כחול זה בלב

והיה גם מכות

בדיון פנימי עתיק המתנהל בתוכי עולות שתי תהיות באשר להגדרת המושג אוהד הצלחות: האם מדובר באוהד המגיע למשחקים רק כשהקבוצה מצליחה, או שמא באוהד שהקבוצה מצליחה רק כל אימת שהוא מגיע למשחקים.

ואין סיבה טובה מזו כדי לגרור את גילי למשחק של הפועל בראש הזהב ואני אסביר: גילי זה הבן שלי, הפועל, זה כי בפתח תקווה יש רק קבוצה אחת, וראש הזהב זה כי ככה אנחנו אוהדי הפועל רוצים. תזרמו או לא.

גילי שנשלח לקופה עם שטר של מאה שקלים חדשים, חוזר עם שני כרטיסים ועם השטר, תוצאה ישירה של החלטת בעלים לאפשר כניסה חינם. לתדהמה מחד ולאושר אין קץ מאידך, מצטרף גם ידיד המחלקה עופר פרוסנר, שצלקות  ארסנל – באיירן כבר אינן ניכרות על פניו.

*

האצטדיון החביב שתכולתו הנקובה הרשמית אחד עשר אלף וחמש מאות מקומות ישיבה, מלא עד קצת יותר מאפס. ההחלטה היכן לשבת מקבלת ממדים אפיים כשל החלטה קיומית. אני לוקח מנהיגות נדיבה ואומר לגילי, עופר ואורי, יאללה תבחרו. אנחנו עולים למרומי גוש חמש, מקום מושבי הקבוע במשחקי הבית של הפועל עוד מימי האורווה הי"ד, ממש על השפיץ של המגרש. מה שיפה שם זה שאם נכנס גול בשער הקרוב, רואים את הרשת זזה ככה בתלת מימד.

בשלב מסוים אופף אותנו ריח נפלא של גראס. ניסיוני מוביל אותי למסקנה כי מדובר בסופר סקאנק מגידול עצמי מסוג "אור עקיבא גולד" וזה כל מה שאני מוכן לחשוף לגבי זהות המקור, אבל תחשבו כמה זה יפה שמשחק של הפועל בלאומית מריח כמו וודסטוק.

*

הרכב הפועל פתח תקווה המשחקת בתלבושת פסים כחולה א-לה דפורטיבו לה מלאבס, מונה שני שחקנים שאני מכיר, אבי איבגי השוער ויואב זיו. על שחקן נוסף, מתן בלטסקה, מעולם לא שמעתי עד שקראתי השבוע כי נמכר למכבי תל אביב, ומאתמול אני מכיר גם את סלבישה סטויאנוביץ' הסרבי שהבקיע את הראשון ובישל את השני. על גב חולצת שחקן אחר של הפועל רשום השם חסן מה שעורר בי זיכרונות נעימים על אף חוסר דמיון מוחלט.

היריבה מגיעה מנצרת עילית, כך נדמה לי, אף כי היא משחקת באדום-צהוב מס אשדודי. עד שליאור אסולין הוחלף בדקה 68', לא זיהיתי אצלם אף שחקן. כך או כך, את הראשון היא חוטפת רבע שעה מפתיחת המשחק ואת השני רבע שעה לפני ההפסקה. את השלישי היא שומרת למחצית השנייה.

בתמונה: הצלם. עורך הווידאו של עמותת "הכחולה" ואוהד קבוצה אחרת שבא לראות למה יבש המעיין.
בתמונה: אוהד, עוד אוהד ואוהד קבוצה אחרת שבא ללמוד מקרוב למה הקבוצה שלו על הפנים.

כשהובקעו השערים לזכות הפועל הקהל הגיב כמצופה. לא יכולתי שלא להיזכר איזו השפעה הייתה פעם לאוושת הקהל הצוהל על חיי, מילדותי המוקדמת. קשה להגזים בעצמת ההתרגשות בעקבות אוושת תשע מאות איש באצטדיון גדול, אבל זה בהחלט מחמם את הלב. נעים גם לראות את מקהלת האוהדים המורכבת כולה מחברי ארגון "החזית הכחולה 06" על דגליהם, תופיהם ותלבושתם, עם הרפרטואר הנפלא המורכב ממנגינות של יואב יצחק, ברוזה, משינה ו Fur Elise הנפלא של לודוויג ואן. יש ברפרטואר גם התייחסות ליריבה העירונית שלא אזכיר את שמה המשוקץ, ובמיוחד לדודיו של שחקן הרכש החדש של הקבוצה של פרוסנר.

