לא קלה דרכו

עם שמונה תארי אליפות, ארבעה גביעים מדינתיים, שתי אליפויות אירופה ועוד כמה גביעי שוקולד, מלך, סופר משהו וקהילה, בארבעה מועדונים מארבע מדינות שונות, מוריניו נהייה שבע והפסיק לחפש אתגרים ובפועל חתם במועדון היחיד שהיה מוכן להבטיח לו את השמיים.

מנצ'סטר יונייטד זה לא אתגר. לא כי לא מדובר באחד המועדונים האגדיים ביקום ובהיסטוריה שלו, אלא כי מדובר במועדון שלא יחסוך כדי להגשים את מטרותיו, והליכי בנייה סבלניים שנועדו לקצור פירות בשלב מאוחר יותר, אינם באים בחשבון. שלוש שנות בצורת חלקית – בכל זאת מדובר במחזיקת הגביע האנגלי – מאז האליפות האחרונה, מקבלות משמעות אחרת כשמדובר במועדון כמו יונייטד.

אני לא יודע אם היו למוריניו הצעות נוספות לפני שחתם ביונייטד, אם כי היו שמועות שולנסיה רצתה אותו כמחליף לגארי נוויל שפוטר, אך העובדה היא שחתם במועדון שבמשך שנים טען כי אינו מעוניין בו בעיקר מסיבות הקשורות לרוח המועדון.

עד כדי כך לא מעוניין היה המועדון, עד שהחתים אותו לשלוש שנים עם אופציה להארכה ואף הבטיח לו, על פי מקורות זרים, מענק של חמישה עשר מיליון פאונד תמורת זכייה בליגת האלופות, מה שיכול לקרות, אם בכלל, רק בעוד שנתיים.

*

ההתחלה של מוריניו ביונייטד לא עשויה מהחומרים מהם עשויות הציפיות של בעלי המועדון ואוהדיו ברחבי תבל. האמת, היא אפילו קצת מביכה. עם סגל סופר מוכשר ועמוק, עם רכש בסכומי עתק, מתעורר מוריניו מדי בוקר אל מציאות מדכדכת של מקום שמיני שהוא תוצאה של ארבעה ניצחונות, שלושה הפסדים ושלוש תוצאות תיקו, בליגה שהוא אמור להתקוטט בה על הבכורה, רק עם תאומו פפ.

זה יכול להשתנות כמובן, עם כמות המשתנים האדירה הקיימת בבסיס הרעיון של ספורט תחרותי, מצבו של מתחרה מושפע לא רק מסך יכולותיו אלא גם מיכולות היריבים ומגורמי מזל שלא ניתן להכחיש את הימצאותם, ומה שלא ישתנה בעקבות אלה, עשוי להשתנות בעקבות תוספת תקציבי רכש.

מוריניו, בינתיים, דומה לאקרובט הפוסע על חבל מעל תהום, כשבקצה אחד של מוט האיזון שלו, נמצאים הכיסים העמוקים של המועדון ובקצה השני היכולות המוכחות של פוגבה וזלאטן ועם זאת הוא מתנדנד וצעדיו אינם קלים ואינם בטוחים.

*

תשאלו, ובצדק, מדוע בחרת לציין את פוגבה כראשון, ובכן התשובה פשוטה. פוגבה צעיר ומוכשר שעד כה הצטיין בליגה האיטלקית ולדעתי המשוחדת כאוהד יובה, נכון לו עתיד מזהיר גם באנגליה. היכולות שלו ברורות וידועות ואת הפיין טיונינג הנדרש, הוא יעשה במוקדם או במאוחר, אם לא אצל מוריניו, אצל מאמן אחר שמבין ביהלומים ויודע שמה שמביא את הכסף הגדול הוא העיצוב של היהלום ולא האגו של המעצב.

