(התמונות מתוך האתר הרשמי של אוניברסיטת ווייט-ווטר, וויסקונסין)

*

ירדן שלנו חזרה מהקולג' עם תואר בפורנזיק סאיינס ושתי טבעות אליפות ארה"ב בכדורסל כיסאות גלגלים.

שתי הטבעות הללו, עלו על אצבעותיה של ירדן כשכבר היו עניין של הרגל שם אצל ה Warhawks של ווייט-ווטר וויסקונסין, שכן הן עקבו אחר אחת קודמת. במילים אחרות, שלוש משלוש.

ד'זרי מילר

ד'זרי מילר

אי אפשר להפריז בהתפעלות לנוכח כמות הכישרון המטורף שהייתה בקבוצה ההיא. בקה מרי, וויסקונסין בורן אנד רייז, המייקל ג'ורדן של הענף והפויינטית הטובה בעולם, מארייאקה אדרמן הגרמנייה – סנטרית ופויינטית בהתאם לצורך ועילוי בשני התפקידים, ד'זרי מילר מסיאטל, שכיכבה באלאבמה בתואר ראשון ובווייט-ווטר בשני – רוצחת מהשלוש ומריסקה באייר ההולנדית – הסנטרית הטובה בעולם אז והיום.

אבל יש שורה תחתונה עגומה: על אף גדולתן והעובדה שהן חלק ממסגרות מקצועניות, אף אחת מהן אינה יכולה להתפרנס כיום מכדורסל.

becca-murray

בקה מרי

אני מת לדעת מה התכניות של ירדן, אבל גם לפולניות יש סייגים. על כן אני עוטה את ארשת זה שעוסק רק בדברים חשובים ומתעניין אצל ירדן לגבי המשך הקריירה שלה בענף והאף החמוד שלה קצת מתכרכם. אני מבקש הסבר והיא אומרת: לא אידאלי. המסגרות בארץ דלות במשתתפים ובתקציבים, קבוצות פרשו ונסגרו והענף כולו מנוהל על ידי ארגונים פוליטיים. זה לא מגונה, אבל זה לא מאפשר לענף להתפתח.

מבחינתי זו סיבה מספיק טרמינאלית בכדי להבין שצריך להתארגן על מפתח לאולם הספורט כדי שירדן תוכל לזרוק לסל מדי פעם.

מאריסקה באייר

מאריסקה באייר

בעיקר בגלל אופי, ואולי גם כתוצאה מסתברת של המצב אליו נקלעה בשירותה הצבאי, שהגדיר באופן שונה לחלוטין את רפרטואר היכולות הגופניות שלה, ירדן עוסקת באופן קבוע בלהגדיר מחדש את גבולות המעטפת שלה – את סוף השבוע האחרון למשל, היא בילתה עם מריסקה בטירוף של הטומורו-לנד בבלגיה.

ירדן לא מבזבזת אפילו שנייה על מה שהיה וקיטורים אינם חלק מארסנל המניעים שלה. היא לא מתעניינת בעתידו העגום של ענף הכדורסל בכיסאות גלגלים לא רק בישראל, היא כבר חושבת איך אפשר להפיח בענף רוח חדשה.

מאראייקה אדרמן

מאראייקה אדרמן

בכדורסל בכיסאות גלגלים, היא אומרת, יש את כל מה שחובב ספורט יכול לקבל. משחק פופולארי ומוכר – על אף ניואנסים שאינם משנים את מהותו, כמו למשל ניקוד ייחודי לכל שחקן על פי מידת מוגבלותו – קצב רצחני, תאקלים קשוחים, יריבות ספורטיבית עזה, מיומנויות אישיות לצד יכולות קבוצתיות, שופטים, מזכירות, קהל ביציע, נקניקיות, בירה, כל הנדרש כדי להפוך את זה לספורט שימשוך התעניינות שתביא צופים וספונסרים ופרסום ושידורים בטלוויזיה ושיפור מקצועי תמידי ולך תדע איפה זה יעצור. אבל בשביל זה, ירדן אומרת, נדרש שינוי מהותי. רדיקלי אפילו.

צריך לפתוח את הספורט הזה בפני כולם, לא רק מוגבלים פיזית. כולם. התנאי יהיה, כמובן, קבלת חוקי המשחק, אבל מה כבר יכול להשתבש אם ספורטאי ללא לקות גופנית ישחק את המשחק כשהוא יושב בכיסא גלגלים? סגל של קבוצה לא יכול להתבסס רק על גזירות וטיימינג של גורל – מה שהביא ויצר למשל את הדרים-טים של ווייט-ווטר, ממשיכה ירדן, מה רע יכול להיות בחמישייה שכולה ישובה בכיסאות גלגלים וההבדלים בניהם יבואו לידי ביטוי בניקוד על המגרש ובעובדה שחלק מהם ימשיכו עם הכיסאות הביתה?

ירדן 7

ירדן הרשקו

למחרת שאלתי את דורפן: תגיד, אם מושיבים את קרי על כיסא על השלוש, כמה מעשר הוא שם בפנים?

אם נותנים לו יומיים לעבוד על זה, עונה הרונן, חמש, שש מעשר. הוא עובד עם טכניקות לימוד מטורפות.

אם כך אפשר לפתוח את הספורט הזה לכולם, אני מציע.

נכון, הוא מסכים, אבל זה לא באמת כיף למי שיכול ללכת.

אז שיעסקו במקביל גם בכדורגל, אני מתעקש, אם העניין הוא שימוש ברגליים, מה כל כך כיף בפוקר? בכל ענף ספורט קיימות מגבלות ומדובר באתגר עצום.

*

בקיצור, המידע שקיבלתי בעקבות השיחה מצטמצם לעובדה שירדן וגילי מחפשים דירה בת"א – דברו אתי אם יש לכם משהו טוב, אך מעבר לכך אין לי מושג מה תכניותיהם.

ברור, עם זאת, שחמש שנים אינטנסיביות של עיסוק מקצועני בכדורסל בכיסאות גלגלים יחסרו מאוד לירדן. אני לא רואה אותה יושבת בבית ומחכה לנס והיא מהר מאוד תמצא איך להשאיר את הספורט כחלק חשוב מההוויה שלה, אבל אם אתם תשימו כיסא על השלוש או אפילו על העונשין, ותקלעו שתיים מעשר, אתם מוזמנים להיות חלק מהתקומה המחודשת של הענף. אני מתעקש.

עכשיו בואו נשיר קצת:

 

 

 

זה למה הוא כן
לך תביא תועלת