*

מה שעוד מחמם את הלב ומפיח תקווה, זו יוזמה חדשה של אוהדי הקבוצה שנולדה בעקבות הבנה כי נדרש שינוי דרמטי בכל הנוגע לבעלות על המועדון על הקבוצה הבכירה ומחלקות הילדים והנוער, ותוצאתה היא הקמת הכחולה עמותת אוהדי הפועל פתח תקווה, שמטרתה יצירת מוקד כוח והשפעה אשר ייכנס כשותף בבעלות על המועדון. הפועל פתח תקווה, למי שלא מבין, הוא מועדון מתפורר שאיבד בשנים האחרונות את נכסיו הכלכליים והמוסריים והקמת העמותה הוא צעד כמעט אחרון לתחייה והתחדשות. יש אמנם מודלים מוצלחים וראויים לחיקוי של קבוצות  אוהדים כמו קטמון, נורדיה ורובי שפירא, ונשאלת השאלה למה לא ללכת בנתיב ידוע ולהקים את הפועל סטלמך או הפועל רצבי למשל? כי איך שלא מסתכלים על זה, הפועל פתח תקווה הוא מותג ענק שעליו ואתו גדלתי, וגם כשהוא צל צלו של עבר מפואר, יהיה לי כמעט בלתי אפשרי לפתח הזדהות עם מותג חדש. יש הרבה תופעות כמו הפועל פתח תקווה, אומר אורי, אין שום דבר שדומה לאהבה להפועל פתח תקווה.

*

אה, המכות. ובכן, לא ממש ראינו מכות. ראינו מהומה והתגודדות ששכללה חבר'ה מהחזית על ברדסיהם המקסימים, כמה אנשים חסרי זהות רשמית ושוטרים שמנוחתם הופרעה. לבד מאצבעות מושטות לכיוונים מנוגדים והבעות איבה קולניות בילטרליות, לא נצפו אגרופים, בעיטות או ראסיות. יש גבול גם לטוב שיכול אחר צהרים אחד של יום שישי לספק.

בערב אכלנו צ'ולנט ואני פתוח לדיון בנושא.

פרשת יתרו - עשרת הדיברות
לפחות באיירן לא ניצחה

75 Comments

איציק 18 בפברואר 2017

בנושא הצולנט, חוץ מלומר שזה טעים כאשר עשוי טוב, אין לי מה לתרום.
בעיניין אוהד הצלחות, להבנתי זה מישהו שאהדתו משתנה עם הזמן כיוון שהוא לא אוהד קבוצה ספציפית אלה קבוצה שמצליחה והוא עולה על הגל. למשל, היום זו ברצלונה…

רן הנרגן 18 בפברואר 2017

צולנט טוב חייב להיות לח. חס וחלילה יבש או רטוב. לח.

יוני (המקורי, מפעם) 18 בפברואר 2017

חסר מתכון של הצ'ולנט.
יפה שבאו אלף איש בלי טיפת סיכוי לעלות ליגה, בלי הזדהות עם אף שחקן, בלי ערך מוסף מעבר לכדורגל נטו.

בני תבורי 18 בפברואר 2017

יוני,
1. כתבתי על זה פעם, מצרף שוב לעיונך: http://debuzzer.com/tavory/3737/
2. בדיוק, אני מסתכל על אוהדים צעירים שנושאים היום בעול העידוד וחושב שפסגת הצלחותיהם כאוהדים הייתה עלייה לליגת על… :(

מאנו 18 בפברואר 2017

כשאתה לא כותב על ליברפול זה עוד יותר טוב :-D

יאיר אלון 18 בפברואר 2017

+1

בני תבורי 18 בפברואר 2017

די מאנו…

מאנו 18 בפברואר 2017

טוב, מבטיח להפסיק להגיב לפוסטים שלך

אלעד כץ 18 בפברואר 2017

לפני כעשר שנים, בביקור האחרון שלי באורווה השוטרים בכניסה גילו אצלי שני ג'וינטים ולקחו אותי לתחנה… למחרת אפילו הופיעה ידיעה על זה בעתון.
לגבי אהדה, אני מתחבט האם אני עדיין נחשב אוהד הפועל פתח תקווה אם אין לי מושג מי השחקנים מי המאמן ובאיזה מקום הקבוצה נמצאת בטבלה?

