה אין מקום לנזיר
הלב בוער, מתגעגע לשמוע קולך
יום אחד עוד תתחנני שמישהו אותך אליי יחזיר

עם עושרם וכוחם הם אותך מועכים
בכל רגע ורגע אתה עשוי לקרוס על המקום
אנצל עד תום את השעה הנוספת לדברים הכרחיים
כאשר אשוב על עקביי, את מות אבי אנקום

אני לא מלכלך, רק הולך
הגישי לי את מקל ההליכה המשוכלל
הלב בוער, מתגעגע לשמוע קולך
הולך להוציא אותך ממוחי האומלל

כל חבריי הנאמנים אותם אני תמיד מקבל בברכה
הם אתי בראש אחד, בכל אחד מהם בי בוטח
אני סוגד לאמונה שמזמן נזנחה
על השביל הארוך והבודד הזה אין כל מזבח

אני לא מלכלך, רק הולך
הפרד שלי חולה, סוסי עיוור
הלב בוער, מתגעגע לשמוע קולך
על הנערה שעזבתי מהרהר ומהרהר

השמיים התבהרו והגלגלים טסים
תהילה וכבוד הם עובדה קיומית
האש כבתה אך האור הוא נצחי, מעשה ניסים
מי אמר שלא אזכה לעזרה שמימית?

אני לא מלכלך, רק הולך
מגן של איש הרוג נושא בשניים
הלב בוער, מתגעגע לשמוע קולך
הולך כשבעקבי כאב שיניים

הסבל הוא אין סופי ושוחק
דמעות מילאו את כל הסדקים שבחוץ
לא מעמיד פנים, אני לא משחק
לא מטפל בכל פחד לא נחוץ

אני לא מלכלך, רק הולך
מאותו הלילה אני עדיין הולך
הלב בוער, מתגעגע לשמוע קולך
אלך עד לא אוכל לשמוע קולך

כאשר הלכתי בגן הקסום
ביום קיץ בוער על דשא בוער
סליחה אמא, את הכול כבר ניסו
אין כאן איש, הגנן התפטר

אני לא מלכלך, רק הולך
הלאה בדרך, מעבר לפינה
הלב בוער, מתגעגע לשמוע קולך
סוף העולם, תחנה אחרונה

בני תבורי 14 באוקטובר 2016

יורם,
תודה על ההשקעה. עכשיו עם מה.אתה.לא מסכים בדיוק, עם הסיפור על לנואה שדילן בעצמו כתב? עם זה שדילן חתיכת קקה של בנאדם שכולם מספרים? שהוא כבר לא רלוונטי עם המוזיקה שלו כבר יותר מעשור? עם זה שהמורשת שלו בנחלט ראויה לפרס.כלשהו?