זלאטן, לעומתו, ימי תפארתו מאחוריו וגילו המתקדם לא יאפשר לו לשחזר אותם ולהישאר הזלאטן  לאורך זמן. יתכן ותפילות אוהדי יונייטד אשר קיבלו מעמד ותוקף של אמונה משיחית – כי הנה אוטוטו זלאטן מתאפס ומתחיל להפציץ, ייענו, אבל זה יספיק רק כדי להביא אותם אל השוקת, כלומר להתבססות באחד מארבעת המקומות הראשונים בתום העונה שיבטיחו השתתפות בליגת האלופות. בעונה הבאה, סמכו עלי ואם לא עלי אז על מוריניו, בעונה הבאה הוא לא יהיה שם. יש גבול לציניות.

*

העובדה שהפוסט הזה נכתב על מוריניו דווקא ולא על גווארדיולה אינה מכוונת להעיד על הבדל כלשהו בין השניים. מבחינתי מדובר בשני אנשי מקצוע מעולים, אשר יכולותיהם המקצועיות לעולם נשקו ליכולות הפיננסיות של המועדונים בהם הועסקו. על אף תארים לרוב (פפ עם עשרים ואחד תארים בשבע שנים!) אף אחד מהם לא עסק מעולם בהליך של בנייה מהיסוד תוך התפשרות עם תקציב מוגבל, גם אליפות אירופה עם פורטו לא משנה את העובדות. יהיה מעניין לראות אחד משניהם מתעלה ולוקח אתגר אמיתי שאינו תלוי בעומק כיסי הבעלים ועד אז, ברשותכם, אני ממתין עם אנקות ההתפעלות.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

68 תגובות ל “לא קלה דרכו”

  1. Gil - Zimbabwe

    אתה צריך לכתוב יותר…

    להגיב
  2. יואב

    מדובר במיומנויות שונות.
    לדעת לנהל כוכבים ותקציב אדיר- תכונה שממעטים להחמיא לה אבל מעטים יכולים לה.
    להצליח עם קבוצה מעוטת תקציב? תצליח אם אתה מאמן טוב.
    ומאחר ומוריניו ופפ הם כאלה, הסיכוי שלהם להצליח עם סנדרלנד גבוה לעין ערוך מהסיכוי של מאמן סנדרלד להצליח עם סיטי או יונייטד.
    מלבד זה, חייבים להתחיל איפשהוא וזוזה החל מלמטה. עצם העובדה שהפך מהר מידי לגדול בתחומו לא צריכה להזקף לחובתו. להפך. ההצעות שהוא יקבל יהיו רק מהענקיות.
    ויונייטד זאת הגשמת חלום. בלי קשר לגודלה.

    להגיב
    • בני תבורי

      ברור, היכולת לנהל כוכבים ותקציב אדיר – נכון לרגע זה – לא ממש עוזרת למוריניו.

      להגיב
      • יואב

        עד עכשיו- נובמבר.
        ואין מאה אחוז אף פעם בשום תחום בחיים בטח לא באימון.
        היי, אפילו פרגי פוטר איפשהוא בתחילת דרכו ונתבע בבית משפט תחת הטענה- לא יכול להיות מנג'ר ומאמן כדורגל.

        להגיב
        • בני תבורי

          גם כאן אנחנו מסכימים, הפוסט שלי, אם תשים לב, לא מסכם את הקדנציה של מוריניו.

          להגיב
    • באבא ימים

      יואב – ברור כי המטרות צנועות יותר. אף קבוצה עם תקציב צנוע לא לקחה פרמייר ליג למעט אחת וזה נחשב לאחת מהפתעות הספורט הגדולות בהיסטוריה. למעט לסטר ויונייטד של פרגוסון באליפות האחרונה שלה, אף קבוצה לא זכתה בפרמיירליג אם לא היה לא התקציב הגבוה ביותר או השני הכי גבוה. גם זה של יונייטד היה רחוק מלהיות צנוע.

      להגיב
      • יואב

        לא חושב שהאליפות הראשונה של פרגי נלקחה עם התקציב הגדול ביותר ובכל מקרה יש את התארים בסקוטלנד שם התמודד מול שתי מכבי כדורסל. פרגי כבר מזמן לא נמדד ככה.
        אבל באיזה הקשר כתבת את תגובתך? נראה לי שפיספסתי משהו(:

        להגיב
    • ק.