עזמי 18 בפברואר 2017

על אף שאתה כנראה צוחק התגובה הזו בלבד יכולה להיות נושא לפוסט או לפתוח סדרת פוסטים שלמה בסגנון נחשון שוחט או אורי אמיתי רק כתיבה נוסח אלפסי

אני סבור שאם אתה רואה את עצמך אוהד הפועל פתח תקווה הרי אתה אוהד הפועל פתח תקווה

חיים הצהוב 19 בפברואר 2017

אני לא זוכר מה הלך לפני 10 שנים אבל מאז שהוציאו את השוטרים מהמגרשים (רק שלא יחזרו) עולה הרבה עשן במשחקים…
לפני חוק איסור עישון במקומות ציבוריים זה היה לאורך כל המשחק היום זה בעיקר קורה במחצית, אבל בריכוז הרבה יותר גבוה.
אני זוכר שהיו לי חברים טובים בשחקן ה12 ז"ל שתמיד אמרו לי לשים לב שבמחצית השנייה יש הרבה פחות עידוד, הם קישרו את זה לכך שהאוהדים היו מחביאים בחדרי עידוד מכשירים לעישון ובחצית אחרי 2 סיבובים לא היה כוח לאף אחד לצעוק.

יאיר אלון 18 בפברואר 2017

אין ספק שקריאת הפוסט עדיפה על צפייה בהפועל פתח תקווה ברוב שלבי העונה
אז גילי הוא אוהד ההצלחות? אם כך הדבר ואכן הביא ניצחון יש לשקול מחדש את ההגדרה

בני תבורי 18 בפברואר 2017

לא, אני. גילי כיתת רגליו לכל משחק בית וחוץ, בכל מזג אוויר עד שהחל לבלות את זמנו בין הבית לוויסקונסין…

ק. 18 בפברואר 2017

אוהד הצלחות של גרין ביי?

צור שפי 18 בפברואר 2017

פוסט מקסים. אוהד הצלחות זו אופציה א שלך אבל זה לא מתבטא רק בהגעה למשחקים רק כשהקבוצה מצליחה אלא גם באובדן עניין, קשב ומעורבות ריגשית כאשר היא לא מצליחה. אופציה ב שלך קרויה ״קמע״. שנים שלא אכלתי צ׳ולנט ואני מתגעגע.

בני תבורי 18 בפברואר 2017

באותו מקום באותה שעה, בפעם הבאה שאתם מגיעים.

צור שפי 18 בפברואר 2017

יש!!

סימנטוב 18 בפברואר 2017

יוזמת"הכחולה" ברוכה. כשראיתי את הקליפ ההשקה התרגשתי (פעם ראשונה מהקבוצה הזאת מזה 15 שנה…) מקווה שיצליחו ויבנו את זה נכון.
השנה אני צופה לא פעם על הקו האדום ובודק את המרחק ממנו (מגמה חיובית בשבועות האחרונים אבל עדיין לא משהו והסכנה עורבת).
הבוקר חשבתי על האושר הזה שאנחנו מחפשים כאוהדים וכמה הוא חסר לא עם הקבוצה הזאת. בעצם כמה שונה האושר ברגע ההישרדות מאושר של זכייה כלשהי? אולי הוא אפילו יותר משמעותי מאחר וברגע הזה שניצלים מירידה אפשר סוף להשתחרר מהעננה הרובצת עלינו.
יאללה שתיגמר העונה הזאת ושנוכל לחייך בסופה ונתחיל בקיץ התמכרות חדשה לתקווה שבעונה הבאה לא נהייה זנב לשועלים.

בני תבורי 18 בפברואר 2017

סימנטוב,
הפועל לא תעלה לליגת על השנה, זה ברור ומובן, ויש לזה גם פאן חיובי הקשור לעמותה ומטרותיה. יהיה נכון יותר לנהל מו"מ על הצטרפות לבעלות כשהקבוצה בליגה השנייה ולא בראשונה, במיוחד מול הבעלים דהיום. צריך סביבת עבודה נוחה ושקטה יחסית בלי רעש של איום קיומי ומלחמה נגד ירידה.

Amir A 18 בפברואר 2017

בשנה השניה שלנו בארה"ב אזרתי אומץ והזמנתי זוג חברים אמריקאי לצ'ולנט. אם אכלו בנימוס, לא דיברו הרבה. זמן קצר לאחר מכן הם עברו למיזורי ולא שמענו מהם מאז ואנחנו עדיין לא סגורים באם הצ'ולנט תרם לעניין.