בני תבורי 14 באוקטובר 2016

סליחה על הבלאגן בכתיבה אני רע מאוד בכתיבה מהנייד

יוסי מהאבטיחים 14 באוקטובר 2016

עוד 50 שנה מישהו יעמיד אותך לנובל על הכתיבה שלך מהנייד.
יגידו שהיית חתרן…

יורם אהרוני 14 באוקטובר 2016

בני תבורי, מה שכתבת על איזה בן אדם הוא דילן לא רלוונטי בכלל ליצירתו. אני מכיר לא מעט ספורטאים שהם אנשים בלתי נסבלים וזה לא משנה בכלל, כל זמן שזה לא משתקף על המגרש. ספורטאי מקצועני ברמה גבוהה יודע לשתף פעולה גם עם אנשים שהוא מתעב. אותו הדבר גם לגבי מוזיקאים. שום אלבום משמעותי מאז טיים אאוט אוף מיינד? יצאו 4 אלבומים מקוריים שיש בהם שירים טובים יותר ושירים טובים פחות אבל הם מאד מעניינים. באהבה וגניבה יש יותר גניבה מאהבה אבל הגניבות כשלעצמן עושות חסד עם הנגנבים כי היא מעלה אותם מתהום הנשיה. את טמפסט אני אוהב מאד. הטעות הגדולה היא לסווג את דילן כזמר מחאה. הוא ממש לא כזה. דילן התחבר לכל מיני אופנות והמחאה הייתה אולי זו שפרסמה אותו אבל גם באלבומים הראשונים שלו לצד שירי המחאה יש שירים של אכזבה מהנשים בחייו וזה אולי הז'אנר שהוא הכי טוב בו. הוא אגו מאניאק וזה מה שיפה אצלו. אני ואני.
עבר הרבה זמן מאז שכבה אישה מוזרה אצלי במיטה
ראו כמה יפה היא בשנתה, כמה משוחררים אצלה החלומות.
בעידן אחר ודאי כל העולם אצלה היה בשליטה או שהייתה נשואה
בנאמנות למלך צדיק שכתב לה את תהלים בצל ירח ליד עיינות ותהומות .

אני ואני
בעולם בו אדם מטבעו לא מתכוון לכבד או לסלוח.
אני ואני
אחד אומר לשני, איש לא יראה פני ויוכל עוד עיניים לפקוח.

אני חושב שאצא לטיול בהליכה
לא הרבה קורה כאן אם את האמת לומר.
חוץ מזה, אם היא תתעורר עכשיו היא בטח תרצה שאני אפתח אתה בשיחה
אין לי מה להגיד, במיוחד על כל מה שהיה ונגמר.

אני ואני
בעולם בו אדם מטבעו לא מתכוון לכבד או לסלוח.
אני ואני
אחד אומר לשני, איש לא יראה פני ויוכל עוד עיניים לפקוח.

פסעתי פעם בשביל שאיש לא הלך בו, שם המהיר לא יזכה בתחרות
המנצח יהיה האדם הנאות, שהאמת שלו כל שדה תדשן.
זר אחד לימד אותי זאת, להביט אל הצדק ולראות כל תו יפה שעל פניו חרוט
ולראות עין תחת עין ושן תחת שן.

אני ואני
בעולם בו אדם מטבעו לא מתכוון לכבד או לסלוח.
אני ואני
אחד אומר לשני, איש לא יראה פני ויוכל עוד עיניים לפקוח.

חוץ משני אנשים על רציף הרכבת אין איש בטווח ראיה
הם מחכים לאביב, לאורך הפסים ממשיכים לעשן.
העולם יכול להיחרב הלילה, אבל אין כאן שום בעיה
כאשר אחזור הביתה היא תהיה עדיין רדומה כמו דוב שאת שנת החורף ישן.

אני ואני
בעולם בו אדם מטבעו לא מתכוון לכבד או לסלוח.
אני ואני
אחד אומר לשני, איש לא יראה פני ויוכל עוד עיניים לפקוח.

שעת צהריים, סוחב עצמי לאורך הכביש, בחלק האפל ביותר משתלב
אל השבילים הצרים, לא יכול למעוד או להישאר תקוע במקום, אני מרחף.
מישהו אחר מדבר מגרוני, אבל אני עדיין מקשיב רק לרחשי הלב
תפרתי נעליים לכולם, אפילו בשבילך, כאשר אני עדיין הולך יחף.

אני ואני
בעולם בו אדם מטבעו לא מתכוון לכבד או לסלוח.
אני ואני
אחד אומר לשני, איש לא יראה פני ויוכל עוד עיניים לפקוח.

בני תבורי 14 באוקטובר 2016

למה לדעתך התכוונתי לכתוב על יצירתו?