      מאמן סנדרלנד אימן את יונייטד לפני 3 שנים…

      להגיב
  3. מתן גילור

    מוריניו זכה גם עם אינטרניונאל מילאנו בליגצ האלופות כשהיא נחותה תקציבית מאריות אירופה

    להגיב
    • בני תבורי

      ועדיין העשירה ביותר בליגה שלה.

      להגיב
      • מתן גילור

        אז אתה לא סופר לו את זה? מודה שלא הבנתי את הקשר לליגה כשהיא מתחרה מול קבוצות מחוץ לליגה.

        להגיב
        • בני תבורי

          אני בהחלט מתרשם מההישג הזה שלו ונותר איתן בדעתי שמוריניו לא חתם מעולם במועדון שלא היה העשיר ביותר בליגה שלו. שני דברים שונים.

          להגיב
          • מתן גילור

            בני, העניין הוא שיש לו שתי אליפויות אירופה ולא אחת כפי שנכתב בפוסט :)

            להגיב
            • בני תבורי

              טעות שלי, מתקן עכשיו. תודה.

              להגיב
              • שאול

                הוא חתם בצ'לסי ובמנצ'סטר. מישהי מהן צריכה להיות המועדון הלא עשיר ביותר בליגה שלה.

                כשהוא הגיע לצ'לסי לקדנציה השניה, סיטי נחשבה הקבוצה העשירה באנגליה.

                להגיב
      • ירושלמי

        ועדיין אינטר לא הייתה הכי עשירה בליגת האלופות בפער משמעותי.
        גם את ביטול הזכייה שלו עם פורטו אני לא מבין.
        אם תבטל את כל הישיגיו בוודאי שתוכל לטעון שהוא לא השיג כלום.

        להגיב
        • בני תבורי

          לא רק שלא ביטלתי אלא אף תיקנתי את טעותי ופורטו הייתה הכי עשירה בליגה ש ל ה. אני לא מתייחס לנקודת הזכייה בלג"א אלא לחתימה במועדון שהיה העשיר ביותר בליגה ש ל ו, נקודה לציון בקריירה של מוריניו.

          להגיב
          • אביאל

            בני – בטוח שפורטו הכי עשירים ? הפערים מבנפיקה וספורטינג הם לא משמעותיים.

            להגיב
  4. אורי

    שום אתגר שיקחו לא ישתווה לזכיה של פורטו בליגת האלופות

    להגיב
  5. אוריה

    יש לו שני צ'מפיונס, לא?

    להגיב
    • יואב

      וזכיה עם פורטו גם במפעל המשני, שנה לפני הזכיה של ליגת האלופות.

      להגיב
    • בני תבורי

      כן, פורטו ואינטר.

      להגיב
  6. jamie

    וקרלו אנצ'לוטי

    להגיב
    • ד"ר רזי הופמן

      אז מה אומר אחרי זה

      להגיב
  7. באבא ימים

    פסיכולוגיית המצור של מוריניו יכולה להיות נכס או נטל. מוריניו בא עם שני מצבי הפעלה- ”אנחנו נגד העולם״ או "אני נגד העולם״. הראשון מדרבן והשני הרסני. אני לא מאלה שעוקבים אחרי מוריניו באדיקות ולכן אולי אני מדבר מחוסר ידע אבל אני לא זוכר מצב בו קבוצה שלו נקלעה לםיגור משמעותי אחרי הצמרת והוא שרד את הסערה והמשיך הלאה. למיטב זכרוני אלו הסיטואציות בהן הוא מתחיל לריב עם כל העולם (אומר שוב – יתכן שאני סתם לא זוכר). השאלה היא מה יקרה קודם. יונייטד יתחילו לצמצם פערים או שיצר ההרס העצמי של מוריניו יתחיל לעבוד.

    לגבי זלאטאן- אני מבין מה אנשי כדורגל מכל הסוגים מוצאים בו. ממה שאני מגיר את מוריניו, זלאטאן לא אמור להיות הטיפוס שלו.