Amir A 18 בפברואר 2017

*הם אכלו

פה איתמר 18 בפברואר 2017

מצטרף לתגובתו של רן הנרגן.
צולנט חייב להיות לך.
והערתי: עדיף לבשל בשכבות ורשתות ולהגיש כל מרכיב בקערה נפרדת.

אריק 18 בפברואר 2017

צ`ולנט זה מגעיל.

בני תבורי 18 בפברואר 2017

איך אתה לא מפסיק לא להפתיע.

אריק 18 בפברואר 2017

תוריד את זכרונות בית אמא/סבתא ונשאר משהו שנראה כמו קולונסקופיה וטעם חום.

חיים הצהוב 19 בפברואר 2017

צ'ולנט זה מגעיל לעומת חמין… :)

כחול אדום 18 בפברואר 2017

הפסים זה לא לה קורוניה, אלא הפועל של סוף שנות ה- 70, של רמלר, עמוס ברטר וציון יוסף.

בני תבורי 18 בפברואר 2017

גם נכון. אתמול התכתבתי עם ברטר על הימים ההם…

כחול אדום 18 בפברואר 2017

וואו, כוכב הכדורגל הראשון שלי (קיגאן וקני היו רק בטלוויזיה)

בני תבורי 18 בפברואר 2017

שחקן מצוין, החזיק את הקישור בזמנו והגיע לנבחרת של ג'ק מנסל. דינמו אמיתי.

כחול אדום 18 בפברואר 2017

לא זכרתי נבחרת, הופעות או רק בסגל?

יואב 18 בפברואר 2017

לא הרכב למיטב זכרוני.

בני תבורי 18 בפברואר 2017

שתי הופעות בהרכב: ניצחון 2:3 על בלגיה והפסד 1:0 לאוסטרליה.

יואב 18 בפברואר 2017

אוקיי. טנקס בני. התמודד עם תותחים אז, כל הכבוד.
וצולנט זה אש. אשכזי יבש, ספרדי רטוב, בכל פורמט.

איציק 18 בפברואר 2017

ספרדי זה לא חמין?

יואב 18 בפברואר 2017

אכן.
אוכל חמין/צולנט מתי שרק אפשר.

סימנטוב 18 בפברואר 2017

הוא לא הפסיק לרוץ!

גור אילני 18 בפברואר 2017

העיר שצריכה להיות הפיילוט ללגליזציה צריכה להיות פתח-תקוה

בני תבורי 18 בפברואר 2017

להפך, לגליזציה תוציא את כל הפאן.

צביקה פחחות 18 בפברואר 2017

פוסט נהדר, תבורי.
בדיוק מהסוג שאני פותח דה באזר בשבילו כשאני נהיה רעב ומחפש משהו ללוות ניגוב של חומוס מהמכולת עם לחם ירוק (אל תשאלו אותי מה זה).
גם לי כל זה מזכיר תקופות נשכחות (לפני שהפכתי לאוהד בית"ר כדי להרגיז את אבא, ואז לאוהד הפועל תל אביב בשביל שלום בית ועד חוסר העניין ככמעט מוחלט של היום. אני הרבה יותר נהנה לקרוא על ספורט מאשר אשכרה לצפות בו – עכשיו על זה מישהו צריך להרים את הכפפה ולכתוב עליו פוסט. בהחלט אנוחם אם תמצאנה עוד אנומליות מסוגי)
אבקשך בעתיד להוסיף אנקטודות על הספורטן למען תחושת העצמת הלוקאל-פטריוטיזם. אם זה לא קשה.

בני תבורי 18 בפברואר 2017

מהספורטן יש לי רק סיפור אחד: הגענו מהקיבוץ לפ"ת לבקר את ההורים ואבא לקח אותנו לספורטן שהיה אז סוג של גאווה עירונית. זרקתי את עומר שהיה אז בן ארבע למים העמוקים והתיישבתי לקשקש עם אבא. המציל כמעט חטף התקף לב ונרגע רק כששכנעתי אותו שבקיבוץ הילדים נולדים עם סנפירים…

צביקה פחחות 18 בפברואר 2017

זה כל מה שהייתי צריך.. :)

אגב, אין עיר שיותר מתאים לה מקומון בשם "זה מה יש". (נקרעתי מצחוק כשנתקלתי בזה במקרה, בסוף מסתבר שזאת בכלל רשת ארצית תחת 'ישראל היום'. מה כבר יגרום יותר לקדנציה נוספת עם ביבי מאשר low expectations ?!)

