מיד אחרי שחטפנו את הגול האדיר הבטתי מהחלון החוצה אל מרחביה המוריקים של סאגוני והבנתי ששוער טוב זה לא הכל החיים.

מכיוון שאני קרח ותלישת שיער אינה רלוונטית, שאלתי את אוסי מה דעתה על קריוס. חתיך, היא אמרה. נו באמת, הגבתי. תראה, לא בהכרח הטעם שלי, אבל הוא בהחלט נראה טוב.

הבנתי שאוסי חברה לקלופ בעניין הזה של למרוט את עצביי ונטשתי את הדיון.

*

באופן עקרוני, כמי שחי את חייו הבוגרים בקהילה המנוהלת עצמאית, אני יודע להעריך חשיבותה של רוטציה, אבל יודע גם שרוטציה אינה מצווה מדאורייתא שיש לקדשה ויהי מה. אני מבין את ההיגיון בלשמור את השוער השני בפורמה – הרי קשה לצפות משוער שקם מהספסל בעת משבר להיכנס מיד לנעליו של הבכיר ממנו וטוב שיצבור מעט חדוות מגרש, אבל ראבראבראבכ, אתה שם חומה, עומד במקום ולא מגיע לכדור שנבעט די למרכז השער? תראו את הגול של קוטיניו נגד לסטר שנכנס בדיוק במילימטר הצמוד לקורה שאליו גם שני שוערים לא יגיעו ותבינו על מה אני מדבר.

*

את המשחק ראיתי בשידור רוסי שכלל המון המון הפסקות לצורך בחורות יפות שלא היה להן בכלל קר, ומכיון שגם את הכתוב לא הבנתי, שמחתי שהאדומים הבקיעו. קצת קשה לי להתרגל ליריב באדום ולדעתי צריך לאסור את זה. אם אפשר. מצד שני, עלצתי מאוד כשהשחורים לבנים הבקיעו במתפרצת יפה ושקלתי קפיצה מהקומה השביעית של בית המלון בדקה 45' כשסלאח החמיץ מתפרצת סילונית של חמישה נגד שניים.

*

וזהו. בדקה ה 57' נעלם לי השידור ואת המשך המשחק כבר לא ראיתי, גם לאינטרנט של מלון משופץ בסאגוני קוויבק יש גבולות. אפילו הבארמנית הנמרצת לא הצליחה לאתר עבורי ערוץ רלוונטי כלשהו, וכשנאלצתי לבחור בין עוד רודיאו או עוד תבוסה מרתיחה של המונטריאול קנדיינס, הרשיתי לאוסי לקחת אותי לאכול צלעות מעושנות.

*

בסך הכל היה לנו משחק טוב, אם לא מביאים בחשבון את ההחמצות, ניצול ראוי של ההזדמנויות היה מביך מאוד את הסובייטים והמשחק היה נגמר בתוצאה גבוהה לטובתנו.  זה יבוא, אין לי ספק. יש לנו את הכלים. כרגיל, אתם תעניקו את הציונים וגם תתייחסו בבקשה בכובד ראש וברצינות ראויה לשאלה המסקרנת: לא היה פנדל על סלאח?

הפעם זה הספיק
כה אמר בוב