    להגיב
    • קירקגור

      מוזרה ההסתמכות הכמעט בלעדית עליו, שמשליכה המון על משחק ההתקפה השבלוני.

      כשהוא חתם, אני הייתי בטוח שלכל המעורבים בדבר ברור מאוד שהוא מגיע על תקן האס הסקנדינבי הקבוע, ולא כעל עתיד ההתקפה.

      להגיב
      • בני תבורי

        לא באמת חשבת שהוא מגיע כמחליף

        להגיב
        • Gil - Zimbabwe

          יכול להיות שאני לא מתמצא בערך "זלאטן" אבל אני דווקא חשבתי שזלאטן מגיע על תקן "סולשיאר". שהעסק תקוע הוא ניכנס לנגוח גול ניצחון.
          אם מוריניו אמיץ הוא מוציא היום את זלאטן מההרכב ויש לך יונייטד נהדרת.

          להגיב
          • אמיתי

            לא מבין אותכם גיל וקירקגור..פעמיםם..
            זלאטן בא לשחק והרבה והוא התחיל חזק ונקלע
            לבצורת. לדעתי הוא עוד יבקיע הרבה והוא ממש
            לא האשם במשחק ההתקפה השבלוני שלנו. הוא
            שיחק בקבוצות מאד התקפיות והיה משמעותי לא רק
            במשחק הראש שלו ומה לעשות שהוא לא יכול לבשל
            לעצמו..פה צריך תאום ושחקנים יצירתיים. שמאטה יהיה
            יציב מחטארין ישחק ופוגבה ימצא את מקומו יהיה לו הרבה
            יותר קל. לא חושב שהוא צריך לרדת לספסל ומההתחלה
            חשבתי שהוא יהיה בורג חשוב בקבוצה. לפחות העונה

            להגיב
            • קירקגור

              לא אמרתי שהוא שחקן שבלוני, חלילה. אני כן חושב שפילוסופית ההתקפה הנוכחית שלנו, אם יש כזו בכלל, בנויה סביבו כראש הפירמידה, וזה יוצר משחק שבלוני. יחזור לכושר, מאטה יתייצב, פוגבה ימצא מקומו, מחטיריאן ישחק – כל אלו הם אקסיומות, שבינתיים לא נעשית שום דרך יצירתית לפתור אותן ואני בקושי מונה 90 דקות העונה של כדורגל שוטף והתקפי ביונייטד.

              כשיש לך שתי הבטחות ענקיות כמרשיאל ורשפורד, וסגל שכולל עוד כמה וכמה הבטחות התקפיות וסמי התקפיות, אתה לא בונה את תוכנית המשחק שלך בחצי הקדמי על חלוץ בן 34 שבא לתת עונה, שתיים. אתה משלב, מערבב, מנסה ומשנה.
              לא פוסל את זה שאפשר לחכות שהוא יחזור לכושר, ובינתיים לייבש את ראשפורד באגף ואת מרשיאל בספסל, ולשלוח את מחטיריאן ודפאיי להכין עוגיות עם רוני ושווייני בימי משחק, ואם אנחנו יגור להכניס את פלאייני שייתן מחץ בחוד. אבל אפשר גם להודות שזה משעמם טילים.

              להגיב
              • קירקגור

                *ואם אנחנו בפיגור, התכוונתי.

                וחוצמזה אוסיף רק, שגם כשהגיעו אליו הכדורים, היו לו החמצות מסמרות שיער בכמעט כל משחק. אני לא רואה שום סיבה לו לתת לאחרים צ׳אנס שווה למולו כרגע או ביחד איתו (אינעל רבאק ממתי שני חלוצים זו מילה גסה)

                להגיב
  8. קירקגור

    מנצ׳סטר יונייטד בעיניי היא דווקא מהאתגרים הגדולים ביותר שיש למאמן, ואני לא בטוח שרוב המאמנים כיום היו קופצים לקלחת ללא היסוס. האתגר ביונייטד הוא להשתלט על נושאת המטוסים הענקית הזו ולנווט אותה תוך כדי שמנסים לתקן את חדר המנועים שיש בו הצפה, בזמן שההנהלה כל הזמן ממשיכה בנסיונותיה להסב את האוניה לספינת הקרוז הגדולה בעולם (וכן, מאה מיליון פאונד על תותח אחד, מבטיח ככל שיהיה, אינו קל).