וחובה להזכיר בכל פוסט על הקבוצה הזו (והקבוצה השניה שטוענים שקיימת בעיר) שזו העיר היחידה בעולם בה נשרפה תחנת כיבוי האש. קצת גאווה מקומית, מה קרה.

בני תבורי 18 בפברואר 2017

אתה יודע שאתה מדבר על הסבא שלי…

צביקה פחחות 19 בפברואר 2017

נא הרחב.

צביקה פחחות 19 בפברואר 2017

ואמרנו בלי סבים.

בני תבורי 19 בפברואר 2017

סבא שלי, משה תבורי, היה המייסד והמפקד הראשון של מכבי האש במלאבס והוא הוא אשר יצא לכבות שריפה והתחנה שלו עלתה באש…

אלעדוס 18 בפברואר 2017

תודה בני. הלוואי והעמותה תצליח להיכנס ולהתחיל את השיקום של הקבוצה. זה נראה רחוק ולא הבנתי עד הסוף את התכנית אבל מי ייתן…
כבוגר האורווה זכרונות הילדות שלי הולכים ליוסי חצוצרה , ברטו וכמובן ראש פלוגת הסדרן יוסי טסה . היום אפילו את השחקנים איני מכיר וקשה להזדהות

צביקה פחחות 18 בפברואר 2017

תמיד אפשר לשוב ולבקש את עזרתו של מאיר שמיר. בעלים פיצוץ. לכאורה.

בני תבורי 18 בפברואר 2017

יוסי חצוצרה עוד מגיע למשחקים אבל בלי החצוצרה, את ברטו אני לא רואה ויוסי טסה כבר ז"ל.

רטקסס 18 בפברואר 2017

אתה בטוח שז"ל??
קניתי ממנו פרחים בחגים..

בני תבורי 18 בפברואר 2017

בטוח בטוח

בני תבורי 19 בפברואר 2017

מסתבר ששלמה עצמוני שהגיב כאן, טוען ובתוקף שיוסי טסה חי וקיים. זה מאוד משמח אותי ואני מקווה שהפאשלה שלי היא סגולה לאריכות חיים ליוסי. עכשיו רק נשאר לי לברר מאיפה הוצאתי את השטות הזאת…

שלו 18 בפברואר 2017

כל אוהד אמיתי צריך שתהיה לו קבוצה אחתשתשבור לו את הלב, אחת שתצליח על בסיס קבוע כדי להתנחם מזו שבורת לו את הלב….
איזון שכזה.

חיים הצהוב 19 בפברואר 2017

או במילים אחרות לאהוד את מכבי תל אביב סל ורגל

יניב פרנקו 18 בפברואר 2017

הצולנט הכי טעים שטעמתי לאחרונה זה אילו בבני ברק בחמישי ערב.

אנונימוס 18 בפברואר 2017

סליחה על הבורות – מה מצב הבעלים בדיוק היום? למה הוא כזה גרוע שחייבים עמותת אוהדים?

בני תבורי 18 בפברואר 2017

הבעלים כיום לא יכול להחזיק קבוצה שרוצה להגיע לליגת על והפעילות שלו ממשיכה את הקו המאיר שמירי של למכור ומהר כל שחקן שנותן מחצית טובה אחת.

גיא זהר 18 בפברואר 2017

השמועות אומרות שהפיצוץ לכאורה ממשיך לבחוש ושכל הבעלים וגם חלק מהבלגאניסטים הם שלוחים שלו…

בני תבורי 18 בפברואר 2017

חלק מהשמועות נכונות

אנונימוס 18 בפברואר 2017

אז במצב כזה מה עוזרת העמותה בעצם? אם הוא שם בשביל אינטרס אישי, למה שימכור?

בני תבורי 18 בפברואר 2017

העמותה תהיה נציגת האוהדים בבעלות, תהיה חלק מהליכים, חלק מדיונים על עתיד הקבוצה, הכל יהיה שקוף בפניה והשפעתו של שמיר תלך ותיעלם.

אנונימוס 18 בפברואר 2017

למה שמישהו נכלולי שמנסה לעשות רווח מהקבוצה ייתן לעמותה דריסת רגל בבעלות כדי שתדאג שתהיה שקיפות שתמנע ממנו להיות נכלולי ולעשות רווח מהקבוצה?