דוד 15 באוקטובר 2016

התרגום יפה אבל גם הוספת פרשנות…
אני רואה בשיר הזה יצירה הרבה יותר דתית ועמוקה
http://www.keesdegraaf.com/media/Misc/648p15he185amf201a6nju21j1615f01.pdf

אביאל 14 באוקטובר 2016

העיקר שיהודי זכה :) ועכשיו ברצינות, אני חושב שהפרס הלך לדילן גם בזכות שיריו וגם בזכות הדמות שלו שמשתקפת בציבור, מורד אבל בצורה חכמה, ניל יאנג צעקני מדי כדי לקבל פרס נובל לדעתי, למרות שגם לדעתי הוא לא נופל מדילן בשום פרמטר ואם כבר קיטש אז תמיד מזיז לי משהו בפנים,
We got soldiers so strong
they can bury their dead
And still not go back
shooting blind.

ודילן היה מעצבן מאוד בהופעה בארץ, אבל הבנתי שזה דפוס קבוע, חשבתי שדווקא פה הוא לפחות ינסה להיות נחמד.

גל אל-איי 14 באוקטובר 2016

רק תיקון קטן בני, החותן של דילן הוא פיטר הימלמן ולא כריס, טיפוס אגוצנטרי עם כמה אלבומים ממש טובים.

בני תבורי 14 באוקטובר 2016

נכון גל, אתה לגמרי צודק, פיטר זה השם. יש לי את האלבומים שלו והוא בהחלט טוב.

קירקגור 14 באוקטובר 2016

דניאל לנואה הוא דושבאג לא קטן מהסיפורים ששמעתי, חלקם ממי שעבדו איתו, גם בתקופת הו מרסי. יש שאומרים שדילן ממש לא שם עליו פס, בטח שלא נלקח לשיחות נזיפה בחצר, והוא פשוט התחרפן מזה ובנה נראטיב שלם.

אישית מעריץ של יאנג באש ובמים. אבל אם אני מסתכל על רשימת היוצרים שסיפרו לי את סיפורה של אמריקה (יעני ארה״ב) דילן בהחלט שם. זה שיש שם עוד יוצרים/סופרים שלא קיבלו עדיין נובל, לא פוסל אותו.

D! פה ועכשיו 14 באוקטובר 2016

אז הנובל בספרות הוא עכשיו הגרלה בין המספרים את סיפורה של אמריקה?

קירקגור 15 באוקטובר 2016

כן. לא עדכנו אותך?

צור שפי 14 באוקטובר 2016

מה שאותי מפתיע זו היוקרה ממנה נהנה (עדיין?) הנובל, מיוחד בשתי הקטגוריות הסקסיות של ספרות ושלום. אני לא יודע מי יושב בוועדה השבדית שבוחרת את הזוכה בספרות אבל אני כן יודע שאת הזוכה בקטגוריה של השלום בוחרים כמה חברי פרלמנט נורבגים. האנשים האלה הם לא בעלי איזו שהיא אוטוריטה והם גם נבחרים על פי מפתח פוליטי נורבגי פנימי. זה כאילו הבחירה היתה נעשית על ידי חמישה חברי כנסת ועם אותה סמכות מקצועית או מוסרית. ממש מגוחך בעיני שמישהו (מה מישהו, כל העולם) עדיין מייחס לעניין הזה חשיבות.

D! פה ועכשיו 14 באוקטובר 2016

חבר אמריקאי שהוא משורר ובעל הוצאה עצמאית קטנה אמר שהדבר הכי חשוב הוא שהפייסבוש קיבל פסק זמן מפוליטיקה וכולו מדבר עכשיו על ספרות ושירה ושירים. כולנו כבר הרווחנו.

וזה לא חשוב אם מסכימים עם הבחירה או לא (אני בצד שלא – כי אם כבר אז כהן היה שם קודם וכתב יפה יותר, הוא בצד שכן – בעבור ההשראה) – הלוואי ועוד אנשים יחשפו לשירת דף, או שירה "קשה" לא יודע איך לקרוא לה, ולא רק לטקסטים מולחנים, והלוואי ועוד משוררים יולחנו, כמו שבארצנו קרה לא מעט ויש המון שירים מעולים שנכתבו כשירה.

Comments closed