    בניגוד לריאל, הכסף הגדול באנגליה לא מבטיח לך יותר מדי. ולראיה, שלוש השנים האחרונות. כאוהד יונייטד לא מפחידה אותי הבצורת, ואני שמח שתמו ימינו הכמעט בודדים בפסגה (ואני שמח שזכיתי גם לחוות אותם). מפחידה אותי ההרגשה שהמרחק בינינו לשבע הקבוצות שמעלינו, מבחינה ניהולית מחד ומבחינת חדוות המשחק מאידך, היא רחוקה.

    לא שמחתי יתר על המידה מהמינוי של מוריניו, ולא יצא לי לשמוח עוד הרבה העונה. אבל מוקדם לקבוע לאן זה הולך, כי זו בכל זאת נושאת מטוסים ולא קטאמארן, ואני חושב שלמוריניו יש עוד מקום להתפתח ולהוסיף פרקים נוספים לסיפור שלו, ולא אתנגד אם זה יתחיל עכשיו.

    אה, ושיפטרו את וודוורד.

    להגיב
    • בני תבורי

      יפה כתבת ואני מסכים, יונייטד היא בהחלט אתגר עצום ומורכב מאוד משני טעמים: לא פשוט לדשדש בנעליים הענקיות של פרגוסון ולא פשוט לעמוד בציפיות. נכון גם שהכסף הגדול באנגליה אולי מבטיח, אבל לא בהכרח מקיים. העניין שאני מבקש להדגיש הוא ההתנגשות הדיאדוכית בין מוריניו איש המקצוע המעולה לבין מוריניו קצר הרוח והשבע.

      להגיב
      • ד"ר רזי הופמן

        פרגי לא היה כל כך מוצלח בשנותיו הראשונות ביונייטד. הוא גם הגיע למועדון שהיה במדבר במשך כמה שנים, לכל אלה שלא יודעים או לא זוכרים:)

        להגיב
      • קירקגור

        מסכים איתך שיש דיכוטומיה וזה באמת ניכר במבטו של מוריניו, שנראה כבוי יותר מאשר רעב. אני רק חושב שיתכן והוא לא אמר את המילה האחרונה, דווקא גודל האתגר ליצור מורשת חדשה ביונייטד מעומק הקושי הנוכחי יכולה להיות השיא שאליו הוא עוד לא הגיע, גם אם מדובר באחד המועדונים העשירים בעולם. אופציה ב׳ זה שהוא חותך ומתחיל לאמן נבחרות. אופציה ג׳ זה לפתוח מסעדת שף.

        להגיב
    • no propaganda

      עצם בזבוז הכסף לא מבטיח כלום לאף אחד, צריך להביא שחקנים ששווים את הכסף. באנגליה לא ממש הפנימו את זה.
      אבל לאט לאט שחקנים טובים מגיעים ולפעמים במחירים לא כאלה גבוהים, ראה ערך גונדואן.

      להגיב
    • cookie-monster

      אהבתי. נקודות מצוינות.

      להגיב
  9. רני

    אחלה שיר

    להגיב
  10. ניינר / ווריור

    כל הפוסט, המצויין לכשעצמו, שווה בשביל מרשל טאקר.
    אני בינתיים מושקע חזק בהימור שמוריניו מפוטר במהלך העונה הבאה

    להגיב
  11. גור אילני

    אני לא בטוח שמוריניו נהיה שבע, הוא עדיין אוהב את הכדורגל לדעתי. אבל מה שקרה לו בין היתר זה תהליך של התבודדות והתרחקות מהירוק של הדשא. עוד בקדם העונה שעברה סיפר איך הוא יושב לפני משחקים ורואה סדרות באייפד שלו. להערכתי הוא שומר על יחסים טובים עם הסגל אבל רשמיים יותר מאשר הצליח עם קראבליו, הילאריו, ואז גם למפארד, טרי ודרוגבה.