גיא זהר 19 בפברואר 2017

במיוחד שהמישהו הזה מייצד לכאורה מישהו שמעליו שנשבע לכאורה שהוא יתעלל בכל מי שקשור לקבוצה? התקווה היא רק שהמישהו מלמעלה יאבד עניין סופית.

בני תבורי 19 בפברואר 2017

שאלה מצויינת, אין לי תשובה חד-משמעית אבל אני מקווה שזו תהיה תסבוכת פתירה. ימים יגידו.

אנונימוס 19 בפברואר 2017

אני חושש שהפתרון היחיד הוא הקמת הפועל סטלמך שכזאת. ולאור ההידרדרות המתמשכת במצב המקצועי, נראה לי שבקרוב גם המכשול של התחלה בליגה נמוכה כבר לא ייראה כזה נורא.

שלמה עצמוני 19 בפברואר 2017

קודם כל… יוסי טסה חי וקיים ועדיין מוכר פרחים ברוטשילד פינת חובבי ציון.
לגבי הפועל פ"ת… יש רק אחת !!!!
רובי שפירא, קטמון וכל השאר… לא רואה את ההצלחות הגדולות, הן יעלמו כמו שבאו, רק עניין של זמן.
עמותה ??? ללא משקיע מלווה ברמה של טייקון… לא יצא ממנה כלום !!!
ולגבי הצ'ולנט… כדאי שיהיה רטוב וחלקים מופרדים.

גיא זהר 19 בפברואר 2017

לגבי רובי וקטמון (ובטח נורדיה) כל עוד שהמקוריים קיימים זו בעיה, במיוחד שבנוגע להפועל חיפה הם בכירים כרגע. על מנת שמשהו יצליח (לפחות מבחינת סחיפת האוהדים כמו הפועל סל) צריך להיות חרם מוחלט על הקבוצה המקורית שמלווה בהידרדרות שלה לתהומות הנשייה (ליגה ארצית סל זה משהו דומה). כל עוד שיש אנשים בהפועל פ"ת שיש להם אינטרס להחזיק אותה חלשה אבל בחיים זו באמת בעיה.

גיא 19 בפברואר 2017

ולאחרונה למדנו שיש תופעה או סינדרום שאובחן כאוהדי הקלדה
זה כאלו שיודעים לבוא בטענות ותלונות לכולם , אולם כשיש אלטרנטיבה בדמות עמותה שקמה על טהרת ומקרב האוהדים ללא שייכות לגוף זה או אחר , סימפטום אוהד המקלדת לא נותן להם להרשם לעמותה .
הם נמצאים בשלב ביניים של הכחשה , נרשמתי אבל עוד לא…

אלכס דוקורסקי 19 בפברואר 2017

בני, יופי של פוסט. הרבה הצלחה עם עמותת האוהדים החדשה.
אגב, עבור אבי איבגי משחקים מול נצרת עילית יהיו תמיד, כנראה, מיוחדים (אם כי לא שאלתי אותו…), כיוון שהוא גדל שם ועבר את כל קבוצות הילדים והנוער בטרם עלה לבוגרים (הספיק אמנם לשחק בלא מעט קבוצות לאחר שעזב אותם, אבל בכל זאת, משחקים מול קבוצת נעוריך יהיו שונים, לרוב).

כמישהו שהתחיל לצפות בכדורגל הישראלי מאמצע שנות התשעים, בהחלט נהניתי מדור השחקנים המוכשר שעבר אצלכם: שי הס, בני קוזושוילי, אלי אברנאל, מנור חסן, יניב עופרי, אלון מאיה, מוטי קקון ועוד (מבלי לשכוח את הזר המעולה, בורימיר פרקוביץ'). אשמח לראות את המועדון חוזר לליגת העל ומתבסס, ברובו, על שחקני בית.

Gil - Zimbabwe 20 בפברואר 2017

אתה כשרון כתיבה מבוזבז!!!
תעלו כבר ליגה, הפועל פ"ת זו הקבוצה הכי מבוזבת בארץ מבחינת קהל.

בני תבורי 20 בפברואר 2017

למה מבוזבז? אני כותב בדה באזר

Gil - Zimbabwe 20 בפברואר 2017

אני בטוח שגם עזרת לילדים שלך לכתוב את ספר המשפחה.

Comments closed