ׁסוג של גילוי נאות: כל הכתוב כאן נסמך על ידע וניסיון אישיים.ׂ

ָ

תופתעו בוודאי לשמוע שיש לי מה לומר על האירוע שהתרחש באצטדיון ראש הזהב בפתח תקווה, אירוע בו לא נכחתי ואת כל מה שידוע לי עליו למדתי מדקה או שתיים של צילום טלוויזיה.

אני אוהד הפועל פתח תקווה והשאלה היכן ישחקו עונה הבאה הפועלות מתל אביב ו/או אשקלון נוגעת לי לקצה הבורג של הגלגל הרזרבי. בכל הנוגע לאירוע, שמחתי לשמוע היום את דובר המשטרה אומר שהאירוע ייבדק והחקירה תמוצה עד תומה והאשמים לא ינוכו ומעמדם לא יעמוד להם. ואני אומר יופי. הרי כל חיי חלמתי לחיות במדינת חוק שבה כולם שווים בפניו, אין מורם מעם והדין יחול על כולם.

*

אבל מה, ושוב, מבלי לדעת מי התחיל ולמה – וזה גם ממש לא משמעותי כפי שתיווכחו להלן, אותן כמה שניות שצולמו בטלוויזיה מספיקות לי כי לקבוע נחרצות כי אם הדבר היה תלוי בי, לפחות שניים משוטרי היס"מ היו עפים הביתה בלי פנסיה במקרה הטוב. במקרה הרע היו במעצר עד תום ההליכים וכתב אישום על תקיפה.

ואני אסביר:

סעיף 5 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א – 1971, מגדיר במדויק את תפקידי המשטרה ואת הנושאים בתחום אחריותה. השמירה על הסדר הציבורי הוא הראשון בהם. לצורך מילוי תפקידה קיבלה המשטרה  מהרשות המבצעת אליה היא כפופה, סמכויות חוקיות ואמצעי עזר משפטיים. אחד מהם, הוא מונופול על אלימות. ובמילים אחרות, הפעלה של כוח סביר במקרים הדורשים שימוש בכוח על מנת להתגבר על התנגדות של המבקש לגרום הפרעה לסדר הציבורי.

לשון החוק נשמעת אולי מפותלת, אבל במקרה הזה היא אינה משתמעת לשתי פנים. מותר לשוטר להשתמש בכוח, כשהתנאים מחייבים זאת, ובכוח סביר בלבד.  ס ב י ר.

*

המסגרת החוקית שבתוכה מתקיימת מציאות המחייבת הפעלת כוח סביר, יודעת לזהות שני מצבים שאינם לחלוטין דומים זה לזה: האחד, מצב בו נדרש שימוש בכוח סביר כנגד אזרחים פורעי חוק המפרים את הסדר הציבורי, ובנפרד על מציאות המחייבת שמירה על ביטחון הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת ואלימות. מציאות זו מאפשרת במצבים מיוחדים גם הפעלת נשק חם לצורך נטרול האיום. כך או כך ובשני המקרים, ההנחה היא, על פי מבחן האדם הסביר, כי אדם לא ישתמש בתומ"ת כנגד מקק.

האירוע בראש הזהב, ולא נדרש ידע משפטי כדי לאבחן במדויק, שייך לסוג הראשון, דהיינו, המשטרה נאלצה להפעיל כוח סביר כדי למנוע הפרת הסדר הציבורי. בשום שלב לא נשקפה סכנה לכלל הציבור שנכח שם שאפילו לא היה חשוף לפגיעה מאלימות. מדובר בהתפרעות של כמה יחידים שאותם ביקשה המשטרה לרסן.

*

גם אם חייבה התנהגותו של אזרח הפעלת כוח סביר על ידי הממונים על השמירה על הסדר הציבורי, אין זה אומר שהפעלת כוח זה חייבת לכלול שוטר אחד או שניים שמחזיקים אותו ושלישי או רביעי או שניהם שמפוצצים לו את הפרצוף.

אתם מבינים? שוטר לא מונה לתפקידו כדי להיות הבריון הכי חזק בשכונה שירביץ הכי חזק. שוטר אמור אך ורק להביא את האירוע לידי סיום. בשום פנים ואופן הוא לא אמור ליזום ו/או להשתתף בקטטה וללכת מכות. הוא אמור לאחוז בכוח ס ב י ר במתפרעים על מנת למנוע מהם המשך פעילותם ולהרחיק ואפילו לעצור אותם.

מה שראיתי באותן כמה שניות מצולמות זו התנהגות פרועה ומשולחת רסן של שוטרים במדים המוצבים שם בתוקף תפקידם – ואל הטמטום והמחשבה המטופשת בבסיס החלטה זו אתייחס בפעם אחרת – המרשים לעצמם לפרש את ההנחיות הברורות ולהפוך לחלוטין את כוונת המחוקק שנתן להם את הזכות להשתמש בכוח סביר. כוח סביר זה להחזיק מישהו ולמנוע ממנו להמשיך, זה לא לכתוש את פרצופו. מה שהיה שם הוא הצגה מתועבת של אתוס עברייני לא של עבודת משטרה. מי שהפריע את הסדר הציבורי לא צריך לסיים כשאת עיניו מעטרים פנסים ואפילו גם אם נחבל בעת ביצוע המעצר. בכל הנוגע לביצוע תפקיד המשטרה בשמירה על הסדר הציבורי, אין דבר כזה אגרופים לעיניים. בשום קורס משטרתי לא לומדים את זה ולא מכשירים את זה. בשום מקום זה לא כתוב ובשום קובץ פקודות והנחיות לשוטרים לקראת אירוע בו קיים חשש להפרות הסדר הציבורי לא ניתנת לשוטרים הזכות להרביץ ולגרום חבלות. ניתנת להם הרשות להפעיל שיקול דעת ולבצע את תפקידם גם אם נדרשת הפעלת כוח סביר, ואם זה נאמר על ידי קצין, הוא אינו ראוי לדרגותיו.

שניים, או אולי שלושה שוטרים יכולים להחזיק בטוטו תמוז ולהרחיק אותו ממקום האירוע. שניים או שלושה אחרים יכולים לעשות אותו דבר לאוראל דגני. אבל לא, השוטרים שלנו הולכים מכות במיטב הסגנון המערבוני הפרוע. כאילו אין דין ואין דיין והם אינם מייצגים זרוע חוק, אלא כנופיה הנלחמת על שטחי פעולה עבריינית משולחת רסן.

בושה. אירוע שכל כולו בושה וחרפה לכל מי שאי פעם לבש את מדי המשטרה, וזאת מבלי לנקות אפילו גרם של אחריות ואשמה מהמתפרעים שאני בהחלט מקווה שהדין עימם, ימוצה.

***

דבר אלינו קולינה
זה למה הוא כן