    קיוויתי עבורו שביונייטד הוא ימצא את התשוקה שלו מחדש, יסתער על התפקיד ויטרוף את הדשא באימונים ובמשחקים. הפרדוקס הוא שביונייטד קשה יותר לעשות את זה – המון תקשורת, מערכת גדולה וכבדה שהוא לא מכיר טוב, אנשים בחליפות, ואפילו ברמה הפיסית שהספסל באולד טראפורד ממוקם גבוה מעל הדשא.

    להגיב
    • Ljos

      מוריניו אהב כדורגל פעם? אז למה?

      להגיב
      • אריאל גרייזס

        בניטז בליגת האלופות הוציא לו את החשק מכדורגל. מאותו רגע הוא הפך לבונקריסט

        להגיב
        • אריק

          עוד פעם עם המלצר השמן שלכם מהליגה השניה שקרס הרס ונבעט מכל מקום מקום בו החליף את מוריניו אחרי שהאחרון הצליח?
          פאקט!!

          להגיב
          • בני תבורי

            להזכיר לך את זה בפעם הבאה שתתלונן על "חוגגים…"?

            להגיב
            • אריק

              תזכיר מה שאתה רוצה הזבוב והפיל עושים הרבה אבק.

              להגיב
  12. באטיגול

    רק לציין: פפ כן בנה סגל מאפס עם תקציב (יחסית) מצומצם וזכה להצלחה גדולה – עם בארסה ב׳ אותה הוא העלה ליגה בעונתו הראשונה כמאמן.

    להגיב
  13. אריאל גרייזס

    מוריניו של יונייטד בעיניי הוא לא המוריניו שהם חתמו לקבל. מוריניו שאני מכיר, הדבר הראשון שהיה עושה בקבוצה חדשה זה לסדר את ההגנה והקישור האחורי. מביא גרזן מאחורה, מביא מגנים טובים. מוריניו הזה אמנם החתים את ביילי אבל זה בערך הדבר היחיד שהוא עשה מאחור כשכל מי שראה את הקבוצה הזאת בשנים האחרונות ידע שהיא מאוד פגיעה שם.
    ואז הוא הלך והחתים את זלאטן. אני מת על זלאטן, שחקן מאוד כיפי – אבל הוא הכל חוץ משחקן של מוריניו. מוריניו הרי זה האיש שלקח את אטו שהבקיע בצרורות בבארסה ושם אותו בתור מגן. אצלו אין הנחות לשחקנים, כולם צריכים לרוץ ולהשקיע. זלאטן הוא ההיפך מזה. בכלל, בכדורגל המודרני, שחקן כמו זלאטן כבר כמעט לא קיים. גור דיבר על זה בטור הקודם שלו, על זה שחלוץ גדול שמשחק עם הגב לשער הוא חיה נכחדת. וזה השחקן הראשון שמוריניו מחתים, במקום לבנות על מארסיאל ורשפורד שהם התגלמות החלוץ המודרני. ואחרי זה ההחתמה של פוגבה. ממתי מוריניו משלם כל כך הרבה כסף על שחקנים נוצצים? איך בן אדם שמבין כדורגל יכול לבנות על פלאיני בקישור האחורי שלו? איך הוא לא רואה את בעיית המגנים שלו?
    אני לא יודע אם הוא איבד את התשוקה שלו או שהוא לא מתחבר למועדון כמו שהוא חשב או שאולי רוחו של פרגוסון שורה מעליו והוא לא מרגיש בבית. אבל כל עוד הוא לא ירגיש בעל בית במועדון, הוא יהיה בבעיה. חשבתי שהספסול של רוני זאת התחלה נכונה מבחינתו, אבל זה כנראה יותר עמוק מזה.

    להגיב
  14. cookie-monster

    הוא משדר שנמאס לו מכל מיני דברים במסיבות העיתונאים לא? בנימת הדיבור. ככה זה נראה לי במעט שראיתי ממנו. אז לא פלא שזה משתקף אליו בחזרה

    להגיב
  15. Kirma der faux

    יש אלמנט מאוד חשוב במנג'ר כדורגל (כמו מאמן ראשי בפוטבול) שקצת קשה לי להגדיר שהוא ההילה, הכריזמה או המוניטין של הבן אדם שצריך להתנהל כלפי כל העולם כיודע כל (או לפחות יותר טוב מהאנשים שמולו) כדי לרתום את כל הקבוצה להתנהל בתיאום לפי התוכניות שלו. זה קצת קסם בסגנון חכם מימון שעובד כל עוד אנשים מאמינים, וברגע שהוא אובד מאוד קשה לשקם אותו.
    אני חושב שהתקופה בריאל ובעיקר הסוף שלה סדקו למוריניו את ההילה הזאת, ומאז הוא מתנהל עם מערכת שמפקפקת, גם אם אלו ספקות קלים בדרך שלו, וקצת שמה אותו במעין סטטוס של על תנאי שמאוד קשה לצאת ממנו. מהבחינה הזו התקופה הקרובה היא המבחן הגדול ביותר שמוריניו עמד מולו בקריירה.

    לגבי הרכש הלא אופייני למוריניו, יש לי הרגשה שכרגע יש בעסקעות שמבצעת יונייטד יותר משקל לרצונות של אדידס מלרצונות של המנג'ר.

    להגיב
  16. אסף the kop

    אני מבקש מאוהדי ליברפול לא לכתוב על יונייטד ולא להגיב על פוסטים שנכתבו על ידי אוהד ליברפול על יונייטד.
    מה פתאום לתת להם עצות ? ואם מוריניו מדפדף ב"דה באזר".
    עלינו לעמוד בצד ולקוות שככה יימשך.

    להגיב
    • אריאל גרייזס

      הכי חשוב לנצח את ווטפורד ביום ראשון

      להגיב
      • אסף the kop

        שיט
        זה בראשון ?

        להגיב
        • Kirma der faux

          ראשון בארבע ורבע. שעה מאתגרת.

          להגיב
          • בני תבורי

            מה לעזאזל עבר להם בראש שם במחלקת השיבוץ, מי יכול לראות משחק בשעה כזאת?

            להגיב
            • אריאל גרייזס

              תגיד תודה, אצלי זה בשש ורבע בבוקר

              להגיב
              • אביאל

                אין כמו לראות כדורגל אנגלי בשעות הבוקר בבר בארצות הברית.

                להגיב
                • אריאל גרייזס

                  האמת שבדרך כלל זה סבבה. אין לך את כל הציפייה הזאת למשחק, להעביר את היום במתח. בשבועיים האחרונים קמנו בשמונה ואז בתשע וחצי ליברפול שיחקה. הבעיה היא שהחוף המערבי נותן לך משחקים גם בשעות לא בדיוק הגיוניות כמו 4 בבוקר..

                  להגיב
                  • ניינר / ווריור

                    אבל את הקאבס תראה בשעה נורמלית, מנוול :)

                    להגיב
                    • אריאל גרייזס

                      מבואס שנגמר הבייסבול, זה היה חודש ממש כיפי, כל ערב משחק. מה אני אמור לעשות עכשיו בערבים, לדבר עם האשה? לשחק עם הילדים??

                  • איאן ראש

                    עדיין יותר הגיוני מלצאת לרכיבה עם האופניים בחמש וחצי בבוקר.

                    להגיב
                    • ריצ'י מקאו

                      צודק. אני לרוב על האופניים כב בחמש ורבע…

    • גור אילני

      מקווה שהטקסט של בני מיתרגם לפורטוגזית בצורה לא קוהרנטית ב-auto translate

      להגיב
    • אמיתי

      איך אומרים עמה יעמיק בסקאוזרית?

      להגיב

מה דעתך?